רגבים היא עמותת ימין ישראלית שהוקמה בשנת 2006 במטרה לקבוע "סדר יום יהודי וציוני למדינת ישראל בהיבטי קרקע וסביבה", לשם "שמירה על אדמות העם היהודי ועל אוצרות הטבע והנוף של ארץ ישראל". העמותה מתעדת פעילות בנייה של פלסטינים בתוך ומחוץ לתחומי הקו הירוק, ונאבקת בבנייה בניגוד לחוקי התכנון והבנייה, שהיא לדבריה "השתלטות פיראטית על אדמות המדינה ועל אוצרות הטבע והנוף בכל רחבי הארץ". מנכ"ל התנועה הוא מאיר דויטש. אחד ממייסדי העמותה הוא חבר הכנסת והשר בצלאל סמוטריץ'[1].
 | |
| פעילות | שמירת אדמות הלאום של מדינת ישראל, פעילות משפטית נגד בנייה בלתי-חוקית, מדיניות מקרקעין ציונית |
|---|---|
| התאגדות | עמותה |
| מדינה |
 ישראל |
| מטה הארגון |
ירושלים  |
| חטיבות | שטח, מחקר ומשפט |
| מייסדים |
בצלאל סמוטריץ' |
| מנכ"ל | מאיר דויטש |
| עובדים |
29 (נכון ל־2021) |
| תקופת הפעילות | 2006–הווה (כ־19 שנים) |
| האתר הרשמי | |
  | |
הקמה ופעילות
העמותה הוקמה בשנת 2006 על ידי פעילים בתנועת קוממיות[2], ונקראה בתחילה "העמותה לשמירת אדמות הלאום" (הלא"ה). העמותה מפעילה מספר רכזי שטח העוקבים אחר בנייה לא חוקית של ערבים בנגב, בצפון ישראל ובשטח C ביהודה ושומרון. המידע שנאסף מועבר לרשויות המופקדות על אכיפת החוק במדינה. במקרי הצורך עותרים נציגי העמותה לבית המשפט בדרישה שיורה לרשויות לבצע את תפקידן. בנוסף, עוסקת העמותה בטיפול במזיקים סביבתיים כדוגמת מפחמות, מגרטות רכב וזיהומי נחלים. בפעילות זו משתפת העמותה פעולה עם ארגון "ירוק עכשיו" הפועל למען איכות הסביבה ביהודה ושומרון[3] והרשויות המקומיות בגליל ובנגב. פעילות נוספת של העמותה מתמקדת בפגיעה בשמורות טבע[4] ואתרי מורשת[5].
רגבים עוסקת גם במחקר, כתיבת ניירות עמדה ועבודה פרלמנטרית. בין השאר היא שותפה בוועדה הממשלתית למעקב אחר דו"ח פלמור ומוזמנת לדיונים בוועדות הכנסת[6]. בשנת 2017 הייתה שותפה בדיונים לחקיקת "חוק קמיניץ" המחמיר את נוהלי האכיפה על בנייה בלתי חוקית ובשנת 2019 הובילה את הלובי הפוליטי למניעת ביטולו של החוק במסגרת הדיונים על פיזור הכנסת העשרים ושתיים[7].
מעקב אחר בנייה פלסטינית בשטח C
ערך מורחב – הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C
רגבים עוקבת אחר פעולות חקלאות ובנייה של פלסטינים ושל הרשות הפלסטינית על אדמות בשטח C ביהודה ושומרון, בניגוד לחוקי התכנון והבנייה החלים בשטח.[8] במסגרת זו חשפה רגבים מימון לפעילות זו שנתנו מדינות וגופים זרים[9], המפורסם שבהם הוא המתחם הבדואי ח'אן אל-אחמר.
טענה לאפליה בין עתירות נגד בנייה יהודית לעומת עתירות נגד בנייה ערבית
ביוני 2010 פרסמה 'רגבים' דו"ח השוואתי המצביע לדבריה על עדיפות הניתנת בבית המשפט העליון לארגוני שמאל. הדו"ח בחן "מקרי ראי", עתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל נגד בנייה בלתי חוקית בהתנחלויות לעומת עתירות זהות שהגישו ארגוני ימין נגד בנייה ערבית בלתי חוקית והשווה את המרכיבים הפרוצדורליים של ההליך המשפטי בעתירות השונות. על פי מחברי הדו"ח, קיימת אפליה בבית המשפט העליון לטובת ארגוני שמאל המתבטאת בפסיקות לטובתם, בזירוז הליכים, במתן צווים על תנאי למדינה ובהתערבות בהחלטות של רשויות המדינה[10][11].
פעילות להסדרת יישובים בדואיים בנגב
אחד מתחומי העיסוק המרכזיים של רגבים הוא המתווה להסדרת היישובים הבדואיים בנגב[12]. במחקר שעשתה פרסמה העמותה כי בנגב קיימים כ-77 אלף מבנים בלתי חוקיים וכי היקף ההשתלטות על אדמות פרטיות ואדמות מדינה עומד על כחצי מיליון דונם. רגבים מציעה מתווה הסדרה הכולל בירור זכויות על הקרקע, קידום ופיתוח תשתיות ביישובים הקיימים, והסדרת הפזורה ביישובים הקיימים וביישובים חדשים בהתאם להשתייכות השבטית. לצד פעילות האכיפה וההסדרה הצביעה רגבים על התפתחות פשיעה, אלימות, נשק בלתי חוקי ודמי חסות, וכן על כשלים מוניציפליים נרחבים כדוגמת אי גביית ארנונה ברשויות המקומיות[13], ובזבזנות ושחיתות במערך השמירה בבתי הספר[14] ובהסעות התלמידים.
רגבים משתפת פעולה עם עמותות העוסקות בקידום מעמד האישה דרך מאבק בתופעת הפוליגמיה בקרב הבדואים בישראל. לטענת העמותה קיימת תופעה נרחבת של ניצול קצבאות מהביטוח הלאומי, בין היתר באמצעות גירושים פיקטיביים[15].
ב-2020 יצאה העמותה בקמפיין בעד החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון.
תקציב
תקציב רגבים בשנים 2010–2016 עמד על כ-30 מיליון ש"ח במצטבר[16]. בשנים 2006–2016 קיבלה במצטבר כ-4.6 מיליון ש"ח ממועצות אזוריות ביהודה ושומרון, חלקם עבור אספקת שירותים משפטיים[17]. יתר תקציבה של העמותה מגיע מתרומות.
עתירות
- בספטמבר 2009, בעקבות עתירה של 'רגבים', הורה בג"ץ למדינה לקבוע לוח זמנים להריסת מבנים לא חוקיים סמוך לכפרים א-סוויה ויתמא בשומרון[18]. שופט בג"ץ מתח ביקורת על האפליה הקיימת בין בנייה בלתי חוקית של ערבים ביהודה ושומרון לבין בנייה בלתי חוקית בהתנחלויות[19].
- בנובמבר 2009, עתרה 'רגבים' לבג"ץ בדרישה להורות למדינה להורות למשטרה להפסיק עבודות תשתית להקמת שכונה חדשה סמוך לכפר מג'דל שמס שבוצעו ללא כל היתרים בשטח המוגדר כשמורת טבע. הגשת העתירה הביאה להפסקת העבודות באתר[20].
- בפברואר 2010 קיבל בית המשפט את עתירת רגבים נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה באבו בסמה והורה לה לנקוט בהליכים כנגד עברייני הבנייה הלא חוקית תוך 12 חודשים. עם זאת, דחה בית המשפט את חלקי העתירה שעסקו באופן אכיפת החוק והשאיר נושא זה לשיקול דעתה של הוועדה[21].
- באפריל 2010 הודיעו נציגי המדינה כי לא ייהרסו שישה קרוואנים בהר ברכה. הודעה זו באה בעקבות עתירת 'רגבים', שטענה כי לפי הנהלים שקבע המנהל האזרחי ב-2008, ששת הקרוואנים נמצאים בתחתית סדרי העדיפויות[22].
- ביולי 2010, בתגובה לעתירת 'רגבים', הורה משרד הביטחון למינהל האזרחי להגביר את האכיפה על בנייה לא חוקית המהווה סיכון ביטחוני[23].
- בעקבות עתירה שהגישה 'רגבים' נגד המשך פעילותה של מחצבה פיראטית סמוך לתקוע שבגוש עציון, פעלו פקחי המנהל האזרחי והביאו לדברי המדינה להפסקת הפעילות הבלתי חוקית[24].
- בפברואר 2011, בתשובה לעתירה שהגישה 'רגבים' לבג"ץ, הודיעה המדינה כי יש לאטום מסגד שנבנה באופן בלתי חוקי בכפר בורין בשומרון. העתירה הוגשה בעקבות עתירה דומה שהוגשה חצי שנה קודם לכן נגד בית כנסת במאחז אלמתן, סמוך למעלה שומרון[25].
- באוגוסט 2011, בעקבות עתירת רגבים, פעל המנהל האזרחי כנגד השתלטות בלתי חוקית של פלסטינים סמוך לעפרה[26].
- באוגוסט 2011 דחה בג"ץ עתירה שהגישה "רגבים" בדרישה לחייב את המדינה לפעול נגד בנייה בלתי חוקית בשטחי יהודה ושומרון. בפסק הדין התייחס השופט אליקים רובינשטיין לאופי פעילותה של התנועה, וכתב בין השאר: "בתוך עמנו אנו יושבים וערים אנו לכך שעתירה זו, הבאה מן הצד הימני של המפה הפוליטית הישראלית, יסודה במאבק מול עמותות מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית, ובמשקל נגד לפעולתן, וגם לפעולות הרשויות בכל הנוגע לבנייה יהודית בלתי חוקית אל מול בנייה פלסטינית בלתי חוקית... אין לנו איפוא אלא להזכיר לעצמנו, וגם לעותרים למיניהם ולגוניהם, את האמור להיות מובן מאליו, כי לנגד עינינו יהיו הדין ופרשנותו, ואין בדעתנו להיגרר למחוזות הקיטוב הפוליטי"[27].
- בנובמבר 2011 בעקבות פעילות "רגבים", נהרס כפר ערבי בלתי חוקי שהוקם בנקודה הצופה על כביש בגין[28].
- ב-2012 מסר המנהל האזרחי צווי הריסה ל-52 מבנים ואוהלים בכפר הפלסטיני סוסיא בדרום הר חברון, זאת בעקבות עתירת "רגבים"[29].
- ב-2015 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את עתירת "רגבים" שביקשה לאכוף צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה שיפוטיים נגד מספר רב של מבנים במערב העיירה מג'ד אל-כרום שבגליל התחתון. בינואר 2017 דחה בית המשפט העליון את ערעור "רגבים". הנשיאה מרים נאור מחקה את בקשת הערעור וחייבה את העותרת בתשלום הוצאות משפט למשיבה, "הוועדה המרחבית בית הכרם"[30].
בבית הדין הבינלאומי בהאג
ביולי 2011 הגישה הרשות הפלסטינית לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, את טענותיה בנוגע לפשעי מלחמה שבוצעו לטענתה על ידי ישראל במהלך מבצע עופרת יצוקה[31]. היות שמדינת ישראל אינה מכירה בסמכותו של בית הדין[32], קיבלה על עצמה תנועת רגבים להגן על המדינה בפני בית הדין. עו"ד ניק קאופמן טען בשמה של רגבים כי הרשות הפלסטינית אינה מדינה ועל כן אין לאפשר לה מעמד של תובעת בפני בית הדין. התובע של בית הדין, לואיס מורנו אוקמפו, קיבל את עמדתה של רגבים ודחה את תביעת הרשות על הסף[33].
פולמוס סביב מגורי אנשי העמותה
לפי תחקיר שפורסם ב"ידיעות אחרונות" ביוני 2018, ארבעה-עשר מאנשי "רגבים" בעבר ובהווה או עורכי דין שייצגו אותם מחזיקים בבתים לא חוקיים או שנבנו ללא היתר, ושלחלקם אף הוצאו צווי הריסה, לרבות בית המנכ"ל דאז יהודה אליהו במאחז חרשה. מהעמותה נמסר בתגובה שרגבים פועלת לקידום אכיפת חוקי התכנון והבנייה באופן שוויוני בכל הארץ, ושבמקרים של כשל חריף בהתנהלות המדינה הם פועלים גם להסדרת בנייה לא חוקית, כפי שניתן לראות במתווה רגבים להסדרת ההתיישבות הבדואית[34].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של רגבים
רגבים, ברשת החברתית פייסבוק
רגבים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
רגבים, ביישום טלגרם
רגבים, ברשת החברתית אינסטגרם
רגבים, סרטונים בערוץ היוטיוב- רגבים, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
