Remove ads
חידון התנ"ך הוא חידון לבקיאות בתנ"ך, שנערך בישראל והפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל. במהלך השנים ירדה קרנו של חידון התנ"ך והופסק החידון למבוגרים, אך חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ממשיך להתקיים מדי יום עצמאות, והוא משודר בערוץ כאן. בשנת 2010 חזר החידון למבוגרים להתקיים, במקביל לחידון לנוער.
על חידון התנ"ך נאמרו גם דברי ביקורת, בצד המודעות לחשיבותו התרבותית והחינוכית. אחת הביקורות הייתה שהוא מביא לשטחיות של הפגנת ידע טריוויאלי, במקום התעמקות בתנ"ך. בין הבולטים שבמבקרי החידון היו הפרופסורים מרטין בובר וברוך קורצווייל[1].
חידון התנ"ך הפך לנושא לפרודיה מפורסמת (המערכון "חידון התנ"ך") במסגרת התוכנית הבידורית "לול" בכיכובם של אורי זוהר ואריק איינשטיין, ונתן השראה לחידוני ידע אחרים כמו "חידון הגשש" במלאת "בר מצווה" לפעילות שלישיית "הגשש החיוור" וכן חידון הזמר העברי במסגרת "חגיגות הזמר העברי בערד".
Remove ads
חידון התנ"ך הראשון
_-_THE_FIRST_BIBLE_QUIZ.jpg)
במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל, בשנת 1958, התקיים ביוזמת פרופ' חיים גבריהו, ראש החברה לחקר המקרא, ואורה הרצוג[2], מזכ"לית ועדת העשור, חידון תנ"ך למבוגרים, אליו נרשמו אלפים מתושבי המדינה שהוזמנו לבחינות קבלה. הטובים שבמתמודדים הוזמנו לחידונים מחוזיים שנערכו בארבעה מקומות בישראל. אלה שקיבלו את המקומות הטובים בתחרויות המחוזיות הוזמנו להשתתף בחידון הארצי, כשביניהם דמויות ידועות כמו המשורר יצחק שלו, נציג חיפה, הבלשן רפאל ספן, נציג תל אביב, והמחנך וכותב ספרי הלימוד מנשה דובשני[3].
בחידון הארצי שנערך ב-4 באוגוסט 1958 בהיכל התרבות בתל אביב, ושודר ברדיו בשידור ישיר, כיכב צעיר כבד לשון, פקיד בבית חינוך עיוורים בירושלים, שבגלל מצב כלכלי קשה נאלץ לשאול חליפה מחבר. הצעיר, עמוס חכם שמו, הפך לסמל של ידענות. הרוח החיה בחידון היה ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, שנודע כחובב מקרא מושבע, והוא העניק בהתרגשות את התואר "חתן התנ"ך הארצי" לעמוס חכם, כשהוא מלווה את הטקס בדברי שבח ותהילה לאיש (במקום השני זכה יצחק שלו ובשלישי - הרב יחיא אלשיך שזכה 3 שנים מאוחר יותר בתואר חתן התנ"ך העולמי).
הזוכה, עמוס חכם, עבר לשלב "החידון הבינלאומי", שבו לקחו חלק משתתפים מרחבי העולם, ובהם גם לא-יהודים. החידון נערך ב-19 באוגוסט בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. השלב המוקדם נערך בשעה 10 בבוקר באותו יום באולם "קפלן" א' בקמפוס ובסיום שלב זה היה נציג ישראל בראש הדירוג. העיתון "ידיעות אחרונות" יצא בהוצאה שנייה עם הכותרת: "חכם בראש - במבחן מוקדם של החידון". השלב האחרון נערך בשעה 20:30 באמפיתיאטרון של האוניברסיטה בנוכחות נשיא המדינה וראש הממשלה. החידון הועבר במלואו בשידור ישיר ברדיו, ורבים האזינו לשידור. על פי סקר של המכון למחקר חברתי שימושי האזינו לשידור כ-66% מהציבור היהודי בישראל[4].
המשתתפים התקבלו בכבוד מלכים והפכו לגיבורים וכוכבים בינלאומיים. במהלך החידון בלטה נציגת צרפת, סימון דימון, וכן אירנה סנטוש מברזיל. עמוס חכם גבר עליהן כמעט ללא קושי, והפך ל"חתן התנ"ך הבינלאומי הראשון".
בעקבות החידון הראשון
בעקבות הצלחת חידון התנ"ך התפתחה מסורת של קיום חידוני תנ"ך בכל רחבי ישראל, בבתי ספר וברשויות מקומיות. התקיימו חידונים נוספים למבוגרים והתקיים חידון צה"ל לחיילים. בשנת 1963 הוחל בקיום חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ביום העצמאות, חידון התנ"ך היוקרתי ביותר.
Remove ads
חידוני התנ"ך למבוגרים עד שנות השמונים
בשנת 1959 התקיים בישראל חידון תנ"ך ארצי שני, בו זכה ד"ר יהושע השל ייבין, אף על פי שאיבד את מאור עיניו ורעייתו עזרה לו בקריאת השאלות[5]. בחידון הארצי השלישי, בשנת 1961, זכה הרב יחיא אלשיך. באותה שנה התקיים פעם נוספת חידון בינלאומי וכדי לקבוע מי יהיה נציג ישראל התקיים מבחן מכריע בין ייבין ואלשייך, בו גבר אלשייך[6], שלאחר מכן זכה בחידון הבינלאומי, כשגבר בשאלה מכריעה לאחר תיקו בגמר החידון, על נציגת ברזיל, הפרוטסטנטית יולנדה דה סילבה[7].ולמקום השלישי הגיע עו"ד טוביה גולדמן מירושלים שייצג את ארצות הברית.
יושב ראש חבר השופטים הקפדן בחידוני התנ"ך הראשונים היה איש החינוך ברוך בן-יהודה.
בשנת 1964 זכה רואה חשבון נוצרי מאוסטרליה, גראהם מיטשל, שגבר על הישראלי יום טוב קרסניאנסקי, אברך בן 24 שלמד בכולל בתל אביב[8][9]. אף על פי שקרסניאנסקי לא ניצח הוא לא ויתר והגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה להכריז עליו כזוכה[10], אולם בית המשפט סירב להתערב בתוצאות החידון[11]. בשנת 1969 נערך חידון התנך הבינלאומי הרביעי. בחידון זה זכה בתואר נציג ישראל יעקב חומרי, פועל במפעל למוצרי גומי בן 44 מנתניה. היה הוא הזוכה השלישי מישראל בחידון הבינלאומי והשני יליד תימן. לאחר זכייתו לא התקיימו חידונים למבוגרים במשך 12 שנה.
ב-1981, נערך חידון התנך הבינלאומי החמישי[12]. בחידון זה זכה נציג ישראל הרב אהרן בן שושן[13]. הרב בן שושן היה עיוור וראש הממשלה, מנחם בגין, חרג מכללי הטקס וניגש אליו כדי לתת לו את התעודה. החברה הישראלית למדליות ולמטבעות הנפיקה לכבוד החידון מדליה[14]. לאחר מכן פסק החידון לכשלושה עשורים.
חידוש חידוני התנ"ך למבוגרים
לקראת חגיגות ה-60 למדינת ישראל בעקבות הפצרותיו הנשנות של הנשיא לשעבר יצחק נבון, הבטיח ראש הממשלה אהוד אולמרט לקיים חידון נוסף למבוגרים, אולם הדבר לא יצא אל הפועל. בחידון התנ"ך העולמי לנוער בשנת תשס"ט (2009) הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו ליצחק נבון כי הוא יקיים את הבטחתו של אולמרט[15], ובחנוכה תשע"א התקיים חידון תנ"ך ארצי למבוגרים מגיל 18 ומעלה[16], שבו זכה רפאל מיוחס מנתניה. בין המשתתפים היה המורה שאדי אבו עראר, ערבי ראשון מישראל שהשתתף בחידון, מתוך רצון לגשר בין העמים[17]. שאדי השתתף במחוז דרום, גרף תוצאות מצוינות בסיבוב הראשון ועלה לסיבוב השני.
בחנוכה תשע"ב התקיים החידון המחודש למבוגרים בשנית, וזכה בו שמואל עמרוסי מאלעד. בשנת תשע"ג לא התקיים חידון ארצי, אלא רק חידון עולמי, בו השתתפו הזוכים בחידון הארצי של ישראל משנים קודמות. זכה בחידון העולמי, רפאל מיוחס מנתניה, זוכה החידון הארצי בשנת תשע"א. בשנת תשע"ד זכה מנחם שמשי מאלון מורה בתואר חתן התנ"ך הארצי[18]. בשנת תשע"ה התקיים חידון עולמי נוסף בהשתתפות שני הנציגים הישראלים שזכו בחידון הארצי בתשע"ד, ובו זכה חננאל מלכה מאור עקיבא. בשנת תשע"ו התקיים חידון ארצי, ובו זכו ביחד הרב לוי סודרי מבית שמש ויפית סלימן מכפר יעבץ. בחידון העולמי שנערך בשנת תשע"ז זכו במקום הראשון במשותף יפית סלימן מישראל ויאיר שחק מארצות הברית.
בשנת תשע"ח זכה ידידיה מיוחס, מחנך בבית ספר יסודי, ממודיעין מכבים רעות בחידון הארצי ובשנת תש"ף זכה בחידון העולמי. ידידיה הוא אחיו של רפאל מיוחס שזכה בשנת תשע"א.
בשנת תשע"ט נערך החידון בפורמט 'אלוף האלופים', בו המתמודדים היו זוכים בחידוני תנ"ך קודמים. בחידון זכה אליאור בביאן וסגניתו הייתה צורית מולה.
בשנת תש"פ זכה ידידיה מיוחס, החתן הארצי, בחידון העולמי.
בשנת תשפ"א זכה לירון בן משה בחידון הארצי.
בשנת תשפ"ב זכו לירון בן משה ויאיר גוגנהיים בחידון העולמי.
בשנת תשפ"ג זכו שני חתני תנ"ך שלמה מונדשיין ושמשון ג'יקוב, בחידון הארצי.[19]
החידון העולמי שנועד להתקיים בשנת תשפ"ד, נדחה עקב מלחמת חרבות ברזל.
חידון התנ"ך לילדים
בעקבות חידון התנ"ך למבוגרים, התקיימו חידוני תנ"ך רבים בכל רחבי ישראל. עיתון דבר לילדים, בשיתוף המרכז לתרבות של ההסתדרות, ועדת העשור, הסתדרות המורים והחברה לחקר המקרא, קיים חידון לילדים, שנקרא "מבחן תנ"ך ארצי לילדי ישראל". בשלבים המוקדמים התחרו כ-10000 ילדים, מתוכם הגיעו 230 ילדים לשלבים המחוזיים שנערכו ב-15 מקומות, ומהם עלו לגמר 18 נבחנים. גמר החידון נערך בהיכל התרבות אל מול קהל של כ-3000 איש, בנוכחות ראש הממשלה, דוד בן-גוריון. בחידון זכה שמעון שטרית בן ה-13, שבתום החידון זכה גם לנשיקה מצלצלת מדוד בן-גוריון, ולביקור של בן-גוריון בביתו שבעיר טבריה. במקום השני זכה מתניה בן ארצי, צעיר הנבחנים, שהיה אז בן עשר וחצי, ובמקום השלישי סמי דהרי. מתמודד נוסף בחידון, היה אליקים רובינשטיין[20].
בסיום החידון אמר בן-גוריון: "יש שלשה דברים שהם אחד... ארצנו - המולדת של העם היהודי, 'ספר הספרים' שממנו בא לנו הייחוד והסגולה... הדבר השלישי והוא העיקר: העם היהודי עצמו. אם נצליח לקשר את העולם היהודי המפוזר בגולה עם ארץ ישראל המתפתחת וגדלה, עם אותו הקשר רוחני העמוק העשיר והמעשיר - התנ"ך - לא יינתק אותו חוט משולש לעולם ועד...".
חידון התנ"ך של צה"ל
החל משנת 1960 עד 1972 התקיים מדי שנתיים חידון התנ"ך של צה"ל, לרוב בערב חג שבועות. החידון אורגן על ידי הרבנות הצבאית ושפטו בו הרב הצבאי וסגנו. לחידונים של שנות ה-60 הגיע נשיא המדינה, זלמן שזר[21][22].
חידוני התנ"ך של צה"ל התקיימו גם בשנות ה-80, הפעם באמצע הקיץ בסביבות ט"ו באב[23]. בתקופה זאת השתתפו בחידוני התנ"ך של צה"ל משתתפים רבים מחידון התנ"ך העולמי לנוער והזוכים היו לרוב חתני תנ"ך עולמיים לנוער, בהם נריה פנחס (1984, חתן לנוער ב-1980), יואב שלוסברג (1988, חתן לנוער ב-1986) ויחזקאל שץ (1990, חתן לנוער ב-1987).
| שנה | מקום | חתן התנ"ך | סגנים |
|---|---|---|---|
| תש"ך[24][25] | היכל התרבות | בנימין אליאסף | מרדכי שוורץ, יעקב ספיר |
| תשכ"ב[26] | ירושלים | חיים פנחס | יחזקאל כהן, חנוך לינדנמן, אביביה דובשני |
| תשכ"ד[27][28] | תיאטרון חיפה | מאיר פורי | פתל מצליח, שמואל בן ששון |
| תשכ"ו[29] | קולנוע גילת, באר שבע | יעוד גליבטר | שלמה חיבה ונתן שכטר |
| תשכ"ח[30] | בית העם, ירושלים | משה כהן | אליהו מועלם, חיים כהן |
| תש"ל[31] | בית העם, ירושלים | רפי נוירט | עמי גלוסקה, יגאל אשרי |
| תשל"ב[32] | בית העם, ירושלים | אבנר כהן | רפאל תורג'מן, יגאל כהן |
| תשמ"ד[23] | הרובע היהודי | נריה פנחס | |
| תשמ"ו | אמפיתיאטרון צמח | יעקב שץ | רון קליימן, נפתלי מכלוף |
| תשמ"ח[33] | מויזאון ארץ ישראל, תל אביב | יואב שלוסברג | יחזקאל שץ, נפתלי מכלוף |
| תש"ן | אמפיתיאטרון הר הצופים | יחזקאל שץ | אורן כץ, לוי סודרי |
Remove ads
ערך מורחב – חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי
בשנת 1963 הוחל בקיום חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ביום העצמאות. חומר הלימוד לחידון התנ"ך לנוער כולל לרוב למעלה מ-400 פרקים, מתוך 929 הפרקים שבתנ"ך. רשימת הפרקים מוחלפת בכל 3 שנים.
החל משנת תש"ע (2010), חידון התנ"ך הארצי לנוער נערך במתכונת חדשה, לפיה מתמודדים בחידון תלמידים מזרם החינוך הממלכתי ומזרם החינוך הממלכתי - דתי בנפרד. זאת כדי לעודד תלמידי בתי ספר ממלכתיים להשתתף בחידון. מאותה שנה, ארבעת נציגי מדינת ישראל לחידון העולמי היו שניים מהחינוך הממלכתי ושניים מהחינוך הממלכתי דתי.
Remove ads
- שמעון שטרית, "חידון התנ"ך הארצי והעולמי", בספר ואלה שנות ..., שבעריכת ניסים משעל, 1997.
- נריה פנחס מחבר שאלות לחידון התנ"ך העולמי.
- האתר הרשמי של חידוני התנ"ך - משרד החינוך
- רשימה חלקית של הזוכים
- מידע על חידון התנ"ך בקטלוג הספרייה הלאומית
- דף חידון התנ"ך של מקראנט הכולל את חוזר מנכ"ל, נושאי החידון ותאריכי החידון
- בן-גוריון וחשיבותו של חידון התנ"ך בבלוג של ארכיון צה"ל
- חידון התנ"ך, תמונות ומסמכים מחידון התנ"ך הראשון באתר "נוסטלגיה אונליין"
חידון התנ"ך הראשון, סרטי גבע (בפולנית), 1958- חידון התנ"ך הבינלאומי השני, סרטי גבע, ארכיון הסרטים הישראלי, 1961
איתמר אייכנר, לראשונה: חידון התנ"ך באפריקה, באתר "ידיעות אחרונות", 14 בנובמבר 2018
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads