שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

מוחמד דף

טרוריסט פלסטיני, ראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס לשעבר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מוחמד דף
Remove ads

מוחמד דיאב אבראהים אל־מַסְרִי (בערבית: محمد دياب إبراهيم المصري, בתעתיק מדויק: מחמד דיאב אבראהים אלמצרי; 12 באוגוסט 1965 – 13 ביולי 2024), שהיה מוכר בכינוי מוחמד דֵף (محمد الضيف, בתעתיק מדויק: מחמד אלצ'יף), וגם בכינוי אבו ח'אלד, היה טרוריסט פלסטיני שפיקד על גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. הכינוי "דֵף", שפירושו "אורח", ניתן לו ככל הנראה מכיוון שנהג להחליף באופן מתמיד את מיקומו.[1]

עובדות מהירות לידה, נהרג ...
Remove ads

דף, לצד יחיא סינוואר, הוביל את חמאס בטבח שבעה באוקטובר במהלכו התבצעו פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה כדוגמת אונס, רצח המוני, ביזה וחטיפת אזרחים.[2][3][4]

במהלך שנות פעילותו ביצע צה"ל מספר ניסיונות לחסל את דף, מרובם חמק.[5][6] בסופו של דבר חוסל דף במסגרת מלחמת חרבות ברזל, בפאתי אל-מוואסי שליד ח'אן יונס ב-13 ביולי 2024.

Remove ads

ראשית חייו

מוחמד דף נולד בשנת 1965 במחנה הפליטים ח'אן יונס שברצועת עזה. מוצא משפחתו מהכפר אל קובייבה (שננטש במלחמת העצמאות), שלימים הוקם במקומו כפר גבירול. דווח כי היה חבר ילדות של יחיא סינוואר.[7] בנעוריו הצטרף לתנועת האחים המוסלמים.

במהלך לימודיו באוניברסיטה האסלאמית בעזה היה פעיל בגוש האסלאמי והיה נציג רשימת הגוש במועצת הסטודנטים של האוניברסיטה.[8]

פעילותו בחמאס

סכם
פרספקטיבה

דף הצטרף למנגנון הצבאי של חמאס בראשית האינתיפאדה הראשונה. במאי 1989 נעצר בידי ישראל, בעקבות מעצרו של יחיא סינוואר באותה שנה,[9] וישב בכלא ישראלי בח'אן יונס במשך כ־16 חודשים.[9][8][10][11] הוא השתחרר בנסיבות שלא פורסמו ביחד עם עימאד עקל.[9]

פעילות מוקדמת

בשנת 1991 הצטרף דף לגדודי עז א-דין אל-קסאם.[דרושה הבהרה] החל את דרכו כתלמידו של הטרוריסט הפלסטיני יחיא עיאש ("המהנדס"), ראש הזרוע הצבאית של חמאס. ב־1992 פיקד על החוליה שחטפה ושיספה את גרונו של החייל אלון קרוואני.

בעקבות הריגתו של עימאד עקל בנובמבר 1993, מונה דף למפקד הזרוע הצבאית של הארגון ברצועת עזה.[8] בתפקידו זה ארגן פעולות טרור רבות, תוך שהוא מתאם פעולות יחד עם עיאש, מפקד הזרוע הצבאית בגדה המערבית. בשנת 1994 היה דף אחראי על הפעלת החוליות שחטפו ורצחו את החיילים נחשון וקסמן, אריה פרנקנטל ושחר סימני. לאחר החטיפה של נחשון וקסמן הוציא דף סרטון בו הוא דורש את שחרור אחמד יאסין על מנת לשחרר את וקסמן.[12]

לאחר הריגתו של עיאש בשנת 1996 המשיך דף את התיאום עם חסן סלאמה, שהחליף את עיאש. דף בחר לנקום את מותו של עיאש בשורת פיגועי טרור רצחניים שהתרחשו בתחומי הקו הירוק בחודשים פברואר–מרץ 1996. בין הפעולות שיזם: שיגור שני מחבלים מתאבדים לפיגועים בקו 18 בירושלים בשתי הזדמנויות שונות; וכן תכנון הפיגוע בצומת אשקלון.

לאחר גל פיגועי הנקמה של אביב 1996, שבמהלכו נרצחו 58 ישראלים בתוך שבוע, ירד מוחמד דף למחתרת, והסברה הייתה שברח למצרים.[13] ואולם כעבור שנתיים שב לפעילות נוכח מצבה הקשה של תשתית חמאס ביהודה והשומרון: מוחי א-דין א-שריף נהרג בתאונה ברמאללה במרץ 1998, ואת האחים עוודאללה הרגה ישראל ליד חברון באוגוסט של אותה שנה. אבדות אלה, יחד עם מעצרם של עשרות פעילים וחשיפת מעבדות לייצור חומרי חבלה ומטענים, פגעו קשות ביכולתו של הארגון לייצר פיגועים משטחי יהודה ושומרון. בעקבות זאת, אנשי "המחלקה המדינית" של חמאס, ששכנו בסוריה, הורו לדף ולאנשיו בעזה לשוב ולתכנן פיגועים. כך, עמד דף מאחורי פעולותיה של "חוליית טייבה", שמטרתה הייתה ביצוע פיגועי התאבדות בטרמפיאדות במרכז הארץ (אך כשלה בפעולותיה).

דף נעצר בידי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית במאי 2000[14] עד ראשית שנת 2001.[13]

הריגת האחים עוודאללה יצרה ריק מנהיגותי בקרב פעילי הזרוע הצבאית ביהודה ושומרון. מחמוד אבו הנוד תפס בסופו של דבר את הפיקוד וכיוון את פעולתם באינתיפאדה השנייה, עד להריגתו בידי צה"ל בנובמבר 2001. בעקבות מותו של אבו הנוד גברה השפעתו של מוחמד דף וכללה גם את פעילי חמאס ביהודה ושומרון. עוד בפרוץ האינתיפאדה מונה סלאח שחאדה למפקד הזרוע הצבאית של חמאס, ודף מונה לסגנו.[13] מתחילת שנת 2002 עסק דף בבניית מנגנון פיגועים עצמאי של עז א־דין אל־קסאם. הוא נחשב כאחראי על כמה מפיגועי הירי ומפיגועי ההתאבדות הגדולים שאירעו ברצועת עזה במהלך האינתיפאדה. ידוע כי השתתף באורח פעיל בפרויקט ייצור רקטות קסאם, עם סגנו עדנאן אל-ע'ול (נהרג באוקטובר 2004), שנחשב ל"מדען הראשי" של חמאס. מנגנוני הביטחון הפלסטיניים עצרו את דף מספר פעמים, אולם הוא שוחרר בתום תקופות קצרות.

המפקד הכללי של הזרוע הצבאית

לאחר ההתנקשות בסלאח שחאדה ביולי 2002 קיבל דף לידיו את הנהגת גדודי עז א־דין אל-קסאם. באופן רשמי, מוחמד דף היה מפקד הזרוע הצבאית של חמאס. בכלי התקשורת של חמאס הוא כונה "המפקד הכללי של גדודי עז א־דין אל־קסאם".[15]

לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות ב-2005 פרסמה הזרוע הצבאית של חמאס עיתון בשם "שער הניצחון", בו נחשפו מפקדי הזרוע הצבאית. בעיתון הובא ראיון עם דף, שנשא את התואר "המפקד הכללי של גדודי עז א-דין אל-קסאם".[11][16] כמו כן דף התראיין בווידאו לסרט תיעודי של אל-ג'זירה שעסק בזרוע הצבאית ויצא באותה שנה,[17] ויצא בהצהרות מוקלטות נוספות.

בשנת 2012, בתחילת מבצע עמוד ענן, פורסמה הקלטה של דף,[18] בה אמר בין היתר כי "ישראל עשתה טעות טיפשית בכך שהיא חיסלה את אחמד ג'עברי" וכן כי "התמרון הקרקעי שישראל מאיימת בו יהיה התקווה הגדולה לשחרור האסירים שלנו".

במהלך מבצע צוק איתן ב-2014 פרסם דף שוב הקלטה בה אמר כי "לא תופסק האש בלי הסרת המצור" וכי "הבסנו את הצבא הציוני, הצלחנו לנצח אותו גם במהלך המתקפה הקרקעית".[19][20][10]

לציון 16 שנים לתוכנית ההתנתקות, בספטמבר 2021 פרסם חמאס הקלטה של דף מזמן התכנית ובה אמר כי "היום אתם יוצאים מעזה מפני שהיא גיהנום - ומחר נהפוך לכם את כל פלסטין לגיהנום".[21]

באפריל 2016 אמר עמוס גלעד, ראש האגף המדיני־ביטחוני במשרד הביטחון: "לדרג המדיני (בעזה) יש בכורה ועדיפות על דרג הטרור, אבל למוחמד דף לא אכפת מהמדיניות המדינית, עושה מה שהוא רוצה".[22]

בזמן טבח שבעה באוקטובר, היה דף מפקד הזרוע הצבאית של החמאס, והוא נחשב כמי שתכנן את המתקפה ואת הטבח ביישובי עוטף עזה.[23][24] ביום הראשון של המלחמה, פרסם דף הודעה מוקלטת שבה קרא למחבלים: "בצעו את התקפותיכם על ההתנחלויות בכל האמצעים והכלים העומדים לרשותכם... היום כל מי שיש לו רובה צריך להוציא אותו. זה הזמן שלו, וכל אחד מכם צריך לצאת עם המשאית, הרכב או הגרזן שלו. היום, היסטוריה חדשה נפתחה, היסטוריה מבריקה ומכובדת יותר".[25] הוא הוסיף כי המתקפה היא בתגובה לעליית יהודים להר הבית, מה שהוא כינה "חילול מסגד אל-אקצא", והוא כינה את המתקפה "מבול אל-אקצא". כמו כן קרא לערביי ישראל להצטרף למלחמה.[25]

ב-20 במאי 2024 התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג ביקש להוציא צו מעצר לדף, במסגרת חקירת בית הדין הפלילי על מספר סעיפים של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך מלחמת חרבות ברזל. בקשה לצווי מעצר בחשדות דומים הוגשה גם נגד יחיא סינוואר ואסמאעיל הנייה, ובמקביל הוגשה בקשה לצווי מעצר בגין חשד לפשעים נגד האנושות גם עבור ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.[26] ב-21 בנובמבר 2024 הוציא בית הדין את הצווים המבוקשים. הצו נגד דף הוא בגין רצח, השמדה, אונס ואלימות מינית, עינויים, לקיחת בני ערובה, פגיעה בכבוד האדם, ופשעים נוספים. אף על פי שצה"ל הודיע שדף נהרג בהפצצה של חיל האוויר ב-13 ביולי, לשכת בית הדין ציינה כי אין ביכולתה לקבוע אם דף נהרג או נותר בחיים.[27]

Remove ads

ניסיונות חיסול

סכם
פרספקטיבה

ישראל ניסתה מספר פעמים לחסל את דף, ללא הצלחה. ביולי 1998, בעת ניסיון לחציית ציר פילדלפי למצרים, חמק מכוח מגדוד 50 של הנח"ל, שסופח לצוות של שייטת 13, ששהה במארב עשרות מטרים ממנו.[28]

ב־22 באוגוסט 2001 ניסתה ישראל לראשונה לחסל את דף, לצד סגנו עדנאן אל-ע'ול, סלאח שחאדה ובכירים נוספים, אך אלו הצליחו לחמוק.[13]

ב־26 בספטמבר 2002 ירה מסוק אפאצ'י של צה"ל שני טילים מסוג "הלפייר" לעבר מכוניתו של דף, שהיה בדרכו חזרה מביקור אבלים בשכונת שיח' רדואן בעזה. לאחר מספר שעות התברר כי הוא נפצע. כשלושים פלסטינים שהיו בסביבתו נפגעו מעוצמת הפיצוץ, בכלל זאת שניים משומריו של דף.[13] מחשש לניסיון נוסף, דף לא נלקח לבית החולים שיפא אלא למקום מסתור, שם טיפל בו בתחילה עבד אל-עזיז א-רנתיסי, מבכירי חמאס, שהיה רופא ילדים בהכשרתו. לאחר מכן עבר דף שיקום אורתופדי על ידי רופאים שהוברחו ממצרים לרצועה, אם כי פציעתו גרמה לו לקשיים בדיבור ובתנועות גפיים.[29] למרות הפציעה ותהליך השיקום שב דף לפעילות בראשית 2003.

בספטמבר 2003 יצאה ישראל למבצע קטיף כלניות לחיסול הצמרת הצבאית של חמאס בדירה בעזה[30]. על פי המודיעין הכינוס היה אמור להתקיים בקומה העליונה, ולכן חיל האוויר השתמש בפצצה קטנה יחסית, כדי למנוע נזק אגבי לחפים מפשע. בפועל הבכירים נפגשו בקומה הראשונה ולא נפגעו. בנאום טלפוני שנשא בכנס לציון 15 שנים להיווסדה של חמאס הכריז דף: "אללה רצה להרגיז את היהודים והוא הציל אותי. על כל פנים, אני מאמין שרק מה שאללה רוצה – זה מה שיקרה".

ב־12 ביולי 2006 נפצע מוחמד דף קשה בתקיפת חיל האוויר על הבית שבו שהה. לאחר הפציעה הועבר לטיפול רפואי במצרים וחזר לרצועה כעבור שלושה חודשים. בהיעדרו, אחמד ג'עברי נטל את הפיקוד על הזרוע הצבאית של חמאס, אף שהתואר הרשמי נשמר לדף[31]. נטען כי דף איבד את ידיו ורגליו ורותק לכיסא גלגלים, ואף ראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר טען כי דף הפך לנכה ומשותק חלקית[32]. טענה זו הוזמה רק בשנת 2023 כשבמלחמת חרבות ברזל נמצאו סרטונים שבהם יש לו שני ידיים והוא הולך (בצליעה) ללא עזרים מיוחדים[33].

במהלך מבצע צוק איתן המשיך מוחמד דף לפקד על הזרוע הצבאית של חמאס. ב־22 ביולי 2014 דיווחה התקשורת הזרה כי צה"ל הפציץ את ביתו בח'אן יונס, בתקיפה שבה נהרגו אשתו ובנו[34], אך דף לא שהה במקום. במהלך המבצע פרסם חמאס קלטת שבה טען דף שישראל הובסה, וכי האש תיפסק רק עם הסרת המצור על עזה[35]. ב־19 באוגוסט 2014 תקף חיל האוויר את ביתו של אחמד יאסין דאלו בשכונת שיח' רדואן בעזה, שם על פי הדיווחים שהה דף[36]. בתקיפה נהרגו אחת מנשותיו, בתם בת השלוש ובנם בן השבעה חודשים. חמאס טען שדף לא נפגע, אך בישראל העריכו , באופן לא רשמי, כי הוא חוסל[37]. כשישה שבועות לאחר מכן אמר הרמטכ"ל בני גנץ כי יש סימנים סותרים באשר למצבו, אך להערכתו דף בחיים[38]. ב־2015 פורסם כי הוא עדיין חי ומעורב בקבלת ההחלטות בזרוע הצבאית של חמאס.[39][40]

לפני מבצע שומר החומות הביע דף תמיכה בפלסטינים שבשכונת שייח' ג'ראח בירושלים. במבצע עצמו ניסה צה"ל פעמיים לחסל את דף, ללא הצלחה.[41]

במהלך מלחמת חרבות ברזל פורסם שדף אינו נכה כפי שחשבו בהתחלה, וכי הוא מהלך על רגליו בכוחות עצמו.[42][43] ב-27 בדצמבר 2023 פורסמה תמונה עדכנית של דף משנת 2018 ביחד עם עוזרו, שנמצאה במהלך הפשיטות של כוחות צה"ל, ובה הוא נראה מרכיב משקפיים ובעל שיער שיבה.[44][45] כמה ימים לאחר מכן פורסם תיעוד נוסף שלו כאשר הוא משתמש בשתי ידיו בניגוד לטענות העבר כי הוטל באחת מהן מום.[46]

Remove ads

חיסולו

ערך מורחב – ההתנקשות במוחמד דף
Thumb
תיעוד הסיכול הממוקד

ב-13 ביולי 2024 תקפו כלי טיס של חיל האוויר הישראלי מבנה של חמאס במרחב אל-מוואסי ברצועת עזה שבו לפי המודיעין שהה דף, ביחד עם מח"ט ח'אן יונס ראפע סלאמה ("אבו סלאח"). למחרת התקיפה אושר כי סלאמה חוסל, וב-1 באוגוסט אישר צה"ל כי גם דף חוסל.[47] בכיר בחמאס, מוחמד מרדאווי, טען מייד לאחר מכן כי דף נותר בחיים וחש בטוב.[47] גם אוסאמה חמדאן ואנשי חמאס נוספים טענו כך.[48][49]

ב-30 בינואר 2025 דובר חמאס אבו עוביידה אישר שדף חוסל.[50]

Remove ads

דעותיו

בראיון שנתן במסגרת סרט תיעודי ששודר ברשת "אל-ג'זירה" בשנת 2006, אמר דף כי "כל האדמה שנכבשה בשנת 1948 היא אדמת פלסטין. לכל מוסלמי בעולם יש את הזכות והחובה להילחם כדי לשחרר את האדמה הזאת כי היא אדמה מוסלמית".[51][17]

בנוסף אמר באותו ראיון כי "אנו עם שנוצח, קופח וגורש מאדמותינו ואנו פועלים להשיג את מה שמגיע לנו – מה שהיה לנו לפני 1948. אז לא הייתה מדינה ששמה ישראל. מדינת הכיבוש הזאת קמה בשל החלטת האו"ם. ניתן לראות עוד שכל החוקים של האו"ם מוחלים על הצד החלש ולא על הישות הישראלית".[17][51]

Remove ads

חיים אישיים

דף היה נשוי לשתי נשים לפחות, ומהן היה אב לארבעה ילדים לפחות, אחת שנולדה ב-2009 ושלושה שנולדו ב-2010.[52] אשתו ושניים מילדיו נהרגו בניסיון ההתנקשות בו ב-2014.[53]

ראו גם

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטלים:
פורטל אישים
פורטל המזרח התיכון
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוחמד דף בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads