Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רישיון נהיגה ניתן בישראל לתלמידי נהיגה שעברו בהצלחה מבחן עיוני ומעשי בנהיגה. כללי מתן הרישיון מוסדרים בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה.
בשנת 1960 כ-5% מאזרחי ישראל החזיקו ברישיון נהיגה[1], וב-1975 כ-21% מאזרחי ישראל החזיקו ברישיון נהיגה[2]. בשנת 2019 71% מאזרחי ישראל בגיל 17 ומעלה (החלק באוכלוסייה שזכאי להוציא רישיון) החזיקו ברישיון נהיגה[3]. בשנת 2020 כ-49% מהאוכלוסייה הכללית בישראל החזיקו ברישיון[4].
ערך מורחב – לימוד נהיגה בישראלניתן להוציא רישיון נהיגה בישראל מגיל 16 לדרגה הנמוכה ביותר, טרקטור (1). בהתאם לשינוי שהתקבל באפריל 2013, החל מ-1 ביולי 2013 ניתן להוציא רישיון נהיגה לרכב פרטי מגיל 16 ותשעה חודשים, קודם לכן ניתן היה להוציא רישיון נהיגה לרכב פרטי ומסחרי מגיל 17 ומעלה. את לימודי הנהיגה ניתן להתחיל בגיל 16 וחצי.
קבלת הרישיון כרוכה במעבר בדיקות רפואיות, מבחן עיוני (תאוריה) ומבחן נהיגה מעשי (טסט), אליו ניתן לגשת רק לאחר מעבר כמות מינימלית של שיעורים נדרשים.
כמו כן נדרש "בוחן פנימי", המבוצע על ידי מורה אחר מאותו בית ספר לנהיגה (לרוב המנהל המקצועי של אותו בית ספר, אלא אם הוא המורה המלמד). אורך מבחן הנהיגה המעשי ("טסט") תלוי בסוג הרכב:
בשונה מרכבים אחרים, המבחן המעשי עבור רכב דו-גלגלי מתחלק לשני חלקים: מבחן שליטה ומבחן דרך.
רישיון נהיגה על טרקטור ניתן להוציא החל מגיל 16. הלימוד חייב להתבצע בקורס קבוצתי, ולא בשעורים פרטיים. לאופנוע בנפח מנוע עד 125 סמ"ק ניתן להוציא רישיון גם כן בגיל 16, אבל עד גיל 17 נדרשת הסכמת ההורים או האפוטרופוס החוקי.
מאז מעבר רישיונות הנהיגה הישראליים לכרטיסי פלסטיק בשנת 1992, מודפסים רישיונות הנהיגה הישראליים כולם בדפוס בארי. ברוב המקומות בישראל, רישיון הנהיגה הישראלי (הכולל גם את תמונת בעל הרישיון) מהווה אמצעי זיהוי תקף.
בינואר 2007 עבר רישיון הנהיגה הישראלי שינוי ודרגות הרישוי הותאמו לדרגות הרישוי הנהוגות באיחוד האירופאי (אם כי עדיין קיימים הבדלים מסוימים במדינות האיחוד):
הרישיונות יכולים להיות מוגבלים לרכב אוטומטי בלבד. זאת אם לימוד הנהיגה התבצע ברכב אוטומטי.
מעבר לדרגות הרישוי, קיימים סוגים שונים של היתרים לצורך נהיגה על כלי רכב מסוימים, לדוגמה היתר 101 מאפשר לנהוג בכבאית, היתר 102 מאפשר לנהוג באמבולנס, היתר 103 מאפשר לנהוג ברכב חילוץ וכו'.
ברישיון הנהיגה של בעל ההיתר, מצוין כי הוא רשאי לנהוג ברכב מושא ההיתר. לדוגמה, ברישיונו של בעל היתר 102 מצוין: 'רשאי לנהוג ברכב ביטחון מסוג כבאית'.
הכמות המינימלית של שיעורים הנדרשת לדרגות הרישיון השונות היא:
משרד התחבורה ומשרדי הרישוי מטפלים גם ברישיונות הפעלת ציוד מכני הנדסי (צמ"ה). בתקנות התעבורה כלי הצמ"ה מוגדרים כ"מכונה ניידת" ובדרך כלל כדי להפעילם נדרש רישיון דרגה 1, המסמיך לנהיגה על טרקטור אך מתיר גם הפעלת כלי צמ"ה שונים, עם הגבלות שונות. בשביל הפעלת כלי צמ"ה זחליים מספיק רישיון דרגה 1, אך בשביל הפעלת כלי צמ"ה אופניים, דרושים רישיונות מדרגה 1, 3 ועד 13 בהתאם למשקל של הכלי (כך למשל, הפעלת יעה אופני במשקל 15 טון מחייבת רישיון מדרגה 3)[5].
בדרך כלל לפני קבלת רישיון להפעלת כלי צמ"ה עובר המפעיל קורס המכשיר אותו להפעיל כלי צמ"ה שונים ולהתמקצע בכלי אותו הוא מעוניין להפעיל. בישראל, קיימים קורסי הפעלת צמ"ה במכללה הטכנולוגית להנדסת מכונות הדסה נעורים[6], וכן במכללת רופין בשיתוף טרקטורים וציוד ITE, יבואנית קטרפילר בישראל[7]. מסגרת הכשרת מפעילי הצמ"ה הגדולה והידועה ביותר היא בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) בצה"ל - בה חיל ההנדסה הקרבית מעביר קורסי צמ"ה שונים ובהם הכשרה בהפעלת כלי צמ"ה (זחליים - שלב 07, ואופניים - שלב 08), פיקוד על כלי צמ"ה וניהול עבודות ומיזמי הנדסה (מעין הכשרה בקבלנות בנייה ועבודות הנדסה). כלל ההסמכות והרישיונות שמעניקים קורסי הצמ"ה הצבאיים תקפים גם באזרחות ומוכרים על ידי משרד העבודה והרווחה ומשרד התחבורה.
החל מ-1 בספטמבר 2006 חובה בישראל לקבל רישיון נהיגה לצורך שימוש במלגזה. ההיתר להפעלת מלגזה נרשם ברישיונו של הנהג ככל שעבר הכשרה. התנאים הם רישיון נהיגה בר תוקף, גיל 18 לפחות והכשרה. כיום יש שתי דרגות רישוי למלגזה, וזאת בכפוף לדרגת רישיון הנהיגה של המבקש:
רישיון נהיגה מונפק לתקופה שאורכה עד גיל 70 לכל היותר. במקרים הבאים מונפק הרישיון לתקופה קצרה יותר:
מספר בעלי רישיון נהיגה ישראלי לאורך השנים (באלפים)[1][8][2][4]:
בחלק ניכר ממדינות העולם אין מכירים עדיין ברישיון הישראלי הממוחשב, ועל בעלי רישיון ישראלי המבקשים לנהוג מחוץ לישראל להוציא בנפרד רישיון נהיגה בינלאומי, שהוא למעשה תרגום של הרישיון הישראלי לשפות שונות. עם זאת, רישיון הנהיגה הישראלי מכיל כיתוב לועזי (מתחת לכיתוב העברי), ומתקבל בסוכנויות השכרת רכב רבות ברחבי העולם כרישיון נהיגה תקף, ובמספר גדל והולך של מדינות, ובהן ארצות הברית ומרבית מדינות אירופה, ניתן להשתמש ברישיון הישראלי הממוחשב, שעבר התאמה לתקינה האירופית. בישראל ניתן להנפיק רישיון נהיגה בינלאומי אצל זכייניות מטעם המדינה, אשר מתחלפות מעת לעת. כיום הזכייניות הן איסתא (ממס"י) ופמי פרמיום (חברה למתן שירותים). הנפקתו כרוכה בתשלום, ותוקפו ל-3 שנים. רישיון הנהיגה הבינלאומי תקף רק כאשר הרישיון הישראלי צמוד אליו.
השימוש ברישיון הישראלי עשוי להיות מוגבל לפי זמן השהייה בארץ היעד, סוג השהייה, גיל הנהג, או הגבלות אחרות בכפוף לחוקי המדינה המארחת. על פי המלצת משרד התחבורה יש לבדוק כל מקרה לגופו, ולקחת בחשבון כי חלק מגופי האכיפה ונותני השירות אינם מודעים להכרה ברישיון הישראלי[9].
האיחוד האירופי הגדיר קווים מנחים לעיצוב הרישיון של הנוהגים בתחומו. חלק מההנחיות אינן רלוונטיות עבור מדינת ישראל, כגון סממנים סמליים של האיחוד (לדוגמה, רקע כחול עם כוכבים צהובים ובמרכזם אות המדינה). ב-2007, עם השינוי בדרגות הרישוי, עבר רישיון הנהיגה הישראלי עיצוב מחודש, בו הותאם (באופן חלקי בלבד) לקווים המנחים של האיחוד האירופאי.
הוגדרו סעיפים מחייבים לתצוגה של המידע על גבי הרישיון הישראלי. בחזית הרישיון הישראלי (צד א') יצוינו הסעיפים הבאים:
בגב הרישיון הישראלי (צד ב') יצוינו הסעיפים הבאים: טבלת המפרטת את דרגות הנהיגה כאשר לכל סעיף בטבלה עמודה עם הסעיפים הבאים:
בתחילה הציג גב הרישיון הישראלי (צד ב') את טבלת דרגות הנהיגה בלבד ולא פירט אף לא אחד מהסעיפים 10 עד 14. סעיף 10 חשוב במיוחד לישראלים המבקשים לנהוג מחוץ לישראל, כיוון שבאמצעותו ניתן להוכיח ותק לצורכי השכרת רכב. ישראלים רבים שביקשו לנהוג מחוץ לישראל גילו להפתעתם שאינם יכולים להוכיח את ותק הנהיגה האמיתי שלהם, ולכן תיקן משרד התחבורה הישראלי את הרישיון הישראלי והוסיף את הסעיף.
סעיף 4a אמנם מציין את תאריך הפקת הרישיון, אך כיון שבישראל היה נהוג לחדש את רישיון הנהיגה מדי כמה שנים (לעומת רוב מדינות האיחוד, שבהן אין תוקף הרישיון פג לעולם ולכן תאריך ההפקה הוא גם הוותק), נוצר מצב בו נהגים וותיקים קיבלו תנאי השכרה / דו"חות או כלל לא יכלו לשכור כלי־רכב, כאילו היו נהגים חדשים.
כמו כן חסרים ברישיון סעיף 4c (סמכות ממונה), שהושמט משום שבישראל קיים רק גוף רישוי נהיגה אחד - משרד התחבורה, וכן סעיף 7 (חתימה), שהושמט מכיוון שבישראל רישיון נהיגה לא משמש כתעודה מזהה כמו ברוב מדינות אירופה, ובישראל החתימה נמצאת בספח תעודת הזהות.
נהיגה ללא רישיון אסורה על פי חוק. סעיף 10 לפקודת התעבורה אוסר על נהיגה ללא רישיון בתוקף ומטיל אחריות על מי שמרשה למי שאין לו רישיון לנהוג ברכבו. באופן כללי מבדילים בין נהיגה ללא רישיון בתוקף של אדם שהיה לו רישיון אך תוקפו פג לבין אדם שמעולם לא היה לו רישיון נהיגה: בעוד שעל מי שנהג ברכב לאחר שפג תוקפו של רישיונו נוהגים בתי המשפט להטיל בעיקר קנסות, על מי שנתפס נוהג ללא שהיה לו רישיון כלל מוטלים עונשי שלילת רישיון, מאסר על תנאי ולעיתים גם מאסר בפועל שיכול להגיע עד שנתיים מאסר[12][13][14].
הוצאת רישיון נהיגה במשרד הרישוי בחולון, יומני כרמל, 1970, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושליםSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
