ראמה (יישוב)

ראמה (בערבית: الرامة, תעתיק: א-ראמה) היא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל כ-5 קילומטרים מכרמיאל, בבקעת בית כרם (אל־שאע'וּר) בלב הגליל. שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם. הכפר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1954. על פי הלמ"ס נכון לסוף 2021, כ-49.7% מתושבי כפר ראמה הם ערבים-נוצרים, עם מיעוטים משמעותיים של כ-31.4% תושבים דרוזים, ושל 18.7% תושבים ערבים-מוסלמים.

ראמה

שם בערבית	الرامة
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	שאוקי לטיף
גובה ממוצע[1]	‎383 מטר
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	8,375 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2]	194
- צפיפות אוכלוסייה	1,290 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי[2]	156
תחום שיפוט[3]	6,490 דונם
- דירוג ארצי[2]	175
(למפת הגליל העליון מוגדלת)   ראמה (למפת הגליל העליון רגילה)   ראמה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ראמה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ראמה 32°56′18″N 35°22′01″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4]	5 מתוך 10
- דירוג ארצי[2]	136
מדד ג'יני לשנת 2019[3]	0.5033
- דירוג ארצי[2]	8
לאום ודת[3]   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 18.8%   ערבים-נוצרים: 49.7%   דרוזים: 31.3%   אחרים: 0.2% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[3] גילאי 0 - 4 6.7% גילאי 5 - 9 7.5% גילאי 10 - 14 7.2% גילאי 15 - 19 7.4% גילאי 20 - 29 16.6% גילאי 30 - 44 20.4% גילאי 45 - 59 17.7% גילאי 60 - 64 4.7% גילאי 65 ומעלה 11.8% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[3] סה"כ בתי ספר 6 –  יסודיים 3 –  על-יסודיים 4 תלמידים 2,230  –  יסודי 1,068  –  על-יסודי 1,162 מספר כיתות 84 ממוצע תלמידים לכיתה 28.5 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)		פרופיל ראמה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

היסטוריה

צומת הכניסה המערבית לראמה, כביש 85, ספטמבר 2023

ראמה, אוגוסט 2023

החוקר האמריקני אדוארד רובינסון שביקר בארץ ישראל ב-1838 זיהה את היישוב רמה בנחלת שבט אשר כמקור שמו של כפר ראמה. נמצאה בו כתובת עברית מהמאה ה-3. בזיהוי היישוב הקדום הסתייע רובינסון בסרקופגים שמצא על גבעה הסמוכה לכפר^[5]. באתר התקיימה עיר חשובה בעת השלטון הצלבני בארץ ישראל. היישוב הנוכחי הוקם, לפי המסורת המקומית, במאה ה-17 והיה בין הכפרים הגדולים ביותר בגליל בתקופה העות'מאנית. אולריך יאספר זטצן תיאר את הכפר כעיירה עם בתים הבנויים היטב. במחצית השנייה של המאה ה-19 תואר הכפר כמכיל 60 משפחות נוצריות ו-60 דרוזיות^[6]. בשנת 1923 היה לכפר הראשון בפלשתינה-א"י שזכה במנהל עצמי (על ידי מועצת הכפר) מידי שלטונות המנדט הבריטי.

לפי החלטת החלוקה שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947, עתיד היה הכפר להיכלל במדינה הערבית. באותה עת הכפר היה נוצרי ברובו (כאלף תושבים נוצרים), עם מיעוט דרוזי גדול^[7]. ב-30 באוקטובר 1948, במהלך מלחמת העצמאות, נכבש הכפר ללא קרב על ידי יחידות של חטיבת גולני. ב-31 באוקטובר נכנסה לכפר יחידה אחרת והגלתה את הרוב המכריע של תושבי הכפר הנוצרים ואיתם גם פליטים שמצאו מקלט בכפר. המגורשים שהו מספר ימים במערות ובוואדיות סמוכים, אך ב-5 בנובמבר יצאה היחידה מן הכפר וב-6 בנובמבר חזרו התושבים הנוצרים אל בתיהם, ככל הנראה באישור צה"ל, אולם התושבים הארעיים שמצאו מקלט בכפר, לא הורשו לחזור אליו, והם עברו ללבנון. ההיסטוריון בני מוריס סבור כי פקודת הגירוש ניתנה בגלל תמיכתו הגלויה של הכומר יעקוב אל-חנא, מראשי העדה הנוצרית של הכפר, במפקד צבא ההצלה, פאוזי אל-קאוקג'י, ומציין גם את האפשרות שתושבי הכפר הדרוזים דחקו בצה"ל לגרש את התושבים הנוצרים^[7].

הכפר סופח לישראל בהסכמי שביתת הנשק ב-1949. בכפר השתכנו רוב עקורי איקרית ובירעם^[8].

שמן זית

ראמה ידועה בתעשיית שמן הזית שלה^[9]. אולריך יאספר זטצן שביקר בכפר בשנת 1803 כתב שלכפר היה מטע זיתים גדול ממזרח לו שכלל 80,000 עצים^[6]. לכפר היו שייכים כרמי הזיתים הגדולים ביותר באזור. בימי מדיניות הקיצוב התנגדו תושבי הכפר בכוח להחרמת תוצרתם על ידי פקידי בית חרושת שמן. בעקבות זאת נעצרו עשרות מתושבי הכפר שהועמדו לדין בפני בית דין צבאי ונדונו למאסר^[10][11]. ב"על המשמר" נטען שהמחיר שנקבע לשמן זית היה נמוך במיוחד בגלל שמגדליו היו ערבים^[12].

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פעלו בכפר שישה בתי בד גדולים^[13].

פשע מאורגן

ראמה היא המעוז של משפחת אבו לטיף הדרוזית^[14], הנחשבת ארגון הפשיעה השני בגודלו במגזר הערבי^[15][16]. בראש ארגון הפשע עומד לטיף אבו לטיף, בן דודו של ראש המועצה^[17]. בדצמבר 2018 עתר ראש המועצה לבג"ץ על מנת שיורה למשטרה לחדול מפעולות שיטור ביישוב. בתשובתה פירטה המדינה שורת מעשי פשע חמורים שאירעו ביישוב במהלך 2018, ובהם רצח כפול, ירי אל ניידת משטרה, ומספר מקרים של השלכת מטעני חבלה. העתירה נדחתה על הסף בינואר 2019.

באוגוסט 2021 נרצח בראמה סאהר אסמאעיל, מקורב לשר גדעון סער ומועמד ברשימת תקווה חדשה לכנסת, בעת שכיהן כיועץ שרת החינוך יפעת שאשא ביטון לענייני המגזר הערבי.^[18]

באוגוסט 2023 הוגש נגד ראש המועצה שאוקי אבו לטיף כתב אישום בבגין שימוש לכאורה במעמדו כראש מועצת ראמה לצורך סיוע לקרובי משפחתו, בני משפחת הפשע אבו לטיף, בגביית פרוטקשן מבעלי מפעלים ביישוב.^[19]

חינוך

בית ספר ראשון הוקם בכפר בשנת 1884 ובית ספר נוסף הוקם בשנת 1913. בית ספר תיכון הוקם ביישוב ב-1956^[20]. בשנות ה-70 רשם התיכון אחוזי הצלחה גבוהים בבחינות הבגרות^[21]. באמצע שנות ה-70 עבר התיכון למבנה חדש^[22].

גאוגרפיה

רובה של ראמה בנויה על מורדות ההר, כך שהכבישים בה תלולים יחסית. בדרום היישוב, סביב כביש 85 הישן, נמצא אזור מישורי יחסית, שהתפתח החל משנות ה-80 לאזור מעורב של מגורים ועסקים^[23]. בתחילת שנות ה-80 הוקמה בראמה שכונה חדשה^[24] במערב, המשמשת בעיקר למגורי מוסלמים. כן קיימת התפתחות מזרחה.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בראמה 8,375 תושבים (מקום 194 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 84.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 9,234 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[25]

כיום כלל האוכלוסייה בכפר ראמה נחשבת לערבית.

עלפי הלמ"ס נכון לסוף שנת 2021, מנתה האוכלוסייה כ-7,750 תושבים, והורכבה מ:

• ערבים-נוצרים – 49.7%
• דרוזים – 31.4%
• ערבים-מוסלמים – 18.7%

בראשית שנותיה של מדינת ישראל היוו הערבים הנוצרים רוב מוחלט (של כ-85 אחוז). לכפר גורשו הערבים המוסלמים מהכפרים כפר ענאן ואל-פראדיה שנחרבו לאחר מלחמת העצמאות. עם הזמן גדל שיעור הערבים המוסלמים ביישוב, בין השאר בעקבות הצטרפות בדואים מהר כמון.^[26] מכיוון שהמוסלמים הללו הגיעו מבחוץ, אין בידי המוסלמים קרקעות פרטיות^[27].

הערבים הנוצרים מתגוררים ברובם בדרום היישוב, בעוד הדרוזים מרוכזים יותר באזור הצפוני, שהוא גם האזור הגבוה יותר. המוסלמים מתגוררים בעיקר במערב היישוב, על אדמות שהוקצו להם בידי מינהל מקרקעי ישראל^[20], בשנות ה-70.

במהלך שנות ה-80 הייתה מתיחות רבה בין הדרוזים לערבים הנוצרים ביישוב^[28].בשנים 2011–2015 אירעו ביישוב אירועי רצח רבים כתוצאה מסכסוך בין שתי משפחות דרוזיות.^[29]

ראו גם

• אשכול יישובי בית הכרם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ראמה

• פרופיל ראמה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• זיו ריינשטיין, מקום על ראמה, באתר ynet, 31 בינואר 2014
• משה גלעד, כפר ראמה: לבקר במקום על ראמה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2014
• ראמה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
2. לטבלת הדירוג המלא.
3. הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
4. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
5. Robinson, Edward; Smith, Eli, Biblical Researches in Palestine and adjacent regions: A Journal of Travels in the years 1838 and 1852, 2nd edition, London: John Murray, 1856
6. יהושע בן אריה, עמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, ארצות הגליל, 1983, עמ' 334
7. בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 302.
8. מנחם רהט, דרוזים מביעים הזדהות, מעריב, 17 באוגוסט 1972
9. כחש הזית, דבר, 26 בספטמבר 1932
10. המשלחת מראמה חזרה מהכנסת במפח נפש, על המשמר, 28 במרץ 1952
11. 29 מנאשמי רמה למאסר, דבר, 20 באוגוסט 1952
12. איפה ואיפה, על המשמר, 9 בדצמבר 1952
13. אהרון דולב, הם יורים גם בדרוזים, מעריב, 17 בינואר 1986
14. יואב איתיאל‏, "נטפל בכם": ארגון הפשיעה שמסכל מיזמי בנייה ביישובים הדרוזיים, באתר וואלה, 4 במאי 2020
15. אלי סניור, רשימת השבעה: אלו גופי הפשע הגדולים במגזר הערבי, באתר ynet, 6 באוגוסט 2019
16. שוש מולא, "אוי ואבוי למי שמסתבך איתם": כך השתלטה משפחת אבו־לטיף על הפשיעה בצפון הארץ, באתר ynet, 23 ביולי 2021.
17. בג"ץ 9107/18 לטיף שוקי נ' השר לביטחון פנים ואחרים, ניתן ב־8 בינואר 2019.
18. חסן שעלאן, תמר טרבלסי חדד, יועץ בכיר לשרת החינוך נרצח ביריות בצפון, באתר ynet, 15 באוגוסט 2021
19. ליאור אל-חי, אישום: ראש המועצה ממשפחת אבו לטיף סייע לסחוט כספי "פרוטקשן" עבור קרוביו, באתר ynet, 17 באוגוסט 2023
20. ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 50-51
21. נבחנו 50 - הצליחו 100 אחוז, מעריב, 26 בינואר 1972
22. מכרז, מעריב, 13 ביוני 1974
23. ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 70–71, 81-83
24. שכונה חדשה בכפר ראמה, דבר, 3 בדצמבר 1981
25. פרופיל ראמה באתר הלמ"ס
26. הרצח קירב לבבות בכפר ראמה, מעריב, 13 בינואר 1986
27. בג"ץ 6906/13 סמיר עלי טוהא נ' רשות מקרקעי ישראל, סעיף יא
28. יהודה גורן, מת הילד מכפר ראמה, מעריב, 5 באוקטובר 1984
29. סמי עבד אל חמיד, הפסקת אש הושגה בראמה: "המלחמה שרפה אותנו, נלחמנו באחים שלנו", באתר nana10‏, 10 בינואר 2015