Loading AI tools
חברה ישראלית לייצור יין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יקבי כרמל (לשעבר "כרמל מזרחי", וקודם לכן "כרמל"), היא חברה ישראלית לייצור יין המפעילה מספר יקבים בישראל. שני היקבים הראשונים שלה הוקמו ב-1889 במושבות ראשון לציון וזכרון יעקב על ידי הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, והם פעילים עד היום. סמליל החברה, מציג את המרגלים שנשלחו על ידי משה רבנו לתור את הארץ ושבו עם אשכול ענבים "וישאוהו במוט בשניים" (במדבר י"ג, כ"ג). הסמליל נרכש במקור מיקבי אפרת, ומאוחר יותר אומץ הדימוי גם על ידי משרד התיירות כסמל הרשמי לתיירות ישראל.
 | |
 יקבי כרמל מזרחי בזכרון יעקב | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים |
בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד  |
| תקופת הפעילות |
1882–הווה (כ־142 שנים) |
| חברת אם |
הסוכנות היהודית |
| מיקום המטה |
ראשון לציון |
| קואורדינטות | 31°57′40″N 34°48′15″E |
| משרד ראשי | אזור התעשייה אלון תבור |
| ענפי תעשייה | מזון |
| מוצרים עיקריים | יין |
| הכנסות | 205 מיליון ₪ (2015)[1] |
| מנכ"ל | נדב ארנס |
| עובדים | 210 (2015)[1] |
|
www | |
 | |
  | |
.JPG)
תושבי המושבות ראשון לציון וזכרון יעקב, שנוסדו ב-1882, בתקופת העלייה הראשונה, לא הצליחו בגידול תבואה ונכשלו אף בענפים חקלאיים אחרים, והחליטו לנסות לגדל גפנים. גידול הגפנים הצליח, אבל לא היה ביקוש מספיק לענבים, ולכן חשבו על הפקת יין (בהתחלה יין לקידוש). מאחר שלא היו להם משאבים כלכליים לבניית יקבים, פנו לנדיב הידוע, שהיה הבעלים של יקב שאטו לאפיט רוטשילד, שסייע להם בבניית היקב, ברכישת המכונות, ואף הקים בית חרושת לבקבוקים בטנטורה. בניית היקב בראשון לציון החלה בשנת 1889 ובציר ראשון הוכנס אליו בשנת 1890. גם בזכרון יעקב הוקם יקב שהחל לעבוד בשנת 1890[2].
בשנת 1897 פרצה שרפה ביקב, שכמעט החריבה את היקב, וכתוצאה מהדליקה ביקב נוסד גדוד מכבי-אש[3].
על מנת להתרחב, החלו היקבים לייצא את היינות, בבקבוקים סגורים וחתומים (מסיבות כשרות) לפולין ורוסיה, יצוא שנחל הצלחה והווה בסיס ליצוא למדינות אחרות. בתערוכה בשנת 1896 רצו אנשי היקב להתהדר כיקב ותיק יחסית ועל כן הציגו את שנת הווסד היקב כשנת 1882, השנה בה נוסדה ראשון לציון.
סניף "כרמל ורשה" נפתח בשנת 1896, "כרמל אודסה" ב-1898, וסניפים נוספים נפתחו בברלין, המבורג, לונדון, ניו יורק ועוד. כדי להתמודד עם שאלות כשרות, מסרה החברה את הזיכיונות להפעלת הסניפים ולשווק היין לרבנים מוכרים.
בשנת 1901 נפתחו חנויות "אגודת הכורמים" ביפו ובירושלים. בשנת 1902 הוקמה חברת "כרמל מזרחי", והשם כרמל מזרחי הוחל על היקבים, חברת השווק והיינות עצמם. היקב היה מקום עבודה לפועלים רבים מאנשי העלייה הראשונה והשנייה, ובהם דוד בן-גוריון. בהקשרו התפתח הווי ייחודי, ועליו התחבר השיר "יקבי ראשון לציון".
בשנת השמיטה תרנ"ו (1896) המשיך היקב לעבוד כרגיל, בהסתמך על היתר המכירה, שנערך בשנה זו על ידי הרב נפתלי הרץ הלוי, רבה של יפו. ההיתר איפשר את המשך הטיפול בגפנים כדי שיתנו תפוקה בכמות של שנה רגילה, איפשר להמשיך לייצא את יינות היקב לחוץ לארץ ואיפשר את המשך השיווק הרגיל של היין. בשנה זו הרוחות להטו פחות מאשר בשנת ה'תרמ"ט, בה התחולל פולמוס השמיטה, אך המחלוקת עדיין ליוותה את החקלאות בשמיטה. תיאר את הדברים מרדכי קרניאל ממתיישבי זכרון יעקב:
"כתוב 'שדך לא תזרע'. מכאן ששדה של נוכרי מותר. מצד שני יש דין שאוסר על יהודי למכור לנוכרי אדמה בארץ ישראל. לכן היהודי ימכור למשך שנה את אדמתו לנוכרי, אבל רק בגובה של מטר אחד. ואולם, ההיתר לעבודת האדמה תחת הנוסחה הזו יינתן רק לנוכרים. יהודים לא יוכלו לעבוד מלבד במלאכת זמירת העצים."
— זכרונות מרדכי קרניאל מזכרון יעקב
השימוש בהיתר המכירה נמשך בשמיטות שלאחר מכן, עד היום. השימוש בהיתר לגבי היקב אינו בעייתי כמו בתחומים אחרים, מכיוון שגם החזון איש המתנגד להיתר המכירה, מתיר להשתמש בפירות של היתר המכירה, מכיוון שאין עליהם איסור ספיחין[4]. במקביל, משווק היקב את חלק מתוצרתו בשנת השמיטה באמצעות אוצר בית דין המקובל על חלק מהמתנגדים להיתר המכירה.
משפחת רוטשילד מכרה סופית את חזקתה ביקב בשנת 1957. בעלת השליטה הייתה מועצת אגודת הכורמים (75%), המונה כ-250 כורמים מכל רחבי הארץ, המגדלים ענבים הנצרכים על ידי היקב, והסוכנות היהודית (25%). בפברואר 2013 נמכרה השליטה (50.01%) ביקבי כרמל לקבוצת משקיעים, לפי שווי של 130 מיליון ש"ח[5].
מלבד יינות שולחניים, יינות מתוקים (יינות קידוש) ומיץ ענבים (במותג תירוש) עסקה החברה בייצור ברנדי, ליקרים ומשקאות חריפים, חומץ, ושמן זית, אולם כיום החברה מתמקדת ביינות בלבד. בשנת 2020 חזרה החברה לשווק את מותג הברנדי הוותיק שלה ברנדי 777.
היקב מחזיק בארבעה מתקני ייצור: היקב הוותיק שנמצא בזכרון יעקב, המתקן החדש באלון התבור (ליד עפולה), יקב יתיר (רמת ערד) – בבעלות משותפת עם כורמי האזור, ויקב לקליטת ענבים ברמת דלתון.
האחרון שהיה גם מנכ"ל וגם יושב ראש החברה של היקב היה ישראל איבצן (איצקוביץ). איבצן מונה למנכ"ל יקבי כרמל בשנת 2005, בעת שאגודת הכורמים נקלעה למשבר מול הספקים והבנקים ורשמה הפסדים של 140 מיליון שקל. איבצן הובא על מנת להוביל תוכנית הבראה ביקב והחל מ-2007 רשמה החברה רווחים.
במרץ 2018 מונה למנכ"ל היקב נדב ארנס, בן למשפחת כורמים מבנימינה ומנכ"ל שטראוס קפה לשעבר. היינן הראשי של היקב מאז 2018 הוא יפתח פרץ, שעבד בעבר ביקב ולאחר מכן שימש כיינן ראשי ביקבי בנימינה.
החברה מעסיקה כ-200 עובדים. היקף מכירות יקבי כרמל לשנת 2003 הסתכם ב-260 מיליון ₪, מתוכו היקף היצוא (מסך הייצור) הסתכם בכ-10%. היקבים מעבדים כ-30,000 טון ענבים בשנה, תנובת כ-12,000 דונם כרמים ברחבי הארץ. תוצרת היקבים מונה כ-2000 סוגי יינות, משקאות אלכוהוליים ותוצרי יין. השיווק עומד על 25 מיליון בקבוקי יין בשנה, ועוד 5 מיליון בקבוקי תוצרים אחרים. תוצרת "יקבי כרמל" מהווה 70% מייצוא היין והמשקאות החריפים של מדינת ישראל.
היקבים בזכרון יעקב[6] ובראשון לציון[7] הם אתרי שימור של המועצה לשימור אתרים.
מבנה היקב בראשון לציון ממוקם לאורך רחוב הכרמל, בולט בחזיתו הצבועה באדום-בורדו, כאשר גן המושבה נמצא מצפונו ושדרות הרצל (ציר תנועה מרכזי בעיר) ממערב לו. המבנים העתיקים של היקב נמצאים בעיקר בחלקו הצפוני, אך המבנים המודרניים, ששימשו לייצור, בִּקבּוק, אריזת והפצת יין התפשטו דרומה אל תוך שכונת הראשונים-גן נחום.
בעשורים האחרונים[דרושה הבהרה] פסק היקב בראשון לציון לייצר יין והפעילות התעשייתית שנותרה בחלק המודרני שלו הייתה מילוי הבקבוקים ואריזתם, לצד מוזיאון לתולדות היקב במבנים העתיקים. בעשור השני של המאה ה-21 גם ייצור זה פסק והיקב נשאר רק כמוזיאון. ב-2016 החליט ראש עיריית ראשון לציון דב צור לפנות את המבנה המודרני ולבנות במקומו מרכז מסחרי עם מגדלי מגורים ומשרדים. לתוכנית זו קמה התנגדות רבה, בשל חשש לפגיעה במרקם העירוני ויצירת עומסי תנועה ברחובות הרצל והכרמל, המהווים את מרכז העיר. כיום המבנים הישנים מוזנחים וחלקם עובר תהליך שימור, והם סגורים לציבור, ובשטח הסלול שממתחם היקב פועל חניון בתשלום.
אליעזר זקס, יין ישראלי: מבחר יינות ישראל, תל אביב: קורדינטה, ספטמבר 2011, עמ' 84 - 85
אתר האינטרנט הרשמי של יקבי כרמל
שבעים שנה לכרמל מזרחי, יומני כרמל 1952 (התחלה 3:47)
אוסף תמונות מראשית ימי היקב החל מ-1882, באתר הארכיון הציוני, אפריל 2022
כרמל מזרחי (חברה), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
