Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981, הוא חוק מרכזי בדיני הגנת הצרכן, שנועד להגן על ציבור הצרכנים מפני הטעייה וניצול מצד העוסקים. החוק נוצר בעקבות התפתחות חיי המסחר וריבוי תלונות של ציבור הצרכנים בגין הטעיה וניצול. ביסוד החוק ניצבת מצוקת הצרכנים, שמצויים בנחיתות מבחינת כושר המיקוח והמידע שברשותם, לעומת כוחם הרב של העוסקים. חובות החוק חלות בעיקר על עוסק – שמוגדר: ”מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן”.
פרטי החוק | |
---|---|
תאריך חקיקה | 1 באפריל 1981 |
תאריך חקיקה עברי | כ"ו באדר ב' תשמ"א |
גוף מחוקק | הכנסת התשיעית |
חוברת פרסום | ספר החוקים 1023, עמ' 248 |
הצעת חוק | ממשלתית |
משרד ממונה | משרד הכלכלה והתעשייה |
מספר תיקונים | 71 |
נוסח מלא | הנוסח המלא |
החוק אושר בקריאה ראשונה באוקטובר 1980[1] ואושר סופית באפריל 1981[2] ותחילתו נקבעה ל-1 באוגוסט 1981. בהסתדרות ראו בחוק חוק מסגרת שיש צורך להוסיף לו עוד סעיפים[3]. לעומת זאת, עמוס שוקן טען שהחוק מהווה נסיגה מעקרונות השוק החופשי שיוסיף בירוקרטיה מיותרת ויגרום להתייקרויות[4].
בעניין זה של הוגנות בצרכנות יש דיונים ענפים במשפט העברי שמתאימים גם למסחר המודרני ולדין הקיים[5].
מאז אישורו תוקן החוק 71 פעמים.
החוק הסמיך את שר התעשייה, המסחר והתיירות (כיום שר הכלכלה והתעשייה) להתקין תקנות, ובהתאם לכך הותקנו במהלך השנים מקבצי תקנות רבים:
אם בעל עסק עבר על אחד מהתנאים לעיל בסמכות הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להטיל עיצומים וקנסות על בית העסק[24], ואף עונש מאסר על בעל העסק[25].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.