Loading AI tools
פוליטיקאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדעון משה סער (נולד ב־9 בדצמבר 1966, כ"ו בכסלו ה'תשכ"ז) הוא פוליטיקאי ישראלי, המכהן כשר החוץ וכיו"ר מפלגת הימין הממלכתי. חבר הקבינט המדיני-ביטחוני. כיהן כשר המשפטים, סגן ראש ממשלת ישראל, שר החינוך, שר הפנים וכחבר הכנסת מטעם הליכוד ותקווה חדשה. עורך דין במקצועו.
נולד בשם גדעון משה סרצ'נסקי[1] בתל אביב, בנם הבכור של ברוריה (לבית צופיוף), מחנכת ממוצא בוכרי, ושל ד"ר סרזיו שמואל סרצ'נסקי (במקור: Зареченский, זריצ'נסקי), רופא ילדים שעלה לישראל מארגנטינה. יש לו אח ואחות צעירים ממנו. ב־1968, כשהיה בן שנתיים, עברה משפחתו למצפה רמון למשך שנתיים, אחר כך לקיבוץ שדה בוקר למשך חמש שנים, ולאחר מכן חזרה לתל אביב. בהיותם בשדה בוקר, שימש אביו כרופא הקיבוץ וכרופאו האישי של דוד בן-גוריון. הוריו של סער התגרשו ב־1982, כשהיה בן 16.
למד בשכונת למד בה גר, בבית הספר היסודי על שם זלמן ארן. בעת שלמד בבית הספר תיכון חדש שבתל אביב, היה סער לתומך של תנועת "התחיה" מגיל 15. בהמשך מונה לרכז הארצי של "נוער התחיה".[2] שימש גם כיו"ר מועצת התלמידים בבית ספרו. ב־1984 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת גולני.[3] הוא נפצע במהלך אימון חטיבתי, וכתוצאה מכך יצא לקורס מש"קי מודיעין. אחר כך חזר לשרת בגולני, ושירת כחייל מילואים עד גיל 36.[4]
לאחר שחרורו מצה"ל, סיים סער תוך שנתיים תואר ראשון בהצטיינות במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו נבחר לשמש כנציב קבילות הסטודנטים של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה.
תוך כדי לימודיו, קיבל אותו אורי אבנרי לעבודה כעיתונאי בשבועון "העולם הזה",[5] שם היה בעל טור פוליטי בשם "טפטפת". לאחר מכן היה במשך כשנה וחצי כתב לענייני מפלגות בעיתון "חדשות".[6] ב־1993 היה כתב לענייני משפט בצוות ההקמה של חברת החדשות של ערוץ 2.
סער סיים תואר ראשון נוסף במשפטים (LL.B) באוניברסיטת תל אביב, והתמחה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) אצל פרקליטת המחוז נעמי שטרן. בשנים 1995–1997 עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן יאיר, ובשנים 1997–1998 היה עוזר לפרקליטת המדינה עדנה ארבל. לאחר מכן עבד כפרקליט בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).
בתחילת 1999 מונה למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה, וכיהן בתפקיד במשך כחצי שנה, עד הפסדו של בנימין נתניהו בבחירות. לאחר מכן הקים עם שותף משרד עורכי דין עצמאי, אך עזב את המשרד כעבור שנתיים, במרץ 2001, כשמונה למזכיר הממשלה בממשלת שרון הראשונה,[7] ושימש בתפקיד במהלך האינתיפאדה השנייה. במסגרת תפקידו טיפל, בין היתר, בוועדת מיטשל, ובמאבק נגד הניסיון להקים ועדת חקירה בינלאומית בעקבות הקרב בג'נין במהלך מבצע חומת מגן. עמד בראש ועדה שבחנה עבור ראש הממשלה והקבינט המדיני־ביטחוני את סוגיית עקורי איקרית ובירעם, והמלצותיה אומצו בהחלטת הקבינט. סער פעל גם בכנסת, בשם הממשלה, בחקיקת חוקים רגישים בתחום הביטחוני והפוליטי.
ב־17 בפברואר 2003 נבחר לכנסת ה־16 כנציג מחוז תל אביב ברשימת הליכוד. סער היה יושב ראש סיעת הליכוד ויו"ר הקואליציה בתקופת ממשלת שרון השנייה. הוא התפטר מהתפקיד פעמיים, בשל התנגדותו לתוכנית ההתנתקות, אולם חזר בו לבקשתו של ראש הממשלה שרון.[8] היה חבר בוועדת הכנסת, בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בוועדה לקידום מעמד האישה, וכממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון. הוא נבחר גם לוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה מטעם ועדת החוקה.
סער היה סגן יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בבחירות לכנסת ה־17. הוא נבחר ב־12 בינואר 2006 למקום החמישי ברשימת הליכוד לכנסת ה־17. בעקבות זאת נבחר לכנסת זו, למרות כישלון הליכוד בבחירות (שירד ל־12 מושבים בלבד). לאחר מכן היה יו"ר סיעת הליכוד, ובמשך שנה סגן יושב ראש הכנסת. ב־23 במאי 2006 נבחר ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, והיה לגבר הראשון שנבחר לתפקיד מאז הקמת הוועדה ב־1992. הוא כיהן בתפקיד עד מרץ 2008, כשחברת הכנסת ליה שמטוב מונתה לתפקיד.
.jpg)
_(cropped).JPG)
סער יזם למעלה מ־30 הצעות חוק פרטיות שאושרו בכנסת ה־16 וה־17. בין החוקים שיזם ואושרו:
[דרושה הבהרה]
בכנסת השבע עשרה, עם תום כנס החורף של המושב השלישי, עמד מספר הצעות החוק הפרטיות שאושרו שהגיש סער על 16, כעשירית מכלל הצעות החוק הפרטיות שאושרו.
ב־9 בדצמבר 2008, בבחירות המקדימות בקרב חברי הליכוד, נבחר סער למקום הראשון וקיבל 74% מקולות המצביעים.[14] לאחר הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, מינה נתניהו את סער לראש צוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד.
עם הקמת הממשלה ה־32 מונה סער לשר החינוך. וכיהן כחבר הקבינט המדיני־ביטחוני וחבר הקבינט החברתי־כלכלי.
בתקופת כהונתו חלה עלייה בזכאים לתעודת בגרות[15] עלייה בניגשים למבחני הבגרות ועלייה במבחני המיצ"ב.[16]
במבחנים הבינלאומיים מבחן Pirls ומבחן TIMSS בשנת 2011 עלתה ישראל בתחומי המתמטיקה, מהמקום ה־24 בעולם לשנת 2007, למקום ה־7. במבחני המדעים רשמו תלמידי ישראל בכיתות ח' עלייה מהמקום ה־25 למקום ה־13, והתלמידים היהודים הגיעו למקום השני בעולם. במבחני קריאה בכיתות ד' נרשמה עלייה מהמקום ה־31 למקום ה־18.[17] עם זאת, היו שטענו שלא ניתן להשוות את ההישגים לאלה של 2007.[18]
בתקופת כהונתו הוגדל התקציב של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה.[19] הורחבו גילאי הזכאים לחוק לימוד חובה חינם גם לגילאי שלוש עד ארבע; שונתה שיטת התקצוב והועדפו בתי ספר ביישובים מרוחקים[20]; נקבע שבוגרי צבא יקבלו שנת לימודים חינם במוסדות ביישובים מרוחקים[20]; הורחב הסיוע הכלכלי לתוכנית השאלת ספרי לימוד לפי המלצות ועדת טרכטנברג.[21]; הוקמו מרכזי מצוינות במחקר במוסדות להשכלה גבוהה; הוחל בהנגשת ההשכלה הגבוהה בישראל לחרדים ולערבים והורחבו לימודי ההעשרה בבתי הספר.
סער חתם על הסכם הרפורמה "עוז לתמורה" עם ארגון המורים העל יסודיים והחל בביצועה. במסגרת הרפורמה הועלה משמעותית שכר המורים (ב־51% בממוצע),[22] הוארך שבוע העבודה של המורים והוכנסו מרכיבים של הערכה ומצוינות ותגמול מורים ובתי ספר מצטיינים. כמו כן כללה הרפורמה שיפור סביבת העבודה של המורים על ידי בינוי חדרי עבודה למורים.[23] בנוסף קודמה רפורמה לשיפור הליך הכשרת המורים.[24]
בתחום מורשת ישראל ניתנה תמיכה כלכלית להפחתת מחירי המסע לפולין; הופעלו תוכניות חדשות לחיזוק ערכי המורשת היהודית; הוחל במהלך לעידוד השירות בצה"ל; חוּדש חידון התנ"ך למבוגרים. סער הוביל את המהלך להכרה באוניברסיטת אריאל בשומרון כאוניברסיטה השמינית בישראל.
סער פעל במטרה לחזק את ערכי המורשת היהודית בקרב התלמידים, על ידי תוכניות לימוד וסיורים. במסגרת תוכנית הלימודים "נעלה לירושלים" ביקרו חצי מיליון תלמידים בשנה בירושלים ובאתרי המורשת. בתוכנית הלימודים "ביקורים בארץ האבות", הוטמע מקצוע חובה חדש: "מורשת ותרבות ישראל". בין היתר הוחל בסיורים למערת המכפלה בחברון.[25] כנגד התוכנית הובעה מחאה שמדובר בסיורים פוליטיים.[26]
בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד ב־25 וב־26 בנובמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, זכה סער שוב במקום הראשון. הוא הוצב במקום השלישי ברשימת מועמדי הליכוד – ישראל ביתנו לכנסת, לאחר נתניהו וליברמן. ב־18 במרץ 2013 מונה לשר הפנים[27] ולחבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. מונה גם לנציג הממשלה בוועדה לבחירת שופטים ובוועדה לבחירת דיינים.
עם כניסתו לתפקיד פעל להארכת שעון הקיץ בישראל בחודש ימים לערך, עד לסוף חודש אוקטובר. החוק אושר בכנסת ברוב גדול. הוביל רפורמה בחוק תכנון ובנייה ("רפורמת הפרגולות") במסגרתה הוצאו מחובת היתר פעולות הנעשות על ידי הפרט בקניינו הפרטי ושאין בהן נזק לזולת. כמו כן, הועברו סמכויות מהוועדות המחוזיות לוועדות המקומיות על מנת לייעל ולקצר את הליכי התכנון.[28]
בתגובה לפסיקת בג"ץ, יזם חוק שלפיו ראשי ערים הנאשמים בפלילים יעמדו בפני ועדה במשרד הפנים, שתשקול האם להשעותם מכהונתם עד לתום משפטם.[29]
סער הוביל מאבק נחוש בתופעת המסתננים מאפריקה לישראל, דבר שהוביל למחאה ולהפגנות המוניות מצדם בדצמבר 2013. בתקופה זו הוקם מתקן חולות ועוגן בחקיקה.[30] בג"ץ פסל שניים מסעיפיו העיקריים של חוק המסתננים שיזם סער – לגבי אורך אחזקת מסתננים במשמורת.[31]
באוגוסט 2014 החליט סער לבצע מהלך רחב של צדק חלוקתי ולשנות מיקום גבולות וחלוקת הכנסות ממתקנים מניבי ארנונה בין הרשויות המקומיות בנגב. במסגרת זו הועברו הכנסות מהמועצות האזוריות (רמת נגב ותמר) לערי פיתוח (דימונה, ערד, ירוחם ומצפה רמון) ולרשויות בדואיות (חורה, כסייפה, ערערה־בנגב ושגב שלום).[32] בעקבות זאת העניקה מועצת ירוחם אזרחות כבוד לסער.
ביוני 2014 דחה סער סעיפים בתיקון של עיריית תל אביב לחוק העזר העירוני שהתירו בפועל את המשך הפתיחה בשבת של המרכולים שפעלו קודם לכן באופן בלתי חוקי בשבת.[33] סער נימק את החלטתו, בין השאר, בכך שהחוק המוצע מנוגד לכלל המשפטי של "אין חוטא יוצא נשכר"; שהוא "פוגע בצורה לא מידתית בערך השבת כיום המנוחה הכללי במדינת ישראל ושהוא משרת בפועל את עסקיהם של בעלי רשתות המרכולים[34] ההחלטה עוררה ביקורת מצד חילונים תושבי תל אביב שטענו שסער פוגע בכך בצביונה של העיר כ"עיר ללא הפסקה". מאידך, התאחדות הסוחרים וארגון המכולות בתל אביב ביקרו את החלטתו של סער לאשר את סעיפי תיקון החוק שהתירו מסחר בשלושה מתחמים בעיר, בנימוק שאינם יכולים לעמוד במעמסה הנפשית והכלכלית הכרוכה בכך והם רוצים לנוח יום בשבוע.[35] בעקבות זאת אישרה מועצת העירייה תיקון מתון יותר בחוק העזר העירוני, שלפיו תאושר בשכונות מגורים פתיחתם בשבת של 165 מרכולים בלבד.[36]
בספטמבר 2014 הכיר סער בכ־13 אלף נוצרים דוברי־ערבית בישראל כבני הלאום הארמי והתיר רישום מתאים ("ארמי" במקום "ערבי") בתעודת הזהות שלהם.[37]
בשנת 2013 דווח בתקשורת על תלונה לראש הממשלה בנושא וניצול אסור של יחסי מרות מצד סער עם עובדת המשרד. חקירת משטרה שנפתחה בעניין העלתה שמדובר בזיוף והתיק נסגר.[38][39]
ב־17 בספטמבר 2014 הודיע סער על נטילת "פסק זמן" מהחיים הפוליטיים, ועל כוונתו להתפטר מהממשלה ומהכנסת לאחר חגי תשרי.[40] ב־3 בנובמבר 2014 הגיש את התפטרותו מהכנסת.[41] עם זאת, הוא השתתף בפעילות הליכוד בקמפיין המפלגה לקראת הבחירות לכנסת העשרים[42] וקרא להצביע לליכוד.
בדצמבר 2014 החליט ראש עיריית אור יהודה, דוד יוסף, לקרוא לרחוב "ההגנה" על שם סער.[43] בעקבות התנגדותו של סער חזרה בה העירייה מן המהלך, ואולם בפברואר 2015 החזיר ראש העירייה את השלט.[44] בדצמבר 2015 הוחלט להחזיר לרחוב את שמו המקורי.
במאי 2015 הצטרף סער כעמית בכיר למכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והחל לפרסם במסגרתו מאמרים ומחקרי מדיניות, לרבות בעיתונות הכללית.[45] כמו כן, הצטרף לסגל המרצים של הקריה האקדמית אונו והחל להעביר קורס בנושא "ממשל, משילות ורפורמות" לתלמידי תואר שני.[46]
באפריל 2016 החל לעמוד בראש ועדה ציבורית לעתיד ענף הביטוח שהקימה לשכת סוכני הביטוח.[47] כמו כן שימש יועץ לארגונים.
באפריל 2017 הודיע גדעון סער שפרישתו מהפוליטיקה תמה וכי בכוונתו לחזור לפעילות בליכוד.[48]
באוגוסט 2017 הוביל ועידת חינוך בקריה האקדמית אונו שבה פרש תוכנית לשינוי מעמד המורה בחברה הישראלית כדרך המרכזית לחולל שינוי עמוק בחינוך.[49]
באוקטובר 2018 רמז בנימין נתניהו שסער רקם מזימה עם הנשיא ראובן ריבלין, שבמסגרתה לאחר הניצחון הצפוי של הליכוד בראשות נתניהו בבחירות יטיל הנשיא על סער להקים את הממשלה.[50] סער וריבלין דחו טענה זו, וסער ציין כי "זאת חציית קו אדום, קרה פה דבר חמור".[51] בפברואר 2019 לקראת הבחירות לכנסת ה־21, סער התמודד שוב בפריימריז בליכוד ונבחר למקום החמישי ברשימה לכנסת[52] ולאחר הבחירות כיהן כחבר בוועדת חוץ וביטחון עד פיזור הכנסת ויו"ר ועדת המשנה (של ועדת החוץ והביטחון) למדיניות חוץ.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצב סער במקום השישי ברשימת הליכוד. באוקטובר 2019, לאחר פרסום כי הליכוד מעוניין לקיים פריימריז בזק,[53] כתב גדעון סער בטוויטר: "אני מוכן."[54] בהמשך ביקש ממרכז הליכוד להקדים את הפריימריז. ב־26 בנובמבר, אמר כי על יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, להתפטר בעקבות אי יכולתו להרכיב ממשלה, מצב שלדבריו לא צפוי להשתנות גם אם ייערכו בחירות נוספות.[55] בבחירות שנערכו ב־26 בדצמבר 2019 לראשות הליכוד הפסיד לנתניהו בתוצאה של 27.5% מול 72.5% מקולות המתפקדים.[56] ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה־23 הוצב סער במקום ה־5.
סער הציג קו ניצי כלפי חמאס. הוא ביקר את הסכם הרגיעה עם החמאס בתום מבצע עופרת יצוקה וטען שהיא הביאה להכנסת טילים ארוכי טווח לרצועת עזה,[57] שיביאו לסבב נוסף תוך זמן קצר.[58] במהלך מבצע צוק איתן מתח סער ביקורת על ניהול המבצע והתנהלות הקבינט המדיני־ביטחוני בעניינו וקרא לראש הממשלה לדון בנושא במליאת הממשלה. לימים הגדיר את המבצע ככושל.[59] בשנת 2016 הוא טען שהטענות שחמאס מורתע הם דיבורים חלולים.[60] סער ביקר את הפסקת האש עם חמאס במאי 2019,[61] ובנובמבר 2019 אמר שהיעד של ישראל צריך להיות פירוק התשתיות הצבאיות ברצועת עזה.[62] ביוני 2022 הוא התבטא נגד הכנסת פועלים מרצועת עזה לישראל, בעת הזאת.[63] במהלך מלחמת חרבות ברזל הוא הצהיר שיעמוד על כך שהמלחמה לא תופסק לפני מיטוט חמאס,[64] ואמר שאחרי המלחמה הרשות הפלסטינית לא תוכל לשלוט ברצועת עזה.[65]
עם הקמת הממשלה ה־35 נתניהו לא מינה את סער לשר בממשלה למרות מקומו הגבוה ברשימת הליכוד. הוא הציע לסער לכהן כשגריר באו"ם, אך סער סירב.[66] התפטר באוקטובר 2020 מועדת החוקה, חוק ומשפט[67] ונשאר חבר בוועדות חוץ וביטחון, ובוועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים.[68]
סער הציע לראש הממשלה נתניהו להחיל מערך של בדיקות קורונה חובה בכל המדינה.[69] בוועדת הקורונה, הציע לחלק את המדינה ל־20 אזורים שיוגבלו ל־24 שעות, שבהן ייבדקו כלל התושבים באזור.[70]
ב־8 בדצמבר 2020 הודיע על פרישתו מהליכוד ומהכנסת ועל הקמת מפלגה חדשה בראשותו בשם "תקווה חדשה". הוא מתח ביקורת על ממשלת ישראל השלושים וחמש והעומד בראשה והודיע כי יתמודד על ראשות הממשלה בבחירות לכנסת ה־24.[71] סער הציג את מפלגתו כ"מפלגת מרכז־ימין ליברלית".[72] כמו כן התחייב שמפלגתו לא תשב בממשלה בראשות נתניהו.[73]
בבחירות לכנסת ה-24 השיגה מפלגת תקווה חדשה 6 מנדטים.[74] סער העדיף לא להמליץ בתחילה על אף מועמד להקמת הממשלה בפני הנשיא ראובן ריבלין. הנשיא העניק את המנדט לנתניהו, אך לאחר שנתניהו החזיר את המנדט לנשיא, המליץ סער בפני הנשיא על הענקת המנדט ליאיר לפיד.[75] לפיד הצליח לגבש קואליציה בה תמכה מפלגת תקווה חדשה במסגרת ממשלת חילופים, בה עמד נפתלי בנט בראש הממשלה ולפיד עצמו כיהן כראש ממשלה חליפי. בממשלה החדשה, שהושבעה ב־13 ביוני 2021, מונה סער לשר המשפטים ולסגן ראש הממשלה. ב־7 ביולי 2021 התפטר סער מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי ובמקומו נכנסה מספר 9 ברשימת תקווה חדשה, מיכל שיר.
בתפקידו כשר המשפטים מינה את ערן דוידי למנכ"ל משרדו,[76] והביא למינויה של גלי בהרב־מיארה ליועצת המשפטית לממשלה.[77] בנוסף, הוועדה לבחירת שופטים בראשותו אישרה ב־21 בפברואר 2022 מינויים של 4 שופטים חדשים לבית המשפט העליון: גילה כנפי־שטייניץ, רות רונן, יחיאל כשר וח'אלד כבוב.[78]
לאחר הקמת הממשלה, הקים סער ועדה מנציגי סיעות הקואליציה שנועדה לקדם את חקיקת חוק יסוד: החקיקה.[79] ועדה משרדית הוקמה על ידו באוקטובר 2021 לבחינת רגולציה על הרשתות החברתיות.[80]
משרד המשפטים בראשותו של סער הביא לחקיקתם של מספר חוקים. ב־9 בפברואר 2022 אישרה הכנסת את הצעתו לבטל את מגבלת החזקת רישיון הנהיגה לחייבים בהוצאה לפועל.[81] ב־30 ביוני 2022 אישרה הכנסת חוק המעגן את שיקול הדעת השיפוטי לפסול ראיה שהושגה בניגוד לדין (העיקרון המשפטי המכונה "פרי העץ המורעל").[82]
ביולי 2021 חתם על תקנות שנועדו להגביר את השקיפות של האגודות העות'מאניות.[83] במרץ 2022 אישרה ועדת החוקה של הכנסת את התקנות עליהן חתם אשר הופכות את עבירת השימוש העצמי בקנאביס מעבירה פלילית לעבירה מנהלית.[84]
ב־11 באפריל 2022 אישרה הוועדה לבחירת שופטים את הצעתו של סער לקבוע שימוע פומבי למועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון.[85]
ב־10 ביולי 2022, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הכריזו גדעון סער ובני גנץ (מנהיג מפלגת חוסן לישראל) על ריצה משותפת של שתי המפלגות.[86] בבחירות זכתה הרשימה המשותפת, שהתמודדה תחת השם המחנה הממלכתי, ב־12 מנדטים, בהם ארבעה לתקווה חדשה.
בתחילת כהונתה של הכנסת העשרים וחמש הייתה סיעת "המחנה הממלכתי" באופוזיציה. בעקבות מלחמת חרבות ברזל הצטרפה הסיעה לממשלה ה־37 בכוונה להקים קבינט מלחמה. ב־12 באוקטובר 2023 הושבעו חמישה שרים מטעם "המחנה הממלכתי",[87] בהם סער, שמונה לשר בלי תיק. ב־12 במרץ 2024 הודיע סער על התפצלות מפלגתו מסיעת "המחנה הממלכתי" והקמת סיעת "הימין הממלכתי".[88]
ב־25 במרץ 2024 הודיע סער על פרישתו מהממשלה בעקבות אי־צירופו לקבינט המלחמה.[89] בספטמבר 2024 קיים מגעים עם מפלגת "הליכוד" לשם צירוף מפלגתו לקואליציה ומינויו לשר הביטחון. ב־21 בספטבר הודיע שוויתר על משרת שר הביטחון עקב הלחימה הגוברת בצפון.[90]
ב-29 בספטמבר 2024 הודיעו נתניהו וסער על הצטרפות סער ומפלגתו לקואליציה. למחרת, ב-30 בספטמבר, מונה סער לשר בלי תיק וצורף לקבינט.
ב-8 בנובמבר 2024 אושר מינויו בכנסת כשר החוץ והוא החל לכהן בתפקיד.
בשנים 1990–2012 היה נשוי לשלי דנציגר. בגיל 24, מעט לפני החתונה עברת את שם משפחתו מ"סרצ'נסקי" ל"סער".[1] לזוג שתי בנות משותפות, והצעירה בהן היא השחקנית אלונה סער.[95]
ב־16 במאי 2013 נישא למגישת החדשות והעיתונאית גאולה אבן סער,[96] בסוף אותה שנה נולד בנם המשותף,[97] ובנובמבר 2016 נולדה להם גם בת משותפת.[98] מתגוררים בתל אביב. לאבן־סער גם שלושה ילדים מנישואיה הראשונים.
גדעון סער, באתר הכנסת
גדעון סער, ברשת החברתית פייסבוק
גדעון סער, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גדעון סער, ביישום טלגרם
גדעון סער, ברשת החברתית אינסטגרם
גדעון סער, ברשת החברתית טיקטוק.svg){kind=icon}
גדעון סער, סרטונים בערוץ היוטיוב
חגי עמית, השילוב בין גדעון סער לגאולה אבן יכול להגיע עד לבית ראש הממשלה, באתר TheMarker, 4 בספטמבר 2014 שוקי שדה, מי זה בא: כך נראית מפת הקשרים והתורמים של גדעון סער, באתר TheMarker, 2 בנובמבר 2018 אמירה לם, רז שכניק, "אנחנו לא מ־פ־ח־דים", באתר "ידיעות אחרונות", 20 בדצמבר 2019 שירית אביטן כהן, גדעון סער: "הקמנו ממשלה מנופחת וקיבלנו קטטה יומיומית", בעיתון מקור ראשון, 23 ביולי 2020 טובה צימוקי, יובל קרני, "אני מכין הצעת חוק שלפיה נאשם בפלילים לא יוכל להרכיב ממשלה", באתר "ידיעות אחרונות", 22 ביולי 2021
דוד בן בסט מראיין את גדעון סער, "הנבחרים", באתר YouTube, 15 באוקטובר 2021 טובה צימוקי, יובל קרני, "שופט שמשקיע בכל פסק דין כאילו זה עבודת דוקטורט הוא לא יעיל. לא כל פסק דין חייב להיכתב על עשרות עמודים", באתר "ידיעות אחרונות", 18 במרץ 2022 אבי בר-אלי, חגי עמית, "זה עולם שלא היה פה. חברי מרכז ליכוד יידרשו למנות עורכי דין שהם מכירים לשופטים", באתר TheMarker, 13 בינואר 2023Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
