Loading AI tools
שופט עמית הוא שופט אשר פרש לגמלאות אך ממשיך לכהן (במשרה מלאה או חלקית) באותו בית משפט או בבית-משפט אחר. שופט עמית נמצא במעין מעמד ביניים – כמי שעדיין מכהן בתפקיד שיפוטי ונושא בחלק מהעומס של מערכת המשפט אך אינו מכהן עוד בתפקיד שופט מבחינת תקני השפיטה. שופט עמית משתכר לפי שעות עבודה בפועל (שכר שעתי) ולא שכר חודשי לפי משרה. שכרו של שופט עמית נמוך מאוד, ועלתה הטענה שהוא נמצא בניגוד עניינים אתי בגלל משכורתו הנמוכה.
בישראל גיל הפרישה של שופטים הוא 70[1] אולם במקרים מסוימים שופט רשאי לפרוש בגיל צעיר יותר. סעיף 8 בחוק יסוד: השפיטה קובע ששופט שפרש יכול להתמנות לשופט "לזמן, בדרך ובתנאים שנקבעו בחוק". עד היום נעשה שימוש מצומצם בלבד באפשרות זו: בחוק בתי-המשפט[2] [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, נקבע כי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות שופט שפרש לשופט בית משפט לתקופה ובתנאים שיקבע. בערכאות שונות או לשופט בית-משפט לתביעות קטנות. אין הסדר המאפשר מינוי מחדש של שופט שפרש, ולכן אין מיצוי מלא של הפוטנציאל השיפוטי של שופטים שפרשו והם מסוגלים ומוכנים להמשיך לשפוט גם לאחר פרישתם. שופט עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ושר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון רשאים, לפי בחירת הוועדה, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75. שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן ערב יציאתו לקצבה. שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית. תנאי נוסף, מערכתי, הוא שמספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי משפט השלום או בבתי המשפט המחוזיים, לפי העניין.
בהסדר של שופט עמית יש משום פתרון גמיש ומהיר לבעיית העומס בבתי-המשפט, שכן הוא מאפשר להעביר שופט לבית משפט שנוצר בו צורך דחוף בכוח-אדם נוסף (בשל עומס מיוחד, במקרה ספציפי, במקרה שאחד השופטים נעדר זמנית מתפקידו וכדומה). יתרה מכך, שופט הממונה במעמד שופט עמית יכול לסייע בהתמודדות עם עומס העבודה בלי לתפוס תקן שפיטה בבית-המשפט. קרי – מקומו של שופט שיצא לפנסיה מתפנה ואפשר למנות במקומו שופט אחר, ועם זאת השופט שפרש ממשיך לכהן בתפקידו. כך נהנים בתי-המשפט הן מתוספת של שופט צעיר יותר הן מהמשך עבודתו של שופט ותיק ובעל ניסיון. ההסדר של שופט עמית מאפשר לבתי-המשפט לעקוף למעשה את מגבלת התקנים שהוצבה בפניהם ולהגדיל את כוח העבודה בלי להוסיף תקנים.
בארצות הברית השופטים בחלק מהערכאות במערכת המשפט הפדרלית בארצות הברית (בית-המשפט העליון, בתי-המשפט ממונים בידי נשיא ארצות הברית לערעורים, בתי-המשפט המחוזיים ובית-המשפט למסחר בין-לאומי) על-פי סעיף III בחוקה. שופטים בערכאות שיפוטיות פדרליות אחרות ובאישור הסנאט לכל החיים, ממונים על-פי בית-המשפט לפשיטות רגל, בית-המשפט לתביעות פדרליות וכן רשמים פדרליים הוראות החוק, לתקופות קצובות. שופט הממונה לכל החיים כאמור רשאי לפרוש לאחר גיל 65 ,אם כיהן בתפקידו מספר מסוים של שנים או לפרוש בשל נכות פיזית או נפשית. בכל מקרה של פרישה כאמור ימשיך השופט לקבל את מלוא שכרו. כל שופט שמונה לכל החיים ובחר לפרוש רשאי להתמנות, במשרה מלאה או חלקית, לשופט עמית כל שופט שפרש מהערכאות האחרות רשאי גם הוא להתמנות לשופט עמית, במעמד "Judge Senior." במעמד "Judge Recalled ."נראה כי השיקול שבבסיס האפשרות הזאת הוא הרצון לאפשר לשופט מבוגר להמשיך לעבוד בקצב ההולם את גילו.
בתאריך 24 ביוני 2014 אישרה ועדת הכספים תקנות מיוחדות, שיאפשרו להנהלת בתי המשפט לעודד שופטים שפרשו לגמלאות לחזור ולשמש שופטים במעמד שופט עמית. מוסד השופטים העמיתים תוכנן לשמש עבור בתי המשפט לתביעות קטנות, ואכן, בתחילה, נערך פיילוט של ארבע שנים שהם פעלו מספר מצומצם של שופטים עמיתים במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות. ואולם, לאחר כניסת התקנות לפועל, הוחל מוסד השופטים העמיתים על כל הערכאות, לרבות בתימשפט השלום ובתי המשפט המחוזיים ובכל ההליכים.
יו"ר ועדת הכספים בכנסת ח"כ ניסן סלומיאנסקי אשר הוביל את קביעת השכר לשופטים הסביר כי מינוי של שופט עמית יוריד את העומס הרב על מערכת המשפט, והזכיר כי שופט עמית מנוע מלעסוק בכל עבודה נוספת.[3]
שכר השופטים העמיתים נקבע בהחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם), התשמ"א-1981. ע"פ החלטה זאת, לשופט עמית משולם שכר שעתי ולא שכר חודשי, ושכרו משלום לפי שעות דיונים בלבד, והוא כולל מראש 10% תוספת עבור הכנה וכתיבה. נכון לעדכון האחרון בשנת 2022, תוקן שכרו של שופט עמית ל-308 ש"ח לשעת דיון.
כלומר, אם להליך משפטי נקבעה חצי שעת דיון, אזי גם אם לשופט נדרשים נניח 30 שעות עבודה לביצוע עבודתו כדין, למשל, 10 שעות הכנה לצורך קריאת החומר המשפטי והכנה לדיון (תוספת ה"הכנה" לעיל) ולאחר הדיון עוד 20 שעות לכתיבת פסק הדין (תוספת ה"כתיבה" לעיל), אזי השופט משתכר רק שכר של חצי שעה, כלומר, נכון לעדכון השכר האחרון, השופט משתכר עבור כל הליך הערעור כולו מחצית השכר השעתי, היינו 170 ש"ח בלבד.
שכר זה מוביל לניגוד עניינים אתי חריף, שכן מצד אחד, ומבחינה מהותית, השופט לא מתוגמל כלל על עבודתו, שכן קשה להניח ששופט שמשתכר כ-170 ש"ח עבור כמה עשרות שעות עבודה ישקיע את הזמן והמאמץ הדרושים לביצוע עבודת שיפוט ראויה וכדין. אך מצד שני, חובתו של שופט לבצע את תפקידו נאמנה ועל פי כללי השיפוט הנוהגים, ועל פי כללי האתיקה לשופטים, תשס"ז-2007, ולרבות על פי הצהרתו אמונים כהוראת סעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה.
ניגוד עניינים חריף נטען זה הוביל לבקשת פסלות בטענה של ניגוד עניינים כנגד השופטת (עמיתה) שרה דותן לאחר שלשופטת (עמיתה) דותן הועברו שני ערעורים שכללו חומר רב מאוד שלא ניתן להקיפם בפחות מכ-60 שעות עבודה ונקבעו בשניהם שני דיונים רצופים בני חצי שעה כל אחד[4]. השופטת (עמיתה) שרה דותן דחתה את שתי הבקשות, והערעורים הגיעו לפתחה של נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, שאיחדה את שני הערעורים ונתנה בהם פסק דין אחד[5]. פסק הדין בערעור המאוחד ניתן על ידי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ללא דיון לגופן של טענות המערער לפיהן לא ייתכן ששופט ישתכר שכר כל כך זעום ועדיין יעשה את עבודת השיפוט כראוי וכדין.
מנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר, פרסום נוהל מינוי שופט עמית 8 ינואר 2017
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
