Loading AI tools
עיר בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במחוז המרכז, והחמישית מבחינת גודל אוכלוסייתה במדינת ישראל. נוסדה כמושבה ב-1878, והוכרזה כעיר בשנת 1937. גובלת בהוד השרון ובתל אביב, בני ברק וגבעת שמואל במערב, גובלת בכמה קיבוצים מהמועצה האזורית דרום השרון (עינת, גבעת השלושה ונחשונים) והמושב כפר סירקין במזרח, ועם גני תקווה, קריית אונו ומועצה אזורית חבל מודיעין (מושב נחלים, רינתיה, מזור, בארות יצחק) ובמושבי המועצה האזורית דרום השרון (מגשימים, גת רימון, כפר מעש) מדרום.
סמל העיר פתח תקווה סמליל ממותג של העיר – בשימוש מאז 2023 | |||||||||||||||||||||||||
"העובד את אדמתו ישבע לחם" "קצב של עיר, לב של מושבה" "ממושבה למטרופולין" | |||||||||||||||||||||||||
בתמונה בכיוון השעון: הקניון הגדול, מרכז רפואי בלינסון, הפארק הגדול, אצטדיון שלמה ביטוח | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | המרכז | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | רמי גרינברג | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 31 מטר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1878 | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | עיר 200,000–499,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 258,192 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 5 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.8% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.45 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 7,202 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 19 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 35,850 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 57 | ||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
7 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 81 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4261 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 79 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל פתח תקווה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
www.petah-tikva.muni.il |
השם "פתח תקווה" לקוח מספר הושע: ”וְנָתַתִּי לָהּ אֶת־כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת־עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה” (ספר הושע, פרק ב', פסוק י"ז). בשנת 1872 התכוונו אנשי החברה לקניית אדמת יריחו להתיישב בסביבות העיר יריחו, ובכך להגשים את הנבואה המוזכרת בספר הושע בהקשר לעמק עכור הנמצא באזור זה.[6] השם אותו בחרו המייסדים היה ביטוי לתקווה כי ניתן להפוך מקום מקולל ליישוב פורח.
בסופו של דבר רכישת הקרקע בעמק עכור לא התבצעה. חלק מאנשי הקבוצה המשיכו לחפש קרקעות לרכישה, וכך הגיעו לשפלה, רכשו את אדמות הכפר הערבי אוּמְלָבָּס וקראו למושבה החדשה בשם שתוכנן למושבה ביריחו – "פתח תקווה".
באופן אירוני קיבל השם גם משמעות נוספת, בשל המצב העכור בו מצאו המתיישבים את הירקון, וניסיונם ותקוותם להפוך אותו לפתח לעתיד, להתיישבות יהודית ברחבי הארץ ולתחייה לאומית.
פרק זה עוסק במיזם עתידי | |
בפברואר 2017 אישר מינהל התכנון במשרד הפנים את תוכנית השלד המראה את חזון המשרד בשטח מחנה סירקין המתפנה לבניית 12,000 יחידות דיור בשטח המחנה.[7] באפריל 2017 הגישה עיריית פתח תקווה עתירה נגד התוכנית, על רקע מחסור בפתרונות תחבורתיים לשכונה החדשה וחששות מעומסי תנועה שהיא עלולה ליצור עם תוספות יחידות הדיור בהיקף המתוכנן.[8] העתירה נדחתה בבג"ץ בטענת "שלב מקדמי" מאחר שהתוכנית עדיין בשלבי תכנון. במרץ 2019 אישרה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור את התוכנית. האישור הסופי לתוכנית התקבל לאחר עתירת מטה מאבק סירקין והסכם פשרה שנחתם עם מטה המאבק.[9] לאחר עתירת "מטה המאבק לבינוי שפוי" בסירקין לבית המשפט המחוזי, הושג הסכם פשרה מול העותרים שכלל הורדת שלב א' ל-2,700 דירות מתוך 20,000 שתוכננו, הכנסת נציג התושבים כמשקיף בצוות ההיגוי של התוכנית, עם תום בניית 2,700 הדירות תוכן תוכנית תחבורתית כוללת חדשה שתיבחן את מצב התשתיות באזור, ומתן אפשרות למטה המאבק לעתור נגד התוכנית אם מצב התשתיות התחבורתיות באזור לא ישביע את רצונם.
ב-9 בספטמבר 2021 יצאה התוכנית לדרך ופורסם מכרז מינהל מקרקעי ישראל ליזמים וקבלנים לבניית 2,499 יחידות דיור על שטח מחנה סירקין המתפנה.
במאי 2020 אושר פרויקט ויתניה, פארק עסקים חדש בצפון מערב העיר. שטח הפרויקט המתוכנן כ-80,000 מ"ר.[10] באותו החודש גם אושרה תוכנית להתחדשות עירונית בשכונת רמת ורבר, על פי התכנון יתווספו לשכונה כ-3,600 יחידות דיור חדשות ושטחי מסחר, יוקמו מגדלים בגובה 28 קומות פארק יד לבנים הנמצא בשכונה ישופץ.[11]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2024 (אומדן), מתגוררים בפתח תקווה 258,192 תושבים (מקום 5 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.8%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 77.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 12,482 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[12] להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
נכון לספטמבר 2023, במערכת החינוך בעיר פתח־תקווה לומדים כ-68,639 תלמידים, מתוכם 12,752 בגני הילדים, 28,440 בחינוך היסודי, 22,997 בחינוך העל־יסודי. וכ-4,450 תלמידים בחינוך המיוחד.[13]
בית הספר הראשון היא בית הספר יק"א פיק"א והוא הוקם בשנת 1885.
בשנת תשס"ז נבחרה היחידה לנוער בעיר פתח־תקווה ליחידה מצטיינת ארצית. בעיר מספר רב של מתנ"סים וספריות בשכונות השונות, המשמשים את תושבי העיר לצרכיהם השונים.
בעירייה קיימת יחידה לחינוך סביבתי וכן חווה לחינוך חקלאי ולימודי הסביבה, המנוהלת על ידי משרד החינוך, שאליה מגיעים תלמידים מרוב בתי הספר היסודיים בעיר.
בעיר פועל מרכז לימוד של האוניברסיטה הפתוחה בשם "מכללת העיר פתח־תקווה", בו לומדים למעלה מ־2,000 סטודנטים בתוכניות לימוד שונות. בנוסף, פעלה בעיר שלוחה של האוניברסיטה הבין-לאומית לכלכלה ולעסקים שמרכזה בסין תחת השם "האוניברסיטה הסינית הבין-לאומית בישראל" (UIBE) משנת 2021 ועד לסגירתה ב-2024.[14][15]
בבית הספר התיכון שבכפר הנוער אמי"ת, פועל בית ספר למקצועות הרכב בו לומדים תלמידים מכתות י"ב–י"ד.
בעיר פועל מסלול מחוננים.
בפתח־תקווה פועלים מספר שבטים של תנועת הצופים: שבט "ראשונים", הקיים כבר כ־60 שנה, שבט "המושבה" באם המושבות ושבט "ברק" אשר הוקם ב־2013. בעיר פועלים גם מספר קנים הנוער העובד והלומד: בשכונות אם המושבות, בכפר גנים ג', בנווה דקלים ובנוסף, סניף במרכז העיר וסניף של תנועת הנוער המחנות העולים ברחוב ביאליק. כמו כן ישנם סניפים של תנועות הנוער הדתיות בני עקיבא (9 סניפים ברחבי העיר[16]), עזרא (9 סניפים ברחבי העיר)[17] ואריאל (4 סניפים)[18] הפזורים בשכונות העיר.
היכל התרבות העירוני ע"ש דב תבורי ברחוב המכבים הוא אולם הקונצרטים והתיאטרון המרכזי בעיר.
ברחוב ארלוזורוב מצוי הלב התרבותי של העיר: סביב גן העצמאות (מוכר יותר בשם "פארק יד לבנים") שתוכנן בראשית שנות החמישים בידי אדריכל הנוף זוכה פרס ישראל ליפא יהלום, מתקיימים מספר מוסדות תרבות מרכזיים: מוזיאון פתח־תקווה לאמנות שנִפתח מחדש לאחר שיפוץ יסודי בשנת 2004, בית יד לבנים – הראשון מסוגו בארץ ועל כך זכה המקום בפרס ישראל, מוזיאון האדם והסביבה (לשעבר מוזיאון גוף האדם), הארכיון לתולדות פתח־תקווה ע"ש עודד ירקוני וגן החי. דרומית ומעבר לכביש נמצאת אכסניית נוער יד לבנים, וכן מתחם קיבוץ גבעת השלושה ששכן במקום עד לשנת 1952, ובתוכו בניין חדר האוכל העומד כיום בשממונו ושמיועד לשימור. בניין מרשים זה תוכנן בשנת 1936 על ידי האדריכל בוגר הבאוהאוס וזוכה פרס ישראל אריה שרון. כיום משמשים חלק ממבני הקיבוץ כבית אבות הנמצא בבעלות עיריית תל אביב־יפו.
ברחוב מונטיפיורי 3 שוכן בית סְוָוטִיצקי, מבנה היסטורי, ובו "בית שיח נשים – בית נשים ומשפחה", השייך למוזיאון לתולדות פתח־תקווה ומנציח את פעילותן של נשות העיר. בעיר קיימת רשת ספריות עירוניות.
כמו כן פועלים הקונסרבטוריון העירוני, מגמת מוזיקה בבית הספר השש שנתי בן-גוריון ושלוחה של רימון בית ספר למוזיקה.
בין השנים 1992–2020 פעל בעיר אנסמבל לירקה בניהולה המוזיקלי של נילי הרפז.
בין השנים 1993–1994 צילומי הסדרה קופיקו התקיימו בחלקם בפתח תקווה ובעיקר באזור רמת ורבר ורחוב קפלן. כמו כן, באותן השנים ערוץ הילדים ערך צילומים למגוון תוכניות בעיר ביניהם: "שש באביב" בפארק יד לבנים בעיר, "המחסן של כאילו" ו"גינת ההפתעות".
ב-30 בספטמבר 2024 נחנכה בכניסה להיכל התרבות בפתח תקווה ע״י העירייה וצוות ההיכל שדרת הכוכבים שבה נחתמו כוכבי וכוכבות תרבות שחייו גדלו וגם כיום מתגוררים בעיר בין הכוכבים, שכן הגיעו לאירוע היו מלך הזמר המזרחי, אביהו מדינה, הזמרת סי היימן (שהגיעה לכבוד אביה, נחום, זכרונו לברכה), נגה ברק, הבת של תמר בורנשטיין-לזר (יוצרת קופיקו), הזמרת אופירה גלוסקא, השחקנים קובי מאור (כאן גרים בכיף) וקובי פרג’ (הפיג׳מות), הזמר דודו פישר והסופרת מאירה ברנע גולדברג (יוצרת כארמל).
בעיר פתח־תקווה פועלים מספר בתי חולים המשרתים את תושבי פתח־תקווה והאזור.
בפתח תקווה יש שלושה מתחמי תעסוקה גדולים:
סה"כ השטח הבנוי באזורי התעשייה עומד על כ־2,000,000 מ"ר.
בעבר שכנו בעיר מפעלי תעשייה כבדה ובתי אריזה רבים שיועדו לשיווק תפוזים. החל מראשית המאה ה־21, העיר פתח־תקווה מושכת אליה עובדים רבים מכל רחבי גוש דן והשומרון, עקב ריבוי אזורי התעשייה בה.
בפתח־תקווה מספר מרכזי קניות גדולים המשרתים את תושבי העיר והסביבה:
השוק בפתח תקווה שמרוכז סביב רחוב הברון הירש, מתמחה בעיקר במזון, פירות, וירקות, בנוסף לאלו ישנן מספר חנויות נוספות לממכר ושיווק בגדים נעליים ועוד. בקרבת השוק ובתוכו פועלות גם מסעדות, מאפיות וחנויות פלאפל.
לפי מפת הקרן לחקר ארץ ישראל, בשנת 1880 היו ברוב שטחה של פתח תקווה שרידים של יער עתיק.[21]
בעוד שהעיר זוהתה בעבר עם פרדסים, בתים פרטיים וחקלאות, במאה ה־21 הפרדסים נעקרים לטובת שטחים לשכונות חדשות. הבתים הפרטיים הולכים ונעלמים לטובת בניינים רבי קומות, ומזה זמן רב, תושבי העיר אינם עוסקים עוד בחקלאות. אזורים קטנים המיועדים לשימוש חקלאי מצויים באזורי הספר של העיר, אך גם הם על פי רוב נטושים. שימור המורשת החקלאית נעשה בחווה לחינוך חקלאי ולימודי הסביבה, שבה ניתן להתנסות בחקלאות אורבנית. שטחה הבנוי של פתח תקווה על שלושת אזורי התעשייה שבה עומד על 20,000 דונם. והשטח הבנוי למגורים עומד על 15,000 דונם.
ב־1942 הוקם בעיר גן הנשיא. בעשור השני של המאה ה־21 השיקה עיריית פתח־תקווה קמפיין לשינוי תדמיתה של העיר ל"עיר ירוקה", תוך התמקדות בשכונות החדשות הנבנות בדרום העיר: כפר גנים ג', נווה עוז החדשה ונווה עוז הצעירה. בנוסף, מול הקניון הגדול הוקם פארק גדול ובו גני שעשועים ומגרשי דשא רחבים.
לכבוד מלאת 130 שנים למושבה, שופצה בשנת 2008 הכיכר המרכזית בעיר – כיכר המייסדים. במקום זה הייתה הבאר הראשונה של המושבה שנחפרה ב־1878. לימים הותקנה בבאר משאבה ונמשכו ממנה צינורות לבתי המושבה. המקום שימש כגורן ומסביבו הוקמו הבתים הראשונים. המקום שימש כמרכז לבילוי ובו הייתה מנגנת תזמורת מקומית בשם "כינור ציון". ב־1938 נחנך במקום גן שנקרא על שם המייסדים. מגן זה לא נשאר כמעט דבר. הכיכר רוצפה, והוקמה במרכזה מזרקה, תבליטי הוקרה לחמשת מייסדי המושבה ואנדרטת הוקרה לתזמורת "כינור דוד".
בעיר פועלות שלוש תחנות ניטור (באזור התעשייה סגולה, על גג בית דינה ובתיכון אחד העם), המודדות בכל רגע נתון את מדד זיהום האוויר בעיר. על־פי המדדים המקובלים, הזיהום בשכונות המגורים הוא על־פי־רוב ברמת בינוני־טוב, אך לאורכו של רחוב ז'בוטינסקי הזיהום הוא אחד מהגבוהים בארץ.
במאי 2019 החלו העבודות להקמת הפארק הדרומי של שכונת נווה גן וזאת בנוסף לפארק אחר שהוקם בצפון השכונה (על שטחו של אצטדיון האורווה) מספר שנים קודם לכן. חרף העובדה שהעבודות החלו רק באמצע 2019 הדיבורים והתכנונים על הקמת הפארק החלו להתפרסם מספר שנים קודם לכן.[22]
צפון פתח־תקווה מאופיינת על ידי שטחים ירוקים ובניהם שדות חקלאיים, פרדסים ואזורי הטבע של נחל הירקון. כמו כן, שטחים ירוקים אלה מכסים כשליש משטח פתח־תקווה ומהווים מקור כלכלה, עיסוק ופנאי, שכן כיום הם נדירים בעיר לעומת פעם.
באזורי הטבע של נחל הירקון הנמצאים בקצה של גבול העיר נמצא נחל הירקון עובר בכל צפון העיר ומהווה מקור לצמחים ובעלי חיים שונים כמו: תנים, דרבניים, קיפודים, אנפתיים, נמיות, חרקים ועוד רבים אחרים. אזורי הטבע זוכים לשקט מצד בני האדם (מלבד מטיילים), שכן הם מוקפים בשדות חקלאיים ענקיים. כמו כן, מטיילים רבים מטיילים באזורים אלה ברגל, בג'יפים או בטרקטורונים. שביל ישראל עובר באזורים אלה בצמוד לנחל. בסמיכות לאם המושבות בדרך הפונה לירקון נמצאות "בריכות חורף אם המושבות" שהן בריכות חורף שמתמלאות במים בין נובמבר לדצמבר ומתייבשות במאי.
המים המסופקים לתושבי פתח־תקווה מגיעים משני מקורות מים עיקריים:
תשתיות הביוב והחשמל המצוינות של העיר מציבות אותה כאחת הערים המודרניות והמפותחות ביותר בישראל.
בשנת 2018 נפתח אגם אקולוגי למבקרים. האגם נמצא בפארק הגדול מול קניון אבנת.
רובם המוחלט של תושבי העיר פתח תקווה הם יהודים, ומתוכם כ־40% הם דתיים לאומיים וחרדים. הציבור הדתי מתגורר בכל רחבי העיר, כשריכוזים גדולים מצויים בשכונות כפר אברהם, כפר גנים והדר גנים. בעיר פועלים למעלה מ־300 בתי כנסת בנוסחים שונים ו־9 מקוואות טהרה. לעיר מועצה דתית ושוכן בה גם בית דין רבני אזורי. גם בעבר נודעה פתח תקווה כמושבה עם אחוז נכבד של דתיים, הקפדה על קיום מצוות וקיום מוסדות דת, בניגוד למושבות אחרות.[23]
מייסדי העיר פתח תקווה היו בני היישוב הישן בירושלים, והנהיגו בה את מנהגי ירושלים, חלקם משתמרים עד היום. זמן כניסת השבת הוא על פי מנהג ירושלים ארבעים דקות לפני שקיעת החמה, בשונה משאר ערי הארץ המאחרים מעט. גם מנהגי הקבורה של החברה קדישא הם על פי מנהג ירושלים.
בין המוסדות הדתיים החשובים בעיר הוא בית הכנסת בית יעקב המכונה בית הכנסת הגדול ברחוב חובבי ציון. בית הכנסת נחנך בתרנ"ח (1898) ונקרא ע"ש אביו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, והוא עדיין משמש כאחד מבתי הכנסת המרכזיים בעיר. את בית הכנסת תכנן דניאל הכהן ליפשיץ. מעל הכניסה הראשית נמצא שעון ובו אותיות עבריות במקום ספרות. על קיר הכניסה קבוע שעון שמש מהיחידים הנמצאים בישראל. בשנות ה־20 של המאה ה־20 נבנו מגוון של בתי כנסת נוספים. בית הכנסת השני שנבנה[24] היה בית הכנסת נחלת ישראל או קריצמן בו התפללו בנוסח ספרד. בעיר היה עוד בית כנסת בנוסח ספרד, בית התפילה קהל חסידים כנסת ישראל, וביחד היו בהם 400 מקומות ישיבה. בית הכנסת השני בגודלו ויופיו, היה בית הכנסת שונה הלכות שהוקם בסביבות שנת 1926. כן התקיימו בתי כנסת לצד ישיבת לומז'ה, ולצד בית ספר נצח ישראל. נוסף אליהם היו בעיר שלושה בתי כנסת ספרדיים שהכילו יחד כ־300 מקומות ישיבה.[25] במהלך שנות השלושים התרכזו עולי פולין סביב בית הכנסת זכר חיים.[26] בימי העלייה החמישית נוסדה אגודת מקור חיים בפתח־תקווה שקיימה תפילות באולם מכבי האש[27] עד שחנכה בשבועות 1940 את בית הכנסת שלה ברחוב פרנקפורטר, בו מתפללים עד היום כמנהג יהודי גרמניה.[28] עד שנת 1940 נוספו עוד בתי כנסת, בהם חפץ חיים ברחוב ביאליק, בית הכנסת תפארה של הרב יחיאל הלר, ובית הכנסת שבת אחים.[29][30] בשנות ה־60 נוסד בית הכנסת דגל ראובן ע"ש הרב ראובן כץ, ברחוב רוטשילד. כיום הוא משמש בימות החול למדרשה לבעלי תשובה ולשיעורי תורה ברבים בהנהגת הרב עזריאל פפויפר, ובשבתות למניין אברכים. בשנת 2005 הוקם בית הכנסת אבי עזרי ברחוב ארלוזורוב (הערה: אף על פי שכך הוא נקרא בפי כל, שמו הרשמי הוא בית הכנסת על שם חת"ם סופר, מכיוון שבפתח תקווה קיים עוד בית כנסת בשם אבי עזרי, בדרך מנחם בגין 102, והוא בית כנסת ספרדי), והוא השטיבלאך הפעיל ביותר כיום בימות החול, בשבתות ובחגים משמש בית הכנסת את הקהילה החרדית שהתפתחה במרכז העיר, מתפללים בו כמאה וחמישים מתפללים. ב־2010 הוקם בית הכנסת חברון ברחוב טרומפלדור, רבים מהמתפללים בו הם יוצאי ישיבת חברון גם נוסח התפילה והמנהגים הם בדיוק כמסורת ישיבת האם, אחת לשנה מגיע הרב דוד כהן לערוך טיש במקום. בעיר קיימים גם שני בתי כנסת פעילים של ארגון ישראל הצעיר, אחד ברחוב קדיש לוז ובו מתקיים כולל כל יום שלישי, ואחד ברחוב פלדמן בכפר גנים בו מתקיים כולל כל יום רביעי. באזור כפר גנים ג' ישנם כמה בתי כנסת גדולים וחדשים, כמו בית הכנסת מוריה ברחוב שולזינגר, ניגוני חיים ברחוב ויצמן ונריה ברחוב איפרגן.
הישיבה הראשונה בעיר, ישיבת לומז'ה נוסדה בתרפ"ו (1925).[31] החל משנות השבעים היא משמשת ככולל לאברכים בלבד, נכון לשנת 2016 לומדים בה מעל מאה אברכים והיא הכולל הגדול בעיר.
בפתח־תקווה גם נוסד הכולל הראשון מחוץ לחומות ירושלים: בית מדרש לתורת ארץ ישראל הפעיל עד היום.
כיום פעילות בעיר ישיבות נוספות רבות, בהן ישיבת אור ישראל הליטאית, ישיבת נחלת דוד ישיבת פאר משה לצעירים והישיבת הגדולה נחלת אשר בראשותו של הרב משה פינטו, ישיבת נתיב התורה בראשותו של הרב משה רונס, רשת החינוך התורנית לאומית דרכי נועם, רשת החינוך של ישיבת למרחב, כולל רצון יהודה ועוד. בעיר פועלת גם רשת מוסדות החינוך של חסידות חב"ד הכוללת גנים, בית ספר לבנות, בית ספר לבנים, מדרשת ערב ועוד.
בעיר ישנם גם בתי מדרש לחסידויות שונות, ביניהן חב"ד, גור, צאנז, ויז'ניץ וראדזין. האדמו"ר השני מברגסז, הרב אברהם אלטר פולק, שכונה גם "האדמו"ר מפתח תקווה" הקים בשנות ה־70 של המאה ה־20 את חצרו בעיר[32] וגר בה עד סמוך לפטירתו ב-2006, אז עבר לאלעד. בית מדרשו מתנהל כיום בהנהגת בנו האדמו"ר רבי אהרן פולק, ופעיל כל שעות היממה, מתקיימים בו מניינים לרוב ושיעורי תורה ברבים. הרב יוסף לייפר, מאדמו"רי נדבורנא, הקים בעיר את חצרו, במשך שנים היה נקרא על שמה "האדמו"ר מנדבורנא פתח תקווה", בתש"ן עבר הרב לייפר לבני ברק.[33] חסידות מישקולץ, שהוקמה בעיר בסביבות שנות ה־90 של המאה ה־20, עורכת מדי שנה אירוע שמחת בית השואבה בהשתתפות אלפים.
לאחר פטירתו הוזמן על ידי תושבי פתח תקווה הרב יחזקאל אברמסקי מברית המועצות לכהן כרבה הראשי. הרב אברמסקי נענה להזמנה, אולם נאסרה יציאתו מברית המועצות על ידי השלטונות, שאף שלחו אותו בהמשך לסיביר.
בפברואר 2012 נבחר הרב בנימין אטיאס לכהונת הרב הראשי הספרדי של פתח תקווה.
העיר פתח תקווה מהווה צומת תחבורה ראשי במדינת ישראל הודות למיקומה בגוש דן, בין השרון לשפלה והודות לכך שעוברים בה עורקי תחבורה ראשיים שונים. בזכות זאת, קווי אוטובוס רבים שנוסעים מערי השרון לתל אביב או קווי אוטובוס מצפון לדרום (למשל חיפה–ירושלים) עוברים בעיר.
בנוסף, החל מאזור השוק ועד לצומת גהה, חוצה את פתח תקווה ציר ז'בוטינסקי (דרך מספר 481). ציר תחבורה זה הוא אחד הצירים הראשיים בגוש דן והוא מחבר את פתח תקווה, דרך בני ברק ורמת גן, אל תל אביב־יפו.
רמזור ראשון הופעל בפתח תקווה בשנת 1957, בצומת הרחובות בר כוכבא ושטמפפר במרכז העיר.[39] עד שנת 1972 רומזר צומת אחד נוסף.[40]
מערך התחבורה הציבורית בפתח תקווה מורכב מאוטובוסים, רכבת ורכבת קלה.
את השירות העירוני בעיר מפעילה החל משנת 2016 חברת אלקטרה-אפיקים. אפיקים גם מפעילה שירות מהעיר ליישובים במועצה אזורית דרום השרון ולראש העין. וכן חלק מהקווים מהעיר לערים הסמוכות. חברת "דן" מפעילה מהעיר קווים לתל אביב, בני ברק, רמת גן, גבעתיים ובת ים. חברת "מטרופולין" נותנת שירות לבקעת אונו, שוהם, אלעד, נתב"ג, ולשרון הדרומי, חברת "קווים" למודיעין ולנתניה, תנופה נותנת שירות להתנחלויות בשומרון ואגד נותנת שירות ללוד, רמלה, רחובות, נתניה ירושלים וצפון הארץ.
בפתח תקווה יש מספר מסופי תחבורה ציבורית: התחנה המרכזית של פתח תקווה המשמשת כמסוף בעיקר לקווי "דן", מסוף ארנס בסמוך לתחנה המרכזית, אליו עבר רוב השירות העירוני אשר סיים בתחנה המרכזית, מסוף יותם ויואב בסמוך לקניון הגדול, מסוף בתחנת הרכבת קריית אריה, ומסוף החרש באזור התעשייה קריית אריה.
תחנת הרכבת של פתח תקווה ברחוב פינסקר, פעלה בין השנים 1922 עד שנת 2000 (בעיקר כתחנת משא).
באפריל 1957 הוחל בהקמת שלוחת רכבת ממסילת הירקון למפעל "עץ הזית" בקריית אריה, במימון חלקי של המפעל[41] והיא נחנכה בפברואר 1958.[42] המסילה הייתה בשימוש עד שנות ה-90 של המאה ה-20.
ב-2000 נפתחה תחנת סגולה[43] וב-2008 תחנת קריית אריה.[44] בתחנות עוברות רכבות בקו הפרברי של רכבת ישראל באר שבע מרכז–רעננה מערב (דרך ראש העין, כפר סבא, הוד השרון, בני ברק, תל אביב, חולון, בת ים, ראשון לציון). הרכבות עוברות בתדירות יחסית גבוהה (עד שלוש פעמים בשעה לכל כיוון בשעות השיא). תחנת הרכבת סגולה ממוקמת בקצה העיר, במרכז ירקונים. מיקום התחנה עורר ביקורת: אל התחנה וממנה יוצא קו אוטובוס אחד בלבד בתדירות נמוכה, ואינה במרחק הליכה מאתרים מרכזיים בעיר.[45] תחנת הרכבת קריית אריה נמצאת בחלקו הצפון מערבי של אזור התעשייה קריית אריה, ומיקומה נחשב טוב יותר, בשל קרבתה היחסית למשרדים של קריית אריה, לשכונת אם המושבות וכן יש ממנה אוטובוסים לרחבי העיר.
בעבר, הייתה בעיר מערכת מוניות שירות מפותחת יחסית. אחד הקווים המרכזיים היה קו 51, שנסע ממסלול שהתחיל בכיכר המייסדים, עבר דרך השוק, המשיך לאורך ציר ז'בוטינסקי, ומשם לדרך מנחם בגין בתל אביב, עד שהגיע לתחנתו הסופית בשכונת נווה שאנן. מוניות השירות פעלו גם בשעות הלילה ובסופי שבוע, בזמנים שבהם התחבורה הציבורית הרגילה לא הייתה פעילה. עד שנת 2020, פעלו בעיר גם קווי מוניות שירות נוספים. קו 66 שירת את תושבי הדר גנים, עמישב, עין גנים ומרכז העיר, והוביל נוסעים לרחובות ארלוזורוב, דיזנגוף ובן יהודה בתל אביב. קו נוסף שפעל באותה תקופה היה קו 164, שנסע דרך ראשון לציון וכביש גהה. מערכת מוניות השירות הזו סיפקה לתושבי העיר אפשרויות תחבורה נוספות ונוחות, במיוחד בשעות ובימים שבהם התחבורה הציבורית הרגילה הייתה מוגבלת.
בפתח תקווה עובר הקו הראשון של הרכבת הקלה ("הקו האדום") מעל לקרקע. הקו מתחיל בתחנה המרכזית ברחוב אורלוב וממשיך בנתיב מיוחד לכל אורך רחוב ז'בוטינסקי, דרך בני ברק, רמת גן, תל אביב-יפו ובת ים. כמו כן באזור התעשייה קריית אריה ממוקם הדפו של הקו.
מגרשן הביתי של הקבוצות הוא אצטדיון המושבה, הנקרא גם "אצטדיון שלמה ביטוח", אשר נחנך בדצמבר 2011. משחקים בין הקבוצות נקרא הדרבי של פתח תקווה.
בנוסף ישנן שלוש קבוצות המשחקות בליגות הנמוכות:
נתוני האוכלוסייה מעודכנים לשנת 2018.[46]
עיריית פתח תקווה היא גוף השלטון המקומי במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר פתח תקווה. ככל רשות מקומית עוסקת עיריית פתח תקווה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרות שרותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.
העיר פתח תקווה מוצגת בתרבות הישראלית, בעיקר לצורכי הומור, כעיר גרועה במיוחד. היא מתוארת כעיר מכוערת, משעממת ומיושנת, ונחשבת לעיר המושמצת ביותר בישראל.[50] תדמית זו ככל הנראה התגבשה בשנות ה-80 וה-90. השיר "פתח תקווה" של להקת אינפקציה, שמכיל את השורה "אני לא מאמין שאני גר בפתח תקווה", נחשב לדוגמה בולטת של הסטריאוטיפים האלו.[50] הבדיחות על פתח תקווה נפוצות גם באינטרנט, ובין השאר קיימת קבוצת פייסבוק שקוראת לביטול העיר בטענה שאינה רלוונטית,[51][52] ובנוסף קיימת תאוריית קונספירציה פארודית שטוענת שפתח תקווה בכלל אינה קיימת, בדומה לקונספירציית בילפלד.[51][53] רוב הסטריאוטיפים על פתח תקווה הם על העיר עצמה ולא על תושביה.[51]
קיימות טענות שבדיחות אלו כבר לא מייצגות כראוי את פתח תקווה המודרנית, שעברה התחדשות ופיתוח עירוני מוגברים מאז שנות התשעים. הפוליטיקאית זהבה גלאון, תושבת העיר, טוענת ש"פתח תקווה שודרגה, הבדיחות עדיין קיימות, אבל הן כבר פחות רלוונטיות".[50] עיריית פתח תקווה עצמה הביעה התנגדות לחלק מהבדיחות על העיר, בטענה שהן לא מיצגות את המציאות בעיר. למשל, כשהקומיקאי נדב אבקסיס העלה סרטון הומוריסטי שבו הוא הציע לריאד מנסור, השגריר הפלסטיני באו"ם, לקבל את פתח תקווה תמורת שלום מכיוון שאף אחד בישראל לא רוצה אותה, ראש עיריית פתח תקווה איציק ברוורמן הגיב שהוא נפגע מהאמירות הללו ושאין להן הצדקה. אבקסיס הגיב בהומור, ואמר שתושבי פתח תקווה יכולים להיות רגועים, מכיוון שלפיו, המצב בעירו רמת גן הרבה יותר גרוע.[54]
העיר פתח תקווה הוזכרה ביצירות מוזיקליות שונות, בהן:
פתח־תקווה היא עיר תאומה של הערים הבאות[56]:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.