Loading AI tools
תנועת תלמידים בתחום האקלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שביתת בתי הספר למען האקלים (בשוודית: Skolstrejk för klimatet), הידועה גם כ"ימי שישי למען העתיד" (FFF), נוער למען האקלים, שביתת אקלים או שביתת הנוער למען האקלים, היא תנועה בינלאומית של תלמידי בתי ספר שמפסיקים את לימודיהם כדי לקחת חלק בהפגנות בדרישה לפעול למניעת התחממות נוספת של כדור הארץ ושינוי אקלים. התארגנות תלמידים החלה לאחר שתלמידת בית הספר השוודית, גרטה טונברי, הפגינה באוגוסט 2018, מחוץ לפרלמנט השוודי, כשהיא אוחזת שלט בו נכתב "Skolstrejk för klimatet" ("שביתת בית הספר לאקלים").
תאריכי המאבק | 20 באוגוסט 2018 – מתמשך (6 שנים) | ||
---|---|---|---|
מקום | ברחבי העולם | ||
עילה | חוסר שביעות רצון מהפעילות של ממשלות העולם למען עצירת ההתחממות הגלובלית | ||
מטרה | הגברת הפעולות של ממשלות העולם למען עצירת ההתחממות הגלובלית | ||
הצדדים במאבק | |||
| |||
דמויות בולטות | |||
| |||
האירוע הגדול ביותר של מחאת תלמידים עולמית התקיים ב-15 במרץ 2019 בו שבתו כ-1.6 מיליון תלמידים ותלמידות מ-125 מדינות בעולם. התקיימו הפגנות ביותר מ-2000 מקומות ברחבי העולם[1]. בישראל היו כ-13 מוקדי מחאה, שהגדולים ביניהם הם תל אביב וירושלים, והשתתפו בהם כמה מאות תלמידים. מטרת המחאה היא לגרום לממשלות בעולם לעמוד בהסכם פריז ולחוקק חוקים למען האקלים[1]. שביתות מתקיימות מדי יום שישי במקומות שונים בעולם.
ב-12 בדצמבר 2015 נערכה ועידת האקלים בפריז. ועידה זו הייתה פורצת דרך במחויבות מדינות העולם לצמצום פליטת גזי חממה. על הסכם פריז חתמו רוב מדינות העולם, וביניהן ישראל[2]. כל מדינה הציבה לעצמה יעדים, והתחייבה לעמוד בהם. אף על פי שהמדינות הציבו לעצמן יעדים, לא כולן עמדו בהתחייבויות שלהן. על פי מחקר בכתב העת Nature, אף אחת מהמדינות המתועשות הגדולות לא יישמה את המדיניות שהתחייבה לה ולא עמדה ביעדי הפחתת הפליטות[3]. ב-20 באוגוסט 2018, גרטה טונברי, תלמידה שוודית שהייתה אז בכיתה ט', הפגינה מול בניין הפרלמנט השוודי בדרישה מממשלת שוודיה לעמוד בהתחייבויות שלה בהסכם פריז[4]. טונברי החליטה להפגין כל יום שישי מול בניין הפרלמנט השוודי למען האקלים, ובנובמבר 2018 תלמידים ברחבי העולם הצטרפו אליה[5].
המחאה נקראת מחאת ה-12 מכיוון שדו"ח ה-IPCC (וועדת האו"ם האחראית על מצב האקלים) אומר כי אם תושבי העולם ימשיכו לנהוג כפי שהם נוהגים כיום, בעוד כ-12 שנים הטמפרטורה העולמית הממוצעת תעלה ב-1.5 מעלות צלזיוס, והעולם יגיע לנקודת אל חזור.[דרוש מקור] כתוצאה מכך תעלה הסכנה לגלי חום כבדים, גשמים כבדים (בעיקר צפונית מעט לקו המשווה) המעלים את הסיכונים להצפות, יובש כבד במקומות (כדוגמת המזרח התיכון, ובין היתר ישראל) וכן הלאה. נכון לדו"ח ה-IPCC משנת 2018, הטמפרטורה העולמית עלתה כבר במעלה אחת מעל הטמפרטורה הממוצעת לפני המהפכה התעשייתית, דבר זה מורגש במקומות מסוימים ברחבי העולם. לעלייה של 2 מעלות במקום 1.5 תהיה השפעה הרסנית[6].
החל מנובמבר 2018, החלו להתארגן ברחבי העולם, שביתות תלמידים בהשראת טונברי. באוסטרליה אלפי תלמידים החלו לשבות בימי שישי תוך התעלמות מקריאתו של ראש הממשלה, סקוט מוריסון, "יותר למידה בבתי ספר ופחות אקטיביזם"[7]. בזמן שהתקיימה בקטוביץ' פולין, כנס במסגרת אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים, שבתו תלמידים בלפחות ב-270 ערים ברחבי העולם.[8] בדצמבר, הצטרפו לשביתות בתי ספר מקנדה[9], גרמניה, פינלנד, דנמרק[10], שווייץ[11], בריטניה וארצות הברית.[8] בפברואר 2019 נערכה השביתה הראשונה ביפן[12].
בגרמניה ובריטניה תלמידים דרשו לשנות את החוקים ולהוריד את גיל ההצבעה ל-16[13][14].
שרת הסביבה הבלגית, ג'וק שובליג', התפטרה ב־5 בפברואר 2019, לאחר שטענה שלסוכנות הביטחון הממלכתית היו עדויות לכך שביתות בית הספר בבלגיה הן קוספירציה. סוכנות הביטחון דחו את טענתה והיא אולצה להתפטר[15].
בבריטניה מעל ל-200 אקדמאיים, מתוכם מעל למאה פרופסורים, חתמו על מכתב תמיכה בשביתת בתי הספר למען האקלים. בין היתר במכתב נאמר כי "העובדות הטרגיות והנואשות" של משבר האקלים המפתח - והיעדר הפעולה המשמעותית של הפוליטיקאים - משאירים לצעירים אפשרויות מעטות אלא לקחת את העניינים לידיים[16].
ב-15 במרץ 2019, נערכו הפגנות ב-125 מדינות ברחבי העולם. כמיליון אנשים הפגינו ב-2000 אירועים שונים[17][18].
ב-24 במאי 2019, נערכה בפעם השנייה הפגנה ב-1600 ערים. הפגנה זו התקיימה במקביל לבחירות לפרלמנט האירופי 2019, במטרה להשפיע עליהן[19]. סקרים שנערכו באותה העת מראים שמשבר האקלים היה נושא חשוב עבור המצביעים בבחירות, בייחוד עבור המצביעים הגרמנים[20].
בין חמישה לתשעה באוגוסט 2019 נערכה באוניברסיטת לוזאן כנס בינלאומי בהשתתפות 450 צעירים מובילי שביתת בתי הספר מרחבי אירופה[21].
במסגרת שביתות האקלים שהתקיימו במהלך חודש ספטמבר 2019, השתתפו כארבעה מיליון מפגינים ברחבי העולם. צעירים לקחו חלק בהפגנות בכל רחבי העולם[22].
המחאה בישראל מאורגנת ומופעלת על ידי תנועת מחאת הנוער למען האקלים (ובשמה הנוסף Strike For Future Israel). יוזמת המחאה הישראלית היא ענבל וסלי, תלמידת תיכון הכפר הירוק לשעבר ופעילה במגמה ירוקה. הפעולה הראשונה של המחאה הייתה שביתה מהלימודים והפגנות במספר מוקדים ב-15 במרץ 2019. אירועים נוספים גדולים כוללים מחאה מול משכן הכנסת במאי 2019, שבוע אקלים שבו השתתפו במחאות אלפי בני נוער בין ה-20 ל-27 בספטמבר 2019, ומצעד בתל אביב בנובמבר 2019 שבו השתתפו כאלף בני נוער. בתנועה חברים כיום כ-800 בני ובנות נוער מכל רחבי הארץ.
מטרות המחאה הן:[23]
המחאה הישראלית משתפת פעולה עם ארגונים נוספים בארץ (כגון מגמה ירוקה, הורים למען האקלים, מורים למען האקלים, המרד בהכחדה ישראל וגרינפיס ישראל), ומשתתפת בארגון מצעד האקלים השנתי. התנועה מאוגדת תחת עמותת חיים וסביבה וחברה בקואליציית האקלים.
בוועידת האקלים בפריז ישראל התחייבה לעמוד ביעדים המוגדרים נמוכים ביחס לשאר מדינות המפותחות[24]. לדוגמה: הגעה ליעד של 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש בשנת 2030; 17% התייעלות אנרגטית בצריכת חשמל; 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות; 20% הפחתה בנסיעה פרטית וכדומה. אף על פי שמראש ישראל הציבה לעצמה יעדים נמוכים, היא לא עומדת בהם[25].
מלבד פעילות התנועה בשטח, היא פועלת גם:
בוועידת האקלים הישראלית הרביעית שנערכה בנובמבר 2019, זכתה מחאת הנוער למען האקלים במקום השני בפרס ע"ש נחמה ריבלין לקיימות, שמוענק לקמפיינים ויוזמות מקומיים וארציים שנחלו הצלחה יוצאת דופן בתחום הקיימות, במעמד בעלה, נשיא המדינה, ראובן ריבלין[34][35].
המחאה בארצות הברית צברה תאוצה כאשר גרטה טונברי יצרה קשר עם נערים אקטיביסטיים מקומיים, דוגמת ג'רום פוסטר השני, בניסיון ליצור שיתוף פעולה בין המוקדים. מספר ערים בארצות הברית הצטרפו לשביתות ואלו לוו גם בהפגנות של נערים מול הבית הלבן[36], הפגנות שהבשילו גם להיווצרותו של חוק האנרגיה המתחדשת של וושינגטון, חוק שאפתני במיוחד בהשוואה לחוקים דומים בעולם באותה שנה[37][36].
ב-15 במרץ 2019, המזכיר הכללי של האו"ם, אנטוניו גוטרש, צדד בשובתים והודה כי "הדור שלי לא הצליח להגיב כראוי לאתגר הדרמטי של שינויי האקלים. הצעירים מודאגים מאוד. לא פלא שהם כועסים."[38] בעקבות המחאה בחודש מרץ, הוא יזם כינוס דחוף בנושא האקלים לחודש ספטמבר. בישראל לא הייתה התייחסות של הממשלה למחאה[39]. בארצות הברית הבשילה המחאה לחוק שאפתני במיוחד בנושא אנרגיה מתחדשת[37][36].
אירועי המחאה היו גל ראשון של מחאות בינלאומיות. גל שביתות עולמיות נוסף התקיים במאי 2019, והגיע להיקף דומה יחסית[40], וגל השביתות השלישי שהתקיים בספטמבר 2019, על רקע פסגת האקלים של האו"ם (אנ'), הפך, על פי הערכות בתקשורת העולמית, לאירוע מחאת-האקלים הגדול ביותר בהיסטוריה[41][42].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.