שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024
מערכת הבחירות ה-60 של ארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הבחירות לנשיאות ארצות הברית לשנת 2024 התקיימו ב-5 בנובמבר 2024, והסתיימו בניצחונו של דונלד טראמפ, מועמד המפלגה הרפובליקנית, על סגנית הנשיא המכהנת קמלה האריס, מועמדת המפלגה הדמוקרטית.[1] טראמפ וסגנו, ג'יי. די. ואנס, נכנסו לתפקידם ב-20 בינואר 2025 לאחר אשרור התוצאות על ידי חבר האלקטורים.
.jpg)
Remove ads
בבחירות אלו, ה-60 במספר, התמודד תחילה ג'ו ביידן על כהונה שנייה כנשיא, לצד סגניתו האריס, אך פרש מהמרוץ ב-21 ביולי 2024. לאחר פרישתו, מונתה האריס למועמדת הדמוקרטית לנשיאות, עם טים וולז כמועמד לסגנות. במהלך מערכת הבחירות נרשמו מספר אירועים חריגים, בהם פרישת ביידן ושני ניסיונות התנקשות בטראמפ, בפנסילבניה ובפלורידה.
בחירות אלו הן הראשונות לאחר מפקד האוכלוסין של ארצות הברית ב-2020, הקובע לפי חוקת ארצות הברית את הרכב חבר האלקטורים.
Remove ads
רקע
סכם
פרספקטיבה
הליך הבחירה
ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית
סעיף 2 של חוקת ארצות הברית קובע כי מי שרוצה להיבחר לתפקיד הנשיא מחויב להיות אזרח ארצות הברית מלידה, בן 35 שנים ומעלה ותושב ארצות הברית לפחות 14 שנים. המועמדים לנשיאות מבקשים בדרך כלל את תמיכתה של אחת מהמפלגות בפוליטיקה האמריקאית. המועמד לנשיאות בוחר את סגנו (למעט במפלגה הליברטריאנית, הממנה את מועמדה לתפקיד סגן הנשיא על ידי הצבעה של כמה אנשים ולא על ידי העדפת מועמד המפלגה לנשיאות). הבחירות הכלליות בנובמבר הן בחירות עקיפות, שבהן מצביעים הבוחרים בעד רשימת חברים לחבר האלקטורים. אלה בוחרים ישירות את הנשיא וסגנו.[2]
הבחירות לנשיאות ארצות הברית הן בחירות עקיפות. נשיא ארצות הברית וסגנו נבחרים על-ידי קבוצת אנשים שנקראת "חבר האלקטורים", אשר מייצגים כל אחת ממדינות ארצות הברית (ובנוסף את מחוז קולומביה), בהתאם לגודל אוכלוסייתה. מספר האלקטורים שאותם זכאית כל מדינה לשלוח נקבע על-פי מספר האנשים המייצגים אותה בקונגרס (דהיינו בסנאט ובבית הנבחרים גם יחד, לדוגמה: את מדינת טקסס מייצגים שני סנאטורים ועוד 38 חברים בבית הנבחרים, ולכן היא זכאית לשלוח 40 אלקטורים). לאחר הבחירות מתכנסים האלקטורים במדינותיהם ומצביעים עבור מועמדיהם לנשיא ולסגן הנשיא. לאחר מכן נשלחות ההצבעות לקונגרס, והן נספרות בפניו בידי נשיא הסנאט (סגן נשיא ארצות הברית). המועמד שקיבל את קולותיהם של רוב האלקטורים – הוא הנבחר, כאשר בחירת הנשיא ובחירת סגן הנשיא הן נפרדות.
האלקטורים מכל מדינה מצביעים למועמדים בהתאם לתוצאות הבחירות באותה המדינה. אם רוב המצביעים הצביעו בעד המועמדים ממפלגה מסוימת – כל האלקטורים מאותה המדינה יצביעו לאותם המועמדים, בלי קשר להשקפותיהם האישיות, ובלי קשר לספירת הקולות הכוללת. ישנן מדינות אשר מקיימות בחירות לנשיאות לפי מחוזות בחירה פנימיים, ובכך מאפשרות ייצוג גבוה יותר לאזרחיהן, דוגמת מיין.
התיקון ה-22 לחוקת ארצות הברית קובע כי אדם לא יכול להיבחר לנשיאות יותר מפעמיים.
מפקד האוכלוסין של 2020
בהתאם להוראות החוקה, מתקיים בארצות הברית אחת לעשור מפקד אוכלוסין כללי, אשר תוצאותיו קובעות את חלוקת המושבים בבית הנבחרים עבור כל מדינה, ובכך משפיעות גם על הקצאת האלקטורים שכל מדינה תהיה זכאית לשלוח. מפקד האוכלוסין האחרון התקיים בשנת 2020, ותוצאותיו ישמשו בבחירות של 2024 ו-2028.
השינויים שחלו במספרי האלקטורים
מפקד האוכלוסין האמריקני של 2020 שינה את חלוקת האלקטורים בבחירות לנשיאות שייערכו בארצות הברית בשנת 2024 ובשנת 2028 במדינות המפורטות להלן.
| מדינות שבהן המפלגה הדמוקרטית זכתה בשנים 2012, 2016, ו-2020 קולורדו |
מדינות שבהן המפלגה הרפובליקנית זכתה
בשנים 2012, 2016, ו-2020 טקסס |
יתר המדינות שבהן
חל שינוי במספר האלקטורים פלורידה (המפלגה הדמוקרטית ניצחה בשנת 2012, המפלגה הרפובליקנית ניצחה בשנים 2016 ו-2020) |
|---|
 |
| מספר האלקטורים שהוקצו לכל מדינה בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנים 2012, 2016, ו-2020. |
המשפטים הפליליים וכתבי האישום נגד דונלד טראמפ
- ערך מורחב – מדינת ג'ורג'יה נגד דונלד טראמפ ואחרים
ב-30 במאי 2023 טראמפ נמצא אשם ב-34 עבירות פליליות הקשורות לרישום מסמכים כוזב שמטרתו להסתיר מהמצביעים בבחירות לנשיאות של שנת 2016 פעילות בלתי-חוקית ומידע שיזיק לו, ובעקבות כך הוא הפך לנשיא האמריקני לשעבר הראשון בתולדות ארצות הברית אשר הורשע בפשע. בתגובה לכך טראמפ ורפובליקנים רבים העלו טענות על כך שהמשפטים הפליליים נגדו הם "מזויפים" ו/או שהם מבוצעים ממניעים פוליטיים ללא שום ראיות אמיתיות. כתבי האישום נגד דונלד טראמפ מתמקדים גם בניסיונותיו של טראמפ לבטל את תוצאות הבחירות ב-2020, מעורבותו בהסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר, והתנהלות פסולה הקשורה לטיפול במסמכים מסווגים.
בנוסף, ב-2023 דונלד טראמפ הורשע בתקיפתה המינית של העיתונאית אי.ג'ין קרול וגזר עליו לשלם לה פיצויים על סך 88.3 מיליון דולרים לאחר שהיא תבעה אותו דיבה על הכחשתו כי אנס אותה.[3] בנוסף לכך בספטמבר 2023 הוא נמצא גם אשם בהונאה פיננסית בגין ניפוח ערכי נכסיו ונקבע שהוא נדרש לשלם פיצויים על סך 457 מיליון דולרים - החלטה שנמצאת כעת בתהליך ערעור.
טראמפ ערער על האישום נגדו במהומות הקפיטול וב-1 ביולי 2024 בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע שלטראמפ יש חסינות חלקית מהעמדה לדין על חלקו במהומות הקפיטול. החלטה זו הובילה לעיכובים בגזר הדין של טראמפ וככל הנראה גם בתאריכי המשפטים האחרים נגדו.
אלימות פוליטית
- ערכים מורחבים – ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ בפנסילבניה (יולי 2024), ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ בפלורידה (ספטמבר 2024)
לקראת הבחירות ב-2024 מחוקקים, סוכנויות מודיעין ואנשים רבים אחרים העלו חששות מגילויי אלימות ממניעים פוליטיים הכרוכים בעלייה במתיחות סביב הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2024. החששות נבעו גם מקיום של איומים מתגברים ומעשי אלימות פיזיים שכוונו נגד עובדי ציבור ואנשים שקשורים לניהול הבחירות בכל רמות הממשל.
ב-13 ביולי 2024, במהלך עצרת בחירות בפנסילבניה התרחש ניסיון התנקשות בטראמפ.[4] טראמפ נפצע קל מהירי, דימם מאוזנו הימנית, וחולץ מהאזור במצב קל.[5]
בנוסף, מערכת הבחירות התאפיינה בשפה בוטה מצד שני הצדדים, המועמדים ותומכיהם, זה כנגד זה.[6][7][8]
Remove ads
סוגיות מרכזיות לקראת הבחירות
סכם
פרספקטיבה
הפלות
נושא הגישה להפלות מלאכותיות היה נושא מרכזי במהלך הבחירות בנובמבר 2024. אלו הן הבחירות הראשונות לנשיאות ארצות הברית שנערכו לאחר שתי פסיקות חשובות במיוחד של בית המשפט העליון האמריקני שהשפיעו על האפשרות של אמריקניות רבות לקבל גישה להפלות מלאכותיות. פסק הדין הראשון הוא פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג'קסון משנת 2022, שבמסגרתו בית המשפט העליון האמריקני ביטל את פסק הדין רו נגד וייד וקבע שהחוקה האמריקנית אינה מעניקה זכות להפלות, והעביר את הסמכות להסדרת נושא ההפלות לעם ולנציגיו הנבחרים שיוכלו לקבוע איזה מדינות בארצות הברית יהיו רשאיות לאסור באופן גורף ביצוע הפלות בתחומן.[9][10][11][12]
פסק דין בולט נוסף הוא פסק הדין של בית משפט פדרלי בטקסס שניתן בשנת 2023 והוציא צו מניעה זמני הפוסל את האישור שנתן בשנת 2000 מנהל המזון והתרופות האמריקאי לתרופה מיפפריסטון (אנ'), שהיא התרופה הנפוצה ביותר לביצוע הפלות. פסק הדין עלול להשפיע על נשים במדינות של ארצות הברית בהן ביצוע הפלות הוא חוקי אם גם בית המשפט העליון של ארצות הברית יתמוך בפסק הדין.[13] שתי הפסיקות זכו לתמיכה חזקה במיוחד מפוליטיקאים ומחוקקים רפובליקנים.
הדמוקרטים תומכים בעיקר בעמדה שגישה להפלות מלאכותיות היא זכות שאמורה להיות זמינה לכל הנשים בארצות הברית[14] בעוד שהפוליטיקאים הרפובליקנים באופן כללי מעדיפים להגביל ככל הניתן את החוקיות של ביצוע ההפלות המלאכותיות בכל מדינות ארצות הברית.[15] עד אפריל 2023 מרבית המדינות בארצות הברית שיש בהן רוב רפובליקני העבירו איסורים כמעט מוחלטים לביצוע הפלות מלאכותיות, ובשל כך ביצוע הפלות מלאכותיות הפך בפועל לבלתי חוקי בחלק גדול ממדינות ארצות הברית. על פי קרן משפחת קייזר נכון לינואר 2024 ישנן 15 מדינות שבהן אסור לבצע הפלות מלאכותיות בשלב המוקדמים של ההיריון ובאותן המדינות אין לחרוג מהכלל גם במקרים של אונס וגילוי עריות.
מדיניות ההגירה
.jpg)
מדיניות ההגירה, ובפרט מניעת הגירה בלתי חוקית, גירוש מהגרים בלתי חוקיים ומכסות ההגירה לארצות הברית, היוו סוגיות מרכזיות במערכת הבחירות לנשיאות של 2024.[16][17] סקרים שנערכו בתקופה שלפני הבחירות הראו שרוב האמריקנים מעוניינים לצמצם את ההגירה לארצות הברית, ושמיעוט משמעותי בקרב הרפובליקנים הלבנים מודאגים מכך שכמות האוכלוסייה הלבנה בארצות הברית נמצאת במגמה שלילית.[18] בעוד שמספר גדול יחסית של מהגרים לא חוקיים היגרו לתחומי ארצות הברית דרך מקסיקו במהלך שנת 2023,[19] כמות ההגירה הלא חוקית ירדה באופן משמעותי במהלך 2024, כאשר לטענת בכירים בממשל הדבר נבע בין היתר הודות ליישום של אמצעי אכיפה חדשים לאורך הגבולות והודות הצו של הנשיא ביידן (אנ') אשר החמיר את ההגבלות על מבקשי המקלט.[20]
במסגרת קמפיין הבחירות לנשיאות קמאלה האריס הבטיחה לנקוט בגישה מאוזנת יותר בכל הנוגע למדיניות ההגירה, תוך התמקדות במניעת הגירה בלתי חוקית לארצות הברית אך גם מתן האפשרות לאנשים רבים להגר לארצות הברית בדרכים חוקיות. במהלך הקמפיין האריס הרבתה לציין שכאשר היא כיהנה כתובעת הכללית של קליפורניה היא מילאה תפקיד מרכזי במעצר של כנופיות וסוחרי סמים מקסיקנים שפעלו לאורך הגבול בין ארצות הברית ומקסיקו.[21] בנוסף, כסגנית נשיא במהלך 2023 האריס קידמה העברה של 950 מיליון דולרים מחברות פרטיות לאזורים שונים באמריקה המרכזית, בין היתר במטרה למזער את הגורמים שמובילים להגירה המונית לארצות הברית.[22] האריס הביעה גם את תמיכתה בהגדלת האבטחה לאורך הגבול, הביעה את תמיכתה בהחמרת החוקים שחלים על מבקשי המקלט,[23] והאשימה את דונלד טראמפ על כך שהוא לא רציני לגבי צימצום ההגירה הבלתי חוקית לארצות הברית.[24] לעומת זאת, במסגרת קמפיין הבחירות לנשיאות דונלד טראמפ קרא להחמיר את מדיניות ההגירה של ארצות הברית, ובפרט לקדם את הגירוש של מהגרים לא חוקיים בין היתר במסגרת בדיקות פתע במקומות עבודה,[25] לפרוס כוחות צבא גדולים יותר לאורך הגבולות, ולסיים לבנות את חומת ההפרדה לאורך הגבול הדרומי.[26] במהלך קמפיין הבחירות טראמפ הצהיר גם על כוונתו לקדם את הגירוש של 11 מיליון מהגרים בלתי חוקיים באמצעות הצבא האמריקני והקמת מחנות מעצר.[27] כמו כן, במהלך הקמפיין לנשיאות טראמפ העלה גם טענות על "גל פשיעה של מהגרים" אך לא סיפק ראיות שיגבו את טענותיו.[28][29]
שינוי אקלים
שינוי האקלים ומדיניות האנרגיה של ארצות הברית היוו גם סוגיות מרכזיות במערכת הבחירות לנשיאות של 2024. במהלך שנת 2023 ייצור הנפט הגולמי בארצות הברית הגיע לשיא של מעל ל-13.2 מיליון חביות נפט גולמי ביום, אשר היה אף גדול יותר מהשיא של 13 מיליון חביות נפט גולמי ליום במהלך תקופת כהונתו של דונלד טראמפ.[30] עלויות הדלק בארצות הברית גם עלו במידה ניכרת בתקופה שלקראת הבחירות כתוצאה ממשבר האנרגיה העולמי בעקבות מגפת הקורונה וכתוצאה מהפלישה הרוסית לאוקראינה.[31] במהלך הקמפיין לנשיאות האריס ציינה שהיא תומכת במעבר לשימוש באנרגיה ירוקה וקידמה את ההעברה של חוק הפחתת האינפלציה(אנ') (The Inflation Reduction Act)[32] החקיקה המשמעותית ביותר בתולדות ארצות הברית שנועדה לתת מענה לסוגיית שינוי האקלים[33] על ידי הפחתת כמות זיהום האוויר ב-50% מתחת לרמות של 2005, עד שנת 2030.[34] בנוסף, על אף שהאריס התנגדה לאיסור גורף על ביצוע סדיקות הידראוליות (פראקינג)[35], היא הביעה את תמיכתה בקידום מדיניות שתסייע להפחית את זיהום האוויר ובקידום יוזמות של צדק סביבתי. לעומת זאת, דונלד טראמפ דחה במהלך הקמפיין את הטענה ששינוי האקלים נגרם כתוצאה מפעילות אנושית,[36][37][38] קרא להגדיל את ביצוע הסדיקות ההידראוליות וייצור הנפט והגז,[39] לסגת מהסכם פריז, ולתעדף את החיזוק של תעשיות האנרגיה המסורתיות על פני קידום מדיניות המתייחסת לשינוי האקלים.
עתידה של ארצות הברית כדמוקרטיה
 |
ראו גם – ניסיון הפיכת תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020, פרויקט 2025 |
לטענת המפלגה הדמוקרטית וג'ו ביידן, קמפיין בחירות זה היווה קרב של ממש על עתידה של ארצות הברית כמדינה דמוקרטית, באמונה כי ישנה סכנה שארצות הברית תהפוך לאוטוקרטיה.[40][41]
במסגרת הקמפיין של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית ב-2024 הועלתה נגדו ביקורת בתקשורת האמריקנית על כך שלטראמפ ישנן הצהרות אלימות ואוטוריטריות,[42][43][44] והועלו גם טענות שבקמפיין הבחירות של טראמפ בחרו לעשות זאת באופן מכוון.[45] בתקשורת הועלו לא מעט חששות מהעתיד של ארצות הברית כמדינה דמוקרטית בין היתר משום שלאחר ההפסד של טראמפ בבחירות לנשיאות ב-2020 טראמפ ניסה "לבטל" את החוקה האמריקנית על מנת להפוך את תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2020,[46][47] על סמך הצהרתו שהוא הולך להיות דיקטטור רק ב"יום הראשון" שלו כנשיא לאחר שינצח בבחירות ב-2024,[48][49][50][51][52][53] על סמך הצהרתו להשתמש במשרד המשפטים במטרה לרדוף אחר האויבים הפוליטיים שלו,[54] ניסיונות הפיכת תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020, ועל סמך התחזיות חסרות הבסיס של טראמפ שגם בבחירות של 2024 הולכים להיות מקרים רבים של זיוף קולות.[55]
בסקר שנערך בין 30 בנובמבר ל-4 בדצמבר 2023 על ידי AP-NORC והשתתפו בו 1,074 מבוגרים, כ-62% מהמשתתפים ציינו שישנה סכנה שארצות הברית לא תהיה בעתיד מדינה דמוקרטית, והדבר תלוי במי שינצח בבחירות הבאות.[56]
כלכלת ארצות הברית
למגפת הקורונה היו השפעות ניכרות על כלכלת ארצות הברית בעבר ויש להן גם השפעה מתמשכת על ארצות הברית ב-2024.[57] תקופה המאופיינת באינפלציה גבוהה החלה עוד בשנת 2021, ונגרמה כתוצאה משילוב של מספר אירועים, כולל מגפת הקורונה ומשבר שרשרת האספקה של השנים 2021 עד 2023, כאשר ההשפעות הכלכליות של מלחמת אוקראינה–רוסיה, שמתקיימת משנת 2022 ואילך, רק החמירו את המצב.[58][59] בסקרים רבים שנערכו מסוף שנת 2021 ואילך עלה שלרבים בציבור האמריקני יש דעה שלילית על המדיניות הכלכלית של ממשל ביידן.[60] בוחרים אמריקנים רבים מציינים שכלכלת ארצות הברית היא הסוגיה העיקרית שמעניינת אותם בבחירות של 2024.[61][62]
הנשים האמריקניות הושפעו במיוחד מהשפל הכלכלי שבא בעקבות מגפת הקורונה, ובמיוחד אלו שנאלצו להפסיק לעבוד על מנת להקדיש את מרבית זמנן ומרצן לטיפול בילדיהן.[63] ממשל ביידן הוסיף שינויים זמניים שנועדו לספק תמיכה כלכלית למשפחות עם ילדים צעירים, כולל זיכוי במס למשפחות עם ילדים במסגרת תוכנית ההצלה האמריקאית, למרות שתוקף של אותו הזיכוי במס יפוג לפני שיתקיימו הבחירות בנובמבר 2024.[64]
החינוך
ממשל ביידן ביטל חובות סטודנטים להלוואות שהם לקחו בעבר בהיקף כולל של מעל ל-32 מיליארד דולרים.[65] באוגוסט 2022 נחשפה לראשונה התוכנית של ממשל ביידן לביטול הלוואות על סך 10,000 דולרים לבוגרי מכללות ואוניברסיטאות רווקים שמרוויחים פחות מ-125,000 דולרים בשנה או זוגות נשואים שמרוויחים פחות מ-250,000 דולרים בשנה.[66] ביוני 2023 תוכנית זו בוטלה בהחלטה של בית המשפט העליון בפסק הדין ביידן נגד נברסקה.[67][68] בעקבות כך ממשל ביידן מתכנן לגבש מדיניות חדשה שתוביל לביטול חובות סטודנטים על הלוואות שהם לקחו בעבר, תוך התאמת התוכנית להחלטת בית המשפט העליון.[69] ביידן הצהיר גם שאם יזכה בבחירות של 2024 הממשל שלו מתכוון להתמקד בקדנציה השנייה ביישום מדיניות אוניברסלית שתספק לאוכלוסייה הכללית שירותי טרום גן, כמו גם תמיכה בהורים.[70]
חלק מהמועמדים הרפובליקנים סבורים שמרבית הציבור יתמוך במדיניות הרפובליקנית בכל הנוגע לסוגיות החינוך בארצות הברית. במהלך הכהונה של ממשל ביידן עשרות מדינות בארצות הברית חוקקו חוקים המונעים ממוסדות חינוך ללמד תיאוריה ביקורתית של גזע (Critical Race Theory) – דיסציפלינה אקדמית הבוחנת נושאים חברתיים, תרבותיים ומשפטיים, בעיקר בכל הקשור לגזע ולגזענות בארצות הברית. התומכים באיסור על הלימוד של תאוריה ביקורתית על גזע טוענים שהעיסוק בגזע של אנשים ובגזענות בחברה האמריקנית אינו מתאים לסביבה בית-ספרית.[71][72][73] המתנגדים לאיסור על לימוד של תאוריה ביקורתית על גזע טוענים שכאשר מוסדות החינוך נמנעים מלעסוק בגזע ובגזענות בחברה האמריקנית הם עוסקים בשכתוב של הזיכרון הציבורי בכל הנוגע להיסטוריה האמריקנית.[74]
מדיניות החוץ
.jpg)
מלחמת חרבות ברזל המתמשכת ומלחמת אוקראינה–רוסיה מהוות סוגיות מרכזיות בתקופה שלקראת הבחירות לנשיאות של 2024.[75]
ארצות הברית סיפקה סיוע צבאי והומניטרי משמעותי לאוקראינה במהלך מלחמת אוקראינה–רוסיה.[76][77][78] פוליטיקאים מהמפלגה הדמוקרטית וכמו גם פוליטיקאים רפובליקנים רבים הביעו תמיכה בסיוע האמריקני לאוקראינה במלחמה, בטענה שלארצות הברית יש תפקיד מהותי ב"הגנה על הדמוקרטיה ומלחמה בתוקפנות הרוסית".[79] חלק מהמועמדים, כולל רון דה-סנטיס ודונלד טראמפ, טוענים שהתמיכה באוקראינה במלחמה לא צריכה להיות סוגיה מהותית עבור ארצות הברית, ושהמעורבות האמריקנית צריכה להיות מוגבלת יותר.[80] המועמד הרפובליקני ויווק רמאסוואמי אף הביע תמיכה בהפסקת הסיוע הצבאי של ארצות הברית לאוקראינה וציין שיכיר בטריטוריות של אוקראינה שנכבשו על ידי רוסיה כשטחים כבושים.[81]
עם תחילתה של מלחמת חרבות ברזל הצהיר ממשל ביידן על תמיכה מלאה וחד-משמעית בישראל, גינה את פעולות ארגון חמאס וסיווג אותן כ"מעשי טרור".[82] ביידן ציין בפני הקונגרס שארצות הברית תעביר סיוע על סך 10.6 מיליארד דולרים לישראל.[83] אחת ההערכות היא שכ-74% מהמצביעים היהודים בארצות הברית הביעו שביעות רצון מהתמיכה של ממשל ביידן בישראל.[84] אף על פי כן, לפי הסקרים התמיכה של ממשל ביידן בישראל במלחמה פגעה מאוד בתמיכת הקהילה המוסלמית במפלגה הדמוקרטית.[85] ישנם גם סקרים המצביעים על פער ניכר בין עמדת האליטות בארצות הברית בנושא מלחמת חרבות ברזל, שלרוב נוטה להיות פרו ישראלית, לעומת העמדה של הציבור הרחב בארצות הברית.[86]
עם זאת, העובדה שביידן עצמו אינו מתמודד ומחליפתו היא סגנית הנשיא קמלה האריס, עוררה חששות בישראל וטענות שהאריס תחליש את התמיכה האמריקנית. מקורבי האריס טוענים כי למרות ההבדל הרטורי היא תמשיך בקו שנקט ביידן.[87]
לצד זאת, מספר הולך וגדל של אמריקאים מתנגד למדיניות הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל ומאמינים שארצות הברית "צריכה להיות מתווך נייטרלי" בסכסוך הישראלי-פלסטיני במקום לבחור צד.[86] בקרב המצביעים האמריקנים בגילאים 18 עד 34 נמצא שכ-66 אחוזים מסתייגים מההתנהלות של ישראל במהלך המלחמה, בעוד שבקרב קבוצת אוכלוסייה זו רק כ-20 אחוזים תומכים באופן ההתנהלות של ישראל במהלך המלחמה, ורובה של קבוצת אוכלוסייה זו תומכת בעיקר בצד הפלסטיני בסכסוך.[88]
מערכת הבריאות
דונלד טראמפ הצהיר שביטול חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, הידוע בעיקר כ"אובמה-קֶר", יהיה סוגיה מרכזית בה הוא מתכוון להתמקד לאחר שיבחר ב-2024.[89] הסוגיות שנוגעות למערכת הבריאות בארצות הברית, לרבות התמקדות בשאלה אם ארצות הברית צריכה לעבור למודל של מערכת בריאות אוניברסלית,[90] והעיסוק במגפת הקורונה, מהוות גם סוגיות מרכזיות בתקופה שלקראת הבחירות לנשיאות של 2024.[91]
זכויות להט"ב
בשנים האחרונות פוליטיקאים שמרנים בבתי המחוקקים במדינות שונות גיבשו הצעות חוק המגבילות את הזכויות הקהילה הלהט"בית בארצות הברית, ובמיוחד את זכויותיהם של טרנסג'נדרים.[92][93]
בפברואר 2023 הצהיר דונלד טראמפ שאם הוא ינצח בבחירות הוא יחוקק חוק פדרלי שיכיר בקיום של שני מגדרים בלבד, כאשר לטענתו "טרנסג'נדר" הוא מושג שנוצר על ידי "השמאל הרדיקלי", והוא הולך לקדם חקיקה של כתריסר חוקים שיתמקדו בטרנסג'נדרים בארצות הברית. מושל פלורידה והמועמד הרפובליקני לנשיאות רון דה-סנטיס חתם כמושל פלורידה על מספר חוקים נגד הקהילה הלהט"בית, כולל חוק זכויות הורים בחינוך השנוי במחלוקת, האוסר לדבר על נטייה מינית וזהות מגדרית בכל בתי הספר הציבוריים בפלורידה.[94]
בין הססמאות של מערכת הבחירות של טראמפ היה "Kamala is for they/them".
Remove ads
מועמדים
סכם
פרספקטיבה
המפלגה הדמוקרטית
.jpg)
מועמדים שהכריזו על התמודדותם לאחר הפריימריז
- קמלה האריס - סגנית נשיא ארצות הברית (2021-הווה) וכיהנה כסנאטורית מטעם מדינת קליפורניה בשנים 2017–2021. לפני כן, הייתה לאישה האפרו-אמריקאית והאסיתית-אמריקאית הראשונה שכיהנה כתובעת הכללית של מדינת קליפורניה.
מועמדים שהסירו את מועמדותם
- ג'ו ביידן - נשיא ארצות הברית ה-46 (2021–הווה), סגן נשיא ארצות הברית ה-47 (2009–2017), סנאטור מטעם מדינת דלאוור (1973–2009), והתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות בשנים 1988 ו-2008. ביידן הצהיר בתחילה על כוונתו להתמודד לתפקיד לקדנציה השנייה בבחירות אלו, אולם ב-21 ביולי 2024 הודיע כי הוא פורש מהמירוץ לנשיאות. ביידן הוא הנשיא המכהן המבוגר ביותר. ביום השבעתו היה בן 78 וחודשיים.[95]
- מריאן ויליאמסון - סופרת ופולטיקאית. פרשה ב-7 בפברואר 2024.
- דין פיליפס - חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השלישי של מינסוטה. פרש ב-6 במרץ 2024.
.jpg)
.jpg)
המפלגה הרפובליקנית
דונלד טראמפ הפסיד לג'ו ביידן בבחירות 2020, ולאחר מכן הודח על ידי בית הנבחרים בפעם השנייה. הוא זוכה בשנית במשפט ההדחה השני בסנאט, ולכן כשיר להתמודד שוב בבחירות 2024. הוא יהיה הנשיא השני שכיהן בשתי קדנציות לא רצופות (הראשון היה גרובר קליבלנד).
מועמדי המפלגה הרפובליקנית
.png)
מועמדים שהסירו את מועמדותם
- ניקי היילי - שגרירת ארצות הברית באו"ם לשעבר, ומושלת מדינת קרוליינה הדרומית לשעבר. פרשה ב-6 במרץ 2024.
- מייק פנס - סגן נשיא ארצות הברית ה-48 (2017–2021) ומושלה החמישים של מדינת אינדיאנה (2013–2017). פרש ב-28 באוקטובר 2023.
- דאג בורגום - מושל דקוטה הצפונית המכהן. פרש ב-4 בדצמבר 2023.
- טים סקוט - חבר סנאט ממדינת קרוליינה הדרומית. פרש ב-12 בנובמבר 2023.
- כריס כריסטי - מושל ניו ג'רזי ה-55, התמודד בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית ב-2016. פרש ב-10 בינואר 2024.
- ויווק רמאסוואמי - יזם ואיש עסקים. פרש ב-15 בינואר 2024.
- אייסה האצ'ינסון - לשעבר מושל ארקנסו (2015–2023). פרש ב-16 בינואר 2024.
- רון דה-סנטיס - מושל פלורידה המכהן וחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השישי של פלורידה לשעבר. פרש ב-20 בינואר 2024.
_(cropped).jpg)
_(double_cropped).jpg)
_(cropped)_2.jpg)
_(double_cropped).jpg)
_(double_cropped).jpg)
.jpg)
.jpg)
_(cropped).jpg)
המפלגה הליברטריאנית
מועמד המפלגה הליברטריאנית לנשיאות הוא צ'ייס אוליבר (אנ'), יו"ר המפלגה לשעבר בג'ורג'יה (2016–2017). הכריז על מועמדותו ב-5 באפריל 2023, והוכרז ב־26 במאי 2024 כמועמד המפלגה.[96] מועמדה לסגנות הוא מייק טר מאט (אנ').
![Thumb](#/media/קובץ:Mike_Ter_Maat_on_the_"LibertyDad"_Podcast.jpg)
מועמדים שהסירו את מועמדותם
- ג'ייקוב הורנברגר, עורך דין ומייסד ארגון "החופש לחיות". פרש ב-26 במאי 2024.
- לארס מפסטד, נשיא חברת "Fupa Games". פרש ב-26 במאי 2024.
המפלגה הירוקה
מועמדת המפלגה הירוקה לנשיאות היא ג'יל שטיין, שהתמודדה מטעם המפלגה לנשיאות גם ב-2012 וב-2016. מועמדה המפלגה לסגנות הוא בוץ' וור(אנ'), אקדמאי וראפר מקליפורניה שנבחר ב-16 באוגוסט.[97]
מועמד נוסף שפרש
- רוברט פ. קנדי ג'וניור התמודד בתחילה בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, והפך באוקטובר 2023 למועמד עצמאי. קנדי קידם בעבר תיאוריות קונספירציה והוא הפך פופולרי בעיקר בקרב מצביעים עצמאיים ואנטי-ממסדיים שלא מעוניינים להצביע לשתי המפלגות הפוליטיות הדומיננטיות. ב-23 באוגוסט 2024 קנדי פרש מהמירוץ לנשיאות והודיע שהוא יתמוך בדונלד טראמפ.[98][99][100][101]
Remove ads
הבחירות המקדימות
סכם
פרספקטיבה
המפלגה הרפובליקנית
עימותים
.jpg)
- ב-23 באוגוסט 2023 נערך עימות הבחירות הראשון של הבחירות המקדימות במפלגה הרפובליקנית, בו נכחו 8 מועמדים. העימות נערך בפייסרב פורום, מילווקי, ויסקונסין והונחה על ידי הרשת פוקס ניוז.
- ב-27 בספטמבר 2023 נערך העימות השני, בו נכחו 7 מועמדים. העימות נערך בספרייה הנשיאותית ע"ש רונלד רייגן, סימי ואלי, קליפורניה. העימות הונחה על ידי פוקס ביזנס (אנ').
- ב-8 בנובמבר 2023 נערך העימות השלישי בו השתתפו 5 מועמדים: ניקי היילי, ויווק רמאסוואמי, טים סקוט, כריס כריסטי ורון דה-סנטיס. העימות התקיים במרכז ארשט, מיאמי, פלורידה ושודר ברשת NBC.
- ב-6 בדצמבר 2023 נערך העימות הרביעי ובו נכחו כל המועמדים מהעימות הקודם, למעט טים סקוט שפרש מהמרוץ. העימות התקיים באוניברסיטת אלבמה, טסקלוסה, שבמדינת אלבמה והונחה על ידי NewsNation (אנ').
- ב-10 בינואר 2024 נערך העימות החמישי, בו נכחו רק ניקי היילי ורון דה-סנטיס. העימות התקיים באוניברסיטת דרייק, דה מוין, איווה והונחה על ידי רשת CNN.
- ב־27 ביוני 2024 נערך העימות השישי, בו נכחו שני המתמודדים.
- ב-18 בינואר 2024 היה אמור להיערך עימות שישי במדינת ניו המפשייר בין דה-סנטיס להיילי, אך לאחר שהיילי סירבה להשתתף בו אם טראמפ לא ישתתף גם, העימות בוטל.
דונלד טראמפ, המועמד העיקרי, שכיהן כנשיא ארצות הברית בשנים 2017–2021, השתתף רק באחד מהעימותים.
הבחירות המקדימות
הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית התקיימו בין ינואר ליוני 2024. ההתמודדויות נערכו ב-50 מדינות ארצות הברית, במחוז קולומביה וב-5 טריטוריות נוספות. כל מועמד מקבל מספר מסוים של צירים באזור מסוים בהתאם לשיעור הקולות שקיבל באזור זה. המועמד שיזכה ברוב הצירים (1,215 דרושים לניצחון), יזכה במועמדות המפלגה. כחודש לאחר סיום הבחירות, בין התאריכים 15–18 ביולי 2024, תתכנס הוועדה הרפובליקנית הלאומית ותכריז רשמית על מועמד המפלגה שיתמודד מול המועמד הדמוקרטי ב-5 בנובמבר בבחירות לנשיאות. בבחירות ניצח דונלד טראמפ עם 2,260 לאחר שניצח בבחירות ברוב המדינות. יריבתו ניקי היילי פרשה מהמרוץ ב-6 במרץ לאחר שהפסידה כמעט בכל הבחירות ב"יום שלישי הגדול".
המפלגה הדמוקרטית
הבחירות המקדימות
הוועידה הדמוקרטית הלאומית
- ערך מורחב – הוועידה הדמוקרטית הלאומית (2024)
Remove ads
עימותים
כחלק ממסע הבחירות נערך עימות בין טראמפ לביידן (קודם פרישתו), באולפן של רשת CNN בבירת ג'ורג'יה, אטלנטה ב-27 ביוני 2024. הם נשאלו שאלות על מדיניותם בנוגע לנושאים שונים כגון: הכלכלה, סוגיית ההגירה, מערכת הבריאות, הפלות, המלחמה בין אוקראינה לרוסיה ומלחמת חרבות ברזל. מנחי העימות היו העיתונאים ג'ייק טאפר ודנה באש.
ב-10 בספטמבר 2024 התקיים עימות בין קמלה האריס (המועמדת הדמוקרטית שנבחרה לאחר פרישתו של ביידן) לטראמפ. העימות נערך באולפן של רשת ABC בפילדלפיה, ועסק בשאלות על מדיניות כלכלית, הפלות, מדיניות חוץ והגירה.[103][104] סקרים שנערכו לאחר העימות הצביעו על קמלה האריס כמנצחת.[105] מנגד, טראמפ ותומכיו טענו כי מנחי העימות היו מוטים לטובת האריס.[106]
ב-1 באוקטובר נערך באולפן של CBS News עימות סגנים, בין המועמד הדמוקרטי לסגנות, טים וולז לבין המועמד הרפובליקני, ג'יי. די. ואנס.
Remove ads
תוצאות
סכם
פרספקטיבה
הצבעה מוקדמת
כבר לפני יום הבחירות, אזרחים בעלי זכות בחירה יכלו להצביע, כאשר האפשרויות להצביע והמועדים היו שונים מאוד ממדינה למדינה: בכמה מדינות כמו קרוליינה הצפונית, בעלי זכות הבחירה יכלו להצביע כבר באמצע ספטמבר באמצעות הצבעה בדואר (mail-in voting), ובמדינות כמו מינסוטה או וירג'יניה, ההצבעה המוקדמת בקלפי (early in-person voting) החלה כבר בסוף ספטמבר. ברוב המדינות, גם ההצבעה בדואר וגם ההצבעה המוקדמת בקלפי החלו במהלך אוקטובר. ב-47 מדינות ובבירת המדינה, וושינגטון די. סי., בעלי זכות הבחירה יכלו להשתמש באופני הצבעה מוקדמת אלו, ורק ב-3 מדינות (אלבמה, מיסיסיפי וניו המפשייר) לא הייתה אפשרות להצביע מוקדם בקלפי, ולבקשת הצבעה בדואר היה צורך להציג סיבה מוצדקת. אחרת, במדינות אלו הותרה רק ההצבעה בקלפי ביום הבחירות. ב-8 מדינות נשלחו לכל בעלי זכות הבחירה שנרשמו, מבלי צורך בבקשה נוספת מצד הבוחר, טפסי הצבעה בדואר, כך שמדינות אלו נחשבו למדינות "הצבעה בדואר בלבד", בהן הבחירות בוצעו כמעט לחלוטין באמצעות דואר (למרות שבוחרים יכלו גם להצביע בקלפיות לפני יום הבחירות או ביום הבחירות עצמו). אלו היו: קליפורניה, אורגון, וושינגטון, הוואי, נבדה, יוטה, קולורדו וורמונט.[107]
לפני הבחירות ב-2020, הועברו יותר מ-101.45 מיליון (או כ-64%) מתוך יותר מ-159.74 מיליון קולות לפני יום הבחירות. בעקבות השפעות מגפת הקורונה, מספר גדול יותר של בוחרים בהשוואה לבחירות 2016 השתמשו באפשרויות ההצבעה המוקדמת.
לקראת 2024, ציפו לירידה משמעותית בהצבעה המוקדמת בהשוואה למצב החריג של 2020; עם זאת, למרות מגמת העלייה הכללית בהצבעה מוקדמת, אין אפשרות להשוות את המספרים ישירות לאלה של 2016 ו-2020, שכן לאחר 2020, ברבים מהמדינות, התקנות והפרוצדורות של הצבעה מוקדמת שונו פעמים רבות והוחמרו.
נכון ל-5 בנובמבר 2024, הועברו יותר מ-85.9 מיליון קולות מוקדמים.[108][109] לפי הניו יורק טיימס, בסיום ספירת הקולות צפויים להיות כ-156 מיליון קולות בסך הכל. המשמעות היא שכ-55% מכלל הבוחרים הצביעו מוקדם.
תוצאות הבחירות בפריסה ארצית
מפות
תוצאות לפי מחוזות. מחוזות בגוונים כחולים תמכו בעיקר בהאריס, גוונים אדומים בעיקר בטראמפ.קמלה האריס—<40%קמלה האריס—40-50%קמלה האריס—50-60%קמלה האריס—60-70%קמלה האריס—70-80%קמלה האריס—80-90%קמלה האריס—>90%דונלד טראמפ—<40%דונלד טראמפ—40-50%דונלד טראמפ—50-60%דונלד טראמפ—60-70%דונלד טראמפ—70-80%דונלד טראמפ—80-90%דונלד טראמפ—>90%
קרטוגרמת משושים של מספר הקולות האלקטורליים להן זכו המתמודדים היריבים לנשיאות. המדינות המתנדנדות מוצגות בצבע כחול עם פסים.
Remove ads
קישורים חיצוניים
- הפודקאסט נדב פרי: אמריקה בוחרת, All•in
- שרון כידון, הקרב על אמריקה: טראמפ חוזר או האריס עושה היסטוריה?, באתר ynet, 5 בנובמבר 2024
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads