מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות המנהליים אליהן מחולקת מדינת ישראל לפי חלוקת משרד הפנים. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד עמק בית שאן ורמות מנשה בדרום. העיר הגדולה ביותר במחוז היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב הכנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

ערך זה עוסק במחוז שלטוני בצפון מדינת ישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מחוז הצפון (פירושונים).

מחוז הצפון (מחוז)

הרים בגליל העליון
מדינה	ישראל ישראל
נפות במחוז	5
ערים במחוז	17
בירת המחוז	נוף הגליל
העיר הגדולה	נצרת
על שם	צפון
שטח	4,473 קמ"ר (דירוג: 3)
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	1,571,100 (דירוג: 2, 2023)
‑ צפיפות	351 נפש לקמ"ר (דירוג: 5, 2023)
קואורדינטות	32°50′00″N 35°20′00″E
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

חלוקת מחוז הצפון לנפות ולאזורים

המחוז הוא המחוז היחיד בישראל שיהודים לא מהווים רוב באוכלוסיית המחוז.

חלוקה למחוזות משתנה בין משרדי הממשלה וגופים ממשלתיים שונים.

באפריל 1957 הועברה מועצה אזורית זבולון מהמחוז למחוז חיפה.^[1]

דמוגרפיה

תפוצה גאוגרפית של הקהילות האתנו-תרבותיות העיקריות במחוזות חיפה והצפון.^[2]

אוכלוסיית המחוז, נכון לשנת 2018, מונה כ-1,448,100 תושבים.^[3]

• לפי חלוקה לדתות:
  • 43% יהודים – 603,400 תושבים.
  • 39% מוסלמים – 545,500 תושבים.
  • 8% דרוזים – 112,200 תושבים.
  • 7% נוצרים – 98,100 תושבים.
  • 3% ללא סיווג דת – 42,100 תושבים.

הצפיפות במחוז הצפון עומדת על כ-261 אנשים לקמ"ר.

נפות ואזורים טבעיים

נפת רמת הגולן אזור החרמון גולן צפוני גולן תיכון גולן דרומי

נפת צפת עמק החולה גליל עליון מזרחי אזור חצור

נפת עכו אזור שפרעם אזור כרמיאל אזור תרשיחא (יחיעם) אזור אילון אזור עכו (עכו ונהריה ביחד)

נפת כנרת אזור כנרת גליל תחתון מזרחי

נפת יזרעאל עמק בית שאן עמק חרוד רמת כוכב עמק יזרעאל אזור יקנעם רמות מנשה הרי נצרת-תורען

חלוקה מוניציפלית

ערים	מועצות מקומיות	מועצות אזוריות	מועצות מקומיות תעשייתיות
בית שאן טבריה טמרה יקנעם עילית כרמיאל מגדל העמק מע'אר מעלות תרשיחא נהריה נוף הגליל נצרת סח'נין עראבה עכו עפולה צפת קריית שמונה שפרעם	אבו סנאן אכסאל אעבלין בועיינה-נוג'ידאת בוקעאתא ביר אל-מכסור בית ג'ן בסמת טבעון בענה ג'דיידה-מכר ג'וליס ג'ש (גוש חלב) דבורייה דייר חנא דיר אל-אסד זרזיר חורפיש חצור הגלילית טובא-זנגרייה טורעאן יאנוח-ג'ת יבנאל יסוד המעלה יפיע ירכא כאבול כאוכב אבו אל-היג'א כסרא-סמיע כעביה-טבאש-חג'אג'רה כפר ורדים כפר יאסיף כפר כמא כפר כנא כפר מנדא כפר תבור מג'ד אל-כרום מג'דל שמס מגדל מזרעה מטולה מסעדה מעיליא משהד נחף סאג'ור ע'ג'ר עיילבון עילוט עין מאהל עין קנייא פסוטה פקיעין קצרין ראמה ראש פינה ריינה רמת ישי שבלי - אום אל-גנם שלומי שעב	אל-בטוף בוסתן אל-מרג' גולן הגלבוע הגליל העליון הגליל התחתון מבואות החרמון מגידו מטה אשר מעלה יוסף מרום הגליל משגב עמק הירדן עמק המעיינות עמק יזרעאל	מגדל תפן

נתוני אוכלוסייה ושטח לפי רשות

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021, היו במחוז כ-1,469,424 תושבים ישראלים ב-419 יישובים.^[4]

ערים

מספר	שם העיר	סמל	מספר תושבים	שטח (בדונמים)	נפת	שנת הכרזה כעיר	שנת הקמה
1	נצרת		77,811	14,172	יזרעאל	1875	תקופת בית שני
2	נהריה		60,797	13,778	עכו	1961	1935
3	עפולה		59,509	29,170	יזרעאל	1972	1925
4	עכו		49,606	17,495	עכו	השלטון העות'מאני	מאה 15 לפנה"ס
5	טבריה		47,104	16,196	כנרת	1877	20 לספירה
6	כרמיאל		46,189	22,029	עכו	1984	1964
7	שפרעם		43,100	19,582	עכו	השלטון העות'מאני	תקופת התנאים
8	נוף הגליל		42,711	32,872	יזרעאל	1974	1957
9	צפת		37,121	29,939	צפת	השלטון העות'מאני	תקופת בית שני
10	טמרה		35,421	29,770	עכו	1996	השלטון העות'מאני
11	סח'נין		32,778	11,529	עכו	1995	התקופה הכנענית
12	עראבה		26,729	8,440	עכו	2016	תקופת התנאים
13	מגדל העמק		26,153	8,715	יזרעאל	1988	1953
13	יקנעם עילית		24,214	8,311	יזרעאל	2006	1950
14	מע'אר		23,643	20,760	כנרת	2021	התקופה הרומית
15	קריית שמונה		22,377	14,383	צפת	1974	1949
16	מעלות-תרשיחא		22,196	9,260	עכו	1996	1957[5]
17	בית שאן		18,659	7,387	יזרעאל	1999	התקופה הכלקוליתית

מועצות מקומיות

מספר	שם המועצה	סמל	מספר תושבים	שטח (בדונמים)	שנת קבלת מעמד מוניציפלי
1	כפר כנא		23,734	10,057	1968
2	ג'דיידה-מכר		21,495	9,093	1989
3	כפר מנדא		21,118	11,029	1964
4	יפיע		19,533	4,080	1960
5	ריינה		19,228	10,846	1968
6	ירכא		17,643	15,629	1956
7	מג'ד אל-כרום		15,608	9,252	1964
8	אכסאל		15,160	9,105
9	טורעאן		14,642	11,914	1959
10	אבו סנאן		14,461	6,696	1964
11	כאבול		14,461	7,277	1976
12	עין מאהל		13,747	5,211	1964
13	אעבלין		13,683	12,083	1960
14	נחף		13,549	6,067	1968
15	דייר אל-אסד		12,924	5,138	1975
16	בית ג'ן		12,311	7,199	1964
17	מג'דל שמס		11,408	15,382	1982
18	דבורייה		10,783	5,515	1961
19	דייר חנא		10,587	8,917	1975
20	כפר יאסיף		10,308	2,661	1925
21	בועיינה-נוג'ידאת		10,132	7,160	1980
22	ביר אל-מכסור		9,970	5,828	1990
23	חצור הגלילית		9,778	5,457	1956
24	כסרא-סמיע		9,121	14,156	1990
25	עילוט		8,671	3,114	1991
26	משהד		8,657	7,205	1960
27	בענה		8,539	3,458	1976
28	זרזיר		8,421	4,041	1996
29	רמת ישי		8,104	2,332	1958
30	בסמת טבעון		8,058	3,930	1965
31	ראמה		7,788	6,492	1954
32	קצרין		7,611	10,889	1979
33	שעב		7,384	5,384	1975
34	שלומי		7,125	5,854	1960
35	טובא-זנגרייה		7,013	3,622	1988
36	יאנוח-ג'ת		6,855	13,555	1990
37	בוקעאתא		6,755	19,540	1982
38	ג'וליס		6,660	3,998	1967
39	חורפיש		6,583	5,030	1967
40	שבלי - אום אל-גנם		6,278	2,887	1984
41	פקיעין (בוקייעה)		6,035	5,568	1958
42	עיילבון		5,802	4,902	1973
43	כעביה-טבאש-חג'אג'רה		5,737	1,553	1996
44	כפר ורדים		5,549	4,856	1993
45	יבנאל		4,471	31,211	1951
46	כפר תבור		4,463	12,390	1949
47	סאג'ור		4,431	3,568	1992
48	מזרעה		4,083	0.984	1996
49	מסעדה		3,819	12,011	1982
50	כאוכב אבו אל-היג'א		3,719	2,731	1984
51	כפר כמא		3,466	8,827	1950
52	מעיליא		3,286	1,629	1957
53	ראש פינה		3,231	16,814	1949
54	פסוטה		3,224	11,052	1965
55	ג'ש (גוש חלב)		3,149	7,061	1963
56	ע'ג'ר		2,745	2,392	1982
57	עין קנייא		2,176	5,413	1982
58	מגדל		1,980	11,628	1949
59	יסוד המעלה		1,730	11,689	1949
60	מטולה		1,654	9,340	1949

מועצות אזוריות

מספר	שם המועצה	סמל	מספר תושבים	שטח (בקמ"ר)	שנת קבלת מעמד מוניציפלי
1	עמק יזרעאל		40,262	332	1980
2	הגלבוע		32,231	252	1949
3	מטה אשר		31,145	216	1982
4	משגב		30,301	162	1982
5	הגליל העליון		19,694	296	1950
6	גולן		19,442	1,087	1979
7	מרום הגליל		15,968	178	1950
8	עמק המעיינות		14,479	249
9	עמק הירדן		14,433	186	1949
10	הגליל התחתון		12,781	193	1950
11	מגידו		12,253	173	1954
12	מעלה יוסף		11,398	93	1957
13	אל-בטוף		8,414	4	2000
14	בוסתן אל מרג'		8,125	9	2000
15	מבואות החרמון		7,567	135	1981

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מחוז הצפון בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. אליעזר ברוצקוס, קביעת הגבולות של מחוזות ונפות אדמיניסטרטיביים בשנים הראשונות של המדינה, אפיקים בגיאוגרפיה 23/24, 1988, עמ' 73–88‏, JSTOR 23698514
2. ""8. אוכלוסייה ביישובים ובאזורים סטטיסטיים, לפי דת, סוף 2019"". Central Bureau of Statistics (Israel).
3. אוכלוסייה, לפי מחוז, נפה ודת, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(הקישור אינו פעיל, 1 במרץ 2022)
4. שנתון סטטיסטי לישראל 2020, יישובים ואוכלוסייה לפי מחוז, באתר הלמ"ס
5. שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12