Loading AI tools
פוליטיקאי ישראלי, שר המשפטים וח"כ מטעם מפלגת הליכוד מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יריב גדעון לוין (נולד ב-22 ביוני 1969, ז' בתמוז ה'תשכ"ט) הוא שר המשפטים, סגן ראש הממשלה וחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד. בעבר שימש כשר התיירות, שר לביטחון פנים, יו"ר הכנסת, יו"ר הקואליציה, יו"ר ועדת החוץ והביטחון ויו"ר ועדת הכנסת. עורך דין במקצועו.
 | |||||||||
| יריב לוין, 2020 | |||||||||
| לידה |
22 ביוני 1969 (בן 55) ז' בתמוז ה'תשכ"ט  ירושלים, ישראל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | יריב גדעון לוין | ||||||||
| מדינה |
ישראל | ||||||||
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||||||
| מפלגה | הליכוד | ||||||||
| סיעה |
הליכוד הליכוד - ישראל ביתנו | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
לוין נולד בשכונת קטמון בירושלים ב-1969. אימו גאיל (לבית קפלן) הייתה מנהלת מחלקת אסיה ואפריקה בספרייה הלאומית, חברה בתנועת החרות, בתם של מיכאל וקייטי קפלן, שהיו חברי האצ"ל, ודודה אליהו לנקין היה ממפקדי הארגון. אביו, אריה לוין, היה פרופסור באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לבלשנות. סנדקו היה השר מנחם בגין[1][2].
לוין סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר בויאר בירושלים. בצה"ל שירת ביחידה 8200 שבחיל המודיעין, עסק בתרגום מערבית ולאחר מכן היה מפקד מגמה באולפן לתרגום ערבית. לוין הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ועסק כעורך דין בתחום המסחרי-אזרחי.
ב-1995 חיבר מילון למונחים כלכליים עברי-ערבי-אנגלי, ערבי-עברי-אנגלי, אנגלי-ערבי-עברי, אשר יצא לאור בהוצאת קסת. מהדורה שנייה יצאה בהוצאת מינרוה בשנת 2010. המילון זכה בפרס "מילה בסלע" של חיל המודיעין לעבודות בתחום התרגום.[דרוש מקור]
פעילותו הציבורית של לוין החלה בתא הסטודנטים של הליכוד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם שימש דובר ולאחר מכן סגן יו"ר התא. בשנת 1997 עמד בראש צוות ההקמה של סניף הליכוד בעיר מודיעין, ובשנת 2003 נבחר לתפקיד יו"ר הסניף. לוין שימש ראש מטה יום הבחירות של חיים ביבס בבחירות לעיריית מודיעין ב-2003. היה נציג מתנגדי תוכנית ההתנתקות בוועדת הפיקוח על משאל המתפקדים שנערך בקרב חברי הליכוד, ומהפעילים הבולטים במאבק הפנימי שהתחולל בליכוד סביב תוכנית ההתנתקות, וייצג את חברי הכנסת שהתנגדו להתנתקות בהליכים משפטיים שונים.
בשנת 2006 מונה על ידי יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לעמוד בראש המטה לביקורת השלטון שהוקם בליכוד, על מנת לרכז פעילות אופוזיציונית של התנועה מול ממשלת אולמרט. במסגרת פעילות זו עתר לוין לבג"ץ נגד ראש הממשלה, בדרישה למנות שר רווחה לאחר תקופה ארוכה בה לא אויש התפקיד, בטענת חוסר סבירות[3]. כמו כן, היה חבר בפורום משפטי למען ארץ ישראל[4].
לצד פעילותו הציבורית במסגרת הליכוד, לוין היה שותף להקמתה של סיעת מח"ץ – משפטנים חדשים צעירים, אשר התמודדה לראשונה בבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין בשנת 1999. לוין, שהוצב בראש רשימת הסיעה, נבחר כחבר המועצה הארצית של הלשכה וכחבר ועד מחוז ירושלים מטעמה. בבחירות שהתקיימו בקרב חברי המועצה הארצית, נבחר לוין לתפקיד סגן ראש הלשכה. בנוסף, עמד לוין בראש ועדת עורכי הדין השכירים של הלשכה. בבחירות שנערכו למוסדות הלשכה בשנת 2003 הגדילה סיעת מח"ץ את כוחה, ובעקבות זאת כיהן לוין בשנים 2003–2005 בתפקיד ממלא מקום ראש הלשכה. במסגרת פעילותו בלשכה היה שותף לפרויקט הסיוע המשפטי שלה, "שכר מצווה", וכן הוביל שורה של רפורמות בכללי האתיקה של עורכי הדין.[דרוש מקור] לוין היה מיוזמי משוב השופטים, במסגרתו נבחנה התנהלות השופטים באולמות המשפט. תוצאות המשוב פורסמו על ידי לשכת עורכי הדין. כמו כן, בסוף כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, סיכל לוין מסורת ארוכת שנים שבמסגרתה הלשכה מוציאה לאור ספר מיוחד לכבוד הנשיא היוצא[5]. הייתה זאת הפעם הראשונה בה בוטל מנהג זה. בנוסף, בטרם נבחר לראשונה לכנסת היה לוין חבר בעמותת הפורום המשפטי למען ישראל.
בתקופה זו, קיים לוין קשרים עם הקבלן דוד אפל. המשטרה האזינה, בעקבות צו משפטי, לקווי טלפון בביתו של אפל, ובבקשות המשטרה נטען כי לוין הבטיח לקדם את מועמדיו של אפל בוועדה לבחירת דיינים. לוין עצמו כלל לא נחקר בעניין[6].
בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת השמונה עשרה נבחר לוין כנציג מחוז השפלה, הוצב במקום ה-21 ברשימת הליכוד ונבחר לכנסת. לוין החל לכהן כחבר הכנסת עם השבעתה של הכנסת, ב-24 בפברואר 2009.
ב-3 באוגוסט אותה שנה נבחר לעמוד בראש ועדת הכנסת, ובתפקיד זה הוביל גיבוש של תקנון חדש לכנסת[7]. לוין כיהן גם כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה.
במאי 2009 לוין ומשה גפני יזמו הצעת חוק לביטול נציב הדורות הבאים. בעת הגשת הצעת החוק תפקיד הנציב לא היה מאויש מספר שנים, לאחר סיום תפיקדו של שלמה שהם ב-2006[8]. לוין טען כי החוק להקמת הנציבות הוא "תקלה קשה מאד", שכן הנציבות מתפקדת כ"מוצב קדמי של הרשות השופטת" וכ"קומיסר" שיכתיב לחברי הכנסת כיצד לדאוג לדורות הבאים, כאשר הם יכולים לעשות זאת גם בלעדיו בהיותם נציגי ציבור[9]. ארגון הגג הסביבתי חיים וסביבה וכן התאחדות הסטודנטים נאבקו נגד הצעת החוק. הליך החקיקה הושלם בדצמבר 2010, ומרבית סמכויות נציב הדורות הבאים הועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת.
ביולי 2011, מונה לוין על ידי יושב ראש הכנסת ליושב ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית של הכנסת עם סיירה לאון.
לוין עמד בראש הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולועדת החוקה, חוק ומשפט שדנה ב"חוק משאל העם", הקובע מנגנון של עריכת משאל עם במקרה של ויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל. החוק אושר בנובמבר 2010[10].
במהלך שנותיו בכנסת הגיש לוין 129 הצעות חוק[11]. 40 הצעות חוק שח"כ לוין נמנה עם יוזמיהן אושרו במהלך כהונת הכנסת השמונה עשרה[12].
בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת התשע עשרה הגיע לוין למקום ה-9, הוצב במקום ה-17 ברשימת הליכוד - ישראל ביתנו ונבחר לכנסת.
ב-18 במרץ 2013 נבחר לוין לעמוד בראש הקואליציה ובראש סיעת הליכוד - ישראל ביתנו.
ב-3 ביוני 2013 נבחר שוב כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה. לוין כיהן כיושב-ראש השדולה למען ארץ ישראל בכנסת יחד עם ח"כ אורית סטרוק.
בינואר 2014 מונה ליו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פנמה.
במאי 2014 מונה ליו"ר ועדת הכנסת[13], כחלק מהסכם רוטציה בינו לבין ח"כ זאב אלקין. במקביל, מונה ליושב ראש הוועדה לתקציב הביטחון[14]. בנובמבר 2014 החליף אותו ח"כ אלקין כיושב ראש הקואליציה. בדצמבר אותה שנה התחלפו השניים בתפקידיהם בוועדות, ולוין היה ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון[15].
גם בכנסת התשע עשרה חוקק לוין חוקים רבים. 38 חוקים שהיה בין יוזמיהם אושרו[16]. בין החוקים הבולטים שיזם נמנים חוק יסוד: משאל עם שהעלה יחד עם חברות הכנסת איילת שקד ואורית סטרוק, המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים[17], וחוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – איסור שחרור רוצחים), שיזם ביחד עם ח"כ איילת שקד ותכליתו למנוע שחרור רוצחים במסגרת עסקאות עם ארגוני טרור ומחוות מדיניות.
בכנסת התשע עשרה יזם ביחד עם ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית. הצעת החוק עוררה פולמוס רב בתוך הקואליציה. חוסר ההסכמה עליה מנע את העלאתה להצבעה במליאת הכנסת והיה אחת הסיבות להקדמת הבחירות לכנסת העשרים.
בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת העשרים נבחר לוין במקום ה-9, דורג במקום ה-10 ברשימת הליכוד ונבחר לכנסת. לוין שימש כחבר בצוות המשא ומתן הקואליציוני של הליכוד, וכן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון הזמנית של הכנסת.
.jpg)
ב-14 במאי 2015 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וארבע לשר התיירות, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, וכן כנציג ראש הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שרת המשפטים איילת שקד. מלבד זאת, מונה באופן זמני לתפקיד השר לביטחון פנים עד למינויו של גלעד ארדן לתפקיד ב-25 במאי[18].
כשר התיירות גיבש השר לוין תוכנית לפיתוח התיירות בישראל. במסגרת התוכנית בוצע שינוי בתפיסה השיווקית תוך מיצובה של ישראל כיעד תיירות המיועד לא רק לתיירות דתית, אלא גם כיעד לנופש תוך שילוב האפשרות לבקר באתרים הדתיים וההיסטוריים כערך מוסף וייחודי. בתקופה זו, בוצעו פרויקטים של תשתיות תיירותיות מרכזיות, ובראשם שדרוג החופים באזור המלונות הדרומי בים המלח[19]. במהלך כהונתו חל גידול של למעלה מ-40% במספר התיירים המגיעים לישראל, מ-2.8 מיליון תיירים בשנת 2015 לשיא של כל הזמנים בתיירות לישראל עם כ-4.55 מיליון תיירים בשנת 2019. סך כל ההכנסות מתיירות נכנסת בשנת 2019 עמד על סך של כ־23 מיליארד ₪[20][21].
במסגרת תפקידו כשר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, היה השר לוין אחד ממובילי חקיקתו של חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, המכונה גם "חוק הלאום". על חוק זה אמר לוין: "חוק הלאום הוא חוק רטרו, הוא איננו קובע דברים מחדשים. הוא מעגן את עקרונות היסוד של מדינת ישראל, שהיו כה מובנים מאליהם בראשית ימי המדינה עד כי לא נדרש להעלות אותם על ספר החוקים"[22].
ב-23 בדצמבר 2018 במקביל לפיזור הכנסת העשרים מונה לממלא מקום שר הקליטה (במקומה של שרת הקליטה הפורשת מסיעת ישראל ביתנו, סופה לנדבר)[23]. לאחר פרישת יואב גלנט ממפלגת כולנו ופיטוריו ממשרת שר הבינוי והשיכון, החליף גלנט את לוין כשר הקליטה מטעם הליכוד, כדי שיישאר חבר קבינט[24]. כהונתו של לוין כממלא מקום שר הקליטה הסתכמה בפחות מחודש והוא סיים את תפקידו ב-9 בינואר 2019.
בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת העשרים ואחת, נבחר לוין במקום ה-6. לפיכך, הוא דורג במקום ה-7 ברשימת הליכוד, ונבחר לכנסת.
לאחר בחירות אלו כשל בנימין נתניהו בהרכבת הממשלה, והכנסת העשרים ואחת חוקקה חוק לפיזורה חודש בלבד לאחר כינונה. בכך פרץ משבר פוליטי ארוך בישראל, ובו מערכות בחירות תכופות, ואף הכנסת העשרים ושתיים התפזרה במהרה מבלי שהוקמה ממשלה חדשה. לאור התפזרות כנסות אלה מבלי שקמה ממשלה חדשה, לקראת הבחירות לכנסות העשרים ושתיים והעשרים ושלוש לא התקיימו בחירות מקדימות בליכוד וסדר המועמדים ברשימה לכנסת מטעם המפלגה לא השתנה בהשוואה לבחירות לכנסת העשרים ואחת. עם זאת, חלו שינויים קלים במיקומו של לוין ברשימת הליכוד לכנסת בכל אחת ממערכות הבחירות: בבחירות לכנסת העשרים ושתיים נבחר לוין לכנסת מהמקום ה-8, בשל מיזוג מפלגת כולנו לתוך רשימת הליכוד ושריונו של יו"ר מפלגה זו, משה כחלון, במקום ה-5 ברשימה, ובבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שב לוין ונבחר לכנסת מהמקום ה-7 בשל פרישת כחלון מהחיים הפוליטיים.
לאורך כל התקופה בה לא קמה ממשלה חדשה, הוסיפה הממשלה השלושים וארבע לכהן כממשלת מעבר, ולוין המשיך לכהן כשר התיירות וכשר המקשר בין הממשלה לכנסת.
![Thumb](#/media/קובץ:יו"ר_הכנסת_ה-23,_ח"כ_יריב_לוין.jpg)
עם תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש, ולאחר שפעם נוספת לא הושגה הכרעה בבחירות, מועמדו הטבעי של הליכוד לתפקיד יושב ראש הכנסת היה היו"ר המכהן, יולי אדלשטיין. מאחורי הקלעים התנהל משא ומתן להקמת ממשלת אחדות לאומית של הליכוד עם מפלגת כחול לבן. רוב חברי הכנסת דרש לקיים בהקדם הצבעה על בחירתו של יו"ר. אדלשטיין סירב לקיים הצבעה טרם הקמת ממשלה חדשה, על-מנת למצות את המגעים להקמת ממשלת אחדות. לאחר פסיקת בג"ץ כי עליו לקיים בהקדם הצבעה שכזו, התפטר אדלשטיין מתפקידו מבלי לקיים את ההצבעה. בהצבעה, שהתקיימה בסופו של דבר, נבחר לתפקיד בני גנץ, יו"ר כחול לבן, עד להקמת ממשלה חדשה. במסגרת המגעים להרכבת הממשלה, שהפכו גלויים, כחול לבן דחתה על הסף את האפשרות שאדלשטיין ימונה שוב לתפקיד בשל סירובו לקיים את פסיקת בג"ץ. לאור זאת נבחר לוין על ידי סיעת הליכוד כמועמדה לתפקיד יושב ראש הכנסת. לאחר שנבחר בהצבעת הסיעה, התפטר מהממשלה, על-מנת לעמוד בעקרון הפרדת הרשויות. ב-17 במאי 2020, יום הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, ולאחר שגנץ התפטר מהתפקיד, נבחר לוין, ברוב של 73 חברי הכנסת העשרים ושלוש, לתפקיד יושב ראש הכנסת.
מאחר שלא עבר חוק התקציב במועד הנקוב בחוק, אף הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוקדמו במהרה, והתקיימו כשנה לאחר הבחירות הקודמות. אף לקראת בחירות אלה לא התקיימו בחירות מקדימות לרשימת הליכוד, אך בשל כהונתו של גלעד ארדן כשגריר ישראל באו"ם ובארצות הברית ופרישתו מהמפלגה של גדעון סער, נבחר לוין לכנסת העשרים וארבע מהמקום החמישי ברשימה. לוין כיהן כיו"ר הכנסת עד 13 ביוני 2021, עת נבחר מיקי לוי לתפקיד.
ב-13 ביוני 2021, עם כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושש, חזר לוין להיות ח"כ מן המניין בשורות האופוזיציה יחד עם כל חבריו לסיעת הליכוד, ונבחר להיות יו"ר הסיעה ומרכז האופוזיציה.
מעט יותר משנה לאחר מכן, בבחירות המקדימות בליכוד שנערכו לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, נבחר לוין למקום הראשון מבין המתמודדים ברשימה הארצית, מה שמיקם אותו במקום השני ברשימת הליכוד לבחירות.
לאחר הבחירות לכנסת העשרים וחמש המליצו 64 חברי כנסת על בנימין נתניהו לתפקיד ראש הממשלה. כחלק מההסכמים בין נתניהו לשותפיו הקואליציוניים הוחלט לקדם חקיקה עוד לפני השבעת הממשלה. עקב התנגדותה של האופוזיציה המסתמנת לשינויי חקיקה אלה, ורצונו של גוש נתניהו לשלוט בסדרי החקיקה, ביקשו רוב חברי הכנסת מיושב ראש הכנסת המכהן, מיקי לוי, לקיים הצבעה לבחירת יו"ר כנסת חדש עוד לפני הקמתה של ממשלה חדשה. מכיוון שבשלב זה עדיין לא הוחלט בקואליציה המסתמנת את מי למנות לתפקיד, סוכם עם יריב לוין שהוא ימונה לתפקיד, אך יתפטר ממנו לפני השבעת הממשלה, על מנת שיהיה ניתן לבחור חבר כנסת אחר לתפקיד.
בהתאם לכך, ב-13 בדצמבר 2022 בחרה הכנסת העשרים וחמש בלוין כיו"ר הכנסת. שבועיים לאחר מכן, ב-27 בדצמבר, התפטר לוין מתפקידו, על-מנת שיוכל להתמנות לשר המשפטים יומיים לאחר מכן עם השבעת הממשלה החדשה.
עם השבעת הממשלה ב-29 בדצמבר 2022 מונה לוין לשר המשפטים. ב-4 בינואר 2023 הכריז על תוכניתו לרפורמה במערכת המשפט בישראל שמרכיביה: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הגבלת סמכות בתי המשפט לפסול חוקים, אישור פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת, צמצום עילת הסבירות והגדרת חוות הדעת של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה כחוות דעת שאינה מחייבת[25], ובכך מיקד את עיקר עשייתו[26]. תוכניתו עוררה מחאה נרחבת אך הקואליציה עסקה בקידומה. במשך שנת 2023 התקיימו בסמוך למעונו הפרטי, כמעט מדי שבוע, הפגנות של מאות מפגינים כנגד הרפורמה המשפטית[27][28][29].
במאי 2023 טען לוין כי ממשלת ארצות הברית עובדת בשיתוף פעולה עם המוחים נגד הרפורמה שהוא מנסה להעביר. כמו כן הוא האשים כי המתנגדים לו "מחזיקים את בית המשפט, את כל ראשי המערכת הכלכלית, ויש להם שליטה מוחלטת בעיתונות, כולל ידיעות אחרונות וישראל היום"[30]. דבריו עוררו ביקורת מצד בני גנץ, אביגדור ליברמן ואחרים, שטענו כי דבריו פוגעים ביחסי ארצות הברית–ישראל. ארגוני המחאה טענו כי לוין מפיץ תאוריות קונספירציה[31]. ממשל ביידן הכחיש את ההאשמות[32].
ביולי 2023 אישרה הכנסת חוק ראשון במסגרת הרפורמה המשפטית, והוא תיקון לחוק יסוד: השפיטה, לפיו בתי המשפט מנועים מלהשתמש בעילת הסבירות לשם ביקורת שיפוטית על החלטות של ממשלת ישראל ושריה[33]. לפני ההצבעה התנגד לוין להצעות פשרה לדחיית ההצבעה או לריכוך הצעת החוק למרות פנייה אליו מצד שר הביטחון יואב גלנט[34].
מתחילת כהונתו נמנע לוין מלכנס את הוועדה לבחירת שופטים. בחודשים שלאחר מכן ירד מספר השופטים בבית המשפט העליון מ-15 ל-13, וגם בערכאות נמוכות יותר לא אוישו תקנים של שופטים. עם פרישתה של נשיאת העליון אסתר חיות, לא מונה לראשונה מקום המדינה נשיא קבוע לבית המשפט העליון, והשופט עוזי פוגלמן היה לממלא מקום לנשיא[35]. בתחילת נובמבר 2023 סיכמו לוין ופוגלמן להחזיר למערכת 14 שופטים שפרשו, על תקן שופטים עמיתים[36][37], דבר שעורר ביקורת במערכת המשפט[38][39]. ב-16 בנובמבר נאלץ לוין לכנס את הוועדה לראשונה[40]. מהלכיו אלו, שנעשו במסגרת ממשלת החירום שהוקמה תוך כדי הלחימה במלחמת חרבות ברזל[41], עוררו ביקורת ציבורית ונטען כי לוין ממשיך לקדם את הרפורמה המשפטית בניגוד להצהרת ראש הממשלה כי הממשלה תחדל מעיסוקים שאינם קשורים למלחמה[42][43]. לאחר שלוין נמנע במשך חודשים רבים מכינוס הוועדה לשם בחירת נשיא בית המשפט העליון, פסק בג"ץ שעליו לכנס את הוועדה ולאפשר בחירה של נשיא בית המשפט העליון[44]. לקראת כינוס הוועדה הציע לוין את כל שופטי בית המשפט העליון (למעט השופט פוגלמן העומד לפרוש) כמועמדים למשרת הנשיא[45]. בספטמבר 2024 הורידה חברת דירוג האשראי מוד'יס את הציון של ממשלת ישראל מ־G1 ל-G2 בין היתר, לפי אנשי החברה, על רקע עיכוב מינויי שופטים מצד לוין[46].
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2024 תמך וקידם את מועמדותו של נציג הליכוד, העבריין המורשע רפי חיים-קדושים למועצת העיר הרצליה[47][48].
ב-9 במאי 2024 סיים את תפקידו נציב תלונות הציבור על השופטים השופט בדימוס אורי שהם, לראשונה מבלי שמונה לו מחליף, וזאת בשל אי הסכמות בין מ"מ נשיא בית המשפט העליון, השופט פוגלמן שדרש למנות לתפקיד שופט בית משפט עליון בדימוס, ללוין שרצה למנות לתפקיד את השופט המחוזי בדימוס דוד רוזן. על רקע זאת שלח הנציב היוצא שהם מכתב חריף לשופטים בו האשים את לוין בפגיעה בשלטון החוק ובאמון הציבור במערכת המשפט[49].
לוין מחזיק בדעות ימניות בנוגע לשאלות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ארץ ישראל השלמה וההתנחלויות. הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ותומך במימוש זכותו של העם היהודי על כל ארץ ישראל.
בשנת 2013 אמר לוין, על רקע המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, שאילו ראש הממשלה בנימין נתניהו יקדם הסדר מדיני הכולל פינוי יישובים, הוא יתפטר מהכנסת[50].
לוין הוא מבקר חריף של מערכת המשפט בישראל. בראיון שנתן לעלון "ארץ ישראל שלנו" אמר שעל המערכת המשפטית, ובעיקר על בית המשפט העליון, "השתלטה קבוצת מיעוט שמאלנית קיצונית, שמנסה להכתיב את ערכיה לחברה כולה". לדבריו, גישתם של שופטי בית המשפט העליון לנושאי דת ומדינה "רחוקה מאוד מהתפישה המסורתית של מרבית הציבור בישראל, שנוטה לגישה מסורתית". מצב זה מהווה לדבריו "סכנה ליכולת שלנו להבטיח את קיומנו"[51][52][53]. בנוגע לביקורת הרחבה כלפי השינויים שתכנן במערכת המשפט, ציין לוין באפריל 2023 כי הטענה שמצב בו קואליציה מסוימת, שגם ככה יש לה שליטה גם בממשלה וגם בכנסת, תשתלט על בית המשפט העליון ותביא למצב ששלושת הרשויות הופכות לרשות אחת, יש בו חשש נכון ושמצב זה אינו יכול להתקיים במדינה דמוקרטית[54]. במאי 2023 המחיש את הצורך ברפורמה בטענה ש"ערבים קונים דירות ביישובים יהודיים בגליל, וזה גורם לעזיבה של יהודים את הערים האלו, כי הם לא מוכנים לגור עם ערבים, צריך לדאוג לכך שבבית המשפט העליון יהיו שופטים שיבינו את זה"[55].
כמו כן הוא מבקר את בית המשפט העליון על התערבותו בפעולות הרשויות האחרות, ובמיוחד ביטול חקיקה ראשית של הכנסת[56]. לוין גם מתנגד למה שהוא מכנה "האקטיביזם הייעוצי" ולתפיסה לפיה יש למנות "שומרי סף" שימנעו מנבחרי הציבור לעשות שימוש לרעה בסמכותם, מכיוון שלטענתו היא מושתתת על ההנחה כי נבחרי הציבור הם חשודים באופן מובנה[56].
בריאיון ל"ידיעות אחרונות" הביע תמיכה בקיום שימוע ציבורי למועמדים להתמנות לשיפוט בבית המשפט העליון[57].
ביולי 2022 התראיין לוין לוואלה והתייחס לתיק 1000, שבו הואשם בנימין נתניהו בקבלת טובות הנאה. לתפיסתו של לוין, מדובר לכל היותר בעבירת אתיקה: "אם יש למישהו טענה שאסור לקבל כמה סיגרים לכל היותר היה אפשר לפנות לוועדת האתיקה, בשביל זה יש הליכים אתיים. הניסיון להלביש לזה לבוש פלילי - פסול מהיסוד"[58].
בנובמבר 2023 אמר לוין בראיון כי "הקונספציה של מערכת המשפט הביאה למצב שאי אפשר היה לירות במי שמתקרב לגדר"[59]. דוברות בתי המשפט פרסמה הודעה שכינתה את דבריו של לוין "מופרכים", וטענה כי בג"ץ לא התערב בהוראות הפתיחה באש בגבול רצועת עזה[60][61].
לוין נשוי ליפעת, בתו של חבר-הכנסת לשעבר יעקב שמאי מהליכוד, ואב לשלושה ילדים. מתגורר במודיעין מכבים רעות.
יריב לוין, באתר הכנסת
יריב לוין, ברשת החברתית פייסבוק
יריב לוין, ביישום טלגרם
יריב לוין, ברשת החברתית אינסטגרם.svg){kind=icon}
יריב לוין, סרטונים בערוץ היוטיוב
כרטיס ביקור – יריב לוין, בערוץ כנסת באתר יוטיוב
יריב לוין (1969-), דף שער בספרייה הלאומית
דוד בן בסט מראיין את יריב לוין, "הנבחרים", באתר YouTube, 7 במרץ 2014
צבי זרחיה, נתניהו נגד לפיד וליברמן: יו"ר הקואליציה עושה סדר בקרבות התקציב, באתר TheMarker, 17 בספטמבר 2014 יאיר אסולין, פקיד פוליטי או איש חזון — מי אתה באמת, יריב לוין?, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2015 אבי בר-אלי, רינה רוזנברג קנדל, "נוריד את מחירי הבירות כדי להביא תיירים, קזינו באילת הוא קריטי", באתר TheMarker, 21 בדצמבר 2018 דוד בן בסט מראיין את יריב לוין, "הנבחרים", באתר YouTube, 11 בינואר 2019 גור מגידו, יריב לוין ממליץ: קחו כדור נגד חרדה לפני שאתם קוראים את הראיון הזה, באתר TheMarker, 3 באפריל 2019 יובל קרני, מורן אזולאי ועמיחי אתאלי, "אני מקווה שאחרי שהשופטים יקראו את הראיון הזה הם יבינו: מה שהיה לא יהיה", באתר "ידיעות אחרונות", 21 במאי 2020 שירית אביטן כהן, "חלון ההזדמנויות לריבונות נסגר אבל אם נתמיד, נצליח", בעיתון מקור ראשון, 3 בספטמבר 2020 הדרך של לוין: מהכניסה לפוליטיקה - עד המהפכה במערכת המשפט, סרטון בערוץ "כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 04:23), 6 בינואר 2023 שר המשפטים עונה לציבור: יריב לוין משיב לשאלות על הרפורמה המשפטית, סרטון בערוץ "כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 00:00), 28 בפברואר 2023 מה יש לך מר לוין? המהפכה המשפטית היא סיפור חייו של שר המשפטים, סרטון בערוץ "כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 13:27), 24 במרץ 2023Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
