Loading AI tools
נשיאה העשירי של מדינת ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראובן (רוּבִי) ריבלין (נולד ב-9 בספטמבר 1939, כ"ה באלול ה'תרצ"ט) הוא מדינאי, פוליטיקאי ועורך דין ישראלי. כיהן כנשיאהּ העשירי של מדינת ישראל, בין השנים 2014–2021. קודם לכן כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד, כיושב ראש הכנסת וכשר התקשורת.
 | |||||||
| ריבלין כנשיא מדינת ישראל, אוגוסט 2014 | |||||||
| לידה |
9 בספטמבר 1939 (בן 85) כ"ה באלול ה'תרצ"ט  ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| השכלה | |||||||
| עיסוק | פוליטיקאי, עורך דין | ||||||
| מפלגה | הליכוד | ||||||
| סיעה | הליכוד-גשר-צומת, הליכוד-צומת, הליכוד - ישראל ביתנו | ||||||
| בת זוג |
יפה וילף (שנות ה-60) נחמה ריבלין (1971–2019) | ||||||
| אתר רשמי | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
| חתימה |
  | ||||||
  | |||||||
ראובן ריבלין - וידאו
ריבלין נולד בירושלים לפרופסור יוסף יואל ריבלין, מזרחן ומתרגם מערבית, ולרחל (ריי) ריבלין, שהקימה את בית החולים לפצועי לח"י ואצ"ל.[1] דור שמיני בארץ לשני הוריו,[2] בני משפחת ריבלין, שעלתה לירושלים בעליית תלמידי הגר"א.[3]
בנעוריו למד בגימנסיה העברית רחביה,[4] והיה תלמידם של המשוררים דן פגיס ויהודה עמיחי.[5] היה חניך בשבט מצדה של תנועת הצופים.[6] בשנת 1957 התגייס לצה"ל ושירת במודיעין קרבי. בשנת 1958 סיים קורס קצינים, שירת כקצין מודיעין בגייסות השריון וקמ"ן אילת. בשירות המילואים שירת כעוזר קמ"ן חטיבה 16, קמ"ן אוגדת יהודה ולאחר מכן ביצע תפקיד במנהלת התרגילים של צה"ל תחת פיקודו של משה בר כוכבא. במלחמת ששת הימים השתתף כקצין מילואים בחפ"ק חטיבה 55 שלחמה בקרב על ירושלים.[7] במלחמת יום הכיפורים הוצב ביריחו, ובהמשך, כשקיבל דרגת רב-סרן, עבר לשרת באוגדה מרחבית 720. ריבלין השתחרר משירות מילואים כשהוא בדרגת רב-סרן.[8] ריבלין למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
ריבלין כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים בין השנים 1978–1983. הוא המשיך בפעילות פוליטית, ושימש יו"ר סניף תנועת החרות בירושלים בשנת 1986, ויו"ר ארגון הליכוד בשנים 1988–1993.
בין השנים 1981–1986 כיהן ריבלין כחבר מועצת המנהלים של אל על, ובין השנים 1985–1988 היה יו"ר המוסד לבטיחות ולגיהות. ריבלין שימש יועץ משפטי לאגודת הספורט בית"ר ירושלים,[9] יו"ר האגודה[10] ומנהל קבוצת הכדורגל. בהמשך השתתף ריבלין כחבר צוות בתוכנית הסאטירה "אין עם מי לדבר", ששודרה בערוץ 2 בין השנים 1993–1995.
ב-1987 היה יו"ר סניף תנועת החרות בירושלים ופטרונה הפוליטי של בית"ר ירושלים והתמודד על ראשות מרכז תנועת החרות הארצי מול אריאל שרון.[11]
בשנת 1988, כאשר כיהן כסגנו של טדי קולק, הצהיר ריבלין על רצונו להתמודד על ראשות עיריית ירושלים. הוא התמודד בבחירות הפנימיות בסניף הליכוד בירושלים על ראשות הרשימה, והיו שהעריכו[דרושה הבהרה] שהיו לו סיכויים טובים לנצח את קולק בבחירות לראשות העיר. חבר הכנסת אהוד אולמרט תמך ביריבו של ריבלין, שמואל פרסבורגר, ואף קרא לאנשיו בסניף לבחור בו ולא בריבלין. פרסבורגר ניצח בבחירות הפנימיות והפסיד לקולק בבחירות על ראשות העיר. ב-12 באוגוסט 1991 החליטה מועצת סניף הליכוד בירושלים להדיח את ריבלין מתפקידו כיו"ר הסניף. ריבלין תלה זאת בליברלים וביו"ר מזכירות התנועה, משה ארנס.[12]
בשנת 1992, משכשל ריבלין בניסיונו לשוב ולהיבחר לכנסת, סייע לו הקבלן דוד אפל במציאת עבודה כעו"ד בפרויקטים בתחום הנדל"ן של מגדל הזוהר וחברת צביון שהיו קשורים לאפל.[13]
בשנת 1993 ריבלין התמודד שנית בבחירות הפנימיות בסניף הליכוד, לקביעת מועמדה לראשות העיר ירושלים, אך הפסיד לאהוד אולמרט, שנבחר חודשיים לאחר מכן לראשות העיר ירושלים. אולמרט החליט שלא לשבץ את ריבלין ברשימה למועצת העיר, זאת למרות היותו של ריבלין דמות מפתח בסניף ולמרות הציפיות שישבץ אותו במקום השני.
.jpg)
בשנת 1984 ריבלין ניסה לראשונה להתמודד לכנסת בסיועו של חבר המרכז והקבלן דודי אפל ממחנהו של דוד לוי.[13] ריבלין נבחר לראשונה לכנסת ה-12 בשנת 1988, ושימש בה יושב ראש הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. כמו כן ריבלין היה חבר בוועדת הכנסת, בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת חוקה חוק ומשפט.
ריבלין חזר לתפקיד חבר הכנסת ב-1996, בכנסת ה-14, במקומו של אליהו בן-אלישר, שמונה לשגריר. בתקופה זאת, שימש בין היתר כחבר בוועדה מיוחדת לעניין לקחי אסון גשר המכביה, בוועדה לבחירת שופטים, בוועדה משותפת לתקציב הביטחון, בוועדת החינוך והתרבות ובוועדה משותפת לעניין הכרזה על שעת חירום.
בכנסת ה-15 שימש גם כיושב ראש סיעת הליכוד וכנציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים. נוסף על כך ריבלין היה חבר בשתי ועדות חקירה פרלמנטריות: ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין המצוקה הכספית המתמשכת של הרשויות המקומיות וועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות בספורט. כמו כן ריבלין החל לשמש בכנסת זו גם כסגן יושב ראש הכנסת. בספטמבר 2000 היה ריבלין אחד מחברי הכנסת שהתלוו לאריאל שרון בביקורו בהר הבית שקדם למה שכונה "מהומות הר הבית".[14]
כשהורכבה ממשלת הליכוד ב-2001 נאלץ ריבלין לוותר על תיק המשפטים כיוון שהתנהלו נגדו שבעה תיקי חקירה בנוגע ליחסיו עם הקבלן דודי אפל. באחד מהם המליצה המשטרה להעמידו לדין.[15] שלוש וחצי שנים מאוחר יותר נסגרו שישה מהתיקים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מפאת חוסר אשמה ואילו התיק השביעי בחשד לשיבוש מהלכי חקירה בפרשת איציק מרדכי נסגר בעילות של חוסר עניין לציבור וחוסר ראיות מספיקות.[16] ריבלין נאלץ להסתפק בתפקיד שר התקשורת, ובתגובה לסגירת התיקים אמר ”מי יחזיר לי ולמשפחתי שלוש שנים וחצי קשות שלקחו לי. איך אפשר לחגוג כשאני יודע שיש המון אזרחים שלהם אין יכולת להתמודד מול מערכת הרשע הזאת?!”[17].
ב-19 בפברואר 2003, י"ז באדר א' ה'תשס"ג, נבחר לכהן כיושב ראש הכנסת ה-16. בעקבות הכרזה של שופט בית משפט השלום, דוד רוזן, על ביטול סעיף בחוק של הכנסת (פסק דין הנדלמן), ביקר ריבלין את נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק על "המהפכה השיפוטית" שהוביל כנשיא בית המשפט העליון, שלדבריו התפתחה להפיכה שלטונית המכרסמת ב"יסודותיה המקודשים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית", ריבלין הוא שטבע את הביטוי "כנופיית שלטון החוק" בהקשר זה.[18] ריבלין התנגד לתוכנית ההתנתקות, ובעקבות דחייתה במשאל מתפקדי הליכוד פעל בסיעת הליכוד ובכנסת לסכלה. במקביל נהג לקרוא לכל הצדדים המעורבים לשמור על איפוק, לציית לחוק ולמנוע קרע בעם. ריבלין גם השתתף בהלוויה המונית שנערכה לקבורים שהועברו מבית העלמין של גוש קטיף להר הזיתים.
בכנסת ה-17 היה חבר בוועדת הכספים, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בוועדה לזכויות הילד, בשדולה למען ירושלים ובשדולה למען הדרוזים והצ'רקסים. ריבלין היה יושב ראש של שתי ועדות משנה: ועדת המשנה בעניין עובדי אינטל וועדת המשנה בעניין שנת שמיטה. כמו כן ריבלין היה חבר בוועדת משנה בעניין מיגון יישובי עוטף עזה ומיגון מוסדות החינוך שבהם ובוועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי.
בפברואר 2007 הכריז ריבלין באופן רשמי כי בכוונתו להתמודד על תפקיד נשיא מדינת ישראל לאחר סיום כהונתו של משה קצב.[19] בסיבוב הראשון של ההצבעה לנשיאות בכנסת, שהתקיימה ב-13 ביוני 2007, הגיע ריבלין למקום השני כשלמקום הראשון הגיע שמעון פרס (37 קולות לעומת 58 קולות לפרס). בעקבות זאת ריבלין החליט להסיר את מועמדותו לנשיאות, הכריז בהתרגשות ”יחי נשיא המדינה, תחי מדינת ישראל” וקרא לחברי הכנסת לתמוך בפרס פה אחד.[20]
ב-30 במרץ 2009 נבחר לכהן בפעם השנייה כיושב ראש הכנסת ה-18.[21] בכנסת זו שימש גם יושב ראש ועדת הפירושים. בתקופת כהונתו זו נודע ריבלין בזכות יחסיו החמים עם חברי הכנסת הערבים, על אף דעותיו המדיניות. בין היתר ריבלין התנגד ליישום המלצת הוועדה הפרלמנטרית להדיח את חברת הכנסת חנין זועבי בעקבות השתתפותה במשט לעזה.
בשנת 2012 ריבלין קיבל את אות אביר איכות השלטון מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל[22] במסגרת הרשימה המאוחדת, הליכוד ישראל ביתנו, שובץ ריבלין במקום ה-11 לקראת הבחירות לכנסת ה-19. בכנסת זו כיהן ריבלין כחבר בוועדת הכספים ובוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. כמו כן ריבלין היה חבר בוועדה המשותפת לקידום התחרות בענף המזון ושימש יו"ר שדולת ירושלים וכחבר בשדולה לחיזוק הקשר עם העם היהודי. במהלך כהונתו בכנסת ה-19 שימש יושב ראש משלחת הכנסת ל-OECD. פעמים רבות התבטא בזכות הכרה ישראלית רשמית ברצח העם הארמני.[23]
.jpg)
.jpg)
_03.jpg)
ב-10 ביוני 2014 נבחר לנשיא העשירי של מדינת ישראל ברוב של 63 קולות מול 53 קולות ליריבו בסבב ההצבעה השני, ח"כ מאיר שטרית. ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגד למועמדותו של ריבלין, ואף ניסה לבטל את מוסד הנשיאות, אך לאחר סיום הגשת המועמדויות הודיע על תמיכתו בריבלין.[24][25]
ב-24 ביולי 2014 הושבע ריבלין לנשיא המדינה ונכנס מיד לתפקיד, ארבעה ימים לפני המועד הרשמי.[26] ב-10 באוגוסט 2014 סגר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, את הבדיקה שנפתחה בעניינו של ריבלין בחשד לקבלת כספים מקבלן הבניין ופעיל הליכוד, דודי אפל, לאחר ש"לא נמצא בסיס עובדתי לטענות שהועלו".[27]
בתחילת כהונתו היה ריבלין הנשיא הישראלי הראשון שהשתתף באירוע לזכר טבח כפר קאסם.[28] באוגוסט 2014 שיגר איגרת ברכה לנישואים של ערבי עם יהודיה שהתאסלמה.
בנובמבר 2014 ביטל הופעה מתוכננת של הזמר עמיר בניון במשכן הנשיא, זאת בשל השיר "אחמד אוהב ישראל" של בניון, אשר לדעת ריבלין נחשב פוגעני.[29]
ריבלין הביע התנגדות להצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, בניגוד לעמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו אשר תמך בחוק. בעקבות זאת הוא ספג גינויים מפעילי ימין ואף הופצה תמונה שלו לבוש מדי אס אס.[30]
בדצמבר 2014 בחר העיתון הבריטי הגארדיאן בריבלין כאחד מגיבורי השנה של שנת 2014, משום ש"הפך למצפון הלאומי".[31] ב-18 במאי 2015 העניקה אוניברסיטת בר-אילן לנשיא ריבלין תואר דוקטור לשם כבוד.[32] בשנת 2018 קיבל תואר ד"ר לשם כבוד גם מאוניברסיטת פיראוס.
ב-7 ביוני 2015 נשא בכנס הרצליה את "נאום השבטים". ריבלין תיאר את החברה בישראל כמפוצלת לרוב חילוני ציוני מוצק, ולמיעוטים דתי, חרדי וערבי ההולכים ונדמים לו בגודלם, כאשר תהום תרבותית, דתית וזהותית פעורה בין המגזרים ומאיימת על החברה הישראלית. ריבלין קרא לייצר סדר ישראלי חדש על בסיס החלפת תפיסת הרוב והמיעוט הרווחת בתפיסה של שותפות,[33] ועורר בכך דיון ציבורי נרחב.[34] בהמשך החלה לפעול תוכנית תקווה ישראלית.
לאחר הפיגוע בדומא, התבטא ריבלין בתקיפות נגד האירוע. בפוסט שפרסם בדף הפייסבוק שלו כתב "אני חש כאב... על שבני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש. דרכם אינה דרכי. דרכם אינה דרכינו. דרכם אינה דרכה של מדינת ישראל ואינה דרכו של העם היהודי".[35] האמירה "בני עמי בחרו בדרך הטרור" גררה גל של תגובות וגינויים מימין.[36][37][38]
ב-13 בדצמבר 2015 נאם ריבלין בכנס של "הארץ" והקרן החדשה לישראל בארצות הברית. השתתפותו עוררה מחלוקת ומחאה מאחר שבכנס השתתף גם נציג של "שוברים שתיקה". ריבלין לא ביטל את השתתפותו בכנס בתגובה למחאה אך כן הביע הסתייגות מ"שוברים שתיקה".[39]
ב-24 בפברואר 2016 ערך ריבלין מפגש בבית הנשיא עם ראשי הרשויות המקומיות הערביות אך סירב לאפשר לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה מבל"ד להשתתף עקב מפגשו של האחרון עם משפחות מחבלים פלסטיניים ועמידת דקת דומייה לזכרם.[40]
בשנת 2017 ריבלין אירח מספר מנהיגים בינלאומיים חשובים, בהם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי.[41]
ב-14 ביולי 2017 גינה ריבלין את הפיגוע בהר הבית שביצעו מחבלים ערבים-ישראליים[42] ואת תגובת ההנהגה הערבית לפיגוע ואמר ש"השתיקה והתגובות הרפות של חלק מהמנהיגות הפוליטית הערבית מקוממות. טרור חייב להיות מוקע ללא תנאי וללא התפתלויות. מי שאינו מוקיע טרור, משתף איתו פעולה".[43] ב-14 בספטמבר אמר באזכרה לקודמו הנשיא פרס כי כל ישראלי חב לפרס בכל הקשור לנושא התרומה לביטחון ישראל.[44]
ב-23 באוקטובר 2017, נאם ריבלין בישיבת הפתיחה של המושב הרביעי של הכנסת העשרים. בנאומו, הוא ביקר את אובדן הממלכתיות לטענתו בישראל.[45]
.jpg)
במהלך המשבר הפוליטי בישראל עשה ריבלין מספר מאמצים לייסד ממשלת אחדות יציבה על ידי גישור בין גושים מנוגדים.
ביוני 2021 חודש לפני סיום כהונתו העניקה לו אוניברסיטת אריאל בשומרון תואר ד"ר לשם כבוד.[46]
ביולי 2021, סיים את כהונתו כנשיא המדינה והוחלף על ידי יצחק הרצוג.[47]
סך הכל, ריבלין קיבל כ-8,682 בקשות חנינה מחודש יולי 2014 ועד חודש אפריל 2021 אך נעתר רק ל-1,797 מהבקשות.[48] בפרסום מאוחר יותר נודע כי ריבלין העניק עד חודש יולי של אותה שנה כ-1,830 חנינות.
בשנת 2015 הוגשו לנשיא 1,948 בקשות חנינה, ומתוכן אושרו 151 בקשות.[49]
ב-25 באוקטובר 2015, באירוע לציון 20 שנה להירצחו של יצחק רבין, התייחס ריבלין ליגאל עמיר: "כל עוד אני נשיא מדינת ישראל, לא יצא הרוצח לחופשי. תיבש ימיני, אם אחתום אי-פעם על חנינה לאיש הארור הזה. לעולם לא".[50]
עם בקשות החנינה הבולטות שנמסרו לריבלין נמנות בקשות החנינה של קובי פרץ, יואל קרויס ויונתן היילו, שלהן נענה, ובקשות החנינה של משה קצב ואלאור אזריה, שאותן דחה. ריבלין דחה את בקשתו של אהוד אולמרט לקיצור תקופת מאסרו,[51] אך ביטל את המגבלות אשר הוטלו עליו לאחר שחרורו מהכלא.[52]
עם סיום כהונתו עבר ריבלין להתגורר בדירת שרד בירושלים שהמדינה שכרה למענו (נשיא לשעבר זכאי לדירת שרד למשך שבע שנים מסיום כהונתו).[53]
באוגוסט 2021 מונה ריבלין לנשיא חברת אלקטריאון וירלס, העוסקת בפיתוח ציוד לטעינה אלחוטית של כלי רכב חשמליים, ותפקידו יהיה, בין היתר, "לקדם שיתופי פעולה של החברה עם ממשלות וחברות גלובליות וכן לחשוף את פעילותה למקבלי ההחלטות ברחבי העולם".[54]
בספטמבר 2021 מונה ריבלין ליו"ר כבוד של המכון הישראלי לדמוקרטיה.[55]
ריבלין גר בירושלים בשכונת יפה נוף. היה נשוי ליפה וילף עד לסוף שנות ה־60, אז התגרשו.[57] בשנת 1971 נישא בשנית, לנחמה, ממנה התאלמן ב-4 ביוני 2019. הוא אב לארבעה. בנו הבכור, יואל, נולד מאשתו הראשונה.[58] החל משנת 2021 ריבלין בזוגיות עם שרית צמח.
ריבלין הוא בן-דודה של אורה קפלן, אשתו של הבמאי אירווינג קפלן ואמם של הזמר ירמי קפלן והבמאי אהרן קפלן.[59]
בצעירותו הפסיק לאכול בשר בקר, לאחר שצפה בשחיטת בעלי-חיים בבית-מטבחיים[60][61] ובשנת 2013 חדל גם מאכילת עופות, בעקבות צפייה בחקירה סמויה של עמותת אנימלס, ששודרה בתוכנית כלבוטק וחשפה התעללות בתרנגולים במשחטה של זוגלובק.[62][63]
במהלך כהונתו כנשיא הביע ריבלין תמיכה בפעילות להגנת בעלי חיים ולעידוד הפחתת אכילת בשר. ב-2015 אירח בבית הנשיא את פעיל זכויות בעלי החיים אלכס הרשאפט ואת מיקי חיימוביץ', מובילת קמפיין שני צמחוני (כבר לפני כניסתה לפוליטיקה).[64] ב-2016 ערך לראשונה יום אימוץ כלבים בבית הנשיא, בשיתוף עם עמותות תנו לחיות לחיות ונח.[65] כמו כן, ריבלין הנהיג עריכת מנגל צמחוני כחלק מטקסי יום העצמאות הנערך בבית הנשיא מדי שנה, במקום ארוחה בשרית.[66][67]
ריבלין מאמין בזכותה של ישראל לספח בנוסף למזרח ירושלים ורמת הגולן גם את יהודה, שומרון ועזה, וזאת בגישת פתרון המדינה האחת אך לא ציין מה יהיה מעמדם החוקי והאזרחי של הפלסטינים הגרים באותם מקומות והאם תהיה להם זכות הצבעה.[68]
ריבלין מאמין בתורת זאב ז'בוטינסקי ובהדר הבית"רי. הוא מאמין בשוויון זכויות אזרחי מלא ובפרט בשיתוף מלא של ערביי ישראל בציבוריות הישראלית. הוא שם דגש על הממלכתיות הישראלית, כפי שהיא מתבטאת במוסדות המדינה והממשל, ובראשם הכנסת. הוא ידוע ברגשנותו ובחשיבות הרבה שהוא מעניק לדגל ישראל, להמנון מדינת ישראל ולטקסים ממלכתיים ובפרט לטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות (שבו נאם מספר פעמים כיושב ראש הכנסת).
_(cropped).jpg)
.jpg)
.JPG)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
אתר האינטרנט הרשמי של ראובן ריבלין
ראובן ריבלין, באתר הכנסת
ראובן ריבלין, ברשת החברתית פייסבוק
ראובן ריבלין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ראובן ריבלין, ברשת החברתית אינסטגרם
כמה שעות ביום עובד נשיא המדינה? | מקצועות במספרים, סרטון בערוץ "כאן", באתר יוטיוב (אורך: 3:48), 9 בספטמבר 2019 "ארץ ישראל חשובה אפילו מביבי": פוקוס עם נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין, סרטון בערוץ "כאן", באתר יוטיוב (אורך: 43:05), 3 באפריל 2024 נאום ניצחון: "תחי הדמוקרטיה הישראלית", באתר ישראל היום, 10 ביוני 2014
אור קשתי, הבשורה על פי ריבלין הופכת לתוכנית אופרטיבית: לא כור היתוך, אלא מפגש, באתר הארץ, 26 ביוני 2015 יהונתן ליס, הנשיא ריבלין: העיקרון עליו בנויה מדיניות החוץ הישראלית הוא היחסים עם ארה"ב, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2015
ערוץ הכנסת - ראיון חגיגי עם הנשיא ראובן ריבלין, 15.9.16, ערוץ היוטיוב של ערוץ הכנסת, 15 בספטמבר 2016 חגי עמית, "ישראל יכולה ללמוד הרבה מהסובלנות הרב-תרבותית בהודו", באתר TheMarker, 24 בנובמבר 2016 יועז הנדל, "חוק הלאום אינו ביטוי של ריבונות אלא של פחד. מטרתו ליצור עליונות של האזרחים היהודים. בסוף כולנו נפגעים ממנו. גם מדינת ישראל נפגעת", באתר "ידיעות אחרונות", 26 באוגוסט 2018
יובל מלחי, ריאיון עם נשיא המדינה רובי ריבלין – מיהו גיבור? , באתר "קטעים בהיסטוריה", 7 במרץ 2020 יוסף אדרעי, ברעם, נשיא לא יכול להסתתר מאחורי פופולריות ונחמדות, באתר הארץ, 12 בינואר 2021
"בספינה, בטנק או בדת"ק – אין קווי שבר, ואין שבטים - יש צבא אחד", באתר צה"ל, 6 ביולי 2021 הנשיא ריבלין בראיון בלעדי במלאת שנה לתום נשיאותו: לא נגזר עלינו לחיות יחד, נועדנו לחיות יחד, הקוגיטו – אברום בורג משוחח עם אנשים מעוררי מחשבה, באתר All•in
ראובן בן אליעזר ריבלין, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
