Loading AI tools
מתן צורה עברית למילה או לשם מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עִברוּת[א] הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.
עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". ביולי 1920 עמד אבא שנֶלֶר (לימים ראש עיריית חיפה) בראש קבוצה של 131 חברי השומר הצעיר שעלו לארץ ישראל מפולין. בליל עלייתם ארצה כינס שנלר את הקבוצה ודרש מכולם לשרוף את דרכוניהם ולעברת את שמותיהם; הוא עצמו עברת את שם משפחתו ל"חוּשי" (תרגום שמו המקורי).
רבים ממנהיגי היישוב עברתו את שמם; כך דוד גְרִין עברת את שמו לדוד בן-גוריון (על שם יוסף בן גוריון, מראשי היישוב היהודי בירושלים בימי המרד הגדול ברומאים), לוי שְׁקוֹלְניק היה ללוי אֶשְכּוֹל ומשה שֶרְתוֹק למשה שָרֵת, שניאור זלמן רוּבָּשוֹב שינה את שם משפחתו לשַזָּר (ראשי התיבות של שמו המלא), יצחק שִימשֶלֶביץ' היה ליצחק בן-צבי (על שם אביו), אוֹבְּרִי אִיבּן נודע כאבא אבן, גולדה מאירסון היא גולדה מאיר ושמעון פֶּרְסְקי הוא שמעון פֶּרֶס.
ב-1944 הטיל הוועד הלאומי על מרדכי נימצַבִּיצקי את ניהול הפעולה וההדרכה למען ההתאזרחות והשם העברי. נימצביצקי המליץ על עברות מאורגן של שמות משפחה לועזיים, כלומר קביעת שם עברי אחיד.[2] כדוגמה אישית עברת את שם משפחתו ל"נמצא-בי".
בעיצומה של מלחמת העצמאות הוקמה בצה"ל "ועדת שמות עבריים", שעליה הופקד נמצא-בי. הוועדה פרסמה באלפי עותקים את החוברת "בחר לך שם עברי!", שנועדה להמריץ את החיילים להחליף את שמותיהם הלועזיים בשמות בעלי ניחוח צברי.[3] הוראות הממליצות לבחור בשם עברי ניתנו לשגרירים, לקצינים בכירים בצה"ל (הוראת בן-גוריון אינה מחייבת אלא ממליצה), לשופטים ולנציגי המדינה בגופים בינלאומיים.
עם מינוי אלופי צה"ל בתקופת ההפוגה הראשונה, דרש בן-גוריון מכל האלופים לעברת את שמם.[4] מפקד הפלמ"ח, האלוף יגאל פייקוביץ', לא התייחס לרעיון העברות ברצינות ולא העביר שם עברי למתכנני טקס הענקת הדרגות. עם הגיעו לטקס, הוברר לו כי דוד בן-גוריון החליט לעברת את שמו ליגאל הגלעדי מבלי לשאול את פיו; הוא לא אהב את השם, והחליט לשנותו ליגאל אלון. ב-1955 קבע בן-גוריון כשר הביטחון כי רק אנשי צבא בעלי שמות עבריים יוכלו לייצג את צה"ל בחו"ל.[5] עד שנות ה-80 רווח בצה"ל נוהג שלפיו עם קבלת דרגת סגן-אלוף מעברת מקבל הדרגה את שמו[6].
כשנדרש ראש השב"כ השני, איזידור רוט, לשנות את שם משפחתו לשם עברי, בהתאם להנחיות שהיו נהוגות באותה עת בשירות המדינה, הפגין את שנינותו ושינה את שמו לאיזי דורות, וכך ציית להוראה מבלי ששמו יישמע אחרת. דרך אחרת, ששימשה את מי שרצה לשמור על שמו המקורי אך נאלץ לציית להוראה להחלפת השם, היא שימוש בשם כפול - השם המקורי והשם החדש.
בשלב מסוים[דרושה הבהרה] נפסקה הפניית דרישה זו לעובדי השירות הציבורי.
בקרב עולי שנות ה-50 רווח המנהג לעברת את שמם, פעמים רבות ניתן לעולים שם עברי על ידי הגורמים שטיפלו בקליטתם. פרנץ הופמן, למשל, קיבל מפקיד הסוכנות היהודית את השם אפרים. לדבריו, פקיד הסוכנות שאל אותו לשמו, וכאשר נענה "פרנץ" אמר: "אין דבר כזה", ורשם "אפרים". בהמשך הוא בחר לעברת גם את שם משפחתו ל"קישון".
הסופר אהרן אפלפלד, שנקרא בילדותו ארווין אפלפלד, סיפר על שינוי שמו עם עלייתו ארצה: ”הייתה רתיעה מכל מה שהוא גלות, כולל החלפת השמות, שקוממה אותי. אם ארווין היה השם שאמא ואבא בחרו לי ואהבו אותו, למה אני חייב להחליפו לאהרן? אצל היהודים לא מורידים שם, אלא מוסיפים שם, למשל אחרי מחלה קשה או סכנה. באותן שנים ההמרה הייתה כורח לאומי. לא לקחו בחשבון שבכריתת השם הישן אתה כורת חלק מפנימיותך”.[7]
הסופר יצחק אוורבוך-אורפז תיאר כיצד נדרש לבחור שם עברי, לקראת הקראת סיפור הביכורים שלו ב"קול ישראל": ”דיברו איתי מקול ישראל וביקשו לקרוא לי בשמי העברי. עניתי שעוד אין לי. אמרו לי: צלצל לקרן קיימת לישראל ויבחרו לך את השם. צלצלתי לקרן קיימת - אז הקבלן הלאומי לעִברוּת שמות - הציעו אורפז, וקיבלתי”.[8]
בשנות ה-50 וה-60 נהגו לעברת את שמות מלכות היופי של ישראל, דוגמת חבצלת דרילמן שעברתה לחבצלת דרור ואביבה פרלמן שעברתה לאביבה פאר.[9]
נפוץ עברות שם משפחה יהודי המזוהה עם עדה מסוימת לשם משפחה ישראלי. לדוגמה, הסיומת "שווילי" בשם המשפחה נפוצה בין העולים מגאורגיה, בין יוצאי אוזבקיסטן-בוכרה הסיומת "וב", בין עולי ברית המועצות הסיומת "סקי" ובין יוצאי עדת בני ישראל מהודו "קֵר"; בעברות שם המשפחה לשם ישראלי נעלם המקור העדתי. יש אנשים שחושבים שהעברות ימנע מהם אפליה על רקע עדתי, ויקל עליהם בהיטמעות בחברה הישראלית.
עברות שמות נדיר למדי בקרב עולי ברית המועצות לשעבר בעליית שנות ה-90, ורבים מהם שמרו על שמם המקורי. בגל העולים מאתיופיה של שנות ה-90 ותחילת המאה ה-21, הוחזר המנהג במידת מה. ניתן לתלות זאת בכך ששמות העולים זרים וקשים להגייה ללשון הישראלית, ועל כן יש צורך לספק שם עברי על מנת להקל על ההיטמעות. עם זאת, רבים מהעולים שמרו על שמותיהם, כחלק מתהליך שמירת זהות עדתית, תרבותית ואישית. כיום כחלק מחקירת זהות משפחתית אישית, בניית עצי משפחה והנגשת המידע כחלק משלשלת הדורות, ישנה התעוררות מסוימת בהחזרת שמות משפחה מקוריים והבנת מקורם.
בראשית ימי תחיית השפה העברית יצאו לאור תרגומים אחדים שבהם עוברת שם הגיבורים. זכורים במיוחד בהקשר זה תרגומיו של יצחק סלקינסון לכתבי שייקספיר, שבהם עוברתו רומיאו ויוליה ל"רם ויעל", ואותלו קיבל את השם "איתיאל הכושי". בהוצאה חדשה יותר של תרגומים אלה ("מקורות", 1930) כתב בהקדמה לספר המו"ל אברהם כהנא: "ראינו להחזיר העטרה ליושנה ולהכניס השמות הפרטיים כמו שהם במקורם האנגלי".
ספרו של אריך קסטנר "שלושים וחמישה במאי", שתרגומו הראשון יצא ב-1947, יצא לאור מחדש, בשנת 1999, בתרגומו של מיכאל דק. אחד ההבדלים הבולטים בין שני התרגומים: בעוד שבתרגום הראשון עוברתו שמות הגיבורים, הרי בתרגום השני הם נותרו במקורם הגרמני. גיבור הספר, הקרוי בתרגום הראשון דני, הוא קונרד בתרגום השני, ודודו, הדוד סבוני, הוא הדוד רינגלהוט. אין ספק שהתרגום השני נאמן יותר למקור, אך זאת במחיר רהיטות הקריאה של הקורא העברי הצעיר.
עברות שמות מפורסם שנותר עד היום הוא הסיפור "עמי ותמי", שבמקור הוא "הֶנְזֶל וּגְרֶטֶל". דוגמאות דומות נוספות הם: עליזה בארץ הפלאות[ב], שלגיה, לכלוכית ויהושע הפרוע.
רבים מהמעברתים את שמם בוחרים לעשות זאת בשיטה המשמרת קשר בין השם העברי לשם הלועזי. לכך משמשות דרכים אחדות:
דרכים נוספות:
יישובים רבים בישראל קרויים על שמם של אישים. לא תמיד לאישים שם עברי, ולכן לעיתים ניתן ליישוב שם לועזי, למשל כפר טרומן, על-שמו של הארי טרומן. ועדת השמות הממשלתית מתנגדת בדרך-כלל למתן שם לועזי ליישוב, ופעמים אחרות תושבי המקום מתנגדים בחריפות לשם הלועזי. דוגמאות לכך הם היישוב נצר סרני, שקיבל את שמו חרף התנגדותה של ועדת השמות הממשלתית, והתנגדותם של תושבי זרעית לשנות את שם יישובם ל"כפר רוזנוולד".
פתרון לבעיות אלה הוא לעיתים עברות של השם הלועזי. דוגמה בולטת לכך היא המושב טל שחר, הקרוי על-שמו של הנרי מורגנטאו (הבן), ומהווה עברות של שמו. היישוב "פי נר", המוכר יותר בשם נופית, קרוי על שמו של לודוויג פינר. כמו כן, "כוכב יאיר" נקרא כך לזכרו של אברהם שטרן (יאיר), מפקד הלח"י (שטרן, מ-Stern בגרמנית, פירושו כוכב).
יש גם עברותים של שמות ערים בארצות הברית, כגון; קריית מלאכי, שקרויה כך על-שם לוס אנג'לס שבקליפורניה, ומושב מי עמי שנקרא כך כעברות, מבוסס על מצלול שם העיר מיאמי שבפלורידה.
ישנם יישובים שנקרא בראשי תיבות, וכך נמנעים מאזכור שם לועזי:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
