גבעת השלושה
קיבוץ בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גִּבְעַת הַשְּׁלֹוֹשָׁה הוא קיבוץ המשתייך למועצה האזורית דרום השרון ופועל כחלק מהתנועה הקיבוצית. הוא שוכן כארבעה קילומטר מזרחית לפתח תקווה, ליד מקורות נחלי הירקון.
 שלט הכניסה לקיבוץ | |
| מדינה | ישראל |
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | דרום השרון |
| גובה ממוצע[1] | 30 מטר |
| תאריך ייסוד | 1925 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 744 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 734 תושבי ישראל |
(למפת גוש דן רגילה)   גבעת השלושה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
הקיבוץ נקרא על שם שלושה מפועלי פתח תקווה, מנחם גרויליך, שמואל שטרייפלר ואייזיק מרינג, אשר הואשמו במהלך מלחמת העולם הראשונה בריגול, נשלחו על ידי השלטון העות'מאני לכלא דמשק, עונו ומתו שם בשנת 1917. אנדרטה לזכרם נמצאת בקיבוץ עינת.
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
הקיבוץ נוסד ב-1 במאי 1925 על ידי גרעינים שהשתייכו לתנועת "החלוץ": גרעין 'אחווה', פלוגת עין חרוד וקבוצת 'מעבר' (שאנשיה ברובם היו אף הם יוצאי 'אחווה'). בסוף שנות ה-20 וראשית ה-30 הצטרף לקיבוץ גרעין גדול של פועלים מ"קיבוץ חוצבי האבנים" בקלוסובה שבפולין. מיקומו המקורי של הקיבוץ היה ממערב לפתח תקווה, באזור שנמצא בשנות האלפיים בסביבות קרן הרחובות ארלוזורוב וצה"ל בעיר פתח תקווה. ליד מתחם הקיבוץ פעל בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן, בית ספר חקלאי על יסודי שהפך לחווה החקלאית העירונית וכן סמינר למורים. בעשור השלישי של המאה ה-21, בשטח הקיבוץ הישן פועל מוסד גריאטרי השייך לעירית תל אביב-יפו.
בקיבוץ פעל אחד מחדרי האוכל הגדולים ביותר בארץ ישראל שהיו קיימים באותה העת, שתוכנן על ידי האדריכל אריה שרון, שתכנן בקיבוץ עוד מספר מבנים. מבנה חדר האוכל הוכרז כמבנה המיועד לשימור.
בשנת 1932 על רקע של תחרות קשה על עבודות עפר באזור פתח תקווה, הקיבוץ היה בין יוזמי הקמת חברת חריש שהייתה חברה לעבודות עפר יהודית ראשונה בארץ.
בתקופה שקדמה להקמת המדינה היה גבעת השלושה אחד הקיבוצים שבהם התאמנו ועבדו הכשרות הפלמ"ח, ובסליקים שבקיבוץ הוסתר נשק של ההגנה. לפיכך הבריטים פשטו עליו, ועל קיבוצים נוספים, באירועי ה"שבת השחורה". עם עליית שארית הפליטה קלט הקיבוץ חברות נוער רבות במסגרת מפעל עליית הנוער. בשיאו (חצי יובל להיווסדו) מנה הקיבוץ כ-900 חברים.
בראשית ימי מדינת ישראל, התרחבה פתח תקווה וסגרה על הקיבוץ, שנחשב לאחד הקיבוצים הגדולים בישראל, מכל עבריו. עקב כך הוחלט באמצע שנת 1950 לעזוב את המקום ולעבור לאדמות החקלאיות של הקיבוץ ב"נזלה" בין פתח תקווה וראש העין. לקראת המעבר, על רקע של מתיחות בין חברי מפא"י שהיו מיעוט בקיבוץ, לחברי מפ"ם שהיו הרוב, הודיעו חברי מפא"י שבמהלך המעבר הם דורשים לחלק את הקיבוץ לשניים. ההודעה זעזעה את הקיבוץ. האספה הכללית דחתה את הדרישה. מזכירות הקיבוץ המאוחד הביעה גם היא התנגדות לפילוג[3]. אולם בעקבות התעקשותם של חברי מפא"י מונתה בדצמבר 1950 ועדה לפיצול הקיבוץ[4]. מזכירות הקיבוץ המאוחד לא ויתרה והודיעה שהיא תוציא משורותיה את חברי הקיבוץ אשר יתפצלו[5]. במאי 1951 החליטה מועצת הקיבוץ המאוחד על הוצאה משורותיה של המתפלגים בגבעת השלושה ובאשדות יעקב ובעקבות זאת אירע הפילוג בקיבוץ המאוחד, ובין דוברי מפ"ם ומפא"י התנהל ויכוח האם פרשת גבעת השלושה הייתה תירוץ או הגורם לפילוג[6].
ב-3 באפריל 1952 הונחה אבן פינה ליישוב החדש של גבעת השלושה[7], של חברי מפ"ם שנשארו בקיבוץ המאוחד. באותו זמן הונחה אבן פינה לקיבוץ של חברי מפא"י, שלימים קיבל את השם עינת[8], שלאחר הפילוג השתייכו לאיחוד הקבוצות והקיבוצים. בשנת 1953 עברו חברי הקיבוץ ליישוביהם החדשים. במסגרת הפילוג פוצל גם מפעל הנעליים וכל קיבוץ הקים מפעל נעליים משלו[9].
תוכנית המיקום החדש של הקיבוץ נעשתה על ידי האדריכל שמואל ביקלס, אשר תכנן בו גם את מבני הציבור המרכזיים: חדר האוכל ובית התרבות ע"ש בנדורי.
במהלך שנת 2018 נמצא הקיבוץ במרכזה של ביקורת ציבורית, זאת על רקע הסכמת הקיבוץ לאפשר הקמת תחנת כוח מונעת גז טבעי על אדמות בבעלות הקיבוץ הנמצאות בצמוד למחלף קסם ושאינן סמוכות למבני המגורים של הקיבוץ. טענת המבקרים היא כי הקמת תחנת כוח מונעת גז לייצור חשמל תגרום לפגיעה סביבתית חמורה ותהווה סכנה ממשית לתושבים המתגוררים או עובדים בסמיכות לשטח המתוכנן וזאת עקב סמיכות לאזורי מגורים ומקורות מים. מוסדות הקיבוץ אישרו את הקמת התחנה[10]. תוכנית ההקמה מקודמת על ידי ות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות). בעל השליטה במבטח שמיר, מאיר שמיר נמצא במגעים מתקדמים עם הקיבוץ להקמת תחנת הכוח בשווי של 450 מיליון דולר[11].
גלריה
מגדל המים בקיבוץ
הגבעה בפתח תקווה ממנה נגזר שמו של קיבוץ גבעת השלושה. בראש הגבעה ניצב מבנה חדר האוכל ושלט הסבר של המועצה לשימור אתרים.
קישורים חיצוניים
- האתר של קיבוץ גבעת השלושה
- גבעת השלושה - באתר המועצה האזורית דרום השרון
- גבעת השלושה - קיבוץ - באתר תנועת העבודה הישראלית
- מיכאל יעקובסון על מבנה חדר האוכל הנטוש
- כתבת טלוויזיה על ההרס במבנה חדר האוכל המיועד לשימור
- נועם דביר, בטעם רע: פתח תקוה הפנתה עורף לפיסת היסטוריה אדריכלית, באתר הארץ, 6 באפריל 2011
קשת רוזנבלום, מתפללים לגורלו של חדר האוכל, באתר הארץ, 26 בפברואר 2013
גבעת השלושה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.