Loading AI tools
הסכם בינלאומי מיום 12 בדצמבר 2015 במסגרת אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים (UNFCCC) העוסקת בהפחתה, התאמה ומימון של פליטת גזי חממה החל משנת 2020 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסכם פריז הוא הסכם שנקבע במהלך התכנסות ועידת האקלים של האו"ם, העוסק בהפחתת פליטת גזי חממה, מזעור הנזק הקיים ומימון הטיפול בפליטת גזי חממה על ידי מדינות העולם. ההסכם אושרר ב-12 בדצמבר 2015 במהלך ועידת האקלים בפריז[1] ונחתם בשנת 2016. נכון לנובמבר 2017, חתמו על ההסכם 195 מדינות, ביניהן גם ישראל, שחתמה על ההסכם ב-22 באפריל 2016. הסכם פריז הוא הסכם המקיף בתחום האקלים הראשון בעולם[2].
.jpg)
מטרות ההסכם הוא העצמת יישום אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים (UNFCCC) שהושקה בפסגת כדור הארץ (1992), באמצעים הבאים:
בנוסף, ההסכם שואף לצמצום פליטת גזי חממה. ההתחייבות המרכזית של כל מדינה החתומה על הסכם פריז הוא להגיש תוכנית כל חמש שנים שבה יפורטו הדרכים שתנקוט כדי להתמודד עם שינויי האקלים[4].
האסטרטגיה להשגת המטרות כונתה 20/20/20: הפחתה של פליטת פחמן דו-חמצני (CO2) ב-20%, הגדלת נתח השוק של אנרגיה מתחדשת ב-20%, ועלייה ב-20% חסכון באנרגיה[5].
ההסכם נכנס לתוקף לאחר שלפחות 55 מדינות אשררו את ההסכם[6]. ישראל אשררה את הסכם האקלים בתאריך 14 בנובמבר 2016 והייתה למדינה ה-110 בעולם שאשררה את ההסכם הבינלאומי[7].
בדצמבר 2018 התכנסה בקטוביץ שבפולין ועדה שגיבשה תוכנית פעולה מוגדרת ליישום מעשי של הסכם פריז. הנציגים הצליחו לגבש תקנות שלפיהן המדינות החברות בהסכם ימדדו, ידווחו ויאמתו את היקף פליטות גזי החממה שהן אחראיות לו[8].
בפברואר 2019 הודיעה ממשלת גרמניה על תוכנית ענק להפסקת השימוש באנרגיית פחם בתוך שני עשורים. גרמניה היא ענקית תעשייה שכמעט שליש מהאנרגיה בה היא משתמשת מיוצרת באמצעות פחם. בשל היקפה, תוכנית זו נחשבת לאחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנעשו אי פעם על ידי מדינה בניסיון להילחם בשינויי האקלים[9].
בסוף שנת 2019 העריכו גורמים באו"ם, בהתאם לדו"ח תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP), שעל פי הממצאים העדכניים יש לעדכן את היעדים שנקבעו בהסכם פריז, שכן אלו לא יספיקו כדי למנוע את ההתחממות בקצב שנשאף אליו בהסכם פריז. בנוסף העריכו באו"ם שלא נעשה מספיק גם כדי לעמוד ביעדי ההסכם המקוריים, ושהמדינות החתומות עליו מתקשות להגיע ליעדים שנקבעו. עם זאת, דו"ח של צמיחת פליטת הפחמן לשנת 2019 הראה שאמנם גדלה כמות הפליטות, אך קצב הצמיחה קטן (גידול של 0.6% לעומת שנת 2018, זאת בהשוואה לגידול בשנה קודם לכן שעמד על 2.1%)[10].
על פי סעיף 28 להסכם, צדדים בהסכם יכולים להודיע לאו"ם על יציאה מההסכם רק 3 שנים לאחר שההסכם נכנס לתוקף בעבור אותה מדינה.
ביוני 2017 הודיע ממשל טראמפ על פתיחה בהליך לפרישתה של ארצות הברית מההסכם, שהייתה אחת ההבטחות המרכזיות של דונלד טראמפ מאז נכנס לבית הלבן, ובמקביל על פתיחה במשא ומתן מחודש על ההסכם "שיהיה הוגן יותר למשלמי המיסים של ארצות הברית"[11]. ב-4 בנובמבר 2020, יום לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית שבהן הפסיד טראמפ ליריבו הדמוקרטי ג'ו ביידן, הודיע הממשל על הפרישה מהאמנה[12]. ההכרזה על פרישה מהסכם האקלים יצרה חזית של מעצמות העולם נגד המהלך[13].
ב-21 בינואר 2021, שעות לאחר שנכנס לבית הלבן, חתם ביידן על מכתב שמחזיר את ארצות הברית להסכמי האקלים, בתוך 30 יום[14]. בנוסף, מינה ביידן כשליחו המיוחד לענייני אקלים את ג'ון קרי, שכיהן כשר החוץ של ארצות הברית בתקופת ממשל אובמה וסייע בניהול המשא ומתן על הסכם האקלים של פריז.
על ההסכם הובעה ביקורת. בין היתר על כך שכל מדינה שלחה מסמך התחייבויות אך המדינות לא נדרשו להזכיר גזי חממה בהתחייבויותיהן, וכל מדינה יכלה להתחייב לדבר מסוים שהיא כבר התחייבה לו בעבר, או לחלופין להתחייב לפחות ממנו. המסמך הפקיסטני בהסכם, לדוגמה, התחייב בסתמיות כי בשלב מסוים פקיסטן תגיע לשיא של פליטות פחמן, ומיד אחר כך תחל בירידה. בנוסף, גם סין והודו, המדינות שפולטות הכי הרבה פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, לקחו על עצמן התחייבויות מעורפלות בלבד[15][16].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
