טובא-זנגרייה

טוּבָּא-זַנְגָרִיָּה (בערבית: طوبا الزنغرية, תעתיק מדויק: טובא אלזנע'ריה) הוא יישוב בדואי במחוז הצפון בישראל, השוכן ברמת כורזים שבמזרח הגליל, ממזרח לראש פינה. היישוב מנוהל בידי מועצה מקומית מאז שנת 1988. כלל אוכלוסייתה הבדואית של טובא-זנגרייה הם ערבים-מוסלמים.

עובדות מהירות לאום ודת, אוכלוסייה לפי גיל ...

Remove ads

היסטוריה

סכם

פרספקטיבה

הכפר טובא הוקם בשנת 1908 על ידי בדואים משבט ערב אל-הייב המונה כמה עשרות אלפי בדואים בכפרים בישראל, בסוריה, בלבנון ובעיראק. הכפר הוקם בסמוך למעיין עין טובא. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו בכפר 590 תושבים ושטחו היה 15,992 דונמים (מתוכם 2,307 דונם בבעלות יהודית)^[4]. סיפורי הכפר ושבט ערב אל הייב נאספו בשנות 1930–1932 על ידי טוביה אשכנזי בספרו "סיפורי הבדואים" שם הוא מספר כיצד הסתתרו בני השבט מפני רשמי הטאבו הטורקיים ואילו שייח' מוחמד עלי הגיע מג'יש, איים ברובהו על הרשם ודרש ממנו להסביר מהו המעשה. הרשם שכנע אותו שמדובר ביתרון לבדואים. השייח' החליט בו במקום לרשום את אדמות טובא על שמו.

במלחמת העצמאות הגיע יגאל אלון אל הכפר ושכנע את ראש השבט השייח' אבו יוסף להתגייס לפלמ"ח, מאחר שזאת הייתה הערובה שלא יאונה לכפר כל רע ושצה"ל יגן על הכפר. המנהיג הסכים ו-45 מבני הכפר יצאו לשרת בכוחות הפלמ"ח, ביחידה שנודעה כ"פלהיב" טובא-זנגריה בפיקודו של יצחק חנקין. הם שרתו ולחמו במערכה על חיפה.

לאחר קום המדינה, צורפו אל טובא אנשי הכפר זנגריה שישב עד אז סמוך למקום בו נמצא כיום מושב אליפלט.

בשנת 1988 שונה מעמד היישוב למועצה מקומית.

במהלך העשורים האחרונים גילו מנהיגי היישוב עמדה פטריוטית ביחס למדינה ולממסד. מי שנתן לכך טון בולט היה חוסיין אל-הייב, נכדו של מנהיג היישוב משנות הקוממיות שהיה ממייסדי יחידת הגששים^[5]. חוסיין אל-הייב היה מנהל בית ספר, וכן פעיל במפלגת העבודה, ואחר כך התמנה לראש המועצה המקומית וליו"ר הפורום של יישובי הבדואים בצפון. הוא אירח בביתו את כל מנהיגי המדינה והמערכות הביטחוניות בעשור האחרון.

בשנת 1998 עמד היישוב במרכזה של סערה פוליטית פנימית, כאשר ראשי היישוב – בעיקר חוסיין אל-הייב – החליטו לקיים את קבלת הפנים לראשי המדינה בעיד אל-אדחא, למרות שבעטיין של הפרות סדר קשות באום אל-סחאלי, ליד שפרעם (בעקבות הריסת שלושה מבנים בלתי חוקיים על ידי משרד הפנים ותגרות קשות שפרצו אחר כך בין כוחות המשטרה בהנהגת אליק רון ואבי טילר לבין פעילים של היישוב מגובים בפעילים של בל"ד ועמותות ערביות) הכריזה ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל על ביטול כל קבלות הפנים לשרים ולראשי המדינה ביישובים הערבים. בטובא, כאמור, קיימו קבלת הפנים חגיגית ולבבית לראש הממשלה נתניהו ולשרים, עד כדי כך שבעיתונות הערבית כינו את ראש המועצה בכינויי גנאי כגון "הרצל" ו"ציוני". בהתנהגותו זאת זכה אל-הייב להערכה מראשי המדינה.^[^{דרוש מקור]}

בעקבות פיזור המועצה הנבחרת, מינה משרד הפנים בדצמבר 2007 ועדה קרואה לניהול היישוב, בראשות צבי פוגל^[6]. הוא תיאר את היישוב כ"מחסן נשק אחד גדול" ויצא כנגד אוזלת ידה של המשטרה^[7]. בערב יום הכיפורים ה'תש"ע, אלמונים שרפו את מכוניתו וירו אל משרדו שבעירייה, אך לא פגעו בו.

ב-3 באוקטובר 2011 הוצת מסגד ביישוב והושארו על קירותיו כתובות "תג מחיר". ההצתה גונתה על ידי גורמים מכל הקשת הפוליטית^[8] וביישוב פרצו הפגנות אלימות שכללו יידוי אבנים, שריפת מבני ציבור ואף ירי באש חיה^[9], החשד נפל על פעולת תג מחיר^[10]; צבי פוגל טען שמדובר בפעולה של תושבי היישוב, והתפטר מתפקידו בעקבות המהומות מחשש לחייו^[11]. אש נורתה גם על ביתו של תושב היישוב שחזר על הטענה^[12].

ב-23 במאי 2014 תקפו והציתו תושבים מהיישוב את רכבם של שלושה יהודים שביקרו במרפאת שיניים מקומית, לאחר שחשדו בהם שבאו לבצע תג מחיר^[13].

חקלאים מהסביבה סובלים מפשיעה חקלאית שמקורה ביישוב. בשנת 2017 חשפה המשטרה כי עשרות מתושבי הכפר עסקו בפעילות עבריינית במסגרת כנופיה, וסחטו במשך שנים מיליוני שקלים ממאות מתושבי הצפון, בעיקר חקלאים, כדמי פרוטקשן^[14]^[15].

לאחר הבחירות המוניציפליות ב-2018 בהן נבחר ויסאם עומר, עלו באש משרדי המועצה המקומית שלוש פעמים בתוך כחודש^[16]. לאחר מספר אירועי אלימות, התקיימה סולחה בין עומר לאל הייב, בליווי ראש ועדת המעקב מנסור עבאס^[17].

במאי 2023, עקב התגברות הפשיעה בצפון הארץ המתבצעת על ידי תושבי הכפר, הושם הכפר בסגר על ידי המשטרה והצבא^[18].

Remove ads

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מרץ 2025 (אומדן), מתגוררים בטובא-זנגרייה 7,168 תושבים, מתוכם 7,154 תושבי ישראל (מקום 211 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+0.8% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 69.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,414 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[19]