שנות ה-20 של המאה ה-21

שנות ה-20 של המאה ה-21 או שנות ה-2020 הן עשור השנים השלישי של המאה העשרים ואחת; העשור הנוכחי בלוח השנה הגרגוריאני. העשור החל ב־1 בינואר 2020 ויסתיים ב־31 בדצמבר 2029.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך

עובדות מהירות

Remove ads

האירוע הגלובלי המרכזי בפתח העשור היה מגפת הקורונה שהתפשטה מסין לרחבי העולם כולו, בין ינואר 2020 למאי 2023. במהלך תקופה זו דווח על כ-700 מיליון מקרי הדבקה בפנדמיה, מתוכם כ-7 מיליון מקרי מוות (שיעור קטלניות של 1.0%) וכשליש מהאנושות (כ-2.6 מיליארד איש) היה בחלק מתקופה זו תחת סגר. הדבר גרם בהמשך למיתון כלכלי עולמי וכן לעליית האינפלציה העולמית ומשבר בשרשרת האספקה העולמית.

בסוף העשור הקודם ובתחילת העשור הזה התקיימו מספר מחאות ומרידות נגד ממשלות שונות, כולל המחאות בהונג קונג נגד חוק ההסגרה, מחאות נגד המדיניות של ממשלות שונות במסגרת מגפת הקורונה, מחאות אחרות ברחבי העולם ובמיוחד בארצות הברית נגד גזענות ואכזריות מצד המשטרה, מחאות בהודו נגד המדיניות של הממשל ההודי לגבי ענף החקלאות, מחאות בישראל נגד הרפורמה המשפטית בישראל, ונגד התנהלות ממשלת ישראל בסוגיית החטופים. כמו כן גם ניתן לציין מחאות ושביתות מתמשכות בצרפת נגד רפורמת הפנסיה של הממשל, ומחאות רבות בבלארוס, אסווטיני, מיאנמר, אפגניסטן, סרי לנקה, איראן, סין ורוסיה נגד השחיתות והסמכותיות של הממשל. בנוסף, בארצות הברית ובברזיל נערכו הפרות סדר אלימות המוניות בניסיון לבטל את תוצאות הבחירות.

סכסוכים צבאיים מתמשכים במהלך העשור עד כה כוללים בין היתר את מלחמת האזרחים במיאנמר, מלחמת האזרחים במאלי, מלחמת האזרחים בתימן, מלחמת האזרחים בסומליה, מלחמת האזרחים בסוריה והסכסוך האוקראיני-רוסי. זו האחרונה הסלימה ב-2022 עם הפלישה הרוסית לאוקראינה, אשר הפכה למתקפה הצבאית הקונבנציונלית הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה אשר גרמה למשבר פליטים, שיבושים בסחר העולמי והחרפה של האינפלציה העולמית. במהלך שנת 2021 ארצות הברית נסוגה מאפגניסטן וכוחות הטאליבן השתלטו על קאבול, ובעקבות כך הסתיימו עשרים שנות המלחמה באפגניסטן. במלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבות מתקפת הפתע של חמאס, נאבקה ישראל כנגד ציר ההתנגדות השיעי-אירני שנפגע משמעותית, ובשיאה התרחשו לראשונה התקפות צבאיות ישירות בין ישראל לאיראן. בהשפעת מלחמה זו, התרחשה בשנת 2024 מתקפת מורדים מחודשת במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה שהובילה לנפילת משטר אל-אסד בסוריה.

בתחילת העשור אירעו מספר רב של אירועי מזג אוויר קיצוניים. בפברואר 2023 סדרה של רעידות אדמה חזקות גרמו למותם של לפחות 57 אלף בני אדם בטורקיה ובסוריה.

מבחינה טכנולוגית במהלך העשור עלה השימוש באופן מהותי בשיחות ועידה טלפוניות, למידה מקוונת, שירותי סטרימינג, מסחר אלקטרוני ושירותי משלוח מזון - מגמה זו התחזקה במיוחד כאשר אנשים רבים ברחבי העולם נדרשו להישאר בבתיהם במהלך החודשים הראשונים של מגפת הקורונה. בתחילת העשור רשתות 5G הושקו ברחבי העולם, והשימוש בהם הפך נפוץ בסמארטפונים. כמו כן, חלו גם שיפורים מהותיים במורכבות של יישומי הבינה המלאכותית כאשר בעקבות כך צ'אטבוטים ויצירות אומנות שנוצרות על ידי יישומי בינה מלאכותית הפכו לראשונה נגישים לציבור הרחב כאשר מאות מיליוני משתמשים החלו להשתמש בשירותים הללו. מרוץ החלל של גופים פרטיים הואץ מאוד בתחילת העשור, וכך גם מיזמי חלל במימון ממשלתי כמו טלסקופ החלל ג'יימס וב ומסוק המאדים הרובוטי אינג'ניואיטי.

ב-15 בנובמבר 2022 אוכלוסיית העולם הגיעה ל-8 מיליארד בני אדם, ובשנת 2023 הודו עקפה את סין כאשר היא הפכה למדינה המאוכלסת ביותר בעולם.

הדור שנולד במהלך העשור מכונה דור האלפא.

Remove ads

אירועים עולמיים

סכם

פרספקטיבה

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הפרק צריך להתייחס רק לחלק מתוך מהאירועים שרלוונטי לעשור. השאר צריך להיות לכל היותר רקע קצרצר.

מלחמות בינלאומיות

המלחמה העולמית בטרור (2001 עד היום) - מספר קמפיינים אידאולוגיים, צבאיים, ודיפלומטיים אשר מבוצעים במטרה לסכל פיגועי טרור המתוכננים על ידי ארגונים שהוגדרו על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה כארגוני טרור (בעיקר ארגונים אסלאמיסטיים כמו אל-קאעידה, חזבאללה, חמאס, ודאעש) ועל ידי סיכול המצב המתמשך בו מדינות מספקות חסות לארגוני טרור. את הקמפיינים השיקו ארצות הברית, עם תמיכה מנאט"ו ובנות ברית אחרות מיד לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001. היום המונח מיוחס בעיקר למלחמות אותם הובילה ארצות הברית והממלכה המאוחדת באפגניסטן ועיראק.

ההתערבות הצבאית נגד דאעש (2014 עד היום) - בעקבות ההתקדמות המהירה של ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) בעיראק ובסוריה, בעקבות מעשי האלימות הברוטאליים שחברי הארגון מבצעים באלפי קורבנות, וכמו כן בשל החשש מכך שבמוקדם או במאוחר ארגון הטרור יתחיל לבצע פעולות טרור רבות במדינות שונות ברחבי העולם, במהלך קיץ 2014 ארצות הברית ובעלות בריתה הגבירו את מאמציהם לתת מענה לקיצונים האסלאמיים. מטרת ההתערבות הצבאית הייתה קודם כל לעצור את ההתקדמות של דאעש, לסייע לקבוצות המיעוט בהם הארגון מבצע רצח עם, ובסופו של דבר לגרום לכך שהארגון ייסוג מהאזורים אותם הוא כבש.

ההתערבות הצבאית בתימן (25 במרץ 2015 עד היום) - בסוף מאי 2015 החלה ההתערבות הצבאית בתימן, אשר במסגרתה מספר הצבאות של ערב הסעודית, בחריין, כווית, איחוד האמירויות הערביות, קטר, מצרים, ירדן, מרוקו וסודאן החלו לבצע מתקפות אוויריות בתימן במטרה להדוף את המורדים החות'ים שכבשו חלקים נרחבים מתימן ועל מנת לסייע לנשיא המודח עבד רבו מנסור האדי להשתלט מחדש על המדינה.
עימות אזרבייג'ן–ארמניה על נגורנו קרבאך (11 ביולי 2020 עד 10 בנובמבר 2020) - סכסוך מזוין בין אזרבייג'ן, הנתמכת על ידי טורקיה, לבין רפובליקת ארטסך, הנתמכת על ידי ארמניה, באזור השנוי במחלוקת נגורנו-קרבאך. המלחמה האחרונה בין הצדדים פסקה בנובמבר 2020 לאחר ניצחון אזרי.
מלחמת האזרחים במיאנמר (2021–הווה) - מלחמת אזרחים שפרצה במיאנמר בין כוחותיה של החונטה הצבאית שהשתלטה על המדינה והקימה את "המועצה למנהל המדינה", לבין קואליציה של גורמים מורדים בהנהגת המפלגה שהודחה מהשלטון.
מלחמת אוקראינה-רוסיה (24 בפברואר 2022 עד היום) - הפלישה היא שיאו של עימות מתמשך בין רוסיה לאוקראינה, שתחילתו בפלישה ממספר חזיתות לאוקראינה, והמשכו במתקפה רוסית על אזור דונבאס.
מלחמת חרבות ברזל (7 באוקטובר 2023 עד היום) - מלחמה מתמשכת בין ישראל לארגוני טרור פלסטינים בראשות חמאס אשר החלה עם מתקפת פתע מתואמת על ישראל אשר במסגרתה כ-2,500 מחבלים פלסטינים פרצו את הגבול בין עזה לישראל, השתלטו על בסיסי צה"ל, תקפו יישובים ישראלים בעוטף עזה ואת העיר שדרות, חטפו כ-250 חיילים ואזרחים ישראלים בהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, תוך ביצוע פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה, ואת פיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל בו נרצחו מעל 270 בני אדם במסיבת טבע ליד קיבוץ רעים. צה"ל הגיב בתקיפות אוויריות ברצועת עזה, מצור מוחלט של רצועת עזה, ופעולות קרקעיות.

מלחמות אזרחים

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: יש לאחד עם הפרק האזורי למטה יותר, מכיוון שהגבול בין הפיכה/מחאה/מאבק/הפיכה לא תמיד ברור וחלוקה על פיהם בעייתית.

מלחמת האזרחים בקולומביה (1964 עד היום) - סכסוך מתמשך בין ממשלת קולומביה לבין מיליציות צבאיות למחצה, הנלחמים על הגדלת שטחי השפעתם במדינה.
רצח העם בדארפור (26 בפברואר 2003 עד היום) הוא רצח עם מכוון ושיטתי שמתבצע על ידי צבא סודאן והג'נג'וויד כנגד השבטים האפריקאים הילידים בחבל דארפור שבמערב סודאן מאז 2003 ועד היום.
המלחמה בצפון מערב פקיסטן (2004-עד היום) - סכסוך מזוין בין הכוחות המזוינים של פקיסטן לקבוצות מיליטנטים אסלאמיות (המורכבות מאנשי שבטים מקומיים, חברי ארגון הטליבאן, וחברי המוג'אהדין). העימות המזוין החל בשנת 2004 לאחר שהתגברו המתחים בעקבות כך שכוחות הצבא הפקיסטני החלו לחפש אחר חברי ארגון אל-קאעידה באזור ההררי וואזיריסטאן (Waziristan) שבפקיסטן והסלים בהמשך לכדי התקוממות מזוינת מצד אנשי השבטים המקומיים. בעקבות גל האלימות, למעלה מ-3,440,000 אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם ומעל ל-7,000 אזרחים נהרגו.
המלחמה בסחר בסמים במקסיקו (11 בדצמבר 2006 - עד היום) - סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק במקסיקו. אף על פי שקרטלי הסמים המקסיקניים קיימים זמן רב, הם הפכו לבעלי השפעה רבה לאחר דעיכת קרטלי הסמים של קולומביה בשנות ה-90. קרטלי הסמים המקסיקנים שולטים בשוק הסמים הסיטונאי בארצות הברית. מעצרים של ראשי הקרטלים הובילו לגל אלימות כאשר הקרטלים מנסים להשתלט על נתיבי הסחר של הסמים אל תוך ארצות הברית. מעל ל-28,000 אנשים בסך הכל נהרגו בין דצמבר 2006 עד נובמבר 2010 כתוצאה מהסכסוך האלים בין קרטלי הסמים לגורמי אכיפת החוק במקסיקו.
המלחמה בסומליה (2009 עד היום) - סכסוך מזוין בו מעורבים בעיקר כוחות של "הממשלה הפדרלית הזמנית" (Transitional Federal Government, בראשי תיבות TFG) בסיוע כוח אפריקאי בן 8,000 איש בשם "משימת האיחוד האפריקאי לסומליה" (African Union Mission to Somalia, בראשי תיבות AMISOM) אשר נלחמים על השליטה במדינה מול הקבוצה האסלאמיסטית אשר המובילה את לוחמת הגרילה, הידועה כ"תנועת ההתנגדות העממית בארץ של שתי ההגירות". גילויי האלימות במהלך הסכסוך הובילו לכך שאלפי תושבים במוגדישו, בירת המדינה, נאלצו לעזוב את בתיהם.
מלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז-אפריקאית (2012–היום) היא מלחמת אזרחים מתמשכת ברפובליקה המרכז אפריקאית (CAR) בה מעורבים הממשלה, מורדים מקואליציית "סלקה" (Séléka) המוסלמית ומיליציות "אנטי בלאקה" הנוצריות.
מלחמת הסמים בפיליפינים (30 ביוני 2016-עד היום) - סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק בפיליפינים. ל-21 בדצמבר 2020 נרצחו מעל ל-5,900 איש נהרגו בפעולות נגד סוחרי סמים.

מתקפות טרור

פיגועי הטרור הבולטים ביותר (שבוצעו נגד אוכלוסייה אזרחית) במהלך העשור כוללים את:

28 בנובמבר 2020 - ניגריה הטבח בכושבה(אנ') (110 אזרחים הרוגים) - ארגון בוקו חראם רצח 110 אזרחים ניגרים בשדות האורז בכפר קושבה אשר בצפון מזרח ניגריה.
21 בינואר 2021 - עיראק פיגוע ההתאבדות הכפול בבגדאד (38 הרוגים) - פיגוע התאבדות כפול, שבוצע על ידי שני מחבלים מתאבדים פעילי המדינה האסלאמית בשוק הבגדים של שכונת באב א-שרקי שבמרכז בגדאד, בירת עיראק.
8 במאי 2021 - אפגניסטן הפיגוע בבית הספר בקאבול(אנ') (90 אזרחים הרוגים) - פיגוע משולב של מכונית תופת ולאחריו שני פיגועים נוספים של מטעני חבלה אירעו מול בית הספר בבירת אפגניסטן קאבול. הפיגועים גרמו למותם של 90 אנשים ולפציעתם של 240 אנשים נוספים. רוב הנפגעים היו בנות בגילאים 11 עד 15.
26 באוגוסט 2021 - אפגניסטן הפיגוע בנמל התעופה חאמיד כרזאי (183 אזרחים הרוגים) - ארגון הטרור דאעש הוציא לפעול פיגוע משולב בנמל התעופה הבינלאומי חאמיד כרזאי אשר בבירת אפגניסטן קאבול. 183 בני אדם נרצחו בפיגוע, בהם 13 אנשי הכוחות המזוינים של ארצות הברית.
4 במרץ 2022 - פקיסטן הפיגוע במסגד בפשאוור ב-2022 (מעל 64 אזרחים הרוגים) - ארגון הטרור דאעש הוציא לפעול פיגוע התאבדות בתוך מסגד שיעי בעיר פשאוור שבצפון פקיסטן. בפיגוע נהרגו לפחות 63 בני אדם ונפצעו 196 אנשים נוספים.
29 באוקטובר 2022 - סומליה מתקפת הטרור במוגדישו(אנ') (מעל 121 אזרחים הרוגים) - ארגון הטרור הסומלי א-שבאב פוצץ שתי מכוניות תופת בבירת סומליה מוגדישו וגרם בכך למותם של 121 בני אדם ולפציעתם של מעל ל-300 אנשים.
30 בינואר 2023 - פקיסטן הפיצוץ במסגד בפשאוור ב-2023 (101 אזרחים הרוגים) - ארגון הטרור דאעש הוציא לפעול פיגוע התאבדות בתוך מסגד בעיר פשאוור שבצפון פקיסטן. בפיגוע נהרגו 101 בני אדם ונפצעו מעל ל-220 בני אדם, כולל שבעה במצב אנוש.
7 באוקטובר 2023 - ישראל טבח שבעה באוקטובר (1,165 נרצחים) - מתקפת טרור רחבת היקף שהוביל ארגון הטרור האסלאמיסטי-סוני הפלסטיני חמאס אשר יצאה מרצועת עזה לתוך ישראל, ובוצעה הן נגד יעדים צבאיים והן נגד יעדים אזרחיים, ובמיוחד בעוטף עזה, תוך ביצוע של טבח, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. במתקפת הפתע השתתפו מספר ארגוני טרור נוספים מחדר המבצעים הפלסטיני המשותף, כולל הג'יהאד האסלאמי.
23-25 בדצמבר 2023 - ניגריה מעשי הטבח ההמוניים בפלטו (160 נרצחים) - שורת התקפות ברמת פלטו שבניגריה שבוצעה על ידי מיליציות מוסלמיות. בין המיליציות, ייתכן כי נאבקו הסניף המערב-אפריקאי של דאעש, אנסארו או בוקו חראם. חברי המיליציות תקפו כ-20 קהילות כפריות בבוקוס ובבארקין לאדי, הרגו 160 ופצעו מעל ל-300.
3 בינואר 2024 - איראן הפיגוע בכרמאן (94 אזרחים הרוגים) - ארגון הטרור דאעש הוציא לפעול את הפיגוע בבית הקברות בכרמאן שבאיראן במהלך טקס יום השנה להתנקשות בחייו של קאסם סולימאני. בפיגוע נהרגו 91 אנשים ונפצעו 284 נוספים. זו הייתה מתקפת הטרור הקטלנית ביותר באיראן מאז המהפכה האיראנית ב-1979.
22 במרץ 2024 - רוסיה הפיגוע בקרוקוס סיטי הול (מעל 133 אזרחים הרוגים) - ארגון הטרור דאעש הוציא לפעול פיגוע ירי באולם הקונצרטים קרוקוס סיטי הול שבמרכז הסחר קרוקוס סיטי, בעיר קרסנוגורסק במחוז מוסקבה, רוסיה ובמסגרתו נהרגו מעל ל-133 אזרחים ונפצעו מעל ל-145 אזרחים^[1].

מהפכות ומחאות בולטות

מהפכות פוליטיות רחבות היקף ומחאות גדולות ובולטות שהתקיימו עד כה במהלך העשור כוללות את:

מחאת האפודים הצהובים (17 בנובמבר 2018-עד התחלת מגפת הקורונה בצרפת) - תנועת מחאה שהחלה ברשת האינטרנט, והובילה להפגנות שהחלו בצרפת ב-17 בנובמבר 2018, והתפשטו במהירות לוולוניה, האזור המתועש לשעבר בדרום בלגיה. האפודים הצהובים נבחרו כסמל בשל החוק המחייב נהגים לשאת אותם בזמן הנסיעה, ולכן מדובר במוצר זול, זמין, ומושך תשומת לב. המחאות החלו בשל עלייה במחירי הדלק וביוקר המחיה, ובשל הטענה שנטל המס נופל באופן לא פרופורציונלי על מעמד הביניים, תושבי הפריפריה, ועל מעמד הפועלים. המוחים דורשים הפחתה במס על הדלק, העלאת שכר המינימום, ופיטורי נשיא צרפת עמנואל מקרון.
המחאות בהונג קונג ב-2019 ו-2020 (9 ביוני 2019-עד היום) - סדרה של הפגנות מחאה בהונג קונג ובמקומות נוספים ברחבי העולם בדרישה לבטל את הצעת החוק להסגרת מבוקשים לידי השלטון המרכזי בבייג'ינג, סין. המפגינים מביעים חשש כי הצעת החוק תגרום להונג קונג, אשר הוא אזור מנהלי מיוחד בסין, להיות כפופה לחוק הסיני, וכי תושבי הונג קונג יהיו כפופים למערכת משפט אחרת.
המחאות בצ'ילה ב-2019 ו-2020 (14 באוקטובר 2019-עד היום) - רצף של מחאות אזרחיות על רקע כלכלי ברחבי צ'ילה. המחאות החלו בחודש אוקטובר על רקע הכוונה לייקר את מחירי התחבורה הציבורית וכנגד יוקר המחיה. ב-25 באוקטובר הפגינו מיליון אזרחי המדינה בעיר הבירה סנטיאגו. במהומות נהרגו 19 בני אדם, כ-2400 נפצעו וכ-5000 אזרחים נעצרו.
המחאות בעיראק (2020-2019) (1 באוקטובר 2019–2020) סדרה של מחאות בתגובה לשחיתות, אבטלה ושירותים ציבוריים לא יעילים במדינה, לפני שהסלימו לקריאות להפיל את ממשל ולעצור את ההתערבות האיראנית בעיראק.
המחאות בלבנון ב-2019 ו-2020 (17 באוקטובר 2019–2020) - סדרה של מחאות ברחבי לבנון בתגובה לכישלונה של הממשלה למצוא פתרונות למשבר הכלכלי במדינה בשנה שקדמה להן.
מחאות ג'ורג' פלויד (מאי 2020) - בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד, אזרח אפרו-אמריקני, בידי שוטר במיניאפוליס, החלו הפגנות רבות כנגד האלימות המשטרתית לכאורה, שהדרדרו להפרות סדר ומהומות אלימות. ההפגנות התפשטו ברחבי ארצות הברית, ומשם - לרחבי העולם.
ההסתערות על הקפיטול (6 בינואר 2021) - מפגינים תומכי נשיא ארצות הברית היוצא דונלד טראמפ הסתערו על בניין הקפיטול בוושינגטון הבירה, בניסיון לשבש את אישור קולות חבר האלקטורים בידי הקונגרס של ארצות הברית, לאחר נאום מחאה של טראמפ על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית.
מחאת החקלאים בהודו (2020–2021) - מחאת החקלאים בהודו הייתה מחאה נגד שלושה חוקים שנחקקו בפרלמנט של הודו בספטמבר 2020. לדברי החקלאים, חוקים אלו מיטיבים עם תאגידים גדולים ופוגעים בחקלאים. לדברי הממשלה החוקים נועדו להקל על מכירות סיטונאיות של תוצרת חקלאית. ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הודיע שהחוקים יבוטלו.
ההפגנות באיראן 2022–2023 (16 בספטמבר 2022 – 2023) – בעקבות מותה של מהסא אמיני, סטודנטית איראנית, במהלך מעצר משטרתי עקב אי-עטיית חג'אב, החלו הפגנות רבות נגד ממשלת איראן וחוקי השריעה המושרשים במדינה. ההפגנות התפשטו בכל רחבי איראן.
ההפיכה בניז'ר (2023) – במסגרת ההפיכה עצרו חיילים מהמשמר הנשיאותי של ניז'ר את הנשיא מוחמד בזום, בעוד שקבוצת חיילים אחרת הודיעה על הפלתו, סגרה את גבולות המדינה, השעתה את מוסדותיה והכריזה על עוצר תוך הקמת חונטה צבאית^[2]^[3]. זוהי ההפיכה הצבאית החמישית במדינה מאז עצמאותה מצרפת ב-1960, האחרונה הייתה ב-2010.

המחאות בהונג קונג ב-2019 ו-2020
המחאות בצ'ילה ב-2019 ו-2020
מחאות ג'ורג' פלויד, 30 במאי 2020
ההסתערות על הקפיטול, 6 בינואר 2021

תופעות בינלאומיות

הכרה בנישואים של זוגות מאותו המין: קוסטה ריקה קוסטה ריקה (2020) • צ'ילה צ'ילה (2022) • שווייץ שווייץ (2022) • סלובניה סלובניה (2022) • קובה קובה (2022) • מקסיקו מקסיקו (2022) • אנדורה אנדורה (2023)

Remove ads

התנקשויות

סכם

פרספקטיבה

ההתנקשויות וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

קאסם סולימאני (3 בינואר 2020) – גנרל-לוטננט איראני, אשר שימש כמפקד כוח קודס, הכוח האחראי לפעילות משמרות המהפכה האיראניים מחוץ לגבולות איראן, נהרג במתקפה אווירית של צבא ארצות הברית בנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד. במתקפה נהרגו עוד 7 אנשים, בהם גם המפקד העיראקי-איראני אבו מהדי אל-מוהנדס, שעמד בראש אל-חשד א-שעבי (כוחות ההתגייסות העממית).
מוחסן פח'רי-זאדה (27 בנובמבר 2020) – ראש תוכנית הגרעין האיראנית, חוסל במארב שבוצע נגד השיירה בה נסע.
אידריס דבי (20 באפריל 2021) – נשיא צ'אד, נהרג בעת שפיקד על כוחות צבא שנלחמו בכוחות המורדים.
ז'ובנל מואיז (7 ביולי 2021) – נשיא האיטי, נרצח במעונו הפרטי על ידי קבוצה של תוקפים אלמונים.
מוסטפא אל-כאזמי (7 בנובמבר 2021) – ראש ממשלת עיראק, ניצל מהתנקשות באמצעות מתקפת מל"טים ממולכדים על ביתו בבגדאד.
שינזו אבה (8 ביולי 2022) – ראש ממשלת יפן לשעבר, נורה פעמיים בעת שנשא נאום בחירות בעיר נארה שביפן. אבה נפצע באורח אנוש ומת מפצעיו זמן קצר לאחר מכן.
איימן א-זוואהירי (31 ביולי 2022) – מנהיג אל-קאעידה, נהרג במתקפה אווירית אשר בוצעה בקאבול שבאפגניסטן על ידי סוכנות הביון האמריקנית.
סלמאן רושדי (12 באוגוסט 2022) – סופר בריטי ממוצא הודי. נדקר מספר פעמים במכון צ'וטקווה שבמדינת ניו יורק, לאחר שהתוקף הסתער על הבמה, דקר אותו מספר פעמים ופצעו באורח קשה.
כריסטינה פרננדס דה קירשנר (1 בספטמבר 2022) – סגנית נשיא ארגנטינה, ניצלה מניסיון התנקשות בחייה כאשר האדם שניסה לירות בה ברחוב נכשל עקב מעצור באקדחו.
יבגני פריגוז'ין (23 באוגוסט 2023) – כחודשיים לאחר ניסיון המרד של כוח וגנר האוליגרך הרוסי ומייסד קבוצת וגנר יבגני פריגוז'ין נהרג בהתרסקות מטוס מסתורית ברוסיה יחד עם בכירים אחרים בכוח וגנר. להערכת גורמים רשמיים במערב המטוס הופל על ידי הכוחות הרוסיים.
וולודימיר זלנסקי (23 במרץ 2024) – נשיא אוקראינה אשר נסע בשיירה יחד עם ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס בעיר אודסה ניצל מהתנקשות בחייו כאשר מתקפת הטילים הרוסים ששוגרו לעבר השיירה הרגו לפחות חמישה בני אדם.
סייד רזי מוסאווי (25 דצמבר 2023) – מפקד בכיר במשמרות המהפכה האסלאמית, נהרג בתקיפה אווירית שיוחסה לישראל בא-סיידה זיינב, בריף דמשק שבסוריה, במהלך מלחמת חרבות ברזל.
רוברט פיצו (15 במאי 2024) – ניסיון ההתנקשות כושל בראש ממשלת סלובקיה, שנפצע קשה^[4].
דונלד טראמפ (13 ביולי 2024) – ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ במהלך עצרת בחירות בפנסילבניה. טראמפ נפצע קל מהירי^[5].
אסמאעיל הנייה (31 ביולי 2024) – ראש הלשכה המדינית של חמאס, חוסל בדירתו בטהראן יחד עם שומר ראשו, לאחר שהשתתף בהשבעתו של נשיא איראן הנכנס^[6].
חסן נסראללה (27 בספטמבר 2024) – ראש ארגון הטרור חזבאללה חוסל בתקיפה של חיל האוויר הישראלי שבוצעה במפקדת חזבאללה ברובע דאחייה שבביירות במהלך מבצע "סדר חדש"^[7]^[8]^[9].
פואד שוכר (30 ביולי 2024) – המפקד הצבאי הבכיר וראש המערך האסטרטגי של חזבאללה במבצע ישראלי בביירות, שהיווה תגובה לירי רקטות לעבר מג'דל שמס בו נהרגו 12 ילדים.
מוחמד רזא זאהדי (1 באפריל 2024) – מפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון נהרג בתקיפה של חיל האוויר הישראלי סמוך לשגרירות איראן בדמשק.
יחיא סנוואר (16 באוקטובר 2024) – מנהיג חמאס ברצועת עזה, אדריכל טבח שבעה באוקטובר, משוחרר עסקת שליט, נהרג בהיתקלות עם כוחות צה"ל במהלך מלחמת חרבות ברזל.

Remove ads

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות

סכם

פרספקטיבה

עשור זה ממשיך מגמה של התחזקות הלגיטמיות הציבורית של מפלגות ימין קיצוניות, לאחר עשורים שבהם נחשבו מנודות מהזירה הפוליטית, בשל הלקחים הטראומטיים של מלחמת העולם השנייה, והקשרים בין חלק ממפלגות אלו למדינות הציר. הן עברו תהליך נירמול בשיח הציבורי וחלקן ניסו לרכך את תדמיתן^[10]^[11].

לצד זאת, אם בחציו האחרון של העשור הקודם התחזקו פוליטית מספר מנהיגים ברחבי העולם שאימצו מאפיינים של פופוליזם פוליטי, הרי שבסבבי בחירות של ראשית העשור הפסידו או נחלשו כמה מנהיגים המזוהים עם הפופוליזם. בשנים אלו, בצ'כיה הפסיד אנדריי באביש בבחירות; בארצות הברית הפסיד דונלד טראמפ^[12]. ויקטור אורבן^[13] מהונגריה וז'איר בולסונארו מברזיל נחלשו פוליטית על רקע אינפלציה גואה וגורמים נוספים.^[^{דרוש מקור]} במקביל, סיעות שזוהו עם הפופוליזם בעיני חלק מהציבור סיכמו להדק את שיתוף הפעולה בפרלמנט האירופי^[14]. גודלו של הזרם הפופוליסטי ומידת השפעתו שנויים במחלוקת, בעיקר בשל הגדרתו המעורפלת.

באירופה

פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי - תהליך שהסתיים ב-31 בדצמבר 2020 כאשר נחתם הסכם סחר בין הצדדים לאחר משא ונתן ארוך. בריטניה הפסיקה להיות כפופה למוסדות האיחוד האירופי ולחוקיו.
הסכסוך האוקראיני-רוסי הסלים בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה לאחר המשבר האוקראיני-רוסי (2021–2022). הוטלו סנקציות על רוסיה. היבשת ההתמודדה עם משבר אנרגיה^[15]^[16] ואינפלציה אשר עשוי היה להשפיע על הפוליטיקה ביבשת^[17]^[18]^[19].

באפריקה

בתחילת העשור היו כמה הפיכות ביבשת. כוחות צבא השתלטו על השלטון בבורקינה פאסו, במאלי, בגינאה בצ'אד^[20] בניז'ר ובגבון. ההפיכה הצבאית בסודאן (2021) גרמה להסכם בין הצבא לראש הממשלה עבדאללה חמדוכ, שהיה במעצר בית, על כינון ממשלה טכנוקרטית עד לסיום תקופת המעבר.

באמריקה

משפט ההדחה של דונלד טראמפ - תהליך ההדחה של דונלד טראמפ, הנשיא ה-45 של ארצות הברית, החל ב-18 בדצמבר 2019, כאשר הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים של ארצות הברית החליט לפתוח בהליך ההדחה של הנשיא מתפקידו בטענות בדבר ניצול סמכות לרעה ושיבוש עבודת הקונגרס. ההדחה של הנשיא החלה לאחר שבחקירה רשמית של בית הנבחרים התגלה שטראמפ ביקש מנשיא אוקראינה לבדוק את פיטורי התובע האוקראיני לפי דרישתו של ג'ו ביידן ואת עניינו של בנו של ביידן שהועסק בחברה אוקראינית בעת שביידן היה סגן נשיא. בחקירה עלה שממשל טראמפ עיכב ל-55 ימים את הסיוע הכספי לאוקראינה, והדמוקרטים טענו כי זה נעשה במטרה להשפיע על החלטת ממשלת אוקראינה להכריז על חקירה נגד יריבו הדמוקרטי המוביל, ג'ו ביידן, וכן טענו כי שיבש מהלכי חקירה כשהורה לפקידי הממשל שלו להתעלם מזימונים להגשת מסמכים ולהעיד, בטענה לחיסיון. הדיונים בדבר הליך ההדחה בבית הנבחרים נמשכו מספטמבר עד נובמבר 2019, בעקבות תלונה שנתקבלה בידי חושף שחיתות, אודות תוכן השיחה עם נשיא אוקראינה. בהצבעה בבית הנבחרים תמכו כמעט כל הדמוקרטים, והתנגדו לה כל הרפובליקנים ושניים מהדמוקרטים. בכך הפך טראמפ לנשיא השלישי בהיסטוריה של ארצות הברית שבית הנבחרים אישר פתיחת הליך של הדחתו (לאחר אנדרו ג'ונסון וביל קלינטון), ולראשונה זה נעשה בלי תמיכה של חברים ממפלגתו של הנשיא. במשפט שהתנהל בסאנט, זוכה הנשיא.
הליך ההדחה של דונלד טראמפ ב-2021 (או הליך ההדחה השני של דונלד טראמפ) - הליך פוליטי משפטי שהחל בעקבות ההסתערות על הקפיטול. בהליך זה, הודח דונלד טראמפ, נשיאהּ ה-45 של ארצות הברית, בפעם השנייה על ידי בית הנבחרים האמריקאי של הקונגרס ה-117 של ארצות הברית ב-13 בינואר 2021, שבוע ימים בטרם תום נשיאותו. בית הנבחרים, בשליטה של המפלגה היריבה, המפלגה הדמוקרטית, אימץ סעיף הדחה בודד: הסתה להתקוממות. טראמפ הוא נשיא ארצות הברית היחיד (כמו גם נושא משרה פדרלית כלשהי) שהודח פעמיים על ידי בית הנבחרים, וגם היחיד שזוכה פעמיים במשפט ההדחה בסנאט, כאשר גם הליך ההדחה הקודם התקיים בזיכוי בסנאט בפברואר 2020. הרקע להליך ההדחה השני במספר של טראמפ, הוא ניסיונו של טראמפ לערער על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 בו הפסיד לג'ו ביידן. בסעיפי ההדחה הוזכרו, בין היתר, שיחת הטלפון טראמפ–רפנספרגר(אנ'), וכן טענות על הסתה להסתערות מצד טראמפ על מתחם הקפיטול שבוע קודם לכן. מליאת בית הנבחרים מצביעה בעד סעיף ההדחה נגד טראמפ, 13 בינואר 2021 ב-11 בינואר 2021, 5 ימים בלבד אחרי אירועי הקפיטול, הוצג סעיף ההדחה בפני מליאת הנבחרים, בו הואשם טראמפ ב"הסתה להתקוממות נגד הממשלה הפדרלית של ארצות הברית ופעולות בלתי-חוקיות בקפיטול". סעיף ההדחה הוצג תחת חסותם של למעלה מ-200 חברי בית הנבחרים. משפט ההדחה בסנאט הסתיים כמו קודמו, בזיכויו של טראמפ.
ג'ו ביידן החל לכהן כנשיא ארצות הברית ב-20 בינואר 2021
בתחילת העשור, התחזק השמאל הפוליטי באמריקה הלטינית. צ'ילה, פרו והונדורס בחרו כולן נשיאים מהשמאל ב-2021 וגם ברזיל וקולומביה ב-2022^[21]. עם ניצחונו של לואיז אינסיו דה סילבה בבחירות לנשיאות, שבע הארצות הגדולות ביותר ביבשת עמדו להישלט בידי השמאל, בפעם הראשונה מאז ומעולם^[22].
הפלישה לקונגרס הברזילאי
משאל העם בוונצואלה (2023)

במזרח התיכון

אירועי האביב הערבי שהחלו בתחילת העשור הקודם המשיכו להשפיע על המזרח התיכון גם בעשור זה.

מלחמת האזרחים בסוריה (15 במרץ 2011-עד היום) - סדרה של הפגנות אלימות ועימותים של האוכלוסייה הסונית המהווה את רוב אוכלוסיית סוריה אל מול המיעוט העלווי השולט, נגד ההגמוניה של מפלגת הבעת' השולטת בסוריה מאז 1963 והידרדר למלחמת אחים בה הצבא הסורי טובח בעשרות אלפי מפגינים בעזרת טנקים מסוקי קרב, נגמ"שים ואף ספינות מלחמה. על אף זאת מתגלה כמות לא מבוטלת של עריקים מהצבא הסורי של בשאר אל-אסד ואף מקרים שמפגינים חמושים רוצחים חיילים ושוטרים סורים. נרשמו יותר מ-210,000 הרוגים בהתקוממות. מתקפת פתע שיזמו המורדים בסוף 2024 הסתימה בנפילת משטר אל-אסד.
מלחמת האזרחים בתימן (2015 עד היום) - מלחמת אזרחים המתחוללת בתימן אשר החלה ב-2015, בעקבות ההפיכה החות'ית בתימן. ממשלת תימן האשימה את איראן בהכוונת המרידה ובמימונה.
התקוממות דאעש בעיראק (2017-עד היום) - התקוממות בעצימות נמוכה. ההתקוממות החלה בחודש דצמבר 2017 לאחר שארגון הטרור המדינה האסלאמית (דאעש) איבד את השליטה הטריטוריאלית שלו בשטחים שכבש בעיראק במהלך מלחמת האזרחים בשנים 2013–2017. דאעש וארגון הטרור "ברית הדגלים הלבנים" (שהוא חלק מארגון אנסאר אל-אסלאם) נלחמו נגד צבא עיראק (שמגובה על ידי ארצות הברית ועל ידי מדינות אחרות שמשתתפות בהתערבות הבינלאומית נגד המדינה האסלאמית) ונגד מליציות שיעיות במדינה הנתמכות על ידי איראן.
הסכמי אברהם (15 בספטמבר 2020) - ישראל חותמת על הסכמי נורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין, בבית הלבן בוושינגטון.
מבצע שומר החומות והמהומות בישראל (2021) - מבצע צבאי נרחב בחודש מאי 2021 של ישראל ברצועת עזה.
גל הטרור בישראל (אביב 2022) ומבצע שובר גלים - גל טרור פלסטיני ששיאו בחודשים מרץ ואפריל 2022.
מלחמת חרבות ברזל והמשבר במזרח התיכון (2023–הווה)

Remove ads

כלכלה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מיתון הקורונה - מגפת הקורונה, שהחלה בסין בשנת 2019 שיתקה כלכלתן של מדינות רבות והשפיעה על המשבר הכלכלי העולמי. במקביל, התקימה מלחמת מחירי הנפט בין ערב הסעודית לרוסיה.
משבר שרשרת האספקה
שיקום חלקי ועליה באינפליציה - בחודשים הראשונים של 2021, בזכות ההתחסנות, בוטלו הסגרים והמגבלות המחמירות שהוטלו בזמן המגפה ברוב העולם המערבי. רוב המדינות לא ביטלו את כל המגבלות, אבל החזירו לפעילות את רוב ענפי הכלכלה, או את כולם. אבל העולם העסקי היה צריך זמן להתאושש מהמכות שספג במשבר, ורמת האבטלה הייתה גבוהה יותר מאשר ב-2019 כמעט בכל מקום. שוק העבודה לא חזר לקדמותו במלואו והיו שעבדו מהבית בחלק מהזמן. בנוסף, חל זינוק בביקוש למוצרים מסוימים ופגיעה בשרשראות אספקה, וכן עלתה האינפלציה. ניתוחים מתחילת 2022 הצביעו על פערים בשיקום הכלכלה בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות. בתחילת 2022, היו שיבושים והיעדרויות בשל עליה חדה בהדבקה. מלחמת רוסיה-אוקראינה תרמה גם היא למצב האינפלציוני^[23].
ירידה באינפלציה - בעקבות העלאת הריבית^[24]^[25]

התרחשויות כלכליות נוספות

חברות בולטות שהוקמו בעשור זה: Temu‏ (2022), תאגיד אקס (2023).

Remove ads

חברה

סכם

פרספקטיבה

ההשפעות החברתיות של מגפת הקורונה

ערך מורחב – השפעה חברתית של מגפת הקורונה

במהלך השנים הראשונות של העשור בחלק גדול ממדינות העולם הרשויות קבעו שהציבור חייב להישאר בבית על מנת לבלום ככל הניתן את ההתפשטות המואצת של הנגיף. כתוצאה מכך באותה התקופה חל שינוי מהותי באינטראקציות החברתיות שהתקיימו בין בני אדם בכל רחבי העולם, כאשר במקרים רבים המפגשים החברתיים שהתקיימו באותה התקופה היו מפגשים וירטואליים שהתקיימו במסגרת שיחות וידאו, כחלופה למפגשים פנים אל פנים. ההכרה בחשיבות של מציאת תחליפים למפגשי פנים אל פנים הוגדרו באותה העת כבעלי חשיבות גבוהה לבריאות הנפש במהלך המשבר.

במהלך המגפה התגלה שהאוכלוסייה בעלת רמת ההכנסה הנמוכה יותר בחברה הושפעה יותר מהמגפה. הן בעיר ניו יורק והן בברצלונה הנגיף השפיע באופן לא פרופורציונלי בשכונות בהן ההכנסה הממוצעת היא נמוכה. אחת מההשערות לכך היא שהמשפחות במשקי בית בעלי הכנסה נמוכה נוטות לעיתים רבות יותר לחיות בצפיפות גדולה יותר בדירותיהם, ולעבוד בעבודות בהם הם נפגשים פנים אל פנים עם כמות גדולה בהרבה של אנשים, כמו עבודה בסופרמרקט, ועל כן הם היו בסכנה גבוה יותר להיחשף לנגיף. באופן פרדוקסלי, אותן העבודות הוגדרו על ידי הרשויות כעבודות חיוניות במהלך המשבר.

המגפה הממושכת הובילה לחשש מעלייה פוטנציאלית בכמות ההתאבדויות בשל הבידוד החברתי, בשל האבטלה, ובשל המתח שנבע מקשיים כלכליים. במדינות רבות דווח על עלייה במקרי האלימות במשפחה וסכסוכים בין בני זוג אשר יוחסה להשפעות של מגפת הקורונה. חוסר הביטחון הכלכלי, המתח הגובר, וחוסר הודאות לגבי העתיד הובילו במקרים רבים לעלייה במקרים של תוקפנות ו/או סכסוכים כאשר זוגות נאלצו לשהות תקופות ממושכות יחד בבתיהם.

אוכלוסיית העולם

אוכלוסיית העולם הגיעה בשנת 2022 ל-8 מיליארד איש^[26]. אם יימשך קצב הגידול מהעשור הקודם, עד סוף העשור אוכלוסיית העולם צפויה להגיע ל-8.5 מיליארד איש^[27].
במהלך 2023 הודו עקפה את הרפובליקה העממית של סין כאשר היא הפכה למדינה המאוכלסת ביותר בכדור הארץ^[28]

Remove ads

סביבה

העשור נפתח על רקע עיסוק בינלאומי שוטף בנושא הסביבה, ובניסיונות לגבש מדיניות עולמית לניהול מכסות פליטות פחמן והיבטים סביבתיים נוספים. בסוף 2019 קבעה אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים ועידה בינלאומית שעתידה להתקיים בנובמבר 2020 בגלאזגו (ונדחתה לשנת 2021), ובה ינסו המדינות לגבש הסכמה עולמית בנושא. עם פתיחת העשור בוחנות מדינות העולם את המשך מדיניותן בנושא זה^[29].

בוועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2021) הושגו סיכומים לגבי המשך העשור. מדיניות בנושאי פליטות משפיעה למשל על תדירותם של אירועים אקלימים קיצוניים (שחלקם גורמים לאסונות טבע)^[30].

Remove ads

אסונות

סכם

פרספקטיבה

מגפת הקורונה

סוף שנת 2019 פרצה מגפת הקורונה ברחבי העולם. ההתפרצות של הנגיף זוהתה בתחילה בעיר ווהאן שבסין והנגיף התפשט בהמשך לאזורים אחרים באסיה ובתחילת 2020 התפשט בכל רחבי העולם. ב-11 במרץ 2020 הגדיר ארגון הבריאות העולמי את מחלת נגיף קורונה 2019 כמגפה

הנגיף התפשט בכל העולם ודרש אמצעי תגובה מגוונים כמו שימוש בריחוק חברתי ופיתוח תרופות וחיסונים. אמצעים אלה סייעו לצמצם הדבקה או להקטין את נזקי המחלה. האמצעים הקיימים ואופי זני הגניף שהתפתחו גרמו לתגובה מותאמת.

אישים בולטים בעולם שמתו ממגפת הקורונה במהלך העשור כוללים בין היתר את מזכיר המדינה של ארצות הברית לשעבר קולין פאוול^[31], איש העסקים האמריקאי הרמן קיין^[32], המתמטיקאי הבריטי ג'ון הורטון קונוויי^[33], המנחה האמריקני לארי קינג, הזמר האמריקני מיט לוף, והקומיקאי היפני קן שימורה.

אסונות ידי אדם

8 בינואר 2020 - טיסה 752 של יוקריין אינטרנשיונל איירליינס מתרסקת דקות לאחר המראתה מנמל התעופה הבינלאומי האימאם חומייני בטהראן, כתוצאה מפגיעת טיל איראני ששוגר בטעות. כל 176 הנוסעים ואנשי הצוות שהיו על המטוס נספו.
4 באוגוסט 2020 - הפיצוץ בנמל ביירות - כ-190 איש נספים, למעלה מ-6,000 פצועים ונעדרים רבים כתוצאה מפיצוץ ענק המתרחש במחסן הזיקוקים בנמל ביירות, בירת לבנון.

אסונות טבע

גל השריפות באוסטרליה (2019–2020) הוא גל שרפות יער מאסיביות שהחלו ביערות אוסטרליה והתפשט לאזורים מיושבים, בעיקר בדרום-מזרח המדינה. היקף השריפות גבוה משמעותית מהממוצע בעונת הבצורת השנתית, הנמשכת מדצמבר עד מרץ, בקיץ באוסטרליה.
רעידת האדמה באלזי (2020) הייתה רעידת אדמה שהתרחשה ב-24 בינואר 2020 ברעידת אדמה זו, שהייתה בעוצמה של 6.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט, נהרגו לפחות 41 אנשים ולפחות 1,607 אנשים נפצעו^[34]
רעידת האדמה בהאיטי (2021) הייתה רעידת אדמה שהתרחשה ב-14 באוגוסט 2021 ברעידת אדמה זו, שהייתה בעוצמה של 7.2 בסולם מגניטודה לפי מומנט, נהרגו 2,207 איש ונפצעו לפחות 12,300 איש.
התפרצות הר הגעש הונגה טונגה (2022) אירעה ב-15 בינואר 2022. ההתפרצות יצרה ענן אפר, גז וקיטור שהגיע לגובה 20 קילומטרים. הסקר הגאולוגי של ארצות הברית העריך שההתפרצות גרמה לרעידת אדמה בעוצמה של 5.8 שבעקבותיה נוצרו גלי צונאמי בטונגה, בפיג'י, ונואטו ובסמואה האמריקנית. הגלים הגיעו בשיאם לגובה של 1.5-1 מטרים. גלים גבוהים נצפו גם בקליפורניה ובחופי דרום אמריקה ומספר יישובים פונו בדרום יפן.

אסונות תעופה

8 בינואר 2020 - טיסה 752 של יוקריין אינטרנשיונל איירליינס התרסקה דקות אחדות לאחר המראתה מנמל התעופה הבינלאומי האימאם חומייני בטהראן בירת איראן כשעל סיפונה 176 נוסעים ואנשי צוות, שנספו כולם. המטוס התרסק כתוצאה מפגיעת טיל קרקע-אוויר איראני, ששוגר בטעות.
22 במאי 2020 - טיסה 8303 של פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס התרסקה בעת שהייתה בדרכה מנמל התעופה הבינלאומי אלמא איקבאל בלאהור לנמל התעופה הבינלאומי ג'ינה בקראצ'י שבפקיסטן. המטוס התרסק קילומטרים ספורים ממסלול הנחיתה בקראצ'י לתוך אזור מגורים בפרברי העיר, לאחר ניסיון כושל לנחיתת חירום. 97 אנשים מתוך 91 הנוסעים ו-8 אנשי צוות נהרגו בהתרסקות.
4 ביולי 2021 - מטוס מסוג לוקהיד C-130 הרקולס של חיל האוויר הפיליפיני התרסק לאחר ניסיון נחיתה בנמל התעופה ג'ולו בפיליפינים. בתאונה נספו 50 נוסעים, מתוכם 47 שהיו על המטוס, ושלושה נוספים שהיו על הקרקע.
9 בינואר 2021 - טיסה 182 של סריוויג'איה אייר התרסקה ארבע דקות לאחר ההמראה בעת שהייתה בדרכה מנמל התעופה הבינלאומי סוקרנו-האטה שבג'קרטה, אינדונזיה, לנמל התעופה הבינלאומי סופאדיו שבפונטיאנק, אינדונזיה. בתאונה נספו כל 62 הנוסעים ואנשי הצוות על המטוס.
21 במרץ 2022 - טיסה 5735 של צ'יינה איסטרן איירליינס התרסקה בעת שהייתה בדרכה מקונמינג לגואנגג'ואו אשר ברפובליקה העממית של סין. בתאונה נספו כל 132 הנוסעים ואנשי הצוות על המטוס.
15 בינואר 2023 - טיסה 691 של יטי איירליינס התרסקה בעת שהייתה בדרכה מנמל התעופה הבין-לאומי טריבהוואן בקטמנדו, בירת נפאל, לנמל התעופה הבין-לאומי של פוקהרה, גם היא בנפאל. בתאונה נספו כל 72 הנוסעים ואנשי הצוות על המטוס.

אסונות תחבורה ימית

21 באפריל 2021 - הצוללת KRI ננגלה של הצי האינדונזי טבעה באוקיינוס ההודי סמוך לאי באלי. באסון נספו 53 אנשי הצוות שהיו על סיפון הצוללת.
26 בפברואר 2023 - סירה שהובילה מהגרים(אנ') טבעה בעת שניסה לעגון לחופי העיירה קרוטונה בדרום איטליה. הסירה נשאה כ-200 מהגרים כאשר טבעה, מתוכם לפחות 94 נספו באסון, כולל לפחות 35 ילדים. 81 אנשים הצליחו לשרוד.
18 ביוני 2023 - הצוללת טיטאן, אשר הופעלה על ידי חברת OceanGate, אשר יצאה למשימה תיירותית שמטרתה לצפות בשרידי האונייה הטרופה טיטניק, התפוצצה וגרמה למותם המיידי של חמשת הנוסעים על סיפון הצוללת.

אסונות שאינם טבעיים

24 ביוני 2021 - בניין מגורים בן 12 קומות קרס בפרוור סרפסייד אשר במיאמי שבפלורידה. מהריסות הבניין חולצו בהדרגה, במשך כחודש, 98 הרוגים ו-11 פצועים.
אוגוסט 2023 - סדרת שרפות במדינת הוואי שבארצות הברית גרמו לפינויים המוניים של תושבים ולנזק נרחב, וכן למותם של לפחות 111 בני אדם בעיירה להיינה.
26 בספטמבר 2023 - שרפה פרצה באולם האירועים "אל הית'ם" בעיר קרקוש בצפון עיראק גרמה למותם של לפחות 114 מאלף המוזמנים שהיו במקום. 150 אנשים נוספים נפצעו באירוע.
25 באוקטובר 2023 - פיגוע הירי בלואיסטון: מדריך כלי הירי רוברט ראסל קארד יורה למוות, באמצעות רובה סער, ב-18 בני אדם ופוצע 13 נוספים בעיר לואיסטון שבמדינת מיין אשר בארצות הברית.

Remove ads

מדע וטכנולוגיה

בתחילת העשור יצאו לשווקים לראשונה הטלפונים החכמים המתקפלים.
ב-30 ביולי 2020 נאס"א שיגרה למאדים את הרובר פרסווירנס במשימת מארס 2020.
דפדפנים רבים הסירו לחלוטין את התוסף Adobe Flash ב-31 בדצמבר 2020^[35]^[36].
מערכת ההפעלה Windows 11 מבית מיקרוסופט הושקה ב-5 באוקטובר 2021.
טלסקופ החלל ג'יימס ווב שוגר לחלל ב-25 בדצמבר 2021 על גבי טיל אריאן 5 מבסיס החלל האירופי קורו שבגיאנה הצרפתית.
במהלך העשור החל השימוש בטכנולוגיית 5G בשוק הסמארטפונים אשר הופכת לנפוצה יותר ויותר.
ביוני 2021 ה-FDA אישר שהתרופה סמגלוטייד (שידועה בעיקר בשם אוזמפיק) תינתן בהזרקה במסגרת טיפולים לאנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית. התרופה תהפוך בשנים הבאות לאחת מהתרופות הפופולריות ביותר בעולם לאנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית^[37].
ב-11 ביולי 2021 המריאו ריצ'רד ברנסון, שלושה מעובדי חברת וירג'ין גלקטיק ושני טייסים בטיסת ניסוי של מטוס החלל VSS Unity לגובה של 85.3 ק"מ, ובכך היו לתיירים הראשונים שמגיעים לחלל החיצון בטיסה מסחרית.
ב-20 ביולי 2021 חברת בלו אוריג'ין שיגרה לחלל את המשימה המאוישת הראשונה שלה אשר נשאה את מייסד החברה ג'ף בזוס, אחיו, הסטודנט ההולנדי אוליבר דימן (בן 18) והטייס האמריקאי וולי פונק (בן 82) - דימן ופונק הפכו בכך לאדם הצעיר ביותר והאדם המבוגר ביותר שהגיעו לחלל החיצון (השיא של פונק נשבר כ-3 חודשים לאחר מכן כאשר השחקן וויליאם שאטנר שוגר לחלל החיצון על סיפון טיסה אחרת של חברת בלו אוריג'ין בהיות בן 90).
ניסוי הסטת אסטרואיד כפול. הגשושית דארט שוגרה בהצלחה ב-24 בנובמבר 2021 במטרה להתנגש בדימורפוס. זהו ניסוי הראשון מסוגו בהיסטוריה להסטת אסטרואיד ממסלול.
ב-23 באוגוסט 2023 הנחתת צ'אנדריאן 3, של הארגון ההודי לחקר החלל, נחתה בהצלחה ליד הקוטב הדרומי של הירח. הנחיתה היא נקודת ציון חשובה בתוכנית המחקר ההודית, שכן זו הפעם הראשונה שהודו הנחיתה גשושית מסוג נחתת על גוף שמימי והיא המדינה הרביעית בעולם שמשלימה משימה כזו.
ב-22 בפברואר 2024 לראשונה בהיסטוריה של התעופה חללית לא-מאוישת של חברה מסחרית נחתה בהצלחה על הירח. הנחתת "אודיסאוס" של חברת Intuitive Machines (אנ') האמריקנית שוגרה ממרכז החלל קנדי, ונחתה סמוך לקוטב הדרומי (אנ') של הירח^[38].

בינה מלאכותית

במהלך העשור חלה התקדמות יוצאת דופן וחסרת תקדים בתחום הבינה המלאכותית. פריצות דרך טכנולוגיות הובילו לפיתוח מודלי שפה גדולים (LLM) מתוחכמים ביותר, כמו ChatGPT של חברת OpenAI ו-Bard של גוגל. מודלי השפה הללו הפגינו יכולות חסרות תקדים והן היו מסוגלים להבין ולייצר טקסטים מורכבים בהרבה יותר, אשר להם יישומים רבים במסגרת צ'אטבוטים מתקדמים, עוזרים וירטואליים, שירותים מקוונים לתרגום שפות ויצירת תוכן מורכב מותאם אישית.
במהלך העשור חלו גם פריצות דרך טכנולוגיות בתחום עיבוד שפה טבעית לתמונות אמנותיות, תמונות פוטו-ריאליסטיות וסרטוני וידאו פוטו-ריאליסטים, עם יישומים בולטים כמו DALL-E של חברת OpenAI,‏ Midjourney של חברת מידג'ורני, Stable Diffusion של חברת Stability AI וסורה של חברת OpenAI. ראו גם אומנות בינה מלאכותית.
בשנת 2020 חברת DeepMind פתרה את בעיית קיפול החלבונים ברמת דיוק של כ-90 אחוז.

דוגמה למאמר שנכתב על ידי בינה מלאכותית יוצרת באמצעות ChatGPT, יוני 2024
תמונה פוטוריאליסטית לא אמיתית שנוצרה בשנת 2023 באמצעות Stable Diffusion על בסיס הטקסט "תצלום של אסטרונאוט רוכב על סוס"
סרטון פוטוריאליסטי לא אמיתי שנוצר בשנת 2024 על ידי הבינה המלאכותית סורה על סמך הטקסט "אישה הולכת ברחוב בטוקיו"
סרטון פוטוריאליסטי לא אמיתי שנוצר בשנת 2024 על ידי הבינה המלאכותית סורה על סמך הטקסט "צילום היסטורי של קליפורניה במהלך תקופת הבהלה לזהב"

אירועים צפויים בולטים בחקר החלל

נאס"א מתכננת לבצע את המשימה המאוישת הראשונה של החללית אוריון במהלך תחילת העשור.
נאס"א מתכננת משימת מחקר לירח של צדק, קליפר אירופה (אנ'). סוכנות החלל האירופאית מתכננת משימה נפרדת, JUICE (אנ'), לחקר שלושה מהירחים הגליליאניים. בחללית תשולב טכנולוגיה ישראלית למיפוי גופי המים הענקיים בירחים של צדק^[39]
גשושית המחקר וויאג'ר 2 צפויה לסיים בראשית העשור את משימתה. אז יאזל כל חומר המספק לה אנרגיה, והיא תפסיק את הפעלת כל המכשירים הנמצאים עליה ותמשיך לשוטט בחלל לנצח.
טלסקופ החלל ננסי גרייס רומן מתוכנן להיות משוגר.
במחצית הראשונה של עשור זה מתכוונת תוכנית החלל הסינית לשגר משימת מחקר לשם בחינת אפשרות לחציבה באסטרואידים^[40].

Remove ads

תרבות פופולרית

סכם

פרספקטיבה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קולנוע

זוכי האוסקר: ארץ נוודים (2020/2021),‏ CODA‏ (2021), הכול בכל מקום בבת אחת (2022), אופנהיימר (2023), אנורה (2024)

טלוויזיה

תוכניות וסדרות טלוויזיה בולטות מחו"ל שעלו לשידור במהלך העשור: ברידג'רטון (2020), וונדה-ויז'ן (2021), משחק הדיונון (2021), הלוטוס הלבן (2021), בית הדרקון (2022), שר הטבעות: טבעות הכוח (2022), אובי ואן קנובי (2022), ונסדיי (2022)

מוזיקה

הסינגלים הנמכרים ביותר בארצות הברית במהלך העשור לפי מגזין בילבורד: "Blinding Lights" ‏(2020), "Heat Waves" ‏(2022), "Last Night" ‏(2023)

ספרות

הספרים שנכללו הכי הרבה שבועות בכל השנה ברשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס בקטגוריית סיפורת: שירת סרטני הנהר (2020–2022), איתנו זה מתחיל(אנ') (2023)

ספורט

המשחקים האולימפיים

במהלך העשור יתקיימו חמישה משחקים אולימפיים:

אולימפיאדת טוקיו (2020) נערכה בין 23 ביולי ל-8 באוגוסט 2021. זוהי אולימפיאדת הקיץ ה-32 בעת המודרנית.
אולימפיאדת בייג'ינג נערכה בין ה-4 בפברואר ל-20 בפברואר 2022 בבייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין. זוהי אולימפיאדת החורף ה-24.
אולימפיאדת פריז תערך בין ה-26 ביולי ל-11 באוגוסט 2024. זוהי אולימפיאדת הקיץ ה-33 בעת המודרנית.
אולימפיאדת מילאנו - קורטינה ד'אמפצו תערך בין ה-6 בפברואר ל-22 בפברואר 2026 במילאנו ובקורטינה ד'אמפצו שבאיטליה. זוהי אולימפיאדת החורף ה-25.
אולימפיאדת לוס אנג'לס תערך בין ה-21 ביולי ל-6 באוגוסט 2028. זוהי אולימפיאדת הקיץ ה-34 בעת המודרנית.

המונדיאל

במהלך העשור ייערכו שני מונדיאלים:

מונדיאל 2022 - נערך בקטר בין ה-21 בנובמבר ל-18 בדצמבר 2022.
מונדיאל 2026 - יערך בארצות הברית, קנדה ומקסיקו בקיץ 2026.

אליפות אירופה בכדורגל

במהלך העשור ייערכו שלושה משחקי אליפות אירופה בכדורגל:

יורו 2020 היה אמור להתקיים בין 12 ביוני ל-12 ביולי 2020 ב-12 מדינות שונות. זהו הטורניר ה-16 של אליפות אירופה בכדורגל. נדחה בשל מגפת הקורונה. הטורניר התקיים בין התאריכים 11 ביוני 2021 ל-11 ביולי 2021.
יורו 2024 התקיים בגרמניה בקיץ 2024. זהו הטורניר ה-17 של אליפות אירופה בכדורגל.
יורו 2028 יערך בשנת 2028.

מסכות פנים מבד עם עיטורים שונים. בתחילת העשור נדרשו האזרחים במדינת רבות לחבוש מסכות פנים במקומות ציבוריים על מנת למנוע את ההתפשטות של מגפת הקורונה.
בתחילת העשור הפך יישומון שיתוף הסרטונים טיקטוק לאחת מהפלטפורמות המשפיעות ביותר על תרבות הפופ ותעשיית המוזיקה.
בעקבות ההתפשטות של מגפת הקורונה בתחילת העשור החלה עלייה מאסיבית בשימוש של הציבור בשיחות ועידה בווידאו כאשר מוסדות חינוך ומקומות עבודה רבים הסתמכו בעיקר על למידה מרחוק ועבודה מרחוק, באמצעות היישומים Zoom, Google Meet, Microsoft Teams ופלטפורמות אחרות

שנות ה-20 של המאה ה-21 בישראל

סכם

פרספקטיבה

ראו גם – 2020 בישראל, 2021 בישראל, 2022 בישראל, 2023 בישראל, 2024 בישראל

אירועים משמעותיים בישראל

24 במאי 2020 - פתיחת משפטו של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל ה-9. זוהי הפעם הראשונה שראש ממשלת ישראל מכהן עומד לדין.
9 במאי 2020 - החלה המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש, גל מחאות נגד המשך כהונה בנימין נתניהו וממשלתו.
15 בספטמבר 2020 – ישראל חתמה על הסכמי נורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין בבית הלבן, בהמשך לחתימת הסכם אברהם.
23 באוקטובר 2020 - הוכרז הסכם ישראל–סודאן, השלישי מבין הסכמי אברהם.
10 בדצמבר 2020 - הוכרז הסכם ישראל-מרוקו, זהה מבחינה מהותית להסכמי אברהם.
30 באפריל 2021 - אסון הר מירון - האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל בו נהרגו 45 בני אדם בהילולה השנתית בקבר הרשב"י בהר מירון.
10 במאי 2021 עד 21 במאי 2021 - מתפרצים מהומות אלימות במספר מוקדים שבשליטת מדינת ישראל מצד ערביי ישראל על רקע התסיסה בירושלים שאירעה במחאה של תושבי שייח' ג'ראח הערבים על הכוונה לפנותם מבתיהם. בעקבות ההסלמה החמאס והג'יהאד האסלאמי ירו אלפי רקטות על יעדים שונים בישראל כאשר בתגובה ישראל פתחה במבצע שומר החומות וביצעה תקיפות אוויריות מרובות ברצועת עזה. כתוצאה מהאלימות 14 אזרחים (בהם 1 מהודו, 2 מתאילנד) וחייל צה"ל אחד נהרגו בישראל^[41]^[42] וכמו כן מאות אזרחים ושוטרים ישראלים נפצעו. בתקיפות צה"ל נהרגו ברצועת עזה כ-225 פעילי טרור, מהם 25 בכירים^[43]. לפי האו"ם במהלך האירועים נהרגו בסך הכל 256 פלסטינים ונפצעו כאלפיים פלסטינים בסך הכל.^[44]
13 ביוני 2021 - סיום כהונת בנימין נתניהו וכניסת נפתלי בנט לתפקיד ראש ממשלת ישראל. הכהונה של נתניהו נמשכה כ-12 שנים.
15–19 באוגוסט 2021 - שריפת יער נרחבת מתרחשת בהרי ירושלים, בסדר גודל זהה לשריפה בכרמל בשנת 2010.
6 בספטמבר 2021 - הבריחה מבית הסוהר גלבוע, 6 מחבלים נמלטו מבית הסוהר גלבוע, ביניהם המחבל זכריא זביידי שביצע את הפיגוע בסניף הליכוד בבית שאן. לאחר שבועיים של מצוד, נתפסו ונעצרו כל הנמלטים על ידי משטרת ישראל בסיוע השב"כ וצה"ל.
מרץ 2022 - תחילת גל הטרור בישראל (2022) - תקופה בת כמה שבועות בה נרצחו במספר פיגועים קטלניים 16 ישראלים ו-3 עובדים זרים, והתרחשו גם מהומות בהר הבית.
21 במרץ 2022 עד 4 באפריל 2023: מבצע שובר גלים לבלימת גל הטרור, שכלל בעיקר פשיטות ומעצרים של מחבלים בשטחי יהודה ושומרון, בעיקר באזורי ג'נין ושכם. במבצע נהרגו עשרות מחבלים ונעצרו מאות, וכן נהרג לוחם ימ"מ ישראלי.
5 באוגוסט–7 באוגוסט 2022 - מבצע עלות השחר: מבצע צבאי של צה"ל נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) ברצועת עזה, שבא בעקבות איום של הגא"פ לבצע פיגוע בעקבות מעצר מחבל בכיר בג'נין. במבצע נהרגו כ-50 פלסטינים, רובם פעילי טרור, כולל מפקדי הגא"פ בצפון ודרום רצועת עזה. מנגד, הגא"פ שיגר למעלה מ-1,100 רקטות לעבר ישראל, כ-200 מהן נפלו בתוך שטח הרצועה וגרמו לנפגעים, ויותר מ-380 יורטו בידי כיפת ברזל ב-96% הצלחה.
2023 ואילך - המחאה נגד הרפורמה המשפטית - סדרת הפגנות רחבות היקף מתקיימות ברחבי ישראל במחאה על הרפורמה המשפטית.
7 באוקטובר - 9 באוקטובר 2023 - טבח שבעה באוקטובר - מתקפת טרור רחבת היקף שהוביל חמאס נגד יעדים צבאיים ואזרחיים במרחב עוטף עזה.
7 באוקטובר 2023 ואילך – מלחמת חרבות ברזל.
13 באפריל 2024 – המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) - תקיפה אווירית נרחבת שביצעה איראן משטחה ומשטח מדינות נוספות נגד ישראל אשר כללה 110–130 טילים בליסטיים, כ-185 כטב"מים ו-36 טילי שיוט. במבצע הגנה נרחב יירטו כוחות ההגנה של צה"ל והקואליציה הצבאית בהובלת ארצות הברית, 99 אחוז מהאיומים.
1 באוקטובר 2024 - המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) - מתקפת טילים נרחבת שביצעה איראן משטחה נגד ישראל, שכללה 201 טילים בליסטיים.

טקס חתימת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ואיחוד האמירויות הערביות בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020
נשיא המדינה ראובן ריבלין עם המתחסן הראשון בשלב ב' של החיסון הישראלי נגד נגיף הקורונה, במרכז הרפואי ברזילי. 5 בינואר 2021
הנשיא הרצוג פוגש את יורש העצר של אבו דאבי, מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, במהלך ביקורו הרשמי באיחוד האמירויות הערביות, 30 בינואר 2022
המחאה נגד הרפורמה המשפטית. צומת עזריאלי, 4 במרץ 2023.
בית שרוף בקיבוץ ניר עוז בעקבות טבח שבעה באוקטובר
תחנת המשטרה בשדרות שהוחרבה על ידי טנקים ודחפורים של צה"ל לאחר הקרב הקשה שהתחולל בעיר ב-7 באוקטובר 2023
חטופים משוחררים במבצע ארנון, 8 ביוני 2024