הכנסת העשרים וחמש היא הכנסת המכהנת, שנבחרה בבחירות שנערכו ב-1 בנובמבר 2022 (ז' בחשוון ה'תשפ"ג),[1] והושבעה ב-15 בנובמבר (כ"א בחשוון). כנסת זו צפויה לכהן עד לכינוס הכנסת העשרים ושש שתיבחר בבחירות העתידות להתקיים ב-27 באוקטובר 2026, ט"ז בחשוון ה'תשפ"ז.[2]
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| גוף פרלמנטרי | הכנסת |
| ממשלות | ממשלת ישראל השלושים ושבע |
| תקופת כהונה |
15 בנובמבר 2022 – מכהנת (שנתיים) |
| מערכת בחירות | 1 בנובמבר 2022 |
| הנהגה | |
| יושב ראש הכנסת |
יריב לוין (13 עד 29 בדצמבר 2022) אמיר אוחנה (החל מ-29 בדצמבר 2022) |
| ראש הממשלה | בנימין נתניהו |
| יו"ר הקואליציה | אופיר כץ |
| ראש האופוזיציה | יאיר לפיד |
| מרכז האופוזיציה | מירב בן ארי |
| הרכב | |
 | |
| סיעות הקואליציה |
מספר חברי הקואליציה - 68 |
| מספר חברי הקואליציה |
68 / 120 |
| סיעות האופוזיציה |
מספר חברי האופוזיציה - 52 |
| מספר חברי האופוזיציה |
52 / 120 |
| מפלגת השלטון | הליכוד |
| אתר אינטרנט | |
| https://main.knesset.gov.il | |
|
הכנסת העשרים ושש ←
| |
יושב ראש הכנסת הוא חבר הכנסת אמיר אוחנה מסיעת הליכוד.
חלוקת המושבים
ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים וחמש
תוצאות הבחירות
| רשימה | ראש הרשימה | מושבים | |||
|---|---|---|---|---|---|
| הכנסת ה-24 | ± | הכנסת ה-25 | |||
| הליכוד | בנימין נתניהו | 30[א] |  2 |
32 | |
| יש עתיד | יאיר לפיד | 17 | 7 |
24 | |
| הציונות הדתית - עוצמה יהודית | בצלאל סמוטריץ' | 6[א] | 8 |
14 | |
| המחנה הממלכתי | בני גנץ | 14 |  2 |
12 | |
| ש"ס | אריה דרעי | 9 | 2 |
11 | |
| יהדות התורה | יצחק גולדקנופף | 7 |  |
7 | |
| ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 7 | 1 |
6 | |
| רע"מ | מנסור עבאס | 4 | 1 |
5 | |
| חד"ש-תע"ל | איימן עודה | 5 | |
5 | |
| העבודה | מרב מיכאלי | 7 | 3 |
4 | |
סיעות הכנסת לאחר פיצולים ומיזוגים
| סיעה | מושבים | ||
|---|---|---|---|
| השבעת הכנסת | נוכחי | ||
| הליכוד | 32 | ||
| יש עתיד | 24 | ||
| הציונות הדתית | 14 | 7 | |
| עוצמה יהודית | 6 | ||
| נעם | 1 | ||
| המחנה הממלכתי | 12 | 8 | |
| הימין הממלכתי | 4 | ||
| ש"ס | 11 | ||
| יהדות התורה | 7 | ||
| ישראל ביתנו | 6 | ||
| רע"מ | 5 | ||
| חד"ש-תע"ל | 5 | ||
| העבודה | 4 | ||
גושים פוליטיים
- גוש הימין: הליכוד, הציונות הדתית, ישראל ביתנו, עוצמה יהודית, הימין הממלכתי, נעם – 56 מושבים
- גוש החרדים: ש"ס, יהדות התורה - 18 מושבים
- גוש המרכז: יש עתיד, המחנה הממלכתי - 32 המנדטים
- גוש השמאל: העבודה - 4 מנדטים
- גוש הערבים: חד"ש-תע"ל, רע"ם - 10 מנדטים
Remove ads
חברי הכנסת
חברי הכנסת המכהנים מודגשים:
חילופים
מאפייני חברי הכנסת
מפלגות הימין: 52 מושבים
מפלגות החרדים: 18 מושבים
מפלגות המרכז: 36 מושבים
מפלגות השמאל: 4 מושבים
מפלגות הערבים: 10 מושבים
חברי כנסת חדשים
לכנסת זו נבחרו 37 חברי כנסת שלא כיהנו בכנסות קודמות:
- הליכוד (13): אליהו רביבו, שלום דנינו, טלי גוטליב, חנוך מילביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה, אליהו דלל, דן אילוז, צגה מלקו, אושר שקלים, משה פסל, ששון גואטה, אביחי בוארון
- עוצמה יהודית (6): יצחק וסרלאוף, אלמוג כהן, (עמיחי אליהו), צביקה פוגל, לימור סון הר-מלך, יצחק קרויזר
- יש עתיד (5): מטי צרפתי הרכבי, דבורה ביטון, נאור שירי, שלי מירון, ירון לוי
- ש"ס (4): אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, ארז מלול, סימון מושיאשוילי
- הציונות הדתית (3): אוהד טל, משה סולומון, צבי סוכות
- יהדות התורה (2): (יצחק גולדקנופף), משה רוט
- רע"מ (2): וליד אל-הואשלה, יאסר חוג'יראת
- המחנה הממלכתי (1): גדי איזנקוט
- ישראל ביתנו (1): שרון ניר
בנוסף, מכהנים בכנסת העשרים וחמש 5 חברי כנסת שכיהנו בכנסת בעבר אך לא בכנסת העשרים וארבע:
- הליכוד (4): (דני דנון), ניסים ואטורי, אריאל קלנר, עמית הלוי
- חד"ש-תע"ל (1): יוסף עטאונה
נשים
בכנסת זו מכהנות 30 נשים:
- יש עתיד (9): קארין אלהרר, מירב כהן, מירב בן ארי, מיכל שיר, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבורה ביטון, שלי מירון
- הליכוד (7): גלית דיסטל-אטבריאן, טלי גוטליב, גילה גמליאל, מאי גולן, אתי עטייה, צגה מלקו, קטי שטרית
- העבודה (3): מרב מיכאלי, נעמה לזימי, אפרת רייטן
- המחנה הממלכתי (2): פנינה תמנו, אורית פרקש-הכהן
- הציונות הדתית (2): אורית סטרוק, מיכל וולדיגר
- ישראל ביתנו (2): יוליה מלינובסקי, שרון ניר
- הימין הממלכתי (1): שרן השכל
- עוצמה יהודית (1): לימור סון הר-מלך
- רע"מ (1): אימאן ח'טיב-יאסין
- חד"ש-תע"ל (1): עאידה תומא סלימאן
לא-יהודים
בכנסת זו מכהנים 10 חברי כנסת ערבים ודרוזים:
- רע"מ (5): מנסור עבאס, וליד טאהא, וליד אל-הואשלה, אימאן ח'טיב-יאסין, יאסר חוג'יראת
- חד"ש-תע"ל (4): איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה
- ישראל ביתנו (1): חמד עמאר
מבחינת השתייכות עדתית/דתית של חברי כנסת אלו:
- ערבים מוסלמים (7): מנסור עבאס, וליד טאהא, וליד אל-הואשלה (בדואי), אימאן ח'טיב-יאסין, יאסר חוג'יראת (בדואי), אחמד טיבי,[3] יוסף עטאונה (בדואי)
- ערבים חילונים (2): איימן עודה (חילוני ממשפחה מוסלמית-ערבית),[4][5] עאידה תומא סלימאן (אתאיסטית ממשפחה נוצרית-ערבית)[6]
- דרוזים (1): חמד עמאר
זרמים דתיים בקרב חברי הכנסת היהודים
אורתודוקסים (44):
- דתיים-לאומיים (27):
- הליכוד (10): שלמה קרעי, יולי אדלשטיין, אליהו רביבו, משה סעדה, ניסים ואטורי, דן אילוז, אריאל קלנר, עמית הלוי, קטי שטרית, אביחי בוארון
- הציונות הדתית (7): אופיר סופר, אורית סטרוק, שמחה רוטמן, מיכל וולדיגר, אוהד טל, משה סולומון, צבי סוכות
- עוצמה יהודית (3): איתמר בן גביר, יצחק וסרלאוף, לימור סון הר-מלך
- המחנה הממלכתי (2): חילי טרופר, מתן כהנא
- יש עתיד (2): אלעזר שטרן, משה טור-פז
- הימין הממלכתי (2): זאב אלקין, מישל בוסקילה
- נעם (1): אבי מעוז
- חרדים (18):
רפורמים (1):
בני ברוך (1):
- הליכוד (1): חנוך מילביצקי
להט"בים
בכנסת זו מכהנים 3 להט"בים:
- יש עתיד (2): עידן רול, יוראי להב-הרצנו
- הליכוד (1): אמיר אוחנה
יוצאי מערכת הביטחון
בכנסת זו מכהנים 8 חברי כנסת בדרגות אלוף-משנה ומעלה בצה"ל:
- המחנה הממלכתי (3): בני גנץ (רב-אלוף), גדי איזנקוט (רב-אלוף), מתן כהנא (אלוף-משנה)
- הליכוד (2): יואב גלנט (אלוף), מירי רגב (תת-אלוף)
- יש עתיד (1): אלעזר שטרן (אלוף)
- עוצמה יהודית (1): צביקה פוגל (תת-אלוף)
- ישראל ביתנו (1): שרון ניר (תת-אלוף)
בכנסת זו מכהנים 4 חברי כנסת שמילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:
- יש עתיד (3): רם בן ברק (סגן ראש "המוסד"); מיקי לוי ויואב סגלוביץ (ניצבים במשטרת ישראל)
- הליכוד (1): אבי דיכטר (ראש השב"כ)
ראשי רשויות מקומיות לשעבר
בכנסת זו מכהנים 10 חברים שכיהנו בעבר כראשי עיריות, מועצות או ועדות קרואות:
- יש עתיד (2): מאיר כהן (דימונה), מטי צרפתי הרכבי (יואב)
- המחנה הממלכתי (2): מיכאל ביטון (ירוחם), אלון שוסטר (שער הנגב)
- יהדות התורה (2): יעקב אשר (בני ברק), יצחק פינדרוס (ביתר עילית)
- הליכוד (1): ניר ברקת (ירושלים)
- ש"ס (1): משה אבוטבול (בית שמש)
- עוצמה יהודית (1): צביקה פוגל (טובא-זנגרייה)
- רע"מ (1): יאסר חוג'יראת (ביר אל-מכסור)
דוקטורים
בכנסת זו מכהנים 6 בעלי תואר דוקטור:
- רע"ם (2): מנסור עבאס (רפואת שיניים), יאסר חוג'יראת (גנטיקה)
- חד"ש-תע"ל (2): אחמד טיבי (רפואה), עופר כסיף (פילוסופיה פוליטית)
- הליכוד (1): שלמה קרעי (הנדסת תעשייה וניהול)
- יש עתיד (1): מטי צרפתי הרכבי (גנטיקה של צמחים)
תושבי יהודה ושומרון
בכנסת זו מכהנים 11 תושבי יהודה ושומרון:
- הציונות הדתית (4): שמחה רוטמן, אורית סטרוק, אוהד טל, צבי סוכות
- עוצמה יהודית (2): איתמר בן גביר, לימור סון הר-מלך
- הליכוד (2): גלית דיסטל-אטבריאן, אביחי בוארון
- יש עתיד (1): משה טור-פז
- ישראל ביתנו (1): אביגדור ליברמן
- הימין הממלכתי (1): זאב אלקין
עורכי דין
בכנסת זו מכהנים 25 עורכי דין:
- הליכוד (6): יריב לוין, אמיר אוחנה, טלי גוטליב, חנוך מילביצקי, משה סעדה, דן אילוז, אביחי בוארון
- יש עתיד (4): קארין אלהרר, עידן רול, רון כץ, דבורה ביטון
- ש"ס (3): משה ארבל, סימיון מושיאשוילי, ארז מלול
- המחנה הממלכתי (2): פנינה תמנו, אורית פרקש-הכהן
- הציונות הדתית (2): שמחה רוטמן, מיכל וולדיגר
- העבודה (2): גלעד קריב, אפרת רייטן
- הימין הממלכתי (1): גדעון סער
- יהדות התורה (1): משה רוט
- עוצמה יהודית (1): איתמר בן גביר
- ישראל ביתנו (1): יוליה מלינובסקי
- חד"ש-תע"ל (1): איימן עודה
עיתונאים ואנשי תקשורת
בכנסת זו מכהנים 11 אנשים ששימשו כעיתונאים ואנשי תקשורת:
- הליכוד (2): בועז ביסמוט, צגה מלקו
- יהדות התורה (2): משה גפני, ישראל אייכלר
- המחנה הממלכתי (1): פנינה תמנו
- יש עתיד (1): יאיר לפיד
- ישראל ביתנו (1): יבגני סובה
- חד"ש-תע"ל (1): עאידה תומא סלימאן
- העבודה (1): מרב מיכאלי
- הציונות הדתית (1): צבי סוכות
- הימין הממלכתי (1): גדעון סער
עולים
בכנסת זו מכהנים 20 חברי כנסת שנולדו בחו"ל ועלו לישראל:
- הליכוד (5): דוד ביטן (מרוקו), יולי אדלשטיין (אוקראינה), דן אילוז (קנדה), צגה מלקו (אתיופיה), קטי שטרית (מרוקו).
- יש עתיד (5): מאיר כהן (מרוקו), ולדימיר בליאק (רוסיה), טטיאנה מזרסקי (ברית המועצות), משה טור-פז (ארצות הברית), סימון דוידסון (ליטא).
- ישראל ביתנו (3): אביגדור ליברמן (מולדובה), יבגני סובה (אוקראינה), יוליה מלינובסקי (אוקראינה)
- הימין הממלכתי (2): זאב אלקין (אוקראינה), שרן השכל (קנדה).
- ש"ס (2): אריה דרעי (מרוקו), יוסי טייב (צרפת).
- הציונות הדתית (1): משה סולומון (אתיופיה).
- יהדות התורה (1): משה רוט (ארצות הברית).
- המחנה הממלכתי (1): פנינה תמנו (אתיופיה)
Remove ads
פילוגים ומיזוגים בסיעות הכנסת
- ב-20 בנובמבר 2022 התפלגו סיעות עוצמה יהודית ונעם מסיעת הציונות הדתית.
- ב-13 במרץ 2024 התפלגה סיעת הימין הממלכתי מסיעת המחנה הממלכתי.
- ב-30 ביוני 2024 התמזגו מפלגות העבודה ומרצ (שאינה מיוצגת בכנסת זו) למפלגת הדמוקרטים.
כהונת הכנסת
.jpeg)
הבחירות לכנסת העשרים וחמש נערכו ב-1 בנובמבר 2022, ז' בחשוון ה'תשפ"ג, לאחר שהוקדמו בחוק לפיזור הכנסת שקיבלה הכנסת העשרים וארבע. עובדות אלה יצרו שתי פרשנויות אפשריות לגבי משך כהונת הכנסת העשרים וחמש ומועד הבחירות לכנסת העשרים ושש, אם בחירות אלה לא יוקדמו.
חוק יסוד: הכנסת, שחוקק לראשונה ב-1958, ותוקן מספר פעמים ברבות השנים, מכיל מספר סעיפים הנוגעים למשך כהונתה של כל כנסת ולמועד הבחירות לכנסת שלאחריה. סעיף 8 קובע כי משך כהונתה של הכנסת הוא ארבע שנים מיום היבחרה. סעיף 9 קובע את מועד הבחירות המדויק: יום ג' השלישי לחודש חשוון שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, וכאשר השנה העברית הקודמת לשנה זו הייתה מעוברת, המועד הוא יום ג' הראשון לחודש חשוון. סעיף 36 קובע כי,
החליטה הכנסת להתפזר, תהיה תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה עד לחודש חשון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה.
הבחירות לכנסת העשרים וחמש הן הבחירות הראשונות לכנסת מאז חקיקתו של חוק יסוד: הכנסת (ומאז קום המדינה), שהוקדמו ממועדן המקורי ואף על פי כן מתקיימות בחודש חשוון. יתרה מזאת, מועד הבחירות, ז' בחשוון ה'תשפ"ג, יכול גם היה להיות מועדן המקורי של הבחירות, לו בשנה זו היו מסתיימות ארבע שנים לכהונת הכנסת הקודמת, שכן זהו בדיוק יום ג' הראשון בחודש חשוון שלאחר שנה מעוברת. אירוע תקדימי זה יצר עמימות חוקתית בנוגע למועד הבחירות המקורי החוקי לכנסת העשרים ושש. מחד, "גמר ארבע שנים מיום הבחירות" הוא ביום ז' בחשוון ה'תשפ"ז, אך מאידך, פרשנותו של הביטוי "חודש חשוון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים" הייתה נתונה למחלוקת משפטית.
פרשנות אחת טענה כי מדובר באותו חודש חשוון שבו מסתיימות ארבע שנים מלאות לכהונת הכנסת, והמילה "הקרוב" כוללת אף את החודש עצמו. על-פי פרשנות זו מועד הבחירות המקורי לכנסת העשרים ושש הוא ב-27 באוקטובר 2026, ט"ז בחשוון ה'תשפ"ז, (יום ג' השלישי לחודש חשוון לאחר שנה שאינה מעוברת), ומשך כהונתה של הכנסת העשרים וחמש, אם לא יוקדמו הבחירות, יהיה כארבע שנים. אולם פרשנות אחרת גרסה כי המילה "הקרוב" לא מתייחסת לאותו חודש חשוון שבה מסתיימת כהונת הכנסת, ולכן על מועד הבחירות הבאות להיקבע בחודש חשוון שלאחריו, כלומר 9 בנובמבר 2027, ט' בחשוון ה'תשפ"ח (יום ג' הראשון לחודש חשוון לאחר שנה מעוברת); על-פי אפשרות זו, משכה המקורי של כהונת הכנסת יהיה כחמש שנים.
ב-20 באפריל 2023 פרסם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נועם סולברג, את החלטתו, וקבע כי התאריך החוקי הוא 27 באוקטובר 2026, בחלוף כארבע שנים ממועד הבחירות הקודמות.[2]
הכנסת העשרים וחמש הושבעה ב-15 בנובמבר 2022.
כנס הקיץ של המושב השני של הכנסת העשרים וחמש נקבע לתשעה שבועות בלבד והיה הקצר בתולדות המשכן.[7][8]
Remove ads
פעולות עיקריות
- 13 בדצמבר 2022 – בחירתו של חבר הכנסת יריב לוין כיושב-ראש הכנסת, ברוב של 64 ח"כים בעדו, אל מול 45 ח"כים שהצביעו בעד ח"כ מירב בן-ארי.
- 29 בדצמבר 2022 – בחירתו של חבר הכנסת אמיר אוחנה כיושב-ראש הכנסת, ברוב של 63 ח"כים בעד מול 5 ח"כים נגד.
- 29 בדצמבר 2022 – הבעת אמון בממשלת ישראל השלושים ושבע בראשות בנימין נתניהו, ברוב של 63 ח"כים בעד מול 54 ח"כים נגד.
חקיקה בולטת
חוקי יסוד
- חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11) – נחקק לקראת הקמתה של ממשלת ישראל השלושים ושבע.[9] התיקון קובע כי אדם שנגזר עליו עונש מאסר על-תנאי יוכל להתמנות לשר מבלי שתהיה חובה שיו"ר ועדת הבחירות יקבע שלא מוטל עליו קלון. החוק זכה לכינוי "חוק דרעי" בשל העובדה שחקיקתו נועדה לאפשר לח"כ אריה דרעי, שהורשע בעבירות מס לעמוד בתנאי הכשירות לכהונת שר.[10] במסגרת החוק נוספה גם האפשרות למנות שר נוסף במשרד.[11]
- חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52) – הרחבת "החוק הנורווגי": מתן אפשרות לעד שליש סיעה בסיעות בעלות 18 ח"כים ומעלה להתפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי".[12]
- חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12) – ידוע בשם "חוק הנבצרות". התיקון קובע שהסמכות להכרזה על נבצרות ראש הממשלה תהיה רק של הממשלה באישור הכנסת, זאת אם ראש הממשלה לא מכריז עליה בעצמו. נקבע כי הנבצרות תוכרז אך ורק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית למלא את התפקיד.[13] לאחר עתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק, נפסק כי התיקון יעמוד בתוקף החל מהכנסת העשרים ושש.[14]
- חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) – קובע שבתי המשפט מנועים מלהשתמש בעילת הסבירות לשם ביקורת שיפוטית על החלטות של ממשלת ישראל ושריה. החוק הוא חלק מהרפורמה המשפטית בישראל.[15] לאחר עתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק, נפסל התיקון לחוק.[16]
- חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 3) – קובע איסור על פתיחת נציגות דיפלומטית זרה אשר לא מאומנת למדינת ישראל.[17]
חקיקה בתחום המשטר
- חוק הכנסת (תיקון מס' 51) – ביטול האפשרות של 4 ח"כים להתפלג מסיעתם מבלי להיחשב פורשים.[18]
- חוק הכנסת (תיקון מס' 52) – חבר הכנסת שהוגדר כפורש או הסיעה שהגישה את הבקשה להפרישו, יהיו רשאים לערער לבית המשפט העליון על החלטת ועדת הכנסת בעניין. בנוסף, נקצבו זמנים להליך.
צבא וביטחון
- חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7) – ביטול איסור השהייה בשטחים בצפון השומרון, שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות. בנוסף, התיקון משנה את שם החוק ל"חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה".[19]
- חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) – איסור על צריכה שיטתית וממושכת, של תכנים הכוללים קריאה ישירה לביצוע מעשי טרור, דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי הטרור וכו'. העונש של מי שעובר עבירה זו הוא שנת מאסר. החוק נחקק כהוראת שעה של שנתיים[20]
- חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 10) – מתן אפשרות לשר הביטחון להכריז באופן עצמאי וישיר גם על אדם זר כפעיל טרור, גם מבלי שגורם חיצוני הכריז על כך. בנוסף, החוק מרחיב את ההגדרה ל"פעיל טרור" גם למי שלוקח חלק במימון של ארגוני טרור ומאפשר תפיסה וחילוט רכוש הקשור לטרור.[21]
- חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) – הסמכת צה"ל והשב"כ לחדור לחומר מחשב הנמצא במחשב המפעיל מצלמת אבטחה, לשם סיכול או מניעה של גישה למידע החזותי המופק ממנה, אם נמצא לנכון שהוא מסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה. החוק נקבע כהוראת שעה עד יוני 2024. בהמשך תוקף החוק הוארך עד לסוף שנת 2024.[22]
- חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה) – מתן אפשרות לנפגעי טרור או לקרובי משפחה של נפגעי טרור לתבוע פיצויים מגופים שהוגדרו כ"מתגמלי טרור" ומהרשות הפלסטינית.[23]
- חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) – מתן זכאות לכבאים וסוהרים שנפטרו בעת מילוי תפקידם להיקבר בבית קברות צבאי.[24]
- חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) – ידוע גם בתור "חוק אל-ג'זירה". החוק קובע כי שר התקשורת רשאי להורות על הפסקת שידורים של ערוץ זר, סגירת משרדיו והסרת אתר האינטרנט שלו, במידה וראש הממשלה שוכנע כי שידוריו פוגעים בביטחון המדינה. החוק נקבע כהוראת שעה עד 31 ביולי 2024 ובהמשך תוקפו הוארך עד ל-30 בנובמבר 2024.[25]
- חוק גירוש משפחות מחבלים: מסמיך את שר הפנים לשלול את אזרחותו או תושבותו של מי שמעודד טרור או מסית לטרור, או ידע על תוכניתו של מחבל להוציא לפועל מעשה טרור.
חקיקה כלכלית-פיסקלית
- חוקי התקציב לשנות הכספים 2023 ו-2024[26]
- חוק התכנית הכלכלית וחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024) – חוקי ההסדרים לשנים 2023 ו-2024.[27]
- חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023 – מכיל תוספת של 25.9 מיליארד ש"ח לתקציב המדינה לשם מימון הוצאות ביטחוניות ואזרחיות שנובעות ממלחמת חרבות ברזל.[28]
- חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24) – הגדלת תקרת הגירעון מ-2.75% ל-3.75% מהתוצר המקומי הגולמי בשנת 2023.
- חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 – מכיל תוספת של 70 מיליארד ש"ח לתקציב המדינה לשם מימון הוצאות ביטחוניות ואזרחיות שנובעות ממלחמת חרבות ברזל.[29]
- חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25) – הגדלת תקרת הגירעון מ-2.5% ל-6.6% מהתוצר המקומי הגולמי בשנת 2024.
- חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 2) -– מכיל תוספת של 3 מיליארד ש"ח מתקציב המדינה הנוסף המקורי לשנת 2024, לשם מימון הוצאות ביטחוניות ואזרחיות שנובעות ממלחמת חרבות ברזל.[30]
- חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 26) -– הגדלה נוספת של סכום ההוצאה הממשלתית המותרת לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים הנובעים ממלחמת חרבות ברזל.
בנקאות ופיננסים
- הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום – פרק י"ט לחוק התכנית הכלכלית (2023 ו-2024) – מתן אפשרות להעברות כספים בין כלל אפליקציות התשלומים השונות.[31]
- חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 37) – מטיל חובה על תאגידים בנקאיים ליידע את לקוחותיהם באופן אפקטיבי על סיום הטבות בנקאיות הניתנות להם או על שינויים בתקופת ההטבה אם שינויים אלה הוסכמו מראש עם הלקוח. החוק קובע כי על הודעה זו להישלח לפחות 21 יום לפני מועד סיום ההטבה.
- חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל) – לקיחת תשלום נוסף של עד 2.5 מיליארד ש"ח בשנתיים הקרובות מהבנקים הגדולים במשק.[32]
- חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 31) – הסדרת הרגולציה החלה ביחס לקרנות הכספיות (מק"ם, פק"ם ועוד).[33]
- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 247) – מתן אפשרות למי שפתח חיסכון לכל ילד בבנק להעביר אותו לקופת גמל. בנוסף, נקבע כי ברירת המחדל עבור ילד שנולד תהיה מסלול קופת גמל בסיכון גבוה.[34][ב]
- חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 31) – הקלה על מכירת אחזקותיה של חברת כרטיסי האשראי "כאל" על ידי בנק דיסקונט והרחבת האיסור לגבי שליטה בחברת כרטיסי אשראי גם לבנק בעל היקף פעילות בינוני.[35]
- חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32) – הגברת הפיקוח והקשחת התנאים הנוגעים למתן אישור לבנקים לסגור סניפים. החוק קובע כי סניף בנק ייסגר באישור ועדת הרישיונות, המורכבת מנציגי ציבור.[36]
מיסים ותשלומים
- חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה) (תיקון) – הוספת נקודת זיכוי במס הכנסה להורים על כל ילד בן 6–12 בהוראת שעה עד סוף שנת 2023, בהמשך התיקון הפך להוראת קבע.[37]
- חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה – השוואת סכום מענק העבודה שגבר מקבל לסכום שאישה מקבלת. בנוסף, החוק מוסיף נקודת זיכוי במס הכנסה להורים בעד כל ילד בגיל 13–18.[38]
- חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה) – הוספת נקודות זיכוי במס הכנסה להורים לילדים עד גיל 3.[39]
- חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 273) – עצמאים המשרתים במילואים או בני זוגם יוכלו להפקיד סכומים בקופת גמל או בקרן השתלמות בשנת 2024, כאילו הופקדו בשנת 2023. בכך יוכלו אותם משרתים ליהנות מהטבות מס להם היו זכאים אילו הכספים היו מופקדים בשנת 2023.[40]
חקיקה חברתית
- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 238 - הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) – העלאת שיעור התגמול המזערי בעד יום מילואים לסכום של 300.61 ש"ח במקום 215.17 ש"ח. בנוסף, התשלום המינימלי לחודש מילואים מלא עלה מ-6,450 ש"ח ל-9,000 ש"ח. החוק נקבע כהוראת שעה לגבי מי ששירת במילואים בתקופה שמיום 7.10.2023 ועד יום 31.12.2023.[41] הוראת השעה הוארכה בהמשך עד לסוף שנת 2024.[42]
- חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה – קובע שבני משפחה של חטופים ונעדרים יהיו זכאים לתגמולים ולהטבות הניתנים לבן משפחה של נספה בפעולת איבה או של חלל צה"ל. בנוסף, קובע החוק, בהוראת שעה לשנתיים שניתן להאריכה בשנה נוספת, כי למשפחות של שבויים ונעדרים ישולם מענק כספי אחת לשלושה חודשים בסכום של 90,000 ש"ח. החוק מעגן גם הגנה מפני עיקולים על התגמולים, קובע פטור ממס הכנסה עליהם וכן קובע הגבלה על שכר הטרחה המרבי בעד הטיפול בתביעה לקבלת תשלומים אלה.[43]
- חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל) – מתווה הפיצויים למשק לשם התמודדות עם הנזקים הכלכליים שנוצרו בעקבות מלחמת חרבות ברזל. המתווה כולל פיצויים לעסקים ביישובי הספר אשר ספגו נזק עקיף בעקבות מהמלחמה. החוק קובע גם הקלות בזכאות לדמי אבטלה בגין חל"ת.[44]
- חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 25) – העלאת המימון של לימודים במוסד להשכלה גבוהה לחיילים ששירתו כלוחמים, ולאוכלוסיות זכאיות נוספות. על-פי החוק המימון יינתן כך שעל שנת הלימודים הראשונה והשנייה יקבל הסטודנט מימון של 85% ועל שנת הלימודים השלישית יינתן מימון של 130%. בנוסף, משך זמן הזכאות למימון לאחר השחרור מצה"ל יעלה.[45]
- חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4) – סכום מענק ההסתגלות, שמשולם לאישה ששהתה במקלט לנשים מוכות בעת יציאתה מהמקלט, יעלה מ-8,000 ל-11,000 ש"ח. בנוסף, האישה תוספת סיוע למענק בגובה 1,000 ש"ח, עבור כל אחד מילדיה הנמצא עימה.[46]
- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 244 והוראת שעה) – עדכון השכר הממוצע לצורך חישוב גביית דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות לא יחול בשנת 2025. משמעות התיקון היא העלאת דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות שמקוזזים מהמשכורת של חלק מהעובדים במשק.
- חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 43) – מי שהייתה מאורסת לחייל שנספה תהיה זכאית לתגמול חודשי לתקופה של חמש שנים ממועד פטירת הנספה ולהטבות נוספות כגון טיפול נפשי, לתקופה ארוכה יותר. החוק יחול על ארוסות של נספים שנפטרו מה-7 באוקטובר 2023.[47]
- חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 43) – נפגעי פעולות איבה ונכי צה"ל שנפגעו ממעשה טרור או בני משפחותיהם, יוכלו לגבות לפחות 75% מהפיצויים הנזיקיים שמגיעים להם ממבצע מעשה הטרור או ממי שאחראי לו, וזאת בנוסף על התגמולים המגיעים להם לפי חוקים אחרים.
חקיקה פלילית
- חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה) – הוספת עבירה של גביית דמי חסות לחוק העונשין וקביעת עונש מרבי של 9 שנות מאסר לעובר עליה. בהוראת שעה ל-5 שנים נקבע עונש מינימום של 3 שנות מאסר לאדם שמאיים על אדם אחר לתת לו תמורה כלשהי והאדם המאוים נעתר לכך. בנוסף, נקבע כי ניתן יהיה לחלט כספים מעבריינים שהושגו באמצעות סחיטה ודמי חסות גם ללא הרשעה פלילית, אלא רק באמצעות הליך אזרחי.[48]
- חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה) – הכפלת העונש הפלילי והפיצוי שניתן בעבור עבירות מין שנעשו ממניע לאומני או ממניע של עוינות לציבור מסוים.[49]
- חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה – קביעת זכאות לנפגע עבירה ולקרוב משפחתו להגיש בקשה להטיל על מורשע במעשה טרור מגבלות על המגורים, העבודה או מוסד לימודים בקרבת נפגע העבירה.[50]
- חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38) – העלאת תקופת המאסר וסכום הקנס אשר יוטלו על אדם עקב עבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים.
- חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 39) – העלאת משך הזמן המרבי לשלילת הרישיון או היתר העיסוק של מי שהורשע בהעסקה של שוהים בלתי חוקיים. בנוסף, יחול חילוט קבוע של כל רכוש השייך למי שהסיע השב"חים, אשר באמצעותו נעשתה העבירה.[51]
- חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה – רישומים פליליים ומשטרתיים שניתנו עד שנת 2021 לבני העדה האתיופית בגין הפרת הסדר הציבורי ימחקו. רישומים אלה ימחקו במידה ולא נקבע עונש מאסר בפועל על אותן עבירות.[52]
- חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 16) – החלת החוק למניעת הטרדה מינית גם על מעסיקים של עובדי קבלן.[53]
- חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25 - הוראות שעה) – קטינים בני 12–14 שהורשעו בעבירות טרור חמורות יחלו לרצות עונש מאסר מהגיעם לגיל 14.[54]
- חוק העונשין (תיקון מס' 150) – ביטול עבירת השוטטות.[55]
- חוק העונשין (תיקון מס' 151) – העונש על עבירה של תקיפת סוהר ישתווה לעונש המוטל על עבירה של תקיפת שוטר. בכך החוק מחמיר את הענישה על עבירה זו.[56]
חקיקה משפטית
- חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) – קובע כי בית המשפט יוכל להורות על איזוק אלקטרוני, זאת לאחר הערכת מסוכנות של בן המשפחה ואם ישנה הרשעה קודמת בעבירת אלימות או לחלופין כתב אישום או הפרת צו הגנה קודם. כמו כן, קובע החוק חריג שעל פיו, במקרים קיצוניים, שופט מוסמך לאפשר את האיזוק האלקטרוני במידי ולהורות על הערכת מסוכנות בתוך עשרה ימים. החוק נקבע כהוראת שעה למשך 3 שנים.[57][ג]
- חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9) – הוספת מנגנון "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" עבור חובות של חייבים. עוד נקבע כי דמי הפיגורים ייעצרו עבור חייבים שעומדים בפריסת התשלומים שלהם והם לא ייצברו עוד כריבית דריבית.[58]
- חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 25) – ניצולי שואה, ותיקי מלחמת העולם השנייה, יוצאי מרוקו ואלג'יר תחת שלטון וישי וניצולי הפרהוד בעיראק יהיו זכאים לשירות מהסיוע המשפטי ללא תלות במבחן של זכאות כלכלית.[59]
- חוק העונשין (תיקון מס' 149) – הפחתת שיעור דמי הפיגורים על אי-תשלום קנס בחלוף המועד הראשון לתשלומו.
- חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 18) – מתן אפשרות להעברת זכאות לקבלת הטבות הכלולות בחוק זה מאדם שנפגע בטבח שבעה באוקטובר ואין ביכולתו לממש אותן, לקרובי משפחה שאינם במעגל הראשון של נפגע העבירה.
- חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 10) – עדות של קטין בתביעת נזיקין בגין הטרדה מינית, אלימות וכו', תיעשה שלא בנוכחות הנאשם.[60]
- חוק הפרות תעבורה מנהליות – הקמת בית הדין לתעבורה שמטרתו לייעל את הליך הדיון בעבירות תעבורה, שהן עבירות קנס. החוק קובע בין היתר, שניהול הליכי הערר יהיה באופן דיגיטלי.[61]
חקיקה אזרחית
- חוק הירושה (תיקון מס' 19) – הקלות רגולטוריות בנושא חלוקת ירושה בין בני משפחה. מטרת החוק היא מתן מענה למצבים מורכבים שנוצרו לאחר טבח שבעה באוקטובר דוגמת מוות של מספר בני משפחה גרעינית באותו הזמן, דבר אשר גורם לקשיים ועיוותים בחלוקת ירושה.[62]
- חוק הירושה (תיקון מס' 21) – ביטול הדרישה להרשעה פלילית בגינה אדם שגרם למותו של אדם אחר לא יוכל לרשת אותו. החוק קובע כי במידה והדבר הוכח בהליך אזרחי, גם אז ניתן יהיה לפסול ירושה.
משטרה וסדר ציבורי
- חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 37) – קובע שהשר לביטחון לאומי הוא שיתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, והוא רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות. בנוסף, המשטרה תחויב לפרסם את פקודותיה באתר האינטרנט שלה.[63]
- חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 – מסדיר את כללי הילולת רבי שמעון בר יוחאי לשנת ה'תשפ"ג (2023) ומכין למעשה את התשתית החקיקתית ליישום המלצות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון.[64]
- חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה) – מאפשר לשוטר לבצע חיפוש ללא צו שופט אם התעורר חשד סביר שכלי נשק או חלק מהותי מנשק, שעשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה, נמצא במקום, ואם בשל הצורך המיידי לביצוע החיפוש לא ניתן לקבל צו. בנוסף החוק מאפשר למשטרה לבצע חיפוש של תיעוד או מצלמה שעשויים לשמש ראיה לביצוע עבירה שדינה עשר שנות מאסר לפחות, הכוללת עבירת נשק, עבירה של ירי במקום מגורים או עבירת סחיטה באיומים. החוק נקבע כהוראת שעה למשך שנה, בהמשך תוקף החוק הוארך.[65]
- חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 – מסדיר את כללי הילולת רבי שמעון בר יוחאי לשנת ה'תשפ"ד (2024). החוק כולל הגבלות קפדניות על השהייה בהר, זאת עקב הצורך הביטחוני לכך עקב החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל.[66]
- חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 8) – חייל השומר על מתקן ביטחוני יוכל לבצע חיפוש גופני או לעכב ללא צו של בית משפט, אדם שהתעורר נגדו חשד שהוא נושא נשק.[67]
- חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה – מתן אפשרות לבית משפט, לפי בקשת המשטרה ובאישור היועץ המשפטי לממשלה, להטיל צו הגבלה על אדם הפועל במסדרת ארגון פשיעה, בהתבסס על ראיות מנהליות בלבד. ההגבלות יכולות להיות מגבלה על כניסה לאזור, מגבלה על קיום קשר עם אנשים מסוימים, מגבלה על נהיגה והחזקת חפצים מסוימים ועוד.[68]
עבודה
- חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) – הגנה מפני פיטורים לעובד שנעדר מעבודתו או לא ביצע אותה עקב מספר סיבות אשר נגרמו מנזקי מלחמת חרבות ברזל.[69]
- חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים – הפחתת דמי הבראה לכלל העובדים במשק לטובת תשלום מענקים לחיילי מילואים.[70]
- חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה) – נקבעה הגנה מפיטורים לבני זוג של משרתי המילואים. כמו כן, נקבע כי לא ניתן יהיה לפגוע בהיקף משרתם ובמשכורתם של משרתי מילואים, לאחר 30 יום מסיום שירות המילואים שלהם. בנוסף, נקבע מענק הסתגלות לבנות ובני זוג של משרתי מילואים עם ילד בגובה 70% מהכנסתו של בת או בן הזוג, המענק יינתן לתקופה של עד חודש.[71]
- חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 22) – בתקופה של חופשת לימודים, מעסיק יוכל להעסיק בני נוער עד השעה 01:00 במקום 23:00.[72]
אוכלוסין והגירה
- חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה) – תיקונים לחוק האזרחות ולחוק הכניסה לישראל, המאפשרים שלילת אזרחות ישראלית ורישיון לישיבת קבע ממחבלים מורשעים, שקיבלו תגמול מהרשות הפלסטינית על מעשה הטרור. בנוסף, החוק מאפשר לגרש את אותם מחבלים לשטחי הרשות הפלסטינית עם תום ריצוי מאסרם.[73]
- חוק הדרכונים (תיקון מס' 10) – מאפשר לשר הפנים לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה שטרם השתקע בישראל.[74]
- חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מערכות ישראל – שר הפנים, בהמלצת שר הביטחון, יוכל להעניק אזרחות כבוד של מדינת ישראל לחלל מערכות ישראל שבמועד פטירתו לא היה אזרח ישראלי.[75]
- חוק נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים ומאגר מידע – מתן אפשרות למשרד הפנים ליטול אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים ולהכלילם במאגר הביומטרי.[76][ג]
פנים ושלטון מקומי
- רשויות מקומיות - פרק י"ט לחוק התכנית הכלכלית (2023 ו-2024) – הקמת "קרן הארנונה", שאליה רשויות מקומיות יצטרכו להעביר כסף בעד כל שטח עסקי שיבנו. הכספים שיצטברו בקרן יעברו לרשויות מקומיות שיאשרו בנייה של יחידות דיור.[77]
- חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (מס' 53) המכונה חוק בועז יוסף או חוק טבריה – קובע כי יושב ראש ועדה קרואה יהיה זכאי להיכלל ברשימת המועמדים ולהיבחר כראש רשות מקומית בבחירות שיערכו באותה רשות מקומית לראשונה לאחר מינויו. התיקון יחול גם במועצות האזוריות. עוד נקבע כי תחול על ראש הוועדה הממונה תקופת צינון של שלושה חודשים. בהמשך, בית המשפט הגבוה לצדק פסק כי החוק יחול החל מהבחירות לרשויות המקומיות (2028).[78]
- חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12) – קובע כי גם ליישובים באזור עדיפות לאומית שמסווגים באשכול 1–5 במדד פריפריאליות וליישובים קהילתיים בנגב ובגליל בהם יש עד 700 יחידות דיור, תינתן אפשרות להקים ועדות קבלה.[79][ב]
- חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 157) – סמכות שר הפנים לחלוקת כספי ארנונה מאזורי תעשייה ומסחר בין רשויות מקומיות סמוכות, תורחב גם למקרים בהם אותן רשויות נמצאות באזור יהודה ושומרון.[80]
תכנון ובנייה
- חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 146) – העברת הזכויות במקרקעין שהתבצעה אגב הליך פירוד בין בני זוג לא תחויב בהיטל השבחה. בנוסף, נקבע פטור מהיטל השבחה על השבחה שנוצרה בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון במידה ולא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה.[81]
- חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 149 והוראת שעה) – קביעת הליך רישוי מקוצר על הקמת מרחב מוגן במבנה קיים.[82]
- חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 150 והוראת שעה - חרבות ברזל) – הקלות בתהליך לאישור הקמת מגורים זמניים למפוני עוטף עזה במלחמת חרבות ברזל, זאת על ידי מתן אפשרות לשר הפנים לאשר את הקמתם, בלא צורך בהיתר בנייה.[83]
- חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 151 ו-תיקון מס' 152) – הוספת נציג ממשלה, ו-2 נציגי ציבור, אחד בן האוכלוסייה הערבית ואחד בן האוכלוסייה החרדית למועצה ארצית לתכנון ובנייה. בנוסף, בוועדות המחוזיות בצפון ובדרום, נוסף נציג של שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות, ונציג של שר הפנים.[84]
דיור
- חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 103) – קובע כי רכישת דירה עבור ילד שהתייתם מאחד מהוריו לא תחויב במס שבח ובמס רכישה.[85]
- חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד) – הארכת הזכאות למגורים בדיור ציבורי לקרובי משפחה של חטופים, נעדרים או נרצחים, שהתגוררו בדירה עם הזכאי ערב פטירתו או מעברו למוסד סיעודי, להמשיך להתגורר בה לתקופה שלא תעלה על שש שנים.[86]
תחבורה
- חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה – הקמת רשות ממשלתית לחקירה בטיחותית בתעופה שמחליפה את משרד "החוקר הראשי" במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.[87]
- חוק לתיקון פקודת הנמלים (מס' 6) – קביעה כי השטת כלי שיט ומילוי תפקיד בכלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן היא עבירה פלילית.[88]
מערכת הבריאות
- חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13) – ידוע בשם "חוק החמץ". החוק קובע שמנהל בית חולים רשאי לקבוע הוראות בדבר הגבלה של הכנסת חמץ למבנה בית החולים בפסח.[89]
תעשייה, מסחר וחקלאות
- חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) – קובע כי על בעלי עסקים לסמן את ארץ המקור של תוצרת חקלאית שאינה ארוזה.[90]
- חוק לתיקון פקודת היבוא והיצוא (מס' 6) – מתן הקלות בהליך הכנסת מוצרים מיובאים לארץ. על פי החוק מוצרים ברמות סיכון 2–4 לא יחויבו לעבור במכון התקנים לפני כניסתם לישראל. במקום זאת, יוכלו היבואנים להכניס סחורה על בסיס הצהרה בלבד.[91]
- חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 38) – החרגת יינות מהאיסור למכור משקאות משכרים בשעות הלילה, בימי חמישי ובימים שלפני חג.[92]
- חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה) – הקניית כלים נוספים לממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לבירור מקרים של חשד לעושק קשישים או צרכנים נוספים. בנוסף, החוק קובע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות במידה והפעיל שימוש חוזר ונשנה של התנהגות כלפי צרכן שהוא אדם בעל מאפיינים מיוחדים. היה והממונה קבע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות, הכספים שקיבל מכלל הצרכנים שלו יוקפאו וכך גם ההליכים המתנהלים נגד חייבים לו בהוצאה לפועל.
- חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה) – החלת הוראות הפרק הנוגע להסדרת פעילות ספקים וקמעונאים בחוק לקידום התחרות בענף המזון גם על רשתות הפארם. התיקון אוסר בין היתר על רשתות הפארם הגדולות לפתוח סניפים ברדיוס של ק"מ או 2 ק"מ מסניף אחר שלה ברשות מקומית גדולה או קטנה בהתאמה. התיקון משנה את שם החוק ל"חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם".[93]
- חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70) – מתן אפשרות לשר הכלכלה והתעשייה בהתייעצות עם שר האוצר לקבוע כי בזמן מצב חירום, עוסק לא ימכור לצרכן שירות או מוצר מסוים במחיר העולה באופן ניכר וחריג על מחירו הממוצע בשלושת החודשים הקודמים למצב החירום.[94]
תקשורת
- חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 78) – בעל דירה יהיה רשאי להתקין בגג בניין משותף מתקן של חובב רדיו זאת בתנאי שלא הובעה התנגדות בכתב מצד רוב הדיירים בבית. החוק קובע כי לא יהיה צורך יותר בהסכמה של כלל דיירי הבניין.
- חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 49) – הארכת הוראת המעבר שמקנה הקלות רגולטוריות לערוצים זעירים וזעירים ייעודיים.[95]
- חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 79) – מתן אפשרות למנוי בחברת תקשורת לבקש להגביל או לחסום את גישתו לשירותי תקשורת. החוק חל על הסדרים כמו "סלולרי כשר".[96]
- חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 - הוראת שעה) – הטלת חובה על הערוצים הזעירים והזעירים-הייעודיים להפיץ את שידוריהם באמצעות מערך "עידן פלוס". החוק מבטל את תשלום דמי ההפצה המוטל על ערוצים אלה לשידור במערך.[97]
חינוך, תרבות וספורט
- חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע – קובע איסור עיסוק והעסקה במוסדות חינוך, טיפול או השגחה במשך 10 או 18 שנים (בהתאם לחומרת העבירה) על בגיר שהורשע בעבירות אלימות והתעללות כלפי ילדים עד גיל 6 וחסרי ישע. החוק קובע חובה על מעסיק לקבל אישור משטרה כתנאי להעסקה במוסדות כאמור. ועדת מומחים תוסמך לפטור מהאיסור אדם ששוכנעה כי אינו מהווה סכנה לילדים או לחסרי ישע. החוק כולל גם הסדר המאפשר לדרוש מאותם מועסקים הצגת אישור משטרה להעסקתם.[98]
חקיקה דתית
- חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 9) – הרחבת ההגבלות שניתן להטיל על סרבני גט.[99]
בעלי חיים
- חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים – מתן אפשרות לרשויות מקומית להקים ולהפעיל מאגר DNA מקומי לכלבים אשר בעליהם מתגוררים באותה רשות.[100]
המגזר הציבורי
- חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) – חיוב מי שמונה לשגריר או קונסול בחוץ לארץ, להצהיר כי הוא מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולמלא באמונה את תפקידו.[101]
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 25) – קובע כי בחברות ממשלתיות המעסיקות יותר מ-100 עובדים, מספר העובדים בעלי המוגבלות יעמוד על לפחות 5%, עד סוף שנת 2025.[102]
חקיקה בעקבות מלחמת חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל, שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, הצריכה שלל פעולות חקיקה, בהן דחיית מועדן של פעולות שונות (כגון הבחירות לרשויות המקומיות בישראל) והגנות שונות למי שנפגע מהמלחמה. ראו פירוט בערך העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל#חקיקה ורגולציה.
ישיבות הכנסת
נאומים של מנהיגים זרים בישיבות הכנסת
- 1 במאי 2023 – קווין מקרתי, יושב-ראש בית הנבחרים של ארצות-הברית
- 11 בדצמבר 2024 – סנטיאגו פניה, נשיא פרגוואי
Remove ads
בעלי תפקידים
בעלי התפקידים המכהנים מודגשים:
קישורים חיצוניים
- אתר הכנסת
- יובל קרני, "קיץ מוצלח": כך נעלמה המהפכה המשפטית מסיכומי הקואליציה, באתר ynet, 31 ביולי 2023
ביאורים
- הליכוד זכה בבחירות ב-30 מנדטים מול 6 מטעם הציונות הדתית. בפועל יוצגה סיעת הליכוד ברוב כהונת כנסת זו על ידי 29 ח"כים וסיעת הציונות הדתית יוצגה על ידי 7 ח"כים כיוון שאופיר סופר שובץ מטעם הציונות הדתית ברשימת הליכוד באמצעות מפלגת מדף בעקבות הסכם בין המפלגות שמומש והוביל למעבר של סופר לסיעת הציונות הדתית כחודש וחצי אחרי תחילת כהונת הכנסת.
- הצעת החוק יוזמה וקודמה על ידי הכנסת העשרים וארבע והוחל עליה דין רציפות.
- הצעת החוק יוזמה וקודמה על ידי ממשלת ישראל השלושים ושש בכנסת העשרים וארבע והוחל עליה דין רציפות
- הוועדה עוסקת בהצעות החוק שקשורות לנבצרות ראש הממשלה ולביקורת שיפוטית לעניין כשירות למינוי שרים.
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads