Loading AI tools
המאמצים הישראליים ליצור בעולם אהדה כלפי ישראל ופעולותיה במהלך מלחמת חרבות ברזל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל היא המאמץ הישראלי במסגרת המערכה על דעת הקהל העולמית במלחמת חרבות ברזל.
מאבק זה מתקיים בצל העובדה שכשבוע לאחר פרוץ המלחמה במתקפת הפתע על ישראל נסגר משרד ההסברה הישראלי,[1] ומשאבי המשרד עברו למנהלת תקומה החדשה,[2] ותפקיד הסברת פעולות ישראל נמצא מאז באחריות משרד החוץ.[3]
בפן הציבורי, מקיים גם העורף הישראלי פעולות הסברה, בעיקר ברשתות החברתיות,[4] ואישים מפורסמים ופוליטיקאי עבר מגנים על ישראל, בעיקר בטלוויזיה העולמית.[5]
מנהיגים בולטים בעולם, בעיקר במערב, ביניהם מנהיגי ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, גרמניה הולנד וצרפת, הביעו תמיכה בישראל, ואף ביקרו בה, תוך כדי הלחימה.
ההסברה הישראלית ניצבת בפני מספר קשיים. עוד לפני המלחמה היו תופעות של אנטי-ציונות ואנטישמיות בארצות הברית ובאירופה. האנטישמיות החדשה הכתה שורש בארגוני ופעילי שמאל רדיקלי ופרוגרסיבים. במסגרת המגמה של איחוד מאבקים, המאבק הפלסטיני נקשר למאבקים אחרים כמו זה של הקהילה הגאה, והאפרו-אמריקאים בארצות הברית.[6] חיבור זה העניק לגיטימיות לפלסטינים ומיתג אותם כעוד קבוצה מדוכאת שיש לתמוך בה. כך התחזקו הגופים הפרו-פלסטינים והאנטי-ישראלים באוניברסיטאות בארצות הברית,[6] כגון תנועת ה-BDS, סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP) וקול יהודי לשלום (JVP). באוניברסיטאות עילית, כמו אוניברסיטת הרווארד, התפיסה המקובלת הייתה שאנשים לבנים (והיהודים בתוכם) הם המדכאים, הקולוניאליסטים, ואילו הפלסטינים הם המדוכאים. בניגוד לסכסוכים אלימים אחרים בעולם, הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא מקרה נדיר של סכסוך בין 'לבנים' לבין 'לא לבנים', ולכן ההזדהות עם הפלסטינים היא גבוהה.[7]
מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת חרבות ברזל שבאו בעקבותיה הציבו אתגרים חדשים להסברה הישראלית:
גופי תקשורת זרים כמו ה־BBC הואשמו בהטיה פרו־פלסטינית.[12]
בעקבות המלחמה החריפו התגובות האנטישמיות באוניברסיטאות בארצות הברית. ב-6 בדצמבר ערך הקונגרס של ארצות הברית שימוע פומבי לאוניברסיטאות הרווארד, MIT ואוניברסיטת פנסילבניה בעקבות העלייה באנטישמיות בקמפוסים שלהן ושתיקת הנשיאות וההנהלה. הנשיאות נשאלו "האם קריאה לרצח העם היהודי לא מהווה הטרדה, בריונות או עבירה על הקוד האתי?" וענו "זה תלוי בהקשר" ו"אם המילים הופכות למעשים". תגובתן ספגה גינויים חריפים ודרישה מהן להתפטר. תיעוד של השימוע והתגובות אליו פורסמו באינטרנט וזכו למיליוני צפיות ותגובות רבות המגנות או לועגות לאוניברסיטאות בשל כך.[דרושה הבהרה][13] בעקבות דבריה של אליזבת מגיל בשימוע, תורם מרכזי ביטל תרומה של 100 מיליון דולר לאוניברסיטת פנסילבניה.[14]
עד 20 באוקטובר נרשמו יותר ממיליארד חשיפות לתכני ההסברה של משרד החוץ, חלקן בערבית ופרסית.[15] גם בצה"ל ישנה שותפות במאמץ ההסברתי, כאשר סרטון זוועות "מעיניים של חמאס" שפורסם על ידי דובר צה"ל זכה לשישה מיליון צפיות ביומו הראשון.[16] צה"ל פרסם סרטונים רבים נוספים וחקירות מחבלים רבות.[17][18] גם צה"ל וגם משרד החוץ מצנזרים מעט מאוד, על מנת לגרום לזעזוע בעולם, שיוביל לתמיכה בישראל.[19] משרד החוץ הקרין את הסרט המתעד את זוועות חמאס בעשרות נציגויות ישראל בעולם, וממשיך בכך.[20]
דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי ערך מדי יום תדריך לתקשורת, לרוב בעברית ולעיתים – כאשר הציג מידע חשוב – גם באנגלית. עם התקדמות המלחמה, דובר צה"ל חשף מידע מודיעיני וראיות שהושגו על ידי הלוחמים ויחידת התיעוד המבצעי בשטח, לכך שחמאס משתמש באזרחים ותשתיות אזרחיות כמגן אנושי באופן נרחב, כולל הצגת סרטוני וידאו וראיות מפלילות לכך שחמאס ניצל בתי חולים לצורכי טרור, ובפרט את בית החולים שיפא, בו הקים מפקדה תת-קרקעית.[21]
אביחי אדרעי, דובר צה"ל בערבית, שסרטוניו מגיעים לקהל נרחב בפייסבוק וב X.
הממונה על המחלקה הבין-לאומית בדובר היה סא"ל ריצ'רד הכט. תחתיו שירת במילואים במשך רבים מחודשי המלחמה סא"ל (מיל') פיטר לרנר. לאחר שחרורו ממילואים מתח לרנר ביקורת על תפקודה של ממשלת ישראל בנושא ההסברה.[22]
דובר צה"ל ערך סרט של 47 דקות, שהורכב מאוסף צילומים גולמיים מהטבח בעוטף עזה במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, וכולל בעיקר קטעים שצולמו ממצלמות גוף שלבשו מחבלי חמאס במתקפת הפתע, ומכיל סצנות של עינויים, רצח והשחתת גופות. כדי לא לפגוע בכבוד המשפחות, לא נכלל בסרט תיעוד של מקרי אונס, אלא "רק את החלקים שאחרי שברור מאוד מהם שהיה אונס".[23] שמו הרשמי של הסרט הוא Bearing Witness to the October 7th Massacre (בתרגום חופשי מאנגלית: "עדויות מהטבח ב-7 באוקטובר") אך הוא זכה לכינוי "סרט הזוועות" בכלי התקשורת בישראל והציבור. מאחר שהסרט מכיל תמונות קשות ועלול לגרום לטראומה ונזק פסיכולוגי לצופים, הוא מוגבל לצפייה ולא מופץ בקרב הציבור הרחב. נציגים רשמיים של ישראל (משרד החוץ, דובר צה"ל, שגריר ישראל באו"ם) עורכים הקרנות סגורות למובילי דעת בארץ ובעולם, בהם חברי פרלמנט, עיתונאים ועורכי תקשורת, נציגויות זרות ועוד.[24]
ב-15 באוקטובר חשף נשיא המדינה יצחק הרצוג בראיון לרשת CNN מסמך "תוכנית חטיפת השבויים", שנמצא על גופו של אחד המחבלים, אשר מפרט את ההדרכות שניתנו למחבלים כיצד לפעול בעת חטיפת החטופים. בין ההדרכות נכתב שעל החוטפים לייצר כאוס והפחדה באמצעות כפיתה וכיסוי עייני השבויים, שימוש במכות חשמל והוצאה להורג של כל אדם אשר עלול להוות איום או הסחת דעת. החוטפים הודרכו גם להשתמש בשבויים כמגן אנושי במידת הצורך. כמו כן אמר הרצוג כי בשיטה דומה לארגון הטרור דאעש וככתוב במדריך, נדרשו המחבלים לתעד את מעשיהם בשידור חי, ובעת תקיפות צה"ל להוציא להורג את השבויים.[25][26]
בחקירת כוחות הביטחון סיפר אחד המחבלים כי הנהגת חמאס הבטיחה דירה ומענק בסך עשרת אלפים דולר למי שיביא חטוף מעוטף עזה, כולל חטיפת קשישים, נשים וילדים.[27]
בראיון ל-BBC ב-11 בנובמבר חשף הנשיא הרצוג עותק בערבית של הספר מיין קאמפף מאת אדולף היטלר שמצאו כוחות צה"ל בחדר ילדים בבית בעזה ששימש בסיס טרור. תוכן הספר מסומן במרקר וכולל פתקים עם הערות בערבית.[28]
ב-14 בנובמבר נאם הנשיא הרצוג בכותל המערבי נאום שהועבר בשידור חי להפגנה בעד ישראל בוושינגטון די.סי. בה השתתפו כחצי מיליון בני אדם.[29]
ב-27 בנובמבר לקח הנשיא הרצוג את נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר לסיור בקיבוץ בארי, שנפגע קשות במתקפת הטרור. שטיינאייר הבטיח שארצו תתרום 7 מיליון יורו לשיקום גלריית בארי.[30]
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שוחח עם מנהיגים רבים בעולם כדי לגייס תמיכה בין-לאומית בישראל ועמד בקשר תדיר עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן. בנוסף, הרבה נתניהו להתראיין לרשתות התקשורת הזרות כדי להסביר את עמדת ישראל ולהצדיק את הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל.
ב-27 בנובמבר אירח נתניהו את אילון מאסק – אחד האנשים העשירים ביותר בעולם והבעלים של הרשת החברתית X (טוויטר) – ערך לו סיור בכפר עזה שנפגע קשות ממתקפת הטרור של 7 באוקטובר, והקרין בפניו את סרט הזוועות המתעד את פשעי המלחמה שביצע חמאס.[31] לאחר מכן, מאסק נפגש עם הנשיא יצחק הרצוג, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה והשר בני גנץ.
ב-26 באוקטובר בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם, הציג גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם, את תמונת גופתה השרופה של פרמדיקית שנרצחה בקיבוץ בארי על ידי חמאס. בנאומו הוא אמר: "זה לא אושוויץ, זה חמאס". בנוסף, חילקו אנשי משלחת ישראל לנוכחים באולם דפים עם קוד QR לסריקה שבו יוכלו לצפות בזוועות שהתרחשו ב-7 באוקטובר.[32]
ב-27 באוקטובר הקרינה הקונסוליה הישראלית בניו יורק סרט שמתעד את מעשי הזוועות שביצע חמאס בפני יותר מ-20 נשיאי גופי תקשורת, מגישים ועיתונאים בכירים מעיתוני הניו יורק טיימס ווול סטריט ג'ורנל ורשתות התקשורת ABC, NBC, CBS ו-CNN. בסיום ההקרנה העביר השגריר גלעד ארדן תדריך לעיתונאים.[33]
ב-31 באוקטובר הופיעו השגריר באו"ם ארדן וחברי משלחתו עם טלאי צהוב לדיון במועצת הביטחון של האומות המאוחדות כדי למחות על הדיון נגד ישראל, שנמנע מלהתייחס לטבח שביצע חמאס. הוא ספג ביקורת בוטה: במשרד החוץ אמרו כי חרג מהמסרים שישראל מעוניינת לקדם בדבר מטרות המלחמה ויו"ר הנהלת יד ושם[34] אמר כי הטלאי מסמל תקופה אחרת בה לא הייתה מדינה יהודית עצמאית עם צבא, האחראית לגורלה.[35]
ב-20 בנובמבר התקיימה באו"ם הקרנה של "סרט הזוועות" בפני יותר מ-300 שגרירי המדינות השונות באו"ם, דיפלומטים, בעלי תפקידים בכירים באו"ם וראשי הקהילה היהודית בניו יורק. בהקרנה לא נכח מזכ"ל האו"ם, שהוזמן על ידי ארדן אישית.[36][37] בפתח ההקרנה אמר ארדן: ”מה הטעם בקיומו של האו"ם אם ביום הילד הבינלאומי כל הדיונים לא נפתחים בגינוי לחמאס, שמבצע את אחד מפשעי המלחמה החמורים בהיסטוריה?”.
ב-4 בדצמבר התקיים באו"ם אירוע מחאה על התעלמות האו"ם מפשעי חמאס נגד נשים שכללו אונס ואלימות מינית, והפקרת הנשים היהודיות על ידי האו"ם וארגוני הנשים בעולם. באירוע הוצגו עדויות לפשעי המלחמה של חמאס, והוקרן בו נאום וידאו של הילרי קלינטון. האירוע אורגן על ידי שגריר ישראל באו"ם בשותפות עם המועצה הלאומית של נשים יהודיות בארצות הברית (NCJW), ההסתדרות הציונית העולמית, ההסתדרות הציונית הדסה, ויצו וקרן שוסטרמן.[38]
כשבוע לאחר פרוץ המלחמה נסגר משרד ההסברה הישראלי,[1] כשהשרה העומדת בראשו, גלית דיסטל-אטבריאן, צוטטה באומרה כי "משרד ההסברה התרוקן מסמכויות ומהווה בזבוז של כספי ציבור, ולא יכול לתרום למדינה תרומה משמעותית".[39][דרושה הבהרה]
משפיעני רשת רבים פעלו להסברת ישראל ברשתות החברתיות והאינטרנט.[40][41]
ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט הרבה להתראיין לרשתות התקשורת הזרות, הגן על ישראל, הצדיק את התגובה הצבאית והציג את אכזריות חמאס אותה הוא השווה לנאצים.[42][43][44] בנוסף פעל בנט לעודד את עם ישראל ולהעלות את המורל בקרב החיילים והאזרחים, בהקשר זה טבע את אמרת הכנף "יש לנו עם של אריות".[45]
יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי-ישראלי, קיים אף הוא ראיונות רבים לכלי התקשורת הזרים והעלה סרטונים רבים לרשתות החברתיות בהן הוא מתאר את הפשעים שביצע חמאס, ותוקף את העולם על מה שהוא תופס כצביעות ביחסו לישראל. חדאד גם פנה בערבית ישירות לפלסטינים וקרא להם למרוד בחמאס ולהפילו, ובפרט להתנקש ביחיא סנוואר, שאחראי לסבל שלהם.[דרוש מקור]
מסעב חסן יוסף, הידוע גם בכינויים "הנסיך הירוק" ו"בן החמאס", בנו של פעיל חמאס מרכזי שהפנה עורף לדרך הטרור וסייע לשב"כ לסכל פיגועים בתקופת האינתיפאדה השנייה, הרבה להתראיין לתקשורת בכל רחבי העולם בה תקף וגינה בחריפות את חמאס ואת האידאולוגיה הג'יהאדיסטית שלו.
הסופר והעיתונאי הבריטי דאגלס מארי גיבה את ישראל על פעילותה ברצועת עזה נגד ארגוני הטרור בעקבות מתקפת הטרור שביצע ארגון הטרור חמאס נגד ישראל. בראיונות טלוויזיה בבריטניה שלל את האפשרות להאשים את ישראל במצב שנוצר בעזה, או ניסיון להאשים את ישראל בתגובה בלתי פרופורציונלית, והסביר שבמלחמה לצד המפסיד יש בדרך כלל יותר אבדות וזה לא אומר שהוא הקורבן. מארי גם יצא נגד המפגינים והפעילים הפרו-פלסטינים והפרוגרסיביים שהכחישו את מעשי הזוועות שביצע חמאס וכינה זאת "הכחשת שואה בזמן אמת".[46][47][48][49]
ידוענים ישראלים ויהודים משתפים תוכני הסברה ברשתות החברתיות.[50] נועה תשבי מזה שנים מקדמת הסברה ישראלית, הצליחה בזמן המלחמה להגיע לקהל יעד נרחב יחסית, בעיקר בארצות הברית.[51][52][53] הפרשן והמשפיען היהודי בן שפירו התייחס רבות בנושא המלחמה במהלך תוכניותיו הקבועות, שבהן הוא עומד לצד ישראל ופועל בנושא ההסברה, כמו כן השתתף במספר וויכוחים פומביים, אחד מהם היה באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, שבו שפירו התעמת עם סטודנטים פרו-פלסטינים, הציג את אכזריות חמאס והפריך תעמולה פלסטינית. סרטונים אלו זכו למיליוני צפיות ולהשפעה עולמית.[54][55]
נת'ניאל בוזוליץ' – שחקן אוסטרלי, המוכר בעיקר בזכות גילום דמותו של קול מייקלסון בסדרה "יומני הערפד" ובסדרת הספין אוף שלה, "המקוריים". לשחקן יש 3.3 מיליון עוקבים (נכון למרץ 2024) ומתחילת המלחמה מעלה לשם הסברה מטעם מדינת ישראל ואף טס לישראל להראות לעולם מה מתחולל בארץ.[56]
גל גדות – דוגמנית, שחקנית ומפיקה ישראלית. מוכרת בעיקר בזכות גילום הדמויות ג'יזל ישר בסדרת הסרטים "מהיר ועצבני", דיאנה פרינס / וונדר וומן בסרטים "וונדר וומן" ו"וונדר וומן 1984". גל גדות בעלת 109 מיליון עוקבים באינסטגרם (נכון למרץ 2024), גל גדות נלחמה להראות לבחירי הוליווד את סרט הזוועות (סרט שמתאר את זוועות ה-7 באוקטובר) ובכך סיפקה הסברה משמעותית מטעם מדינת ישראל.[57]
צבי יחזקאלי – מזרחן, שמפרסם בווטסאפ.[דרוש מקור]
חאבייר מיליי – נשיא ארגנטינה, מאז תחילת המלחמה הוא הביע תמיכה רבה בישראל וביקר פה מספר פעמים. מיליי תומך נלהב של ישראל, בביקורו בארץ נטע עץ בירושלים. הוא נלחם למען הסברה של מדינת ישראל, ואף התגייר כאות תמיכה בישראל.[58]
"ארץ נהדרת" הוציאה שני מערכונים שלעגו לערוץ החדשות של ה-BBC על הסיקור החד-צדדי שלו נגד ישראל ובפרט על הדיווח השגוי על הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי שבו הם האשימו את ישראל, זכה לתהודה בבריטניה ונהפך לוויראלי.[59][60] ב-14 בנובמבר פרסמה "ארץ נהדרת" מערכון נוסף שלועג ל-BBC, בו המגישה רייצ'ל מראיינת באופן אוהד ביותר את יחיא סנוואר ובין השאר מאשימה תינוק ישראלי שנחטף בידי חמאס ובוכה ברקע בעינויים של מניעת שינה נגד סנוואר המחזיק בו. בתום הריאיון מפנה רייצ'ל לפינה "רגע בהיסטוריה" של ה-BBC ושם, לצד תמונות ממלחמת העולם השנייה, נשמעת הקריינות: "ב-1944 וינסטון צ'רצ'יל סירב להפסקת אש והמשיך את רצח העם של גרמניה הנאצית – מה שהפך את הגרמנים לקורבנות – ואת בריטניה לפושעת מלחמה".[61][62]
ב-5 בנובמבר 2023 שידרה "ארץ נהדרת" מערכון שלועג לתרבות ה"ווק" (Woke) ולתמיכה שלה כביכול זוכה חמאס בקמפוסים של אוניברסיטאות בארצות הברית, כשהוא מציג שני פעילים היפסטרים קווירים מתנועת "Queers for Palestine" באוניברסיטת קולומביה שמתרפסים בפני פעיל חמאס שמדבר בגלוי על רצונו לרצוח יהודים ולהט"בים.[63][64] כדי להדגיש את האבסורד בתמיכת להט"בים בחמאס האסלאמיסטי, במערכון אחר רואים את גרטה טונברי עם ידידות מניפות שלטים בתמיכת החמאס – להט"בית ויהודייה, ו"דרדס" שמציג שלט עליו כתוב "תומך בגרגמל".
בדצמבר 2023 שידרה "ארץ נהדרת" מערכון באנגלית בהשתתפות מייקל רפפורט שלועג לנשיאות אוניברסיטאות העילית על ידי שימוע שעורך אלבוס דמבלדור ל-3 פרופסורים בהוגוורטס שהביעו תמיכה ב"רצח עם של בוצדמים" ואחרי שסיפרו לו שזה בגלל כסף רב ממדינת Qataris גם הוא מצטרף. במערכון השני הוצג וידאו קליפ שבו ראשי חמאס שרים כשהם מבזבזים מיליוני דולרים בקטר על מותרות וחיי פאר, המערכון נפתח בשחקנית פלסטינית שבוכה ומבקשת תרומות לעזה, אך כל הכסף עובר לראשי חמאס בקטר.[65]
ישראלים רבים פועלים במהלך המלחמה למען הסברת ישראל, בעיקר ברשתות החברתיות.[66] הם מפיצים את הפשעים שביצע חמאס ומקימים מטות אזרחיים למען הסברת ישראל. גופי תקשורת ישראליים מפרסמים תכנים בשפות זרות כדי לקדם את ההסברה הישראלית. כאן 11 פרסמו סדרת סרטונים באנגלית, ספרדית, מרוקאית, פרסית וערבית.[67] מאקו פועלים ברשת עבור המאמץ ההסברתי בערוץ האינסטגרם.[68] סרטונים הופצו ברחבי האינטרנט המעודדים ומסבירים איך להצטרף לחזית זו,[69] ואנשים פרטיים דאגו להפצת תכנים פרו-ישראליים, תוך כדי ביקורת ציבורית בנוגע למערך ההסברתי של המדינה.[70][71]
בעקבות המלחמה הוקמו מספר מטות הסברה אזרחיים. מטה ההסברה האזרחי בראשות אליאב בטיטו ערכה פעילויות הסברה רבות הכוללות בין השאר תיעוד, הפצה, תרגום, בדיקת עובדות וחדשות חיוביות.[72][73] גם ארגונים ותיקים הצטרפו למאבק ההסברתי. StandWithUs הוא גוף הסברה פרו-ישראלי בין-לאומי היוצר תכנים רבים להפצה ברשתות החברתיות.[74] עמותת ישראליז קיימה סמינרים מקוונים שנועדו להכשיר את הציבור להסברה.[75] ארגון דיפלואקט פתח בתוכניות הכשרה לקהל הסטודנטיאלי וללוחמי מילואים העתידים להשתתף במשלחות הסברה ברחבי העולם. משלחת מטעם הארגון, שביקרה בבית הדין הבין-לאומי בהאג, סוקרה בהרחבה בתקשורת הישראלית והבין-לאומית.[76][77]
טענה שהועלתה נגד האפקטיביות של היוזמות הפרטיות היא שהאלגוריתמים של הרשתות החברתיות מביאים לכך שרוב קהל היעד שנחשף לתכנים הם הישראלים עצמם ורק אחוזים בודדים מהצופים בתכנים הם מחוץ לישראל.[78]
מטה ההסברה האזרחי (באנגלית: Israeli Spirit) הוא ארגון הסברה פרו-ישראלי ללא מטרות רווח שהוקם בישראל, לאחר מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר 2023. הארגון הוקם על ידי איש התקשורת אליאב בטיטו במטרה ליצור הסברה רחבה על ישראל בארץ ובעולם, תוך מאבק באנטישמיות החדשה.
בתוך שעות ספורות מתחילת ההתארגנות הספונטנית, הצטרפו אל מאגר ההפצה קרוב ל-30,000 חברים. בעקבות כך עלה הצורך בתכנים במגוון שפות אשר יותאמו למגוון פלטפורמות. כשלושת אלפים מתנדבים הצטרפו לתפעל את המערך בתפקידים שונים: מתורגמנים, אנשי קריאייטיב ותוכן, עורכי וידאו וגרפיקאים, אנשי תחקיר והפקה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. בנוסף, התגייסו לארגון כ-30 שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות סטארט-אפ והיי-טק שנרתמו התנדבות.
לאחר שלושה שבועות של פעילות, נרשם הארגון כעמותה בשם "מטה ההסברה האזרחי".
יהודים דוברי ערבית משתתפים במאבק ההסברה באופן רשמי ובלתי רשמי במאבק נגד התעמולה החמאסית בערבית, הגם שרובם כנראה אלמוניים. 3 כלי תעמולה ישראליים הם סרטוני "קפטן ג'הנם" מתוצרת החזית האזרחית. שניים מהסרטונים נחשבים למטילי אימה על העזתים. א:,[83] ב:,[84] ג: לעג לחסן נסראללה.[85]
אלה קינן שעובדת כבלוגרית טיולים, הגתה בתחילת המלחמה את ההאשטאג "#HamasIsISIS", חמאס זה דאעש. קינן ביקשה מ־200 אלף עוקביה להפיץ אותו. בשבועות לאחר תחילת המתקפה ההאשטאג הפך לאחד הנפוצים ביותר בישראל ברשת טוויטר, ורבים השתמשו בו ובחומרים גרפיים שנוצרו איתו כדי לקדם הסברה ישראלית, לדוגמה כדי להגיב לתמיכתה של גרטה טונברי בעזה.[86][87] האשטאג נוסף אשר התחיל להיות נפוץ במהלך אוקטובר 2023 הוא "TheWestIsNext#" אשר מטרתו להעלות את מודעות העולם המערבי, בטענה שחמאס אינו מגביל את יעדיו רק נגד מדינת ישראל, וכי ישראל נלחמת למעשה כדי להגן על כל העולם המערבי.
במהלך פעילות ההסברה של קינן, הגיעו הציוצים שלה בין היתר לאחמד טאהא, משפיען מאיחוד האמירויות הערביות שלו קרוב לחצי מיליון עוקבים, ולשותף המייסד של סיילספורס ובעל המגזין טיים, מארק בניוף. המסר שקידמה קינן, שחמאס הם כמו דאעש שולב גם בנאום ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו[88] ובנאום נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן.[89][90][91]
הקמפיין "נחטף על ידי חמאס", באנגלית: "kidnapped by Hamas", החל כיוזמה של צמד האמנים "דדה" וניצן מינץ (שנמצאים בתוכנית רזידנסי בניו יורק) יחד עם המעצבת הישראלית טל הובר. הקמפיין, המציג את פניהם של כמה עשרות מהאזרחים והחיילים החטופים בשבי החמאס, ומבוסס על פורמט מודעות הנעדרים המוכר בציבור בארצות הברית, הופץ בתחילה על ידי האמנים עצמם וקהילת הישראלים בניו יורק, אך בפרק זמן קצר הפך לקמפיין חוצות שמופץ ברחבי העולם.[92] השלטים הוצבו בעיקר על קירות, מחסומים, גדרות ומעקות. כל שלט מתייחס לחטוף אחר שמוחזק ברצועת עזה. בראש השלט נכתב "נחטף על ידי חמאס", במרכזו תמונה גדולה של החטוף ובתחתית שמו וגילו, ותחתיהם ההאשטאג "#NeverJustified", "אף פעם לא מוצדק" (בהתייחסות לחטיפת אזרחים).
הפצת ותליית השלטים הובילו לדיון ער ולסערה ברחבי העולם. לא פעם נראו פעילים פרו-פלסטינים בעולם תולשים את המודעות, דבר שהוביל גם לעימותים מילוליים רבים.[93][94]
בערב למחרת מתקפת הפתע קיימו משפחות החטופים והנעדרים מסיבת עיתונאים, בה דרשו מהממשלה פתיחת שיח שוטף עם המשפחות, מינוי גורם האחראי לכך, קיום מבצע שמטרתו להחזיר את הנעדרים לישראל ועירוב מיידי של מנהיגים ערביים בעולם במטרה לשחרר את השבויים.[95] הממשלה מינתה את גל הירש לאחראי על הנושא.[96]
בהמשך, פרסם המטה שלוש דרישות:[97]
ב-18 באוקטובר נפגשו נציגי משפחות החטופים עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שערך ביקור מיוחד בישראל בצל המלחמה. הנשיא הצהיר כי ארצות הברית תומכת באופן מוחלט בישראל ופועלת למען שחרור החטופים, ושהיא תתרום ממשאביה ככל שיידרש לביצוע מטרה זו.[98][99]
ב-24 באוקטובר הגיעה משלחת של מטה משפחות החטופים לדיון שהתקיים במועצת הביטחון של האו"ם בנוגע למלחמת חרבות ברזל. במקביל התקיימה במקום הפגנת תמיכה במשפחות החטופים בה נכחו ישראליים רבים לצד פעילי ארגוני יהודיים בארצות הברית, שקראו לשחרור החטופים ותקפו את מועצת הביטחון של האו"ם שמסרבת לפעול נגד חמאס. הוריו של עומר ניוטרה, שנחטף לעזה, נאמו בדיון במועצת הביטחון ודרשו מהאו"ם לפעול להשבת החטופים.[100]
למחרת, לאחר שראניה מלכת ירדן הכחישה ביצוע עריפת ראשי אזרחים על ידי מחבלי הזרוע הצבאית של חמאס,[101] שלח לה המטה קישור לאתר מקודד הכולל סרטוני עריפת ראשים, שריפת גופות והתעללות של המחבלים באזרחים.[102][103][104]
ב-27 באוקטובר 2023 בתדרוך לתקשורת הזרה חשף דובר צה"ל דניאל הגרי מידע מודיעיני שמוכיח שחמאס מיקם את המפקדה הראשית שלו ותשתיות טרור רבות נוספות – בהן: מפקדות מרכזיות נוספות, רשת מנהרות טרור, מקלטים לבכירי חמאס, מחסני אמל"ח ומרכזי ניהול ירי רקטי – מתחת לבית החולים שיפא שבלב עזה במטרה להשתמש בבית החולים כמגן אנושי ולמנוע תקיפות של צה"ל על תשתיות הטרור ובכירי חמאס. המידע הועבר גם לארגוני המודיעין של בעלות הברית של ישראל.[105][106][107]
ב-6 בנובמבר 2023 פרשן ברשת אל-ערביה הסעודית אמר שמרכז הפיקוד של חמאס נמצא מתחת לבית החולים שיפא, ובכך קיבל או אישר את דברי צה"ל.[108] ב-15 בנובמבר 2023 כוחות מיוחדים של צה"ל פשטו על בית החולים שיפא וחשפו בו אמצעי לחימה, ציוד טכנולוגי וחדרי פיקוד של חמאס.[109][110] במחשבים שנתפסו בפשיטה נמצאו סרטונים ותמונות של החטופים הישראלים.[111] ב-16 בנובמבר חשף דובר צה"ל שבמתחם בית החולים שיפא אותר טנדר של חמאס מלא באמצעי לחימה ויועד למתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. כמו כן אותרו פירי מנהרות, תשתיות תת-קרקע, אמצעי לחימה ומידע מודיעיני בבית החולים.[112][113] ב-19 בנובמבר חשפו כוחות הנדסה קרבית, יהל"ם ועוקץ מנהרת טרור מתחת לבית החולים שיפא. אחת המנהרות הייתה בעומק 10 מטר ואורך 55 מטר שבה אחת הכניסות חסומה בידי דלת משוריינת עם חרך ירי.[114][115] באותו ערב חשף דובר צה"ל תמונות ממצלמות אבטחה מבית החולים שיפא שמראות מחבלים חמושים לוקחים לשם אזרחים שנחטפו ב-7 באוקטובר.[116][117] כמו כן טען שמחבלי חמאס רצחו את החטופה נועה מרציאנו בתוך בית החולים שיפא.[118] ב-22 בנובמבר פרסם דובר צה"ל תיעוד של המנהרות והמרתפים שנחשפו מתחת לבניין הקטרי בבית החולים שיפא[119] ובנוסף נתן לכלי התקשורת להתלוות לסיור בהן, לצלם אותן בעצמם ולדווח עליהן לציבור.[120]
עם זאת, האו"ם וארגון הבריאות העולמי נמנעו מלגנות את חמאס על שימושו בבתי חולים לצורכי טרור והחזקת בני ערובה. כלי תקשורת דוגמת ה-BBC והניו יורק טיימס ניסו להמעיט במובהקות ההוכחות שפרסמה ישראל.
ב-13 בנובמבר 2023, דובר צה"ל דניאל הגרי ביחד עם שייטת 13 ומלווה בכתבים זרים עם מצלמות, פשט על בית החולים רנתיסי בעזה שפונה לפני הפשיטה. הוא הציג צילומים מבית החולים שמוכיחים שהוא נוצל על ידי חמאס לצורכי טרור וכנראה אף להחזקת בני הערובה שנחטפו לעזה במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. בצילומים נראו פירי מנהרות, אופנוע ששימש את החוטפים, דפים עם תיעוד תורנויות שמירה של חמאס, מרתף ובו ציוד לשהייה ממושכת כולל חשמל (שנגנב מבית החולים), אוורור, מטבח ושירותים. בבית החולים נמצאו אמצעי לחימה, חגורת נפץ ותחמושת.[121][122][123] בדצמבר 2023 חשפו כוחות יהל"ם, שייטת 13 וצק"ח 14 רשת מנהרות טרור ארוכה ומסועפת מתחת לבית החולים א-רנתיסי, ובה תשתיות חמאס אסטרטגיות ופירים רבים. המנהרה חיברה את בית החולים למספר אזורים ברחבי עזה. ב-27 בדצמבר 2023, אחרי מיפוי המנהרות על ידי לוחמי סמו"ר, פוצצו כוחות חיל ההנדסה הקרבית את מנהרות הטרור.[124][125]
כוחות מיוחדים ולוחמי חטיבת הצנחנים של צה"ל פשטו גם על בית החולים אל-קודס וחיסלו בקרב יריות מספר מחבלי חמאס. בבית החולים אותרו אמצעי לחימה רבים.
ב-14 בנובמבר אמר ג'ון קירבי, ראש המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית כי לארצות הברית יש מידע מודיעיני שחמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני משתמשים בבתי חולים לצורכי טרור ואף החזיקו וכנראה גם עדיין מחזיקים בהם בני ערובה שנחטפו במתקפת הטרור מעוטף עזה.[126]
ב-1 בנובמבר 2023 חשף צה"ל שיחה בה תועד איך חמאס גונב 1,000 ליטר של דלק מבית חולים.[127][128]
שירות הביטחון הכללי חקר את מחבלי חמאס שנעצרו בידי כוחות הביטחון ותיעד את עדויותיהם בווידאו, אותם הפיץ לצורכי הסברה והצגת השימוש שמבצע חמאס בתשתיות רפואיות לצורכי טרור וכמגן אנושי.
ב-8 בנובמבר 2023 חשפה ישראל שיחות מוקלטות של חמאס[129] ועדויות מחקירות בהן פעילי חמאס הודו שהם משתמשים באמבולנסים לצורכי טרור, הברחת אמצעי לחימה וחומרי נפץ, ותנועה של פעילי חמאס – כולל בכירים – מתוך ידיעה ש"צה"ל לא יורה על אמבולנסים". בנוסף הודו המחבלים באחסון תחמושת ורקטות ארטילריות בבתי ספר.[130][131]
ב-19 בדצמבר 2023 פורסם תיעוד החקירה בשב"כ של אחמד כחלות, מנהל בית החולים כמאל עדואן שבג'באליה. כחלות חשף שחמאס גייס אותו לתפקיד בדרגה מקבילה לתת-אלוף והפך את בתי החולים ברצועת עזה למתקנים צבאיים ותשתיות טרור, שבהם הסתתרו בכירי חמאס. בנוסף, חלק מעובדי בית החולים והצוות הרפואי היו פעילי חמאס, וחמאס הפעיל אמבולנסים פרטיים להברחת בכירים וחטופים.[132][133]
במהלך הלחימה ברצועת עזה כוחות צה"ל מצאו אמצעי לחימה ותחמושת רבים, כולל רקטות ארטילריות, שאוחסנו או הוסתרו במוסדות חינוך, בתי ספר וגני ילדים. החשיפות תועדו על ידי לוחמי תיעוד מבצעי של דובר צה"ל וגם על ידי כלי תקשורת שהתלוו ללוחמים.[134] ב-16 בנובמבר כוח צה"ל מצא רקטות וטיל נ"ט בתוך מיטה של ילדה ועגלת תינוק.[135] ב-17 בנובמבר איתר כוח צה"ל מחסן פצצות מרגמה בתוך גן ילדים.[136] ב-2 בדצמבר חשפו כוחות צה"ל 30 רקטות גראד לצד אמל"ח ותחמושת רבה, מוסתרים מתחת לארגזים של אונר"א.[137]
במתקפת הטרור על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, מחבלי חמאס ביצעו תקיפות מיניות והתעללות מינית בהיקף נרחב נגד נשים, נערות וגברים ישראלים. ארגונים ופעילות ופעילים למען זכויות נשים בעולם – ארגוני נשים בין-לאומיים, ארגונים נגד תקיפה מינית, פעילות פמיניסטיות, וארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים – שתקו מול מעשי חמאס, רובם סירבו לגנותו וחלקם אף הכחישו את מעשי חמאס וטענו שמדובר בטענות ישראליות שלא הוכחו.[דרוש מקור]
במחאה על כך, פרסמו מעל 150 ארגוני נשים ישראליים ובין-לאומיים מכתב שבו הם תקפו את התעלמות הארגון מהמעשים: ”לא יעלה על הדעת שסוכנות של האו"ם שאחראית על זכויות נשים מתעלמת מחטיפתן של נשים, תינוקות, ילדות, ילדים וגברים מבתיהם, מביצוע פשעי מלחמה חמורים נוספים כלפי נשים, ילדים וילדות, ומרצח של מעל אלף אזרחים תמימים”.[138] בנוסף פעילות הסברה ארגנו קמפיין נגד ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים,[139] ונוצר ההאשטאג "MeTooUnlessURaJew#" (שמבוסס על קמפיין MeToo נגד אלימות מינית כלפי נשים). נשים רבות הפגינו מול מטה האו"ם, והכינו מיצג שכלל נשים לבושות בבגדי גוף מדממים. חלק מההפגנות אורגנו על ידי בונות אלטרנטיבה.[38]
בסופו של דבר, כחודשיים לאחר האירועים, פרסם ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים גינוי למעשי חמאס, אך נמתחה עליו ביקורת – בין השאר משר החוץ אלי כהן ושגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן – שהוא רפה מדי ובא מאוחר מדי רק כדי לצאת ידי חובה.[140][141]
ב-4 בדצמבר ארגן שגריר ישראל באו"ם בשיתוף ההסתדרות הציונית העולמית, ההסתדרות הציונית הדסה, ויצו וגופים יהודיים נוספים אירוע מחאה נגד שתיקת האו"ם והפקרת הנשים שנפגעו על ידי חמאס. באירוע הוצגה עדויות וראיות לפשעי חמאס והשתתפו דיפלומטים רבים.[38]
מדריכים
גופי הסברה אזרחיים
אנגלית
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.