שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
דרכון ישראלי
מסמך נסיעה המונפק לאזרחי ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
דרכון ישראלי הוא מסמך נסיעה, המונפק לאזרחי ישראל המאפשר להם לצאת אל מחוץ לגבולות ישראל, ומזכה את נושאו להגנה וסיוע קונסולרי של מדינת ישראל מול גורמים זרים. נכון לשנת 2024, נושאי דרכון ישראלי מורשים להיכנס ל-170 מדינות וטריטוריות ללא צורך באשרת כניסה.[1]
אזרחי ישראל רשאים להחזיק דרכונים של מדינות אחרות, אך הרבה פעמים הם נדרשים להשתמש בדרכון ישראלי בעת כניסה לישראל ויציאה ממנה.
דרכון בישראל מונפק לתקופה של בין חמש לעשר שנים. כאשר מסתיים תוקפו או כאשר מתמלא הדרכון יש להחליפו בחדש. בדרכון הישראלי 32 דפים (למעשה עמודים), אך ניתן להנפיק דרכון עסקי המכיל 64 דפים בתוספת אגרה. דרכונים ישראליים מונפקים גם על ידי נציגויות ישראליות מחוץ לגבולותיה.
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
מדינת ישראל החלה בהנפקת דרכונים ב-14 במאי 1948, לאחר הכרזת העצמאות הישראלית. בפועל הדרכון הראשון שהונפק היה זה של הנשיא חיים ויצמן באוגוסט.[2]
בארבע השנים הראשונות לקום המדינה, הדרכון הישראלי היה "תקף לכל מדינות העולם מלבד גרמניה"[דרוש מקור] (המערבית והמזרחית). לאחר חתימת הסכם השילומים עם גרמניה המערבית ב-1952, ההגבלה בוטלה ובדרכון נכתב "תקף לכל הארצות".
בשנת 2013 החל משרד הפנים בפיילוט (ניסוי על קבוצה ראשונית) של הנפקת דרכונים ביומטריים, דבר שהתאפשר לאחר שבשנת 2009 חוקקה הכנסת את חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע (2009).[3] הפיילוט נמשך עד שנת 2017. ב-28 בפברואר 2017, התקבל בכנסת התיקון לחוק אמצעי זיהוי ביומטריים ולפיו החל מ-1 ביוני 2017, יונפקו לתושבי ישראל תעודות ביומטריות.
בראשית ימי המדינה דרכונים הונפקו רק לשנתיים. לאחר מכן הונפק דרכון לתקופה של 5 שנים עם אפשרות להאריך את תוקפו ל-5 שנים נוספות. עד חקיקת חוק האזרחות, לא הונפקו דרכונים ליוצאים לחוץ לארץ אלא תעודות מסע.[4][5] עם התארכות הליכי חקיקת חוק האזרחות, הוחל בחקיקת חוק דרכונים שיאפשר הוצאת דרכונים למי שהממשלה מכירה בו כאזרח ישראלי,[6] אולם גם חוק זה התעכב ובסופו של דבר אושר רק לאחר חקיקת חוק האזרחות.[7] עד לשנת 2017, הונפק דרכון לתקופה של 10 שנים. עם החלת חוק הביומטריה ותחילת הנפקת הדרכונים הביומטריים, ניתן דרכון בתוקף של בין 5 ל-10 שנים, וזאת בהתאם לתנאים המופיעים בתקנות.[8]
שלילת או דחייה של דרכון ישראלי היא אחת הסנקציות שבהן רשאי בית הדין הרבני הישראלי לאכוף גירושים על סרבני גט.
באוקטובר 2023 משרד החוץ של ארצות הברית החליט שישראלים יוכלו להיכנס לארצות הברית ללא ויזה, ובתמורה ישראל תרשה לפלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית להיכנס לשטחי ישראל.
Remove ads
תיאור
סכם
פרספקטיבה
דרכונים ישראליים הם בעלי צבע כחול, ומוטבעים בסמל מדינת ישראל במרכז הכריכה הקדמית, מתחת למילים "מדינת ישראל" ו-"STATE OF ISRAEL" בעברית ובאנגלית, בהתאמה. מתחת לכותרת מופיעה הכתובת "דרכון" ו-"PASSPORT". הדפים הפנימיים מעוטרים בסמל הישראלי של ענפי הזית והמנורה שבעת הקנים. הדרכון הרגיל מכיל 32 עמודים, ודרכון העסקים מכיל 64 עמודים.
דרכונים ישראליים תקפים עד 10 שנים עבור אנשים מעל גיל 18. הם דו לשוניים, הן בעברית והן באנגלית. כיוון שהכתיב העברי הוא מימין לשמאל, הדרכונים נפתחו מהקצה הימני ודפים שלהם מסודרים מימין לשמאל. הערבית אינה משמשת בדרכונים ישראליים, אף על פי שהיא משמשת בתעודות זהות והיא מסווגת בעלת מעמד מיוחד במדינה, תוך שימוש במוסדות המדינה כדי שנקבעו בחוק.
סוגי דרכונים
- דרכון רגיל – הדרכון הנפוץ ביותר.
- דרכון דיפלומטי – דרכון הניתן לדיפלומטים, פקידי מדינה ובני משפחותיהם למטרות מסע בינלאומי במסגרת תפקידם. רוב האנשים בעלי חסינות דיפלומטית נושאים דרכון דיפלומטי, אך דרכון דיפלומטי אינו מבטיח חסינות דיפלומטית כשלעצמו.
- דרכון שירות – דרכון הניתן לעובדי מדינה ובני משפחותיהם למטרות מסע בינלאומי במסגרת תפקידם.
דף מידע זהות
מידע על דרכון ישראלי מופיע בעמוד 2, וכולל את הפרטים הבאים:
- תמונה של בעל דרכון משמאל
- סוג (ד)
- סמל המדינה (ISR)
- מס דרכון
- מס זהות
- שם משפחה
- שם פרטי
- אזרחות
- תאריך לידה
- מין
- מקום לידה
- תאריך הוצאה
- תאריך פקיעת תוקף
- סמכות (ממונה דרכונים ב-)
- חתימת בעל הדרכון
כל המידע מופיע בעברית ובאנגלית. דף המידע מסתיים עם "אזור קריא מחשב". חתימת המוביל באה על דף 3 (בדרכון שאינו ביומטרי).
הודעת דרכון
ההצהרה בדרכון ישראלי מצהירה בעברית ובאנגלית:
שר הפנים של מדינת ישראל מבקש בזה את כל הנוגעים בדבר להרשות לנושא דרכון זה לעבור ללא עכוב והפרעה ולהושיט לו במקרה הצורך את ההגנה והעזרה הדרושה.
The Minister of the Interior of the State of Israel hereby requests all those whom it may concern to allow the bearer of this passport to pass freely without let or hindrance and to afford him such assistance and protection as may be necessary.
כריכה אחורית
המידע על הכריכה האחורית של דרכון ישראלי כתוב בעברית בלבד: ”דרכון זה הוא קניינה של מדינת ישראל והינו מסמך בעל ערך שיש לשמור עליו בקפדנות. אסור להוסיף, למחוק פרט כלשהו בדרכון, לתלוש דף או דפים ממנו, להשמיד או להשחית את הדרכון. החוק קובע שהמבצע פעולה כזו וכן מי שמשתמש שלא כחוק בדרכון שאינו שלו או מניח לאדם אחר להשתמש שלא כחוק בדרכונו, עובר עבירה פלילית ועלול להיענש. אזרח ישראלי שהוא גם אזרח חוץ ובעל דרכון זר חייב להיכנס לישראל ולצאת ממנה בדרכון או בתעודת מעבר ישראליים.”
דרכון דיפלומטי
בראשית ימי המדינה, כיוון שהממשלה לא הנפיקה דרכונים, נעשה שימוש יחסית רחב בדרכונים דיפלומטיים. כך למשל, דרכונים דיפלומטיים שימשו את פקידי משרד החוץ ובני משפחותיהם גם כשהם נסעו בנסיעות פרטיות.[9]
בנובמבר 2007 אישרה הכנסת מתן דרכון דיפלומטי לחברי הכנסת במקום דרכון השירות שניתן להם עד אז, בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת. הצעת החוק הונחה על ידי ח"כ ניסים זאב שטען בפני מליאת הכנסת כי: ”בשל מעמדם של חברי הכנסת... הנוסעים תדיר בנסיעות רשמיות לחוץ לארץ בתוקף תפקידם, ראוי כי זכאותם לדרכון רשמי לא תפחת מזכאותם של פקידי הממשלה הבכירים... כך שיקבע כי חברי הכנסת זכאים לדרכונים דיפלומטיים במקום דרכוני השירות”. מנגד מספר חברי כנסת, ובהם שלי יחימוביץ', טענו בפני המליאה כי חברי הכנסת אינם צריכים להיות שונים מכלל ישראל ביציאתם לחו"ל, כי כבר כיום דרכון השירות מזרז בעבורם תהליכים שאינם פתוחים בפני האזרח הפשוט, כי דרכון דיפלומטי נותן רושם מטעה שחבר הכנסת יוצא בשליחות רשמית מטעם ממשלת ישראל, ונותן לו חסינות ופטור מחובות מיסים החלות בארץ המארחת.
Remove ads
תעודת מעבר (לסה פאסה)
סכם
פרספקטיבה
ישראל רשאית להנפיק תעודת מעבר (לסה פאסה) לאדם שאין לו דרכון ישראלי או לחלופין דרכון זר כדי לאפשר לאדם להיכנס ולצאת מהארץ. ניתן להנפיק בנסיבות הבאות:
- לתושבים שאינם אזרחים / זרים, שאין להם דרכון נוסף, למשל חסר אזרחות או שאזרחותם לא הוגדרה, כדי לאפשר להם לעזוב את הארץ, למשל במקרים של זרים שהסתננו לישראל וגורשו, או זרים הזקוקים לעזוב את הארץ מכל סיבה אחרת ואינם מסוגלים להשיג דרכון ממדינה אחרת.
- לאזרחים ישראלים במקום דרכון, למשל לאלו שאיבדו את דרכוניהם בחו"ל.
בעלי תעודת מעבר אינם זכאים לפטור מאשרת כניסה למדינות מסוימות כבעלי דרכון ישראלי רגיל, שכן תעודת מעבר אינו מתקבלת למטרות נסיעה או זיהוי על ידי מדינות רבות. השימוש בתעודת מעבר ליציאה מישראל אינו מעניק לכשלעצמו, זכות להיכנס לארץ אחרת או לחזור לישראל.
תעודת מעבר לזרים
ניתן להנפיק "תעודת מעבר ישראלית לזרים" לתושבים הערבים של מזרח ירושלים חסרי אזרחות ישראלית וירדנית (אנ'), וכן לתושבים הדרוזים ברמת הגולן שאינם אזרחים.[10]
תעודת מעבר במקום דרכון לאומי
תעודת מעבר במקום דרכון לאומי ניתן להנפיק לאזרחים ישראלים על ידי משרד הפנים בנסיבות מסוימות:[11]
- 90 יום לאחר ההגירה לארץ, אזרחים חדשים רשאים להגיש בקשה לתעודת מעבר, והם נדרשים להשתמש בו כדי להיכנס ולצאת מהארץ החל מ-120 יום לאחר עלייתם. לאחר 75% מהשנה הראשונה בארץ הם זכאים להגיש בקשה לדרכון ישראלי. עם זאת, לאחר 25 ביולי 2017, עולים חדשים אינם נדרשים עוד למלא את דרישת המגורים כדי לרכוש דרכון ישראלי.[12]
- תושבים זרים או חסרי אזרחות ופליטים.
- אזרחים ישראלים עם עבר פלילי.
- אזרחים ישראלים שאיבדו או הרסו מעל שלושה דרכונים.
- אזרחים ישראלים שאיבדו את דרכונם במהלך טיול לחו"ל.
הם בדרך כלל תקפים למשך שנתיים, ולא יותר מחמש שנים. הנפקת תעודת מעבר במקום דרכונים היה הליך רגיל בשנות ה-90, כאשר ממשלת ישראל הגיבה לגל של כנופיות פשע רוסיות שעלו לישראל והחלו להשתמש בדרכונים ישראליים לפעילותם.[13]
דרישות אשרה והגבלות
סכם
פרספקטיבה
דרישות אשרה
נכון לשנת 2021, דרכוני המדינות ישראל וקוריאה הדרומית הם היחידים המאפשרים כניסה ללא אשרה לכל מדינות אירופה.
ביולי 2022 מרוקו ביטלה את דרישת הוויזה הרגילה לאזרחים ישראלים אשר יכולים להנפיק את הוויזה דרך אתר האינטרנט של הקונסוליה המרוקאית.
הגבלות מסע
על פי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, בו נקבע כי "היוצא, ביודעין ושלא כדין, מישראל ללבנון, לסוריה, למצרים, לירדן, לערב הסעודית, לעיראק, לתימן או לכל חלק מארץ ישראל שמחוץ לישראל, דינו - מאסר ארבע שנים או קנס חמשת אלפים לירות". על פי חוק זה, על אזרח ישראל נאסר לבקר בהן ללא היתר מיוחד המונפק על ידי שר הפנים. ישראלי המבקר באחת ממדינות אלה, עם דרכון זר או ישראלי, עלול לעמוד לדין פלילי עם שובו לישראל.
רשימה זו נקבעה בשנת 1954, ועודכנה רק פעם אחת, ב-25 ביולי 2007, כאשר איראן הוספה לרשימה.[14] מצרים וירדן לכאורה נשארו ברשימת "מדינות אויב", אולם משרד הפנים פרסם היתר כללי לביקור במדינות אלה, בעקבות הסכמי השלום שנחתמו בין ישראל לבין כל אחת מהן. בכך למעשה בוטל האיסור החוקי בכל הנוגע לביקור בשתי המדינות. ב-1 באפריל 2008, הוגשה הצעת חוק ממשלתית אשר נועדה לתקן את החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954. בתוספת להצעת החוק צוינה רשימה של 9 מדינות וטריטוריה המוגדרות "מדינות העוינות את ישראל": איראן, אפגניסטן, לבנון, לוב, סודאן, סוריה, עיראק, פקיסטן, תימן ורצועת עזה. נכון לנובמבר 2020, הליכי החקיקה של תיקון זה לחוק לא הושלמו עדיין.[15] נוסף למדינות אלה קיימות מדינות נוספות האוסרות כניסה לבעלי דרכונים ישראלים, לאחר שהצטרפו לחרם הערבי על מדינת ישראל, בהן מלזיה, ברוניי ובנגלדש.
(הדרכון הראשון שהונפק בישראל)
מפת דרישות האשרה לבעלי דרכון ישראלי רגיל
.svg)
ישראל
פטור מאשרה / אישור כניסה אלקטרוני (ETA)
אשרה ניתנת בנקודת הכניסה למדינה
אשרה אלקטרונית (eVisa)
אשרה ניתנת בנקודת הכניסה למדינה או אשרה אלקטרונית (eVisa)
נדרשת אשרה
אשרה בתנאים מגבילים / אישור מיוחד נדרש
איסור כניסה
דרישות אשרה לבעלי דרכון ישראלי רגיל לנסיעה למטרות תיירות
מדינות לא מוכרות או מוכרות חלקית
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads