יהודה גליק

יהודה יהושע גליק (נולד ב־20 בנובמבר 1965, כ"ה בחשוון ה'תשכ"ו) הוא פוליטיקאי ישראלי אשר כיהן כחבר הכנסת בכנסת העשרים מטעם הליכוד וידוע בשל מאבקו נגד הגבלת כניסת יהודים להר הבית. הוא גם נאבק על זכות התפילה בהר, על הרחבת זכות הכניסה ועל הגדלת מספר המבקרים בהר. באוקטובר 2014 נורה על ידי מתנקש פעיל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, נפצע קשה מאוד והחלים. כיום הוא משמש כנשיא אמי"צים (ארגון אלמנים אלמנות ויתומים צעירים).

ערך זה עוסק בחבר הכנסת. אם התכוונתם לאב"ד הרבני בפתח תקווה, ראו יהודה ישעיהו גליק.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

יהודה גליק

לידה

20 בנובמבר 1965 (בן 59)
כ"ה בחשוון ה'תשכ"ו
ניו יורק, ארצות הברית

מדינה

ישראל

תאריך עלייה

1973

מפלגה

הליכוד

he.jerusalemofpeace.com

חבר הכנסת
23 במאי 2016 – 30 באפריל 2019 (3 שנים)
כנסות	ה־20

פרסים והוקרה

פרס מוסקוביץ' לציונות (2015)
אות אביר איכות השלטון (2017)

סגירה

ביוגרפיה

סכם

פרספקטיבה

גליק נולד בארצות הברית, וכשהיה בן שמונה וחצי עלה לישראל עם הוריו וששת אחיו ואחיותיו. גדל בבאר שבע. אביו, פרופסור שמעון גליק, היה מנהל מחלקה פנימית בבית החולים סורוקה וממייסדי הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

גליק הוא בוגר מדרשית נעם בפרדס חנה. שירת בצה"ל במסגרת ישיבת הסדר, תחילה בחיל השריון ולאחר מכן בחיל המודיעין. השלים קורס חובשים קרביים ושירת במילואים כחובש קרבי וכאיש הגמ"ר.

גליק הוא בעל תואר ראשון בהוראת תנ"ך ותורה שבעל פה ממכללה ירושלים, תואר שני בתולדות עם ישראל מטורו קולג', ותעודת מורה דרך מטעם משרד התיירות. בוגר ישיבות טלז סטון, מקור חיים, הר עציון ועתניאל.

עבד בהוראה ונשלח מספר פעמים כשליח למדינות ברית המועצות לשעבר. לאחר מכן, מונה לתפקידים בכירים במשרד הקליטה - דוברו של השר יולי אדלשטיין, מנהל אגף ההסברה, מנהל היחידה לזהות יהודית ומנהל אזור אשקלון. בשנת 2005, לאחר עשר שנות פעילות במשרד, התפטר מתפקידו בעקבות תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה^[1].

במשך חמש שנים שימש מנכ"ל "מכון המקדש". שימש כאחראי על "פרויקט תלמידי חו"ל" בישיבת עתניאל. משמש כמרצה בנושא ירושלים, הר הבית והמקדש.

מאז 2008 ועד לכניסתו לכנסת, עמד בראש ארגון "הקרן למורשת הר הבית" ומיזם הליב"ה (המיזם לחופש יהודי בהר הבית)^[2], שהוקמו על ידו ועוסקים בעידוד עליית יהודים להר הבית, ובמאבקים כנגד הגבלת כניסתם של יהודים להר ולמען זכותם להתפלל בו. במסגרת פעולותיו הוא משמש כמדריך קבוצות יהודים העולות להר. על רקע פעילותו בהר הבית הסיתו מוסלמים בדפי פייסבוק לפגוע בו.

ב־29 באוקטובר 2014 פלסטיני תושב אבו תור ניסה להתנקש בגליק, כשיצא מהכנס השנתי של פעילי הר הבית במרכז מורשת בגין בירושלים. הוא הובהל לבית החולים במצב קשה מאוד^[3]. המתנקש, מועתז חיג'אזי, עבד כשנה במסעדה הפועלת במתחם מרכז מורשת בגין והיה פעיל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אסיר ביטחוני משוחרר שישב בכלא למעלה מעשר שנים על הצתות על רקע לאומני ותקיפת סוהרים בפניהם באמצעות סכיני גילוח. כעשר שעות לאחר שירה בגליק הוא חוסל בידי כוח ימ"מ שפעל לעצרו בשכונת אבו תור, לאחר שירה לעבר הכוח^[4]. ב-24 בנובמבר 2014 שוחרר גליק מבית החולים.

בעקבות ההתנקשות מנע השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', את הכניסה להר הבית, ליהודים ולמוסלמים, במשך יום^[5]. בעקבות טענות שגליק התלונן 5 פעמים במשטרה על איומים על חייו, ביקשו בכירים בממשלה הסברים מהמשטרה מדוע לא נעשה דבר להגנתו^[6]. המשטרה טענה בתגובה שלא הוגשו תלונות כאלו מעולם^[7]. עם זאת, בהקלטות שהתפרסמו לאחר ההתנקשות נשמע מפקד מרחב דוד במשטרה מספר לגליק על איומים על חייו^[8].

ב-27 בספטמבר 2023 פורסם כי שירות הביטחון הכללי עצר חוליית טרור שהופעלה על ידי איראן וכללה 3 פלסטינים ו-2 ערבים-ישראלים שתכננו להתנקש בו ובשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר^[9].

מאז 2019 גליק משמש כנשיא אמי"צים (ארגון אלמנים אלמנות ויתומים צעירים) ארגון המייצג משפחות יתומים עם ילדים מתחת לגיל 18 בישראל, שאחד ההורים נפטר וההורה הנותר מגדל את ילדיהם. במסגרת פעילותו קידם גליק עם רעייתו הדס דיסין, מנכ"ל אמי"צים, את חוק יום משפחות היתומים בישראל וכן תיקון 21 לחוק הכשרות והאפוטרופסות אשר בין השאר מעניק לאפוטרופוס הכללי סמכות לאשר בעיזבון פעילות להורה אלמן/אלמנה עם ילדים קטינים ללא צורך באישור בית המשפט^[10].

קריירה פוליטית

סכם

פרספקטיבה

גליק היה בין מקימי קבוצת "מנהיגות יהודית" בהנהגתו של משה פייגלין, הפועלת כסיעה פנים-מפלגתית בליכוד. הוא חבר הליכוד מאז 1997, ממקימי פורום "מנהיגות יו"ש" וחבר בפורום "חברי מרכז הליכוד יו"ש". הוא מרכז את השדולה בכנסת למען החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון שבראשות חברת הכנסת מירי רגב.

גליק נבחר לנציג מחוז יש"ע במפלגת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה ושובץ במקום ה־56 ברשימת הליכוד - ישראל ביתנו.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים, כחודשיים לאחר ניסיון ההתנקשות בו, זכה גליק שוב בפריימריז על משבצת יש"ע ברשימת הליכוד ושובץ במקום ה־33 ברשימה^[11]. הליכוד זכה ב־30 מנדטים וגליק לא נכנס לכנסת. לאחר כניסתם של שרן השכל ואמיר אוחנה, ולאחר התפטרותו של משה יעלון מהכנסת, החל גליק לכהן כחבר הכנסת ב־23 במאי 2016^[12]. היה חבר בוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן, בוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי וממלא מקום בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

גליק התנגד להצעה לתיקון חוק למניעת מפגעים שנודעה בשם "חוק המואזין"^[13].

גליק נאבק רבות בכנסת נגד נזקי העישון. הוא העלה הצעת חוק להעלאת הגיל האסור בעישון ל-21, אולם לאור התנגדות שרת המשפטים איילת שקד, ואחרי מאבק שכלל הפרת המשמעת הקואליציונית, הסכים לוותר עליה תמורת קידום הצעת חוק שלו ושל איתן כבל להגבלת פרסום סיגריות ומוצרי טבק^[14]^[15].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת התמודד בפריימריז לרשימת הליכוד, נבחר במקום ה-26, אולם לאחר הכנסת מועמדים במקומות משוריינים ושיבוצי נציגי המחוזות, שובץ במקום ה-42 ברשימה ולא נכנס לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצב במקום ה-44 ברשימת הליכוד. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצב במקום ה-43 ברשימה. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב במקום ה-43 ברשימת הליכוד.

באוקטובר 2020 הודיע על כוונתו להתמודד בבחירות לנשיאות ישראל על תפקיד נשיא המדינה^[16]. ב-19 במאי 2021 הודיע על פרישה מהמירוץ.

דעותיו ועמדותיו

גליק הוא מראשי המאבק נגד הגבלת כניסת יהודים להר הבית ופגיעה בחופש הפולחן שלהם. הוא הקים את הליב"ה - המיזם לחופש יהודי בהר הבית ומארגן סיורים מודרכים בהר.

גליק תומך בסיפוח שטחי יהודה והשומרון תוך אזרוח מלא של תושביו הפלסטינים, שלדבריו, רובם הגדול מעדיפים שלטון ישראלי^[17]. גליק התנגד לביקורת כלפי "נשות הכותל"^[18]. הוא גינה את אלאור אזריה (אך טען שלא היה צריך לשבת בכלא אלא לקבל ימי מחבוש), קרא לא להחרים את היהודים הרפורמים, והביע התנגדות ליוזמה לשלול את אזרחותו של מנכ"ל "בצלם"^[13].

פרשיות הקשורות אליו

סכם

פרספקטיבה

משטרת ישראל אסרה על גליק מספר פעמים, אחת מהן במשך שנתיים, את הגישה להר הבית, ובעקבות כך הוא פתח בשתי שביתות רעב ברחבת הכותל ועתר לבג"ץ. הוא תבע את המשטרה על שעיכבה אותו בשנת 2009 פעמיים שלא כדין בכניסה להר הבית משום שצילם את עמדת הבידוק במקום. באחד המקרים הפרה המשטרה בכך צו שיפוטי. בראשית 2015 קיבל בית המשפט העליון בערעור את תביעתו של גליק ופסק כי על המשטרה לפצותו ב־7,500 ש"ח וב־2,500 ש"ח הוצאות משפט^[19]. בפברואר 2015 פסק בית משפט השלום בירושלים שעל המדינה לשלם לגליק 500,000 ש"ח כפיצוי על האיסור לעלות להר הבית, שלדבריו פגע בזכויותיו ובפרנסתו, אולם המדינה ערערה והפיצויים בוטלו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים^[20].

בסוף שנת 2014 התלוננה נגדו במשטרה אישה מוסלמית בטענה שהפיל אותה בהר הבית וגרם לשבירת ידה. בעקבות זאת הגישה נגדו המשטרה כתב אישום בגרימה לחבלה ונאסר על גליק לעלות להר עד תום ההליכים. בפברואר 2016 התברר שהמתלוננת שיקרה ושהמשטרה קיבלה את גרסתה אף על פי שבמצלמותיה ניתן לראות שהאירוע לא התרחש. התובעת הודיעה שהיא חוזרת בה מכתב האישום וגליק הורשה לעלות להר הבית^[21].

בפברואר 2020, עצרו שוטרים את גליק בהר הבית, לאחר שלא נענה להוראותיהם והלך לאט מדי^[22]^[23], ולאחר מכן ערכו חיפוש בביתו בחשד לגנבת מסמכים מתיק החקירה שלו במשטרה^[24]^[22].

ביוני 2020, בעת שהגיע גליק לנחם את משפחתו של איאד אלחלאק שנורה למוות בידי שוטרים בעיר העתיקה בירושלים, הותקף וסולק מאוהל המנחמים באלימות ופונה לבית החולים במצב קל^[25]. על התוקף הוטל לשלם לגליק פיצויים בסך 60,000 ש"ח^[26].

פרסים והוקרה

2014 - פרס למען זכויות אדם מתנועת אם תרצו על פועלו למען זכויות אדם של יהודים בהר הבית^[27].
2015 - פרס מוסקוביץ' לציונות.
2017 - אות אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות המחוקקת, הפרס ניתן באופן תקדימי לח"כ המכהן בשנתו הראשונה בכנסת^[28].

חיים אישיים

גליק היה נשוי ליפה (אחותם של הרב שמואל טל ונחום לנגנטל) ולהם ארבעה ילדים. יפה נפטרה מפוסט טראומה^[29] והוכרה כחללת פעולות איבה מאחר שסבלה מפוסט טראומה בעקבות ניסיון ההתנקשות ב-2014 בבעלה^[30]. בנו שחר משמש ככתב בגלי צה"ל. בנוסף, גליק הוא אב חורג לשני ילדיה של יפה מנישואיה הראשונים ואב לשני ילדי אומנה^[31]. התגורר בעתניאל. ב-28 בינואר 2019 התחתן בשנית עם הדס דיסין, יו"ר עמותת "אמיצים"^[32] ועבר לגור איתה בירושלים.