Remove ads
משפחת אומנה (או משפחה אומנת) היא משפחה המקבלת לחזקתה ילד לתקופה מסוימת, במטרה לתרום להתפתחותו הגופנית, הרגשית והחינוכית.
ישנן כמה דרכים בהן מסתיים סידור אומנה עם הגעת הילד לגיל 18, עם מעבר הילד לסידור חוץ-ביתי אחר, בהכרזה על אחד או יותר מהוריו הביולוגיים ככשירים להחזקתו או בהעברה לאימוץ.[דרוש מקור]
מקור המילה "אומנה" הוא ממגילת אסתר, בה מסופר שאסתר גדלה אצל מרדכי – שהיה אומֵן שלה. המגילה קוראת לקשר הזה אָמְנָה: ”…וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ”.[1][א]
משך זמן האומנה
משך תקופת האומנה נע בין ימים בודדים לבין מספר שנים, בהתאם לסוג מסגרת האומנה:
- אומנה קצרת טווח – נעה בין מספר ימים למספר חודשים, מוצעת כאשר ילד עומד לקראת הליכי אימוץ, או במסגרת סידור חירום בעת משבר אקוטי ופתאומי. במסגרת זו, מופקדים ההורים האומנים על הענקת הגנה מהירה ומרבית לילד, דאגה לצרכיו היומיומיים, והכנתו לקראת מעבר אפשרי.
- אומנה ארוכת טווח (הנמשכת שנים ועשויה להגיע עד הגיע הילד לגיל 18, ילדים עם צרכים מיוחדים – לא מוגבל בגיל) – המסגרת המקובלת של סידור האומנה, במהלכה שוהה הילד במשפחה תקופת זמן יציבה. במהלך השהות מטפלים ההורים האומנים בצרכיו השונים של הילד, ומודרכים כיצד ליצור עמו קשר, לטפחו ולחנכו, במטרה להקנות לו מסגרת יציבה ובטוחה. בדרך כלל מוכוונים ההורים האומנים לשאוף ולפעול לשמירה על מערכת יחסים מתאימה עם ההורים הביולוגים, כדי להקל על הילד בגיבוש זהותו.
- בנוסף למסגרת האומנה המקובלת, במסגרתה שוהה הילד במשפחת האומנה בכל שעות היממה, קיימת גם מסגרת אומנה יומית – במסגרתה שוהה הילד במשפחה אומנת במהלך היום, או בחלקו, ובעת ערב שב לבית הוריו הביולוגיים.
הפסקת האומנה
אומנה מוגדרת כפתרון זמני, בניגוד לאימוץ. במצבים שונים ייתכן ותופסק שהות הילד במשפחה האומנת:
- אם יוכרז הילד כבר-אימוץ, יועבר הילד למשפחה מאמצת. בדרך כלל ילד ששהה במשפחה אומנת, והוכרז כבר-אימוץ, יועבר למשפחה אחרת לצורך אימוץ, אלא אם כן הוגדר מראש הסידור באומנה כ"אומנה לצורך אימוץ".
- אם יימצא כי משפחתו הביולוגית של הילד השתקמה ומתפקדת, יוחזר הילד למשפחתו.
- אם ניכרת אי-השתלבותו של הילד במסגרת האומנה, או אם נמצא שינוי מהותי בתנאי המשפחה האומנת (לדוגמה, שינויים במצב הכלכלי, הרגשי או הרפואי) שאינו מאפשר המשך שהות תקינה במשפחה, ייתכן ויוחלט להעביר את הילד למסגרת חלופית.
Remove ads
סידור האומנה הוא אחד מהסידורים החוץ-ביתיים הקיימים עבור ילדים. ייתכנו אפיונים שונים לילדים המופנים למשפחה אומנת, באופן זמני או קבוע.
לאומנה נמסרים לרוב ילדים בסיכון, שהוריהם הביולוגיים נמצאו בעלי תפקוד הורי לקוי. חלק מילדים אלו סבלו ממצבי התעללות והזנחה. לעיתים מדובר בילדים שמשפחתם הביולוגית עברה משבר חריף (כגון: יתמות, גירושין). חלק מהילדים המופנים לאומנה הם בעלי נכות או פיגור שכלי, שמשפחותיהם לא מוכנות או לא יכולות לטפל בהם. לעיתים מדובר בתינוקות שננטשו בבית החולים על ידי הוריהם מיד לאחר הלידה לאחר שההורים גילו כי תינוקם סובל ממוגבלות קשה.
מחקר של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בחן מהן הסיבות העיקריות לשילוב ילדים עם מוגבלות באומנה בישראל. ממצאי המחקר מגלים כי הסיבה השכיחה ביותר היא היעדר מסוגלות הורית (58%) ולאחריה הזנחה (24%) או בחירת הורים שלא לקחת את ילדם מבית החולים לאחר לידתו (20%).[2]
Remove ads
בישראל, מדיניות משרד הרווחה נותנת עדיפות ראשונה לסידור במשפחה אומנת, על רצף הסידור החוץ-ביתי. את עדיפותו של סידור זה ניתן לזקוף לטובת יכולותיה של משפחה להעניק לילד חום, יחס אישי ואווירה ביתית. עדיפות זו מתחזקת בשל העובדה שתאוריות פסיכולוגיות שונות מצביעים על המשפחה כמקום המועדף להתפתחות טובה ותקינה של הילד.
בשנת 1972 היו בישראל 120 ילדים במשפחות אומנה[3].
הסדרת האומנה בחוק
בשנת 2016 הוסדר נושא האומנה בחוק אומנה לילדים.[4]
המצב טרם חקיקת החוק
קריטריונים למשפחות מועמדות
- גיל האומנים לא יעלה על 55.
- אישור רפואי על מצב בריאות תקין.
- היעדר רישום פלילי והיעדר עברות מין לגבר.
- מקום ראוי בבית לילד.
- הכנסה קבועה ויציבות כלכלית.
- יחסים בין אישיים תקינים בין בני הבית.
- המלצות, בכתב ובעל פה, מגורמים בקהילה המכירים את המשפחה.
- קבלה בסיסית את תפקיד האומנים: לאפשר את התפתחותו הנורמטיבית של הילד בכל תחומי החיים ולהיות בית משלים לביתו הביולוגי של הילד. לשם כך ברב המקרים ממשיך להתקיים קשר קבוע עם הוריו של הילד. נכונות שני בני הזוג לעבור הכשרה מיוחדת למועמדים לאומנה.
ליווי וייעוץ מקצועי
- ליווי וייעוץ מתמשכים לאומנים על ידי מנחת אומנה קבועה.
- מתן ליווי אינטנסיבי במצבי קליטה, פרידה ומשבר.
- עזרה וייעוץ בנתינת שירותים מיוחדים לילד, כגון שיעורי עזר, חונכות, טיפול פסיכולוגי ועוד, כל זאת לפי התוכנית הטיפולית שנקבעה על ידי כל הגורמים המטפלים בילד.
- מעקב אחר מצבו והתקדמותו של הילד באומנה.
- ליווי או ייעוץ למפגשים עם ההורים הביולוגיים ועם העובדת הסוציאלית הקשורה אליהם.
- מפגשים קבוצתיים התומכים בעבודה השוטפת והיומיומית של ההורים אומנים.
- העברת השתלמות לאומנים ולילדים.
- הכשרת משפחות חדשות לקראת תפקידן, ברמה אישית וקבוצתית.
החזר הוצאות
משפחות האומנה בישראל מקבלות החזר הוצאות חודשי ממשרד הרווחה, לשם אחזקתם של הילדים. החזר זה כולל סכום חודשי קבוע, המיועד לכסות את הוצאות היומיום השוטפות, והחזרים מאוחרים על הוצאות נוספות. המשפחות מוכרות כמתנדבות וכך מבוטחות בביטוח הלאומי. לילדים באומנה יש ביטוח שיניים.
הפרטת שרותי האומנה בישראל
עד לחודש מאי 2001 האחריות לנושא האומנה הייתה מוטלת על המחלקות לשירותים חברתיים, שהייתה אחראית על גיוס המשפחות, הכנתם, וליוויים במהלך השהות, ועל שמירת הקשר בין משפחות האומנה לבין אנשי המקצוע שעבדו עם משפחות המוצא של הילדים. משרד הרווחה והשירותים החברתיים סיפק את הפיקוח המקצועי. היותו של תחום האומנה במסגרת מחלקה בתוך הרשות המקומית היקשה על שילוב ילדים באומנה בערים אחרות, ובאיגום משאבים במקרים של ערים שכנות, כאשר באחדות מהן עולים צרכים, בעוד באחרות קיימים מענים בדמות משפחות המוכנות לשמש כאומנה. קושי נוסף היה מהבחינה הכלכלית. כאשר התחום היה באחריות הרשויות המקומיות, היה גם מימון משפחות האומנה באחריות הרשות המקומית. הרשות המקומית הייתה אמורה לקבל החזר כספי ממשרד הרווחה, לאחר דיווח על ההוצאות, כמקובל. הדבר גרם למספר קשיים. רשויות מקומיות גרעוניות התקשו בגיוס משפחות אומנה, משלא יכלו להתחייב להעברת הכספים במועד לצורך החזקת הילדים.
בעקבות קשיים אלה ואחרים שנמצאו בהפעלת נושא האומנה, הוחלט על הפרטת התחום. החל ממאי 2001, החלו בתהליכי הפרטת מערך האומנה לידי גופים מפעילים (עמותות עצמאיות מבחינה כלכלית), שעמדו בתנאי המכרז של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. בתהליך זה הועברה לעמותות האחריות על גיוס המשפחות, על הכנתם לקראת קליטת ילד, ועל הליווי הנדרש במהלך השהות במשפחה. לעומת זאת, באחריות משרד העבודה והרווחה נותר הפיקוח על איכות הטיפול בילד ובמשפחה האומנת, והעברת ההחזרים הכספיים למשפחות, קביעת מדיניות, תקצוב ואחריות להתקדמות האומנה בישראל לאור הידע המצטבר בארץ ובעולם.
הפרטה זו הדגישה את מדיניות העדפה של הסידור באומנה - אחת ממטרות העברת תחום האומנה לעמותות הוגדרה כהגדלת מספר ההשמות החוץ-ביתיות באומנה, על פני סידורים חוץ-ביתיים אחרים. כמו כן מיטוב האיכות המקצועית.
עמותות אחראיות
- מטב - באזור הצפון.[5]
- אור שלום - באזור המרכז.[6]
- מכון סאמיט - באזור ירושלים והדרום.[7]
- שחר - אומנה טיפולית ברחבי הארץ (מלבד ירושלים), ואומנה רגילה (כולל שיקום ומוגבלות שכלית התפתחותית) במחוז ירושלים.[8]
- א.ד.נ.מ - אומנה רגילה וטיפולית באזורי הצפון, המרכז והשפלה (מלבד ירושלים).[9].
זכויות משפחת האומנה
בתיקון לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)[10], שתוקפו מ-24 בספטמבר 2007, ניתנה להורה במשפחת אומנה הזכות להיעדר מעבודתו לשם טיפול בילדו החולה או הסובל ממוגבלות, בתנאים זהים לאלה של הורה טבעי, בתנאי שהורהו הטבעי או הורהו המאמץ של הילד לא מימש, באותם ימים, את זכותו זו[11]. הורים אומנים המקבלים ילד עד גיל 11 זכאים לחופשת לידה ולדמי לידה.
בתרבות הישראלית
מארי נחמיאס, אם אומנה ל-52 ילדים, הייתה בין מדליקי המשואה ביום העצמאות 2019.
Remove ads
הביטוי "משפחה אומנת" או "בית אומן" הושאל לתחום הטיפול בחיות המחמד ומתייחס למשפחה הנוטלת על עצמה את הטיפול בחיית מחמד שאין לה בית, בדרך כלל כלב או חתול; ובאופן מתואם עם העמותה, ההסגר העירוני או המכלאה שבעל החיים נמצא ברשותה, היא מעניקה לו קורת גג ודואגת לצרכיו עד אשר ימצא הסדר קבוע. משפחות אומנות המטפלות בבעלי חיים עושות זאת בדרך כלל מסיבה הומאנית, נוסף על בעלי חיים שנמצאים בבעלותם, או כאשר אינן יכולות להתחייב לטפל בחיית המחמד לפרק זמן ארוך. קבלת חיית מחמד לבית אומן דורשת אך ורק את הסכמת הצדדים לנסדר, ואינה מלווה בדרישות חוקיות.
Remove ads
- משרד העבודה והרווחה - שרות ילד ונוער, תוכנית לפיתוח מערך האומנה במדינת ישראל, ספטמבר 2000.
- הוועדה לקידום מעמד הילד, פרוטוקול מס' 84, ישיבה בנושא: שירותי האומנה והפרטת השירות, 12 בדצמבר 2000.
- אירית שושני, לאמץ אחות, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
- אומנה, באתר עוסיפדיה (ארכיון)
- איילת ברק-מדינה, מסמך רקע לדיון בנושא: הפרטת מערך שירותי האומנה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 16 ביולי 2002
- רותי קדוש, באומנה שלמה: על החיים במשפחות האומנה, באתר nrg, 2 בספטמבר 2012
- ניקי גוטמן, שלוש אימהות, באתר ישראל היום, 18 במאי 2018
- יואה שורק, רחל סבו-לאל וברכי בן סימון, שירותי האומנה בישראל: תהליכי שינוי ותמונת מצב, באתר מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, אפריל 2014
- רחל סבו-לאל ברכי בן סימון ווצ'סלב קונסטנטינוב, הילדים בגיל הרך במשפחות האומנה: מאפיינים ותהליכי התערבות, באתר מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, נובמבר 2014
צליל אברהם, "הפנטזיה של משפחת אומנה שלוקחת ילד והופכת את עולמו — הרבה יותר קשה מכפי שמדמיינים", באתר TheMarker, 4 בספטמבר 2024- נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית- מנגנון בירור תלונות עבור ילדים שאינם גדלים בבית המשפחה, אלא מתגוררים במסגרות חוץ ביתיות כגון פנימיות או משפחות אומנה וזקוקים לכתובת לבדיקת מצוקתם.
משפחת אומנה, דף שער בספרייה הלאומית
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads