גלעד קריב

גלעד קריב
	גלעד קריב, 2014
לידה	30 בנובמבר 1973 (בן 50); ה' בכסלו ה'תשל"ד; תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	B.A במשפטים ומחשבת ישראל, LLM ו-MAHL (תארים שניים במשפטים ובמדעי היהדות)
עיסוק	עורך דין, פעיל חברתי
מפלגה	העבודה, המפלגה הירוקה
	giladkariv.com
	6 באפריל 2021 – מכהן; (3 שנים)
כנסות	24–25
	28 ביוני 2021 – 15 בנובמבר 2022; (שנה)
	→ יעקב אשר שמחה רוטמן ←
כנסות	24
פרסים והוקרה
	אביר איכות השלטון (2023);

הרב גלעד קָרִיב (נולד ב-30 בנובמבר 1973, ה' בכסלו ה'תשל"ד) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה, לשעבר יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. במקצועו עורך דין ורב רפורמי. ממנהיגי היהדות הרפורמית בישראל ומחוצה לה.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

סגירה

קריב פעיל בזירה הציבורית בנושאי יחסי הדת והמדינה, קידום חופש הדת והמצפון, הקיום המשותף של יהודים וערבים, צדק חברתי, פתרון שתי המדינות והקשר בין ישראל לתפוצות.

קריב נולד למשפחה חילונית. סביו וסבותיו עלו לישראל כילדים לפני מלחמת העולם השנייה מפולין ומרוסיה. סבו מצד אמו היה עמנואל שחר, מפקדו הראשון של חיל ההנדסה, מנכ"ל מספנות ישראל ומנכ"ל מפעלי ים המלח. סבו השני, שמעון קרבינסקי, נפצע בשנת 1936 בפעילותו ב"הגנה" סמוך לקיבוץ רמת הכובש. מאוחר יותר הצטרף לשורות הלח"י ונטל חלק בתכנון ובביצוע ההתקפה על המפקדה הבריטית בשרונה. חמיו הוא צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל. אחיו, שחר קריב (אנ'), הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

קריב נולד והתחנך בתל אביב, בוגר תנועת הצופים.^[1] עוד בשנות לימודיו בתיכון החל את פעילותו בתנועה הרפורמית, עם הצטרפותו לקהילת בית דניאל, מרכז היהדות המתקדמת בתל אביב. לאחר סיום לימודיו בתיכון התנדב לשנת שירות בתנועת הצופים ועסק בגיבוש גרעיני נח"ל חינוכיים. שירת ביחידה 8200, סיים בהצטיינות קורס קצינים והשתחרר לאחר חמש שנות שירות.

לאחר השירות הצבאי, פנה ללימודים באוניברסיטה העברית, וסיים ב-2001 לימודי תואר ראשון משותף במשפטים ובמחשבת ישראל. את התמחותו עשה בשנים 2001–2002 במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. ב-2003 סיים תואר שני במדעי היהדות (MAHL) בהיברו יוניון קולג' בירושלים, מוסד ההכשרה האקדמי של היהדות הרפורמית בישראל, והוסמך לרב. ב-2004 הוסמך כעורך דין מטעם לשכת עורכי הדין בישראל. ב-2008 קיבל תואר שני במשפטים בתוכנית למשפט ציבורי של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם אוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. בשנת 2020 החל את לימודי התואר השלישי במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.

מעורבותו בתנועה הרפורמית החלה בשנות הצבא^{[דרושה הבהרה]}, לאחר שנחשף לתפיסת עולמה היהודית והליברלית בהזדמנויות שונות בשנות התיכון ובמהלך השירות הצבאי, ובמיוחד בקהילת "בית דניאל" בתל אביב, בה הוא ומשפחתו חברים עד היום.

לאחר השירות הצבאי, ובמקביל ללימודים האקדמיים, ייסד את פעילות הצעירים והסטודנטים של התנועה הרפורמית. בסיום שנת התמחות במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, הצטרף לצוות המרכז הרפורמי לדת ומדינה – הזרוע הציבורית והמשפטית של התנועה הרפורמית. בשמונה שנות עבודתו במרכז שימש כמנהל המחלקה הציבורית והפוליטית וכמנהל המרכז. בשנת 2003 הוסמך כרב בבית המדרש לרבנים של התנועה הרפורמית בירושלים (ההיברו יוניון קולג' - המכון למדעי היהדות). במקביל לתפקידיו במרכז הרפורמי לדת ומדינה שימש כאחד מרבניה של קהילת "בית דניאל" בתל אביב וליווה טקסי חופות ובר ובת מצווה.^[2]

בראשית שנת 2009 מונה למנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל, ארגון הגג של הקהילות והמוסדות הרפורמיים בישראל. במסגרת תפקידו הוביל לאימוץ תוכניות פיתוח אסטרטגיות להרחבה ניכרת של שורות התנועה, לקידום מעמדה בקרב הציבור הישראלי ולמאבק באפליה נגדה מצד רשויות השלטון השונות. אחד ממהלכיו הראשונים כמנכ"ל היה לשנות את שמה של התנועה מהשם שניתן לה על ידי מייסדיה בשנות ה-60 של המאה ה-20: "התנועה ליהדות מתקדמת בישראל", לשם: "התנועה הרפורמית בישראל", וזאת לאחר ביצוע סקרי עומק שהעידו על אהדה גדולה כלפי התנועה בקרב הציבור החילוני בישראל ובקרב חלק משמעותי מהציבור המסורתי. בעשור השנים בהן מכהן קריב בתפקיד, הוקמו ברחבי ישראל 25 קהילות רפורמיות חדשות בכל רחבי הארץ והוכפל מספר הרבנים והרבות הרפורמים הפועלים במסגרת התנועה. קריב יזם הרחבה ניכרת של פעילות התנועה בהתיישבות העובדת ובתנועה הקיבוצית, כמו גם בקרב הציבור הישראלי דוברי הרוסית. במהלך תקופת כהונתו הקימה התנועה פרויקטים רבים בתחומי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, קשרי ישראל והתפוצות ופעולות התנדבות ומעורבות חברתית. במסגרת תפקידו ביקר במאות קהילות רפורמיות בתפוצות וייצג את היהדות הרפורמית בפורומים בינ"ל רבים. הרב קריב הוביל את שילוב תנועת הנוער הרפורמית, נוער תל"ם, כמעגל ייחודי בתנועת הנוער העובד והלומד. במקביל לכהונתו כמנכ"ל התנועה הרפורמית משמש קריב כמנכ"ל של המכינה הקדם צבאית תל"ם, הפועלת ברוח היהדות הרפורמית ביפו ובחולון.

בתקופת כהונתו כמנהל המרכז הרפורמי לדת ומדינה וכמנכ"ל התנועה הרפורמית הוביל את המאבק נגד אפליית הזרמים היהודיים בישראל ולקידום ההכרה של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בקהילות הרפורמיות, ברבנים וברבות הרפורמיות ובפעילות החינוכית והקהילתית של התנועה. בשנת 2006 יזם עתירה להכרת המדינה בפעילות של רבנים לא אורתודוקסים במועצות האזוריות. לאחר משא ומתן ממושך פסק בית המשפט העליון בשנת 2012 פסק דין המחייב את המדינה לתמוך במשכורות הרבנים הלא אורתודוקסים.^[3] בשנת 2017, בתום עשור של מאבק משפטי וציבורי, פורסמו מבחנים גם לתמיכה במשכורות של ראשי קהילות לא אורתודוקסיות ביישובים עירוניים. בתקופת כהונתו של יצחק הרצוג כשר השיכון והבינוי הוביל הרב קריב את שינוי המדיניות של המשרד לתמיכה בהקמת בתי כנסת לקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות במקביל לקהילות אורתודוקסיות.

במסגרת פעילותו במועצת הרבנות הרפורמית בישראל (מר"ם) הוביל את ההכרה של התנועה הרפורמית בזוגות בני אותו המין ובעריכת חופות לזוגות להט"ב. בנוסף עסק בהתקנת מסלול גיור מיוחד למתגיירים מזרע ישראל (צאצאים לאב יהודי או לסב יהודי) והסדרת כללי הנישואין והגירושין בבית הדין של מועצת הרבנות הרפורמית ובקהילות הרפורמיות בישראל.

החל משנת 2023 קריב משמש בהתנדבות כרב של הקהילה השוויונית בגבעתיים.

מאבקים חברתיים

במסגרת תפקידיו השונים בתנועה הרפורמית נטל הרב קריב חלק מרכזי במאבקים רבים למען חופש דת ומצפון, צדק חברתי, הגנה על שלטון החוק ומאבק בגילויי גזענות וקיצוניות דתית. בשנת 2002 היה ממייסדיו של פורום הארגונים החברתיים למאבק בגזרות החברתיות, והיה שותף למאבקים מרכזיים כדוגמת מחאת האימהות החד הוריות בהובלתה של ויקי כנפו, והמאבק בקיצוץ בקצבאות הרווחה. בשנת 2004 היה ממייסדיו של פורום הארגונים לתקשורת חופשית – הקואליציה הראשונה שהתריעה על השחיקה בחופש העיתונות בישראל ועל קשרי הון-שלטון-תקשורת.

בתחום יחסי הדת והמדינה פעל הרב קריב, עם שותפותיו ושותפיו, לקידום חופש הבחירה בנישואין ובגירושין, המאבק נגד קווי המהדרין והדרת הנשים, הנחלת לימודי ליבה בכל מערכות החינוך הישראליות, השגת הכרה בכל זרמי היהדות, הרחבת תקופת "שעון הקיץ", בלימת ההסתה הגזענית על ידי רבנים במשרות ציבוריות, ביטול האפליה כלפי הקהילה הגאה, בלימת יוזמות חקיקה המעניקות מונופול לרבנות בתחום הגיור והמרחיבות את סמכויות בתי הדין הרבניים, הנהגת תחבורה ציבורית בשבת, מניעת תהליכי הדתה בצה"ל ועוד מאבקים רבים. במסגרת פעילותו בתחום יחסי הדת והמדינה גיבש הרב קריב מתווה מפורט לקידום הפרדה ממסדית בין הדת והמדינה, אליה התייחס גם כהפרדה בין מוסדות הדת לרשויות השלטון. בנוסף הציג מתווה מפורט להסדרת פעילות הפנאי והמסחר בשבתות ובימי מנוחה רשמיים, שאומץ במסגרת הצעות חוק שונות שהונחו על שולחנה של הכנסת.

בשנים 2013–2016 ייצג את התנועה הרפורמית במשא ומתן להסדרת התפילה הלא אורתודוקסית ברחבת הכותל המערבי שהובל על ידי מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, ועל ידי יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי. לאחר הקפאת מתווה הכותל, בעקבות לחץ המפלגות החרדיות, הוביל יחד עם מנהיגות התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל ובצפון אמריקה את המאבק בהחלטת הממשלה, שבאה בצד מהלכים ממשלתיים לקידום חקיקת גיור. על רקע פעילות זו ספג הרב קריב מספר פעמים גילויי אלימות ברחבת הכותל. ב-24 נובמבר 2016 הונחו בפתח בית הכנסת הרפורמי ברעננה סכינים עם שמותיהם של הרב קריב, ענת הופמן, יו"ר נשות הכותל, והרב ריק ג'ייקובס, נשיא התנועה הרפורמית בצפון אמריקה ועל קירות הבניין נכתבו כתובות מאיימות ומסיתות לאלימות.^[4]

במהלך שנת 2018 התייצב בחזית המאבק בחוק הלאום, הן בוועדת הכנסת שעסקה בחוק היסוד והן בארגון המחאה הציבורית נגד החוק לקראת אישורו ואחריו. הרב קריב הציג בשם התנועה הרפורמית בישראל הצעה אלטרנטיבית לעקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לאחר אישורו של החוק סייע בארגון מחאת העדה הדרוזית.^[5]

החל משנת 2002 ליווה את העתירות שהגישו התנועה הרפורמית בישראל והתנועה המסורתית בעניין ההכרה בגיורים הנערכים במסגרתן לעניין חוק השבות ונטל חלק בייצוג של התנועות בפני בית המשפט העליון. בחודש מרץ 2021, פרסם בג"ץ את פסק הדין המורה על הכרה בגיורים הנערכים בישראל במסגרת שתי התנועות.^[6] לאורך השנים הוביל קריב את המאמץ הציבורי והפוליטי לבלום יוזמות חקיקה שנועדו להעניק לממסד הרבני בישראל בלעדיות בתחום הגיור. בשנת 2010 ריכז את המאמץ של התנועה הרפורמית בישראל ובתפוצות לבלום את הצעת החוק של ח"כ דוד רותם בנושא הגיור.

החל משנת 2015 ועד לבחירתו לכנסת ה-24 שמש כחבר בהנהלת ההסתדרות הציונית העולמית ובחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. בנוסף כיהן, בעבר ובהווה, בהנהלות ציבוריות של ארגונים רבים וקואליציות לשינוי חברתי, ובהן: פנים – ארגון הגג של ארגוני ההתחדשות היהודית בישראל, שקריב היה בין מייסדיו, מרכז חינוך "לאו-בק" בחיפה, הקואליציה למען חופש בחירה בנישואין ובגירושין, עמותת "מנוחה נכונה" לקידום הקבורה האזרחית בישראל וארגונים רבים נוספים.

בשנות התיכון הצטרף קריב לנוער מפ"ם. לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף למפלגת העבודה. התמודד בפריימריז של מפלגת העבודה, שנערכו לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, ובסיומם הוצב במקום ה-27 ברשימת המפלגה לכנסת. התמודד בפריימריז של מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים, סיים במקום ה-14, אך בעקבות הבטחות הייצוג והשריונים הוצב רק במקום ה-32 ברשימת המחנה הציוני לכנסת ולבסוף לא נבחר לכנסת.^[7]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הצטרף לרשימת המחנה הדמוקרטי מטעם המפלגה הירוקה ואף נבחר לנשיא ועידת המפלגה, הוצב במקום ה-11 ולא נבחר לכנסת. לאחר בחירתה של ח"כ מרב מיכאלי ליו"ר מפלגת העבודה חידש את חברותו במפלגה.

חבר הכנסת ה-24 ויו"ר ועדת החוקה

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 נבחר למקום השני בפריימריז של מפלגת העבודה והוצב במקום הרביעי ברשימת המועמדים (בשל הכלל של ייצוג מגדרי שוויוני).^[8]^[9] בבחירות לכנסת ה-24 קיבלה המפלגה שבעה מנדטים וקריב נכנס לכנסת.

קריב הושבע לכנסת ה-24 ב-6 באפריל 2021 ונבחר לשמש כנציג העבודה בוועדת הכספים הזמנית. ב-29 יוני 2021 מונה ליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. בין המהלכים הבולטים שהוביל בוועדה היה תיקון חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, במסגרתו החזיר לכנסת את סמכות הפיקוח המלאה על התקנות של הממשלה למאבק בנגיף הקורונה ויזם הגדרה של מצב בריאותי מיוחד שאפשר את ביטול מצב החירום. בנוסף הוביל את חקיקת החוק שהסדיר את תחום הרגולציה הממשלתית, תוך הכנסת שינויים מהותיים בהצעה המקורית שנועדו למנוע פגיעה בעצמאות המשרדים החברתיים וחייבו את רשות האסדרה בשקיפות. הוועדה בראשותו קידמה הצעות חוק ממשלתיות ופרטיות רבות בתחום מיגור האלימות וחיזוק זכויות נפגעי עבירות אלימות ומין, בצד הצעות חוק להגנה על זכויות נאשמים. הוועדה החלה אף את ההכנה של חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי ותיקונים לחוק הגנת הפרטיות, אך אלו נעצרו עקב פיזור הכנסת. לקראת פיזור הכנסת הוביל קריב את תיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה) באופן המרחיב משמעותית את חובת השקיפות בתעמולת הבחירות.^[10] קריב חדש את פעולת הוועדה בתחום דיוני המעקב והפיקוח על עבודת הממשלה. במסגרת דיונים אלו עסקה הוועדה רבות בשימוש שעשתה המשטרה ברוגלות האזנה מתקדמות, בחוסר התיאום בין המשטרה לבין הצבא באכיפת החוק על מקרי אלימות מצד אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון ובמעמדם של עולים לישראל מכוח חוק השבות.^[^{דרוש מקור: לכל הפסקה]}

בין הצעות החוק הבולטות שהניח על שולחן הכנסת: הצעת חוק לעיגון מעמדם של בתי הספר הדו-לשוניים, הצעת חוק מקיפה לתיקון חוק הגנת הפרטיות,^[11] הצעת חוק להסדרת פעולתם של לוביסטים מול משרדי הממשלה, הצעות חוק לתיקון חוק איסור הפליה בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים,^[12] הצעת חוק להרחבת זכויות נפגעי עבירה^[13] ועוד.^[^{דרוש מקור]}

בכנסת זו קריב שימש כיושב ראש (משותף) של ארבע שדולות בכנסת: השדולה לחופש דת והתחדשות יהודית פלורליסטית, שדולת הגמלאים והגמלאיות בישראל, השדולה לקידום תנועות וארגוני הנוער; השדולה לקידום חיים משותפים.

בראש חודש אדר א' תשפ"ב הצטרף קריב אל "נשות הכותל" בתפילתן ברחבת הכותל, במחאה על כך שהממסד הרבני מונע את קידום העבודות להתקנת רחבת תפילה שוויונית קבועה באזור קשת רובינסון (עזרת ישראל).^[14]

במסגרת ההסכמים הקואליציוניים עליהם חתמה מפלגת העבודה עם הצטרפותה לקואליציה יזם קריב את הקמת המנהלת להתחדשות יהודית כאגף במשרד התפוצות. בסוף שנת 2022 נכלל קריב ברשימת 100 המשפיעים של העיתון כלכליסט.^[15]

חבר הכנסת ה-25

לקראת הבחירות לכנסת ה-25, התמודד בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה, נבחר למקום השני והוצב במקום ה-3 לרשימה המועמדים לכנסת. לקראת הבחירות נסח קריב את מצעה המעדכן של מפלגת העבודה. בבחירות מפלגת העבודה קיבלה 4 מנדטים וקריב הושבע כחבר הכנסת ה-25.

במסגרת כהונתו משמש קריב כנציג מפלגת העבודה בוועדת החוקה חוק ומשפט, בוועדת העלייה והקליטה ובוועדה לעניין העובדים הזרים. בנוסף משמש קריב כממלא מקום קבוע בוועדת חוץ וביטחון. קריב נחשב לאחד ממובילי המאבק של האופוזיציה ברפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה ולמתנגד תקיף של המהלכים אותם מובילים שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן.

במאי 2023 קרא קריב בשורת פרסומים לאיחוד כוחות בשמאל הציוני ולהקמת מסגרת פוליטית מאוחדת של מפלגת העבודה, מרצ וכוחות נוספים. קריב הודיע כי יפעל לקידום ההצעה במוסדות מפלגת העבודה.

בין השדולות שמוביל קריב בכנסת ה-25: שדולת משמר החינוך הממלכתי, השדולה לקידום פתרון שתי המדינות וחידוש המשא ומתן המדיני, שדולת תנועות וארגוני הנוער, שדולת הגמלאים והגמלאיות, השדולה לחופש דת והתחדשות יהודית.

ביוני 2023 זכה קריב באות אביר איכות השלטון לשנת 2022^[16] מטעם התנועה לאיכות השלטון, על ניהול ועדת החוקה "בימים מורכבים", קידום פלורליזם והגנה על ערכי הדמוקרטיה.

לאחר מתקפת הפתע על ישראל (2023) השתתף במחאות בתביעה להשבת החטופים ולקיום בחירות וסייע למפגינים מול פעולות שסמכותן שנויה במחלוקת של כוחות המשטרה - כך הקריא את שמות החטופים ליד מעונו של נתניהו בקיסריה, במקום בו נעצרו אזרחים על פעולה דומה,^[17] ומחה על החרמת מגאפונים ותופים שביצעו השוטרים - מבלי שהציגו סמכות חוקית לכך.

במסגרת פעילותו בתנועה הרפורמית פרסם קריב שורה ארוכה של מאמרים על היהדות הרפורמית ודרכה הרעיונית והדתית ופרסומים ליטורגיים ורעיוניים ובהם סדר תפילה ליום הזיכרון לרצח יצחק רבין (יחד עם הרב יהורם מזור),^[18] אוגדנים בנושאי יהדות וסביבה ובתחום האבלות, וסדר הברכות והתפילות לבית ולחיק המשפחה. קריב חיבר נוסח יזכור מיוחד לזכר קורבנות העלייה מאתיופיה לישראל^[19] ומגוון רחב של תפילות. קריב היה חבר בוועדת העריכה של סידור התפילה החדש של התנועה הרפורמית בישראל "תפילת האדם". בשנת 2000 הוביל את ניסוח מצע התנועה הרפורמית בישראל, המציג את תפיסת העולם הדתית, החברתית והציונית של התנועה. בשנים 2007–2012 פרסם שורה של מאמרים בנושא לוח השנה העברי וחגי ישראל בעיתון "הארץ". קריב פרסם בעבר טורים על פרשות השבוע בבלוג "יהודי ודמוקרטי".^[^{דרוש מקור]}

בשנת 2012 יזם קריב התקנה של טעמי המקרא (טעמי הפטרה וטעמי מגילות) למגילת העצמאות, כאמצעי לחיזוק מעמדה של המגילה כטקסט מכונן של העם היהודי וכאמצעי לשילוב קריאתה במסגרת חגיגות יום העצמאות ותפילותיו.^[20]

עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל התנועה הרפורמית יזם קריב את הקמת ספריית היהדות המתקדמת לטובת פרסום כותרים שונים שיעצימו את ההיכרות של הקהל הישראלי עם ההגות של היהדות הרפורמית. הספרייה שיתפה פעולה עם הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת כנרת זמורה ביתן בפרסום ספרים שונים. הרב קריב יזם יחד עם פרופ' רחל אליאור את ההוצאה לאור של עבודת ההסמכה לרבנות של הרבה רגינה יונס, האשה הראשונה שהוסמכה לרבנות, בשנת 1935 בגרמניה. החל משנת 2009 מפרסם קריב אוגדן שנתי של מנהגי התפילה בקהילות היהדות הרפורמית (יחד עם הרב יהורם מזור).

בין מסמכי המדיניות ודפי העמדה הרבים שגיבש קריב: הצעה לעקרונות יסוד חוקתיים למדינת ישראל (2008),^[21] הצעה מפורטת להפרדת הממסדים הדתיים מרשויות השלטון (2011),^[22] הצעה לפירוק המועצות הדתיות והעברת סמכויותיהן לרשויות המקומיות (2004) והצעה להסדרה של פעילות המסחר בשבתות וחגים (2016).^[23]

קריב נישא בשנת 2005 לנועה ניר, מנחת סדנאות וקבוצות ומשוררת, שנהלה בעבר את מערך הייעוץ האקדמי באוניברסיטה הפתוחה. לבני הזוג שלושה ילדים. המשפחה מתגוררת בגבעתיים.

קריב צמחוני מאז 1985 וטבעוני מאז שנת 2016 מטעמים מצפוניים.^[24]