Remove ads
חוקר ספרות ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מבקר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וחתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשכ"ח (1968).
![]() | |||||
דב סדן, 1966 | |||||
לידה |
21 בפברואר 1902 ברודי, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית ![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
14 באוקטובר 1989 (בגיל 87) ירושלים, ישראל ![]() | ||||
מדינה |
![]() | ||||
תאריך עלייה | 1925 | ||||
מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים | ||||
מפלגה |
מפא"י, המערך, מפלגת העבודה הישראלית ![]() | ||||
סיעה | המערך הראשון, מפלגת העבודה | ||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
| |||||
![]() ![]() |
סדן נולד בשם דב בֶּרְל שְׁטוֹק בשנת 1902 בעיר ברודי שבגליציה, אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית. אמו נפטרה בלידתו. הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי, ואת השכלתו הכללית רכש בכוחות עצמו. במהלך מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו ללבוב, ושם הצטרף סדן לתנועת "החלוץ" והיה לאחד מראשי התנועה בפולין.
בשנת 1925 עלה סדן לארץ ישראל. בין השנים 1927–1949 היה חבר מערכת עיתון 'דבר', ובעיקר עסק בעריכת המוסף הספרותי של העיתון.
בסוף 1949 עזב את מערכת העיתון ועבר ללמד ספרות עברית וספרות יידיש באוניברסיטה העברית.[1]
בשנת 1952 זכה בפרס ברנר לספרות על ספרו "אבני בוחן".[2]
בין השנים 1952–1970 היה מופקד על הקתדרה ליידיש באוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת זו מונה בשנת 1963 לדרגת פרופסור, אף שבהשכלתו הרשמית לא נכלל אפילו תואר ראשון. בנוסף למשרתו באוניברסיטה העברית לימד סדן, החל משנת 1965 ועד לשנת 1970, ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1965 נבחר לכנסת השישית מטעם המערך, אך התפטר בסוף שנת 1968, במחאה על יציאת משלחת של הכנסת לגרמניה.[3]
בשנת 1962 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1968 הוענק לו פרס ישראל לחוכמת ישראל. בשנת 1972 זכה בפרס פיכמן.[4] בשנת 1974 הוענק לו פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.[5]
פרסם מאות ספרים ומאות מאמרים.
על עמדותיו אפשר להבין בין היתר מדברים שאמר לתלמידו עמוס עוז בראשית שנות השישים[6]:
הציונות כולה אינה אלא אפיזודה חולפת, התפרצות זמנית של חולין...יהדות ההלכה תשוב ותתגבר על הציונות ותטמיע אותה בקרבה.
בשנת 1980 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.[7]
היה נשוי לגוסטה לבית פרנס, מראשונות העלייה השלישית,[8] ואב לשניים: פרופ' עזרא סדן, כלכלן ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, ופרופ' יוסף (יוסי) סדן, חוקר תרבות האסלאם.
סדן נפטר בסתיו 1989, בן 87 במותו.
ארכיונו, המכיל בין היתר התכתבויות, טיוטות וחמרי הכנה למחקריו ותצלומים, שמור בספרייה הלאומית[9]
ביבליוגרפיה מקיפה לכתביו מופיעה ב: כתבי דב סדן: ביבליוגרפיה תרצ"ו - תשמ"ד, כולל השלמות לשנים תרפ"ו - תרצ"ח, בעריכת יוסף גלרון-גולדשלגר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1986.
סדן ערך עוד ספרים רבים.
ביבליוגרפיה:
על ספריו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.