אירו

אֵירוֹ^[1] (סמל: €; קוד: EUR) הוא המטבע האחיד ב-20 מתוך 27 המדינות החברות באיחוד האירופי – עשרים המדינות הללו מכונות כ"גוש האירו". האירו הוא המטבע השני הנסחר ביותר בשוק מטבע החוץ, אחרי הדולר האמריקאי. האירו מחולק ל-100 סנט.

ערך זה עוסק במטבע אירופאי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אירו (פירושונים).

המונח "יורו" מפנה לכאן. לערך העוסק בתחרות כדורגל אירופאית, ראו אליפות אירופה בכדורגל.

אירו^[1]
Euro/Ευρώ/Евро

משתמשים	רשמי: מדינות "גוש האירו": אוסטריה אוסטריה איטליה איטליה אירלנד אירלנד אסטוניה אסטוניה בלגיה בלגיה גרמניה גרמניה הולנד הולנד יוון יוון לוקסמבורג לוקסמבורג לטביה לטביה ליטא ליטא מלטה מלטה סלובניה סלובניה סלובקיה סלובקיה ספרד ספרד פורטוגל פורטוגל פינלנד פינלנד צרפת צרפת קפריסין קפריסין קרואטיה קרואטיה לא-רשמי: מונטנגרו מונטנגרו קוסובו קוסובו הסכם מוניטרי: אנדורה אנדורה הוותיקן הוותיקן מונקו מונקו סן מרינו סן מרינו
סמל	€
ISO 4217	EUR
יחידות משנה
1/100	אירו סנט
מטבעות ושטרות
שטרות בשימוש	€5, €10, €20, €50, €100, €200, ו־€500
מטבעות בשימוש	1, 2[2], 5, 10, 20 ו־50 סנטים €1 ו־€2
בנק מרכזי
אינפלציה	0.9%[3]
בנק מרכזי	הבנק המרכזי האירופי
http://www.ecb.int
→ שילינג אוסטרי, פרנק בלגי, לירה קפריסאית, גילדן הולנדי, קרון אסטוני, מרק פיני, פרנק צרפתי, מארק גרמני, דרכמה, לירה אירית, לירה איטלקית, לטס, ליטאס, פרנק לוקסמבורגי, לירה מלטזית, פרנק מונקו, אשקודו, לירה סן מרינו, קורונה סלובקית, טולר סלובנית, פזטה ספרדית, לירת הוותיקן, קונה יחידת מטבע אירופית

על האירו אחראים הבנק המרכזי האירופי והבנקים המרכזיים הלאומיים של המדינות החברות. הבנק המרכזי האירופי (שמקום מושבו בפרנקפורט) אחראי בלעדית על המדיניות המוניטרית של האיחוד המוניטרי האירופי, בעוד שהבנקים המרכזיים הלאומיים, הכפופים לבנק המרכזי האירופי, אחראיים על הנפקת השטרות והמטבעות והפצתם ברחבי גוש האירו, ועל תפעול מערכת התשלומים של גוש האירו.

שם המטבע

בכל המסמכים של האיחוד האירופי שם המטבע הוא Euro, באלפבית לטיני, Ευρώ באלפבית יווני, או Евро באלפבית קירילי. צורת הרבים של שם המטבע לא מוגדרת באופן אחיד, והיא משתנה משפה לשפה. במסמכים אחרים מותר שימוש בשם שונה למטבע, לפי שפת המסמך.

השם "אירו" נגזר מהמילה אירופה, ובכל שפה הוא מבוטא כפי שמבוטאת תחילתה של המילה "אירופה". מכיוון שצורת ההגייה של המילה "אירופה" משתנה ממדינה למדינה, משתנה בהתאם גם צורת ההגייה של שם המטבע.

בגרמנית מבוטא שם המטבע כאוֹירו, באנגלית מבוטא שם המטבע כ"יורו", בספרדית ואיטלקית כ"אֶאוּרו", וביוונית כ"אֶברוֹ", וכו'. יחידת המשנה קרויה אירו־סנט (Euro cent) או בקיצור סנט (cent), אבל ביוונית היא קרויה לפטה (λέπτα). בצרפתית מקובל להשתמש במילה "סַנְטִים" (centime), הן משום שכך נקרא החלק המאה של הפרנק הצרפתי, והן כדי למנוע בלבול, שכן משמעות המילה cent בצרפתית היא "מאה". באיטלקית נקרא הסנט בלשון הדיבור צֶ'נְטֶזִימוֹ (centesimo).

בעברית, שמו הרשמי של המטבע ביחיד וברבים, כפי שקבעה האקדמיה ללשון העברית, הוא "אירו", הנגזר (ונהגה) מתחילת המילה "אירופה".^[1] בנק ישראל ורוב העיתונים בעברית נוהגים על־פי הקביעה הזאת.^[1] גם הצורה "יורו" ביחיד וברבים, על־פי הגיית שם המטבע באנגלית, מקובלת בלשון הדיבור בישראל.^[1]

הקיצור לאירו בכל מדינות אירופה בהן משתמשים באותיות לטיניות הוא EUR, לפי קוד ISO 4217 של המטבע. הקוד הזה חורג מהכללים הקבועים של תקן ISO, על פיו קוד של יחידת מטבע שאינו מטבע לאומי מתחיל ב־X. ביוון ובקפריסין, שאינן משתמשות באלפבית הלטיני, נהוג קיצור שונה בתקשורת המקומית. אין סימון רשמי לסנט.

השקת האירו

מטבע קיצור שער פרנק לוקסמבורגי (LUF) 40.3399 אשקודו פורטוגלי (PTE) 200.482 פזטה ספרדית (ESP) 166.386 דרכמה יוונית (GRD) 340.750 טולר סלובני (SIT) 239.640 לירה מלטזית (MTL) 0.429300 לירה קפריסאית (CYP) 0.585274 קורונה סלובקית (SKK) 30.1260 ליטאס ליטאי (LTL) 3.4528 לטס לטבי (LVL) 0.702804 קיצור מטבע שער (ATS) שילינג אוסטרי 13.7603 (EEK) קרון אסטוני 15.6466 (BEF) פרנק בלגי 40.3399 (NLG) גילדן הולנדי 2.20371 (FIM) מרק פיני 5.94573 (FRF) פרנק צרפתי 6.55957 (DEM) מארק גרמני 1.95583 (IEP) פאונד אירי 0.787564 (ITL) לירה איטלקית 1936.27 (HRK) קונה קרואטית 7.5351 על השקת ה"אירו" הוחלט במסגרת אמנת מאסטריכט משנת 1992, בה סוכם על איחוד כלכלי ופיננסי שבמסגרתו ייקבע מטבע משותף כחלק מהאיחוד האירופי. כדי להצטרף למטבע המשותף, המדינות החברות אמורות היו לעמוד בקריטריונים מחמירים, דוגמת גירעון תקציבי של פחות מ-3% מהתמ"ג שלהן, יחס חוב של פחות מ-60% מהתמ"ג, אינפלציה נמוכה ושיעורי ריבית קרובים לממוצע האיחוד האירופי. באמנת מאסטריכט, הממלכה המאוחדת ודנמרק קיבלו פטור, לפי בקשתן, ממעבר לשלב האיחוד המוניטרי שהביא להכנסת האירו[4]. השם "אירו" אומץ רשמית במדריד ב-16 בדצמבר 1995. מתן שם המטבע החדש מיוחס לבלגי ז'רמן פירלו, מורה לשעבר לצרפתית והיסטוריה, ששלח מכתב עם ההצעה לשם לנשיא הנציבות האירופית דאז, ז'אק סנטר ב-4 באוגוסט 1995. אותה פסגה במדריד גם החליטה על תקופת מעבר בת 3 שנים, מרגע הצמדת שערי החליפין של המטבעות שיומרו ליורו ב-1999 עד להפצת שטרות המטבע החדש ב-2002[4]. ב-29 במרץ 1998 הודיעה הנציבות האירופית כי 11 מדינות יהיו הראשונות (מתוך 15 מדינות שהיו חברות באיחוד האירופי באותה עת) בהן יונהג האירו. לגבי מדינות אלה נקבע שהן עומדות בקריטריונים הכלכליים שהוגדרו באמנת מאסטריכט כתנאי סף להחלת המטבע האירופי האחיד[5]. האירו הושק ב־1 בינואר 1999 והחליף את יחידת המטבע האירופית בשער חליפין זהה. באותו יום היה שווי של אירו אחד 1.17 דולר אמריקאי. האירו החליף את המטבעות שהיו נהוגים במדינות השונות עד להפיכתו להילך חוקי יחיד ב־1 בינואר 2002. המטבעות הלאומיים הוצמדו לאירו בשער חליפין קבוע ובלתי־משתנה, ולמעשה הם הפסיקו להתקיים כמטבעות עצמאיים. השימוש במטבעות ובשטרות הלאומיים נמשך עד ה־1 בינואר 2002 (המכונה גם "יום ה-€"). ביום זה החל תהליך הוצאת המטבעות והשטרות הלאומיים מהמחזור הכספי והחלפתם במטבעות ובשטרות האירו החדשים, ולאחר תהליך חפיפה של כחודשיים, הפך האירו להיות ההילך החוקי היחיד של גוש האירו. שערי ההמרה של המטבעות הישנים לאירו מוצגים בטבלה שמשמאל. תאריך קביעת שער החליפין של 11 המטבעות הראשונים היה ב־31 בדצמבר 1998. יוון צורפה לגוש האירו מאוחר יותר, והדרכמה היוונית הוצמדה לאירו ב־1 בינואר 2001. מטבעות נוספים צורפו במועד מאוחר יותר, ובהם הטולר הסלובני ב־11 ביולי 2006, הלירה המלטזית והלירה הקפריסאית ב־10 ביולי 2007 והקורונה הסלובקית ב־28 במאי 2008. דולר לאירו 1999–2011 שנה הנמוך ביותר ↓ הגבוה ביותר ↑ תאריך שער תאריך שער 1999 03 Dec $1.0015 05 Jan $1.1790 2000 26 Oct $0.8252 06 Jan $1.0388 2001 06 Jul $0.8384 05 Jan $0.9545 2002 28 Jan $0.8578 31 Dec $1.0487 2003 08 Jan $1.0377 31 Dec $1.2630 2004 14 May $1.1802 28 Dec $1.3633 2005 15 Nov $1.1667 03 Jan $1.3507 2006 02 Jan $1.1826 05 Dec $1.3331 2007 12 Jan $1.2893 27 Nov $1.4874 2008 27 Oct $1.2460 15 Jul $1.5990 2009 04 Mar $1.2555 03 Dec $1.5120 2010 08 Jun $1.1942 13 Jan $1.4563 2011 10 Jan $1.2903 4 May $1.4882 מקור: Euro exchange rates in USD, ECB המטבעות שהוחלפו לאחר תאריך ההשקה פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסרות המטבעות הקודמות של כל 20 החברות בגוש האירו. סלובניה: טולר סלובני (1 בינואר 2007) מלטה: לירה מלטזית (1 בינואר 2008) קפריסין: לירה קפריסאית (1 בינואר 2008) סלובקיה: קורונה סלובקית (1 בינואר 2009) אסטוניה: קרון אסטוני (1 בינואר 2011) לטביה: לטס לטבי (1 בינואר 2014)[6] ליטא: ליטאס (1 בינואר 2015) קרואטיה: קונה (1 בינואר 2023) התנהגות האירו מול הדולר לאחר ההשקה עם השקתו היה שוויו של אירו אחד 1.17 דולר. בתחילת דרכו הפגין האירו חולשה והגיע עד לשווי של 0.825 דולר (באוקטובר 2000), אך לאחר מכן החל במגמה של התחזקות כלפי הדולר והחל מסוף 2003 הגיע לרמות סביב 1.25 דולר לאירו והתייצב בשנים שלאחר מכן. בשנת 2007 החל המטבע להתחזק שוב, וביולי 2008, ערב פרוץ משבר האשראי העולמי במלוא עוזו, הגיע לשיא של כמעט 1.6 דולר לאירו. ממועד זה החל האירו במסע של החלשות כלפי הדולר, ומדצמבר 2009, עת היה שוויו כ־1.51 דולר לאירו, ועל רקע המשבר בגוש האירו ב-2010, החל שערו להתדרדר עד לרמות של פחות מ־1.2. המדינות המשתמשות באירו 2023:   גוש האירו (20)   מדינות האיחוד האירופי המחויבות לאמץ את האירו בעתיד (6)   מדינה חברה באיחוד האירופי בעלת פטור מאימוץ האירו (דנמרק) (1)   אזורים מחוץ לאיחוד האירופי המשתמשים באירו בהסכם (4)   אזורים מחוץ לאיחוד האירופי המשתמשים באירו ללא הסכם (2) המשתמשים הנוכחיים 20 המדינות החברות באיחוד האירופי המהוות את גוש האירו (מכונה גם "מרחב האירו" – "eurozone"), ובהן האירו משמש כמטבע היחיד: אוסטריה אוסטריה אסטוניה אסטוניה איטליה איטליה אירלנד אירלנד בלגיה בלגיה גרמניה גרמניה הולנד הולנד יוון יוון לוקסמבורג לוקסמבורג לטביה לטביה ליטא ליטא מלטה מלטה סלובניה סלובניה סלובקיה סלובקיה ספרד ספרד פורטוגל פורטוגל פינלנד פינלנד צרפת צרפת קרואטיה קרואטיה קפריסין קפריסין 4 מדינות אירופיות קטנות, שאינן חברות באיחוד האירופי, חתמו על הסכמים עם האיחוד לפיהם הן רשאיות להשתמש באירו ואף להטביע מטבעות עם צד ייחודי לאותה מדינה: מונקו מונקו, סן מרינו סן מרינו, ותיקן קריית הוותיקן ו-אנדורה אנדורה. 5 טריטוריות של צרפת (מחוץ לאירופה): הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת, סן-פייר ומיקלון סן-פייר ומיקלון, סן מרטן סן מרטן, סן ברתלמי סן ברתלמי, ו-צרפת קליפרטון. בנוסף להן משתמשות באירו כל הטריטוריות מחוץ לאירופה שנחשבות חלק מצרפת. טריטוריות אחרות של צרפת משתמשות בפרנק CFP[7]. 2 מדינות באירופה שהנהיגו את האירו באופן חד־צדדי: מונטנגרו מונטנגרו ו-קוסובו קוסובו. שהיו חלק מיוגוסלביה והשתמשו בעבר בדינר היוגוסלבי. לשתי המדינות האלה אין רשות להנפיק מטבעות אירו, ואין שיתוף פעולה בינן לבין האיחוד האירופי בנוגע לשימוש באירו. משתמשים עתידיים מטבע של מדינה אחת באיחוד האירופי מוצמד לאירו במטרה להחליפו כאשר יעמוד בתנאים המתאימים – הכתר הדני אשר שייך ל-דנמרק דנמרק – אך לא צפוי שיוחלף בעתיד הקרוב. החברות הוותיקות באיחוד האירופי שלא הצטרפו לגוש האירו הן דנמרק דנמרק ו-שוודיה שוודיה, ולא צפוי כי מדינות אלו תצטרפנה בעתיד הקרוב[8]. הממלכה המאוחדת, שהייתה חברה באיחוד האירופי מהקמתו ועד לפרישתה מהאיחוד האירופי ב-1 בפברואר 2020, נמנעה מלהצטרף לגוש האירו מאז הקמתו ופרישתה עצרה סופית את תהליך השתלבותה בגוש. מדינות אלו התחייבו לאמץ את האירו כשיעמדו בתנאים הכלכליים הנדרשים על פי אמנת מאסטריכט. בולגריה בולגריה שהצהירה על כוונתה לבצע את המעבר בתחילת שנת 2025 ו-רומניה רומניה שהודיעה על כוונתה לעשות זאת עד תחילת 2026. חברות נוספות באיחוד האירופי שאינן חלק מגוש האירו ואין להן לפי שעה תאריך יעד קונקרטי להחלפת המטבע הלאומי שלהן הן שלוש מתוך עשר המדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב־1 במאי 2004: הונגריה הונגריה, פולין פולין ו-צ'כיה צ'כיה. מטבעות אירו הוא יחידת המטבע העיקרית. יחידת המשנה היא סנט. מאה סנטים מהווים אירו אחד. מטבעות האירו מוטבעים בערכים של 1 סנט, 2 סנטים[2], 5 סנטים, 10 סנטים, 20 סנטים, 50 סנטים, 1 אירו ו־2 אירו. למטבעות האירו צד אחד המשותף לכל מדינות גוש האירו, ואילו הצד השני שונה ממדינה למדינה ומותאם למורשת המקומית. עם זאת, המטבעות נחשבים הילך חוקי בכל גוש האירו, ללא תלות בהטבעה על הצד הלאומי של המטבע. לארבע מדינות בגוש האירו שאינן חברות באיחוד (מונקו, סן מרינו, אנדורה וקריית הוותיקן) יש זכות להטביע מטבעות עם הצד הייחודי להן. הצד האחורי של מטבעות 2 אירו משמש את המדינות השונות, בנוסף לעיצוב הרגיל, גם לציון אירועים לאומיים מיוחדים. כל מדינה זכאית להטביע פעם בשנה מטבעות 2 אירו עם צד אחורי מיוחד לציון אירועים אלו. כמו כן מוטבעים מטבעות לאספנים, שאינם מיועדים לשימוש יום־יומי ואינם מהווים הילך חוקי מחוץ למדינה בה הוטבעו. דוגמאות מטבע של 1 אירו (הצד הלאומי) ליטא שטרות שטרות האירו אחידים בכל המדינות החברות בגוש האירו, והם מודפסים בערכים של 5, 10, 20, 50, 100, 200, ו־500 אירו. אף שכל השטרות חוקיים בכל מדינות האיחוד, מועט מאוד השימוש היום יומי בשטר של 200 אירו, כי שוויו רב מכדי שיבוא לשימוש רגיל בחיי המסחר, ובשטר ה-500 אירו שהוא נדיר ביותר, ובעלי חנויות רבים מסרבים לקבלו כתשלום הן משום שקשה לתת עודף ללקוח מסכום גדול זה והן משום החשש שהוא שטר מזויף ועסקים רבים אינם מוכנים לקחת סיכון בסכום גדול שכזה. השטר הפופולרי ביותר הוא שטר ה-50 אירו, והוא משמש גם כעדיפות ראשונה בכספומטים למשיכת מזומנים. על השטרות מודפסים איורים של גשרים ושערים בדויים, לפי סגנונות אדריכליים שונים, כדי לא לקשר אותם למדינות מסוימות. סדרה 2002 תמונה ערך שנה מידות (מ"מ) צבע שליט השטר צד הפנים צד הגב אדריכלות המאה €5 2002 120 × 62 מ"מ אפור קלאסית < ה5 €10 2002 127 × 67 מ"מ אדום רומנסקית ה11-ה12 €20 2002 133 × 72 מ"מ כחול גותית ה12-ה14 €50 2002 140 × 77 מ"מ כתום הרנסאנס ה15-ה16 €100 2002 147 × 82 מ"מ ירוק בארוק ורוקוקו ה17-ה18 €200 2002 153 × 82 מ"מ חום צהוב[9] ברזל וזכוכית ה19-ה20 €500 2002 160 × 82 מ"מ סגול מודרנית ה20-ה21 סדרה אירופה תמונה ערך שנה מידות (מ"מ) צבע שליט השטר צד הפנים צד הגב אדריכלות המאה €5 2013 120 × 62 מ"מ אפור[10] קלאסית[10] < ה5 €10 2014 127 × 67 מ"מ אדום[10] רומנסקית[10] ה11-ה12 €20 2015 133 × 72 מ"מ כחול[10] גותית[10] ה12-ה14 €50 2017 140 × 77 מ"מ כתום[10] הרנסאנס[10] ה15-ה16 €100 2019 147 × 77 מ"מ ירוק[10] בארוק ורוקוקו[10] ה17-ה18 €200 2019 153 × 77 מ"מ חום צהוב[9] ברזל וזכוכית[10] ה19-ה20 שערי חליפין שער חליפין נוכחי עבור EUR באתר Google Finance: AUD CAD CHF GBP HKD ILS JPY USD באתר Yahoo! Finance: AUD CAD CHF GBP HKD ILS JPY USD באתר XE.com: AUD CAD CHF GBP HKD ILS JPY USD באתר OANDA.com: AUD CAD CHF GBP HKD ILS JPY USD באתר גלובס: שער אירו לדולר אמריקאי ראו גם אפרו פרנק CFA 2 אירו 1 אירו 50 אירו-סנט 20 אירו-סנט 10 אירו-סנט קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ציטוטים בוויקיציטוט: אירו תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אירו אתר האירו, בתוך אתר הבנק המרכזי האירופי התנהגות האירו מול הדולר מאז השקתו אירופה מטילה מטבע האירו מגיע – תערוכת צילומים ynet עוברים לאירו גל וגנר, צעד ראשון בדרך לארצות הברית של אירופה, באתר ynet, 13 בדצמבר 2001 השער היציג של האירו (ומטבעות נוספים), באתר בנק ישראל אירו או יורו?, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏24 במרץ 2010 אירו (שטרות) אירו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית) אירו (מטבע אירופי), דף שער בספרייה הלאומית אלון לנדאו, שני צידי המטבע, ההיסטוריה של היורו, ספטמבר 2024 הערות שוליים אירו או יורו?, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏24 במרץ 2010 בפינלנד ובהולנד לא נעשה שימוש במטבעות 1 ו־2 סנט כיוון שהטיפול בערכים קטנים אלו נחשב ללא כדאי מבחינה כלכלית. עם זאת, גם במדינות אלו המטבעות נחשבים להילך חוקי https://www.ecb.europa.eu/stats/html/index.en.html ממסטריכט עד אתמול: תאריכים בדרך ליורו, באתר גלובס, 4 במאי 1998 רויטרס, בריסל, ‏נבחרו 11 המדינות הראשונות באיחוד האירופי שינהיגו את היורו, באתר גלובס, 29 במרץ 1998 Latvia Wins Final EU Approval to Adopt Euro on Jan. 1 Next Year בנוסף לכל אלה, יש קבוצה של מדינות באפריקה שהיו בעבר מושבות צרפתיות ואשר נהגו להצמיד את המטבעות שלהן (פרנק CFA) לפרנק הצרפתי הצמדה מלאה. כיום הן מצמידות את מטבעותיהן לאירו. הממלכה המאוחדת ודנמרק הצטרפו לאמנת מאסטריכט אחרי שהוסכם כי הן אינן מחויבות להצטרף לאירו. שוודיה שוודיה מחויבת רשמית להצטרף, אך בשל משאל עם שנערך ב־14 בספטמבר 2003 בו התנגדו רוב אזרחיה להצטרפות לאירו היא נמנעת מהצטרפות. ההימנעות מתבטאת בכך שהיא איננה מצטרפת למנגנון החליפין ERM-II, שהוא אחד מהקריטריונים הכלכליים לקבלה לאירו. הקרונה הדנית הייתה צמודה למארק הגרמני, וכעת היא צמודה לאירו, כך שלהימנעותה של דנמרק מהצטרפות לגוש האירו משמעות סמלית בעיקר. שטרות הבנק המרכזי האירופי סדרה אירופה - הבנק המרכזי האירופי