Remove ads
הבחירות לכנסת העשרים התקיימו ב-17 במרץ 2015, כ"ו באדר ה'תשע"ה, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת העשרים.
| 17 במרץ 2015, כ"ו באדר התשע"ה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
→ 2013
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחוז החסימה: 3.25% אחוז ההצבעה: 72.34% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יו"ר ועדת הבחירות | סלים ג'ובראן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש הממשלה היוצא | בנימין נתניהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מפלגת ראש הממשלה היוצא | הליכוד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש הממשלה הנבחר | בנימין נתניהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מפלגת ראש הממשלה הנבחר | הליכוד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מפלגות הימין: 44 מושבים
מפלגות החרדים: 13 מושבים
מפלגות המרכז: 21 מושבים
מפלגות השמאל: 29 מושבים
מפלגות הערבים: 13 מושבים
מפלגות החרדים: 13 מושבים
מפלגות המרכז: 21 מושבים
מפלגות השמאל: 29 מושבים
מפלגות הערבים: 13 מושבים
במקור, הבחירות היו אמורות להיערך ב-י"ח בחשוון ה'תשע"ח (7 בנובמבר 2017), אך הן הוקדמו בכשנתיים ושמונה חודשים בעקבות חקיקת חוק התפזרות הכנסת התשע עשרה ב-8 בדצמבר 2014.[1]
אחוז ההצבעה הסופי עמד על 72.34%, עלייה של 4.6% לעומת הבחירות לכנסת התשע עשרה והגבוה ביותר מאז הבחירות לכנסת החמש עשרה.[2] אחוז ההצבעה הגבוה יחסית, יחד עם אחוז החסימה הגבוה ביותר בתולדות הבחירות לכנסת - 3.25% מכלל הקולות הכשרים, גרמו לכך שנדרשו כמעט 137,000 קולות למפלגה להיכנס לכנסת, מספר חסר תקדים.[3]
בבחירות הליכוד הגדילה את כוחה ל-30 מנדטים, והמחנה הציוני הייתה לסיעה השנייה בגודלה עם 24 מנדטים. הרשימה המשותפת, שאיחדה את המפלגות הערביות העיקריות (חד"ש, רע"מ-תע"ל ובל"ד), גרמה להגדלת כוחן המאוחד ל-13 מנדטים, והפכה לסיעה השלישית בגודלה. המפלגה החדשה בראשות משה כחלון, מפלגת כולנו, השיגה 10 מנדטים. המפלגות יש עתיד וישראל ביתנו ירדו לכחצי מגודלן בכנסת הקודמת, 11 מנדטים לעומת 19 ו-6 מנדטים לעומת 13, בהתאמה. הבית היהודי וש"ס איבדו 4 מנדטים כל אחת.
Remove ads
ערכים מורחבים – הכנסת התשע עשרה, ממשלת ישראל השלושים ושלוש
בתום מערכת הבחירות לכנסת ה-19 בחודש ינואר 2013 ולמול תוצאותיה, הצליח ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאחר משא ומתן קואליציוני ממושך, להרכיב ממשלה נוספת בראשותו, הממשלה ה-33, אליה חברו סיעות יש עתיד בראשות יאיר לפיד, הבית היהודי בראשות נפתלי בנט והתנועה בראשות ציפי לבני. שיתוף פעולה בין לפיד לבנט ורצונם להיכנס אל הממשלה כגוש אחד תרם לייסוד הרכב קואליציה שונה באופן משמעותי מההרכב עליו התבססה הממשלה הקודמת. הסיעות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה) נותרו מחוץ לממשלה, לראשונה זה עשור, וסיעת העבודה החליטה בשלב המשא ומתן הקואליציוני שלא להצטרף לממשלה בראשות נתניהו ולהישאר באופוזיציה.
עוד בתחילת דרכה של הממשלה, באביב 2013, בלטו מחלוקות בתחומים מסוימים בין הסיעות הקואליציוניות - בהן המחלוקת סביב המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים שכלל שחרור מחבלים, המחלוקת סביב התיקון לחוק שירות ביטחון שעסק בגיוס בני ישיבות[4] שגררה הפגנת המונים, חקיקת תקציב מדינה לשנים 2013–2014 וחוקים נוספים דוגמת "חוקי המשילות"[5] וחוק יסוד: משאל עם.
על אף המחלוקות, צלחה הקואליציה את המושב השני של הכנסת, לאחר שתקציב המדינה זכה לרוב של כל סיעות הקואליציה עוד לפני המושב, וחוקי הגיוס, המשילות ומשאל-העם עברו בקריאה שנייה ושלישית במרוכז באמצע המושב. גם פיצוץ המשא ומתן המדיני בתום המועד שהוקצב לו לא גרר זעזועים קואליציוניים וההידרדרות הביטחונית שהתרחשה בתקופת קיץ 2014 עם חטיפת שלושת הנערים ומבצע צוק איתן אף תרמו במידה מסוימת לאיחוד השורות.
המחלוקות לא נעלמו כליל. עוד בתקופת פגרת הכנסת החליט יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, לפרק את הסיעה המשותפת עם הליכוד, וכחודשיים לאחר מכן הודיע שר הפנים גדעון סער על כוונתו לפרוש מהחיים הפוליטיים. עם פתיחת מושב הכנסת השלישי הגיעה המתיחות בין הסיעות הקואליציוניות לשיא. הסיעות השונות התקוטטו ביניהן סביב הצעות חוק שונות, כדוגמת הצעה לתיקון פקודת העיתונות (שנודעה כ"חוק ישראל היום"), שנועדה לאסור חלוקת עיתונים בחינם, ועברה בקריאה טרומית בניגוד לעמדת ראש הממשלה ובתמיכת ישראל ביתנו, חבילת חוקי התקציב ואתם תוכנית 'מע"מ 0' מטעם יש עתיד, הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי מטעם הבית היהודי, ו"חוק הגיור" מטעם התנועה. באותה תקופה התפטר השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ מהממשלה. הסיעות השונות העלו האשמות זו כלפי זו על ניסיונות להפיל את הממשלה ולהרכיב אחרת תחתיה, ובשיא המתיחות ביקשה הממשלה לקיים הצבעה שמית על הצעות האי-אמון של האופוזיציה בה.
ברקע כל זאת התכנסו לפגישה אישית בנימין נתניהו ויאיר לפיד, ראשי שתי הסיעות הגדולות בקואליציה, לדיון במצב הפוליטי. בסיומה של הפגישה לא נפתרו המחלוקות, ולמחרת הודיע ראש הממשלה על פיטוריו של השר לפיד ושל שרת המשפטים, ציפי לבני, בטענה שפעלו בסתר להקים ממשלה חלופית לשלו. עם זאת, לאחר הבחירות הודה נתניהו כי העילה להקדמת הבחירות הייתה העברת חוק "ישראל היום".[6] בהמשך הערב התפטרו יתר שרי יש עתיד, וראש הממשלה הודיע על כוונתו לתמוך בהצעות החוק להקדמת הבחירות שהונחו על שולחנה של הכנסת באותם ימים. ב-8 בדצמבר אושר החוק להקדמת הבחירות ל-17 במרץ 2015.[7]
Remove ads
יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־20 היה שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן.
ב-26 בינואר פסלה הוועדה את מועמדותה של צגה מלקו, שהוצבה במקום השלישי ברשימת "כולנו", משום שלא השלימה את תקופת הצינון הנדרשת מעובדי מדינה.[8]
ב-3 בפברואר הוועדה פרסמה את שעות התשדירים באמצעי המדיה השונים.[9][10]
ב-13 בפברואר פסלה הוועדה, ברוב של 27 תומכים מול 6 מתנגדים, את מועמדותה של חברת הכנסת חנין זועבי לכנסת, בשל תמיכתה בטרור נגד מדינת ישראל. כן פסלה הוועדה באותו יום, ברוב של 17 תומכים מול 16 מתנגדים, את מועמדותו של ברוך מרזל לכנסת בעקבות אמירות שהתפרשו כגזענות והסתה. שתי הפסילות לא אושרו בבית המשפט העליון.[11]
יו"ר "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן, הודיע שצעירי מפלגתו יפיצו בחינם את גיליונות העיתון "שארלי הבדו",[12] אך יו"ר ועדת הבחירות המרכזית אסר זאת עקב האיסור על חלוקת מתנות.[13] עתירה של "ישראל ביתנו" לבג"ץ הביאה לביטול החלטתו של השופט ג'ובראן.[14] בדיון נוסף בעתירה זו, לבקשת של ח"כ אחמד טיבי, נפסק שנית שחלוקת השבועון אינה בגדר מתנה אסורה.[15]
ב-24 בפברואר דחה השופט ג'ובראן עתירה שביקשה למנוע את הוצאת "ישראל היום" בתקופת הבחירות, בטענה שהוא מהווה עלון תעמולה לטובת ראש הממשלה.[16]
בבוקר יום הבחירות אסר השופט ג'ובראן על "הליכוד" להמשיך להפיץ הקלטה, שנעשתה לקראת הבחירות הקודמות, ובה משה כחלון קורא לבחור ב"ליכוד" (מפלגתו באותה עת).[17] נימוקו של השופט ג'ובראן להחלטה: "קיימת ודאות גבוהה ששליחת ההודעה המוקלטת יום לפני הבחירות תגרום לבוחרים לחשוב שמדובר בפנייה מכחלון לתמיכה בליכוד".[18]
Remove ads
להלן עיקרי לוח הזמנים שהיה:[19]
- 25 בינואר 2015 – סגירת פנקס הבוחרים - עד לתאריך זה הייתה אפשרות לעדכן את הכתובת בפנקס הבוחרים
- 28 - 29 בינואר 2015 – הגשת רשימות המועמדים לכנסת
- 3 - 15 במרץ 2015 – שידור תשדירי התעמולה
- 17 במרץ 2015 – יום הבחירות
- 25 במרץ 2015 – פרסום תוצאות הבחירות הסופיות[20]
.jpg)
לפני ובזמן מערכת הבחירות חברי כנסת ותיקים ומשפיעים ממגוון מפלגות הודיעו או אולצו לסיים את חייהם הפוליטיים. מהליכוד: גדעון סער, לימור לבנת וכן משה פייגלין שעזב את הליכוד. מישראל ביתנו: דוד רותם, יצחק אהרונוביץ', עוזי לנדאו, יאיר שמיר ופאינה קירשנבאום שנחקרה על פרשת שחיתות. מהעבודה: בנימין בן אליעזר, שגם הוא נחקר על פרשת שחיתות, ונאלץ לפרוש עוד בזמן הבחירות לנשיאות, ואבישי ברוורמן. מהתנועה: מאיר שטרית, עמרם מצנע ודוד צור. מיש עתיד: עדי קול. כל חברי קדימה (לא הגישה רשימה). מש"ס: אמנון כהן ונסים זאב. ממרצ: ניצן הורוביץ ומהמפלגות הערביות: אבראהים צרצור, מוחמד ברכה, חנא סוויד ועפו אגבאריה, כמו גם 2 חברי הכנסת של מפלגת יחד: אלי ישי ויוני שטבון.
תעמולת הבחירות
בתעמולת הבחירות תפסו מקום בולט אמצעי התקשורת החדשים, שהופעלו לפני תחילת תעמולת הבחירות ברדיו ובטלוויזיה. רבים מהמתמודדים פרסמו פוסטים בדפי פייסבוק שלהם, ואתר YouTube שימש לפרסום סרטוני תעמולה[21]. פעילות זו זכתה להעצמה בדיווח נרחב עליה בעיתונים. סרטונים בולטים:
- ב-20 בינואר קבעה ועדת הבחירות המרכזית כי סרטון תעמולה של הליכוד ("סרטון הגננת") מפר את הוראות חוק הבחירות (דרכי תעמולה), האוסר על שימוש בילדים לצורכי תעמולה. השופט ג'ובראן הורה לתנועת הליכוד לפעול להסרת הסרטון מאתרי אינטרנט שבהם הוצג, ובהם YouTube.[22]
- סרטון אחר של הליכוד, ה'ביבי-סיטר' נבחר בדיעבד על ידי איגוד היועצים הפוליטיים בארצות הברית לתשדיר הפוליטי הטוב בעולם לשנת 2015. היועץ הפוליטי של הליכוד אהרון שביב זכה בפרס היועץ המצטיין לאותה שנה.[23]
- "מפסיקים להתנצל" של הבית היהודי במהלכו נפתלי בנט התחפש לאדם מזוקן והיפסטר שלא מפסיק להתנצל.[24]
- "אנחנו או הם, גרסת דאעש" של הליכוד, המראה מחבלים דוהרים בכבישי ישראל תחת ממשלת שמאל.[25] תחזית זו התגשמה במתקפת הפתע על ישראל, שנערכה בזמן שהליכוד הייתה מפלגת השלטון.
- תשדיר בחירות באורך שלוש שעות של יש עתיד. בסרטון שהועלה ל-YouTube וכותרתו "הסרטון האנטי-ויראלי שאין שום סיכוי שתצליחו לצפות בו", מפרט קריין במשך שלוש שעות את התוכניות השונות שביקשה המפלגה לקדם בתחום הדיור, החינוך, הבריאות, התעסוקה והרווחה במהלך ישיבתה בממשלה. לכל אורך הסרטון עומד מאחורי הקריין אדם נוסף שמצייר בזמן אמת ציור קיר המתאר המון של תומכי המפלגה צועד תחת הכותרת "נלחמים על המדינה".[26]
- סרטון שהפיק מושיק גלאמין בהשתתפות בנימין נתניהו ובעיקר שרה נתניהו, שבו היא מציגה בפני גלאמין את עליבותה הפיזית של הקומה הראשונה של מעון ראש הממשלה בירושלים - תקרות וקירות מתפוררים, טיח על הרצפה, כתמי רטיבות, מנורות שבורות, דלתות סדוקות, דלפקי מטבח שירות סדוקים, וילונות ושטיחים קרועים וכדומה.[27]
- "אריה דרעי למען השקופים", של מפלגת ש"ס.[28]
- סרטון "קבוצת התמיכה של 'נפגעי' ביבי". הסרטון הציג את "נפגעי" השלטון האחרון של הליכוד, היושבים במסגרת של קבוצת תמיכה, ובהם עובד נמל, עובדת ברשות השידור, בעל חברת סלולר לשעבר ואיש חמאס בשם "אבו לוטי" (כינוי גנאי בערבית להומוסקסואל).[29] הצגתם של העובדים יחד עם איש החמאס עוררה ביקורת נגד הסרטון, דבר שהוביל לגניזתו על ידי הליכוד.[30] פנחס עידן, יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה שלח מכתב בו דרש מנתניהו להתנצל על הסרטון, ובפגישה שהתקיימה ביניהם הבהיר כי נתניהו לקח אחריות על הפקת הסרטון והתנצל בפני העובדים.[31][32]
בתעמולת הבחירות היו מעורבים גם גופים שאינם מפלגות, אך פעלו למען מחנה מסוים (או נגד מחנה מסוים):
- הוקם ארגון V15 שעודד את הציבור להחלפת ראש הממשלה נתניהו, באמצעות שלטי חוצות, פרסומים ברשת ופעילי שטח.[33][34] "הליכוד" טען שהארגון משמש כשלוחה של רשימת "המחנה הציוני" תוך הפרת חוק מימון מפלגות,[35] התלונן על כך בפני ועדת הבחירות המרכזית והגיש בקשה לצו מניעה נגד הארגון. לאחר שלא הצליח להוכיח את טענותיו ביטל "הליכוד" את בקשתו לצו מניעה,[36] ולאחר מכן דחה ראש ועדת הבחירות המרכזית את עתירת "הליכוד", וחייבו בתשלום הוצאות בסך 48,000 ש"ח.[37] במהלך חודש מרץ 2015, נפתחה חקירה דו-מפלגתית בסנאט האמריקני לבדיקת התנהלות לא חוקית של ממשל אובמה במימון ארגון V15.[38][39] החקירה לא הוכיחה כי הארגון פעל במימון של מחלקת המדינה אך קבע כי אפשר וידע ותשתית הגיעו אליו בעקבות שיתוף הפעולה שלו עם תנועת קול אחד.[40] דו"ח מבקר המדינה לבחירות 2015 קבע כי לא היה קשר בין הארגון למפלגות וכי פעילותו הייתה חוקית.
- תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", שהוקמה לאחר מבצע צוק איתן, בקריאה קידום יוזמה מדינית, יצאה במסע פרסום התוקף אישית את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בסיסמאות כגון: "עובדה! תחת נתניהו ירושלים לא בטוחה ומחולקת בפועל" ו"עובדה! תחת נתניהו יותר יישובים הותקפו בטילים מאשר בכל תקופה אחרת בתולדות ישראל".[41]
- תנועת "הרוב החדש" הפעילה אף היא מסע פרסום להחלפת שלטון נתניהו, באמצעות פרסום בעיתונות ובאינטרנט והפצת עיתון סאטירי בחצי מיליון עותקים.[42] לעומת קמפיין V15 שנועד להמריץ אנשי שמאל להצביע ולפעול להחלפת השלטון, הקמפיין שלה נועד להשפיע על עמדותיהם של אנשי מרכז ואף ימין מתון.[43]
- תנועת "מיליון ידיים" ארגנה עצרת המונים בכיכר רבין להחלפת השלטון.
- גופי תקשורת המזוהים עם תנועה או מחנה, פעלו לקידומו באמצעות סיקור חדשותי מגמתי ופובליציסטיקה. שני העיתונים היומיים הנפוצים בישראל,[44] ידיעות אחרונות וישראל היום, התגייסו הראשון נגד נתניהו, והשני בעדו.
הפגנות ועצרות
ב-7 במרץ נערכה בכיכר רבין הפגנה להחלפת השלטון, על ידי תנועת "מיליון ידיים". בהפגנה השתתפו בין 30,000 ל-50,000 איש. הנואם הראשי בהפגנה היה ראש "המוסד" לשעבר, מאיר דגן.[45] בהפגנה נאם גם הסופר והאמן יאיר גרבוז ונאומו, נאום "מנשקי הקמיעות", עורר סערה.[46][47]
ב-15 במרץ נערכה בכיכר רבין עצרת המונים של ארגוני ימין בישראל להבעת תמיכה בעמדות הימין. בעצרת השתתפו רבבות בני אדם. בעצרת נאמו דניאלה וייס, בנימין נתניהו (הליכוד), נפתלי בנט (הבית היהודי) ואלי ישי (יחד - העם איתנו).[48] ועדת הבחירות המרכזית קיבלה באופן חלקי את עתירת מרצ נגד קיום האירוע, וקבעה כי העצרת היא "אירוע פוליטי המהווה תעמולת בחירות", ואין לקיים במהלכה הופעות של אמנים.[49] בנט, בתגובה, באמצע נאומו, הוציא גיטרה ושר בעצמו את השיר ירושלים של זהב, והקהל הצטרף אליו.
אירועים בולטים
במערכת הבחירות ניתן משקל רב לראשי המפלגות, תוך צמצום משקלן של סוגיות הליבה. מאפיין זה בא לידי ביטוי בשמות הרשימות, שרבים מהם כוללים את שם ראש הרשימה (למשל "ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן"). דוגמה נוספת לכך היא סיסמתה של רשימת "המחנה הציוני", "זה אנחנו או הוא". אמצעי התקשורת ניסו להשלים את החסר, בשאלונים שהופנו למפלגות ובסקירות של עמדותיהן בסוגיות הליבה.[50]
בסוגיות הליבה משכה רשימת "הליכוד" לכיוון הביטחוני, ובפרט סוגיית הגרעין האיראני,[51] ואילו מפלגות אחרות הדגישו נושאים חברתיים-כלכליים, ובפרט יוקר הדיור. במסגרת הניסיון להתמודדות אישית גם בתחום הביטחוני, פרסמה רשימת "המחנה הציוני" סרטון המשבח את תפקודו של הרצוג כקצין ביחידה 8200.[52]
ב-3 במרץ 2015 נאם בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי, בנושא ההסכם המתגבש בין איראן למעצמות בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית. את ההזמנה לנאום שלח יו"ר בית הנבחרים של ארצות הברית, ג'ון ביינר נציג המפלגה הרפובליקנית. מכיוון שההזמנה נשלחה בינואר 2015, יותר מחודש לאחר שהוחלט שיהיו בחירות כלליות בישראל במרץ,[1] נמתחה ביקורת בישראל ובארצות הברית על כך שההזמנה יכולה להתפרש כהתערבות אמריקאית במערכת הבחירות בישראל לטובת נתניהו.[53] מחלוקת נוספת שעלתה לפני הנאום, הייתה העובדה שביינר הודה בפומבי כי ההזמנה נעשתה ללא התייעצות עם נציגי המפלגה הדמוקרטית.[54] השאלה, אם היה על נתניהו להיענות להזמנה או לאו, עוררה מחלוקת בציבור הישראלי והאמריקאי כאחד; נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הביע התנגדות לנושא הנאום ולעיתויו.[55]
רשימת הבית היהודי הציגה את עצמה כימין של ישראל ושמה דגש על כך שרק בחירה בה תמנע ממשלת אחדות של נתניהו עם השמאל. הבית היהודי התחייבה למנוע מסירת שטחים לערבים והקמת מדינה פלסטינית וכן הבטיחה להיאבק במשפטיזיציה שלדבריה פוגעת במשילות ובדמוקרטיה. מנגד, מרצ תקפה את המחנה הציוני, הציגה את עצמה כשמאל האמיתי ומסע הבחירות שלה התמקד במסר שרק בחירה בה תמנע ממשלת אחדות של הרצוג ולבני עם נתניהו.
מפלגת ש"ס בראשות אריה דרעי ומפלגת יחד בראשות אלי ישי רבו ביניהן מיהו ממשיך דרכו האמיתי של הרב עובדיה יוסף שנפטר בסוף 2013, מריבה שכללה חילופי האשמות הדדיים ופרסום קלטות וידאו של הרב יוסף. דרעי הוביל קמפיין עדתי שסיסמתו: "מזרחי מצביע למזרחי".[56]
ב-26 בפברואר התעמתו בשידור טלוויזיוני בערוץ 2 שמונה ראשי מפלגות: יאיר לפיד, נפתלי בנט, משה כחלון, אביגדור ליברמן, אריה דרעי, אלי ישי, זהבה גלאון ואיימן עודה. בנימין נתניהו, יצחק הרצוג ויעקב ליצמן סירבו להשתתף בעימות. זו הפעם הראשונה שהתנהל עימות בחירות במתכונת כזו בישראל.[57] את העימות ניהלה יונית לוי.
מפלגות אחדות הזהירו מהשתתפות נרחבת של ערבים בבחירות ובקואליציה שתוקם לאחריהן. העיתון "ישראל היום" יצא בכותרת ראשית ובה ציטוט של בנימין נתניהו: "מיליוני ש' מחו"ל - להגדיל הצבעת השמאל והערבים".[58] בצ'אט באתר "הארץ" הצהיר משה כחלון: "לא אשב בממשלה שמבוססת על הערבים".[59] לכך נלוו התקפות בוטות על ערבים. בעימות ב"ערוץ 2" אמר אביגדור ליברמן לאיימן עודה: "אתה גיס חמישי, אתה נציג של ארגוני טרור בכנסת ישראל".[60] הרב מאיר מאזוז, המנהיג הרוחני של מפלגת "יחד - העם איתנו" אמר באספת בחירות: "האם יש מדינה של אנטי דמוקרטיה כמו המדינה הזו שנתנה לשופט ערבי לדון נשיא לשעבר לכלא. יש מקום כזה? אין דבר כזה. בושה לאומית. נשיא לשעבר, ישפוט אותו ערבי ויכניס אותו לכלא".[61]
ביום הבחירות פרסם נתניהו סטטוס וסרטון בדף הפייסבוק שלו[62][63][64]:
על נתניהו נמתחה ביקורת בעקבות דבריו אלה. נטען כי הדברים הם ערעור על זכות הבחירה של ערביי ישראל, ושהדברים מהווים תעמולת בחירות המתבססת על הסתה, פחד ושנאת מיעוטים.[65][66][67][68] נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אמר ש"רטוריקה זו סותרת את המסורת הישראלית", ומנוגדת לערכים דמוקרטיים.[69] נתניהו התנצל לאחר הבחירות על אמרה זאת, ואמר שלא התכוון לפגוע בערביי ישראל.[70]
גורמים לא-מפלגתיים שונים יצאו במהלך מערכת הבחירות בקריאה "לכו להצביע!".[71]
הסכמי עודפים
הסכמי עודפים נחתמו בין:
- רשימת הליכוד עם רשימת הבית היהודי[72]
- רשימת המחנה הציוני עם רשימת מרצ[73]
- רשימת ישראל ביתנו עם רשימת כולנו
- רשימת ש"ס עם רשימת יהדות התורה[74]
בתחילת מרץ ניסו מפלגות השמאל והמרכז לפתוח את הסכמי העודפים ולהחליפם בהסכם עודפים בין המחנה הציוני ליש עתיד, ובין מרצ לרשימה המשותפת, אך ניסיון זה טורפד על ידי נציגי בל"ד והתנועה האסלאמית מהרשימה המשותפת, שהתנגדו לחתום על הסכם עודפים עם רשימה ציונית.[75]
Remove ads
לוועדת הבחירות המרכזית הוגשו 26 רשימות לבחירות לכנסת העשרים.[76] להלן רשימת המפלגות, ממוינת לפי גודל הסיעה בכנסת התשע עשרה, ובהמשך מפלגות שלא היו מיוצגות בכנסת זו.
המחנה הציוני
| הפריימריז על ראשות העבודה 21 בנובמבר 2013 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרצוג | יחימוביץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 58.5% | 41.5% | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 16,652 קולות | 11,821 קולות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשימת המחנה הציוני לכנסת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אמת – המחנה הציוני בראשות יצחק הרצוג וציפי לבני
- ערך מורחב – המחנה הציוני
רשימת המחנה הממלכתי הוקמה כמיזוג בין מפלגות העבודה והתנועה. ב-10 בדצמבר 2014 הודיעו ראש מפלגת העבודה יצחק הרצוג יחד עם יו"ר "התנועה" ציפי לבני על ריצתם המשותפת, כך שלבני תשוריין במקום השני אחרי הרצוג, ומועמדים מהתנועה ישוריינו במקומות 8, 16, 21, 24 ו-25. אם יקים הרצוג את הממשלה, לבני תחליף אותו בראשות הממשלה בחציה השני של התקופה.[77]
יצחק הרצוג נבחר לראשות מפלגת העבודה בפריימריז שהתקיים בנובמבר 2013, בחלוף עשרה חודשים מהפסדה בבחירות לכנסת ה-19 בהתאם לחוקת המפלגה, ומונה לראש האופוזיציה. מספר חודשים לאחר בחירתו קידם הרצוג שינוי בחוקת המפלגה שימנע קיום פריימריז נוספים לפני הבחירות, חרף התנגדות פנימית למהלך זה.[78]
לקראת הבחירות, הודיעו חברי הכנסת מאיר שטרית, עמרם מצנע ודוד צור מהתנועה ואבישי ברוורמן ובנימין בן-אליעזר מהעבודה על פרישה מהחיים הפוליטיים. חבר הכנסת אלעזר שטרן פרש מהתנועה והצטרף ליש עתיד.
הרצוג ולבני הודיעו שמועמדם למשרת שר אוצר יהיה פרופ' מנואל טרכטנברג, שהוצב במקום ה-11 ברשימה.
ב-13 בינואר 2015 נערכו הבחירות המקדימות לרשימת ה"עבודה". לצד חברי הכנסת המכהנים, התמודדו מועמדים נוספים, בהם אלדד יניב, יוסי יונה וגלעד קריב. בבחירות אלו זכתה שלי יחימוביץ' במקום הראשון (השלישי ברשימה לכנסת, לאחר הרצוג וליבני) עם 80.6% מקולות המתפקדים. מועמדים נוספים שביססו את מעמדם בצמרת הרשימה - סתיו שפיר, איציק שמולי, עמר בר-לב, מרב מיכאלי ואיתן כבל. חבר הכנסת משה מזרחי הגיע רק למקום ה-29.[79]
ב-19 בינואר 2015 הציגו הרצוג ולבני את האלוף (מיל') עמוס ידלין, כמועמד מטעמם לתפקיד שר הביטחון, בלי שיכלל ברשימת המועמדים לכנסת.[80][81]
בערב הבחירות, ב-16 במרץ, הודיעה ציפי לבני כי היא מוכנה לוותר על הרוטציה עם הרצוג.[82]
יש עתיד
| רשימת יש עתיד לכנסת[83] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- פה – יש עתיד בראשות יאיר לפיד
סיעת יש עתיד הפכה במהלך כהונת הכנסת ה-19 לסיעה הגדולה ביותר עם 19 מושבים והייתה המפלגה הגדולה בקואליציה ובממשלה. ב-2 בדצמבר 2014 פיטר ראש הממשלה את שר האוצר ויו"ר המפלגה יאיר לפיד ובהמשך היום התפטרו יתר שרי המפלגה מן הממשלה והיא עברה לאופוזיציה. חברת הכנסת עדי קול הודיעה שתפרוש מהפוליטיקה וחבר הכנסת אלעזר שטרן מ"התנועה" הודיע על פרישתו ומעברו ל"יש עתיד". גם ראש מועצה אזורית אשכול חיים ילין הודיע על הצטרפות ל"יש עתיד".
הליכוד
| הפריימריז על ראשות הליכוד 31 בדצמבר 2014 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתניהו | דנון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 88% | 12% | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 46,964 קולות | 6,661 קולות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשימת הליכוד לכנסת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- מחל – הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה
הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, אל מערכת הבחירות הגיעה המפלגה כשהיא מחזיקה בכנסת ב-18 מושבים, לאחר פיצול סיעת הליכוד ביתנו, שהייתה משותפת לה ולמפלגת ישראל ביתנו. השר גדעון סער פרש מהממשלה ומהכנסת, בדומה לצעד קודם של השר משה כחלון, וחברי הכנסת ראובן ריבלין וכרמל שאמה הכהן עזבו את הכנסת כדי להתמנות לנשיא המדינה ולשגריר ישראל ב-OECD בהתאמה. גם השרה לימור לבנת הודיעה על פרישתה.
במהלך סתיו 2014 הודיע בנימין נתניהו על כוונתו להקדים את הבחירות המקדימות לראשות המפלגה ובהמשך אישר מרכז המפלגה את הקדמתן ל-6 בינואר 2015. לבד מנתניהו, הודיעו חברי הכנסת משה פייגלין ודני דנון על כוונתם להתמודד בבחירות המקדימות. לבסוף הוחלט על הקדמת הפריימריז ל-31 בדצמבר 2014. בעקבות כך הודיע חבר הכנסת פייגלין כי הוא פורש מההתמודדות על ראשות הליכוד.[84]
בפריימריז התמודדו בנוסף לחברי הכנסת המכהנים גם מספר אישים שלא כיהנו בכנסת הנוכחית, בהם יהודה גליק, נאוה בוקר, חבר הכנסת לשעבר מיכאל רצון סגן השר לשעבר איוב קרא והשר לשעבר אבי דיכטר. תוצאות הפריימריז לא שינו באופן דרסטי את הרשימה - רק חבר כנסת אחד (משה פייגלין) נפלט מטווח 25 המקומות הראשונים (בעקבות זאת הודיע פייגלין על פרישתו מהליכוד). המועמדים החדשים ב-25 המקומות הראשונים הגיעו מהמחוזות וכן איוב קרא (שכיהן בכנסת בעבר מטעם הליכוד) ונאוה בוקר שזכתה בשריון לאישה חדשה. בשל הפרש הקולות הקטן בין אבי דיכטר לציפי חוטובלי בבחירות המקדימות ובשל שיבושים בספירה, ההחלטה מי מביניהם ישובץ במקום ה-20 (חוטובלי) ומי במקום ה-26, התקבלה סופית רק בתום סאגת ערעורים שנמשכה ארבעה שבועות, הובילה לבדיקה חוזרת של כל הטפסים, והגיעה עד לבית המשפט העליון.[85][86]
ישראל ביתנו
| רשימת ישראל ביתנו לכנסת[87] | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
- ל – ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן
ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן, לאחר שהתמודדה במהלך הבחירות הקודמות במסגרת רשימה משותפת עם הליכוד, הודיע יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן כי בכוונת המפלגה לרוץ בבחירות הבאות ברשימה עצמאית.[88] ב-9 ביולי 2014 אישרה ועדת הכנסת את פיצול הסיעה המשותפת למרכיביה וסיעת "ישראל ביתנו" מנתה לבסוף 13 חברי כנסת.
במהלך שנת 2013 התנהל נגד ליברמן משפט פלילי באשמת מרמה והפרת אמונים, אירועים שהביאו עוד לפני כן להתפטרותו מהממשלה הקודמת ולאי מינויו לשר עם הקמת הממשלה ה-33. לקראת סוף השנה זוכה ליברמן פה אחד מהאשמות נגדו והוא שב לכהן בממשלה כשר החוץ.
בדצמבר 2014 פורסם כי ליברמן שוקל לרענן את רשימתו ולהדיח את השרים ממפלגתו, כגון יאיר שמיר, עוזי לנדאו, יצחק אהרונוביץ' ודוד רותם. מנגד הצטרפו מספר אנשים ל"ישראל ביתנו" ובהם העיתונאי שרון גל.
רבים מחברי הכנסת מטעם המפלגה וכן שרים מטעמה החליטו לפרוש מהחיים הפוליטיים. בתחילה פרשו עוזי לנדאו ויאיר שמיר, לאחריהם פרשו גם דוד רותם, יצחק אהרונוביץ' וכן פאינה קירשנבאום שנחשדה בפלילים.
בדצמבר 2014 פורסמו חשדות לשחיתות כנגד חברי הכנסת ובכירים ממפלגת ישראל ביתנו. יו"ר המפלגה ליברמן תקף את פרקליטות המדינה ואמר כי מדובר במהלך מתוכנן שמתואם ללוח הזמנים של מערכת הבחירות.[89]
ב-19 בינואר 2015 הציג יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן את רשימת ישראל ביתנו לכנסת העשרים. בין הנכנסים החדשים לרשימה (עקב הפרישות המרובות של שרים וחברי כנסת מכהנים מהתמודדות על מקום בכנסת הבאה) נמנים ראש עיריית צפת, אילן שוחט, ואיש הטלוויזיה והרדיו, שרון גל.
הבית היהודי
| הפריימריז על ראשות הבית היהודי 14 בינואר 2015 | |
| בנט | אור |
| 89% | 11% |
| 40,158 קולות | 4,962 קולות |
| רשימת הבית היהודי לכנסת | |
- טב – הבית היהודי בראשות נפתלי בנט
סיעת הבית היהודי הורכבה בכנסת ה-19 משתי מפלגות - הבית היהודי - מפד"ל החדשה בראשות נפתלי בנט והאיחוד הלאומי-תקומה בראשות אורי אריאל. בהסכם לריצה משותפת שנחתם בנובמבר 2012 סוכם על איחוד מלא בין המפלגות תוך חצי שנה מהקמת הממשלה,[90] אך למרות משא ומתן סעיף זה לא יושם לפני פתיחת מערכת הבחירות לכנסת ה-20. בנוסף להבדלים אידאולוגיים נבחרו מועמדי כל מפלגה לכנסת ה-19 בשיטות שונות. ב"בית היהודי" נבחרו הנציגים בבחירות מקדימות על ידי כלל המתפקדים, בעוד שב"תקומה" נבחרה הרשימה על ידי מרכז המפלגה.
מפלגת תקומה שקלה להתפצל מ"הבית היהודי" ולרוץ ביחד עם המפלגה של אלי ישי. ההחלטה האם להתפצל הובאה להצבעת מרכז המפלגה ב-20 בדצמבר וזה החליט להישאר ברשימת "הבית היהודי" בניגוד לדעתו של יו"ר המפלגה אורי אריאל. במסגרת ההסכם לנציגי "תקומה" שוריינו המקומות 2, 9, 14 ו-18 ברשימה המשותפת.[91] ב-11 בינואר התקיימו בחירות במרכז "תקומה" לראשות המפלגה ולרשימתה לכנסת, בראשות המפלגה זכה אורי אריאל כמועמד יחיד, ובשלושת המקומות הבאים ברשימה המשותפת זכו עו"ד בצלאל סמוטריץ' וחברי הכנסת המכהנים אורית סטרוק וזבולון כלפה.
ב-14 בינואר 2015 התקיימו הבחירות המקדימות של "הבית היהודי" (מפד"ל החדשה) לכנסת. נפתלי בנט זכה בראשות המפלגה וברשימה לכנסת זכתה איילת שקד במרב הקולות והוצבה במקום השלישי אחרי בנט ואריאל. אחריה הגיע סגן השר הרב אלי בן דהן שעבר מ"תקומה", אחריו נבחרו שאר חברי הכנסת המכהנים של הבית היהודי-מפד"ל ואחריהם המועמדים החדשים הרב אביחי רונצקי ורונן שובל. בבחירות לנציג מרכז המפלגה זכה המנכ"ל ניר אורבך.[92]
ב-26 בינואר הודיע בנט על שריון כדורגלן העבר אלי אוחנה למקום בעשירייה הראשונה. למחרת הודיע על שריון ד"ר ענת רוט למקום בעשירייה השנייה. בעקבות הכעס שעורר שריון אוחנה בקרב פעילים רבים במפלגה, הוא הודיע שלושה ימים לאחר מכן על פרישתו מהרשימה.[93] זבולון כלפה, שפרש במחאה על שריון אוחנה, חזר בו בעקבות פרישת האחרון, אך בעיות משפטיות מנעו את החזרתו לרשימה, ובמקומו הוצב מזכ"ל תקומה נחי אייל.
ב-16 בפברואר 2015 נפטר השר אורי אורבך, שהיה ממוקם במקום 6 ברשימת המפלגה.[94]
ש"ס
- שס – התאחדות הספרדים שומרי תורה
| רשימת ש"ס לכנסת | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
זוהי מערכת הבחירות הראשונה לכנסת של מפלגת ש"ס לאחר פטירת מייסדה ומנהיגה הרוחני הרב עובדיה יוסף. מאז פטירת הרב יוסף נוצרו עימותים חריפים בין היו"ר אריה דרעי לקודמו אלי ישי. ב-15 בדצמבר 2014 פרש ישי מש"ס והכריז על הקמת מפלגת יחד - העם איתנו.
לקראת הבחירות הוקמה בש"ס מועצת נשים מייעצת, בראשות עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף, ויפה דרעי, אשתו של היו"ר אריה דרעי.[95]
ב-28 בדצמבר 2014 פורסמה במהדורת החדשות של ערוץ 2 קלטת וידאו משנת 2008 שבה נראה הרב עובדיה יוסף מביע את חששו מאריה דרעי ומכנה אותו "רשע".[96] בעקבות הסערה שהתחוללה עם פרסום הקלטת, הציע דרעי ב-29 בדצמבר את התפטרותו מהנהגת המפלגה, אולם מועצת חכמי התורה סירבה לקבל את התפטרותו.[97] למרות התנגדות מועצת החכמים וכן בכירים בתנועת ש"ס, ב-30 בדצמבר 2014 הגיש דרעי את התפטרותו מהכנסת ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין. לאחר עשרה ימים הודיע דרעי שהוא נשמע להוראת מועצת החכמים וחוזר להנהיג את תנועת ש"ס.
הרשימה המשותפת
| רשימת הרשימה המשותפת לכנסת[98] | |
- ודעם – הרשימה המשותפת (חד"ש, רע"ם, בל"ד, תע"ל)
בשל העלאת אחוז החסימה התקיים משא ומתן בין ראשי המפלגות הערביות המובילות- רע"ם-תע"ל, בל"ד, חד"ש ומד"ע לגבי ריצה משותפת בבחירות תחת רשימה ערבית אחת, או תחת שתי רשימות. בעוד המהלך של ריצה משותפת נתמך על ידי בל"ד, תנועת תראבוט וחלקים מחד"ש בהובלת היו"ר מוחמד בראכה, התקיימה התנגדות רבה בסניפים יהודיים ובסניפים ערביים בחד"ש בנוגע לריצה שתבטל את האופי היהודי-ערבי והסוציאליסטי של המפלגה (הם תומכים בריצה משותפת של שתי רשימות). מוחמד בראכה, חנא סוויד ועפו אגבריה, שלושתם מחד"ש, הודיעו שלא יתמודדו בבחירות הקרובות.
ב-23 בינואר 2015 הוצגה בכנס בנצרת הרשימה המשותפת לסיעות חד"ש, תע"ל בל"ד והתנועה האיסלאמית. על פי המתווה של ועדת הפיוס של הסיעות, תתקיים רוטציה בין המקומות 12 ו-15 ו-13 ו-15. המקום ה-12 יהיה של תע"ל ו-13 של חד"ש.[99] ליו"ר הרשימה נבחר עו"ד איימן עודה מחד"ש.
יהדות התורה
| רשימת יהדות התורה לכנסת | |||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||
- ג – יהדות התורה והשבת אגודת ישראל - דגל התורה
רשימת יהדות התורה מהווה שותפות בין המפלגות החרדיות אגודת ישראל ודגל התורה הרצות במשותף מאז בחירות 1992 ושהגיעו בבחירות 2013 להישג שיא של 7 מנדטים. נציגי דגל התורה והסיעות המרכיבות את אגודת ישראל (הסיעה המרכזית של חסידות גור, הסיעה המאוחדת של חסידות ויז'ניץ והסיעה של חסידות בעלז) נבחרים על ידי הרבנים המנהיגים סיעות אלו. יוצאת דופן היא סיעת שלומי אמוני ישראל המייצגת חסידויות וקהילות קטנות ומועמדה נבחר בבחירות מקדימות על ידי נציגי הקהילות השונות לפי מספרם היחסי של בתי האב בקהילות והחסידויות שבשלומי אמונים.[100]
מרצ
| רשימת מרצ לכנסת | |
- מרצ – השמאל של ישראל
בינואר 2015 אישרה ועידת המפלגה את בחירתה המחודשת של זהבה גלאון ליו"ר המפלגה.[101] מרצ התחייבה שלא לשבת בממשלת נתניהו וקראה למפלגות האחרות בגוש המרכז-שמאל להכריז על כך אף הן.
לקראת הפריימריז הודיע ניצן הורוביץ כי הוא פורש מן החיים הפוליטיים,[102] ומנגד אישים שונים הודיעו על התמודדותם: חברת מועצת העיר ת"א-יפו גבי לסקי, חברי הכנסת לשעבר מוסי רז ואבשלום וילן, אורי זכי[103] ונוספים.
ב-19 בינואר 2015, בחרו חברי ועידת מרצ, כאלף במספר, את רשימתה של המפלגה לכנסת העשרים, על פי "שיטת החמישיות". עוד באותו ערב הוכרזו התוצאות ועל פיהן, כל חברי הכנסת המכהנים (מלבד ניצן הורוביץ שפרש) נבחרו בתחילת הרשימה, ורק לאחריהם, במקום השישי, הגיע מתמודד חדש-ישן, חבר הכנסת לשעבר מוסי רז.
כולנו
| רשימת כולנו לכנסת[104] | |||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
- כ – כולנו בראשות משה כחלון
השר לשעבר משה כחלון, שלקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים, הודיע באפריל 2014 על חזרה לחיים הפוליטיים, אך לא במסגרת הליכוד.[105] ב-20 באוקטובר באותה שנה הצהיר שיקים מפלגה חדשה לקראת הבחירות הבאות[106] ולמחרת עזב רשמית את הליכוד.[107] ב-3 בדצמבר 2014, הכריז כחלון רשמית כי בכוונתו להקים מפלגה חדשה שתתמודד בבחירות הקרובות לכנסת העשרים.[108] הוא חתם על הסכם עודפים עם "ישראל ביתנו", והודיע כי שם המפלגה החדשה בראשותו הוא כולנו בראשות משה כחלון.[109]
יחד ועוצמה יהודית
| רשימת יחד לכנסת[110] | |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
- קץ – יחד - העם איתנו בראשות אלי ישי
מאז חזרתו של אריה דרעי לתפקיד יושב ראש ש"ס, שרר מתח קבוע בינו לבין אלי ישי. האפשרות לפילוג בש"ס עלתה מספר פעמים מאז. באמצע דצמבר הודיע ישי על הקמת מפלגה חדשה בראשותו,[111] ובהמשך נקבע שמה: "יחד - העם איתנו בראשות אלי ישי". הצטרף אליו חבר הכנסת יוני שטבון מ"הבית היהודי".[112] מפלגת עוצמה יהודית בראשות מיכאל בן-ארי היא רשימה של אנשי חזית יהודית לאומית, שהתמודדו במערכת הבחירות הקודמת במסגרת רשימת עוצמה לישראל ללא הצלחה. בחודש ינואר התנהלו מגעים בין המפלגה לבין מפלגת יחד בראשות אלי ישי בהם הוסכם על ריצה ברשימה משותפת[113][114] בעקבות דרישת הרב מאזוז, הוצב ברוך מרזל במקום מיכאל בן ארי ברשימה.[115] לבסוף, המפלגה לא צלחה את אחוז החסימה.
רשימות משתתפות אחרות
- מפלגת עלה ירוק (עלה ירוק - גאה בבחירה שלי) מינתה את אורן ליבוביץ', עורך המגזין "קנאביס", ליו"ר המפלגה ב-18 בדצמבר 2014. מצטרפת נוספת למפלגה היא ד"ר ברקת שיף-קרן.
- מפלגת כולנו חברים (כולנו חברים נ נח) שהתמודדה בבחירות הקודמות התמודדה גם בבחירות האלה.
- מפלגת אור (אור), בראשות ירון ידען, מפלגה בעלת מצע חילוני, התמודדה זו הפעם השלישית בבחירות לכנסת.
- מפלגת כלכלה (מפלגת כלכלה בראשות האחים גולדשטיין), בראשות דניאל ובני גולדשטיין, שהתמודדה שוב בבחירות אלו.[116] במקום השני ברשימה הוצב מנחם בן, שלאחר מכן התפטר מהרשימה.[117]
- הרשימה הערבית - הוגשה כרשימה משותפת של המפלגה הדמוקרטית הערבית (שהתמודדה בעבר במסגרת רע"מ-תע"ל) והמפלגה הלאומית הערבית. המפלגה הדמוקרטית הערבית (בראשות מוחמד כנעאן, מספר 2 ברשימה) הודיעה ב-9 במרץ שהיא פורשת מהמירוץ, אך אף אחד מחבריה לא התפטר מהרשימה בוועדת הבחירות. ב-16 במרץ התפטרו מהרשימה טאלב א-סאנע (מספר 1 ברשימה, מטעם המפלגה הלאומית הערבית) ומוסה אבו סהיבן.
- תומכי מפלגת הדמוקראטורה בראשות דורון חכימי.
- מפלגת הפיראטים (הפיראטים – הפתק הלבן), בראשות אוהד שם-טוב.
- ובזכותן - רשימה חרדית בראשות רות קוליאן, המפלגה החרדית הראשונה שמציגה נשים (אבל לא רק) ברשימתה. רצה באמצעות מפלגת המדף אחריות - לב אחד ורוח חדשה.[118]
- מנהיגות חברתית - רשימה בראשות אילן משיחא יר-זנבר מתמודדת בשנית על מפלגת המדף מורשת אבות.
- נבחרת העם (הזמנית), רשימת מפלגת ברית עולם.
- מגנים על ילדינו - רשימת מפלגת עתיד אחד ובה המועמד היחיד הוא יחזקאל שטלצר. במקור הוגשה רשימה בשם "מגנים על ילדינו מפסיקים להאכיל אותם פורנו",[119] אך ועדת הבחירות פסלה את שם הרשימה וקיצרה אותו. המפלגה פרשה מן המירוץ ב-11 במרץ והודיעה כי תתמוך במפלגת הבית היהודי.[120]
- שכירות בכבוד, רשימת מפלגת חיים בכבוד והמפלגה הישירה.
- מפלגת פרח (פרח - שפע, ברכה, חיים ושלום נץ-המהפך בחינוך, דיור, צה"ל ושלום אמיתי).
- מפלגת הירוקים (הירוקים) במקור הוגשה הרשימה בשם "הירוקים - לא שמים ז", אך ועדת הבחירות פסלה את שם הרשימה וקיצרה אותו.
- התקווה לשינוי (התקווה לשינוי - אלאמל לתג'ייר) - מפלגה ערבית.
מפלגות שלא התמודדו
- מפלגת קדימה, שהייתה מיוצגת בכנסת ה-19 על ידי שני חברי כנסת, לא הגישה רשימת מועמדים ולא התמודדה בבחירות אלו.
- מפלגת דעם, שהתמודדה ברציפות בבחירות מאז 1996 אך מעולם לא נבחרה, הודיעה שלא תתמודד בבחירות אלו.[121]
- מפלגת דור בוני הארץ, הגלגול האחרון של מפלגת הגמלאים, הודיעה שלא תתמודד בבחירות אלו.
- מפלגת אחים אנחנו הודיעה שלא תתמודד בבחירות אלו.
Remove ads
- ערך מורחב – הכנסת העשרים
נתונים סטטיסטיים[122]
- מס' בעלי זכות בחירה: 5,881,696
- מס' מצביעים: 4,254,738 (המהווים אחוז הצבעה של 72.34%)
- מס' הקולות הפסולים: 43,854 (1.03%)
- מס' הקולות הכשרים: 4,210,884
- אחוז החסימה (3.25% מכלל הקולות הכשרים): 136,854
- קולות לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה: 189,517(כ-4.5% מהקולות הכשרים)
- קולות לרשימות שעברו את אחוז החסימה: 4,021,367 (כ-95.5% מהקולות הכשרים)
- מודד למנדט: 33,511 (32,550 לאחר הפעלת חוק בדר-עופר)
לפי התוצאות הרשמיות[20]: מתוך 5,881,696 בעלי זכות בחירה הצביעו 4,254,738 איש. אחוז ההצבעה עמד על 72.34%, הגבוה מאז בחירות 1999.
ועדת הבחירות פסלה שתי קלפיות בכפר קאסם, לאחר שהתגלו בהן זיופים חמורים.[123]
 | ||||||||||
| רשימה | מושבים בכנסת | קולות | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| כינוי הרשימה | סימן | ראש הרשימה | מס' | ± | מס' | אחוז | ± | |||
| הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה | מחל | בנימין נתניהו | 30 | 30 / 120 |
 12 |
985,408 | 23.40% | |||
| המחנה הציוני בראשות יצחק הרצוג וציפי לבני | אמת | יצחק הרצוג | 24 | 24 / 120 |
3 |
786,313 | 18.67% | 2.29 | ||
| הרשימה המשותפת (חד"ש, רע"מ, בל"ד, תע"ל) | ודעם | איימן עודה | 13 | 13 / 120 |
2 |
446,583 | 10.61% | 1.32 | ||
| יש עתיד בראשות יאיר לפיד | פה | יאיר לפיד | 11 | 11 / 120 |
 8 |
371,602 | 8.82% | 5.51 | ||
| כולנו בראשות משה כחלון | כ | משה כחלון | 10 | 10 / 120 |
חדש | 315,360 | 7.49% | חדש | ||
| הבית היהודי בראשות נפתלי בנט | טב | נפתלי בנט | 8 | 8 / 120 |
4 |
283,910 | 6.74% | 2.38 | ||
| התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל | שס | אריה דרעי | 7 | 7 / 120 |
4 |
241,613 | 5.74% | 3.01 | ||
| ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן | ל | אביגדור ליברמן | 6 | 6 / 120 |
7 |
214,906 | 5.10% | |||
| יהדות התורה והשבת אגודת ישראל - דגל התורה | ג | יעקב ליצמן | 6 | 6 / 120 |
1 |
210,143 | 4.99% | 0.17 | ||
| השמאל של ישראל | מרצ | זהבה גלאון | 5 | 5 / 120 |
1 |
165,529 | 3.93% | 0.62 | ||
| אחוז החסימה: 3.25% (1.25) | ||||||||||
| יחד - העם איתנו בראשות אלי ישי | קץ | אלי ישי | 0 | חדש | 125,158 | 2.97% | חדש | |||
| עלה ירוק - גאה בבחירה שלי | קנ | אורן ליבוביץ' | 0 |  |
47,180 | 1.12% | 0.03 | |||
| הרשימה הערבית | ע | טלב א-סאנע | 0 | חדש | 4,301 | 0.10% | חדש | |||
| הירוקים | רק | עמיר מלצר | 0 | |
2,992 | 0.07% | 0.14 | |||
| כולנו חברים נ נח | ףץ | מאור מלין | 0 | |
2,493 | 0.06% | | |||
| ובזכותן - חרדיות עושות שינוי | נז | רות קוליאן | 0 | חדש | 1,802 | 0.04% | חדש | |||
| אלאמל ללתג'ייר - התקווה לשינוי | יץ | עאטף קרינאוי | 0 | |
1,385 | 0.03% | 0.01 | |||
| הפיראטים - הפתק הלבן | ף | אוהד שם-טוב | 0 | |
895 | 0.02% | 0.03 | |||
| פרח - שפע ברכה, חיים ושלום - נץ המהפך בחינוך, דיור ושלום אמת | נץ | שלמה מרקס | 0 | חדש | 823 | 0.02% | חדש | |||
| נבחרת העם (הזמנית) | זץ | יהונתן כסיף | 0 | |
761 | 0.02% | | |||
| מפלגת אור | ני | ירון ידען | 0 | |
502 | 0.01% | 0.02 | |||
| שכירות בכבוד | י | סער עמית | 0 | |
423 | 0.01% | 0.09 | |||
| מפלגת כלכלה בראשות האחים גולדשטיין | ז | דניאל גולדשטיין | 0 | |
337 | 0.01% | 0.04 | |||
| תומכי מפלגת הדמוקראטורה | זך | דורון חכימי | 0 | חדש | 242 | 0.01% | חדש | |||
| מנהיגות חברתית | יז | אילן משיחא יר-זנבר | 0 | |
223 | 0.01% | | |||
| סה"כ | 120 | 4,210,884 | 100% | |||||||
| בעלי זכות הצבעה | 5,881,696 | קולות כשרים | 72.3% | 4.6 | ||||||
| רשימות המועמדים המלאות: עיתון רשמי מס' 7000 (אורכב 12.06.2018 בארכיון Wayback Machine) | ||||||||||
| תוצאות הבחירות: עיתון רשמי מס' 7010 (אורכב 12.06.2018 בארכיון Wayback Machine) | ||||||||||
אחרי הבחירות הוקמה ממשלת ישראל ה-34 בראשות בנימין נתניהו עם קואליציה בת 61 חברי כנסת שהורכבה ממפלגות הליכוד, כולנו, הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה.
ראשי הרשימות שנבחרו לכנסת ה-20
יו"ר הליכוד - בנימין נתניהו
יו"ר המחנה הציוני - יצחק הרצוג
יו"ר הרשימה המשותפת - איימן עודה
יו"ר הבית היהודי - נפתלי בנט
יו"ר ישראל ביתנו - אביגדור ליברמן
יו"ר יהדות התורה - יעקב ליצמן
יו"ר מרצ - זהבה גלאון
.jpg)
.jpg)
.jpg)
תוצאות הבחירות, הסקרים והיום שאחרי
החל מהעברת החוק להקדמת הבחירות בראשית דצמבר 2014, ועד זמן קצר קודם לבחירות, נערכו סקרים רבים על ידי גופי תקשורת שונים.[124] סקרים שפורסמו ארבעה ימים לפני יום הבחירות הראו יתרון של 3–4 מנדטים למחנה הציוני על פני הליכוד.[125]
מדגמי ערוץ 10 והערוץ הראשון שפורסמו מיד לאחר סגירת הקלפיות הציגו שוויון במספר המנדטים בין המפלגות (27-27). מדגם ערוץ 2 הציג יתרון של מנדט לליכוד (27–28).
בעקבות המדגמים טענו דוברים מהשמאל כי להרצוג סיכוי ממשי להוביל למהפך פוליטי, וכך הצהיר גם הרצוג עצמו בנאום שנשא בפני פעילי המפלגה בחצות.[126] בנימין נתניהו נשא גם הוא נאום ניצחון בו הודה לפעילי המפלגה וטען שהליכוד ניצח 'כנגד כל הסיכויים' והקהל שצפה בנאום במקום חגג את הניצחון המסתמן בקריאות 'הוא קוסם' אל עבר ראש הממשלה.[127] עם בוקר הסתבר כי הפער בין המפלגות ובין הגושים הפוליטיים גדל ולאחר פרסום תוצאות האמת וספירת המעטפות הכפולות התברר כי הליכוד זכה בשישה מנדטים יותר מהמחנה הציוני (24–30). שאר תוצאות המדגם ביחס למספר המנדטים של המפלגות האחרות היו קרובות מאוד לתוצאות האמת. בלטה במיוחד התמיכה הרחבה לה זכה הליכוד בשמונה מתוך עשר הערים הגדולות בישראל ובערי הפריפריה, בעלי דומיננטיות של מזרחים, דתיים ושל עולי חבר העמים. למעט אזורים מבוססים בתל אביב, חיפה, השרון והקיבוצים, הליכוד זכה ברוב בכל שאר אזורי הארץ.[128] תוצאות הבחירות הובילו לזעם רב בשמאל ולהתבטאויות קשות מפי אישים כמו ענת וקסמן, אלונה קמחי ועודד קוטלר, ולהצעות שונות 'לרדת מהארץ' או להעניק אוטונומיה לשמאל הישראלי.[129]
על פי ד"ר מינה צמח שניהלה יחד עם מנו גבע את מדגם ערוץ 2, ייתכן וקלפיות המדגם נסגרו בשעה מוקדמת מדי, לפני שהפער לטובת הליכוד גדל. פרופ' קמיל פוקס, שערך את מדגם ערוץ 10, מנה שני גורמים נוספים העשויים להסביר את הפער: אחוז סירוב גבוה של מצביעים להגיד למי הצביעו, ואחוז מסוים של מצביעים ששיקר בקלפיות המדגם.[130][131][132]
העלייה החדה במנדטים שקיבל הליכוד בהשוואה לסקרים שפורסמו, הוסברה בקמפיין מוצלח שניהלה המפלגה בימים האחרונים לבחירות, שסייע לה לקבל קולות מבוחרים ממפלגות הימין (בעיקר מהבית היהודי) על רקע חשש לניצחון מחנה השמאל בראשות המחנה הציוני.
Remove ads
- אתרים רשמיים
- הבחירות לכנסת העשרים, באתר ועדת הבחירות המרכזית
- רשימות המועמדים לכנסת העשרים לפי חוק הבחירות לכנסת, ילקוט הפרסומים (י"פ) 7000 מ-4 במרץ 2015
- תוצאות סופיות של ספירת הקלפיות, אתר ועדת הבחירות המרכזית 2015
- הודעה בדבר תוצאות הבחירות לכנסת ה־20, ילקוט הפרסומים 7010, התשע"ה, 25 במרץ 2015, עמ' 4370
- הבחירות לכנסת העשרים, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- פירוט של חישוב תוצאות הבחירות לכנסת ה-20, באתר מחשבון מנדטים
- סקירות מהתקשורת
- נסים גבאי, רגע לפני הבחירות לכנסת ה-20, באתר News1 מחלקה ראשונה, 19 במאי 2014
- הרשימה המלאה: כל מועמדי המפלגות בבחירות לכנסת, באתר הארץ, 5 בפברואר 2015
צבי זרחיה, "הצבעה דיגיטלית? אולי בעוד שלוש מערכות בחירות", באתר TheMarker, 13 במרץ 2015- האיור ששבר את האינטרנט: הקריקטורות הגדולות של בחירות 2015, באתר הארץ, 16 במרץ 2015
- בחירות 2015, באתר הארץ, 17 במרץ 2015
- נתי טוקר, הפספוס הגדול של התקשורת | "טעינו בקריאת המצב הפוליטי, אבל גם בקמפיין הבא נחיה על סקרים", באתר TheMarker, 19 במרץ 2015
- חגי עמית, נשק יום הדין: כך ניצח הליכוד את המחנה הציוני ברגע האחרון, באתר TheMarker, 26 במרץ 2015
- עמית סגל, מיוחד: כך ניצח נתניהו את הבחירות, באתר מאקו, 25 בינואר 2016
- ירון דרוקמן, דו"ח המבקר: קנסות גבוהים לבית היהודי, לליכוד ולרשימה המשותפת, באתר ynet, 18 באוקטובר 2016
- אורן אהרוני, סודות הקמפיין, על קמפיין הליכוד, כאן חדשות, 18 במרץ 2018
- תוצאות הבחירות לפי יישובים
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads