Loading AI tools
חוק במדינת ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998 עוסק בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. מטרת החוק מוצגת בסעיף 2 לחוק: "חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות (דהיינו, לקות קבועה או מגבלה זמנית), ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכים הנובעים ממוגבלותו באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו".
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 5 במרץ 1998 |
| תאריך חקיקה עברי | ז' באדר תשנ"ח |
| גוף מחוקק | הכנסת הארבע עשרה |
| תומכים | 36 |
| מתנגדים | 0 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 1658, עמ' 152 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | שמונה משרדים[1] |
| מספר תיקונים | 23 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
  | |
החוק נחקק לאחר שהצטבר ניסיון בחקיקה הישראלית עם חוקים שונים הנוגעים בסוגיות מגוונות הקשורות באנשים עם לקויות (כגון חוק התכנון והבנייה) ולאחר שהצטבר ניסיון עולמי עם חוקים כוללניים בתחום (כגון Americans with Disabilities Act, 1990). ייחודו של החוק, ביחס לחוקים דומים בעולם, הוא בהיותו מגן גם על זכויותיהם של מי שסובלים ממגבלה שאינה קבועה (למשל, מצויים בהליך החלמה מפציעה), ובהפרדה הברורה שיש בו, בין הפליה לבין נגישות במקום ציבורי ובשירות ציבורי, ובין נגישות מבנים, תשתיות וסביבה לנגישות השירות.
עתליה בן מנחם מסבירה כי עד שנות התשעים היו מקובלות בעולם המערבי שתי גישות עיקריות שהשפיעו על היחס לאנשים עם מוגבלויות:
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998 נחקק בכנסת בשנת 1998, ביוזמתו של ארגון בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות.
הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת על ידי חבר הכנסת דדי צוקר (מרצ) ועברה בקריאה ראשונה במרץ 1996. אחר כך הוקמה ועדה ציבורית בראשות ד"ר ישראל כץ אשר הכינה חקיקה מפורטת במשך שמונה חודשים.[3] ב-23 בפברואר 1998 אושרו בכנסת מספר פרקים מתוך הצעת החוק.[4] החוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 1999. חבר הכנסת אילן גילאון (מרצ) הגיש הצעת חוק הכוללת את הפרקים הבאים: דיור בקהילה וסיוע אישי, תרבות פנאי וספורט, חינוך והשכלה, המערכת המשפטית, צרכים מיוחדים.
במרץ 2005 תוקן החוק ביוזמת חבר הכנסת שאול יהלום (מפד"ל) והתווסף לו פרק העוסק בנגישות.[5]
בתיקון מיולי 2022 הורחבו כלי הפיקוח והאכיפה, באמצעות הוספת הפרקים "סמכויות פיקוח" ו"אמצעי אכיפה מינהליים".[6]
בחוק נקבעו עקרונות אחדים:
התיקון משנת 2005 לחוק תיקן גם את חוק חניה לנכים, כך שניתן לבעל תג נכה פטור מתשלום בעד חניה במקום ציבורי, בתנאים מסוימים.
בשנת 2022 חוקק תיקון לחוק אשר מסדיר את נושא ההיעזרות בכלבי נחייה לאנשים עם מוגבלות שלא בהכרח מתמודדים עם עיוורון. התיקון מחיל את ההוראות אשר אוסרות על הפליית אנשים עיוורים אשר מלווים בכלב נחייה להיכנס למקומות, על כלל האנשים הנעזרים בכלב נחייה.[12]
בשנת 2006 נוספו לפרקי התקנות של החוק "תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות)", התשס"ו[13] תקנות אלו מגדירות את השתתפות מדינה במימון התאמות עבור אנשים עם מוגבלות: כל מעסיק של עובד עם מוגבלות או מעסיק שמבקש לקלוט אדם עם מוגבלות, זכאי לפנות בבקשה להשתתפות המדינה במימון התאמות הנדרשות בשל מוגבלות העובד ומאפייניה ובהתאם לצרכיו. כל זאת כדי שיוכל לבצע את תפקידו במקום העבודה ככלל העובדים. השתתפות המדינה ניתנת כהלוואה עם ביצוע התאמה והופכת כעבור שנה למענק בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות.
הביקורת על החוק מצביעה על מספר מורכבויות העולות מהיחס של גורמי חקיקה ופסיקה כלפי אנשים עם מוגבלויות, שטענו לאפליה על רקע תעסוקתי. גורמי הפסיקה נשענים מדי על המודל הרפואי ועל אישורים רפואיים המוכיחים מגבלה כלשהי, הפסיקה הקיימת כיום אינה עצמאית דיה ונשענת לרוב על פסיקות ביחס לאפליה מתחומים אחרים, וכן סוגיית ה"מוגבלים הראויים" לעומת "מוגבלים סתם" הנוגעת לסוגיית ההתאמות למקומות העבודה להן זכאים אנשים עם מוגבלויות, לשילוב חברתי ולסטיגמות קשות על האדם עם המגבלה כאדם עובד.[דרוש מקור]
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
