Loading AI tools
איגוד מורים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארגון המורים (ובשמו המלא: ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות) הוא איגוד מקצועי המאוגד כאגודה עות'מאנית המייצג מורים במערכת החינוך העל-יסודית בישראל בפני הממשלה והגופים העוסקים בחינוך. בארגון חברים (נכון ל-2020) למעלה מ-83,000[1] עובדי הוראה מכל רחבי ישראל, בכל זרמי החינוך: הממלכתי, ממלכתי-דתי, ערבי, בסמינרים ובמכללות. ארגון המורים קטן בגודלו מהסתדרות המורים, שהיא הגדולה והוותיקה יותר בין שני ארגוני העובדים במערכת החינוך.
סמל הארגון | |
התאגדות | אגודה עות'מאנית |
---|---|
תחום | חינוך |
מדינה | ישראל |
חברים | מעל 88,000 |
יושב ראש | רן ארז |
תקופת הפעילות | 1958–הווה (כ־66 שנים) |
נוצר מתוך | הסתדרות המורים |
www | |
ב-1958 פרשו 200 מורים מבתי הספר העל יסודיים מהסתדרות המורים והקימו ארגון נפרד שיקדם את מעמדם. המניע המקצועי לפרישה הייתה תחושת המורים כי השכלתם רחבה יותר ועבודתם כמורי תיכון חשובה וקשה יותר מהעבודה עם תלמידי החינוך היסודי והגנים. אך ברקע עמדה שאלת ההצטרפות להסתדרות הכללית, שלה התנגדו בכל תוקף. על הפרק עמדה גם השאלה הפוליטית שהתוותה את העיקרון המנחה את הארגון מאז הקמתו: הארגון אינו קשור לזרמים פוליטיים כלשהם, והחברות בו, כמו כל תפקידי הניהול, הם מקצועיים. הבחירות הן על בסיס ייצוג של בתי הספר ועל רקע מקצועי בלבד. במשך יותר משנה וחצי סירב משרד החינוך להכיר בארגון, אך לבסוף ניסה שר החינוך, זלמן ארן, לקדם פשרה על פיה ארגון המורים יזכה בהכרה, אבל הסתדרות המורים תמשיך לייצג את חברי הארגון בענייני שביתות. לאחר שחבריו למפלגה דחו את הפשרה שלו, התפטר זלמן ארן מתפקידו[2]. מאז צמח הארגון, והצטרפו אליו רוב מורי החינוך העל יסודי. אין הוא מקיף את כל המורים בחינוך העל יסודי, וישנם כאלה החברים בהסתדרות המורים.
בשנת 2011 חתם הארגון עם משרד החינוך על יישום רפורמת עוז לתמורה.[3]
מוסדותיו הנבחרים של ארגון המורים הם:
כמו כן מקיים הארגון ועדת ביקורת ובית דין חברים.
שם | תקופת כהונה |
---|---|
מרדכי כהן | 1958–1960 |
יצחק איינהורן | 1960–1962 |
אברהם כץ | 1962–1969 |
ראובן אבירם | 1969–1979 |
בנימין ולר | 1979–1982 |
שושנה באייר | 1982–1991 |
שוש אורן | 1991–1997 |
רן ארז | 1997–מכהן |
מאז פרשו חברי ארגון המורים מהסתדרות המורים, הצטלבו דרכיהם ונפרדו פעמים אחדות. לעיתים היו מאבקיהם משותפים והם ניהלו חזית אחת לקדם את ענייניהם, ולעיתים פעלו בנפרד.
הגננות והמורים בבתי הספר היסודיים, חברי הסתדרות המורים, מקבלים את משכורותיהם מהממשלה, בעוד חברי ארגון המורים הם בעיקר מורים בחינוך העל יסודי ומקבלים את שכרם מהרשויות המקומיות או מהבעלויות (כגון רשת אורט ישראל). הבדל זה משפיע גם הוא על אופי המאבק והאינטרסים של כל אחד מהארגונים.
כלי נשק ייחודי של חברי ארגון המורים, בעת שביתה, הוא היכולת לעכב ולשבש את בחינות הבגרות. כוחו של ארגון המורים בא לידי ביטוי בעת החלת הרפורמה הראשונה במערכת החינוך, בשנות ה-60, כאשר הארגון שותף להתוויית הרפורמה בניגוד לעמדת חברי הסתדרות המורים.
שיאה של המחלוקת בין האיגודים הוא הניסיון של הממשלה ומשרד החינוך להעביר את הרפורמה בחינוך כפי שהוצעה על ידי ועדת דברת, בשנים 2006–2007. בעוד חברי הסתדרות המורים ניהלו משא ומתן נפרד עם הממשלה, פנו חברי ארגון המורים למאבק משלהם. ובעוד אלה מגיעים להסכמה המשיכו חברי ארגון המורים להתנגד להחלת הרפורמה ולדרוש בה שינויים, כאלה שישפרו את תנאי המורים וכאלה שיעלו את ערכם ומעמדם. במשך שנת הלימודים תשס"ז נקטו חברי הארגון עיצומים אשר שיבשו את הלימודים בבתי הספר העל-יסודיים, ובשנת הלימודים תשס"ח, בשביתה הגדולה שפרצה באוקטובר 2007, השבית ארגון המורים את מערכת החינוך העל יסודי במשך 64 ימים, בעוד חברי הסתדרות המורים המשיכו ללמד כרגיל.
בחודש נובמבר 2008, לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, יצא ארגון המורים במסע פרסום נרחב נגד שרת החינוך, יולי תמיר. הסתדרות המורים הגיבה לכך, ופרסמה מודעות תמיכה ביולי תמיר[4].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.