שעב

שעב (בערבית: شعب, בכתבי חז"ל: שאב) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, השוכנת במערב הגליל התחתון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1975. ראש המועצה הוא מחמוד בוקעי (אבו מנהל).

שעב

מבט על שעב ומטעי הזיתים משביל סובב צורית
שם בערבית	شعب
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	מחמוד בוקאעי (אבו מנהל)
גובה ממוצע[1]	‎51 מטר
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מרץ 2025 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	7,825 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	7,823 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	206
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+2.4% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,460 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	151
תחום שיפוט[2]	5,360 דונם
- דירוג ארצי	194
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   שעב (למפת הגליל המערבי רגילה)   שעב (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום שעב (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום שעב 32°53′23″N 35°14′18″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3]	3 מתוך 10
- דירוג ארצי	221
מדד ג'יני לשנת 2019[2]	0.3423
- דירוג ארצי	242
לאום ודת[2]   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 100%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 0% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2] גילאי 0 - 4 9.7% גילאי 5 - 9 9.4% גילאי 10 - 14 8.6% גילאי 15 - 19 8.9% גילאי 20 - 29 18.6% גילאי 30 - 44 20.0% גילאי 45 - 59 16.5% גילאי 60 - 64 3.4% גילאי 65 ומעלה 4.8% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2] סה"כ בתי ספר 3 –  יסודיים 2 –  על-יסודיים 2 תלמידים 1,456  –  יסודי 804  –  על-יסודי 652 מספר כיתות 62 ממוצע תלמידים לכיתה 23.8 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)		פרופיל שעב נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
shaab.muni.il

נכון ל-2021, כלל תושבי שעב הם ערבים-מוסלמים.

היסטוריה

שאב העתיקה

המועצה הערבית-מוסלמית כיום שוכנת במיקומה של העיירה היהודית שאב מימי הבית השני, תקופת המשנה והתלמוד והתקופה הערבית בארץ ישראל. בספרו של יוספוס פלביוס מלחמות היהודים נזכר אלעזר בן שמי כיליד המקום שהצטיין בהגנת יודפת הסמוכה במהלך המרד הגדול ברומאים. שאב שרדה את החורבן לאחר המרד, ונזכרת בסקר היישובים היהודיים בגליל לאחר המרד בספרו של פרופ' מיכאל אבי יונה 'גאוגרפיה היסטורית'.

בתקופת המשנה והתלמוד שאב התקיימה כעיירה יהודית בתווך שבין המרכזים היהודיים הגדולים בסכנין הסמוכה ממזרח ובכבול הסמוכה ממערב. בין חכמי המקום נזכרים בכתבי חז"ל האמוראים מהדור השלישי והרביעי רבי זכאי דשאב^[4] ורבי מנא דשאב^[5].

היישוב היהודי בשאב המשיך להתקיים עד התקופה הצלבנית, ועדות לכך נמצאת בתעודה מן המאה ה-11 המזכירה יהודי שנפטר במקום^[6].

המאה ה-20

ביולי 1935 השתוללה בכפר מגפת טיפוס^[7]. באוגוסט 1938 הרס הצבא הבריטי צריפים רבים בכפר לאחר שעקבות של מניחי מוקש הובילו אל הכפר^[8]. בשנת 1945 היו בכפר כ-1,750 תושבים והוא נחשב אחד הכפרים העשירים ביותר באזורו. הכפר נכבש על ידי צה"ל סמוך לסופו של מבצע דקל, רוב תושביו עזבו אותו והוא נותר עם כ-250 מתושביו המקוריים^[9]. צה"ל לא נשאר בכפר, והערבים חזרו לשלוט בו בתחילת ההפוגה השנייה, תוך התכתשויות רבות עם צה"ל, אשר כבש סופית את הכפר במבצע חירם. חלק מתושבי הכפר שנמצאו במקומות אחרים בתוך ישראל לא הורשו לשוב אליו^[10]. במקום התושבים שעזבו, שוכנו בכפר עקורים ערבים מכפרים אחרים.

במרץ 1951 פונו מהשטח המפורז בגבול עם סוריה הערבים שהתגוררו במקום והועברו לשעב^[11]. ישראל פינתה את התושבים מאזור החולה מחשש שיסייעו לסורים ויפריעו לייבוש החולה ונתנה להם אפשרות להגר לסוריה או לעבור לשעב^[12][13]. בלחץ של הגנרל ויליאם אדוארד ריילי, ראש מטה משקיפי האו"ם, הסכימה ישראל להשיב את המפונים לכפריהם וקיימה בקיץ 1951 משאל בין המפונים בשעב, בו נשאלו אם רצונם לחזור לאזור המפורז או להישאר בשעב^[14]. במשאל הביעו כ-230 תושבים רצון לחזור וכ-420 הודיעו שרצונם להישאר בשעב^[15]. בתחילת 1961 נחנכה שכונת קבע עבורם^[16]. בשנת 1983 הורחב שטח השיפוט של המועצה^[17].

אוכלוסייה

תושבי היישוב התפרנסו בעבר בעיקר מחקלאות ממטעי הזיתים הנרחבים המקיפים את המקום. כיום הכפר מתגאה באחוז משכילים גבוה ואנשיו עוסקים במשלחי יד מגוונים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מרץ 2025 (אומדן), מתגוררים בשעב 7,825 תושבים, מתוכם 7,823 תושבי ישראל (מקום 206 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+2.4% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 87.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,348 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[18]

לקריאה נוספת

• בני גשור, "הקרבות באזור מעאר-שעב במלחמת העצמאות", קתדרה 178, 2021, עמ' 150-127.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שעב בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של שעב

• פרופיל שעב נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס

• אמנון גופר, שעב: כפר מוסלמי, שתי כנסיות ועץ קדוש בחצר, באתר ynet, 16 בינואר 2006
• חגית אברון, ‏היישוב הערבי הגלילי שהפך למוקד תיירות עם אמנות מפתיעה ואוכל מצוין, באתר גלובס, 23 במרץ 2023