עט
כלי כתיבה המכיל דיו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כלי כתיבה המכיל דיו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עט הוא כלי כתיבה המכיל דיו. קיימים מגוון סוגים שונים של עטים[1]. עטים מוקדמים כגון עטי קנה, עטי נוצה, עטי טבילה ועטי סרגל הכילו כמות קטנה של דיו על ציפורן או בחלל קטן שהיה צריך להטעין מעת לעת על ידי טבילת קצה העט לתוך קסת דיו[2].
ערך ללא מקורות | |
המצרים הקדמונים פיתחו כתיבה על מגילות פפירוס, כאשר סופרים השתמשו במברשות דקות עשויות קנה או בעטי קנה מסוג **Juncus maritimus** (סוף ים). בספרו *A History of Writing*, מציע סטיבן רוג'ר פישר, בהתבסס על ממצאים בסקארה, כי עט הקנה שימש לכתיבה על קלף כבר בתקופת השושלת הראשונה, כלומר בסביבות 3000 לפנה"ס. עטי הקנה המשיכו לשמש עד ימי הביניים, אך בהדרגה הוחלפו בנוצות החל מהמאה ה-7. עט הקנה, עשוי מקנה או במבוק, עדיין בשימוש בחלקים מסוימים של פקיסטן על ידי תלמידים צעירים לכתיבה על לוחות עץ קטנים.
עט הקנה נותר בשימוש עד שהפפירוס הוחלף במשטחי כתיבה מעור בעלי חיים, ולום וקלף. המשטח החלק של העור איפשר כתיבה עדינה וקטנה יותר באמצעות עט נוצה, שנעשה מנוצת תעופה. עטי נוצה שימשו בקומראן, יהודה, לכתיבת חלק ממגילות מדבר יהודה, המתוארכות לסביבות 100 לפנה"ס. המגילות נכתבו בדיאלקטים עבריים באמצעות נוצות ציפורים או עטי נוצה. יש אזכור ספציפי לעטים כאלה בכתביו של איסידורוס מסביליה במאה ה-7. עטי נוצה המשיכו להיות בשימוש נרחב במאה ה-18 ואף שימשו לכתיבה ולחתימה על חוקת ארצות הברית בשנת 1787.
בשרידי פומפיי התגלה עט נחושת, דבר המראה כי עטים ממתכת היו בשימוש כבר בשנת 79 לספירה. ביומנו של סמואל פיפס מאוגוסט 1663 יש אזכור ל"עט כסף לנשיאת דיו". בשנת 1792 פורסמה מודעה בעיתון *The Times* על עטים ממתכת "שהומצאו מחדש". בשנת 1803 נרשם פטנט על קצה עט ממתכת, אך הפטנט לא נוצל מסחרית. בשנת 1811 פרסם בריאן דונקין מודעה למכירת פטנט לייצור עטי מתכת. בשנת 1822 החל ג'ון מיטשל מבירמינגהם בייצור המוני של עטים עם קצוות מתכת, ולאחר מכן השתפרה איכותם של קצוות פלדה כך שעטי טבילה עם קצוות מתכת הפכו לשימוש נפוץ.
הרשומה ההיסטורית המוקדמת ביותר לעט עם מאגר דיו מתוארכת למאה ה-10 לספירה. בשנת 953 דרש אל-מועיז, חליף פאטימי במצרים, עט שלא ילכלך את ידיו או בגדיו, וקיבל עט עם מאגר דיו שסיפק דיו לנקודת הכתיבה. ייתכן שזה היה עט נובע, אך מנגנון הפעולה שלו אינו ידוע ורק רשומה אחת מזכירה אותו. מאוחר יותר פותח עט מאגר בשנת 1636, כאשר הממציא הגרמני דניאל שוונטר תיאר עט העשוי משתי נוצות, אחת ששימשה כמאגר דיו בתוך השנייה. בשנת 1809 קיבל ברתולומאו פולש פטנט באנגליה על עט עם מאגר דיו.
סטודנט מפריז, הרומני פטרקה פואנרו, המציא עט נובע שהשתמש בנוצה כמאגר דיו. ממשלת צרפת העניקה פטנט על ההמצאה במאי 1827. בשנות ה-1850 חלה עלייה ברישום פטנטים וייצור עטים נובעים.
הפטנט הראשון על עט כדורי נרשם ב-30 באוקטובר 1888 על שם ג'ון ג'יי לאוד. בשנת 1938 עיצבו העיתונאי ההונגרי לסלו בירו ואחיו ג'ורג', שהיה כימאי, עטים חדשים, כולל אחד עם כדור קטן בקצהו. בשנת 1940, בירו ואחיו ברחו מגרמניה הנאצית לארגנטינה, ושם הגישו פטנט נוסף בשנת 1943. הם הקימו את חברת "Bíró Pens of Argentina", ודגמים מסחריים ראשונים יצאו לשוק באותה שנה. עטים כדוריים מחיקים הושקו בשנת 1979 על ידי חברת Paper Mate עם הדגם "Erasermate".
המהנדס הקרואטי סלבויוב אדוארד פנקאלה פיתח עיפרון מכני בשנת 1906 ועט נובע עם דיו מוצק בשנת 1907. יחד עם היזם הקרואטי אדמונד מוסטאר, הם הקימו מפעל לעטים ועפרונות שהיה מהגדולים בעולם באותה תקופה. החברה, שנקראת כיום TOZ-Penkala, עדיין קיימת.
בשנות ה-60 הומצא עט בעל קצה סיב או לבד על ידי יוקיו הוריה מחברת Tokyo Stationery Company ביפן. הדגם "Flair" של Paper Mate היה אחד הראשונים שנמכרו בשוק האמריקאי באותה תקופה ונחשב למוביל מאז. עטי סימון ומדגשים, שדומים לעטים אלו, הפכו פופולריים.
עטי Rollerball הוצגו בשנות ה-70 המוקדמות ומשתמשים בכדור נייד ובדיו נוזלי ליצירת קו חלק יותר. במהלך שנות ה-80 וה-90 חלו שיפורים טכנולוגיים בביצועי העטים הללו. עט בעל קצה מחומר נקבובי, כמו לבד או קרמיקה, משמש לעיתים קרובות לשרטוטים מדויקים.
למרות המצאת מכונת הכתיבה והמחשב האישי, עט נשאר אמצעי הכתיבה העיקרי. רבים מעדיפים להשתמש בעטים יקרים שנחשבים לעיתים לסמל סטטוס.
העט הנובע הומצא בארצות הברית בסוף המאה ה-19. העט הנובע מן הסוג המשובח הוא בעל ציפורן זהב עם חוד מצופה אירידיום. הודות לחוד האירידיום הקשה והחלק אין הציפורן מגרדת את הנייר וכתיבתה היא חלקה וברורה. ידיתו של העט הנובע היא חלולה ובתוכה מכל לדיו. יש עטים נובעים, אשר מכל הדיו שבתוכם אינו אלא שקית גומי. על ידי הרמת מנוף קטן נדחף מתוכה האוויר, ובשעת שחרור המנוף מתיישרת השקית ויונקת לתוכה את הדיו. עטים נובעים אחרים מצוידים בבוכנה אשר על ידי לחיצה עליה והרפיה ממנה פעמים אחדות בזו אחר זו נשאבת הדיו לתוך המכל.
יש מספר דרכים למלא עט נובע; אחת מהם היא על ידי מזרק ומכלית דיו. שואבים לתוך המזרק דיו, את הדיו מכנסים למכל דיו נוזל (צורתו כשל קליע) ומכניסים למקום האחסון של הדיו בעט.
עט כדורי הוא עט שבקצהו קבוע כדור פלדה זעיר. את מרכז הכדור חובק חרוט מתכת שאליו מחוברת צינורית המכילה דיו. תנועת הכדור חפשית וכתוצאה מהחיכוך שלו בפני הנייר הוא מסתובב ומורח שכבת דיו על פני הניר מהצד האחד ונרטב בדיו מהצד הנגדי הפונה אל צינורית הדיו. קיימים עטים כדוריים שבהם דיו סמיך ועטים בעלי דיו נוזלי יותר בעלי "חוד מחט" או "roller ball". יתרונותיו של העט הכדורי הם מחירו הזול, משך עבודה ארוך מאוד (עד כ-5,000 מטר קו רציף), אמינות פעולה (אינו נוזל בתנאי טמפרטורה רגילים), אחידות בכתיבה גם לקראת סוף חיי העט ומהירות ייבוש גבוהה.
העט להפעלת מחשב כף יד (סטיילוס) ולכתיבה בו הוא מוט מתכתי בעל קצה קהה במקצת מפלסטיק או מוט קטן מפלסטיק. באמצעות העט מפעילים לחץ נקודתי על מסך מחשב כף היד. קיים גם עט אשר מוליך חשמל וסוגר מעגל במסכי מגע חדשים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.