מישל בוסקילה

בוסקילה נולד באשקלון לדוד ומרים, אחד מ-13 ילדים. החל את דרכו כסַפָּר^[2], ובהמשך פנה לעולם העסקים. בתחילת שנות האלפיים עסק בתחומי הנדל"ן למגורים, המלונאות, הנופש והמסחר^{[דרושה הבהרה]}^[3] ובהמשך אף שימש יו"ר של מספר חברות.

מישל בוסקילה היה ראש תנועת הליכוד בעיר אשקלון. בשנים 2008–2022 שימש חבר מועצה מטעמה, המשנה לראש העיר ואחראי מסחר, תעשייה, איכות סביבה וקשרי ממשל.^[^{דרוש מקור]} לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2018) הכריז על התמודדות לראשות העיר,^[4] אך לבסוף פרש מהמרוץ ותמך בראש העיר המושעה, איתמר שמעוני.^[5] כיהן כחבר מועצה מטעם הליכוד והמשנה לראש העיר.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים התמודד למשבצת הנגב ברשימה הארצית של "הליכוד",^[6] אך הפסיד למיקי זוהר.^[7] ב-2019 תמך בגדעון סער בבחירות לראשות הליכוד,^[8] אך זה הפסיד לראש הממשלה בנימין נתניהו.^[9]

ב־2021 עבר בוסקילה לתקווה חדשה בראשות סער. הוא הוצב במקום ה־12 ולא נכנס לכנסת, מאחר שהרשימה קיבלה 6 מנדטים. אולם, לאחר התפטרותם של שלושה מחברי המפלגה במסגרת החוק הנורווגי, פרישתה של מיכל שיר מהמפלגה ומעברה למפלגת יש עתיד ועזיבתם של שני חברים נוספים שלא רצו להיכנס לכנסת, החל בוסקילה לכהן כחבר הכנסת העשרים וארבע למשך ימים ספורים לאחר פיזורה והיציאה לפגרת הבחירות.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב במקום ה-13 ברשימת המחנה הממלכתי מטעם תקווה חדשה. הרשימה זכתה ב-12 מושבים, ולפיכך בוסקילה לא נבחר מחדש לכנסת. ביולי 2024 פרשה חברת המפלגה יפעת שאשא ביטון מהחיים הפוליטיים ובעקבות זאת התפטרה מחברותה בכנסת, ובוסקילה שב לכהן במקומה באופוזיציה. ב-29 בספטמבר 2024 שבה מפלגת "תקווה חדשה" לקואליציה. בוסקילה משמש כיו"ר סיעת הימין הממלכתי, יו"ר הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי של ישראל וחבר בוועדת חוץ וביטחון, ועדת הכספים, ועדת הפנים, ועדת הכנסת, ועדת חינוך, הוועדה לביטחון לאומי, ועדת כלכלה, ועדת העלייה והקליטה והוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ואלכוהול.

חבר עמותת הידידים, שוחרי מרכז רפואי ברזילי.^[10]^[11]

מישל בוסקילה

ביוגרפיה

משפחה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on