Loading AI tools
אמן גרפיטי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Dede" ("דדה") הוא שם העט של אמן פוסט גרפיטי ישראלי, שנולד כנראה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, שהחל להציג את יצירותיו ברחובות העיר תל אביב בשנת 2006. [דרוש מקור] סימן ההיכר של דדה מתאפיין בדימוי של פלסטרים, המופיעים ברבות מעבודותיו, ומכאן כינויו Dede Bandaid.
 | |
| לידה |
1 בינואר 1990 (בן 34) תל אביב-יפו  |
|---|---|
| לאום | ישראל |
| מקום לימודים |
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים |
| תחום יצירה | גרפיטי |
| בן או בת זוג |
ניצן מינץ (2012–?) |
  | |
"Dede" נולד וגדל באזור תל אביב-יפו. הוא נחשף לראשונה לתחום הגרפיטי בנעוריו. בגיל 13 ריסס את מפת מערכת השמש וכוכבי השמיים על קיר בית הספר שבו למד[1].
במהלך שירותו הצבאי החל בריסוס גרפיטי שהכיל מסרים ויזואליים אנטי-ממסדיים, כגון דמויות חיילים המפריחים בועות סבון כילדים, שוטרים לבושים בבגדי בלרינה, ועוד.[דרוש מקור] לאחר שחרורו, החל לרסס ברחבי תל אביב אלמנטים כגון יונים, חיות מוטנטיות מוגדלות, ארכיטקטורה ועוד כדי להעביר רעיונות ומסרים חברתיים. ריסוסים אלה נעשו באמצעות טכניקת סטנסילים[2].
Dede הוא בוגר תואר משולב אמנות ועיצוב בבצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (2010) ואקדמיה HEAD לאמנות ועיצוב ז׳נבה, שווייץ.[3]
עם השנים פיתח "Dede" טכניקות נוספות כגון ציור ביד חופשית בתרסיס ובמכחול, רישום, מיצב הדבקת נייר ואף הדבקות קונפטי.[4][5] אז החלו להופיע לראשונה בעבודותיו דימויים של פרצופים עגולים בעלי ידיים דקות, המתארים מערכות יחסים אנושיות.[6] בעבודות אלו החל האמן להביע תמות אישיות יותר ופחות חברתיות-פוליטיות[6], אף שיש הגורסים כי דווקא בהתמקדותו בספירה האישית הרחיב את יריעת התקשורת עם הקהל הרחב. בעבודותיו "Dede" מתייחס לנושאים חברתיים רבים, ביניהם למחאה החברתית, קשרי הון-שלטון, בעיית הדיור ומצוקותיהם של מחוסרי הדיור בתל אביב.
עבודותיו של "Dede" מוצגות בעיקר במרחב הציבורי, אך למרות זאת, האמן משתדל להימנע מוונדליזם טהור[7]. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 החל להציג בגלריות ובמוזיאונים בארץ, כגון גלריה צדיק[8], גלריה קישון, גלריה אלפרד, P8, גלריה זימאק, יריד צבע טרי, מוזיאון עין הוד, מוזיאון חיפה ואחרים.[9] ולאחר מכן בגלריות בניו-יורק, מיאמי, לונדון, ברלין, רוסיה ועוד.
עבודתו המוקדמת של "Dede" נעשתה בעיקר בעזרת שבלונות. במהלך השנים שינה את סגנון יצירתו ועבר ליצירה חופשית יותר, הנעשית על גבי ניירות המודבקים על קירות הבניינים או ציור ביד חופשית ישירות על גבי קירות בעזרת תרסיס או מכחול.
[10] מוטיב בולט בעבודותיו הוא הפלסטר. את הפלסטרים מצייר "Dede" במרחב הציבורי ברחבי הארץ והעולם, בעקבות שירותו הצבאי, במהלכו עבר חוויות שהשאירו אותו עם פוסט טראומה. הפלסטר הוא הפתרון שמצא על מנת לטפל בעצמו[11]. השימוש הרחב בפלסטר מזכיר את השימוש בלב, ובסמלים נוספים כגון דמעה, יד מושטת ואחרים, בהם משתמשים אמנים כדי להביע הן סבל והן תקווה אנושיים[12].
מוטיב בולט נוסף הוא ציורי חיות העשויות כאילו שברי עצים, לגביהם הוא מסביר: ״החיות הבנויות שברי-העץ ושאריות מאתרי בניה הוא נושא המושפע מתהליכי הבניה העירוניים, אותם אני נוהג לתעד. לראשונה התחלתי לצייר אותם בעקבות שיטוטים בשכונת מונטיפיורי. הסדנאות בין המסגר לגשר מעריב נהרסו ופינו מקום למגדלים חדשים עבור היי-טק ומגורי יוקרה. השאריות שנערמו במקום היוו השראה ליצירות מוקדמות, כמו טבע דומם ופסלים, לאחר מכן ציור חיות שעשויות מאותן שאריות שכמו נושאות איתן ערים שלמות בדרך למקום אחר ובטוח. החיות עצמן הן חיות ארץ ישראליות, מקומיות, חיות נרדפות או נודדות, כאלה שאינן נמצאות במנוחה ומחפשות מקום המסתור. הנושא התחבר לי להרגשת מצוקה כללית אל מול הג׳נטריפיקציה וגם לאוכלוסיות המוחלשות אותן למדתי להכיר באותה שכונה, אנשים שהיו אוספים גם הם שברי עצים ושאריות על מנת לבנות מקום מסתור זמני עד שיסולקו שוב וימשיכו לנדוד״.[8][13]
לאורך שנות פעילותו בתל אביב קיבל חשיפה מיוחדת עקב שימושו באלמנטים גדולים מהמרחב הציבורי והפיכתם לאייקונים רעיוניים קליטים. ביניהם ניתן לראות בסיס גשר בנהר איילון שהפך לצוללת צהובה, שארית גשר שהפך לאטב כביסה ענק, חניון שהוסב למטרה עבור טילים, וכו'. תשומת לב גדולה במיוחד משכה עבודתו בדולפינריום הנטוש בתל אביב שהפך לסט שיניים על קפיץ[14][15].
משנת 2014 הוא מרבה ליצור בשיתוף עם בת זוגו, ניצן מינץ. השניים הציגו את עבודותיהם המשותפות בפראג, בבלגרד, בלודז', בברלין ובירידי האמנות Pulse, Context, Scope במיאמי.[13]
כדי להעלות את המודעות למשבר בני הערובה שנחטפו על ידי חמאס במסגרת מלחמת חרבות ברזל, Dede שיתף פעולה עם ניצן מינץ ועם המעצבת טל הובר ליצירת הפרויקט "חטופים מישראל". הפרויקט כלל ציורי גרפיטי במרחב הציבורי וכרזות שהופצו ברחבי העולם המתארות למעלה מ-240 אזרחים חפים מפשע שנחטפו מישראל לרצועת עזה על ידי חמאס ב-7 באוקטובר 2023[16][17][18][19].
2023 ״העין היא דלת״, גלריה זימאק, ת״א[20]
2021 פרויקט מיוחד במסגרת יריד צבע טרי, ת״א
2019 ״אל הרס״, גלריה זימאק, ת״א
2018 ״דואט״, גלריה זימאק, ת״א
2017 ״לא במקום״ מוזיאון חיפה
2017 ״לא במקום״, Die Ferberei gallery, מינכן, גרמניה
2017 ״לא במקום״, Jan Arnold Gallery, וינה, אוסטריה
2016 ״משוכה״, Jedna Dva Tri Gallery, פראג, צ׳כיה
2016 ״סלון״, The Jewish Salon, המבורג, גרמניה
2015 ״נא לא להאכיל את החיות״, גלריה דן, ת״א
2014 ״ארץ קדושה״, גלריה בצלאל 7, ירושלים
2014 ״נסה לרחף״, בית אריאלה, ת״א
2013 ״נדל״ן״, גלריה p8, ת״א
2023
+ Zemack Gallery. Curated by Zemack
+ Surface Identities, Jewish Federation of Cleveland. Curated by Sarah Hurand
2022
+ One of a kinds, Tel-Aviv Museum. Curated by Maya Vinitsky
+ A Very Narrow Bridge, Jewish Museum Lecce, Italy . Curated by Fiammeta Martegani
+ Couples Therapy ,Kfar saba Gallery. Curated by Hagar Raban
2021
+ Group Show, Tel-Aviv. Curated by Zemack Gallery
+ A Prophet in his City, Rehovot Gallery. Curated by Keren Weisshaus
2020
+ Floating Somewhere Out There, Tel-Aviv. Curated by Zemack Gallery
2018
+ Mister freeze, toulouse, France. Curator: Cobalt Team
+ Many Faces, The Living Gallery, New-York.Curated by the Gallery
2017
+ Gotman Museum, Tel Aviv. Curator: Miri Ben-Moshe
+ Scope art fair for contemporary art, Miami
+ Station 16 Gallery, Montreal
+ Mayson Gallery, New-York. Curator: Gili Gibli
+ 212 Gallery, New-York. Curator: Marc Leader
+ Die Farberei Gallery, Munich. Curator: self
+ Jan Arnold Gallery, Vienna. Curator: Andreas Nader
2016
+ Jedna Dva Tri, Prague. Curator: The gallery
+ Yanko-Dada Museum. Ein-Hod
+ Afula›s Municipal Gallery. Curator: Culture movment
2015
+ The Childern Museum, Hulun
+ Street House, Tel Aviv. Curator: Nitzan Mintz
+ Tirush Auction House, Hertzelia
+ Inoperable, Vienna. Curator: The gallery
+ Neurotitan, Berlin. Curator: Hagar Bril
2014
+ Gotman Museum, Tel Aviv. Curator: Miri Ben-Moshe
+ Wilton›s Hall, London. Curator: MC Llamas
+ Beit-Ariela, Tel Aviv. Curator: Maayan Nevo
+ Sweater Gallery, Ekaterinburg, Russia.
+ Front Room Gallery, New-York. Curator: Elizabeth Tully
+ Tzadik gallery, Tel Aviv. Curator: Hana Coman
2013
+ P8 gallery, Tel Aviv. Curator: Ora Reuven
+ Tzadik gallery, Tel Aviv. Curator: Hana Coman
+ Hanina gallery, Tel Aviv. Curator: The gallery
2012
+ Alfred gallery, Tel Aviv. Curator: Adi Bezalel
+ Cut-up gallery, Rastade. Curator: Christoph Fuhrken
+ Riviera gallery, Bat-yam. Curator: Tali Huldai
2011
+ I.O.U gallery, Manhattan. Curator: Lois Stavsky
+ Kishon gallery, Tel Aviv. Curator: Renana Kishon
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
אתר האינטרנט הרשמי של Dede (באנגלית)
ניצן פינקו, אמן הרחוב המסתורי Dede יודע בדיוק מה כואב להם, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2015 עודד ירון, מברוך ג'מילי ועד Dede: פריחת הגרפיטי הישראלי, באתר הארץ, 24 באפריל 2015 אברהם בלבן, הגרפיטי כתת־מודע תל אביבי, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2015
Dede, ברשת החברתית פייסבוק
Dede, ברשת החברתית אינסטגרםSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
