Loading AI tools
פוליטיקאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בצלאל יואל סְמוֹטְרִיץ' (נולד ב-י' באדר ה'תש"ם, 27 בפברואר 1980) הוא פוליטיקאי ישראלי המכהן כשר האוצר ה־28 של מדינת ישראל, כשר במשרד הביטחון, וכיושב-ראש מפלגת "הציונות הדתית". בעברו, כיהן כשר התחבורה והבטיחות בדרכים, וכן במשך כשבע שנים כחבר הכנסת ואף כסגן-יו"ר הכנסת.
 | |||||||||||
| סמוטריץ' כשר האוצר ה־28 של מדינת ישראל, 2023 | |||||||||||
| לידה |
27 בפברואר 1980 (בן 44) י' באדר ה'תש"ם חיספין, ישראל | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה |
בצלאל יואל סְמוֹטְרִיץ'  | ||||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||||
| השכלה | |||||||||||
| מפלגה | האיחוד הלאומי – תקומה | ||||||||||
| סיעה |
| ||||||||||
| בן או בת זוג |
רויטל סמוטריץ' | ||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
  | |||||||||||
בטרם כניסתו לתפקידיו בממשלות ובכנסות השונות, שימש כמנהל הפעילות של תנועת רגבים, וכן כמנהל ישיבת קדומים. עורך דין בהכשרתו.
סמוטריץ' נולד וגדל ביישוב הקהילתי דתי חיספין שברמת הגולן. אביו הוא הרב חיים ירוחם סמוטריץ'[1], ששימש גם כרב של מושב בית יתיר וכן כר"מ בישיבת ניר קריית ארבע; אמו היא יוכבד (לבית מנזון).
סמוטריץ' גדל בבית אל. התחנך בחטיבת הביניים של ישיבת שעלבים ובישיבה התיכונית 'ירושלים לצעירים', הסמוכה לישיבת מרכז הרב. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב ובישיבת קדומים. לדבריו, מורי דרכו הם הרב יצחק בן שחר ואביו[2]. במקביל למד גם לתואר ראשון במשפטים בקריה האקדמית אונו[3]. לאחר מכן החל בלימודים לתואר שני במשפט ציבורי ובינלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לא השלים אותו[4].
בגיל 28 סמוטריץ' התגייס לצה"ל, ושירת במשך שנה ושישה חודשים[3] כסמב״ץ בזירת מרכז בחטיבת המבצעים של המטכ"ל[5].
בתמוז התשס"ה (יולי 2005), בעת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות, נעצר סמוטריץ' על ידי השב"כ יחד עם ארבעה פעילי ימין בחשד שארגנו חסימות כבישים שאירעו באותה תקופה[6][7]. סמוטריץ' הוחזק בכלא שקמה במשך שלושה שבועות ובמעצר בית שלושה שבועות נוספים[8], לאחריהם שוחרר ללא שהוגש נגדו כתב אישום[9]. לדבריו, מטרת המעצר והחקירות הייתה למנוע צעדת המונים לעבר גוש קטיף "שישתקו את החיים במדינה"[8]. בעת המעצר נמצאו בביתו של אחד העצורים חומר דליק ושמן, שלאחר המעצר פורסם שעל פי החשד שימשו לארגון הפרות הסדר וחסימות הכבישים[7].
ב-2015, לאחר שהוצב ברשימת הבית היהודי לקראת הבחירות לכנסת העשרים, נכתב בתקשורת שהחומר שנתפס היה "700 ליטרים של דלק ושמן"[10]. במהלך השנים הבאות עלו מספר פעמים טענות לפיהן סמוטריץ' היה זה שנתפס עם החומר הדליק, וכן שתכנן לבצע בעזרתו פיגוע[11][12][13][14]. סמוטריץ' הכחיש את הטענות[8][15]. ב-2019, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, אמר יצחק אילן, שהיה ראש אגף החקירות בשב"כ בזמן המעצר וחבר רשימת כחול לבן בעת הראיון, שסמוטריץ' "רצה לפוצץ מכוניות נוסעות בכביש איילון" ונתפס "עם 700 ליטר של חומר"[16]. סמוטריץ' שלח מכתב התראה לאילן, אך לא תבע אותו[14]. ב-2022 פורסם ראיון עם פעיל ימין אנונימי, שנטען שהיה מעורב בפרשה, ולפיו הרעיון היה "לשפוך שמן על הכביש לאחר שחוסמים אותו", ותוכנן ללא ידיעתו של סמוטריץ'[17].
בחשון התשס"ז (נובמבר 2006) נמנה עם מארגני "מצעד העוז והענווה", שנודע בתקשורת בשם "מצעד הבהמות", שבו צעדו כ-200 איש בלוויית בהמות וכלבים כמחאה על מצעד הגאווה בירושלים[18][19]. כשנשאל על הנושא ב-2015 אמר שהוא מתחרט על המצעד[19]. בשיחה עם תלמידי תיכון בגבעתיים בשנת התשע"ה (2015) בתגובה לקריאה של תלמיד מהקהל בשיחה בנושא הקהילה הגאה אמר סמוטריץ' "אני הומופוב גאה"[20].
סמוטריץ' נמנה עם מייסדי עמותת "רגבים" ב-2006[21], ושימש כמנהל הפעילות שלה[22]. התמנה למנהל ישיבת קדומים[23] ונמנה עם מייסדי איגוד הישיבות הגבוהות. שימש נציג ציבור במליאת מועצת העיתונות, חבר הנהלה בישיבת בני חיל ובתנועת קוממיות בגרעין החינוכי בנתניה[10].
התמודדותו הראשונה של סמוטריץ' לכנסת הייתה בבחירות לכנסת השמונה עשרה ב-2009. אז הוצב במקום התשיעי ברשימת האיחוד הלאומי, ובהתאם לחוק הבחירות לכנסת שוחרר לשלושה חודשים משירותו בצה"ל, לאחריהם חזר להשלים את שירותו[24]. המפלגה זכתה בארבעה מנדטים, וסמוטריץ' לא נכנס לכנסת[25]. בתחילה, סמוטריץ' התנגד לכניסתו לפוליטיקה, אך עשה זאת בעקבות הוראת רבותיו ובראשם הרב חיים דרוקמן שקבעו שמדובר בצעד נדרש[26].
בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הוצב במקום התשיעי ברשימת הבית היהודי, לאחר שנבחר על ידי מרכז האיחוד הלאומי – תקומה למקום השני שהוקצה לה ברשימה. בעקבות פטירתו של השר אורי אורבך, קודם סמוטריץ' למקום השמיני ברשימה ונבחר לכנסת. הוא מונה לסגן יושב ראש הכנסת ולחבר בוועדת הכספים ובוועדת הפנים והגנת הסביבה.
בח' שבט התשע"ט (14 בינואר 2019), לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, גבר סמוטריץ' על השר אורי אריאל, ונבחר במרכז מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה ליו"ר המפלגה[27][28].
לקראת אותן בחירות הגיעה מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה להסכם על ריצה משותפת עם הבית היהודי ועם עוצמה יהודית במסגרת איחוד מפלגות הימין. על פי ההסכם הוצב סמוטריץ' במקום השני ברשימה לכנסת, אחרי יו"ר הבית היהודי הרב רפי פרץ. עוד הוסכם כי תינתן לו הזכות לבחור ראשון מבין התפקידים שיתקבלו במסגרת ההסכם הקואליציוני, ושאם תקבל הסיעה רק תפקיד שר אחד, יכהנו בו שניהם ברוטציה. הסכם זה נשמר גם לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, אז רצו הבית היהודי והאיחוד הלאומי עם הימין החדש במסגרת רשימת ימינה.
בכ' סיון התשע"ט (23 ביוני 2019) מונה לשר התחבורה ולחבר הקבינט המדיני ביטחוני, במסגרת ממשלת המעבר[29]. במהלך כהונתו כשר התחבורה החל את מיזם נתיב פלוס שבמסגרתו הוקצו בכביש החוף ובנתיבי איילון נתיבי נסיעה לתחבורה ציבורית ולכלי רכב פרטיים עם לפחות נוסע אחד או שניים מלבד הנהג[30]. כמו כן האיץ סמוטריץ' את חשמול הרכבת בקו המהיר בין ירושלים לתל אביב[31], וכן החל בבניית מסילת ראשון לציון – מודיעין[32]. ביולי 2022, כשנשאל על יחסו לערבים, העיד על עצמו כי "אני כשר תחבורה יהודי, דתי, מתנחל, ימני – כנראה לא ימין רך כל כך – ידעתי לדאוג לצרכים שלהם. ותשאל אותם, הם מודים בזה"[33].
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע התפצל מרשימת "ימינה". לדבריו, על רקע נכונותו של בנט להיכנס לממשלה בשיתוף מפלגות שמאל[34]. סמוטריץ' התמודד בראש רשימת "הציונות הדתית"[35], בבלוק טכני של המפלגות "האיחוד הלאומי – תקומה", "עוצמה יהודית" ו"נעם"[36]. הרשימה קיבלה בבחירות 6 מנדטים, מתוכם 4 למפלגתו של סמוטריץ'[37]. סמוטריץ' הרבה לתקוף את ממשלת ישראל השלושים ושש, ובפרט את ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הדתות מתן כהנא. באפריל 2022 אמר עליהם בראיון: "מי ששותף לממשלה הזו לא צריך להכניס אותו לבית הכנסת. זה הדבר הכי לגיטימי בעולם. [...] אני חושב שאנשים שהפנו עורף לציבור, אמורים להרגיש לא רצויים בציבור"[38]. בסוף שנת 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל אמר סמוטריץ' בהתייחס לאמירה זו שהיה לו חלק בהסלמת השיח והוא מתנצל על כך[39].
לקראת הבחירות לכנסת ה-25 חתם סמוטריץ' פעם נוספת על הסכם ריצה משותפת בבלוק טכני עם עוצמה יהודית ומפלגת נעם. הרשימה זכתה ב-14 מנדטים, מהם 7 לאיחוד הלאומי – תקומה.
לאחר הבחירות נכנס לממשלת ישראל השלושים ושבע והתמנה לשר האוצר ולשר במשרד הביטחון הממונה על יחידות מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמנהל האזרחי[40][41].
ב-7 בפברואר 2023 התפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי[42].
ב-2 במרץ 2023, חתם סמוטריץ עם יו"ר ההסתדרות החדשה ארנון בר־דוד על הסכם שכר חדש במגזר הציבורי, שהתפרס על פני ארבע שנים. ההסכם כלל תוספות שכר לעובדים, קיצור שבוע העבודה ומענקים חד־פעמיים בשווי 6,000 ש"ח לכל עובד[43].
במסגרת חוק ההסדרים בשנת 2023, קידם סמוטריץ' את הקמת קרן הארנונה, שייעודה הוא העברת כספים מרשויות מקומיות שבונות שטחים לעסקים לרשויות מקומיות שיאשרו בנייה של יחידות דיור. הקמת הקרן לוותה בהתנגדות של מרכז השלטון המקומי בישראל ובשביתות של רשויות מקומיות[44].
באוגוסט 2023 מנע סמוטריץ' העברה של כ-300 מיליון שקלים שהובטחו לרשויות מקומיות ערביות במסגרת הכספים הקואליציוניים בזמן הממשלה הקודמת, בטענה שמדובר בתקציב פוליטי שאין לו הצדקה מקצועית[45][46] וכן שהתקציב עלול לזלוג לארגוני פשיעה[47][48], כפי שקרה במקרים דומים בעבר. כמו כן סירב לאשר תקציב של 200 מיליון שקלים למכינות לשילוב סטודנטים ערבים באקדמיה, והתנה את אישור התקציב ב"יצירת מנגנונים שיטפלו בהקצנה הלאומנית באוניברסיטאות וימנעו אותה"[45].
בסוף אוקטובר 2023, בעת מלחמת חרבות ברזל, המליצו הדרגים המקצועיים במשרד האוצר ובבנק ישראל להסיט לטובת המאמץ המלחמתי את הכספים הקואליציוניים שטרם הועברו מהתקציב הדו־שנתי 2023–2024. יתרת הכספים הקואליציוניים שטרם מומשו עמדה על כ־10.5 מיליארד ש"ח, מתוכם 2.5 מיליארד לשנת 2023. סמוטריץ אישר הסטה של 860 מיליון שקל בתקציב 2023, ודחה לעתיד את הדיון על הסטת הכספים הקואליציוניים של 2024[49][50], שהיקפם נאמד בכ-8 עד 10 מיליארד ש"ח[51].
ב-15 בינואר 2024 אישרה הממשלה את תקציב 2024 שכלל הרחבה משמעותית של תקציב הביטחון ועל ידי הכנסת ב־13 במרץ 2024. התקציב כלל הרחבה משמעותית של תקציב הביטחון על חשבון סעיפים אחרים. בנוגע לכספים הקואליציוניים, מתוך תקציב מתוכנן של 7.9 מיליארד ש"ח הסכים סמוטריץ' לקצץ 2.4 מיליארד (30%) לטובת המאמץ המלחמתי וזאת כהמשך לשימור כספים אלו בתקציב 2023. הכספים הקואליציוניים ב-2024 כוללים הגדלת קצבאות לאברכים ותוספות שכר למורים בבתי ספר חרדיים[52][53].
במאי 2024, סמוטריץ' עצר העברת תקציב של כ-6 מיליארד ש"ח לרכש ביטחוני. סמוטריץ' התנה את העברת הסכום בהקמת ועדה ציבורית לבחינת תקציב הביטחון.[54] הוועדה הוקמה באוגוסט 2024 ובראשה עומד יעקב נגל, מ"מ ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר.[55]
בתחום המיסוי, ביטל סמוטריץ' את המס על כלים חד־פעמיים[56] ואת מס הקנייה על משקאות ממותקים[57][58], יזם הארכת הוראת שעה שהעניקה תוספת נקודת זיכוי להורים על כל ילד בגיל 6–12, וקידם את השוואת סכום מענק העבודה שגבר מקבל לזה שאישה מקבלת[59].
ב-20 בפברואר 2024, ועדת הכספים של הכנסת אישרה את הצעתו של סמוטריץ' להעלות את המע"מ מ-17% ל-18% בשנת 2025.[60]
ב-11 בספטמבר 2024, ועדת הכספים של הכנסת אישרה את הצעתו של סמוטריץ' להטיל מס פחמן על דלקים שאינם לתחבורה באופן הדרגתי מ-2025 עד 2030.[61]
באפריל 2023, במהלך כהונתו כשר האוצר על רקע הרפורמה המשפטית, הורידה חברת דירוג האשראי מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה" בטענה כי "הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הפכו פחות צפויות ויותר מוכנות לייצר סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלית והחברתית".
בפברואר 2024, בזמן מלחמת חרבות ברזל, הורידה מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל מ-A1 ל-A2 עם תחזית דירוג שלילית, בין היתר בנימוק שהיעדר תוכניות לסיום המלחמה ולחיזוק ביטחונה של ישראל אחריה מגדילים את הסיכונים הפוליטיים ומחלישים את הרשות המבצעת והמחוקקת וכן את החוסן החברתי והפיסקלי של המדינה. הייתה זו הורדת הדירוג הראשונה מאז החלה החברה לדרג את ישראל בשנת 1988[62][63]. באפריל 2024, הצטרפה אליה סוכנות S&P[64] ובאוגוסט גם סוכנות הדירוג פיץ'[65].
בספטמבר 2024, באופן חריג, הודיעה חברת הדירוג על הורדת דירוג כפולה לישראל, לדירוג Baa1 עם תחזית שלילית, הנמוך ביותר מעולם. בהחלטה נכתב כי "הסיכון הגאופוליטי התגבר באופן משמעותי, הכלכלה הישראלית לא תתאושש במהירות". באותם ימים לא תמה המלחמה בעזה והתגברה הלחימה מול חזבאללה בלבנון. נכתב כי ישנה "ירידה באיכות המוסדות והממשל של ישראל, אשר לא היו אפקטיביים בצורה מלאה במניעת פעולות הפוגעות במדדי האשראי". לצד ההתפתחויות בזירה הצבאית, בסוכנות הדירוג עקבו כיצד הממשלה אישרה את פריצת מסגרת תקציב 2024 והתעכבה בקידום תקציב 2025 - חרף אזהרות בכירי משרד האוצר ובנק ישראל.[66][67]
בישיבת הממשלה שהתקיימה לאחר מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר, צוטט סמוטריץ' כאומר "צריך להיות עכשיו אכזריים לא להתחשב יותר מדי בשבויים"[68]
ב-9 בנובמבר 2023, אישרה הכנסת את מתווה הפיצויים למשק שיזם סמוטריץ'.[69]
על מנת להתמודד עם הוצאות בלתי צפויות שבאו בעקבות נזקי מלחמת חרבות ברזל, נעשתה הגדלה נרחבת בגירעון התקציבי, תוך פריצה ניכרת מהגרעון השנתי המתוכנן. יעד הגירעון כאחוז מהתמ"ג עלה ל-6.6% ב-2024.
ב-3 במרץ 2024, אישרה הכנסת את החוק שיזם סמוטריץ' לגביית תשלום חד פעמי מכלל הבנקים הגדולים במשק בשנים 2024–2025, לשם השגת יעדי תקציב המדינה במסגרת המלחמה.[70]
באפריל, לאחר שקבינט המלחמה הנחה להרחיב את המעברים לרצועת עזה, סירב לתקצב את ההרחבה בנימוק שההנחיה "חסרת תוקף, מנוגדת לחוק ולהחלטת הקבינט"[71].
ב-16 במאי 2024, הצהיר סמוטריץ' על כוונתו להטיל מכס של 100% על יבוא מוצרים מטורקיה, זאת עד לסיום כהונתו של רג'פ טאיפ ארדואן כנשיא טורקיה. ההחלטה ספגה ביקורת מאיגוד לשכות המסחר ומחלק ממפלגות האופוזיציה.[72]
לאורך המלחמה הביע סמוטריץ' התנגדות לעסקת חטופים, שתכלול נסיגה של ישראל מרצועת עזה ושחרור מחבלים.[73]
במהלך הכנסת העשרים העביר סמוטריץ' כיוזם ראשון שתים עשרה הצעות חוק[74]. הצעות החוק הבולטות ביותר היו:
.jpg)
עמדתו המדינית היא שהתנועה הלאומית הפלסטינית הוקמה מלכתחילה כמתנגדת לציונות והיא שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. שתי השאיפות הלאומיות אינן יכולות לחיות זו לצד זו בשלום, ולכן, לדבריו, דחו הפלסטינים את הצעות השלום הישראליות[83].
ב-2014 הציע לשקול לאפשר את נפילתו של שלטון אבו מאזן ואת עליית שלטון חמאס ביהודה ושומרון[84] בראיון ב-2015 אמר שמכיוון ש"בימים אלה האתגר המרכזי עימו ישראל מתמודדת הוא האתגר המדיני", והמצב הביטחוני יחסית טוב: "באותו מגרש בינלאומי, במשחק הזה של הדה-לגיטימציה, ותחשבו על זה לרגע, הרשות הפלסטינית היא נטל, וחמאס הוא נכס", כיוון שחמאס הוא ארגון טרור שאף אחד לא יכיר בו או ייתן לו מעמד בבית הדין הפלילי הבין-לאומי[85].
סמוטריץ' סבור כי מדיניות ההרתעה של ישראל צריכה להישען על "מאזן אימה" בעזרת סנקציות והפעלת כוח, כמו הריסות בתים וגירוש משפחות מחבלים, וכן גילוי "אפס סובלנות מול אירועים שוחקי הרתעה", כגון הכאת קצין צה"ל בידי עהד תמימי[86]. לכן הוא הביע צער על שתמימי לא נורתה בברך בעת האירוע[87]. בדצמבר 2018, בעקבות פיגוע הירי בצומת עפרה ופיגוע הירי בגבעת אסף, הצטרף סמוטריץ' לקריאה למתנחלים לחסום באותו ערב את הכביש לתנועת פלסטינים[88].
חלק מעמדותיו הפומביות של סמוטריץ' זכו להבלטה בתקשורת הישראלית והבינלאומית. כך למשל בעת כהונתו כשר אוצר ב-2023, לאחר פיגוע הירי בחווארה, אמר סמוטריץ' שעל מדינת ישראל למחוק את חווארה[89]. בהמשך הבהיר שהתכוון לפינוי ללא פגיעה בנפש[90].
בינואר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, קרא לחידוש ההתיישבות היהודית ברצועת עזה[91][92]. בתחילת אוגוסט 2024, שורה של מדינות הנחשבות לפרו-ישראליות גינו בחריפות את דבריו של סמוטריץ', שאמר כי זה "אולי צודק ומוסרי" להרעיב את העזתים[67].
בספטמבר 2017 פרסם סמוטריץ' את "תוכנית ההכרעה" – תוכנית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שאותה הגדיר "התוכנית היחידה שמבוססת על הכרעת הסכסוך ולא על שימורו בעצימות משתנה"[83]. ועידת מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה אישרה את התוכנית באותו חודש[93].
התוכנית מבוססת על מספר הנחות יסוד:
לפי התוכנית, שלום בר-קיימא יושג באמצעות פירוק הרשות הפלסטינית, החלת הריבונות הישראלית בכל יהודה ושומרון, הקמת יישובים יהודיים רבים ביהודה ושומרון ועידוד מאות אלפי תושבים לעבור לשם.
לפי התוכנית יוצע לפלסטינים תושבי יהודה ושומרון לחיות תחת השלטון הישראלי במעמד של תושבים, ולנהל חיים ברמה המוניציפלית במנהלות אזוריות נטולות מאפיינים לאומיים, שייבחרו בבחירות דמוקרטיות. האזורים הם: חברון, בית לחם, רמאללה, יריחו, שכם וג'נין. לפי התוכנית ממשלים אלו מתאימים למבנה התרבותי והחמולתי של החברה הערבית, ועל כן יבטיחו שלום פנימי ושגשוג כלכלי. התוכנית אינה מעניקה לפלסטינים זכות הצבעה לכנסת, ובכך יישמר הרוב היהודי בקבלת ההחלטות במדינת ישראל.
לפי סמוטריץ', היעדר זכות הצבעה לפרלמנט ריבוני מלא הוא לכל היותר גירעון במובהקות הדמוקרטית, ויישום התוכנית לא יהפוך את ישראל למדינת אפרטהייד, משום שהיא מעניקה לפלסטינים זכויות דמוקרטיות רבות יותר מאשר הם מקבלים מהרשות הפלסטינית, או צפויים לקבל בכל הסדר אחר[83][94]. התוכנית מציעה שלושה מודלים אפשריים לשיפור הרכיב הדמוקרטי בטווח הארוך: הענקת זכות הצבעה לפרלמנט הירדני; שיתוף בהחלטות אזרחיות ולא לאומיות; ואף אזרחות מלאה, בהתאם לכמות התושבים הערבים שיבקשו זאת ולגילויי נאמנות כגון שירות צבאי או לאומי. תושב שלא יהיה מעוניין בכך יקבל סיוע להגר למדינה ערבית שבמסגרתה יוכל לממש את שאיפותיו הלאומיות, או לכל מדינה אחרת. אלו שינקטו בפעולות טרור יטופלו בידי כוחות הביטחון, כך שייווצרו ייאוש מחזון המדינה הפלסטינית ודעיכה של המוטיבציה לטרור, כפי שלאחר מלחמת העצמאות קיבלו ערביי ישראל את השלטון הישראלי כעובדה מוגמרת.
בכנסת העשרים היה בין חברי הכנסת הפעילים ביותר בהגשת הצעות חוק בנושא דת ומדינה[95].
פעילותו בתחום דיני האישות כוללת את הצהרתו שמפלגת הבית היהודי היא מפלגה דתית ש"לעולם לא תכיר בנישואים חד מיניים"[96]. הוא הגיש בשנת 2017 יחד עם חברי הכנסת יואב בן צור ומיכאל מלכיאלי מש״ס, הצעת חוק לפיה בעל של אישה שאינה מקיימת פסק דין המחייב אותה לקבל גט לא יצטרך להמתין שלוש שנים לפני שיוכל לבקש אישור לשאת אישה שנייה[97]. בשנת 2018 הגיש הצעת חוק לפיה המדינה תממן הקפאת ביציות עבור נשים עגונות ומסורבות גט. מטרתה של הצעת חוק זו הייתה לבטל את אחד ממנופי הלחץ העיקריים של סרבני גט על נשותיהם, אולם "הקואליציה הבינלאומית למען זכויות העגונה" טענה נגדה שמדובר בהליך שהצלחתו מוטלת בספק, ועלול לעכב באופן משמעותי את מתן הגט[98].
בשנת 2018 קרא לממשלה להימנע מהרחבת הקריטריונים לזכאות לעלייה מאתיופיה כך שיכללו הורים ואחים של בני קהילת הפלאשמורה, שעל פי ההלכה אינם יהודים, ובנוסף אינם זכאֵי-עלייה מכח חוק השבות[99]. הוא פנה לפרקליט המדינה לפתוח בחקירה פלילית נגד ארגון "השגחה פרטית", שלטענתו מעודד אנשים להפר את החוק בכך שהקים מערך נישואים אלטרנטיבי לרבנות הראשית[100]. הוא פעל להשבת הסטטוס קוו בענייני תחבורה ציבורית בשבת על ידי שינוי לוחות הזמנים והמסלולים של קווי אוטובוס שפעלו לאחר כניסת השבת[101].
בראיון ביוני 2019 השיב לאסף ליברמן, ששאל אותו האם רצונו שישראל תהיה מדינת הלכה, כי "חוקי התורה עדיפים בהרבה על מדינת ההלכה שיצר כאן אהרון ברק". כשנשאל האם שאיפתו שיונהגו בישראל כל משפטי התורה, השיב שבעזרת השם, כשעם ישראל ירצה, תתנהל לפי משפט התורה, "כפי שהיה בימי דוד המלך ושלמה המלך, על פי משפט התורה, כמובן, בהתאמה לימים האלה ולאתגרים האלה ולכלכלה הזאת ולאיך שחיה חברה בשנת 2019". כשנשאל האם יסקלו מחללי שבת, השיב ש"לא סוקלים מחללי שבת כל כך מהר", ואמר שלפי חז"ל, סנהדרין שהייתה מוציאה להורג פעם בשבעים שנה הייתה נחשבת "קטלנית". סמוטריץ' השווה זאת למדינת ישראל, שהוציאה להורג אדם אחד בשבעים שנותיה, ואמר כי דומה לכך גם עונש המוות במשפט התורה "איננו כה מפחיד"[102].
סמוטריץ' מאמין בכלכלה חופשית, שתפקידה של הממשלה הוא להתערב כמה שפחות בשוק ולתת לכוחותיו לעשות את שלהם. הוא תומך בשיטת השוברים בחינוך, בהורדת מיסים ובאיסור שביתה בשירותים חיוניים[103]. בנוסף, סמוטריץ' תומך במעבר לתמיכה ישירה בחקלאים על פני חסמים, מכסים ובירוקרטיה המונעים יבוא תוצרת מחו"ל[104].
בדצמבר 2015 נשאל על דו"ח העוני השנתי שפורסם, והשיב: "אין ספק שממצאי דו"ח העוני אמורים להילמד בצורה מעמיקה ולהיות חלק מתוכניות עבודה שלנו ככנסת וכממשלה כדי לצמצם את העוני בישראל. עם זאת, לא צריך לאבד פרופורציות. אין ספק שעני היום הוא הרבה פחות עני מלפני 20 שנה. הצמיחה במדינת ישראל מתקדמת. אז נכון שעשירים היום יותר עשירים מפעם אבל גם העניים יותר עשירים מבעבר במונחים מוחלטים. הפער נשמר והוא כמובן כואב וצריך לטפל בו, אבל לא צריך להלקות את עצמנו על מה שלא מגיע לנו. אין כאן אף אחד שמת מרעב או מקור ברחובות"[105].
בראיון לעיתון משפחה, לאחר שהסביר סמוטריץ' על תפיסת עולמו הכלכלית שמשלבת בין שוק חופשי תחרותי ובין השקעה בערכים שהמדינה מאמינה בהם, התייחס להגדלת הקצבאות לאברכים ואמר: "אני אגיד לכם משפט שבעיניי חשוב מאוד: ניסו הרבה תאוריות כלכליות, ניסו קפיטליזם, ניסו סוציאליזם, אבל דבר אחד לא ניסו: תפיסה כלכלית שנקראת 'והיה אם שמוע'. אם ניישם את התורה, נזכה לשפע כלכלי וברכה גדולה. זו תהיה התפיסה הכלכלית שלי. אני לא נשאר בגובה שלושים אלף רגל. כשר אוצר אכנס למאקרו ולמיקרו ולנתונים ולשפה הכי מקצועית בעולם. אבל שנייה לפני שיורדים למטה - אנחנו יהודים מאמינים". בהמשך הראיון הוסיף: "מהסיבה הזו, כאשר באתי ואמרתי שאני רוצה להגדיל את תקציב לימוד התורה, הצגתי שתי סיבות: א' - כי זה חשוב, ומדינת ישראל צריכה להצהיר 'לימוד התורה חשוב לי'. ב' - זה עובד כלפי שמיא וזה עובד במציאות. אנחנו מאמינים במה שכתוב בתורה - 'אם בחוקותיי תלכו ונתתי גשמיכם בעיתם' ויהיה שפע כלכלי גדול"[106].
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הציגו סמוטריץ' וחבר הכנסת שמחה רוטמן את מצע מפלגת הציונות הדתית בנוגע למערכת המשפט הידוע גם בתור תוכנית "חוק וצדק", התכנית כוללת את:
סמוטריץ' תומך ברפורמה המשפטית במערכת המשפט[107].
באפריל 2016, בעקבות דיווחים על הפרדה הנהוגה בבתי חולים רבים בישראל בין יולדות יהודיות לערביות, ולאחר שאשתו התראיינה וסיפרה שלא נעים לה לשהות באותו חדר עם יולדות ערביות או לקבל טיפול ממיילדת ערביה, צייץ סמוטריץ' מספר ציוצים בהם כתב בין השאר: "יש פערים מנטליים ולשני הצדדים יותר נוח להיות עם עצמם"[108], "אשתי ממש לא גזענית, אבל אחרי לידה היא רוצה לנוח ולא את החפלות ההמוניות המקובלות אצל משפחות היולדות הערביות"[109], וכן "יש מלחמה כבר מאה שנה בארץ הזו בין יהודים לערבים ולכן טבעי שאשתי לא תרצה לשכב ליד מישהי שהרגע ילדה תינוק שאולי ירצה לרצוח את התינוק שלה עוד עשרים שנה"[110][111][112].
לאחר שמפכ"ל המשטרה קובי שבתאי אמר, בהתייחסו למהומות בלוד, שהן אירעו כחלק מהמהומות בישראל, ושאין חלוקה מצידו בין יהודים וערבים, אלה טרוריסטים משני הצדדים שצריך לטפל בהם, ביקר אותו סמוטריץ: "הבעיה היא שהמפכ"ל יורק בפרצופם של אזרחי ישראל ומדבר כמו מהאו"ם על סימטריה בין שני הצדדים, יש התקוממות לאומנית של ערבי ישראל שמשתפים פעולה כגיס חמישי עם האויבים שלנו בחמאס, אתה צריך לדחוף לוועדת חקירה - למה המפכ"ל מדבר כך? למה לקח כל כך הרבה זמן לגייס כוחות? ערביי ישראל הם אזרחים אבל מה לעשות יש להם הזדהות עם האויב"[113].
ביחס לבעיית הנשק הבלתי-חוקי בציבור הערבי, סבור סמוטריץ ש"אי אפשר להצליח לטפל בתופעה של נשק בלתי חוקי בכלים הרגילים, וחייבים לייצר הגדרה אחרת של המציאות. יש כאן כפירה בריבונות של המדינה וצריך לומר שמדובר במכת מדינה. צריכים כאן מנהיגות ולא לשים פלסטרים ולייצר סט כלים אחר לממשלה"[114].
ב-2021, לאחר הבחירות לכנסת העשרים וארבע, התנגד סמוטריץ' נחרצות להקמת ממשלה בראשות בנימין נתניהו שתישען על הרשימה הערבית המאוחדת בהנהגת מנסור עבאס. התנגדותו של סמוטריץ' הכריעה את הוויכוח הפנימי בגוש הימין בשאלה זו בטרם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש. בין השאר אמר סמוטריץ': "ניסיונות ההלבנה של התנועה האיסלאמית מצד גורמים מסוימים בימין משקפים עיוורון וקוצר רואי מסוכן וחסר אחריות שיביא לאובדן שלטון הימין לעשרות השנים הבאות ולסופה של המדינה היהודית. לא פחות. הסתמכות של הימין על עבאס תהיה פשע, שיביא אולי לעוד כמה שנות שלטון של נתניהו, אבל מיד אחר כך יעביר את השלטון לשותפות שמאל-ערבים להרבה מאוד שנים ולאסון למדינת ישראל"[115]. ב-2022 קרא להוציא מחוץ לחוק את המפלגות הערביות הקיימות, שלשיטתו תומכות במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, על מנת לפתוח "פתח בחברה הערבית ליסוד הנהגה אזרחית אחרת, שמקבלת את האתוס המכונן של מדינת ישראל כמדינה יהודית ושואפת לשפר את חייהם ורווחתם של אזרחי ישראל הערבים במסגרת המדינה היהודית"[116].
באוקטובר 2021 עורר סערה כשבמהלך נאומו בכנסת הגיב לקריאות ביניים מצד חברי הכנסת מהרשימה המשותפת ומרע"ם במילים "אתם פה בטעות – כי בן-גוריון לא גמר את העבודה ולא זרק אתכם ב-48'. זאת האמת. איתכם אין לי שיג ושיח"[117].
סמוטריץ' מתח ביקורת על אמצעים חריפים, בהם עינויים, שנקט השב"כ כלפי עצורים בחשד של מעורבות בהצתת בית משפחת דוואבשה בדומא וכלפי בני קהילתם, ושלל את הגדרת המעשה כפעולת טרור. הוא כתב: "טרור הוא רק אלימות שמפעיל אויב במסגרת מלחמה נגדנו ורק הוא מצדיק נקיטת צעדים חריפים שמקומם לא יכירם במציאות רגילה. כל השאר זה פשע חמור, פשע נאלח, פשע לאומני, אבל לא טרור. בכל השאר מטפלים במגוון הכלים הרחב שמעמיד ההליך הפלילי. הרצח בדומא, עם כל חומרתו, הוא לא אירוע טרור."[118][119]
סמוטריץ' התנגד ל'חוק ההדחה', המעניק יכולת לחברי הכנסת להדיח ח"כ מכהן ללא צורך באישור בג"ץ, שמטרתו הייתה להדיח את חברת הכנסת חנין זועבי[120]. באוקטובר 2016, לאחר דרישת נציגי ארגון בצלם מחברי האו"ם לנקוט בסנקציות נגד ישראל, קרא יו"ר הקואליציה, דוד ביטן, לשלול את אזרחותו של מנכ"ל הארגון, חגי אלעד. סמוטריץ' התנגד לצעד זה בנימוק שהוא אנטי דמוקרטי[121].
במרץ 2017 קרא סמוטריץ' לישיבות ולמכינות לעכב את גיוס תלמידיהם לצה"ל במחזור גיוס אחד, על מנת להפעיל לחץ על הצבא על רקע סוגיית השירות המשותף ושילוב נשים בתפקידי לחימה בצה"ל[122]. על רקע סוגיה זו אמר סמוטריץ' בינואר 2018 כי "בסופו של יום יש מקצועות ותפקידים בחיים שמתאימים לגברים, ויש מקצועות שמתאימים לנשים - כך הקב"ה ברא את העולם, כך טוב לעולם"[123].
סמוטריץ' נשוי לרויטל, ולהם שבעה ילדים. הם מתגוררים בשכונת גבעת רש"י שבהתיישבות היהודית בקדומים שבמחוז יהודה ושומרון.
בצלאל סמוטריץ', באתר הכנסת
בצלאל סמוטריץ', ברשת החברתית פייסבוק
בצלאל סמוטריץ', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בצלאל סמוטריץ', ברשת החברתית אינסטגרם
בצלאל סמוטריץ', ברשת החברתית טיקטוק
נאום הניצחון המלא של סמוטריץ': איתמר ואני ממשיכים לעבוד יחד, מחויבים לעם ישראל, סרטון בערוץ "ערוץ 7", באתר יוטיוב (אורך: 15:17), 1 בנובמבר 2022Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
