Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חמאס וארגוני טרור פלסטיניים נוספים השתמשו במכוון באוכלוסייה האזרחית של רצועת עזה כמגן אנושי. הדבר אושר על ידי נאט"ו,[1][2] האו"ם,[3] האיחוד האירופי,[4] ארצות הברית,[5][6] ישראל,[7][8][9] מספר מדינות אירופיות,[10] עיתונאים וארגוני זכויות אדם. אסטרטגיה זו כוללת שיגור רקטות, הקמת תשתיות צבאיות וניהול לחימה עם צה"ל מאזורי מגורים ומסחר ואף מבתי חולים או בסמוך אליהם.[1] במהלך השנים, חמאס הודיע כי הוא רואה בנפגעים אזרחיים פלסטינים כדבר בלתי נמנע וכדבר שמשרת את מטרתו.[7]
.jpg)
טענות ותעודים לשימוש במגנים אנושיים על ידי ארגוני טרור פלסטינים, כולל חמאס, הועלו במהלך המבצעים השונים בעזה החל משנת 2006, ובהם מבצע עופרת יצוקה (2008), מבצע צוק איתן (2014), וכן מלחמת חרבות ברזל (2023). באחרונה הציגה ישראל ראיות הטוענות כי חמאס הכניס חלקים מרשת הפיקוד שלו וממערכות המנהרות הצבאיות שלו תחת תשתית אזרחית, לרבות בית החולים שיפא בעיר עזה,[11][12] ואחסן נשק מתחת לבית החולים א-רנתיסי.[13][14][15][16] דיווחים אלו אושרו על ידי הפנטגון, אך הוכחשו על ידי חמאס.[17][18] נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן תיאר את השימוש הצבאי של חמאס בבית החולים שיפא כפשע מלחמה.[19] במהלך המלחמה, חמאס ניסה, לפי הדיווחים, להרתיע את הפלסטינים ולמנוע את התפנותם מאזורי הלחימה, וקרא להם להישאר במקומם.[7]
קיימת ביקורת על חמאס בהקשר של השקעה רבה בתשתיות התקפיות כמו טילים, והשקעה במנהרות תקיפה ובונקרים לאנשיו, אך התעלמות מצרכי הביטחון של תושבי עזה עצמם לדוגמה העדר בניית מקלטים.
לפי מאמר שפורסם על-ידי מרכז המצוינות האסטרטגי של נאט"ו, מטרת השימוש באסטרטגיית המגן האנושי בידי חמאס וארגוני טרור אחרים ברצועת עזה היא להרתיע את ישראל מפעולה בשל הקפדתה על מזעור אבידות בקרב בלתי-מעורבים וכן כדי לעורר את דעת הקהל העולמית כנגד ישראל. אסטרטגיה זו מאפשרת לחמאס להאשים את ישראל בפשעי מלחמה, וכן להגן על נכסיו וכוחותיו מפני צה"ל. גישה זו היא דוגמה ללוחמה משפטית, יישום שיטתי של פלטפורמות משפטיות וציבוריות כדי להחליש את היריב במהלך סכסוך מלחמתי.[1][2]
צוות של רשת PBS סיקר את עבודת הצוות הרפואי בבית החולים שיפא בשנת 2006 במהלך המאבק בין פתח לבין חמאס על השליטה בעזה. הצוות תיעד מספר רב של חמושים של חמאס במקום, איום של אחד מהם על רופא במקום וקרבות בבית החולים עצמו.[20]
בשנת 2019 קבע מאמר של מרכז המצוינות לתקשורת אסטרטגית של נאט"ו כי חמאס "משתמש במגנים אנושיים בסכסוכים עם ישראל מאז 2007".[2][21]
במבצע עופרת יצוקה עשו חמאס וארגוני טרור אחרים שימוש נרחב בטקטיקת המגן האנושי, כחלק מדוקטרינת הלחימה שלהם. שימוש זה כלל:[22]
דובר צה"ל הפיץ סרט שצולם על ידי כטב"ם במבצע עופרת יצוקה המתעד מחבל פלסטיני משגר רקטה מגג בניין מגורים ואז בורח בחסות ילדים המקיפים אותו כדי למנוע מכוחות צה"ל לפגוע בו.[24]
בניתוח שלאחר מבצע עופרת יצוקה הצהיר ארגון אמנסטי אינטרנשיונל כי: "בניגוד להאשמות חוזרות ונשנות של גורמים ישראלים על שימוש ב"מגנים אנושיים", אמנסטי אינטרנשיונל לא מצאה ראיות לכך שחמאס או לוחמים פלסטינים אחרים כיוונו את תנועת האזרחים להגן על מטרות צבאיות מפני התקפות. הארגון לא מצא ראיות לכך שחמאס או קבוצות חמושות אחרות אילצו תושבים להישאר בתוך או בסביבת מבנים ששימשו לוחמים, וגם לא שלוחמים מנעו מתושבים לעזוב מבנים או אזורים שעליהם פיקדו חמושים." עם זאת הארגון מצא כי חמאס וארגונים אחרים "סיכנו אזרחים פלסטינים בכך שלא נקטו את כל אמצעי הזהירות האפשריים בעת ניהול פעילויותיהם הצבאיות, ובעיקר בכך שירו רקטות מתוך אזורים מיושבים ואחסנו בהם נשק, חומרי נפץ ותחמושת". לדוגמה תושבים סיפרו לאמנסטי אינטרנשיונל כי במהלך המבצע ירו לוחמי חמאס רקטה בלילה מחצר בית ספר ממשלתי במרכז העיר עזה, וכי הלוחמים נהרגו בהתקפה ישראלית על הרחוב בעת שעזבו את חצר בית הספר. במקרה אחר ראה אחד התושבים מחבלי חמאס מציבים משגר רקטות באמצע רחוב בעיר עזה בשעת לילה.[25]
במהלך מבצע עמוד ענן (2012) ומבצע צוק איתן ב-2014 קבעו דיווחים רבים כי חמאס השתמש באזרחים כמגנים אנושיים.[26] הנציבה העליונה של האו"ם לזכויות אדם, נאווי פילאי, האשימה חמושים של חמאס בהפרת החוק ההומניטארי הבינלאומי על ידי "הצבת רקטות בתוך בתי ספר ובתי חולים, או אפילו שיגור רקטות אלה מאזורים מאוכלסים בצפיפות".[27] האיחוד האירופי גינה את חמאס, ובמיוחד גינה את "הקריאות לאוכלוסייה האזרחית בעזה לנדב את עצמה כמגן אנושי".[28][29]
בראיון בספטמבר 2014, הודה בכיר בחמאס בפני סוכנות AP כי הארגון ירה לעבר ישראל מאזורים אזרחיים.[30] הוא ייחס את הדבר ל"טעויות", אך טען כי לחמאס יש אפשרויות מועטות בגלל הנוף הצפוף של הרצועה, עם מיעוט השטחים הפתוחים שלה. הוא הכחיש האשמות כי רקטות שוגרו "מבתי ספר או בתי חולים כשלמעשה הן נורו במרחק של 200 או 300 מטר (יארד) משם".[30] בראיון ב-2014 אמר בכיר חמאס ח'אלד משעל למראיין CNN כי הארגון לא השתמש באנשיו כמגנים אנושיים.
חמאס החביא רקטות גם בבתי ספר ומתקנים של אונר"א.[31][32] כמו כן ביצע חמאס שיגורי רקטות ופצמ"רים מחצרות בתי ספר,[33] כולל ירי הפצמ"רים ממנו נהרג ילד ישראלי בן 4.[34] בתחילת יוני 2017 חשפה אונר"א מנהרת טרור שחפר חמאס מתחת לבית ספר של הארגון בעזה. אונר"א גינתה את החפירה ואמרה שחמאס הבטיח לאטום אותה.[35]
ב-22 ביולי 2014 פרסם דובר צה"ל סרט המתעד פעילי טרור נמלטים מאתר שיגור באמצעות אמבולנס.[36] חמאס השתמש בבית החולים וופא שבשכונת שג'אעייה להפעלת חדרי מלחמה וכמפקדה, ואף אוחסנו בו אמצעי לחימה ובפרט רקטות. במשך ימים נורתה ממנו אש נק"ל ונ"ט לכיוון כוחות צה"ל. אחרי שצה"ל וידא שבית החולים פונה הוא תקף אותו, התקיפה גרמה לפיצוצי משנה של האמל"ח שאוחסן שם.[37][38] עיתונאית פינית דיווחה שראתה מחבלים משגרים רקטות מבית החולים שיפא שבמרכז עזה.[39]
במהלך המבצע פגע צה"ל גם בבתי חולים[40] בטענה שמוסתרים בהם טילים חבויים.[41] באופן כללי צוותי עיתונות לא נוהגים לדווח על מקומות שיגור של רקטות מעזה. צוות עיתונאים פינים מהלסינגין סנומט דיווחו כי ראו שיגורים של רקטות שנורו ממגרש החניה בבית החולים שיפא.[42][43] שני רופאים נורווגים שעובדים בבית החולים במשך עשרות שנים הכחישו שהייתה נוכחות לוחמנית בקרבת מקום, ואמרו שהאדם החמוש האחרון שראו ליד הבניין היה רופא ישראלי בזמן האינתיפאדה הראשונה.[44]
בשנת 2014 נתקלו עיתונאי הגרדיאן "ב"אנשים חמושים" בתוך בית חולים אחד, ודיווחו על "מנהיגי חמאס בכירים" בתוך בית חולים אחר.[7]
הארכיבישוף האורתודוקסי היווני אמר שחמאס ירה רקטות ממתחם הכנסייה שלו שבו חסו 2,000 מוסלמים.[45][46]
ב-8 ביולי 2014 דובר חמאס בערבית, סאמי אבו זוהרי בערוץ אל-אקצא של חמאס קרא לאזרחי עזה להישאר בשטחים שנמצאו תחת אש של ישראל.[47][48] הדבר גרם להאשמות מצד ישראל והאיחוד האירופי[28][29] שחמאס קורא לאנשים להתנדב לשמש כ"מגן אנושי למעשה".[49] לטענת אמנסטי אינטרנשיונל, ייתכן שקריאתו של חמאס נבעה מרצון למנוע פאניקה נוספת בקרב אזרחים, בהתחשב הן בהיעדר מקלטים בעזה והן בעובדה שחלק מהאזרחים שנשמעו לאזהרות צה"ל היו צפויים להפגע מהתקפות ישראליות. בראיון ב-13 ביולי, אבו זוהרי צוטט גם כאומר, כי "חמאס מתעב את הפלסטינים התבוסתיים המבקרים את המספר הגבוה של קורבנות אזרחים. ההתנגדות משבחת את עמנו... אנחנו מובילים את עמנו למוות... כלומר, למלחמה."[1]
בראיונות עם תושבים מעזה, כתבי האינדפנדנט והגרדיאן הגיעו למסקנה שהטענה שחמאס אילץ אזרחים להישאר באזורים מותקפים בניגוד לרצונם היא מיתוס; תושבים רבים אמרו להם שהם סירבו להישמע לאזהרות צה"ל מכיוון שאפילו אזורים שישראל הכריזה בטוחים לפליטים הופגזו על ידי צה"ל. עורך אזור המזרח התיכון של ה-BBC, ג'רמי בואן, אמר גם כי הוא "לא ראה ראיות לכך שחמאס משתמש בפלסטינים כמגן אנושי".
מסמך של אמנסטי אינטרנשיונל מיולי 2014 טען כי "אין עדויות בשלב זה לכך שאזרחים פלסטינים שימשו בכוונה על ידי חמאס או קבוצות פלסטיניות חמושים במהלך הלחימה הנוכחית כדי 'להגן' על מקומות ספציפיים או אנשי צבא או ציוד מפני התקפות ישראליות".[50]
הערכת אמנסטי אינטרנשיונל הייתה שהמשפט ההומניטארי הבינלאומי הוא ברור בכך ש"גם אם בכירים או לוחמים מחמאס או קבוצות חמושות פלסטיניות הקשורות לפלגים אחרים אכן הורו לאזרחים להישאר במקום מסוים כדי להגן על מטרות צבאיות מפני התקפות, כל המחויבויות של ישראל להגן על אזרחים אלו עדיין יחולו".[50] אולם ארגון זכויות האדם עדיין מצא שארגונים פלסטיניים, כמו בעימותים קודמים, פתחו בהתקפות מאזורים אזרחיים.[50]
ארגון אמסטי אינטרנשיונל טען כי "היו ראיות רבות המצביעות על כך שבניגוד לכללי צה"ל, חיילים ישראלים השתמשו באזרחים פלסטינים וילדים כמגן כדי להגן על עצמם" על ידי שליחת פלסטינים לבתים שבהם אותרו חמושים אחרים וכדי לעודד את כניעתם.[51][52]
ב-2015, הוושינגטון פוסט כתב על דו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל שגינה מיליציות פלסטיניות על אחסון תחמושת ושיגור רקטות ממבנים אזרחיים ודיווח כי שיגור התקפות ואחסון רקטות "קרוב מאוד למקומות שבהם מאות אזרחים עקורים תופסים מחסה."[53][54] הדוח ביקר גם את ארגוני הטרור וקבע כי מעשיהם מצטברים לכדי פשעי מלחמה.
הדו"ח קבע כי "הראיות הזמינות מצביעות על כך שקבוצות חמושים פלסטיניים ירו רקטות ומרגמות מאזורי מגורים במהלך הסכסוך ביולי/אוגוסט 2014, וכי לפחות בחלק מהזדמנויות שוגרו קליעים בסמיכות למבנים אזרחיים. ...שטחים משמעותיים בשטח של 365 קמ"ר אינם מגורים, וביצוע פעולות איבה או שיגור אמצעי לחימה מאזורים אלה מהווה סיכון נמוך יותר לסכן אזרחים פלסטינים... קבוצות חמושים פלסטיניים אחסנו רקטות ותחמושת אחרת במבנים ובמתקנים אזרחיים, כולל בתי ספר של האו"ם, במהלך עימות... אחסון אמצעי לחימה במבנים אזרחיים או שיגור התקפות מקרבת מבנים אזרחיים, מפרים את החובה לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להגן על אזרחים מפני השפעות התקפות. אבל הם לא בהכרח מסתכמים בהפרה הספציפית של שימוש ב"מגנים אנושיים" על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, הכרוך ב"שימוש בנוכחות (או בתנועות) של אזרחים או אנשים מוגנים אחרים כדי לחסין נקודות או אזורים מסוימים (או כוחות צבאיים) מפני פעולות צבאיות".[55]
לפי פיליפ לותר, מנהל תוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה באמנסטי אינטרנשיונל, "הראיות המצביעות על כך שרקטה ששוגרה על ידי קבוצה חמושה פלסטינית גרמה ל-13 הרוגים של אזרחים בתוך עזה, מדגישה עד כמה הנשק הזה יכול להיות חסר הבחנה. השלכות איומות של השימוש בהם". הוא גם הצהיר כי "אין להכחיש את ההשפעה ההרסנית של התקפות ישראל על אזרחים פלסטינים במהלך הסכסוך, אבל הפרות מצד אחד בסכסוך לעולם לא יכולות להצדיק הפרות מצד יריביהם".[54]
ערך מורחב – מלחמת חרבות ברזל
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ישראל הצהירה כי חמאס הציב באופן אסטרטגי חלקים ממערכת המנהרות הצבאית ומרשת הפיקוד שלו מתחת לתשתית אזרחית, כולל בית החולים שיפא בעזה. עדויות וידאו מחקירות של שני חברי הזרוע החמושת של חמאס תומכות בקביעה כי חמושים של חמאס משתמשים בבתי חולים כאמצעי הגנה מפני תקיפות צה"ל.[7]
ב-13 בנובמבר 2023 הציג דובר צה"ל דניאל הגרי ראיות לעיתונאים המצביעות על נוכחות תשתית חמאס בבית החולים א-רנתיסי, בית חולים לילדים בעזה. עדויות אלה כללו סרטון המציג חומרי נפץ, אפודי התאבדות ואופנוע שנעשה בהם שימוש בפיגועים ב-7 באוקטובר, כולם מוסתרים במרתף. בנוסף, הציג הגרי צילומים של פיר עמוק עם סולם, שלטענתו הוא הכניסה למנהרה שנמצאת בסמוך לבית ספר ולבית חולים. הוא תיאר את המנהרה הזו כ"מנהרת טרור", והדגיש את השימוש בה למטרות טרור.[14][15]
מעדויות שנאספו בצה"ל עולה כי חמאס השתמש במבני בית ספר לאחסון כלי נשק צבאיים, כגון רקטות, טילים נגד טנקים, משגרים ורובים אוטומטיים. מחסנים צבאיים אלו נמצאו בסמיכות לכיתות מתפקדות, דבר המצביע על אסטרטגיה מכוונת של שימוש במבנים אזרחיים כמגנים.[57][58]
ב-16 בנובמבר פרסמו חיילי צה"ל צילומים שמראים רקטות של חמאס שהוחבאו בתוך מיטת ילדה בעזה, וכן קובץ שמע שלטענתם הוא הקלטת שיחה בין פעילי חמאס הדנים בהעברת טיל נ"ט בעזה באמצעות עגלת תינוק.[59][60]
צה"ל פרסם סרטונים של מצלמות האבטחה בבית החולים שיפא מ-7 באוקטובר. הסרטונים מראים מחבלים של חמאס מובילים בכוח חטופים שנחטפו משטח ישראל - אזרח נפאלי ואזרח תאילנדי. צה"ל גם פרסם כי גופותיהן של יהודית וייס, ורב"ט נועה מרציאנו נמצאו במבנים סמוכים לבית החולים. כמו כן, ניתן לראות בתוך מרחב בית החולים שיפא כלי רכב צבאיים ואזרחיים שהובאו מישראל במהלך הטבח. לטענת צה"ל "הממצאים מוכיחים כי חמאס השתמש בבית החולים ביום הטבח עצמו כתשתית טרור".[61] מאוחר יותר נחשפה מתחת לשיפא רשת מנהרות טרור ובה חדרים מבצעיים וחדרים לשהייה ארוכה.
ב-2 בדצמבר חשפו כוחות צה"ל 30 רקטות גראד לצד אמל"ח ותחמושת רבה, מוסתרים מתחת בבית פרטי, מתחת לארגזים של אונר"א.[62][63] ב-9 בדצמבר ניהלו כוחות צה"ל קרב ירי עם מחבלים שהסתתרו בבית ספר של אונר"א ובמסגד בשג'אעייה.[64] באותו יום, לוחמים של חטיבה 55 מצאו אמצעי לחימה בבית ספר במרחב בין בית חאנון לג'באליה כולל רובים ותחמושת. אלו הוסוו בתוך כיתות לימוד, חלקם הוחבאו בשקיות של סוכנות אונר"א. בתוך בית ספר אחר בצפון רצועת עזה, חיילי חטיבה 551 מצאו בובת דובי גדולה בה הוחבאו נשק צלפים ותחמושת.[65]
ב-11 בדצמבר נהרגו חמישה חיילי צה"ל מגדוד 8111 בחטיבה 4 במהלך לחימה עם לוחמי חמאס שפעלו במתחם בית ספר בכפר קרארה ממזרח לחאן יונס. מחבלים וחוליות נ"ט של חמאס ירו אל החיילים מתוך בית הספר ולאחר שהכוח התקרב הפעילו מולו מטעני חומר נפץ שהרגו את החיילים ופצעו קשה חייל נוסף.[66][67]
ב-19 בדצמבר 2023 פורסם תיעוד החקירה בשב"כ של אחמד כחלות, מנהל בית החולים כמאל עדואן שבג'באליה. כחלות חשף שחמאס גייס אותו לתפקיד בדרגה מקבילה לתת-אלוף והפך את בתי החולים ברצועת עזה למתקנים צבאיים ותשתיות טרור, שבהם הסתתרו בכירי חמאס. בנוסף, חלק מעובדי בית החולים והצוות הרפואי היו פעילי חמאס, וחמאס הפעיל אמבולנסים פרטיים להברחת בכירים וחטופים.[68][69]
ב-31 בדצמבר פרסם צה"ל סרטון המתאר מטען חומר נפץ שהותקן בגן ילדים בעזה.[70] ב-4 בינואר 2024 פרסם צה"ל סרטון המתאר בניין ממולכד מחנה נור א-שמס ליד טול כרם. הבניין הכיל מספר מטעני חומר-נפץ מסווים בבניין שבקומתו התחתונה נמצא גן ילדים של אונר"א. בבניין אותרה מערכת הפעלה מחוברת למטענים מסביב לבניין ובצירי הגישה אליו. וכן נמצא רכב ממולכד בסמוך למבנה. המתאר מספר מטעני חומר נפץ שהוסוו במעון יום מעל גן ילדים של אונר"א בטול-כרם.[71]
דייוויד לאונהרד ולורן ג'קסון מה"ניו יורק טיים" כותבים כי "חמאס החביא כלי נשק רבים מתחת לבתי חולים, בתי ספר ומסגדים כך שישראל מסתכנת בהרג אזרחים... גם לוחמי חמאס חומקים מעל ומתחת לאדמה, מתערבבים עם אזרחים". שיטות אלה, מסביר דייוויד פרנץ', "משמעותן שחמאס אחראי לרבים ממקרי המוות של האזרחים". לדברי פרנץ', "הצבת משאבים צבאיים בכוונה ליד אזרחים והסוואת לוחמים לאזרחים הן שניהם הפרות של חוקי המלחמה".[72] על פי דיווח אחר של ניו יורק טיימס, "חמאס השתמש באזרחים כמגנים אנושיים והציב בונקרים תת-קרקעיים, מחסני נשק ומשגרי רקטות מתחת או ליד בתי ספר, מסגדים ובתי חולים".[73]
האנליסט הצבאי של תחנת דויטשה ולה, פרנק לדווידג', אמר כי "זה תואר... כ'ידיעה רווחת' שרבים מהמטות [של חמאס] ממוקמים מתחת לבתי חולים... [עם] כניסות ויציאות במקומות כמו מסגדים או בתי ספר. [או אפילו] מתקני האו"ם... זו הסיבה שראינו... כל כך הרבה נפגעים שאינם לוחמים עד כה".
ג'ון ספנסר אמר כי "[חמאס] בנה רבים מהכניסות והיציאות שלו למנהרות ומעברים מתחת לאתרים מוגנים כמו בתי חולים, בתי ספר, מסגדים, מכיוון שזה מגביל את השימוש בכוח שצה"ל יכול לקחת מבלי לעבור דרך... שיקולים של חוקי מלחמה".[74]
לדברי דפנה ריצ'מונד-ברק, פרופסור חבר ללוחמה בטרור באוניברסיטת רייכמן ומחברת הספר "לוחמה תת-קרקעית" משנת 2017, מחבלי חמאס פועלים תחת בית החולים שיפא זוכים גם ל"רמת ההגנה הגבוהה ביותר הקיימת במסגרת דיני המלחמה". כ"הזדמנות ייחודית לפעול הרחק מרחפני מעקב, GPS וטכנולוגיות אחרות לאיסוף מודיעין". היא הוסיפה כי "בעזה נחפרות מנהרות בבתי אזרחים, עוברות מתחת לשכונות שלמות ומובילות לאזורים מיושבים בתוך ישראל... [מה שמאפשר לחמאס להסתיר נקודות כניסה ויציאה, ומאפשרת תנועה ופעילות בלתי מזוהה".[75]
אבי יששכרוף אמר כי מחבלי חמאס נמצאים "מתחת לבתים ולשכונות של העיר עזה, בתקווה שישראל לא תתקוף אותם כי הם מתחבאים מתחת למגנים אנושיים, ושאם ישראל תתקוף את השכונות הללו, היא תהרוג אזרחים רבים. וכל העולם הולך להאשים את ישראל בפשעי מלחמה". "הדבר העצוב בכל זה", אמר יששכרוף, "הוא [ש]לחמאס לא אכפת מהעם שלו" ומטרתו "לא רק להרוג ישראלים אלא לכמה שיותר אזרחים פלסטינים [גם נפגעים]".[76]
הכתב פול נוקי בעודו משובץ ביחידה של צה"ל, דיווח על ל"ירי ופצצות מרגמה שהגיעה מבית החולים האינדונזי", שעד אז נראה היה שהתרוקן מחולים ורק חמאס השתמש בו.[77]
לדברי כתבת הבריאות רוני לינדר מ"הארץ", "עדויות שהצטברו מאז פרוץ המלחמה מצביעות על כך ששיפא הפך למפקדה המרכזית של פעילות הנהגת חמאס".[78]
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הצהיר כי חמאס משתמש בפלסטינים חפים מפשע כמגן אנושי והדגיש את הצורך להגן עליהם.[5] מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, קרא לחמאס להפסיק להשתמש באזרחים כמגנים אנושיים.[6] מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הצהיר גם כי חמאס ופלגים פלסטיניים אחרים השתמשו באזרחים כמגן אנושי.[3][79]
במהלך ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם על המזרח התיכון שהתקיימה ב-24 באוקטובר 2023, טען שר הביטחון של בריטניה, טום טוגנדהאט, "אנו יודעים שחמאס משתמש באזרחים פלסטינים חפים מפשע כמגן אנושי; הם שיבצו את עצמם בקהילות אזרחיות". שרת החוץ של גרמניה, אנאלנה ברבוק, אמרה: "אסור לנו ללכת שולל על ידי ספר המשחקים של חמאס", והדגישה את "השימוש שלהם בנשים וילדים בעזה כמגנים אנושיים, והסתרת נשק מתחת לסופרמרקטים, בלוקי דירות ואפילו בתי חולים". פיליפ קרידלקה, ז'אן אסלבורן וסרגיי קיסליצה, המייצגים את בלגיה, לוקסמבורג ואוקראינה, בהתאמה, הביעו גם הם גינוי לשימוש של חמאס באזרחים כמגן אנושי.[10]
ב-13 בנובמבר 2023, 27 מדינות באיחוד האירופי גינו במשותף את חמאס על השימוש בבתי חולים ובאזרחים כמגן אנושי.[80][81]
דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ון קירבי, אישר כי ברשותו מידע מודיעיני המצביע על כך שחמאס משתמש בבית החולים שיפא בעיר עזה למטרות צבאיות, אולי לאחסון נשק וגם להחזקת שבויים.[82][83] היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, הצהיר כי "אתה יכול לראות אפילו מודיעין ממקורות גלויים שחמאס אכן משתמש בבתי חולים, יחד עם הרבה מתקנים אזרחיים אחרים, לפיקוד ובקרה, לאחסון נשק, לשיכון לוחמיו... זהו הרקורד של חמאס, הן מבחינה היסטורית והן בסכסוך הזה". לדברי גורם אמריקאי אחר, "לחמאס יש צומת פיקוד מתחת לבית החולים שיפא, משתמש בדלק המיועד לו ולוחמיו מתקבצים בקביעות בתוכו ובסביבתו".[84]
Human Rights Watch קרא לחמאס להגן על אזרחים בשליטתם ולא להשתמש בהם כ"מגנים אנושיים".[85]
מספר עיתונאים דיווחו שחמאס איים עליהם שלא ידווחו על שימוש במגן אנושי. נראה גם כי עיתונאים נמנעים מלדווח על איומים על ידי חמאס.[86][87][88] וב-11 באוגוסט הוציא ארגון העיתונאים הזרים בישראל הודעת גינוי רשמית לחמאס על כך.[89]
ב־15 ביולי 2014 כתב הוושינגטון פוסט, William Booth, תיאר את בית החולים שיפא כ"מפקדה דה פקטו של מנהיגי חמאס, שניתן לראות במסדרונות ובמשרדים".[90]
מאמר מערכת של מגזין טאבלט משנת 2014 טען כי מיקום מפקדת חמאס מתחת לבית החולים שיפא היא "סוד גלוי" שידוע לרוב העיתונאים העובדים בעזה, אך אלו חוששים לתאר מציאות זו לקוראים ולמאזינים. לפי המגזין הנושא כה ברור לכל העוסקים בדבר עד כי חמאס פוגש לעיתים קרובות עיתונאים שם. העיתון מציין כי המאמר של Booth שמאזכר כבדרך אגב את מיקודם מפקדת החמאס בבית החולים מבצע "“burying the lede" כלומר הצנעת הנושא החשוב ביותר בתוך הכתבה, במקום הצבתה ככותרת ראשית. לפי עורכי טאבלט הכתבים בעזה נשמעים לחוקים של חמאס או לצנזורה מרצון - כאשר מדווחים מבית החולים - ללא תמונות של אנשי חמאס חמושים בתוך בית החולים, ולא להתקרב לאזור הבונקרים.[91]
ביולי 2014 משרד הפנים של חמאס הוציא הנחיה לפעילי מדיה חברתית לפיה עליהם תמיד לכנות אנשים שנהרגו בשם "אזרחים חפים מפשע"; ולא לפרסם תמונות של ירי רקטות ממרכזי אוכלוסייה אזרחיים. מטרת ההנחיה היא שימור קו התעמולה של חמאס במדינות ערב ובמערב, מניעת הדלפת מידע בעל ערך צבאי לישראל, ומניעת פגיעה בתדמית חמאס.[92][91]
מספר עיתונאים זרים דיווחו על הסתתרות חמאס בקרב אוכלוסייה אזרחית וקיבלו איומים ברשתות מגורמים אלמונים.[93]
העיתונאי הצרפתי-פלסטיני ראדג'א אבו דאג דיווח כי נחקר על ידי איש חמאס חמוש בתוך בית החולים שיפא שהורה לו לעזוב את עזה.[94][95]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, נשאל בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק, בשבתו בקטר, מדוע חמאס שבנה כ-500 ק"מ של מנהרות לחימה, לא בנה גם מקלטים לתושבים. הוא הצהיר כי המנהרות שנבנו על ידי חמאס נבנו כדי להגן על חמושי חמאס בלבד ולשם החזקת תחמושת, ולא עבור אזרחים. הוא הכריז גם כי החובה להגן על האוכלוסייה האזרחית בעזה מוטלת על האו"ם ועל ישראל.[96][97]
ב-24 באוקטובר, בריאיון לרשת הטלוויזיה הלבנונית LBC אמר בכיר אחר בחמאס, ראזי חמד, כי חמאס רוצה לחזור על מתקפת אוקטובר שוב ושוב עד שישראל תושמד. לטענתו הפלסטינים הם הקורבנות ולכן כל דבר שהם עושים הוא מוצדק. חמד דיבר בשם העם הפלסטיני וטען כי "אנחנו מוכנים לשלם מחיר". וכי "אנחנו נקראים אומה של קדושים מעונים וגאים להקריב קדושים"[98][99]
בתשדיר של מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה מקטר, שפורסם ב-28 באוקטובר, הוא טען כי "אנחנו צריכים את הדם של נשים, של ילדים, של המבוגרים, כדי לעורר את רוח ההתנגדות שלנו, כדי לעודד את המחויבות שלנו, וישכנע אותנו להמשיך הלאה.[100]
העיתונאי המצרי איברהים עיסא (אנ') תהה מדוע חמאס ששולט בעזה במשך 16 שנה ובנה מנהרות תקיפה ובונקרים לאנשיו ולנשק, לא בנה מקלטים לשם הגנת התושבים. הוא תקף את חמאס וטען כי לא אכפת לארגון כמה פלסטינים ימותו וכי "חיי אזרחים פלסיטנים הם זולים".[101]
העיתונאי הסעודי עבדול עזיז אל קמיאס, טען כי חמאס הוא רק כלי משחק בידי איראן וכי עזה נהרסת בגלל הטיפשות של מנהיגי חמאס. הוא טוען כי חמאס משתמש בילדים ובנשים של עזה כדלק למלחמה.[102]
בכתבה על המחיר האנושי של המלחמה, כתב הפרשן הביטחוני עמוס הראל כי "האנשים שעסקו במשך 15 שנים בבניית מתחם לחימה תת-קרקעי מתחת לבתיהם של שני מיליון בני אדם היו צריכים לקחת זאת בחשבון... נראה שמנהיגי חמאס התעלמו מההשלכות הצפויות, או שפשוט לא היה אכפת להם".[103]
בריאיון ל-CNN אמר הגנרל האמריקאי וסלי קלארק כי חמאס "מיקם בכוונה [ובאופן ציני] את נכסיו היקרים ביותר בבית חולים... כדי לנסות ולעורר זעם בקהילה העולמית ולהכפיש את ישראל". הוא הוסיף כי "חמאס... רוצה שהאזרחים האלה יהיו בסיכון".[104]
בריאיון עם ד"ר Amaney Jamal, שסקרה את תמיכת הפלסטינים ברצועת עזה בהנהגת חמאס עלו נתונים שהצביעו על ביקורת כלפי חמאס לצד פקפוק בהנהגה הפלסטינית כולה. העיתונאי המראיין עזרה קליין מהניו יורק טיימס תהה בהמשך לעמדת ראשי חמאס שהצהירו על צורך ב"קדושים" שיוקרבו, עד כמה תושבי עזה ישמחו להקריב את עצמם בהתחשב בסקרים אלה, בהיעדר תקשורת חופשית בעזה, ובהתחשב בכך שהבחירות בעזה בוצעו בשנת 2006.[105]
הפרופסור לפילוסופיה מייקל וולצר טען כי "חמאס מסכן בכוונה את אזרחיו ומרוויח מכל אחד שנהרג". לדעתו הוויכוח המרכזי לא צריך ליסוב על מידתיות אלא על אחריות. וולצר טוען כי בעוד צה"ל מבצע את רוב ההרג, מי שאחראי להרג הוא קדום כל חמאס. האחריות של צה"ל היא להילחם בזהירות ולכוון ולתקוף מטרות בדיוק המרבי. ויכוח על זהירות הכרחית ועל סיכונים חיוניים נראים לו יותר מהותיים מאשר עד כמה תגובה היא פרופוציונית או לא.[106]
הפרשן הבריטי קולונל ריצ'רד קמפ טען כי לא רק שחמאס אדיש לכך שאזרחים מעזה ימתו כתוצאה מהתקפות ישראל, הם אפילו מברכים על מקרי המוות האלה. קמפ טוען כי חמאס ידע כי צה"ל יתקיף בחזרה שכן דבר זה מתרחש בכל מתקפה על ישראל וכי הדבר יוביל לאבדות אזרחיות. קמפ אומר כי במקום לכנות זאת "מגן אנושי" ראוי לכנות זאת "קורבנות אדם". לטענתו חמאס מנצל בצורה צינית את התקשורת העולמית ואת ארגוני זכויות האדם על ידי מיקוד תשומת הלב בנפגעים האזרחיים, הגזמה במספר הקורבנות ואף ביום נפגעים. לפי קמפ חמאס יודע כי הוא לא מסוגל להביס את צה"ל באמצעים צבאיים ולכן כל האסטרטגיה שלו מבוססת על בידוד, דה-לגיטימציה והצגת ישראל כמדינה מרושעת תוך שימוש באנשי עזה עצמה כנשק במלחמה.[107]
בדיבייט בתוכנית הטלוויזיה של פירס מורגן, האשים הרב שמואל בוטח את חאמס בשימוש בילדי עזה כבמגן אנושי. הוא טען כי הארגון גנב מילדי עזה, כספים בסכום של כ-16 מיליארד דולר שהעוברו לעזה מהקהילה הבינאלומית למטרות התקפיות, אבל לא בנה אפילו מקלט אחד לאזרחים, וכי מתחת לבית החולים שיפא יש קומפלקס צבאי. בוטח גם השווה את תגובת ישראל לתוקפנות של חמאס לזו של תגובת בריטניה לתוקפנות הנאצית – הוא הזכיר כיצד צ'רצ'יל הנהיג נגד הנאצים הפצצות שטיח שהרסו ערים כמו דרזדן והמבורג (אנ'). לעומת זאת ישראל השתמשה בחימוש מדויק בניסיון לפגוע במטרות חמאס, העניקה מסדרון הומניטרי כדי לפנות את תושבי עזה מאזור הקרבות. בתגובה אמר המנהיג המוסלמי Mohammed Hijab שגם התראיין לתוכנית כי צ'רצ'יל היה פושע מלחמה.[108]
על פי מאמר שפורסם על ידי מרכז המצוינות האסטרטגי של נאט"ו, הפריסה הטקטית של מגנים אנושיים על ידי גורמים כמו חמאס מנצלת באופן אסטרטגי את המחויבות של ישראל לצמצום פגיעה לא מכוונת באזרחים ואת הרגישות המוגברת של הקהלים המערביים לנפגעים שאינם לוחמים. גישה זו מאפשרת לחמאס להאשים את ישראל בפשעי מלחמה כאשר מספר האבדות באזרחים גדל עקב פעולות מוגברות של צבא ההגנה לישראל, שעלול להוביל לסנקציות בין-לאומיות.
מנגד, אם צה"ל ירסן את פעילותו הצבאיות כדי למזער את הנפגעים האזרחיים, חמאס זוכה ליתרון, בהיותו חשוף פחות לתקיפות צבאיות ישראליות ומסוגל לשמור על משאביו ולהמשיך בפעילותו. יתרה מכך, סוגיית הנפגעים באזרחים מייצרת לא פעם ויכוחים פנימיים בחברה הישראלית, בעיקר בין השמאל לבין הימין.[2]
לפי נאט"ו, אסטרטגיה זו, שהיא צורה של "לוחמה משפטית", עוסקת במינוף מסגרות משפטיות וסנטימנט ציבורי נגד יריב, במטרה לערער את הלגיטימיות שלהם, לערב את משאביו במאבקים משפטיים, או להבטיח ניצחון ב"בית המשפט" של דעת הקהל.[2]
לפי החוק הבינלאומי, כל הלוחמים, כולל מורדים, מחויבים דיני שימוש בכוח. לואי רנה ברס ניתח את הצבת נכסים צבאיים בקרב אוכלוסיות אזרחיות פלסטיניות, וסווג אותה כפשע ברור ובר ענישה על פי החוק הבינלאומי.
הצבת נכסים צבאיים או כוח אדם בין אוכלוסיות אזרחיות נחשבת מעשה של בוגדנות, המתוארת כ"הפרה חמורה" בסעיף 147 של אמנת ז'נבה הרביעית ואסורה על פי תקנות האג. בנוסף, פרוטוקול I משנת 1977, המשלים את אמנות ז'נבה מ-12 באוגוסט 1949, מכיל איסורים קשורים על מעילה באמון. תקנות אלו נאכפות לא רק באמצעות האמנות המוזכרות אלא גם באמצעות המשפט הבינלאומי המנהגי, כפי שמצוין בסעיף 38 של חוקת בית הדין הבינלאומי. A, כפי שהודגש בסעיף 3, שותף לארבע אמנות ז'נבה משנת 1949.[109]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
