מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים הוא ארגון המייצג חלק מהקרובים של רוב החטופים הישראלים שנחטפו בידי ארגון הטרור חמאס וארגונים נוספים במהלך מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 שהביאה למלחמת חרבות ברזל ועודם מוחזקים ברצועת עזה.
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |
| התאגדות | משפחות חטופים לעזה והנעדרים בעקבות מתקפת הפתע על ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מטה הארגון | לאונרדו דה וינצ'י 13, תל אביב |
| תקופת הפעילות | 8 באוקטובר 2023 – הווה (שנה) |
| https://stories.bringthemhomenow.net/home-he | |
  | |
.jpg)
המטה עוסק בהסברה ובהפעלת לחצים בישראל ומחוצה לה מטעם משפחות החטופים והנעדרים ומארגן מיצגים, הפגנות ועצרות מאבק ותמיכה במשפחות, משלחות הסברה ופעולות מחאה לשחרורם של החטופים. פעולות אלה תפקידן לבטא את הדרישה להשבתם בשלום ללא שיהוי, כיעד עליון בראש סדר העדיפויות של קבינט המלחמה, שלדעת המטה חייב לממש כל עסקה שתביא להשבת החטופים באופן מיידי.[1][2]
הקמה וניהול
ערך מורחב – החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[3] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[4] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[5] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[6] שוטרים ו־10[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.
המטה הוקם על בסיס שלושה מיזמים שהחלו בבוקרו של ה־8 באוקטובר והתמזגו למיזם אחד באותו יום. מיזם אחד נוצר על ידי יועץ התקשורת אסף פוזניאק יחד עם מעסיקו רונן צור, על בסיס הגדרת שתי אחיות של גיסתו של פוזניאק כנעדרות מפסטיבל נובה שנערך על יד קיבוץ רעים. יוזמה נוספת נוצרה על ידי עו"ד דודי זלמנוביץ ב־7 באוקטובר בצהריים, ששניים מבני משפחתו נפגעו במתקפה ואחד מהם עדיין חטוף. זלמנוביץ אף אירח את המטה בחודש הראשון לפעילותו במשרדי Partners & Co, מיזם 'אימפקט קהילתי' בראשו הוא עומד. יוזמה שלישית באה מצידם של האסטרטג ויועץ התקשורת חיים רובינשטיין, רז ציפריס, מור פרץ ואפרת אטון. באותו ערב הכריזו הארבעה במסיבת עיתונאים בכפר המכביה על הקמת מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים.[8]
תחילה החל המטה באיסוף כל פיסת מידע אודות זהותם של החטופים והנעדרים ופרטים נוספים אודותיהם. ב-15 באוקטובר נרשם המטה כעמותה, בייסודם של דודי זלמנוביץ ומלכי שם טוב, בשם "מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים".
ב-18 בדצמבר 2023, אושרה העמותה כמוכרת לזיכוי מס על ידי ועדת הכספים של הכנסת.[9]
ב-18 בפברואר 2024, כארבעה חודשים לאחר הקמת המטה, התפטר צור מתפקידו לבקשת משפחות החטופים.[10]
פעילות
|
ב-8 באוקטובר, יום לאחר מתקפת הפתע, קיים מטה משפחות החטופים והנעדרים מסיבת עיתונאים, שבה דרש מהממשלה פתיחת שיח שוטף עם המשפחות וקיום מבצע שמטרתו להחזיר את הנעדרים הביתה, מינוי גורם שיעמוד על הקשר הרציף עם המשפחות, עירוב מיידי של נשיא טורקיה ארדואן, יורש העצר של ערב הסעודית בן סלמאן, ונשיא מצרים א-סיסי, לשחרר את החטופים.[11] באותו היום, הממשלה מינתה את גל הירש לממונה מטעמה על נושא החטופים והנעדרים.[12]
מספר ימים לאחר מכן, פרסם המטה שלוש דרישות:[13]
- שחרור מיידי של כל בני הערובה, היות שהחזקתם מנוגדת לדין הבין-לאומי ומוגדרת כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות.
- פתיחה מיידית של מסדרון הומניטרי לאספקת תרופות וציוד נדרש לחולים כרוניים ופצועים. ובדיקה של כל בני הערובה על ידי רופא.
- התערבות וסיוע של מנהיגי המדינות השכנות לטובת שחרורם המיידי של בני הערובה החטופים.
משפחות חטופים ונעדרים קיימו ב-14 באוקטובר מסיבת עיתונאים שבה התייצבו נציגי המשפחות ודרשו מהעולם להתערב למען העברה מיידית של תרופות מצילות חיים לחטופים.[14] פרטים על תרופות וסיוע הומניטרי הועברו לצלב האדום מ-150 משפחות.[15]
ב-20 באוקטובר, כשבועיים לאחר החטיפה, ערכו בני משפחות החטופים והנעדרים טקס קבלת שבת, בו השתתפו גם הרב בני לאו והזמר קובי אפללו. בטקס שנערך ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות נקבעה גם שמה של הרחבה: "כיכר החטופים והנעדרים", וכן הוצב לראשונה מיצב שולחן "סעודת השבת", עם יותר מ-200 כיסאות ריקים המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים ברצועת עזה.[16]
ב-24 באוקטובר הגיעה משלחת של מטה משפחות החטופים לדיון שהתקיים במועצת הביטחון של האו"ם בנוגע למלחמת חרבות ברזל. במקביל התקיימה במקום הפגנת תמיכה במשפחות החטופים בה נכחו ישראליים רבים לצד פעילי ארגוני יהודיים בארצות הברית, שקראו לשחרור החטופים ותקפו את מועצת הביטחון של האו"ם שלדבריהם מסרבת לפעול נגד חמאס. הוריו של עומר ניוטרה, שנחטף לעזה, נאמו בדיון במועצת הביטחון ודרשו מהאו"ם לפעול להשבת החטופים.[17]
ב-4 בנובמבר, ארבעה שבועות מאז פרוץ המלחמה, התקיימה ב"כיכר החטופים והנעדרים" ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, עצרת תמיכה והזדהות בה התאספו, לצד בני משפחות החטופים, אלפי אנשים בקריאה לשחרור החטופים. בין הדוברים בעצרת היו בני משפחה, תושבי העוטף ואישי ציבור, כמו גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול. בין האמנים שהופיעו בתחילת העצרת היו כנסיית השכל, היהודים ויהודה פוליקר.[18] מאז, ובמהלך הימים שלאחר מכן, נערכו במקום אירועי תמיכה, בהם הופיעו אמנים ונאמו אנשי תקשורת ואנשי ציבור.
ב-26 באוקטובר אמר רונן צור, מנהל המטה, כי "בסופו של תהליך ישראל תאלץ לשחרר את כלל האסירים הביטחוניים".[19] ב-8 בנובמבר, לאחר פרסום מגעים להפסקת אש תמורת שחרור חלק מהחטופים, הוציא הארגון התנגדות לעסקה המתגבשת בדרישה כי כל מהלך להפסקת אש, יכלול שחרור של כל החטופים מעזה.[20]
ב-14 בנובמבר יצאו בני משפחות החטופים לצעדה, בת חמישה ימים, מכיכר החטופים והנעדרים בתל אביב אל לשכת ראש הממשלה בירושלים, זאת במטרה להציג לו את דרישתם לשחרור מיידי של כל החטופים המוחזקים בידי החמאס.[21]
ב־16 בדצמבר, לאחר היוודע על התקרית בה נהרגו בשוגג 3 חטופים מאש צה"ל בשג'אעייה,[22] צעדו המוחים לכניסה הראשית של הקריה והודיעו כי יעתיקו לשם את פעילות כיכר החטופים.[23]
ב-13 בינואר 2024 התקיימה בכיכר החטופים עצרת בת 24 שעות בהשתתפות עשרות אלפים, לציון 100 ימים למתקפת הטבח על ישובי עוטף עזה.[24]
ב-18 בפברואר 2024, כארבעה חודשים לאחר הקמת המטה, התפטר רונן צור מתפקידו[דרושה הבהרה] לבקשת משפחות החטופים.[10]
|
.jpg)
יוזמות רשמיות ואזרחיות כחלק ממאמצי ההסברה
כחלק מפעילות מטה משפחות החטופים והנעדרים, הועלו מיצבי אמנות ויוזמות לטובת המאבק הציבורי לשחרור החטופים:
- שולחן "סעודת השבת", עם יותר מ-200 כיסאות ריקים המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים ברצועת עזה. לראשונה, נערך ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות בתל אביב.
- בובות דובי פרווה מכוסי עיניים ומוכתמים בכתמי צבע אדום-דם, המייצגים את 30 הילדים שנחטפו על ידי מחבלי חמאס לעזה. כיכר דיזנגוף, תל אביב.
- קמפיין שלטי "נחטף על ידי חמאס" (באנגלית: "kidnapped by Hamas"). לראשונה, הופץ בניו יורק.
- הכיסא הריק - מיצב כיסאות צהובים. הוצב ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות בתל אביב ובכניסה למקומות ציבוריים, מוסדות וארגונים.
- "הלב שלנו שבוי בעזה" – דסקית צבאית עם חריטה "הלב שלנו שבוי בעזה" ו-"Bring them home - now!" לאות הזדהות עם משפחות החטופים והנעדרים.
- סרט מודעות צהוב - קשירת סרט צהוב כצמיד, לאות הזדהות עם משפחות החטופים והנעדרים.
- מיצב "המיטות הריקות" - יוזמה של חברי קיבוץ ניר עוז שאיבד רבע מחבריו (חלקם נרצחו וחלקם נחטפו או מוגדרים נעדרים), עם המטה. הוצב לראשונה בכיכר ספרא בירושלים, ולאחר כך ברחבת כיכר התרבות.
- "לכל חטוף יש סיפור משלו, לכל חטופה יש סיפור משלה" – מיצג המוצג בספרייה הלאומית ובו עשרות רבות של כיסאות שחורים מוצבים בלב אולם הקריאה במשכן הספרייה החדש ועליהם מונחות תמונות החטופים. לצידם – כיסאות צבעוניים של ילדי גן וילדי בית ספר וכיסא תינוק אחד. על כל כיסא ממתין ספר לצד תמונות החטופים, ספר שאוצרת המיצג, דורית גני, הניחה במיוחד עבורם. חלק מהספרים נבחרו על ידי קרובי החטופים, חלקם הותאמו אישית על פי תחומי העניין והתחביבים של כל אחד, וחלקם נבחרו בהתאם לרוח הספר, כותרתו או תוכנו. בתוך כל אחד מהספרים הוכנס כרטיס קורא אישי, ובכולם אותו תאריך החזרה – "עכשיו".[25]
- מיצב "המנהרה" - מיצב המדמה את המציאות הנוראית שבה נמצאים החטופים בעזה, במקביל לתקווה שבאה עם האור בקצה המנהרה. המיצב, של האמן רוני לבבי ובהפקה של מטה החטופים ומתנדבים, הוקם בכיכר החטופים והנעדרים לציון 100 ימים בהם החטופים נמצאים בשבי.[26]
- במרץ 2024 הושק הקמפיין "מקומם איתנו" ביוזמתו של הפרסומאי החברתי יוסי בן טוב ובשיתוף מטה המשפחות להחזרת השבויים והנעדרים, הקמפיין נועד להשתלב בשגרת החיים התרבותיים ובמסגרתו הוצעו לקהל 134 כרטיסים (כמניין החטופים) למופע של שלומי שבת ב-9.3.24 בהיכל התרבות.[27] על גבי המקומות שנרכשו הוצבו תמונות החטופים באותה עת במטרה להנכיח את היעדרותם מחיי היום יום, ועל מנת לשריין להם מקום פיסי בתוך הקהל כתזכורת ויזואלית לעובדה שגם כאשר חיי השגרה ממשיכם, הם אינם יכולים להיות שלמים בלעדיהם.[28][29][30]
- כאקט מחאתי, חלק ממשפחות החטופים קיימו טקס עצמאות אלטרנטיבי בערב יום העצמאות ה-76, במקביל לטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. הטקס התקיים תחת השם "טקס כיבוי משואות והדלקת תקווה" וכניגוד לטקס הדלקת המשואות עלו נציגים לכבות את המשואות. הטקס כלל ביקורת על הממשלה וקריאה להשבת החטופים.[31][32][33] משפחות מפונים פנו למנכ״לי הערוצים כאן 11, קשת 12 ורשת 13 בבקשה שלא לשדר את הטקס הממלכתי, ובמקום זאת לשדר את הטקסים האלטרנטיביים,[34] והוא שודר בקשת 12 וברשת 13 במסך מפוצל במקביל לטקס הדלקת המשואות.[35][36][37][38][39][40][41][42][43][44]
- יותר מ-3500 מתומכי מטה המשפחות צעדו ביוני 2024 במצעד התמיכה השנתי בניו יורק, לבושים בחולצות "BRING THEM HOME NOW", בהובלת יותר מ-70 בני משפחות החטופים.[45]
מחלוקת סביב פעילות המטה
זמן קצר לאחר הקמת מטה משפחות החטופים, החלו להישמע דברי ביקורת מתוך המטה עצמו. חבר המטה, דוד מידן, הודיע ב-29 באוקטובר 2023 על פרישה מפעילות במטה בטענה כי המטה מזמין לפגישות עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו רק מספר מצומצם של משפחות שסווגו כ-"נוחות". אחריו עזבו את המטה גם יעקב פרי ודודי זלמנוביץ (חזר בהמשך לסייע למטה).[46][47]
על המטה נמתחה ביקורת מימין בטענה שהוא מוטה ממניעים פוליטיים נגד נתניהו, ובפרט על רונן צור שהיה פעיל במחאה נגד הרפורמה המשפטית, בטענה שהוא משתמש במשפחות כאמצעי ניגוח פוליטי.[48] בין המבקרים היו גם מספר משפחות של חטופים שטענו כי מובילי המטה מובילים אותו לצרכים פוליטיים על גב המשפחות, וכן כי עמדתם המתנגדת לשחרור מחבלים במסגרת המתווה שמוקדם על ידי המטה, מושתקת על ידי המטה ואינה נשמעת בציבור.[49][50] ביקורת זו הביאה משפחות אלה להתאגד בנפרד בפורום תקווה.[51] ביקורת נוספת מימין הייתה שהקמפיין של המטה פוגע במאמץ החזרת החטופים ובמאמץ הלחימה.[52][53][54] רמי איגרא, שהיה ראש חטיבת שבויים ונעדרים במוסד, טען שהמטה בראשות צור גרם להעלאת המחיר שדרש חמאס בעסקה.[55] ביקורת גם נמתחה על החלטת המטה לפרסם סרטון שכולל צילומים של הנער יגיל יעקב שנעשו על ידי חמאס בעודו בשבי.[56]
מנגד נטען על ידי אנשי שמאל כמו איש התקשורת חן אגרי, כי נתניהו ותומכיו חצו את הקו שבין ויכוח לגיטימי לגבי האופן שבו צריך להתנהל במאבק לשחרור החטופים, ומקעקעים את המטה באופן לא לגיטימי, על ידי הצגת המטה כאילו הוא מנסה להוביל את ישראל להפסד במלחמתה ולהדיח את נתניהו מהשלטון.[57]
הארגון "פייק ריפורטר" דיווח על בסיס בחינת אמצעי התקשורת, כי עד פברואר 2024 כמחצית מהשיח הציבורי הנוגע למטה היה שלילי וכשליש חיובי. לטענת הארגון "משפיענים תומכי ראש הממשלה, בהם אנשי תקשורת ופעילי ליכוד, פועלים למסגר את מאבק משפחות החטופים כלא לגיטימי ולא אותנטי". עוד טענו אנשי הארגון לקשר בין שיח שלילי זה לבין מקרי אלימות כנגד פעילי המאבק.[58]
ב-18 בפברואר 2024 התפטר מתפקידו ראש המטה, רונן צור, לבקשת משפחות חטופים בעקבות הביקורת על זיהויו הפוליטי והטענה כי פעילותו מוטה פוליטית.[59][60]
ב־19 במרץ התפטר מחליפו של רונן צור, דניאל קוגן, מניהול המטה, בעקבות חילוקי דעות עם חלק מהמשפחות שביקשו "להחמיר את הטון". כשעתיים לאחר מכן הודיעה גם ליאת בל סומר, ראש מערך תקשורת בינלאומית במטה, על פרישתה בעקבות חילוקי דעות.[61]
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים- אתר האינטרנט הרשמי של מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים (באנגלית)
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ברשת החברתית פייסבוק
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ברשת החברתית אינסטגרם
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ברשת החברתית טיקטוק
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ברשת החברתית LinkedIn
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, סרטונים בערוץ היוטיוב- "לחזור הביתה", הפודקאסט הרשמי של מטה משפחות החטופים בהגשת תמר ריפל ודפנה לוסטיג, בשיתוף בית הפודקאסטים ALLIN
- רענן שקד, "7 ימים", "ישראל מעולם לא הייתה מקום שבו אפשר להעלות את הילדים כקורבן": בתוך מטה משפחות החטופים והנעדרים, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
- רוני דורי, "המאבק המשפטי שלנו מערער את מעמד חמאס במדינות מוסלמיות", באתר כלכליסט, 1 באוקטובר 2024
- מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, באתר "גיידסטאר ישראל"
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
