Loading AI tools
עיר בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל. העיר ממוקמת במישור החוף, בין חלקו הדרומי של גוש דן לאזור הצפוני של שפלת יהודה, גובלת בבת ים מדרום מערב בחולון מדרום מזרח, צפונית לפלמחים, צפונית לנס ציונה, גובלת בצריפין במזרח ומשתרעת לאורך הים התיכון ממערב. העיר חלק מגוש דן וחברה בארגון פורום ה-15.
 סמל העיר ראשון לציון | |||||||||||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||||||||||
     | |||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל | ||||||||||||||||||||||||
| מחוז | המרכז | ||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | רז קינסטליך | ||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 41 מטר | ||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1882 | ||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | עיר 200,000–499,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 265,532 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 4 | ||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.4% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.26 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 4,475 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 43 | ||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[4] | 59,340 דונם | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 43 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת גוש דן רגילה)   ראשון לציון  מצפון: __ חולון, __ בת ים ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן מדרום: __ באר יעקב, __ נס ציונה, __ מועצה אזורית גן רווה ממערב: הים התיכון תחום בתוך שטח העיר: __ שפד"ן | |||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
7 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 67 | ||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4213 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 90 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל ראשון לציון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
| www.rishonlezion.muni.il | |||||||||||||||||||||||||
העיר נוסדה ב-31 ביולי 1882, טו' באב תרמ"ב, והוכרזה כעיר בשנת 1950. היא הוקמה כמושבה חקלאית ציונית; היא המושבה הראשונה שהקימו אנשי העלייה הראשונה.[6] בראשון לציון עוצב דגל ישראל; חודשה התרבות העברית – בייחוד בשפה ובחינוך. ב-1920 הוכרזה כמועצה מקומית וב-1950 הוכרזה כעיר ואם בישראל. בסוף המאה ה-20 התרחבה העיר מערבה וצפונה וגדלה באופן ניכר, והפכה לאחת הערים הגדולות בישראל.
"ראשון לציון" הוא צירוף מקראי הלקוח מספר ישעיהו:
רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלִַם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן
ראשון לציון נוסדה בשנת 1882[7] ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה, ועד שהוקם כדי לקנות קרקעות ולייסד מושבות של עובדי אדמה. חיים אמזלאג, סגן הקונסול הבריטי ביפו, רכש על שמו את אדמת עיון-קרא, ששכנה כ-12.5 ק"מ דרומית ליפו העתיקה, על שטח של 3,340 דונם. על שטח זה נבנתה המושבה ראשון לציון, שמקור שמה בפסוק המבטא את שאיפת בוניה לשיבת ציון: ”רִאשׁ֥וֹן לְצִיּ֖וֹן הִנֵּ֣ה הִנָּ֑ם וְלִירוּשָׁלַ֖͏ִם מְבַשֵּׂ֥ר אֶתֵּֽן” (ספר ישעיהו, פרק מ"א, פסוק כ"ז)
חיים אמזלאג, סגן קונסול בריטניה ביפו, רכש את אדמות עיון-קרא מידי מוסטפא עבדאללה עלי דג'אן. השלטונות העות'מאניים הערימו קשיים בפני המתיישבים ולא נתנו להם אישורי בנייה, אך העלימו עין עד לסיום הבנייה, שכן חששו מאי-נעימויות מצד סגן-הקונסול, שהאדמות נרשמו כרכושו. אמזלאג חתם בפני המתיישבים על הצהרה שכל המבנים והבתים על שטח זה לעולם לא ישתייכו לו.[8]
בט"ו באב ה'תרמ"ב (31 ביולי 1882) עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי המושבה. לפי התקנות הראשונות, עיבוד הקרקע צריך היה להתבצע בשיתוף, ללא חלוקה בין המתיישבים. מים הובאו בעגלה ממקוה ישראל ומבית דג'אן. מהמעיין המקומי "עיון קרא" ניתן היה להפיק רק מים לעבודת הבנייה, עד שנחפרה הבאר הראשונה.
בנובמבר 1882 החלו קבוצת הביל"ויים לעבוד בראשון לציון, לאחר שקרל נטר, מייסד מקוה ישראל, הבטיח להם אדמה במושבה ושלושה בתים שעמדו בבנייה אז. עם השלמת הבתים שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, הפר את הבטחתו של נטר ונתן את הבתים שהובטחו להם למשרתי ציבור במושבה, ועל כן חלק מהביל"ויים עברו לגדרה.
לאחר סבל גדול ותלאות רבות שנגרמו מפגעי הטבע וחוסר הניסיון בחקלאות, בא לעזרת המושבה הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד והקים בה את יקבי כרמל. יוסף פיינברג, אחד מעשרת המתיישבים הראשונים של ראשון לציון, התנדב לצאת לפריז בתום השנה הראשונה למושבה, ויצר קשר עם הברון רוטשילד באמצעות הרב הראשי של פריז - הרב צדוק כהן. הברון, התרשם והודיע, "כי יקציב 30,000 פרנק להשלמת הבאר, יבנה בתים לשש המשפחות העניות שהצטרפו למושבה ויעמיד גם גנן־אגרנום לעזרת המתיישבים[9][10] האגרונום שנבחר היה שאול הלזנר מבית הספר החקלאי מקוה ישראל, שהברון הורה לו ללמד את האיכרים כיצד לעבד את שדותיהם ולטעת עצי פרי. כמו כן, שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, מונה לפקח על ענייני הכספים.[11]
העזרה למתיישבי ראשון לציון הייתה תחילת פעילותו של הברון רוטשילד בארץ ישראל. היה זה בתום השנה הראשונה לקיום המושבה, שהייתה אז על סף התפרקות. רוטשילד סייע למתיישבים הראשונים במימון העמקת הבאר לעומק 48 מטר, עד שנמצאו מים. בהמשך הרחיב את עזרתו לסיוע כספי לתושבים, בשנים שנדרשו להכשרתם לעבודת האדמה ולהכנת האדמה לנטיעות. הוא שלח מומחים חקלאיים מצרפת כדי שידריכו את המתיישבים החדשים ואת האיכרים לגדל כרמי ענבים ולייצר יין – גידול זה נחשב המתאים ביותר לתנאי הארץ ולשיווק העולמי.
השדות הזרועים לא הניבו יבולי חיטה, והאיכרים נאלצו למשכן את האדמות כדי להתקיים. לאחר שהברון שילם את דמי המשכנתה, עברה אדמת ראשון לציון להיות בבעלותו. המושבה חדלה להיות עצמאית בסוף שנת תרמ"ג. היו בה אז 39 משפחות, שהסתכמו ב-135 נפשות. לאחר שבוטל כוחו של ועד המושבה, קבע שמואל הירש שאת כל עבודות החקלאות יעשו רק לפי ההוראות המקצועיות של האגרונום; בתמורה יקבלו מדי חודש תמיכה חודשית לקיומם. התוצאה, לפי משה סמילנסקי: "רוח האיכרים דוכאה וענייני המשק הוזנחו". הברון רוטשילד לא נענה לבקשות לשינוי ההסדרים. הירש מינה את יהושע אוסוביצקי לפקיד המושבה, שישב בה בקביעות.
אוסוביצקי הגיע לראשון לציון בשנת 1884, והתקבל בהתלהבות על ידי האיכרים והביל"ויים, שראו בו כאחד משלהם. בשנת 1885 נבחר אוסוביצקי להניף דגל רקום עם שני פסים וביניהם מגן דוד בצבע כחול, בראש התהלוכה לציון שלוש שנים למושבה. דגל זה, שנקרא אז דגל ראשון לציון, דומה לדגל ישראל, והייתה זו הפעם הראשונה שהוא הונף בפומבי בארץ ישראל.
אוסוביצקי רכש 3,000 דונם אדמה בעיון קרא ומכר חלקות לעולים בעלי רכוש שנטעו באמצעיהם הפרטיים כרמי גפנים. באופן כזה נוצרה שכבת איכרים שאינם תלויים בחסדי הברון. ביניהם היה מיכאל הלפרין, שייסד בראשון לציון "איגוד פועלים" ראשון בארץ. עם הזמן נהפך הלפרין לאחד המתנגדים החריפים לשלטון אוסוביצקי. שם המקום זוהה, באופן שגוי כנראה, עם מקומו המשוער של המעיין עין הקורא הנזכר בתנ"ך: ".. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (ספר שופטים טו, יט).[12]
בשנת 1886 החלו היחסים בין אוסוביצקי והאיכרים להתערער. הפקיד פיתח גינוני שררה, הטיל קנסות וקירב אליו מלשינים וחנפנים. המושבה התפלגה לשני מחנות: "רודפי שלום" ובראשם פיינברג, שהתנגדו לאוסוביצקי, ו"אגודת רעים", שתמכו בו וטופחו על ידיו. באפריל 1887 הגיע המתח במושבה לשיא. הלפרין שלח לחובבי ציון ברוסיה מכתב תלונה על אוסוביצקי. כשנודע לאוסוביצקי על המכתב, בערה בו חמתו. הלפרין נאלץ להתעמת עם אוסוביצקי והוא ציווה עליו להסתלק מיד מהמושבה. אירוע זה הצית את המרד במושבה. בינתיים שלח אוסוביצקי שליח למושל הטורקי ביפו והודיע לו כי פרץ מרד בראשון לציון. מיד נשלחה כיתת חיילים כדי לאסור את המורדים. החיילים ניצבו מול המתיישבים, וניתנה פקודה לטעון את הרובים אם המתיישבים יתנגדו למאסר. ברגע האחרון הגיע שמואל הירש מנהל מקוה ישראל, ושכנע את החיילים לעזוב, ואת המתיישבים – להתפזר. אוסוביצקי עזב את ראשון לציון ביחד עם הירש. המורדים חגגו את "ניצחונם", אך לא לאורך ימים.
ב-1 במאי 1887 הגיע הברון רוטשילד לביקורו הראשון בארץ ישראל. המורדים "התקפלו" לנוכח איומי הברון. הברון התנה את סליחתו לאיכרים בכך שפיינברג, שהיה ממנהיגי המורדים, יעזוב את המושבה, וזה עשה כן, משום טובת היישוב, לאחר שהופעל עליו לחץ רב. לאחר חמש שנים וחצי מכר פיינברג את נחלתו בראשון לציון ועבר לגדרה.
ערך מורחב – בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 1885–1889, על פי התכנון של המהנדס והאדריכל ברוך פפירמייסטר, והיה מוקד חשוב בחיי המושבה. בית הכנסת, שניצב על פסגת גבעה בקצה רחוב רוטשילד ובלט למרחוק, היה במשך שנים רבות אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה.
בניית בית הכנסת החלה נתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני, ובמצוקה כספית. כדי להתגבר על התנגדות השלטון בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. בניין הבית הושלם בזכות תרומה של הברון רוטשילד. בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות משני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של שנים-עשר שבטי ישראל.
בסמוך לבית הכנסת גם בית הספר העברי הראשון – "בית ספר חביב", והמוזיאון לתולדות ראשון לציון.
תחילת גידול הגפנים במושבה הייתה בהיסח הדעת. מיכל זלמן פוחצ'בסקי, שהיה גנן ומומחה לגידול גפנים, סיפר על הניסיון שהצליח וגרם לתחילת גידול גפנים על בסיס מסחרי באדמת ראשון לציון ובסופו של דבר לבניית היקב הראשון בארץ ישראל. מייסדי המושבה ניסו לגדל בשדותיהם חיטה, אך התאכזבו. בדרכם מיפו למושבה הבחינו תושבי ראשון לציון בצדי הדרך בשתילי הגפן המקומית. הם הביאו זמורות מהגפנים אל ביתם ושתלו אותם בגינה הביתית. בהנחה כי היות שהגפן היא אחד משבעת המינים שארץ ישראל משתבחת בהם, יש סיכוי כי שתילי גפן ישגשגו גם באדמת ראשון לציון, ואכן כך היה.
כשביקרה במושבה משלחת של מומחים חקלאיים מצרפת בשליחות הברון רוטשילד, היא בדקה את אפשרויות גידולי החקלאות במושבה. בסיורם במושבה נוכחו המומחים כי בגינות התושבים גדלות בהצלחה גפנים. הם חזרו לצרפת והמליצו בפני הברון לעודד את גידול הגפנים במושבות.
שתילי הגפנים גדלו בהצלחה, אך האיכרים עדיין לא הצליחו בנטיעת הכרמים על פני שטחים נרחבים. הברון רוטשילד החליט לסייע ושלח לארץ מומחה מיקביו "שאטו לאפיט רוטשילד", וזה הגיע למסקנה כי יש לבחור את מין הגפן המתאים לקרקע הארץ ומניב גפנים באיכות הראויה לייצור יין. הוא בחר את המינים המצליחים באירופה אך משום שמחלת הפילוקסרה, הפוגעת בשורשי הגפן, פשטה אז בכרמי אירופה, הציע לברון לייבא מהודו זמורות של גפנים, אשר יוכלו לשמש ייחורים. כך ניטעו הכרמים הראשונים בראשון לציון. עם סיום הנטיעה רחבת ההיקף הראשונה, הונחה אבן הפינה ליקבי כרמל מזרחי ונפתחה תקופה של שגשוג כלכלי בראשון לציון. הדוגמה של ראשון עברה לאחר מכן לשאר המושבות בארץ.
בשנת 1898 ביקר במושבה תיאודור הרצל, בראש משלחת ציונית שנועדה לפגוש את קיסר גרמניה בזמן ביקורו בארץ ישראל. באותו הזמן מנתה אוכלוסיית המושבה כ-400 נפש.[13]
במלחמת העולם הראשונה ידעה המושבה קשיים רבים: סגירת השווקים לחוץ לארץ, מכת הארבה בשנת 1915 והקרבות שהתנהלו בדרומה של המושבה בנובמבר 1917.
במרץ 1921 הגיע שר המושבות הבריטי וינסטון צ'רצ'יל לביקור בארץ ישראל, במהלכו ביקר בראשון לציון ונפגש עם איכריה. לאחר שובו ללונדון, חזר מספר פעמים על התרשמותו הרבה מהמושבה, כדי להצדיק את מדיניות הבית הלאומי היהודי של בריטניה.[14]
במהלך מלחמת העצמאות הפציצו מטוסי חיל האוויר המצרי את העיר ב-3 ביוני 1948. בהפצצה נהרגו 25 תושבים וחיילים והיו פצועים רבים.
ההתנכלויות נגד הנוסעים לראשון לציון וממנה גרמו להתמעטות הנסיעות וצמצמו כך גם את שירותי הדואר, עד שהעירייה הסדירה שירותי דואר מיוחדים באמצעות מכוניות משוריינות וגם הפיקו לשם כך את בול ראשון לציון.
בשנת 1996 הקימה עיריית ראשון לציון אנדרטה לחללי ההפצצה המצרית בקרבת צומת הרחובות הרצל ורוטשילד, לא הרחק מאתרי ההפצצה.
האנדרטה ניצבת על במה עגולה בכניסה לגן ציבורי. היא כוללת שני עמודי אבן ומעליהם שלוש פצצות בדרכן כלפי מטה - פצצות דמויות אלו שהוטלו מהמטוסים המצריים. בין העמודים שלט המביא את פרטי ההנצחה ושמות החללים.
בשנת 1950 ניתן לראשון לציון מעמד של עיר. העיר קלטה עליה והעולם התיישבו בעיקר בשתי שכונות מרוחקות מהעיר. שיכון המזרח במזרח ורמת אליהו במערב. בשנות השישים והשבעים העיר עברה תנופת בניה בשכונות הוותיקות של העיר, עם בניה רוויה שהחליפה את הבניה הישנה. הבנייה במערב זכתה לתאוצה עם היבחרו של מאיר ניצן לראש העיר בשנת 1983, באפריל 1988 צורף המושב נחלת יהודה לעיר. ובשנות התשעים החלו להיבנות שכונות שלמות על שטחי החולות הנרחבים שבין כביש 4 לחוף הים. כאשר עוד לפני בניתם כבר בתחילת שנות התשעים מתחם מב"ת מערב הצמוד לחולון הפך להיות מוקד תעסוקה ובילוי, אך בעיקר היה ידוע במרכזי הקניות הרבים שבו ובראשם קניון הזהב שהביאו לעיר את המיתוג של "עיר הקניונים", באותה תקופה גם נחנך הסופרלנד. באותו עשור השכונות הוותיקות של העיר קלטו עשרות אלפי עולים חדשים מברית המועצות ואתיופיה. הבניה של "עיר חדשה" במערב לצד קליטה של עולים חדשים הפכו אותה מהעיר התשיעית בגודלה בישראל ב-1983 לרביעית בגודלה ב-1995.
בשנות ה-2000 הוקמה בעיר קריית הלאום, בה רוכזו בית משפט השלום ומשרדים מרכזיים של המוסד לביטוח לאומי ומשרד הפנים. בשנת 2009 נפתח לתנועה במלואו כביש 431 המחבר את ראשון לציון עם העיר מודיעין-מכבים-רעות אך גם עם כבישים חשובים כמו כביש 1, כביש 40 וכביש 6 במזרח וכביש 4 וכביש 20 במערב. ניצן כיהן כראש עיריית ראשון במשך 25 שנה, עד שהוחלף בדב צור בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008. ב-2010 נפתחו בראשון שני מרכזי מסחר גדולים: סינמה סיטי במערב העיר וחנות איקאה באזור התעשייה מעוין שורק ליד הכביש לפלמחים. בעשור השני של המאה ה-21 החל דוב צור בגל שיפוצים נרחב בראשון הוותיקה ובמזרח ראשון, שכללו: שיפוץ כבישים ומדרכות, שיפוץ חזות בתים משותפים (חלקם במסגרת תמ"א 38), הקמת גינות ומזרקות ברחבי העיר, שיפוץ המדרחוב, שימור ושחזור מבנים עתיקים, הקמת גן בעברית וכן שיפוץ הכניסה הצפונית לראשון והקמת טיילת המכבים לצידה. אחד מהמהלכים השנויים במחלוקת היה הריסת המבנים הישנים של הגימנסיה הריאלית והקמת מבנה חדש ומודרני במקומם.
בעשור השני של המאה ה-21 נסגר היקב העתיק של יקבי כרמל והופסקה הפעילות בו. כיום המבנה ניצב נטוש למחצה כשבשטחו חניון זמני. העירייה ומספר יזמים הגישו תוכנית להקמת מגדלי מסחר ומגורים על מבני היקב המודרניים בעוד שמבני היקב ההיסטוריים (בהם "הבניין האדום" שחזיתו פונה לרחוב) ישומרו וישמשו כמוזיאון ואתר תיירות. התוכנית הנ"ל שנויה במחלוקת וטרם אושרה סופית.
בשנת 2019 החלה הקמת מתחם ה-1000 – רובע עסקים ותעשיית היי-טק בשטח 1,000 דונמים (1.0 קילומטר רבוע) ליד אגמון הסופרלנד[15][16] והקמת שכונות הנרקיסים,[17] הנוריות וחלום ראשון החדשה.
כעת מורכבת העיר משני חלקים עיקריים:
במאה ה-21 ראשון לציון כמעט שלא סבלה מפיגועי טרור. עם זאת, בעיר אירעו מספר פיגועים שבוצעו על ידי מחבלים פלסטינים:
סמל העיר הוזמן על ידי המועצה המקומית לציון יובל השישים לעיר.[22] הסמל מורכב ממספר אלמנטים הקשורים לראשיתה של ראשון:
דגל ראשון לציון מורכב ממלבן כתום, לציון פרדסי פרי ההדר הרבים שהיו בעיר, שעליו מוטבע סמל העיר בירוק על גבי לבן.
לעיר נכתב המנון מאת ריקה ברקוביץ שהולחן על ידי נחום הימן. קדם לו "המנון המושבה" מאת אריה ליפא שביט.[23][24]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2024 (אומדן), מתגוררים בראשון לציון 265,532 תושבים (מקום 4 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.4%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 88.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 12,487 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[25]
לפי נתוני מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, נכון לסוף רבעון הראשון (31 במרץ) של שנת 2019, היו בראשון לציון 252,190 תושבים.[26] פריסתם בשלושת האזורים העיקריים בעיר היא כדלקמן: במרחב מזרח (מזרח העיר עד כביש 412) כ-38%, במרחב תיכון (בין כביש 412 לכביש 4) כ-23% ובמרחב מערב (מכביש 4 ועד לים התיכון) כ-39%. הנשים בראשון לציון מהוות 51% מהאוכלוסייה העירונית ואילו הגברים 49%. 43,180 מתושבי העיר הם עולים חדשים.
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:[27]
בראשון לציון פועלים שלושה עשר בתי ספר תיכוניים מקיפים, מהם תיכון אחד דתי (מקיף ב' "אוריה"). אלו הם בתי ספר שש שנתיים מכיתה ז' ועד י"ב, בעקבות רפורמה של ראש העיר דב צור בשנת הלימודים תשע"א, "לומדים שש-שש", לביטולן של חטיבות הביניים. כל התיכונים בראשון מציעים הן לימודים עיוניים במגוון תחומים והן לימודיים מקצועיים/טכנולוגיים ולכן נקראים "מקיף". בנוסף קיימת בראשון לציון ישיבה תיכונית (בני עקיבא) ואולפנה ("עלמא ע"ש מיכל קלדרון ז"ל").
הראשון מבין התיכונים בראשון לציון שנחשב לתיכון מקיף הוא הגימנסיה הריאלית ע"ש אליעזר קררי (מקיף א'), שנוסד בשנת 1939, ומתוקף כך זוכה לתואר "התיכון הוותיק ביותר בראשון לציון" והתיכון החמישי בוותק שלו בישראל. בנוסף לאחוזי הצטיינות גבוהים, לגימנסיה גם נבחרת כדורסל המתחרה בליגת העל בכדורסל לבתי ספר תיכוניים וזו זכתה ב-3 אליפויות.
בראשון לציון נוסדו גן הילדים העברי הראשון ובית הספר העברי הראשון בעולם, "בית ספר חביב", בו כל הלימודים התנהלו בעברית ואחד ממוריו היה אליעזר בן-יהודה, ממחיי השפה העברית. במסגרת "בית הספר חביב" תחילה, הוקם בשנת 1986 "מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים" המספק העשרה בתחומים שונים כגון מדעים, טכנולוגיה, פילוסופיה, לוגיקה, אמנות, מוזיקה ומדעי הרוח לילדים שהובחנו כמחוננים בכיתות ג'–ט'.
במערב העיר נמצא הקמפוס של המסלול האקדמי המכללה למינהל, ובו לומדים מנהל עסקים, כלכלה, משפטים, עיצוב פנים ומדעי המחשב. מוסד אקדמי נוסף בסמוך לשכונת נווה ים – "המכללה למדעים ראשון לציון" – שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה.
נכון לסוף שנת 2013, 26 בתי ספר לוקחים חלק בפרויקט העירוני "הגגות הסולאריים" לייצור חשמל באופן ירוק. בכל בית ספר הותקנו פאנלים סולארים על שטח של כ-600 מ"ר ובסך הכל למעלה מ-15 דונם של פאנלים סולאריים בכל בתי הספר. המערכות מייצרות 50 קילוואט שעה כל אחת, ובסך הכל כ-1.5 מגה-ואט.[28]
התזמורת העברית הראשונה בארץ ישראל הייתה האורקסטרה של ראשון שהוקמה ב-1895 ונהפכה למוסד התרבותי החשוב במושבה הצעירה. האורקסטרה הופיעה בבית העם (מבנה קטן שעדיין קיים ומשמש לפעילויות תרבות) ובגן המושבה. מנצח האורקסטרה כיום הוא מיכאל יערן.
את תזמורת האורקסטרה ירשה התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, שהוקמה בשנת 1988 על ידי מאיר ניצן ושמעון כהן. מאז 1989 היא משמשת כתזמורת הבית של האופרה הישראלית.
היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן, אשר כיהן במשך 25 שנה כראש העירייה של ראשון לציון, הוא המרכז התרבותי של ראשון, נחנך בשנת 1998, עם אולם להצגות וקונצרטים. באולם 686 מקומות ישיבה, בטרקלין 201 מקומות ישיבה, וביציע עליון 83 מקומות ישיבה. בהיכל התרבות שני אולמות קטנים לסדנאות אמן. מאז פתיחתו הועלו בהיכל מאות הצגות ומופעים והוא זכה להצלחה רבה המתבטאת במספר מנויים גבוה. במרחק קצר מהיכל התרבות עומד Friends, אולם "מופת" לשעבר, הניצב בסמוך לבית הסתדרות העובדים במרכז העיר. בעבר שימש המקום אולם הבית של התיאטרון השחור היחיד במדינה שנקרא "פנטאזי" בראשו עומד השחקן ליאור כלפון.
בראשון לציון יש מוזיאון ומרכזים לתולדות הציונות וראשון, ביניהם "מוזיאון ראשון לציון", הכיתה המשוחזרת בבית ספר חביב ובית זרובבל חביב (מדרשה לחקר הציונות). כמו כן מצוי בעיר בית יד לבנים (בניין הפקידות הישן של הברון רוטשילד) המוקדש להנצחת בני העיר שנהרגו במערכות ישראל ומשמש גם לקיום פעילויות תרבות.
כמו כן, נפתח בראשון לציון מוזיאון יעקב אגם לאמנות. המוזיאון, יוזמה משותפת של עיריית ראשון לציון והאמן המוכר בעולם כאבי התנועה הקינטית, מציג יצירות פורצות דרך משישה עשורים של עשייה בינלאומית, אשר הוצגו בעבר במוזיאונים ובאוספים נחשבים.
החל משנת 1989 מתקיים בראשון כל סוכות פסטיבל חג היין,[29] בהמשך שונה שמו לפסטיבל "הילולים",[30] והחל משנת 2008 נקרא "פסטיבל ראשון לציון לזמר עברי".[31]
לכבוד חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל נערך לראשונה כנס "לשון ראשון" המוקדש לשפה העברית.[32] מאז הוא נערך מדי שנה.[33]
בין השנים 1998–2013 התקיים ב"אמפיפארק" (אמפיתיאטרון במערב העיר, ליד החי-כיף) ביום העצמאות מופע "רוק עצמאות" בו מיטב אומני הרוק של ישראל הופיעו במרתון מהערב עד הבוקר שלמחרת.[34] הפסטיבל בוטל מאחר שלא היה כלכלי והפסיד כספים בשנותיו האחרונות.[35] באמפיתיאטרון גם מתקיימות הופעות בינלאומיות עם אומנים אורחים.[36] בשנים 2013–2015 נבנה ה"אמפיפארק" החדש "לייב פארק" ליד אגמון הסופרלנד כחלק מפיתוח פארק האגם במערב העיר.[37] אמפיפארק זה הוא הגדול בישראל מכיל כ-20,000 איש, מתוכם 4,000 בישיבה.[38]
אחד מאזורי הבילוי של ראשון לציון נמצא בבתי הקפה והמסעדות ברחוב רוטשילד בעיר.[39] אזור נוסף הוא מתחם "הרובע" הנמצא באזור התעשייה הישן בצפונה של העיר, מזרחית ל"דרך המכבים". מתחם זה תוכנן בשנת 2011 על ידי מייזליץ-כסיף אדריכלים ושופץ בשנת 2012. הוא כולל מדרחוב וכיכר מרכזית ברחוב משה בקר ומגוון רב של מועדונים, בתי קפה ומסעדות. במקום נערכות תערוכות גרפיטי (כגון של האמן Dede), מסיבות רחוב והופעות חיות.[40]
מוקדי פנאי ובידור נוספים במערב ראשון הם הסופרלנד (פארק שעשועים) וחוף הים. חוף הים כולל טיילת, חוף רחצה, מסעדות ובתי קפה. בחוף קיים גם אזור המיועד לגולשים, ובו מועדון גלישה.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 פעלו בעיר קניונים רבים, ולכן כונתה "עיר הקניונים". כיום נותרו רק שישה בולטים: "קניון רוטשילד" במרכז העיר, "קניון הזהב", הגדול ביותר באזור הקניונים של ראשון לציון מערב, "קניון שער ראשון" המתפקד כתחנה המרכזית החדשה במערב ראשון, קניון ה-"סינמה סיטי" באזור התעשייה במערב העיר ובו משולב גם בית קולנוע, "קניון הבאר" במערב העיר וקניון עזריאלי ראשונים ליד מחלף ראשונים בדרום-מזרח העיר. הקניונים כוללים מגוון רב של חנויות, מסעדות, בתי קפה ובעבר בתי קולנוע רב-אולמיים. בנוסף, בקניון הזהב ישנו אזור המוקצה למשחקי וידאו ("ארקייד") ומיני-באולינג, שדרת הצעירים עם חנויות אופנה ייעודיות וכן שדרת נעליים. ב-2008 החלו עבודת שיפוץ קניון הזהב והגדלתו, וביולי 2011 נפתח חלקו החדש של קניון הזהב ובעתיד יפתח בו גם מתחם IMAX שנועד להחליף את בית הקולנוע גלובוס, שנסגר ב-2010 עקב פתיחת הסינמה סיטי. בנוסף לכל אלו קיימים מרכזי קניות נוספים במערב כמו "חונים קונים" מרכז "G1 (הצלחת יחזקאל לשעבר)", שידוע כמתחם קניות פתוח, ומרכזים מסחריים נוספים הפרוסים ברחבי העיר.
ב-17 במרץ 2010 נפתחו במערב ראשון מתחמי G2 ו-G Cinema City הכוללים את סינמה סיטי ראשון לציון, מגה-קומפלקס הכולל 26 אולמות קולנוע, מסעדות וחנויות. מחוץ למתחם מוצגת תערוכת בובות ענק אנימטרוניות של דינוזאורים, ובגג המתחם יש קאנטרי קלאב ומכון כושר.
ב-19 ביולי 2012 נפתח למבקרים פלאנט, מגה-קומפלקס נוסף של קולנוע. בדצמבר 2022 הופסק שיתוף הפעולה עם חברת יס, והשם שונה ל"פלאנט". המקום נבנה ליד הסופרלנד כחלק מפיתוח של אזור האגם בעיר. המתחם החדש כולל 24 אולמות קולנוע, בהם גם אולמות IMAX, ואולמות ארבעה ממדים. בנוסף, קיימים במקום שני אולמות אירועים ומספר מסעדות אשר צופות על אגמון הסופרלנד. תוך בניית המתחם, שופץ אזור האגם והוקמה עליו טיילת דואה. ב-2018 נפתח ליד אגמון הסופרלנד האמפיפארק "לייב פארק" המשמש להופעות מוזיקה ובו כ-20,000 מקומות עמידה.
ב-16 במרץ 2017 נפתח במזרח ראשון במתחם תחנת הרכבת הראשונים קניון עזריאלי ראשונים, מרכז קניות ומגדל משרדים. הקניון כולל כ-20,000 מ"ר של חנויות ומסעדות, ומגדל המשרדים כולל כ-32,000 מ"ר ב-14 קומות. מתחת לקניון יש חניון תת-קרקעי בן חמש קומות ובעל קיבולת של 1,500 מקומות חנייה.
לראשון לציון קבוצת כדורסל בליגה הלאומית בכדורסל מכבי ראשון לציון, וקבוצת כדורגל בליגה הלאומית, הפועל ראשון לציון.
בכדוריד שולטות הקבוצות המקומיות בענף בישראל זה כמה עשורים. מאז עונת 1984/85 זכו הפועל ראשון לציון ומכבי ראשון לציון בכל האליפויות של ליגת העל בכדוריד למעט בעונות 2001/02 ו-2013/14. שחקניה הידועים של הפועל ראשון לציון הם עידן מימון, השוערים ולדימיר זייקמן ואנדריי קמישב והדוגמן דודי בלסר. שחקניה הידועים של מכבי ראשון לציון הם דוד עמר, יואב נאמן הקפטן וגם המאמן המצליח גלעד מאור. נבחרת הכדוריד של בית הספר "עמית עמל" (מקיף ג') זכתה פעמיים באליפות העולם לבתי ספר תיכוניים.
בשחמט, מועדון השחמט "פלדקליין" ראשון לציון, הנקרא ע"ש אברהם פלדקליין, אחד מאחד-עשר בני המושבה שנהרגו בקרב ליד גן-יבנה בינואר 1948, הוא אחד הטובים בארץ וזכה שלוש פעמים באליפות המדינה. בשורותיו משחקים מבכירי השחקנים, בהם בוריס גלפנד. בתקופה מסוימת, גארי קספרוב שיחק מספר משחקים בשורותיו. המועדון משקיע הרבה בטיפוח הנוער וכל יום שישי מתקיימות במועדון תחרויות ליגה עירונית לנוער, שהפכו למסורת.
בהתעמלות אומנותית, בראשון לציון ישנה נבחרת מקצועית "הפועל ראשון לציון". בנבחרת מתעמלות מכל הגילאים, הייתה מספר שנים אלופת המדינה ויצגה את ישראל פעמים רבות בחוץ לארץ. הספורטאית הבולטת של הנבחרת היא לינוי אשרם, שזכתה במדליית זהב אולימפית במשחקים האולימפיים טוקיו 2020, בנוסף למדליות רבות בתחרויות בינלאומיות.
בנוסף, תושב העיר ארטיום דולגופיאט זכה במדליית זהב אולימפית בהתעמלות מכשירים (תרגיל הקרקע) באולימפיאדת טוקיו (2020).
בענף האופניים ראשון לציון ידועה כעיר ידידותית לרוכבים עם שבילי אופניים המתחילים בפארקים בשכונות המערב לאורך שדרות משה דיין המובילות לחוף הים. בתחומים התחרותיים כמו מרוצי אופני כביש בולטים רוכבים שזכו באליפויות ישראל: צחי בויגן (1999), דניאל הלסטוך (2001), איתי ליפשיץ (2002), מקסים בורלצקי (2006) ונתי הורטיג (2008).
במחול, בראשון ישנם מספר בתי ספר לריקוד כגון: המרכז הישראלי הראשון למעודדות בהנהלת יעל בריינס "C.D.A" "גוף ראשון", "לילך פרידמן", "הסטודיו של דבי", "דנס" ו"קצב הגוף". בראשון לציון ישנן שלוש להקות המייצגות את העיר, מבית הספר למחול "שובל" של ורדה שובל, הלהקות הן "גוונים" "הילולים" ו"ניצנים ראשונים".
בטיסנאות, בראשון ישנו מועדון של קלוב התעופה לישראל, אשר בו מתקיימים חוגים לבנייה והטסת טיסנים, והשתתפות בתחרויות הארציות. למועדון הישגים רבים, ביניהם - המועדון המצטיין (מקום ראשון) במשך 3 שנים, אלוף עולם לנוער, וזכיית נבחרת ישראל (שכללה את חברי המועדון) במקום הראשון באליפות העולם ובאליפות אירופה לנוער.
בהוקי קרח, בראשון קיימות 2 קבוצות בוגרים ומספר קבוצות נוער וילדים. קבוצת ראשון דווילס היא אלופת ישראל לעונת 2014/2015, עונה שלישית ברציפות.
בהוקי רולר, בראשון קיימות 4 קבוצות בוגרים ומספר קבוצות נוער וילדים. קבוצת ראשון דווילס מובילה את ליגת העל בשנים האחרונות אך ללא אליפות מאז שנת 2008.
בראשון לציון פועלים שני סקייטפארקים. האחד כחלק מפארק נאות שקמה במערב העיר והשני כחלק ממרכז הנוער בצומת הרחובות תש"ח – הרצל.[41]
ב-17 בנובמבר 2011, זכתה ראשון לציון במכרז של המועצה להסדר ההימורים בספורט לבניית היכל ספורט רב-תכליתי הכולל 7,000 מקומות ישיבה ועומד בתקן הבינלאומי לאירוח אירועי ספורט בינלאומיים שונים.
ב-17 באפריל 2012, הודיעה עיריית ראשון על הקמת מבנה חדש למועדון גלישת הגלים בחוף ימה, המקום נקרא "מועדון הגלישה העירוני" חוף הגולשים.
בראשון לציון מספר מגרשי ספורט. אצטדיון הברפלד אשר משמש את קבוצת הכדורגל, בית מכבי המשמש את קבוצת הכדורסל העירונית ואת קבוצת מכבי ראשון לציון בכדוריד, ומגרש ההוקי רולר של ראשון לציון, מגרש הוקי רולר מקצועי, הראשון ומבין היחידים בארץ שבנוים לפי התקן של IIHF. אצטדיון האתלטיקה העירוני שמשמש לאימונים של ספורטאים, שחלקם רשומים במועדון האתלטיקה של מכבי ראשון לציון. האצטדיון שואף להשיג דירוג בינלאומי גבוה יותר מאצטדיון האתלטיקה הדר יוסף בת"א ולארח בו חלק מהתחרויות הישראליות בענפי האתלטיקה וכן תחרויות בינלאומיות.
בראשון פועלות מספר בריכות שחייה, בהן הבריכה העירונית בשיכון המזרח, קאנטרי ההסתדרות ברחוב בן-גוריון וקאנטרי "גלי הדר" בדרום העיר.
הפארק העירוני הוותיק והמפורסם ביותר בראשון לציון הוא גן המושבה שבמרכז העיר, המשתרע בין המדרחוב בצפון לרחוב הכרמל בדרום, מזרחית לשדרות הרצל, וכולל מספר אתרים היסטוריים. הגן שופץ בשנות ה-90 של המאה ה-20.
במערב החדש מספר רב של פארקים עירוניים גדולים, בהם פארק החולות בדרום המערב החדש, פארק הזיכרון, פארק חסידי אמות עולם ובו אנדרטה לזכר השואה, פארק ערים תאומות וכן גנים במרכזי שכונות כגון נאות אשלים ונאות שקמה. ב-2008 החל ראש העיר דב צור בשיפוץ והקמת פארקים חדשים בעיר הישנה ובמזרח ראשון. גינות רבות שופצו והוקמו פארקים חדשים, הבולטים שבהם הם גן מנהיגי האומה (הידוע גם בשם גן המנהיגים ומוקדש למנהיגי המדינה ולתומכי הקמת מדינת ישראל באו"ם) בשכונת כצנלסון סמוך לשדרות ז'בוטינסקי, גן בעברית בצפון-מזרח העיר ליד צריפין המוקדש לשפה העברית, גן הפיזיקה בשכונת נחלת יהודה וגן המוזיקה ליד דרובין.
בראשון יש גם טבע עירוני. בעבר היו בראשון פרדסים ושטחים פתוחים רבים, בהם שדות שופעי פריחה. עקב הרחבת העיר ובנייה במרכזה רבים מהם נעקרו ונהרסו לטובת בניית שכונות חדשות (כגון מישור הנוף). כיום נותרו שדות טבעיים בדרום העיר, ליד כביש 431 וכן בצפון העיר, סמוך לבית העלמין הישן. מדרום לראשון וליד נס ציונה נמצאת גבעת האירוסים, שמורת טבע קטנה של גבעת כורכר הכוללת פריחה רבה של אירוס הארגמן, כלנית מצויה, רותם, אלקנת הצבעים, חרצית עטורה ועוד. במערב העיר נמצאים חולות ראשון לציון ובהם מגוון ביולוגי רחב של בעלי חיים וצמחים המותאמים לחיים בחולות. כיום מאוים מגוון זה על ידי הבנייה הרבה באזור והפיתוח המואץ בעשורים האחרונים במערב העיר. ממערב לנתיבי איילון דרום נמצאים שני אגמים שהוקמו ב-1992: אגמון הסופרלנד ואגם הנקיק, המהווים מקום מפלט ועצירה למינים רבים של עופות מים, ציפורים נודדות, חרקים ובעלי חיים נוספים, כגון תנים. אגמים אלה הפכו ליעד צפרות חשוב באזור גוש דן ומהווים דוגמה לטבע עירוני בישראל. בין ראשון לציון ופלמחים נמצאת גבעת חומרה ובה פריחה רבה ומגוונת, הכוללת את אירוס הארגמן, כלנית מצויה, חרצית עטורה, צבעוני השרון, שקדייה, חמציץ נטוי, אלקנת הצבעים, סביונים, נורית אסיה, שום תל אביב ועוד.
במהלך שנת 2019, נערך סקר טבע עירוני ראשון-לציון . בסקר מופו ערכי החי והצומח בעיר.
בינואר 2021 הוכנה תוכנית לשימור עצים עתיקים בראשון לציון, במסגרתו תועדו אלף העצים הוותיקים ביותר בעיר.
במרץ 2023 החל סקר יונקים קטנים, בתוך מטווח 24 במערב העיר, ובשטח הסובב לו, כדי להעריך אותו מבחינה חשיבותו האקולוגית. אחרי ארבעה חודשי סקר, נתגלו פרטים רבים של מריוני חולות, גורים וצעירים, מין אנדמי שקיים רק בישראל וכמעט נכחד מכל אזור התפוצה שלו.[42][43]
בתוך העיר גינות פרטיות רבות ושטחי מעזבות בהם פורחים פרחים רבים כגון סביונים, מרור הגינות, חמציץ נטוי, חרצית עטורה, פרג אגסני וגדילן מצוי. צמחי גינון נפוצים בעיר הם היביסקוס, סיגלון חד-עלים ופלומריה ריחנית.
מועצת העיר ומוזיאון ראשון לציון התקינו את שביל הראשונים העובר דרך רבים מאתרים אלו.
כביש 4 חוצה את ראשון לציון לראשון הישנה (מזרח ומרכז) ולראשון החדשה (מערב ראשון). בקטע בו הוא חוצה את ראשון נקרא הכביש "דרך צה"ל". מדרום העיר נפתח כביש 431, שהוא כביש מהיר המחבר את ראשון עם מחלף פלמחים וכן עם כביש 40, כביש 6, כביש 1 ומודיעין. מספר מחלפים מהווים כניסות חשובות לראשון: מחלף ראשון לציון, מחלף גן רווה ומחלף ראשון דרום בכביש 4, מחלפים מחלף משה דיין ומחלף רבין בכביש 20 ומחלפים מחלף עין הקורא, מחלף קריית ראשון, מחלף ראשון דרום ומחלף ראשונים (לשעבר צומת גן הוורדים) ומחלף נס ציונה בכביש 431.
כביש חשוב נוסף החוצה את ראשון הוא כביש 412. בקטע שבין צומת בית דגן לרחוב פיק"א הוא נקרא "דרך המכבים" ובקטע שבין פיק"א לצומת ראשונים (גן הוורדים) הוא נקרא "שדרות הרצל" או "רחוב הרצל". קטע זה הוא עורק מרכזי בראשון הישנה ובו נמצאים בתי עסק רבים וכן התחנה המרכזית הישנה. וכך גם כביש 441 המקשר בין חוף הים למרכז העיר וידוע כ"דרך משה דיין" במערב העיר, וכ"רחוב ז'בוטינסקי" במזרח העיר.
בראשון לציון תחבורה ציבורית הכוללת אוטובוסים, רכבת. בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת ראשון לציון – הראשונים בדרום העיר, ליד צומת ראשונים (גן הוורדים), שנפתחה בשנת 2003, ותחנת הרכבת ראשון לציון – משה דיין במערב העיר, שנפתחה בשנת 2011.
התחנה המרכזית החדשה (המשולבת בקניון שער ראשון), הנמצאת ליד מחלף גן רווה החליפה ב-1998 את התחנה המרכזית הישנה, שמוקמה במרכז העיר ברחוב עין הקורא. מסופים עירוניים חשובים הנם מסוף קניון הזהב, מסוף אזור התעשייה הישן, מסוף הנמצא במתחם האלף ומסוף רכבת הראשונים. כמו כן קיים מסוף אבי האסירים, משם יוצאים קווי האוטובוס של חברת "דן". את השירות העירוני ואת רוב השירות הבינעירוני מפעילה "אגד", אך ישנם גם קווים של "דן","מטרופולין", וקווים.
בעיר קיימות עבודות על הקו הירוק של גוש דן, וכן אמורים לעבור בעיר קו המטרו M1. בנוסף לקו החום אשר אמור לחצות את העיר ממזרח למערב.
|
מזרח ראשון
|
מרכז ראשון ומערב ישן
|
מערב ראשון
|
נתוני האוכלוסייה מעודכנים לשנת 2018.[48]
שכונת (ה)ראשונים, הכוללת את גן נחום, היא אחת השכונות הוותיקות בראשון. היא משתרעת מרחוב הכרמל בצפון עד לשדרות נים בדרום, ומרחוב נורדאו והפלמ"ח במזרח עד לשדרות הרצל במערב. הכניסות העיקריות לשכונה הן מרחוב אבי האסירים, רחוב נורדאו ורחוב סוקולוב. בחלק הדרומי של השכונה הבנייה היא נמוכה וכוללת בעיקר בתים פרטיים. בחלקה הצפוני הבנייה גבוהה וכוללת בתים משותפים. בשכונה מספר גינות קטנות. בשכונה מספר גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים: בית ספר ממלכתי ("הדרים"), בית ספר ממלכתי-דתי ("סיני"), חטיבת ביניים ("זלמן ארן"), תיכון מקיף ("גימנסיה גן-נחום") והקונסרבטוריון העירוני. בשכונה יש מספר בתי כנסת, ובהם בית הכנסת המרכזי של הזרם הדתי-לאומי ולידו סניף של בני עקיבא. עקב הקרבה לבתי כנסת ובית ספר ממלכתי-דתי בשכונה יש אוכלוסייה דתית גדולה יחסית ואחד הרחובות אף סגור לתנועה בשבת. בחלק הדרום-מערבי של השכונה, סמוך לקריית החינוך גן נחום, נמצא היכל הספורט גן נחום (אולם ספורט ומגרש כדורסל) ולצידו מסוף אבי האסירים (מסוף תחבורה ציבורית). ליד מסוף זה ישנם מספר מבני ציבור, בהם מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים ומרכז חינוך מדעי. צמוד לשכונה, מצפון לה, נמצא היקב העתיק של ראשון, שהיה פעיל עד העשור השני של המאה ה-21. שכונת ראשונים היא השכונה הדרומית ביותר בראשון הוותיקה, ומדרום לה נמצאים תחנת רכבת הראשונים וקניון ראשונים. בשכונה גרים כ-14,000 תושבים.
שכונת אברמוביץ' היא אחת השכונות הוותיקות בעיר, היא משתרעת בין רחוב הרצל במזרח לרחוב ז'בוטינסקי במערב, וגובלת בצפונה בנחלת יהודה. בשכונה ממוקמים מבני ציבור, לרבות היכל התרבות, תחנת המשטרה, תחנת מגן דוד אדום (בה שוכן המוקד הטלפוני של מרחב איילון) ומועדון השחמט. למרות סממנים אורבניים רבים, כמו מגדלי סנטרל המשקיפים על העיר, מרכז רוטשילד ומוסדות פיננסיים, היא שומרת על צביון, שקט, בנייה נמוכה וצמחייה רבה. מרבית צעירי השכונה לומדים בבתי ספר שדורגו גבוה במבחני המיצב התשע"ג. בשכונה גרים כ-16,000 תושבים.
רמב"ם היא שכונה במזרח-מרכז ראשון לציון, מהשכונות הוותיקות בעיר והמאוכלסת ביותר בהן. השכונה משתרעת בין רחוב הרצל במערב לרחוב גבעתי במזרח, ובין רחוב פיקא בצפון לרחוב ירושלים בדרום. בחלקה הדרומי-מערבי נמצא המתחם ההיסטורי של ראשית המושבה. מתחמים היסטוריים נוספים הם מתחם המגורים הראשון של עולי תימן ברחוב נחמה ושכונת האורפלים. בפינת הרחובות גבעתי-ירושלים ישבו גרעיני עליה לקיבוצים שדה נחום (1929–1936), רביבים (1938–1948) ונצר סירני (1948). בשכונה נמצאים בתי הספר "רוזן", "תרבות", "חביב", "מעלה שמעוני" (ממ"ד), בית ספר חרדי לבנות "בית יעקב" ובית ספר חרדי לבנים "חפץ חיים". מוסדות נוספים בשכונה הם המועצה הדתית המקומית, בניין יד שרה, "ספריית רוזן" ואולם ספורט ששוכנים בצמוד לבית הספר "רוזן". בשנים האחרונות השכונה פותחה לאחר שנים של הזנחה, הפיתוח כלל בין היתר שיפוץ בניינים ובניית חדשים ושיפוץ גינות ישנות. כיום, השכונה נחשבת למפותחת ומתקדמת, בצמוד למרכזי קניות רבים וגנים שונים. בשכונה גרים כ-32,000 תושבים.
ערך מורחב – שכונת רמז
השכונה מכונה "המערב הישן" של ראשון לציון, משום שעד שנות ה-80 של המאה ה-20, עת נבנו שכונות במערב העיר, הייתה השכונה הקרובה ביותר לחוף הים.
ראשיתה הייתה ב-1933, בבית בודד בקצה המושבה ראשון לציון, ברחוב רמז פינת הגליל כיום. הבית נבנה על ידי אברהם ודבורה אברמוב שעלו מבולגריה שנתיים קודם לכן. בזמן המרד הערבי הגדול בשנים 1936–1939 שימש הבית את ה"גפירים" - משטרת היישובים העבריים - כעמדה קדמית להגנה על המושבה.
גבולותיה של השכונה הם בין שדרות הרצל ורחוב ז'בוטינסקי במזרח, שדרות תש"ח בדרום, רחוב רוטשילד בצפון ורחוב שפרינצק במערב. חלקה הדרומי-מערבי של השכונה הוקם בשנת 1937 וכונה "שכונת הבולגרים". דרומית לחלק זה הוקמה בשנות ה-90 של המאה ה-20 נווה הלל. חלקה המזרחי של השכונה מאופיין בבנייה רוויה של בתים משותפים. חלקה המערבי כולל גם בנייה נמוכה ובתים פרטיים, בעיקר בשיכון מפ"ם. השכונה כוללת בתוכה גם את שיכון מפ"ם.
בשכונה ישנה ספרייה ציבורית ע"ש יצחק שדה, ונמצאים בה מספר מוסדות חינוך: תיכון מקיף א' הגימנסיה הריאלית, השוכנת ברחוב האחים סמילצ'נסקי, ובתי הספר היסודיים "ידלין", "אשכולות", "ניצנים", "עין הקורא" ובית הספר הממלכתי-דתי "הראל". ברחוב ויניק שוכן בית האבות לעולי בולגריה. בעבר נקראה השכונה "גבעת לוינסון" ובה מתרחשת עלילת הספר "ימי הפופ" מאת עמיחי שלו.
בשכונת רמז גרים כ-25,000 תושבים, בכ-9500 בתי אב.
שכונת השומר משתרעת בצורת משולש מרחוב ירושלים בצפון לרחובות השומר והפלמ"ח במזרח ורחוב נורדאו במערב. בשכונה בית ספר יסודי ממלכתי אחד: עדיני (אחרי ש"אורנים" נסגר), בית ספר "בלקינד" לחינוך מיוחד, מספר גני ילדים, מתנ"ס ומספר בתי כנסת. השכונה כוללת בתוכה את השכונות ההיסטוריות "נווה ציון"[49] ו"שיבת ציון"[50], בהן התיישבו העולים מתימן החל ב-1912. רבים מהמבנים ב"שיבת ציון" הם מבנים צנועים ומלבניים שנבנו על ידי קק"ל, בתכנונו של האדריכל ריכארד קאופמן. בין המבנים ההיסטוריים ב"שיבת ציון": בית אברהם טביב; מבנה המרפאה וטיפת חלב שהוקם ב-1924, ושב-1939 עבר אליו גן הילדים (כיום מועדון גמלאים); בית הכנסת "שיבת ציון" שהוקם בכספי תרומות ב-1924, ובשל כך סגנונו האדריכלי שונה מיתר בתי השכונה; מגדל המים שהוקם בשנות ה-30 בסמוך לבית הכנסת.
בחלקה הצפוני של השכונה שני אתרי מורשת: האחד הוא "מגדלי בריכות המים" בסמטת בנימין, שם פעלו לפני קום המדינה תחנה של משטרת היישובים העבריים והמשמר הנע, תחנת איתות של "ההגנה" ואתר אימונים של חברי הארגון; השני הוא "בית שלומית וזרובבל חביב" ברחוב לבונטין, בו פועלת המדרשה לחקר חיבת ציון. לאורך רחוב לבונטין נמצאים גם מספר מבנים בסגנון בינלאומי. בין רחוב בלקינד ורחוב ביל"ו נמצא "גן הפרדס", בו שחזור של פרדס מראשית המאה ה-20 שהיה במקום. בשכונה גרים כ-5,000 תושבים.
נמצאת בצפון ראשון לציון. היא משתרעת ממחנה צריפין במזרח עד לרחוב גבעתי במערב, ומרחוב ירושלים בדרום עד לרחובות כתריאל רפופורט ויוסף בורג בצפון. בחלקה המערבי של השכונה נמצא שיכון סלע, בו מתבצעת תוכנית פינוי בינוי ונכון ל-2017 נבנו בו 5 מגדלי מגורים וגלריה בפרויקט הנקרא "קריית האמנים". החלק שמזרחית לרחוב חנה ומיכאל לוין הוא "נווה זאב". השכונה נקראת על שם גרעין העלייה לקיבוץ רביבים. סימן ההיכר של השכונה הוא מגדל המים "שרירא", שבנוי בצורת שעון חול ומעוטר בצבעים. בשכונה תיכון מקיף ז' "רביבים" (כולל את חטיבת הבניים "מיכה רייסר"), בית ספר יסודי "אופקים" ומרכז "אשכול פיס". בשנות ה-60 הוקמה בחלקה הדרומי של השכונה קריה חרדית של חסידות קאליב.[51] בית הכנסת שבקריה נחנך ב-1966, וכלל גם מקוה, ישיבה ופנימיה.[52] מסוף העשור הראשון של המאה ה-21 פועלת במקום ישיבה של חב"ד. בפינה הדרום-מערבית של השכונה "חורשת רביבים", בה אנדרטה לגרעיני התיישבות שיצאו מראשון לציון, ו"גן גבעתי", שמנציח את חמשת גדודי חטיבת גבעתי (תש"ח).
ב-2013 הוקם פארק גדול ממזרח לדרך חיים הרצוג המחברת את השכונה עם כביש 44, על שטח שפינה צה"ל ממחנה צריפין. הפארק נקרא "גן בעברית" וכולל מדשאות, מתקני שעשועים לילדים, בריכה אקולוגית ועוד, ומבוסס על השפה העברית.
שיכוני המזרח מורכבת ממספר שכונות: שיכון המזרח, שיכון גורדון, כפר אריה, שכונת צמרות וכלניות. שכונות צמרות וכלניות הן שכונות קטנות יחסית, והן נחשבות כפרבר שכונתי. היא נמצאת במזרח ראשון.
שיכון המזרח היא שכונה במזרח ראשון לציון בת 16,000 תושבים, והיא אחת מהשכונות הגדולות בראשון לציון.
במקור שכן במקום כפר ערבי בשם "אבו ריזק"[53] שהיה קן לכנופיות פורעים שהטרידו את העיר במיוחד במאורעות 1936 ואילך. לאחר קום המדינה נקרא המקום ע"ש חלל מבני העיר שנהרג על ידי מרצחים בני הכפר. במשך שנים היה השיכון "אקס טריטוריאלי" לעיר והיה מופרד ממנה פיזית על ידי פרדסים ושדות.
השכונה גובלת מצפון במחנה צריפין ורחוב ירושלים, ממזרח בבאר יעקב ומחנה צריפין, בדרום בשיכון גורדון ובמערב בשכונות נווה הדרים ומישור הנוף (רחוב יגאל אלון). עם הקמת המדינה שוכנו בשכונה בעיקר עולים ממדינות ערב במעברות, ולאחר מכן הועברו לשיכונים. מרבית הבתים בשכונה הם צמודי קרקע, בשכונה כיום הוקם מתנ"ס מודרני וקניון "מגדלי העיר" ופועלים בו שני בתי ספר יסודיים: "דוד רמז" ובית הספר הדתי "ישורון".
השכונה השוכנת במזרח העיר הוקמה בשנת 1990 ובעבר כונתה שכונת ברנשטיין. במערב השכונה נתחמת על ידי רחוב השומר, במזרח על ידי רחוב יגאל אלון, בצפון על ידי רחוב ירושלים ובדרום על ידי רחוב ראם. שמות הרחובות הם על שם בעלי הכנף. בשכונה 5,401 תושבים נכון ליוני 2012.[54] בשכונה פועל 'מרכז ספורט נווה הדרים' ומתנ"ס שכונתי בשם 'נווה הדרים יגאל אלון'.
מישור הנוף היא אחת השכונות החדשות במזרח ראשון. היא משתרעת מרחוב הפלמ"ח במערב לרחוב יגאל אלון במזרח, ומשדרות נים בדרום לרחוב גרינשפן בצפון. השכונה נבנתה על גבי פרדסים ושדות בשנות ה-90 של המאה ה-20. בדרום השכונה בתים צמודי קרקע ובצפונה רבי קומות. הגבול הדרום-מזרחי של השכונה הוא מסלול צעדות פופולרי. בשכונה גרים כ-5,000 תושבים.
השכונה הוותיקה ביותר במערב העיר. ממוקמת בסמוך לכביש 4 (גשר ראשון). נוסדה בסוף 1936 על ידי חברת "עזרה וביצרון" כדי לשכן במקום משפחות של פליטים יהודים משכונות גבול תל אביב-יפו שנמלטו מבתיהם בתחילת מאורעות 1936. השכונה נקראה על שם החברה המייסדת והתושבים חיו חיים קשים בתוך החולות, מנותקים. ב-8 בדצמבר 1966 שונה שם השכונה ל"רמת אליהו" על שם המרגל אלי כהן.[55] שכונה זו קלטה עולים רבים יוצאי עדות המזרח ויוצאי רומניה בעיקר. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל גל עליית עולי אתיופיה ורבים מהם הצטרפו לשכונה. ב-1995 אוחדה השכונה עם שכונת נווה ים הסמוכה ושמה שונה ל"נווה אליהו" אך לאחר התנגדות ועד שכונת נווה ים הוחלט בעירייה לבטל את האיחוד. רמת אליהו מונה כ-12,000 תושבים. בשכונה פועל קיום מתנ"ס מודרני ובריכה מקורה. בנוסף פועלים בה הסדנא לאמנות רמת-אליהו, בית הספר ויתקין, ישיבת ההסדר ראשון לציון ותחנת מכבי האש העירונית. בשכונה פועל גם שבט "יעד" מתנועת הצופים, סניף "רמת אליהו" של הנוער העובד והלומד, "בית היוצרים" של תנועת תרבות ובנוסף פועל גם סניף של בני עקיבא. בעבר פעל בשכונה "קולנוע הדר".
בנובמבר 2014 נחתם הסכם גג בין עיריית ראשון לציון למשרד האוצר, משרד השיכון והבינוי ומינהל מקרקעי ישראל הכולל פרויקט התחדשות עירונית בשכונה. הפרויקט מבוסס על תוכנית בינוי-פינוי-בינוי ראשונה מסוגה במסגרתה בשלב ראשון ייבנו דירות חדשות בשכונות אחרות בעיר אליהן יעברו חלק מתושבי השכונה, לאחר מכן בשלב שני ייהרסו בתיהם של אלה שעברו ובמקומם ייבנו דירות חדשות אליהן יועברו שאר תושבי השכונה ובשלב השלישי והאחרון ייהרסו אחרוני הבתים בשכונה ובמקומם ייבנו דירות חדשות נוספות. בנוסף במסגרת הפרויקט יתבצע חיזוק ועיבוי של שאר הבניינים בשכונה במתכונת תמ"א 38/2.[56]
נווה ים היא שכונה במערב ראשון לציון. השכונה הוקמה בשנות ה-90 המוקדמות. כיום השכונה מונה יותר מ-11 אלף תושבים.
במשך השנים נעשו כמה ניסיונות של העירייה לאחד את השכונה עם שכונת רמת אליהו (לימים נווה אליהו) אך התנגדות של ועד השכונה הכשילה את יוזמה זו. בשכונה פועלים כיום שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה, תיכון "מקיף י", בית הספר היסודי איתמר בן אבי וחטיבת הביניים אבני החושן. כמו כן נמצא בשכונה בית אבות אחוזת ראשונים מרכז מסחרי "ראשונים", בית הספר היסודי ויתקין, תנועת נוער בני עקיבא ובית הכנסת המרכזי בשכונה "מעיין חיים".
אחת מהשכונות המערביות ביותר בראשון לציון. גבולותיה: במערב - שכונת שער הים. בדרום - שדרות רחבעם זאבי (בעבר שדרות משה דיין מערב), בצפון - הגבול המוניציפלי עם בת-ים ובמזרח - מב"ת מערב (אזור התעשייה החדש).
נקראה בעבר בשמות "נווה יהודית" (בשנות השבעים והשמונים), "פואבלו אספניול" (ע"ש פרויקט הבינוי המרכזי בה שנבנה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 שעיצובו כשל בנייה ספרדית כביכול).
תחילת השכונה (כ"גני יהודית") בבניית בנייני שיכון של עמידר בצידו הצפוני של רחובה הראשי (כיום רחוב זלמן שזר) באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, פרויקט בינוי עצום בשם "פואבלו אספניול" שכלל בתים רבי קומות, בתים פרטיים וגם את מבנהו המקורי של בית הספר היסודי "חופית", "נווה חוף" באמצע שנות השמונים מהווה גם היום את רוב בנייני השכונה ונתן לשכונה את שמה הלא רשמי. כחלק ממסע הפרסום הקבלן נתן חסות לסרט "נשיקה במצ"ח", ולכן הסצנה הראשונה מתרחשת בחנייה של רחוב חיים לנדאו 1.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 ממזרח לרחוב כורש נבנו בתים פרטיים רבים שלקראת תחילת שנות התשעים התרחבו עד לסוללת העפר שמשקיפה על מב"ת מערב ובו-בזמן 2 פרויקטים של מדורגים המכונים "מדורגי הים התיכון ומדורגי אל-גל נבנו במערב השכונה.
בעשור הראשון למאה ה-21 מולאו "חורים" בשכונה בעזרת בניינים רבי קומות חדשים בחלקה הצפוני-מערבי של השכונה וכמו כן מעבר לרחוב "חיל השריון" לכיוון חוף הים ממש.
בשכונה בתי הספר היסודיים: "חופית" ו"נווה חוף" ומתנ"ס נווה חוף.
שמותיהם של רחובות השכונה מאופיינים בשמות חילות צה"ל (במערב) ובשמות הלקוחים ממגילת אסתר (בבתים הפרטיים שבמערב). שלושה יוצאי הדופן לכלל זה הם הרחובות הראשיים זלמן שזר וכורש[57] היוצרים כמעיין "צלב" ורחוב לנדאו שהוא הרחוב הראשי של פרויקט "פואבלו אספניול" בו נמצא בית הספר "חופית". בשכונה גרים 9,670 תושבים.
שכונת קריית גנים היא שכונה במערב ראשון לציון, בסמוך למחלף גן רווה. השכונה מוקפת בפארק, ומכאן שמה. השכונה הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ומונה כ-7,000 תושבים. הרחוב הראשי, הנקרא על שם קיבוץ "נגבה", מקיף את השכונה וממנו מתפצלים יתר הרחובות הנקראים על שמות מושבי וקיבוצי חומה ומגדל, כגון: שדמות דבורה, שדה ורבורג, גנוסר, ניר דוד, בית הערבה, בית יהושע, שדה נחום וכו'. בשכונה חטיבת הביניים קריית גנים, בית הספר היסודי נגבה, מתנ"ס, מרכז מסחרי, טיפת חלב ובית כנסת.
שכונת נאות אשלים ממוקמת במערב העיר. היא גובלת במזרח בקריית גנים, במערב בקריית חתני פרס נובל ובצפון בקריית הלאום. השכונה נמצאת בגבולה הדרומי של העיר ומדרום לה משתרע כביש 431 ומחלף קריית ראשון המחבר את הכביש לשכונה. רחוב התזמורת שאורכו קילומטר וחצי הוא רחובה הראשי של השכונה. ממנו מתפצלים שאר רחובות השכונה הנקראים על שמות כלי נגינה: המפוחית, האורגן, העוגב, הפסנתר, הגיתית, התוף, הכינור, החליל והקלנרית. רחובות החצוצרה והמצלתיים מקשרים את פנים השכונה החוצה וההפך ממזרח וממערב. בשכונה שלושה בתי ספר יסודיים: אומנויות, אתרים ואשלים אנתרפולוגי, ובית ספר על יסודי מקיף ט', שמולו ממוקם היכל מרדכי רוזנשטיין בו מתאמנת קבוצות הכדוריד השונות של הפועל ראשון לציון. בסמוך למקיף פועל שבט "איתן" מתנועת הצופים העבריים. בשכונה מספר פארקים וגינות בתכנון אדריכל הנוף חיים כהנוביץ. עיצוב השכונה, זיכה אותה באות "מגשים ארץ ישראל יפה". השכונה מונה כ-11,000 תושבים.
אחת מהגדולות שבשכונות ראשון ומונה כ-10,000 תושבים. השכונה מחולקת לשני חלקים:
בשנת 2007 אוחדו שני החלקים הללו לשכונה אחת שנקראת על שם הרחוב הראשי שבה - כצנלסון. השכונה משתרעת בין רחוב רוטשילד בדרום לגן המנהיגים בצפון, ובין רחוב ז'בוטינסקי במזרח לכביש 4 שדרות בן-גוריון במערב.
שוכנת במערב העיר ומונה כ-7,400 תושבים. ובה בית ספר יסודי "כרמים", בית ספר יסודי ממלכתי דתי "זבולון המר" וחטיבת הביניים "רבין". בשכונה מרכז מסחרי וכן פארק הזיכרון הכולל אגם ומתקני משחק. במהלך מבצע "עמוד ענן", בניין בשכונה נפגע כתוצאה מירי רקטה. ליד השכונה יש את שכונת קריית הלאום, שתלמידיה הולכים לבתי ספר בשכונת כרמים. שכונת כרמים היא שכונה מאוד מפותחת ומשפחתית.
נאות שקמה היא שכונה במערב העיר. השכונה הוקמה לקראת סוף שנות התשעים על שטח החולות שהיה ידוע כ"חולות ה' ". שמות רחובותיה קרואים ברובם על שמות רבנים גדולים כגון: הרב קאפח, הרב נריה ועוד, וכן גם על שמות של אנשי רוח, סופרים ומשוררים כגון: מרטין בובר, רחל המשוררת. ארבעת הרחובות הראשיים בשכונה הם: גדולי ישראל, תור הזהב, מורשת ישראל והשירה העברית. בשכונה שוכן קניון "הבאר" ומרכז מסחרי בשם "קארדו". בצידה הצפון מערבי של השכונה, נמצא פארק שקמה, הגובל ברחוב הראשי משה דיין פינת חיים בר-לב ומול הסינמה סיטי. בקצהו הדרום מערבי של הפארק, נמצא אצטדיון האתלטיקה העירוני. בשכונה שלושה בתי ספר יסודיים: נווה עו"ז, שקמה ומרחבים, ושני בתי ספר על יסודיים: מקיף ח' ע"ש חיים בר-לב ומקיף יא' הראשונים ע"ש אילן רמון. בשכונה ישנו ציבור דתי גדול, ולכן קיים בה רחוב דתי סגור בשבת ופועלים בה שלל בתי כנסת. בשכונה יש כ-15,000 תושבים.
מרום ראשון (צוריאל) היא שכונה חדשה בצפון-מזרח ראשון לציון. אכלוסה החל בשנת 2012. השכונה תחומה בין הרחובות מנחם גינדי מצפון, ד"ר יוסף בורג ממערב, כתריאל רפפורט מדרום, ושד' חיים הרצוג ממזרח. בשכונה בנייה בלתי צפופה, גינות ירוקות עם מתקני שעשועים לילדים, מוסדות חינוך חדישים ומרווחים: 7 גני ילדים, ובית-ספר יסודי 'תמיר' אשר מיישם עקרונות ידידותיים לסביבה. כמו כן, במרחק הליכה מהשכונה נמצא "גן בעברית", פארק רחב ידיים, שנבנה על חלק משטח מחנה צריפין שפונה, ובו מרחבים ירוקים, מסלולי הליכה ורכיבה, מתקני שעשועים לילדים העושים שימוש במאפיינים מתוך השפה העברית (כגון: גבעת האותיות), בריכה אקולוגית ואפילו בית קפה 'גן סיפור'. שמות הרחובות בשכונה נקראים על שם ההכשרה וההתיישבות העברית ויישובים שגרעיני מקימיהם יצאו מראשון לציון. הגישה אל שכונת מרום ראשון נוחה הודות לקווי התחבורה הציבורית העוברים בגבולותיה (אך לא בתוך השכונה) והודות לקרבתה לכניסה המזרחית שנפתחה לראשון לציון (בשד' חיים הרצוג) ומובילה לכביש 44 ולאזור צריפין והמרכז הרפואי אסף הרופא.
את נחלת יהודה הקימו נציגים מוועד חובבי ציון ב-1913 כמושב חקלאי מצפון לראשון לציון. הוא נקרא על שם ד"ר יהודה לייב פינסקר, והיה למושב העובדים השני שהוקם בארץ. עם השנים עברו תושבי המושב בהדרגה מפרנסה מחקלאות לשינוי ייעוד הקרקע ומכירתה למבני מגורים עבור תושבים חדשים. שאלת האיחוד עם ראשון לציון עלתה עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אך האיחוד יצא לפועל באופן רשמי רק ב-1988. באפריל 2018 אישרה הוועדה המחוזית תוכנית התחדשות בצפון ראשון לציון, כאשר במסגרת "פינוי בינוי", ייבנו בשכונה כ-800 דירות חדשות.[58]
ערך מורחב – עיריית ראשון לציוןעיריית ראשון לציון היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהול השוטף של העיר ראשון לציון, ובה מכהנים 29 חברי מועצה. ככל רשות מקומית, עוסקת העירייה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שרותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון ותברואה וכדומה.
ואלה הם ראשי העירייה שכיהנו בראשון לציון:
| מניין | ראש העירייה | מספר קדנציות רצופות | משך הכהונה | סיעה |
| 1 | אליקום אוסטשינסקי [hebrew 1] | 1 | 1950–1951 | הציונים הכלליים |
| 2 | אריה שפטל [hebrew 2] | 1 | 1951–1952 | מפא"י |
| 3 | משה גבין | 1 | 1952–1955 | |
| 4 | גרשון מן [hebrew 3] | 1 | 1955–1956 | |
| 5 | חנה לוין | 1 | 1956–1960 | הציונים הכלליים |
| (2) | אריה שפטל [hebrew 4] (כהונה שנייה) | 1 | 1960–1962 | מפא"י |
| 6 | נעם לאונר | 1 | 1962–1965 | הציונים הכלליים |
| (2) | אריה שפטל (כהונה שלישית) | 1 | 1965–1969 | מפא"י |
| 7 | חנניה גיבשטיין | 3 | 1969–1983 | גח"ל (קדנציה ראשונה), רשימה עצמאית (2 קדנציות) |
| 8 | מאיר ניצן | 5 | 1983–2008 | מפלגת העבודה |
| 9 | דב צור | 2 | 2008–2018 | רק ראשון |
| 10 | רז קינסטליך | 1, מכהן | 2018– | הירוקים + הצעירים |
בתקופת שלטון האימפריה העות'מאנית בארץ, העות'מאנים מינו לכל יישוב מוכתר, ובידיו הייתה הסמכות הבלעדית על תושבי היישוב. כאשר כבשו הבריטים את ארץ ישראל בשנת 1917, צומצמו מאוד זכויות המוכתר, וחוקי המנדט נכנסו לתוקף. במושבה ראשון לציון נבחר ועד ויו"ר הוועד, ומאוחר יותר נבחרה מועצה מקומית ויו"ר המועצה, וענייני המושבה נוהלו באמצעים דמוקרטים. המושבה התרחבה ובשנת 1946 נבחר אליקום אוסטשינסקי ממפלגת הציונים הכלליים לראשות המועצה ועמד בראשה עד שנת 1951, כאשר בתקופת כהונתו, בשנת 1950, הוכרזה ראשון לציון כעיר.
בית העירייה שוכן ברחוב הכרמל 20 (מול היקב) מ-2005, אז עברה אליו ממשכנה הקודם במדרחוב רוטשילד. ראש העירייה הנוכחי הוא רז קינסטליך.
ראשון לציון מקיימת קשרים עם 17 ערים תאומות:[60]
נים, צרפת (מ־1986)
מינסטר, גרמניה (מ־1981)[61]
לובלין, פולין
טראמו, איטליה (מ־1988)[62]
מחוז הנסיך ג'ורג', מרילנד, ארצות הברית
הירנפיין, הולנד
טיינג'ין, הרפובליקה העממית של סין (מ־1994)[63]
בראשוב, רומניה (מ־1996)
דברצן, הונגריה קריית שמונה, ישראל
סנקט פטרבורג, רוסיה
חרקוב, אוקראינה
פרשוב, סלובקיה לבוב, אוקראינה[64]
גונדר, אתיופיה
קובנה, ליטא (מ־2019) קרמנצ'וג, אוקראינה (מ־2019)| אקלים בראשון לציון | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 18.1 | 17.8 | 20.2 | 24.9 | 27.3 | 29.2 | 31.3 | 31.2 | 29.7 | 27.6 | 23.8 | 20.2 | |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 7.3 | 7.1 | 9.3 | 12.2 | 15.4 | 17.9 | 20.8 | 21.3 | 19.4 | 15.8 | 12.3 | 9.4 | |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 140 | 111 | 62 | 14 | 2 | 0 | 0 | 0 | 0.5 | 26 | 74 | 114 | |
| מקור: Israel Weather | |||||||||||||
.JPG)
רות קרק ויוסף גלס, תרומתו של חיים אמזלאג לקהילה היהודית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, בתוך: יזמים ספרדיים בארץ-ישראל: משפחת אמזלאג, 1918-1816, ירושלים: הוצאת מאגנס, 1993
אתר האינטרנט הרשמי של ראשון לציון
ראשון לציון בשנת 1913, סרטון באתר יוטיוב
חגיגת בציר בראשון לציון, 1937, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
חגי עמית, ראשון לציון - שכונת הפרברים הגדולה של תל אביב, באתר TheMarker, 25 בנובמבר 2018
משה גלעד, סיור במסלול ההיסטורי שפוקד כמה מן המבנים הראשונים במושבה, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2022
ראשון לציון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
