Loading AI tools
כדורגלן ארגנטינאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לְיוֹנֵל אַנדְרֶס "לֵאוֹ" מֶסִי קוּצִ'יטִינִי (או לִיאוֹנֵל; בספרדית: Lionel Andrés "Leo" Messi Cuccittini;[1] נולד ב־24 ביוני 1987) הוא כדורגלן ארגנטינאי, המשחק בעמדות החלוץ והקשר ההתקפי במועדון האמריקאי אינטר מיאמי ובנבחרת ארגנטינה, בהם הוא משמש כקפטן. מכונה "הפרעוש" (בספרדית: "La Pulga"), בשל זריזותו וקומתו הנמוכה[2]. מסי נחשב על ידי רבים לשחקן הכדורגל הגדול בכל הזמנים. הוא זכה בשמונה כדורי זהב[3] ושישה נעלי זהב, ונבחר גם לנבחרת כל הזמנים של כדור הזהב. עד שעזב ב־2021, בילה את כל הקריירה המקצוענית שלו במועדון הקטלוני ברצלונה, עימה זכה ב־35 תארים, כולל עשר זכיות בלה ליגה, שבע זכיות בגביע המלך הספרדי וארבע זכיות בליגת האלופות. ככובש פורה ופליימייקר יצירתי, מסי מחזיק בשיאי שערים ובישולים רבים, הוא מלך השערים בכל הזמנים של הלה ליגה (474) ומלך השערים בהיסטוריה של נבחרות אמריקה הדרומית (104). מסי הבקיע 837 שערים בקריירת הבוגרים שלו, הוא סגן מלך השערים בכל הזמנים לפי הפדרציה הבין-לאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה של הכדורגל. הוא מלך השערים עבור מועדון בודד (672) ומלך השערים של נבחרת ארגנטינה. הישגיו האישיים והקבוצתיים של מסי קיבעו את מעמדו כאחד מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים, ולדעת רבים גם כטוב בהיסטוריה[4][5].
 | ||||
| מסי במדי נבחרת ארגנטינה, 2022 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
24 ביוני 1987 (בן 37) רוסאריו, ארגנטינה | |||
| שם מלא | לְיוֹנֵל אַנדְרֶס מֶסִי קוּצִ'יטִינִי | |||
| גובה | 1.69 מטר | |||
| עמדה | חלוץ, קיצוני ימני | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן** | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-20 באוקטובר 2024 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-16 באוקטובר 2024 | ||||
מסי נולד וגדל ברוסאריו, שם החל לשחק בילדותו במחלקות הנוער של ניואל'ס אולד בויס. בשנת 2000, בגיל 13, עבר לספרד והוחתם בברצלונה, שהסכימה לממן עבורו טיפול רפואי יקר בהורמון גדילה, לו הזדקק. באוקטובר 2004 שיחק לראשונה בקבוצה הבוגרת בגיל 17 בלבד. בשלוש השנים הבאות הוא ביסס את מעמדו כשחקן אינטגרלי עבור המועדון, ואף זכה בשתי אליפויות ספרד ואליפות אירופה. בעונתו המלאה הראשונה במדי הקבוצה, 2008/2009, הוא הוביל את הקבוצה לזכייה בטרבל ראשון מסוגו בכדורגל הספרדי. בהמשך שנת 2009 זכה בכדור הזהב בגיל 22 בלבד, והוא הוסיף וזכה בפרס בשלוש העונות הבאות והפך לשיאן הזכיות בו ולכדורגלן הראשון שזכה בו ארבעה פעמים ברציפות. בעונת 2011/2012, הוא כבש 50 שערי ליגה ו־73 שערים בכל המסגרות עבור ברצלונה, שיא אירופי של כל הזמנים[6]. במהלך שנת 2012, כבש 91 שערים ב־69 הופעות במדי ברצלונה וארגנטינה, דבר שהוכר על ידי גינס כשיא עולמי[7]. בשתי העונות הבאות זכה יריבו כריסטיאנו רונאלדו בכדור הזהב, וב־2015 זכה מסי בפעם החמישית לאחר עונת טרבל נוספת בה שבר את שיא השערים של הלה ליגה, שהחזיק מעמד 60 שנה. מסי הפך לקפטן הקבוצה ב־2018, וזכה בכדור הזהב השישי ונעל הזהב השישית שלו בסיום אותה עונה. ב־2021, לאחר שנות שפל בברצלונה, עזב מסי את ברצלונה שלא יכלה להכיל את חוזהו מבחינה כלכלית, וחתם במועדון הצרפתי פריז סן-ז'רמן, עימה זכה באליפות צרפת בעונת 2021/2022. ב-2023 חתם במועדון אינטר מיאמי[8].
כשחקן נבחרת ארגנטינה, מסי הוא מלך השערים (106) ושיאן ההופעות (180) בכל הזמנים. ברמת הנוער, מסי זכה בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 ב־2005, בטורניר בו היה השחקן והכובש המצטיין, ומדליית זהב אולימפית באולימפיאדת בייג'ינג. סגנון המשחק שלו, מכדרר שמאלי ונמוך קומה, גרר השוואות לבן ארצו דייגו מראדונה, שהכריז אז על מסי כיורשו. לאחר הופעת בכורה בנבחרת הבוגרת ב־2005, הפך מסי במונדיאל 2006 לארגנטינאי הצעיר שמשחק וכובש בגביע העולם, הגיע לגמר קופה אמריקה 2007 (בו נבחר לשחקן הצעיר המצטיין) ולרבע גמר מונדיאל 2010. כקפטן הנבחרת החל מ־2011, הוביל מסי את נבחרתו לשלושה גמרים רצופים: גמר מונדיאל 2014, גמר קופה אמריקה 2015 וגמר קופה אמריקה 2016, אך היא הפסידה בכולם. לאחר ההפסד האחרון פרש מהנבחרת, אך חזר לאחר זמן קצר בעקבות לחץ כבד בארגנטינה. הוא הוביל את ארגנטינה להעפלה למונדיאל 2018, מקום שלישי בקופה אמריקה 2019, זכייה בקופה אמריקה 2021, בה נבחר לשחקן המצטיין והיה מלך השערים והבישולים, ובסיום שנת 2021 הוא זכה בכדור הזהב השביעי שלו. בשנת 2022 הוביל את נבחרתו לזכייה בפיינליסימה ובמונדיאל 2022, בו נבחר לשחקן המצטיין וזכה בנעל הכסף, עם שבעה שערים.
מסי מעניק חסות לחברת אדידס מאז 2006. לפי העיתון פראנס פוטבול, הוא היה המשתכר הבכיר בעולם הכדורגל בחמש שנים מתוך שש בין 2009–2014 והוא דורג כספורטאי המרוויח ביותר לפי פורבס בשנים 2019 ו־2022[9]. מסי נכלל ברשימת 100 המשפיעים בעולם של טיים מגזין בשנים 2011 ו־2012. בשנת 2020 זכה בפרס לוריוס לספורטאי השנה, והפך לספורטאי הקבוצתי הראשון שזוכה בפרס.
מסי נולד בעיר רוסאריו שבארגנטינה. למשפחה שורשים איטלקיים – אנג'לו מסי, מאבות המשפחה, היגר מרקנאטי שבמארקה לארגנטינה ב-1883. כבר בגיל 5 החל לשחק כדורגל והצטרף לקבוצת גראנדולי שאימן אביו. בגיל 7 עבר מסי לאחת מקבוצות הילדים של ניואל'ס אולד בויס, אחת משתי הקבוצות הבכירות של העיר רוסאריו (לצד רוסאריו סנטרל). בגיל 11 אובחן מסי כסובל מהפרעת גדילה והחל לעבור טיפול יקר בהורמון גדילה, בעלות 900 דולר לחודש. במשך שנתיים הסתדרה המשפחה עם מימון הטיפול, בעזרת ביטוחים רפואיים ועזרה של ניואלס, אך בשלב מסוים הופסקה התמיכה ומשפחתו של מסי נאלצה לחפש פתרון חדש[10]. תחילה פנתה המשפחה לריבר פלייט[11], ולאחר שזה לא צלח, סוכנים שראו את יכולתו של מסי בניואלס קישרו אותו לקרלס רשאק, המנהל הטכני של ברצלונה, שזימן את מסי למבחנים בברצלונה בספטמבר 2000[12]. לאחר תהליך ארוך של דיונים וסיכומים שנמשך כ-4 חודשים, נחתם ההסכם הראשוני לצירופו של מסי לברצלונה, כולל כיסוי עלויות הטיפול והמעבר[13].
מסי עבר לברצלונה והחל בקבוצת נערים ב' של המועדון. תחילת דרכו של מסי במועדון כללה מספר בעיות, שהעיקרית שבהן הייתה אי-הסדר בין התאחדות הכדורגל הספרדית לארגנטינאית, שמנע ממנו לשחק במשחקי ליגה, ולכן הוא מיעט לשחק בעונתו הראשונה במועדון[14]. רק ב-17 בפברואר 2002 הגיעו האישורים מפיפ"א שאפשרו למסי להתחיל לשחק במשחקים הרשמיים[15]. חודש מאוחר יותר השתתף מסי עם הקבוצה בטורניר משמעותי ראשון, גביע מאסטרלי שנערך באיטליה, בו מסי היה המצטיין ועזר לקבוצה לזכות בגביע[16]. בעונה הבאה, עונת 2002/2003, עלה מסי לנערים א', שם הבקיע 36 שערים ב-30 משחקי ליגה, והוא עלה לקבוצת הנוער לקראת סוף העונה[15]. בקיץ של 2003, בגלל אילוצים כלכליים, היה מסי קרוב לשחרור מהמועדון, אך המאמנים במערכת הנוער של המועדון תמכו ודחפו לכך שמסי כן יישאר. שחקנים אחרים כדוגמת ססק פברגאס עזבו את המועדון באותו קיץ[17]. בעונה שהגיעה לאחר מכן, 2003/2004, התקדם מסי בין 5 דרגים שונים בברצלונה, דרך ברצלונה ג' ועד ברצלונה אתלטיק, קבוצת המשנה של המועדון; מעבר כה מהיר בין הדרגים הוא שיא של המועדון[18]. בנוער א' הבקיע מסי 37 שערים ב-30 משחקים, בברצלונה ג' 5 שערים ב-10 משחקים, ובברצלונה ב' 6 שערים ב-22 משחקים.
ב-16 בנובמבר 2003, בגיל 16 ו-145 ימים, ערך מסי את הופעת הבכורה הלא-רשמית בקבוצה הבוגרת במשחק ידידות נגד פורטו. בעונת 2004/2005, בעודו שחקן בסגל קבוצת המשנה, ערך את הופעת הבכורה הרשמית: ב-16 באוקטובר 2004 הכניס פרנק רייקארד, מאמן הקבוצה הבוגרת, את מסי כמחליף בדרבי של ברצלונה מול אספניול. בכך שבר את השיא לשחקן הצעיר ביותר שמשחק במשחק רשמי של המועדון, עד שהשיא נשבר על ידי בויאן קרקיץ' ב-2007. מסי הבקיע נגד אלבסטה ב-1 במאי 2005 מבישול של רונאלדיניו, ובגיל 17 ו-10 חודשים היה לצעיר ביותר שמבקיע במדי הקבוצה, עד שפעם נוספת שבר קרקיץ' את השיא הזה[19]. רייקארד תפקד את מסי בעמדת הקיצוני הימני, לרוב על חשבונו של לודוביק ז'ולי הצרפתי. מסי שותף עד סיום העונה ב-7 משחקי ליגה ובמשחק אחד בליגת האלופות, במחזור האחרון של שלב הבתים נגד שחטאר דונצק[20].
מסי צורף לסגל הקבוצה הבוגרת של ברצלונה בעונת 2005/2006, בלבשו את החולצה שמספרהּ 19, ובמהלך הקיץ חתם לראשונה על חוזה מקצועני. בעת רישומו בסגל היה נתון בתהליך קבלת אזרחות ספרדית. בסגל היו רשומים 3 זרים נוספים, ומשום כך נשמעה תרעומת מצידן של קבוצות מסוימות בליגה כשהבולטת ביניהן הייתה אלאבס, היריבה הראשונה של ברצלונה לעונה זו בליגה, שהגישה תלונה להתאחדות הכדורגל הספרדית[21]. ב-16 בספטמבר חתם על חוזה מעודכן, עם שכר משופר והארכה עד שנת 2014. ב-26 בספטמבר קיבל אזרחות ספרדית, וכך היה יכול להחשב, על פי תקנון התאחדות הכדורגל הספרדית, שחקן מקומי ולא זר. זמן קצר לאחר מכן, שיחק מסי לראשונה במשחק בית בליגת האלופות, נגד קבוצת אודינזה האיטלקית. עם החלפתו בדקה ה-70 של המשחק, נעמד הקהל באצטדיון קאמפ נואו והריע לו[22].
מסי פיתח קשר הדוק עם רונאלדיניו, וביחד עם חלוץ הקבוצה, סמואל אטו, יצרו השלושה משולש התקפי מרשים, אשר זכה לכינוי R.E.M, ראשי תיבות של שמות משפחתם של שלושת השחקנים: Ronaldinho, Eto, Messi, כשם להקת הרוק "אר.אי.אם.". ב-2 בנובמבר כבש מסי את שערו הראשון בליגת האלופות בניצחון הביתי 0–5 על פנאתינאיקוס. ב-19 בנובמבר, עת שיחק לראשונה במשחק קלאסיקו נגד ריאל מדריד, באצטדיון סנטיאגו ברנבאו, בישל מסי שער לאטו, והיה חלק מניצחון 3–0. משחק הזכור בזכות תשואות הקהל המדרידאי לרונאלדיניו. בדצמבר העניק העיתון האיטלקי "טוטוספורט" את פרס נער הזהב למסי, פרס המוענק לשחקן הצעיר הטוב באירופה. ב-29 בינואר 2006 נכנס מסי כמחליף במשחק נגד מיורקה, ולאחר כעשר דקות בלבד, כבש את הצמד הראשון בקריירה שלו וכך סייע לקבוצתו לנצח 3–0. במשחק הראשון של שמינית גמר ליגת האלופות נגד צ'לסי, אשר נערך באצטדיון סטמפורד ברידג', קצר מסי שבחים על הופעתו[23]. במשחק הגומלין, קרע מסי את שריר הירך הימנית, ונעדר עד תום עונה זו. עד פציעה זו, השכיל מסי לכבוש שישה שערי ליגה ב-17 משחקים, וכן שער אחד בשש הופעות בליגת האלופות. ברצלונה המשיכה וזכתה הן באליפות הליגה והן בליגת האלופות, בפעם השנייה בתולדותיה, אחרי ניצחון 2–1 במשחק הגמר על ארסנל.
בעונת 2006/2007, ביסס מסי את מעמדו כשחקן הרכב בקבוצה, וכבש שערים הן בשחקו במסגרת משחקי הליגה הספרדית, נגד סלטה ויגו, אוסאסונה וסביליה, והן במסגרת משחקי ליגת האלופות, נגד ורדר ברמן הגרמנית. ב-12 בנובמבר 2006 שבר את עצם המסרק החמישית בכף רגלו השמאלית, ונאלץ לעבור ניתוח. פציעה זו אילצה אותו להיעדר מהמגרשים למשך כשלושה חודשים[24]. ב-11 בפברואר 2007 שב מסי לשחק. במשחק הקלאסיקו שנערך ב-11 במרץ כבש מסי שלושער ראשון בקריירה, שכלל כיבוש שער דרמטי בתוספת הזמן של המשחק. בכבשו שער זה, חילץ מסי את קבוצתו מהפסד, וקבע את תוצאת המשחק הסופית: 3-3. ברצלונה שיחקה בעשרה שחקנים במשך רוב דקות המשחק, עובדה שהעצימה את הישגו של מסי[25].
תקופתו של מסי לאחר הפציעה הייתה מוצלחת אף יותר מזו שלפניה, ובה מסי כבש 11 שערים ב-13 משחקי הליגה האחרונים של העונה. ב-17 באפריל, בחצי גמר גביע המלך נגד חטאפה, הבקיע מסי צמד שערים. כשהשער השני שכבש, עורר את תשומת לבהּ של התקשורת העולמית, בזכות דמיונו לשערו של דייגו מראדונה, ברבע גמר מונדיאל 1986, אשר נערך נגד אנגליה – שניהם החלו את המהלך במחצית המגרש, עברו שישה שחקנים, חדרו לרחבה וכבשו מנקודה דומה. במסגרת ההשוואות של מהלך זה למהלכו של מראדונה, כונה מסי "מסידונה" (הלחם של "מסי" ו"מראדונה")[26]. ברצלונה הייתה במחזורי הסיום במאבק צמוד עם ריאל מדריד על האליפות. במחזור הליגה ה-35, כבש מסי צמד שערים, עת הביסה ברצלונה 0–6 את אתלטיקו מדריד. במחזור לפני האחרון, בדרבי נגד אספניול, הבקיע מסי. אולם אחד מהם לא היה חוקי, משום שנכבש באמצעות ידו, ואמור היה להיפסל. למרות זאת, אושר השער על ידי השופט, שלא הבחין במתרחש, ובחר להתעלם ממחאות שחקני אספניול. בעקבות כיבוש שער זה, הושווה מסי פעם נוספת למראדונה, בהזכירו את שערו הידוע לשמצה: "שער יד האלוהים", אותו כבש מראדונה ברבע גמר מונדיאל 1986, שנערך במקסיקו. משחק זה הסתיים לבסוף בתוצאה 2–2[27]. למרות ניצחון במחזור האחרון וצמד נוסף של מסי, הפעם לרשתה של ז'ימנסטיק טרגונה, ברצלונה כשלה במשימתה לזכות באליפות הליגה הספרדית, בסיימה עונה זו כסגניתהּ של ריאל מדריד. יתר על כן, היא כשלה להעפיל לגמר גביע המלך לאחר שהפסידה בגומלין 0–4 לחטאפה, ומליגת האלופות הודחה בשמינית הגמר על ידי ליברפול.
בקיץ 2007 צורף לסגל הקבוצה החלוץ הצרפתי תיירי הנרי. צירופו העלה בקרב התקשורת את הציפיות מברצלונה, שהעניקה לרביעיית שחקני ההתקפה של הקבוצה את הכינוי "ארבעת המופלאים"[28]. עם זאת התקשתה הקבוצה בליגה ואיבדה נקודות רבות כבר משלבי הפתיחה. בחודש ספטמבר הבקיע מסי 8 שערים בשישה משחקים רצופים, כשבין היתר הבקיע צמדים במשחקים נגד סביליה, ריאל סרגוסה ושטוטגרט[29]. לקראת סיום 2007 זכה מסי בפרס בראבו, המוענק מדי שנה לשחקנים מצטיינים, עד גיל 21. כבר באותה תקופה, בגיל 20, נחשב לאחד השחקנים הטובים בעולם, וזה התבטא בהיבחרו למקום השני בפרס כדורגלן השנה בעולם הנערך והמוענק על ידי פיפ"א, כמו גם למקום השלישי בפרס כדור הזהב. שני פרסים אלו הם הפרסים האינדיבידואליים הנחשקים ביותר בעולם הכדורגל, והם מתבססים על דירוג של שחקנים, מאמנים ועיתונאי כדורגל מרחבי העולם[30].
בדצמבר קרע מסי את שריר הירך ונעדר למשך חודש וחצי. בפברואר 2008, במשחק מול ולנסיה, ציין מסי 100 משחקים רשמיים במדי ברצלונה. לרוע המזל, ימים ספורים לאחר מכן נפצע פעם נוספת בשריר הירך, בשמינית גמר ליגת האלופות נגד סלטיק[31]. בשל הפציעה נעדר מרבע הגמר וחזר לכשירות בחצי הגמר נגד מנצ'סטר יונייטד האנגלית, שהדיחה את ברצלונה בתוצאה המצטברת 1–0. כך סיימה ברצלונה עונה זו ללא זכייה בתואר כלשהו, לאחר שגם במסגרת משחקי הליגה הספרדית סיימה במקום השלישי, אחרי ריאל מדריד וויאריאל, מה שהביא לעזיבתו של המאמן רייקארד. במישור האישי המשיך מסי להצטיין באותה עונה. במסגרת הליגה הבקיע 10 שערים ובישל 12 נוספים ב-28 הופעות, ובמסגרת ליגת האלופות הבקיע 6 שערים נוספים.
ז'וזפ גוארדיולה, קפטן העבר של ברצלונה, מונה במקומו של רייקארד כמאמן הקבוצה. עם עזיבתו של רונאלדיניו את ברצלונה בקיץ, קיבל מסי את מספר החולצה של רונאלדיניו – 10. הוא המשיך לשחק באגף ימין של ההתקפה, לצדם של אטו והנרי. ב-27 בספטמבר 2008, בדרבי נגד אספניול, הבקיע מסי בעיטת עונשין מכריעה בתוספת הזמן של המשחק כדי להביא לברצלונה ניצחון 2–1. מספר ימים לאחר מכן, במשחק החוץ נגד שחטאר דונצק האוקראינית בליגת האלופות, הבקיע מסי צמד שערים בדקות האחרונות של המשחק. צמד זה חולל מהפך דרמטי, שחילץ את ברצלונה מפיגור 0–1 לניצחון 2–1[32]. בקלאסיקו שנערך ב-13 בדצמבר ניצחה ברצלונה את ריאל מדריד 0–2, במהלכו כבש מסי את השער השני לזכות קבוצתו[33]. היה זה ניצחונה הראשון של קבוצתו על ריאל מדריד מזה חמישה משחקים[34].
מסי הגיע למקום השני הן בתואר כדורגלן השנה באירופה והן בתואר כדורגלן השנה בעולם לשנת 2008, אחרי כריסטיאנו רונאלדו. ב-6 בינואר 2009, במסגרת שמינית גמר גביע המלך, הבקיע מסי שלושער בניצחון ברצלונה 3–1 על אתלטיקו מדריד בביתה, השלושער הראשון שהבקיע במדי ברצלונה מחוץ לקאמפ נואו[35]. ב-1 בפברואר נכנס מסי כמחליף במשחק מול ראסינג סנטנדר באל סרדינרו, כשברצלונה בפיגור 0–1 ואחד משחקניה הורחק בכרטיס אדום. לאחר הכנסו, כבש צמד שערים וקבע מהפך עבור קבוצתו, שניצחה לבסוף 1–2. השער השני שכבש, היה השער ה-5,000 של ברצלונה בליגה הספרדית[36]. ב-8 באפריל, במסגרת רבע גמר ליגת האלופות, הבקיע מסי צמד לרשתה של באיירן מינכן הגרמנית ועזר לקבוצתו להעפיל לחצי הגמר. ב-2 במאי לקח מסי חלק באחד ממשחקי הקלאסיקו הגדולים של ברצלונה[37]. במשחק זה, הביסה ברצלונה 2–6 את ריאל מדריד, כשמסי כובש שני שערים ומבשל אחד נוסף לתיירי הנרי. מאמן ברצלונה, ז'וזפ גוארדיולה, הסיט את מסי מעמדת הקיצוני הימני לעמדת החלוץ המזויף, ואת אטו הציב במקומו של מסי באגף ימין. צעד טקטי זה הפתיע את ריאל מדריד והיה משמעותי בניצחון[38]. ארבעה ימים לאחר מכן, בגומלין חצי גמר ליגת האלופות מול צ'לסי בסטמפורד ברידג', כשברצלונה בפיגור 0–1, בישל לאנדרס אינייסטה שער בתוספת הזמן. השער השווה את התוצאה לתיקו 1–1, ובזכות חוק שערי חוץ הבטיח לברצלונה העפלה לגמר.
ב-13 במאי, בגמר גביע המלך, הביסה ברצלונה את אתלטיק בילבאו 4–1 וכך זכתה בגביע. במהלך משחק זה כבש מסי שער אחד ובישל אחד נוסף[39]. שלושה ימים לאחר מכן הבטיחה ברצלונה את הזכייה באליפות הליגה. בגמר ליגת האלופות, כבש מסי את השער השני לזכות קבוצתו, בניצחון 2–0 על מנצ'סטר יונייטד האנגלית. עם הזכייה בתואר זה, השלימה ברצלונה זכייה בטרבל ראשון בהיסטוריית המועדון בפרט, ובהיסטוריה של קבוצה ספרדית כלשהי בכלל[40]. באותה עונה, הבקיע מסי בכל המסגרות 38 שערים – 23 מהם בליגה, 9 בליגת האלופות ו-6 בגביע. נוסף על כך, בישל 18 שערים נוספים לחבריו לקבוצה. 9 שעריו של מסי בליגת האלופות זיכו אותו בתואר מלך השערים של המפעל לעונה זו, כשבנוסף להם בישל 5 שערים במסגרת משחקי מפעל זה[41][42].
.jpg)
בקיץ 2009 צורף החלוץ זלאטן איברהימוביץ' לברצלונה במקומו של אטו. ב-23 באוגוסט, במשחק הגומלין של הסופר קאפ הספרדי נגד אתלטיק בילבאו הבקיע מסי צמד ועזר לקבוצתו לזכות בתואר עם ניצחון מצטבר של 5–1. ב-28 באוגוסט, בהגרלת שלב הבתים בליגת האלופות מסי זכה בתואר חלוץ השנה של אופ"א. במשחק סופר קאפ האירופי נגד שחטאר דונצק האוקראינית, בישל מסי את שער הניצחון לפדרו במהלך ההארכה, וכך ברצלונה זכתה בתואר[43]. ב-18 בספטמבר חתם מסי על הארכת החוזה עד 2016, עם סעיף שחרור של 250 מיליון אירו ועם שכר משודרג שהוערך על ידי התקשורת בגובה שבין 10 ל-12 מיליון אירו בשנה[44]. ב-1 בדצמבר זכה מסי בכדור הזהב, בפעם הראשונה בקריירה שלו. ב-19 בדצמבר התמודדה ברצלונה נגד אסטודיאנטס לה פלאטה הארגנטינאית במסגרת גמר אליפות העולם לקבוצות. במהלך ההארכה של המשחק, כבש מסי את שער הניצחון באמצעות חזהו, וכך הבטיח את זכייתה של ברצלונה בטורניר. עם הזכייה בתואר השלימה ברצלונה זכייה בכל ששת התארים המשמעותיים בכדורגל האירופי במהלך שנה אחת – אליפות הליגה, הגביע המקומי, ליגת האלופות, סופר קאפ מקומי ואירופי ואליפות העולם לקבוצות – הישג יחיד במינו בהיסטוריית הכדורגל[45]. יומיים לאחר משחק הגמר הוכתר מסי ככדורגלן השנה בעולם, וכך היה לשחקן הארגנטינאי הראשון שזוכה בתואר זה[46]. כמו כן, היה מסי לשחקן הראשון מבוגרי מחלקת הנוער של ברצלונה שזוכה בכדורגלן השנה בעולם ובכדור הזהב[47].
ב-10 בינואר 2010, במשחקה של ברצלונה אצל טנריפה, הבקיע מסי את השלושער הראשון שלו לעונת 2009/2010. במרץ הבקיע מסי 8 שערים במהלך שבוע אחד בלבד: צמד בשמינית גמר ליגת האלופות נגד שטוטגרט הגרמנית ושלושערים בשני מחזורים רצופים, האחד לוולנסיה והשני לריאל סרגוסה. עד נקודה זו, בכל ההיסטוריה של הליגה הספרדית, הבקיעו רק 8 שחקנים שלושער בשני מחזורים רצופים, ומסי היה שחקן ברצלונה הראשון לעשות זאת[48]. במשחק נגד סראגוסה, שנערך ב-21 במרץ, הוכשל מסי ברחבה וקבוצתו קיבלה בעיטת עונשין. כבועט הפנדלים הקבוע של קבוצתו, ויתר מסי על ההזדמנות לכבוש רביעייה ראשונה בקריירה, והוא העניק לזלאטן איברהימוביץ' את ההזדמנות לבעוט במקומו[49]. זמן קצר לאחר מכן השכיל מסי לקבוע ציון דרך זה: ב-6 באפריל, בגומלין רבע גמר ליגת האלופות נגד ארסנל האנגלית, הבקיע מסי את כל ארבעת שערי קבוצתו עת ניצחה 4–1 והעפילה לחצי הגמר. בזכות כך הפך מסי לשחקן הראשון שמבקיע ארבעה שערים במשחק בודד בשלב כה מתקדם בהיסטוריית המפעל[50] וכמו כן לכובש המוביל במסגרת אירופית במדי ברצלונה, כשהוא עוקף את ריבאלדו. גם את עונה זו סיים מסי כמלך שערי ליגת האלופות עם 8 שערים במהלך העונה. למרות הישגיו האישיים המרשימים, הודחה ברצלונה בחצי גמר המפעל, על ידי אינטר מילאנו האיטלקית.
במסגרת משחק הליגה האחרון לעונה זו, בו ניצחה ברצלונה את קבוצת ריאל ואיאדוליד, כבש מסי צמד שערים. ניצחון משמעותי זה הבטיח את זכייתה של ברצלונה באליפות הליגה הספרדית עונה שנייה ברציפות, עם 99 נקודות, כמות שיא של נקודות בעונה בודדת לקבוצה בליגה הספרדית. שני השערים שהבקיע הביאו את מאזנו ל-34 שערים בליגה, בכך השווה מסי את שיא הכיבושים של ברצלונה עבור שחקן בודד, במהלך עונה אחת, אותו קבע רונאלדו בעונת 1996/1997. בזכות 34 השערים שהבקיע במסגרת הליגה זכה בתואר מלך שערי הליגה הספרדית, המכונה ה"פיצ'יצ'י", וכן בתואר היוקרתי נעל הזהב האירופית, שניתנת למבקיע המצטיין בכלל הליגות באירופה[51]. בסך הכול בכל המסגרות היו למסי 47 שערים, שווה לשיא של רונאלדו בברצלונה בהיבט זה, ולצד שערים אלו סיפק 11 בישולים. במהלך העונה העביר גוארדיולה את מסי באופן קבוע יותר מעמדת הקיצוני הימני לעמדה מרכזית, בין אם כחלוץ שני מאחורי איברהימוביץ' או כחלוץ מזויף, מה שעזר לו להבקיע שערים בתדירות גבוהה יותר מבעונות קודמות[52].
בקיץ 2010 עזב זלאטן איברהימוביץ' את הקבוצה והצטרף במקומו דויד וייה, ששיחק במדי ברצלונה בעיקר כקיצוני שמאלי ובכך קובעה עמדתו של מסי כחלוץ מזויף או מרכזי. ב-14 באוגוסט, במסגרת המשחק הראשון של הסופר קאפ הספרדי נגד סביליה, הפסידה ברצלונה 1–3. במשחק הגומלין שבוע לאחר מכן הבקיע מסי שלושער בניצחון קבוצתו 4–0, ניצחון שהפך את ההפסד במשחק הראשון והביא לברצלונה את התואר. ב-19 בספטמבר נקע מסי את קרסולו הימני לאחר תיקול חזק של תומאש אויפלושי, בלמה של אתלטיקו מדריד. למרות חשש ראשוני מצד הצוות המקצועי של הקבוצה ומצד אוהדיה ששבר עצם ברגלו, ועתיד היה להיעדר תקופה ארוכה, התברר שזהו נקע, שהשבית את מסי לעשרה ימים בלבד[53]. בחודשים אוקטובר–נובמבר הבקיע מסי בתשעה משחקים רצופים, ביניהם שלושער לרשתה של אלמריה ב-20 בנובמבר[54]. הרצף נעצר בקלאסיקו נגד ריאל מדריד, בו ברצלונה הביסה את יריבתה 5–0 ומסי בישל שניים מהשערים לווייה.
במהלך שנת 2010 אוחדו תואר כדורגלן השנה בעולם ותואר כדור הזהב לתואר אחד שנקרא כדור הזהב של פיפ"א, בו זכה מסי לראשונה בתחילת שנת 2011. מסי הועדף על פני חבריו לקבוצה צ'אבי ואנדרס אינייסטה, על אף שזכו בגביע העולם בקיץ, מה שהעצים את משמעות זכייתו בתואר יוקרתי זה[55]. מסי היה לשחקן הצעיר ביותר שזוכה בכדור הזהב (כולל גלגולו הקודם) פעמיים[56].
ב-5 בפברואר 2011 הבקיע מסי את שלושת שערי קבוצתו בניצחונה 3–0 על אתלטיקו מדריד. בגומלין שמינית גמר ליגת האלופות נגד ארסנל האנגלית שנערך ב-8 במרץ, כבש מסי צמד, הראשון שבהם הבקיע לאחר שעבר את שוער ארסנל, וויצ'ך שצ'נסני, כשהקפיץ את הכדור מעליו. צמד זה עזר לברצלונה לנצח 3–1, ניצחון שהפך הפסד 1–2 במשחק הראשון בין הקבוצות. לאחר מכן לא הצליח מסי לכבוש במשך חודש, עד שכבש צמד נגד אלמריה ב-9 באפריל. שלושה ימים לאחר מכן, כבש גם שער הניצחון בגומלין רבע גמר ליגת האלופות נגד שחטאר דונצק האוקראינית, ועזר לקבוצתו לעלות לחצי הגמר עם התוצאה המצטברת 6–1. ב-11 באפריל הבקיע מסי שער בבעיטת עונשין נגד ריאל מדריד, במשחק שהסתיים בתוצאה 1–1 וקירב את ברצלונה לאליפות. ב-20 באפריל הפסידה ברצלונה, עם מסי בשורותיה, לריאל מדריד בגמר גביע המלך 1–0. ברצלונה הבטיחה את אליפות הליגה לפני סיומה, והייתה זו זכייתה השלישית ברציפות של ברצלונה בתואר. במהלך העונה בליגה כבש מסי 31 שערים, מקום שני בטבלת מלך השערים אחרי כריסטיאנו רונאלדו; מסי בישל 18 שערים נוספים, ובכך היה המוביל בליגה בנתון זה.
במשחק הראשון של חצי גמר ליגת האלופות נגד ריאל מדריד שנערך ב-27 באפריל הבקיע מסי את שני שערי קבוצתו בניצחונה 2–0. במהלך השער השני חלף מסי על פני מספר שחקנים יריבים בדרכו להבקעת השער, שהוכר על ידי התקשורת כאחד היפים בתולדות הטורניר[57][58]. משחק הגומלין הסתיים בתיקו 1–1 וברצלונה התקדמה למשחק הגמר כשהתוצאה היא 3–1 לזכות ברצלונה בסיכום שני המשחקים. ב-28 במאי, במשחק הגמר נגד מנצ'סטר יונייטד, הבקיע מסי את השער השני מבין שלושת שערי ברצלונה, שניצחה 3–1 וזכתה בתואר בפעם הרביעית בתולדותיה. בסיכום העונה הבקיע 53 שערים בכל המסגרות – 31 בליגה, 12 בליגת האלופות, 7 בגביע ו-3 בסופר קאפ הספרדי – שהיוו שיא חדש הן ברמה האישית והן ברמת המועדון. בפעם השלישית ברציפות היה מסי מלך השערים בליגת האלופות. לצד השערים גם בישל 24 פעמים בכל המסגרות.
עונת 2011/2012 הייתה פורייה במיוחד עבור מסי בהיבט של הבקעת שערים. באוגוסט 2011, בסופר קאפ הספרדי נגד ריאל מדריד, הבקיע מסי שער אחד במשחק הראשון שהסתיים בתוצאה 2–2, ובגומלין שהסתיים בניצחון 3–2, בישל מסי שער אחד והבקיע פעמיים, כולל שער הניצחון שהביא לברצלונה את התואר. ב-28 באוגוסט הבקיע מסי את הראשון ובישל את השני בניצחונה של ברצלונה 2–0 על פורטו בסופר קאפ האירופי. בספטמבר הבקיע צמד לוויאריאל, שלושערים לאוסאסונה ולאתלטיקו מדריד וצמד נוסף לבאטה בוריסוב הבלארוסית בליגת האלופות, שהשווה אותו ללאסלו קובאלה במקום השני במדד כובשי השערים הרבים בהיסטוריה של ברצלונה[59]. מסי המשיך להבקיע בכמות גבוהה, כשבין היתר כבש שלושער במשחק הליגה נגד מיורקה ושלושער במשחק ליגת האלופות נגד ויקטוריה פלזן הצ'כית, אולם הוא החטיא בעיטת עונשין בתוספת הזמן של המשחק נגד סביליה, שהסתיים בתיקו מאופס[60]. ב-18 בדצמבר, בגמר אליפות העולם לקבוצות נגד סאנטוס, הבקיע מסי צמד ועזר לקבוצתו לזכות בתואר עם ניצחון 4–0. במשחק זה השלים מסי הישג יחיד במינו, הבקעה ובישול בכל שש המסגרות הרשמיות האפשריות לקבוצה אירופית במהלך שנה אחת[61].
ב-10 בינואר 2012 זכה מסי פעם נוספת בכדור הזהב של פיפ"א – הפעם השלישית ברציפות בה הוא זוכה בו (כולל גרסתו הקודמת); מסי הוא בין בודדים שזכו בתואר שלוש פעמים בקריירה, והיחיד לצד מישל פלאטיני שזכה בהם ברצף[62]. ב-19 בפברואר הבקיע מסי רביעייה לרשתה של ולנסיה, בהופעתו ה-200 בליגה הספרדית. ב-7 במרץ, בגומלין בשמינית גמר ליגת האלופות נגד באייר לברקוזן הגרמנית, הבקיע מסי חמישייה. מסי הוא השחקן הראשון שהבקיע חמישייה מאז עבר הטורניר למתכונתו הנוכחית ב-1992[63]. ב-20 במרץ הבקיע מסי שלושער במשחק נגד גרנדה, וכך חלף על פני ססאר רודריגס אלברס ככובש מספר השערים הרב ביותר בהיסטוריה של ברצלונה במשחקים רשמיים[64].
ב-3 באפריל, בגומלין רבע גמר ליגת האלופות נגד מילאן האיטלקית, הבקיע מסי שתי בעיטות עונשין שעזרו לברצלונה להעפיל לחצי הגמר בתוצאה המצטברת 3–1. בחצי הגמר כשלה ברצלונה לגבור על צ'לסי. המשחק הראשון הסתיים בהפסד 1–0, ובמשחק הגומלין שנערך ב-24 באפריל מסי אמנם בישל שער לאנדרס אינייסטה, אך הוא החמיץ בעיטת עונשין מכרעת, במצב של 2–2. המשחק הסתיים בתוצאה זו, והתוצאה המצטברת הייתה 3–2 לטובת צ'לסי. ב-2 במאי הבקיע מסי שלושער למאלגה, ושלושה ימים מאוחר יותר רביעייה בדרבי נגד אספניול[65]. ב-25 במאי זכתה ברצלונה בגביע המלך הודות לניצחון 3–0 על אתלטיק בילבאו בגמר, מסי הבקיע את השני מבין שלושת שערי קבוצתו. באותה עונה איבדה ברצלונה את תואר אליפות ספרד לריאל מדריד.
מסי סיים את עונת 2011/2012 עם 73 שערים ו-29 בישולים בכל המסגרות. בכך, שבר את שיא השערים בעונה באירופה, שהחזיק עד אז גרד מילר – 68 שערים בעונת 1972/73[66]. הוא היה מלך השערים של הליגה הספרדית בעונה זו עם 50 שערים, כמות שיא היסטורי לשחקן בליגה הספרדית, והוא זכה גם בנעל הזהב האירופית, המוענקת לכובש המצטיין באירופה[65]. כמו כן, סיים מסי כסגן מלך הבישולים של הליגה בעונה זו עם 16 שערים, שני רק למסוט אוזיל שבישל 17 שערים. בליגת האלופות היה מלך השערים בפעם הרביעית ברציפות בטורניר עם 14 שערים, שיא שערים לעונה עד אותה נקודה[67]. בנוסף לשערים, בישל מסי גם 5 פעמים בליגת האלופות.
גוארדיולה עזב את עמדת המאמן בברצלונה בסיום העונה, ולקראת עונת 2012/13 החליפו עוזרו, טיטו וילאנובה. העונה החלה עם הסופר קאפ נגד ריאל מדריד, אותו הפסידה ברצלונה בתוצאה מצטברת של 4–4 בגלל חוק שערי חוץ. מסי הבקיע שער אחד בבעיטת עונשין במשחק הראשון ואחד נוסף בשני בבעיטה חופשית מטווח רחוק[68]. בתחילת עונה זו היה מסי פורה במיוחד בהבקעת שערים, כולל צמדים בליגה נגד ריאל סוסיאדד, אוסאסונה, חטאפה וריאל מדריד, ובליגת האלופות נגד ספרטק מוסקבה הרוסית. ב-27 באוקטובר הגיע מסי ל-300 שערים במדי ברצלונה כשהבקיע צמד בביתה של ראיו וייקאנו[69]. מסי כבש צמדים בשמונה משחקים רצופים, נגד מאיורקה, ריאל סרגוסה, ספרטק מוסקבה, לבאנטה, אתלטיק בילבאו, ריאל בטיס, קורדובה ואתלטיקו מדריד. הצמד נגד ריאל בטיס, שהיה ב-9 בדצמבר, העמיד את מאזנו ל-86 שערים בשנה קלנדרית הן במדי ברצלונה והן במדי נבחרת ארגנטינה. בכך שבר את השיא שקבע גרד מילר ב-1972 עם 85 שערים[70][71]. גם לאחר שבירת שיאו של מילר, המשיך מסי לכבוש עד שהעמיד את השיא על 91 שערים[70].
ב-18 בדצמבר הודיעה ברצלונה כי מסי האריך את חוזהו בקבוצה עד 2018[72]. ב-7 בינואר 2013 זכה מסי בכדור הזהב של פיפ"א – הייתה זו זכייתו הרביעית ברציפות בתואר והוא היחיד בהיסטוריה שקבע ציון דרך זה[73]. ב-27 בינואר הבקיע מסי רביעייה לרשתה של אוסאסונה. במשחק זה הפך לשחקן הצעיר ביותר שמגיע ל-200 שערים בליגה הספרדית[74]. מסי המשיך וכבש ברצף של משחקי ליגה, בין היתר צמד נגד גרנדה שהביא את מסי ל-300 שערים במשחקים רשמיים במדי ברצלונה[75], וכן שער בקלאסיקו נגד ריאל מדריד. ב-30 במרץ הבקיע נגד סלטה ויגו, ובכך מסי השלים הישג יחיד במינו: הבקעת שער נגד כל 19 קבוצות הליגה הספרדית במחזורים רצופים[76][77].
במשחק הראשון בשמינית גמר ליגת האלופות נגד מילאן האיטלקית הפסידה ברצלונה בתוצאה 0–2. במשחק הגומלין הביסה ברצלונה את מילאן 4–0, התגברה על ההפסד במשחק הראשון והעפילה לרבע הגמר, וזאת בהובלתו של מסי, שכבש את שני השערים הראשונים של ברצלונה[78]. ב-2 באפריל, במשחק הראשון של רבע הגמר נגד פריז סן-ז'רמן, הבקיע מסי שער לפני שנפצע בשריר מיתר הברך והוחלף[79]. פציעה זו מנעה ממסי להשתתף במשחקי הקבוצה באופן סדיר למשך זמן מה. דוגמה לכך היא שיתופו כמחליף בלבד בגומלין. למרות כניסתו המאוחרת למשחק, שינה מסי את מהלך המשחק, וסייע לברצלונה לעלות לחצי גמר המפעל עם התוצאה המצטברת 3–3, כשהיתרון לפי חוק שערי חוץ הוא של ברצלונה[80]. בחצי הגמר הודחה ברצלונה על ידי באיירן מינכן בתוצאה המצטברת 0–7. בליגה, למרות מפח הנפש במישור הקבוצתי, המשיך מסי לכבוש שערים משחק אחר משחק במסגרת משחקי הליגה הספרדית, עד שהרצף נעצר על 21 משחקים, במפגש מול אתלטיקו מדריד. במשחק זה הוחלף מסי בשל פציעה חוזרת בשריר מיתר הברך[81].
בעונה זו זכתה ברצלונה באליפות הליגה כשברשותה כמות שיא בהיסטוריית הליגה של 100 נקודות[82]. מאזן שעריו של מסי בליגה היה 46 שערים, בזכותם הוכתר למלך שערי הליגה וכן זכה בנעל הזהב האירופית בפעם השנייה ברציפות – והשלישית בקריירה; בכך היה הראשון שזוכה בתואר זה שלוש פעמים בקריירה[83]. מאזן שעריו הכללי של מסי בכל המסגרות היה 60 שערים ו-16 בישולים, 12 מתוכם בליגה.
.jpg)
בתחילת הקיץ הצטרף שחקן ההתקפה הברזילאי ניימאר לקבוצה במקומו של דויד וייה[84]. בזמן הפגרה שבין העונות, עבד מסי על שיקום מלא מהפציעה שחווה חודשים לפני כן. במהלך ההכנות לעונת 2013/2014 עזב וילאנובה את הקבוצה בשל התמודדתו עם מחלת הסרטן, ואת מקומו תפס חרארדו "טאטה" מרטינו הארגנטינאי. במחזור הראשון של הליגה הבקיע מסי צמד ובישל שער נוסף בניצחון 7–0 על לבאנטה[85]. ב-28 באוגוסט זכתה ברצלונה בסופר קאפ הספרדי על חשבונה של אתלטיקו מדריד, לאחר שהמשחק הראשון, בביתה של אתלטיקו מדריד הסתיים בתיקו 1–1, ובמשחק הגומלין, שבו מסי החמיץ בעיטת עונשין, הסתיים בתיקו מאופס[86], מה שהביא לברצלונה את התואר בזכות חוק שערי חוץ. ימים ספורים לאחר מכן, הבקיע שלושער במשחק נגד ולנסיה באצטדיונה הביתי, במשחק שהסתיים בניצחון 3–2 לזכות ברצלונה. ב-18 בספטמבר הבקיע מסי שלושער נוסף, במשחק ליגת האלופות נגד אייאקס אמסטרדם ההולנדית, וכך היה לשחקן הראשון בהיסטוריית המפעל שמבקיע שלושער ארבע פעמים בקריירה[87]. בסוף ספטמבר נפצע בשריר מיתר הברך הימני ונעדר משני משחקים[88]. ב-6 בנובמבר, במשחק ליגת האלופות מול מילאן האיטלקית, הבקיע מסי שני שערים[89]. במשחק שלאחריו, שבו התמודדה ברצלונה נגד ריאל בטיס, נפצע מסי בשריר הירך הדו-ראשי השמאלי[88]. פציעה זו השביתה אותו ממשחק פעיל במשך חודשיים.
ב-8 בינואר 2014 חזר מסי חזר מהפציעה כשנכנס כמחליף במשחק גביע המלך נגד חטאפה. בחצי שעה על המגרש הספיק להבקיע צמד, וברצלונה ניצחה 4–0[90]. חמישה ימים לאחר מכן נבחר מסי למקום השני בכדור הזהב של פיפ"א. ב-22 בינואר, במשחק גביע נגד לבאנטה, בישל מסי לראשונה בקריירה שלו שלושה שערים במשחק, כולם לכריסטיאן טייו[91]. במשחק מול ראיו וייקאנו שנערך ב-15 בפברואר, הגיע מסי ל-337 שערים במדי ברצלונה, ובכך שבר את שיאו של תלמו סארה לכדורגלן שהבקיע את מספר השערים הרב ביותר של שערים במדי קבוצה ספרדית כלשהי במסגרות רשמיות[92]. ב-12 במרץ ניצחה ברצלונה במסגרת משחק שמינית גמר ליגת האלופות את מנצ'סטר סיטי האנגלית בתוצאה 2–1 והעפילה לרבע גמר המפעל עם התוצאה המצטברת 4–1. במהלך המשחק הבקיע מסי בעיטת עונשין, ובכך הפך לשחקן שמבקיע את מספר השערים הרב ביותר בהיסטוריית המפעל במדי קבוצה אחת, עם 67 שערים לזכותו[93]. ארבעה ימים לאחר מכן, במשחק בו הביסה ברצלונה את אוסאסונה 7–0, הבקיע מסי שלושער, שמונה חודשים לאחר הפעם הקודמת שעשה זו. מסי הפך במשחק זה למבקיע המוביל בהיסטוריה של ברצלונה כולל משחקי ידידות[94]. בקלאסיקו שנערך שבוע לאחר מכן באצטדיון סנטיאגו ברנבאו, כבש מסי שלושער, כששניים מהשלושה הבקיע בבעיטות עונשין מוצלחות, וברצלונה ניצחה 4–3. מסי עקף את אלפרדו די סטפאנו והפך למלך שערי הקלאסיקו בכל הזמנים, עם 21 שערים;[95] כמו כן, חלף גם על פני הוגו סאנצ'ס ויקבע את מעמדו במקום השני בטבלת המבקיעים הגדולים בהיסטוריית הליגה הספרדית[96].
בעונה זו כשלה ברצלונה לזכות באחד מהתארים שנותרו: היא הודחה ברבע גמר ליגת האלופות על ידי אתלטיקו מדריד, הפסידה בגמר גביע המלך לריאל מדריד וסיימה במקום השני בליגה. במסגרת הליגה כבש מסי 28 שערים במהלך עונה זו, המאזן הנמוך ביותר שלו מזה 5 עונות, והוא היה סגן מלך השערים. בסך כל המסגרות היו למסי 41 שערים ו-15 בישולים. ב-16 במאי האריך מסי את חוזהו בברצלונה בחמש שנים נוספות, חוזה לפיו שכרו יהיה, לפי הערכות, כ-20 מיליון אירו לעונה[97].
מרטינו התפטר מתפקיד המאמן בסוף עונת 2013/2014 ולואיס אנריקה, קפטן ברצלונה בעבר, התמנה במקומו. בקיץ זה הצטרף החלוץ האורוגוואיי לואיס סוארס לסגל הקבוצה, אך עקב השעיה לא השתתף במשחקי הקבוצה עד סוף אוקטובר. במחזור הפתיחה של עונת 2014/2015 הבקיע מסי פעמיים בניצחון ברצלונה על אלצ'ה[98]. ב-27 בספטמבר הבקיע מסי שני שערים ובישל שניים נוספים בניצחון 6–0 על גרנדה. במשחק זה הגיע מסי ל-400 שערים בקריירה המקצועית שלו, הן במדי ברצלונה והן במדי נבחרת ארגנטינה[99]. ב-22 בנובמבר כבש מסי שלושער נגד סביליה. במשחק זה הגיע מסי ל-253 שערים בליגה הספרדית בכל הקריירה, ובכך תפס את מקומו של תלמו סארה בתור מלך שערי הליגה בכל הזמנים, הישג שהחזיק מעמד מאז 1955[100]. שלושה ימים לאחר מכן, במשחק בו ניצחה ברצלונה 4–0 את אפואל ניקוסיה הקפריסאית, כבש מסי שלושער והפך למלך שערי ליגת האלופות בכל הזמנים; הוא הגיע ל-74 שערים ושבר את שיאו הקודם של ראול גונזלס[101]. ב-7 בדצמבר הבקיע מסי שלושער שלישי במהלך פרק זמן של שבועיים בלבד, בדרבי נגד אספניול. גם במשחק זה קבע מסי ציון דרך: הוא היה למלך שערי הדרבי של ברצלונה בכל הזמנים[102].
על מנת לנצל את היכולת של סוארס כחלוץ מרכזי, החל לואיס אנריקה להציב את מסי באגף ימין, בעמדה בה שיחק תחת פרנק רייקארד[103]. בעונה זו התהדק שיתוף הפעולה של מסי וניימאר; עדות לכך היא מספר הבישולים של מסי לניימאר[104]. השניים, יחד עם לואיס סוארס, היוו את אחת משלישיות ההתקפה הפוריות ביותר באירופה. השלישייה כונתה MSN, ראשי תיבות של שמות השחקנים, כשם פורטל האינטרנט של מיקרוסופט[105]. ב-11 בינואר 2015 הייתה סנונית ראשונה לשיתוף הפעולה הפורה ביניהם: שלושת השחקנים הבקיעו בניצחון 3–1 על אתלטיקו מדריד[106]. למחרת הגיע מסי למקום השני בכדור הזהב של פיפ"א, בפעם השנייה ברציפות. ב-15 בפברואר הבקיע מסי שלושער ובישל שער נוסף בניצחון 5–0 על לבאנטה. עם הבישול תפס מסי את מקומו של לואיש פיגו כמלך הבישולים של הליגה הספרדית בכל הזמנים[107][108]. במשחק שבו ניצחה ברצלונה את ולנסיה 2–0 ב-18 באפריל, הבקיע מסי את שערו ה-400 במדי ברצלונה. ב-6 במאי, במשחק הראשון של חצי גמר ליגת האלופות נגד באיירן מינכן הגרמנית, הבקיע מסי צמד ובישל שער נוסף בניצחון ברצלונה 3–0[109]. את שערו השני הבקיע בהקפצה מעל מנואל נוייר, שוערה של באיירן מינכן לאחר שהטעה את הבלם היריב ג'רום בואטנג וגרם לו למעוד; השער הפך לתופעת אינטרנט והיה לרגע הספורט הפופולרי ביותר בטוויטר לשנת 2015[110]. ברצלונה עלתה למשחק הגמר למרות הפסד 3–2 בגומלין, בעקבות ניצחונה 5–3 בסיכום שני המשחקים.
ב-17 במאי כבש מסי את שער הניצחון במשחק הליגה נגד אתלטיקו מדריד. ניצחון זה העניק לברצלונה את תואר אליפות ספרד בעונה זו. מאזנו האישי של מסי במשחקי הליגה עמד על 43 שערים ו-18 בישולים, בכך היה מלך הבישולים וסגן מלך השערים של הליגה בעונה זו[111]. ב-30 במאי, בגמר גביע המלך מול אתלטיק בילבאו, ניצחה ברצלונה 3–1 וזכתה בתואר. בגמר כבש מסי צמד שערים, כשהראשון מביניהם נכבש לאחר מבצע אישי עם יכולת טכנית גבוהה, אותו החל במחצית המגרש, ובמהלכו היתל בארבעה שחקנים של בילבאו[112]. ב-6 ביוני, בגמר ליגת האלופות, ניצחה ברצלונה את יובנטוס האיטלקית בתוצאה 3–1, עם מסי בהרכב הקבוצה, וזכתה בתואר אלופת אירופה. בזכות זכייה זו השלימה טרבל שני בהיסטוריה שלה; ברצלונה היא הקבוצה הראשונה באירופה שהגיעה להישג שכזה. במסגרת משחקי ליגת האלופות בעונה זו כבש מסי 10 פעמים ובישל 5 פעמים נוספות, כשאף שחקן אחר לא כובש או מבשל יותר ממנו[113].
ב-11 באוגוסט 2015 נערך משחק הסופר קאפ האירופי נגד סביליה. מסי הבקיע צמד בעיטות חופשיות שעזר לקבוצתו לזכות בתואר עם ניצחון 5–4 בהארכה. ב-26 בספטמבר סבל מסי מקרע ברצועה העקיפה התיכונה בברכו השמאלית. הוא שב לשחק כעבור חודשיים, ב-21 בנובמבר, כשנכנס כמחליף בקלאסיקו בסופו הביסה ברצלונה את ריאל מדריד בתוצאה 4–0. ב-24 בנובמבר הבקיע צמד שערים ובישל שער נוסף, בניצחון ברצלונה 6–1 על רומא האיטלקית בליגת האלופות. ב-20 בדצמבר הביסה ברצלונה את ריבר פלייט הארגנטינאית בתוצאה 3–0 בגמר אליפות העולם לקבוצות, כשמסי מבקיע את השער הראשון לזכות קבוצתו. בזכות הניצחון זכתה ברצלונה בתואר, בפעם השלישית בתולדותיה, יותר מכל קבוצה אחרת עד אותה נקודה. ב-6 בינואר 2016, בדרבי מול אספניול במסגרת גביע המלך, הביסה ברצלונה את יריבתה בתוצאה 4–1. במשחק זה כבש מסי צמד שערים ובישל שניים נוספים. שלושה ימים לאחר מכן, כבש שלושער ראשון בעונה זו, במשחק הליגה בו הביסה ברצלונה את גרנדה בתוצאה 4–0. ב-11 בינואר זכה מסי בפעם החמישית בקריירה שלו בכדור הזהב של פיפ"א.
ב-14 בפברואר, במשחק הליגה נגד סלטה ויגו, ניגש מסי לבעיטת עונשין מ-11 מטרים, אך במקום לבעוט לשער, מסר הצידה ובישל ללואיס סוארס. המהלך נתפס כמחווה ליוהאן קרויף, שביצע דבר דומה כשחקן, ובימים ההם נאבק בסרטן הריאות[114]. במסגרת שמינית גמר ליגת האלופות בו פגשה ברצלונה את ארסנל האנגלית, הבקיע מסי צמד במשחק הראשון ושער נוסף בגומלין. ברצלונה העפילה לרבע גמר המפעל לאחר שהתוצאה המצטברת עמדה על 5–1 לטובתה. אולם, לאחר משחק זה החל רצף של חמישה משחקים בהם מסי לא בישל או הבקיע. במהלך רצף משחקים זה הפסידה ברצלונה לריאל מדריד בקאמפ נואו והודחה מליגת האלופות על ידי אתלטיקו מדריד בשלב רבע הגמר. ב-17 באפריל עצר את הרצף והבקיע שער בהפסד 1–2 לוולנסיה. במשחק זה קבע מסי ציון דרך, בהגיעו ל-500 שערים בקריירה המקצוענית שלו[115].
בעונה זו זכתה ברצלונה באליפות שנייה ברציפות ושישית בשמונה שנים. מסי תרם לזכייה 26 שערי ליגה, שני ללואיס אלברטו סוארס בקטגוריית כובשי שערי הקבוצה. לראשונה מזה שבע שנים, לא הוביל מסי את הקבוצה בקטגוריה זו. בנוסף לשעריו, תרם 16 בישולים, ובכך היה מלך הבישולים של הליגה במשותף עם סוארס עצמו. עונת 2015/2016 הסתיימה עם משחק גמר הגביע הספרדי מול סביליה. המשחק נגרר להארכה, במהלכה בישל מסי פעמיים, באמצעות כדורי עומק, הראשון לג'ורדי אלבה והשני לניימאר. ברצלונה ניצחה 2–0 והשלימה דאבל מקומי, שביעי בהיסטוריית המועדון. בסך כל המסגרות הבקיע מסי 41 שערים ובישל 23 נוספים.
עונת 2016/2017 החלה עם זכייתה של ברצלונה בסופר קאפ הספרדי הודות לניצחון כפול על סביליה. במשחק הראשון בישל מסי שער אחד, ובגומלין כבש שער אחד ובישל אחד נוסף. במחזור הפתיחה של הליגה הספרדית כבש צמד לרשת של ריאל בטיס, עת ניצחה ברצלונה 6–2. במשחק הראשון של ליגת האלופות לעונה זו, בו הביסה ברצלונה את סלטיק הסקוטית בתוצאה 7–0, כבש מסי שלושער. ב-20 בספטמבר נפצע במפשעה ונעדר ממשחק פעיל לפרק זמן של שלושה שבועות. לאחר שיבתו לפעילות, הבקיע שלושער בליגת האלופות גם במשחק הביתי בו ניצחה ברצלונה את מנצ'סטר סיטי האנגלית בתוצאה 4–1. בפרסי "The Best" וכדור הזהב שחולקו בסוף שנת 2016 הגיע למקום השני, אחרי כריסטיאנו רונאלדו.
בינואר 2017, בטווח זמן של שבוע בלבד, כבש מסי שלושה שערים בבעיטות חופשיות. שניים מהם היו במסגרת משחקי שמינית גביע המלך נגד אתלטיק בילבאו, שערים שבזכותם העפילה ברצלונה לרבע הגמר. השער השלישי היה שער שוויון מאוחר במשחק אצל ויאריאל, שחילץ את ברצלונה מהפסד. ב-4 בפברואר, במשחק ליגה נגד בילבאו, הבקיע מסי את שערו ה-27 בבעיטות חופשיות במדי ברצלונה. עם שער זה שבר את שיאו של רונאלד קומאן במועדון, ככובש מספר השערים הרב ביותר בהיסטוריית המועדון בבעיטות חופשיות[116]. במשחק הראשון של שמינית גמר ליגת האלופות הובסה ברצלונה על ידי פריז סן-ז'רמן הצרפתית בתוצאה 0–4. אף קבוצה בכל היסטוריית המפעל לא הצליחה לכפר על הפסד בהפרש ארבעה שערים או יותר ולעלות לשלב הבא. במשחק הגומלין שנערך ב-8 במרץ בקאמפ נואו הבקיע מסי שער בבעיטת עונשין, ברצלונה ניצחה 6–1 והעפילה לשלב הבא, וכך היה מסי שותף פעיל למהפך ראשון מסוגו בהיסטוריית המפעל[117]. על אף ההישג המרשים, הודחה ברצלונה בשלב רבע הגמר על ידי יובנטוס האיטלקית לאחר הפסד 0–3 בטורינו ותיקו מאופס בקאמפ נואו. בסך הכול כבש מסי 11 שערים ובישל שניים נוספים בעונה זו בליגת האלופות.
ב-23 באפריל, במשחק הקלאסיקו בליגה נגד ריאל מדריד שנערך בסנטיאגו ברנבאו, כבש מסי צמד שערים. השער השני, שנכבש בדקה ה-92, שניות ספורות לפני סיום המשחק, היה גם השער שהעניק לברצלונה ניצחון 3–2. שער הניצחון היה שערו ה-500 בכל המסגרות הרשמיות במדי ברצלונה, והוא חגג אותו במחווה של הורדת חולצתו והצגתה לעיני הקהל העוין במדריד[118]. מסי אמנם סיים את העונה בליגה עם 37 שערים, שבזכותם זכה בתואר מלך השערים של הליגה הספרדית וכן בנעל הזהב האירופית בפעם הרביעית בקריירה שלו, אך ברצלונה איבדה את האליפות לריאל מדריד[119]. בגמר גביע המלך נגד דפורטיבו אלאבס, שהיה גם משחקו האחרון לעונה, הבקיע מסי שער ובישל אחד נוסף לפאקו אלקאסר. המשחק נחתם בניצחון 3–1 לזכות ברצלונה, שזכתה בתואר זה בפעם ה-29 בתולדותיה. מאזנו הכללי של מסי בעונת 2016/2017 עמד על 54 שערים ו-16 בישולים בכל המסגרות.
בתום שלוש שנים בתפקיד, עזב לואיס אנריקה את עמדת מאמן ברצלונה, ובמקומו הוחתם ארנסטו ואלוורדה שהגיע מאתלטיק בילבאו. ואלוורדה יישם טקטיקה שונה ממה שהיה נהוג בברצלונה בשנים הקודמות – הוא שינה את המערך מ-3–3–4 ל-2–4–4, כשלרוב מסי וסוארס מתפקדים בתור שני החלוצים במערך, האחד חלוץ מזויף והשני חלוץ מטרה.
ב-25 בנובמבר חתם מסי על הארכת חוזהו בברצלונה, המשאיר אותו במועדון עד סוף עונת 2020/2021, ומציב את סעיף השחרור שלו על גובה 700 מיליון אירו[120]. ב-10 בדצמבר 2017, במשחק ליגה נגד ויאריאל, השווה מסי את שיאו של גרד מילר: מספר השערים הרב ביותר במדי מועדון אחד באחת מהליגות הבכירות באירופה, בהגיעו ל-525 שערים במדי ברצלונה. ב-4 במרץ 2018, במשחק הליגה נגד אתלטיקו מדריד, כבש מסי את השער היחיד במשחק, בניצחון ברצלונה 1–0, באמצעות בעיטה חופשית. היה זה משחק ליגה שלישי ברציפות בו מסי מבקיע בבעיטה חופשית, הישג חסר תקדים בליגה הספרדית, ובנוסף היה זה שערו ה-600 בקריירה המקצוענית. ב-14 במרץ, במסגרת גומלין שמינית גמר ליגת האלופות נגד צ'לסי האנגלית, ניצחה ברצלונה 3–0. מסי בישל שער לעוסמאן דמבלה וכבש את השניים האחרים, ובכך העמיד את מאזנו בליגת האלופות על 100 שערים[121]. ב-7 באפריל כבש שלושער בניצחון 3–1 על לגאנס.
שלושה ימים לאחר מכן הודחה ברצלונה ברבע גמר ליגת האלופות על ידי רומא האיטלקית. למרות ניצחון 4–1 במשחק הראשון בקאמפ נואו, ברצלונה הובסה 3–0 במשחק הגומלין והודחה בעונה השלישית ברציפות בשלב רבע הגמר, כשמסי לא מצליח לכבוש שער במהלך התמודדות זו. ב-21 באפריל נערך גמר גביע המלך בין ברצלונה לסביליה. ברצלונה הביסה את יריבתה 5–0, ומסי הבקיע את שערה השני של קבוצתו. ב-29 באפריל, במשחק החוץ נגד דפורטיבו לה קורוניה, הבקיע מסי שלושער עת ניצחה ברצלונה בתוצאה 4–2 וכך הבטיחה את זכייתה באליפות ספרד, הזכייה ה-25 בהיסטוריית המועדון. הזכייה באליפות השלימה דאבל שמיני בתולדות ברצלונה. במסגרת הליגה בעונה זו הבקיע מסי 34 שערים, והוא זכה בתואר מלך השערים של הליגה הספרדית ובתואר נעל הזהב האירופית בפעם החמישית בקריירה, יותר מכל שחקן אחר[122]. ל-34 שעריו בליגה הוסיף 12 בישולים. בסך כל המסגרות עמד מאזנו של מסי בעונה זו על 45 שערים ו-18 בישולים ב-54 הופעות.
בקיץ 2018 עזב קפטן ברצלונה אנדרס אינייסטה את הקבוצה, ומסי, שהיה סגנו בעונה שלפני כן, ירש את תפקידו. ב-12 באוגוסט הניף מסי את התואר הראשון כקפטן כשזכה עם ברצלונה בסופר קאפ הספרדי בניצחון 2–1 על סביליה. ב-19 באוגוסט הבקיע צמד בניצחון 3–0 על דפורטיבו אלאבס במחזור הראשון של העונה, שערו הראשון היה השער ה-6,000 של ברצלונה בלה ליגה.
ב-18 בספטמבר קבע מסי שיא חדש כאשר כבש את השלושער השמיני שלו בליגת האלופות, בניצחון הביתי 4–0 על פ.ס.וו. איינדהובן. ב-20 באוקטובר כבש ובישל ב-4–2 הביתי על סביליה, אך הוחלף בדקה ה-26 לאחר שנפל ונחבל בידו הימנית. בדיקות שנעשו לאחר מכן אישרו שמדובר בשבר והשאירו את מסי שלשה שבועות מחוץ למגרשים.
ב-8 בדצמבר כבש מסי שתי בעיטות חופשיות בניצחון החוץ 4–0 על אספניול בדרבי של ברצלונה. הייתה זאת הפעם הראשונה שהגיע להישג זה בליגה. שערו הראשון היה העשירי לעונה, מה שהפך את מסי לשחקן הראשון שכובש בספרות כפולות בלה ליגה, 13 עונות רצופות. באותו משחק הוא ערך את הופעתו ה-32 בדרבי של ברצלונה, והשווה את שיאו של צ'אבי.
ב-13 בינואר 2019 הבקיע מסי את שערו ה-400 ב-435 הופעות בלה ליגה, בניצחון הביתי 3–0 על אייבר, והפך לשחקן הראשון אי פעם שהגיע להישג זה רק באחת מחמש הליגות הבכירות באירופה. ב-30 בינואר הוא הבקיע את שערו ה-50 בקופה דל ריי בניצחון 6–1 במשחק הגומלין בשלב רבע הגמר, בו הוא גם בישל וסייע לברצלונה להעפיל לחצי הגמר, 6–3 במצטבר. ב-2 בפברואר הבקיע מסי פעמיים בתיקו 2–2 מול ולנסיה כששערו הראשון היה מנקודת העונשין, שערו ה-50 מהנקודה בלה ליגה, והפך לשלישי בתולדות הלה ליגה, לאחר כריסטיאנו רונאלדו והוגו סאנצ'ס שהבקיע 50 פנדלים. ב-23 בפברואר כבש את השלושער ה-50 בקריירה וגם בישל לסוארס, בניצחון החוץ והמהפך 4–2 על סביליה, וכבש את שערו ה-650 בקריירת הבוגרים. ב-17 במרץ הבקיע את השלושער ה-51 ב-4–1 נגד ריאל בטיס.
ב-16 באפריל כבש מסי צמד ב-3–0 מול מנצ'סטר יונייטד, במשחק השני ברבע גמר ליגת האלופות, והעניק לברצלונה 4–0 במצטבר שהעלה אותה לחצי הגמר לראשונה מ-2015. אלה היו גם השערים הראשונים שלו ברבע גמר ליגת האלופות מאז 2013. ב-27 באפריל עלה מסי מהספסל וכבש את השער היחיד ב-1–0 על לבאנטה, וזכה עם ברצלונה באליפות העשירית בקריירה. זו הייתה הופעתו ה-450 בלה ליגה, והאליפות הראשונה שלו כקפטן. ב-1 במאי כבש מסי צמד בניצחון 3–0 במשחק הראשון בחצי גמר ליגת האלופות נגד ליברפול. שערו השני, בעיטה חופשית מכ-30 מטרים, היה שערו ה-600 בקריירת המועדונים שלו, והיה גם בדיוק 14 שנה לאחר שערו הראשון בברצלונה (ובקריירה). בגומלין, שישה ימים לאחר מכן, הובסה ברצלונה 0–4 באנפילד, והודחה לאחר 3–4 במצטבר.
ב-19 במאי במשחק הליגה האחרון לעונה, כבש מסי צמד ב-2–2 מול אייבר, וזכה בתואר הפיצ'יצ'י השלישי ברציפות עם 36 שערים ב-34 הופעות; עם הזכייה השישית הוא השווה את שיאו של תלמו סארה מ-1953. הוא גם זכה בנעל הזהב האירופית בפעם השישית והשלישית ברציפות. ב-25 במאי הבקיע מסי את שערו האחרון של העונה בהפסד 1–2 לוולנסיה בגמר הגביע הספרדי, והוא סיים את העונה עם 51 שערים ו-19 בישולים ב-50 הופעות בכל המסגרות.
בתחילת העונה סבל מסי מפציעה ולא שיחק במשך חודש וחצי. ב-29 באוגוסט זכה בתואר חלוץ העונה של אופ"א וסיים במקום השני בתואר שחקן השנה. מסי חזר לשחק ב-17 בספטמבר במחזור הראשון של ליגת האלופות נגד בורוסיה דורטמונד כשעלה מהספסל. ב-23 בספטמבר בטקס הענקת הפרסים של פיפ"א שהתקיים במילאנו מסי נכלל בקבוצת השנה וזכה בתואר שחקן השנה של פיפ"א. ב-6 באוקטובר כבש את שערו הראשון לעונה נגד סביליה בבעיטה חופשית. במחזור העשירי כבש ובישל פעמיים כל אחד נגד ריאל ואיאדוליד. באותו משחק כבש מסי את שערו ה-50 בקריירה מבעיטה חופשית. במחזור השלושה עשר כבש שלושער נגד סלטה ויגו כששניים מהשלושה הגיעו בבעיטה חופשית. במחזור החמישי של ליגת האלופות נגד בורוסיה דורטמונד ערך מסי את הופעתו ה-700 במדי ברצלונה ונתן תצוגה מרשימה עם שער וצמד בישולים. שערו היה הראשון בקריירה נגד דורטמונד ובכך הפך לשחקן שכבש נגד הכי הרבה קבוצות בליגת האלופות. במחזור החמישה עשר כבש מסי את שער הניצחון בדקות האחרונות של המשחק נגד אתלטיקו מדריד, ויום לאחר מכן זכה בכדור הזהב השישי בקריירה שלו וחלף על פני כריסטיאנו רונאלדו בכמות הזכיות בתואר. במחזור השישה עשר נגד מיורקה הציג את כדור הזהב השישי שלו בפני האוהדים, וסיים את המשחק עם שלושער. מסי הבקיע את השלושער ה-35 שלו בליגה, ובזכות כך הפך לשחקן שכבש הכי הרבה שלושערים בהיסטוריה של הלה ליגה.
בסיום העונה לאחר חזרתה מפגרת הקורונה מסי זכה בתואר מלך השערים של הליגה, עם 25, ובנוסף גם מלך הבישולים של הליגה, עם 21. בכך הוא שבר את השיא של צ'אבי וקבע שיא חדש במספר בישולים לעונה בלה ליגה, וב-5 הליגות הבכירות בצוותא עם תומאס מולר. ברצלונה סיימה במקום השני בלה ליגה והפסידה את האליפות ליריבה המרה ריאל מדריד. ב-8 באוגוסט ברצלונה שיחקה בגומלין שמינית ליגת האלופות נגד נאפולי. מסי סייע לברצלונה לנצח 3–1 (4–2 בסיכום) על ידי כך שכבש שער, שער נוסף שנפסל בחסות ה-VAR, וסחט פנדל שחברו לקבוצה לואיס אלברטו סוארס תרגם לשער. ב-14 באוגוסט נערך רבע גמר ליגת האלופות בין ברצלונה לבאיירן מינכן. ברצלונה ספגה את התבוסה הקשה בתולדותיה, כאשר באיירן מינכן הביסה אותה 2–8. בעקבות ההשפלה, המאמן ורבים מההנהלה פוטרו או התפטרו. בסך כל המסגרות הבקיע מסי 31 שערים ובישל 25 נוספים ב-43 הופעות.
בתאריך 25 באוגוסט 2020 הודיע מסי כי הוא רוצה לעזוב את המועדון של ברצלונה[123]. לאחר משא ומתן כושל בין הצדדים, נאלץ מסי להישאר במועדון שנה נוספת עד לתום החוזה. מסי טען בראיון עימו כי הנשיא הבטיח לו כי יוכל להחליט על עתידו בסוף העונה, אך הפר את מילתו[124]. למרות זאת, מסי הבטיח כי יישאר מחויב לברצלונה עד תום החוזה.
העונה נפתחה עם מינויו של רונאלד קומאן למאמן ברצלונה. קומאן הודיע למספר שחקנים בכירים כי הם לא בתוכניותיו וכי הם צריכים למצוא לעצמם קבוצה חדשה, ביניהם לואיס סוארז, חברו הטוב ביותר של מסי. מסי לא פתח טוב את העונה, כאשר לא הצליח לכבוש שער שדה בתשעת המשחקים הראשונים של העונה (אם כי כבש מספר פנדלים). ב-20 באוקטובר כבש מסי פנדל בניצחון 5–1 נגד פרנצווארוש ובכך הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שכבש 16 עונות רצופות בליגת האלופות. ב-7 בנובמבר מסי כבש צמד כאשר נכנס כחילוף בתוצאה של 1–1 נגד ריאל בטיס. ב-22 בדצמבר קבע מסי שיא חדש, כאשר כבש נגד ויאדוליד את שערו ה-644 במדי ברצלונה, וכך הפך לשחקן שכבש הכי הרבה שערים עבור קבוצה אחת (שבר את שיאו של פלה בסנטוס)[125]. לרגל ההישג, מסי שלח 644 בקבוקי בירה באדוויזר, לכל אחד מהשוערים שהכניע בקריירה בהתאמה[126].
במהלך גמר הסופר קאפ הספרדי בין ברצלונה לאתלטיקו בילבאו, מסי ראה את הכרטיס האדום הישיר בדקה ה-120, בעקבות חבטה מכוערת ששלח לשחקן היריבה, וייליברה, כשהכדור לא נמצא באזור. בכך, הפרעוש רשם ציון דרך שלילי כשבפעם הראשונה אחרי 753 הופעות במדי הבלאוגרנה, הוא ראה את הכרטיס האדום. עם החזרה מהשעיה לשני משחקים מסי כבש בגביע נגד ראיו ואיקאנו בניצחון 2–1 וב-31 בינואר חזר לשחק בליגה, שוב נגד בילבאו, וכבש בכדור חופשי את שערו ה-650 בברצלונה.
ב-10 במרץ במשחק נגד פריז סן-ז'רמן בשמינית גמר ליגת האלופות, הבקיע מסי שער לחיבורים ממרחק 30 מטרים, אבל ברצלונה סיימה 2–5 בסיכום שני המשחקים והודחה מהמפעל, ובפעם הראשונה מזה 14 שנים לא הגיעה לרבע הגמר. ב-15 במרץ הבקיע מסי צמד בניצחון 4–1 נגד וסקה ובכך היה לשחקן הראשון בחמש הליגות הבכירות שמגיע ל-20 שערי ליגה לפחות 13 עונות ברציפות[127]. ב-21 במרץ, בניצחון 6–1 נגד ריאל סוסיאדד (בו כבש צמד), ערך מסי את הופעתו ה-768 במדי ברצלונה, ובכך שבר את שיאו של צ'אבי[128]. ב-17 באפריל מסי כבש צמד בניצחון 4–0 את אתלטיק בילבאו בגמר גביע המלך הספרדי, ובכך הגיע ל-30 שערים ב-13 עונות ברציפות, ושבר את שיאו של גרד מילר. גביע המלך היה תוארו ה-35 במועדון, ובכך שבר את שיאו של ראיין גיגס למספר תארים במועדון בודד[129].
במשחקי הליגה האחרונים הציגה ברצלונה כושר גרוע עם הפסדים בבית לגרנדה וסלטה ויגו. בשני המקרים כבש מסי שער יתרון לפני שהיריבה כבשה שניים. גם במשחק נגד לבאנטה כבש מסי את השער הראשון במשחק לפני שהוא נגמר בתיקו 3–3. ברצלונה סיימה את העונה במקום השלישי, אחרי אתלטיקו מדריד וריאל מדריד, בפעם הראשונה מאז עונת 2007/2008.
מסי סיים את העונה בליגה עם 30 שערים ו-9 בישולים וזכה בתואר הפיצ'יצ'י בפעם השמינית ובפעם החמישית ברציפות, שניהם שיא של כל הזמנים. כמו כן הוא סיים במקום השני בנעל הזהב לאחר רוברט לבנדובסקי שזכה בפרס, עם 60 נקודות. בסך כל המסגרות עמד מאזנו של מסי בעונה זו על 38 שערים ו-12 בישולים ב-47 הופעות.
ב-30 ביוני 2021 תם חוזהו של מסי בברצלונה והוא הפך לשחקן חופשי. לאחר מכן החל משא ומתן על חידוש החוזה בין מסי למועדון. בסופו של דבר המשא ומתן כשל וב-5 באוגוסט 2021 הודיע המועדון שמסי סיים את דרכו בברצלונה[130]. ב-8 באוגוסט 2021 ערך מסיבת עיתונאים, בה הצהיר כי הוא עשה הכל כדי להישאר בקבוצה, אך היא לא יכלה להכיל את חוזהו בשל מצבה הפיננסי.
ב-10 באוגוסט 2021, לאחר 21 שנים בהן שיחק בכל הקבוצות של ברצלונה, חתם מסי לשנתיים בקבוצת פריז סן ז'רמן הצרפתית[131]. מסי קיבל את החולצה מספר 30[132], ולפי הדיווחים הרוויח 35 מיליון יורו נטו לעונה, לא כולל בונוסים.
ב־29 באוגוסט 2021 ערך מסי את הופעת הבכורה שלו במועדון, כשהחליף את ניימאר בניצחון 2–0 על סטאד ריימס במסגרת המחזור הרביעי בליגה[133]. ב־15 בספטמבר הוא פתח לראשונה בהרכב, בתיקו 1–1 מול קלאב ברוז' במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות[134]. ארבעה ימים לאחר מכן הוא ערך את הופעת הבכורה שלו באצטדיון הביתי, בניצחון 2–1 על אולימפיק ליון[135]. את שער הבכורה במדי הקבוצה כבש ב־28 בספטמבר 2021 במסגרת המחזור השני בשלב הבתים של ליגת האלופות, כאשר הבקיע את השער השני בניצחון 2–0 על מנצ'סטר סיטי של ז'וזפ גוארדיולה[136]. ב־20 בנובמבר 2021 כבש מסי את שער הבכורה בליגה הצרפתית בניצחון 3–1 על נאנט[137]. ב־28 בנובמבר הוא סיפק שלושה בישולים במשחק בפעם החמישית בקריירה, בניצחון 3–1 בחוץ על סנט אטיין[138]. הוא שחזר הישג זה ב־9 באפריל 2022, בניצחון 6–1 בחוץ על קלרמון פוט[139].
ב־29 בנובמבר 2021 זכה מסי בכדור הזהב השביעי שלו, לאחר שכבש 43 שערים וסיפק 18 בישולים בשנת 2021 עבור ברצלונה, פריס סן-ז'רמן וארגנטינה, ולאחר שזכה בקופה אמריקה ובגביע המלך הספרדי. מסי גבר על מועמדים אחרים, כמו רוברט לבנדובסקי וז'ורז'יניו[140].
ב־2 בינואר 2022 הודיעה פריס סן-ז'רמן כי מסי נבדק ונמצא חיובי לנגיף הקורונה[141]. הוא החמיץ בשל כך שני משחקי ליגה ומשחק גביע. הוא חזר ב־23 בינואר למשחק הביתי בליגה מול סטאד ריימס, שם נכנס כמחליף במחצית השנייה ובישל את השער השלישי בניצחון 4–0[142]. ב־13 במרץ, לאחר שפריס הודחה במפתיע מליגת האלופות בשמינית הגמר על ידי ריאל מדריד, מסי וניימאר ספגו שריקות בוז מחלק מאוהדי פריס בפארק דה פראנס במשחק הליגה נגד בורדו[143]. קריאות הבוז זכו לביקורת מצד שחקנים, מאמנים ואנשי תקשורת[144][145][146]. מאמן פריס, מאוריסיו פוצ'טינו, אמר כי "לשפוט את מסי בצורה הזאת,זה לא הוגן", והוסיף כי "זו הייתה עונת למידה, ולא רק מבחינה מקצועית – המעבר לפריז, הליגה החדשה, החברים החדשים לקבוצה – אלא גם עבור המשפחה שלו. חייבים לקחת את זה בחשבון. זה מכשול, שיכול להשפיע מאוד על כדורגלן"[147]. ב־23 באפריל זכה מסי בתואר הראשון שלו בפריס סן-ז'רמן, אליפות צרפת, לאחר תיקו 1–1 בבית עם לאנס, במשחק בו כבש מסי את השער היחיד לזכות קבוצתו, בבעיטה מחוץ לרחבה ממרחק של 17 מטרים מהשער[148]. מסי סיים את עונת הבכורה שלו עם 11 שערים ו־14 בישולים בכל המסגרות. עם 6 שערי ליגה בלבד, הייתה זאת הפעם הראשונה מאז עונת 2005/2006 בה הוא כבש פחות מעשרה שערי ליגה.
ב-27 בפברואר זכה מסי בתואר כדורגלן השנה בעולם מטעם פיפ"א, כשהוא עוקף את כרים בנזמה וקיליאן אמבפה. את עונת 2023/2022 סיים מסי עם 16 שערים ו-16 בישולים ב-32 הופעות בליגה הצרפתית. בסיום העונה, הודיע מסי שיעזוב את פריז סן ז'רמן אחרי שנתיים בקבוצה.
ב-15 ביולי 2023 חתם באינטר מיאמי מליגת ה-MLS[149]. לאחר אישור עזיבתו מפ.ס.ז', מסי נקשר לחזרה למועדון לשעבר ברצלונה, כמו גם למעבר כסף גדול למועדון הליגה המקצוענית הסעודית אל-הילאל, אך החלטתו בסופו של דבר לחתום במועדון הכדורגל אינטר מיאמי. נמסר לנשיא ברצלונה ג'ואן לאפורטה עד 5 ביוני 2023. ברצלונה לא הצליחה להחתים אותו בגלל אילוצים כספיים.
ב-7 ביוני, אינטר מיאמי פרסמה סרטון ברשתות החברתיות שלהם, הרמז על החתמתו הקרובה של מסי. את כוונתו להצטרף למיאמי בראיון משותף ל"מונדו דפורטיבו" וספורט, בו אמר שהם "לא סגרו את זה ב-100 אחוז"; MLS גם הצהירה כי העסקה לא הושלמה סופית. הוא הסביר שאף על פי שהליגה קיבלה הכל והיה בסדר מבחינתו לחזור לברצלונה, נותרו דברים רבים לעשות כמו הורדת משכורות ומכירת שחקנים, והוא לא רצה לעבור את זה שוב או להיות אחראי לזה. הוא אישר שמועדונים אירופיים אחרים פנו אליו, אך ברצלונה הייתה הקבוצה האירופית היחידה בה רצה לשחק[150].
ב-15 ביולי 2023, אינטר מיאמי הודיעה על החתמתו של מסי על חוזה לשנתיים וחצי. הוא הוצג רשמית למעריצים באירוע ששודר בשידור חי, שכונה "La PresentaSÍon", באצטדיון DRV PNK למחרת יחד עם חברו לשעבר של ברצלונה, סרג'יו בוסקטס. שכרו הבסיסי נקבע על 12 מיליון דולר עם פיצוי מובטח בסך כולל של 20.4 מיליון דולר לעונת 2023; מסי גם אמור להרוויח מניות נוספות ממכירת חולצות, מנויים ל-MLS Season Pass והנתח במועדון עצמו.
מסי ערך את הופעת הבכורה שלו במועדון ב-21 ביולי במשחק גביע הליגה נגד קרוז אזול, כשהבקיע בבעיטה חופשית בזמן הפסקה לניצחון 1–2. לאחר שכבש תשעה שערים בששת משחקיו הראשונים במיאמי, מסי פתח בגמר גביע הליגות 2023 נגד נאשוויל SC ב-19 באוגוסט לפני שנאשוויל השוותה במחצית השנייה. המשחק הסתיים בדו-קרב פנדלים בו ניצחה מיאמי 10–9, כאשר מסי הבקיע את הראשון, והעניק למועדון את הגביע הראשון שלהם אי פעם.
מסי ערך את הופעת הבכורה שלו ב-MLS ב-26 באוגוסט, נכנס כמחליף בדקה ה-60 וכבש שער מאוחר בניצחון חוץ 0–2 מול ניו יורק רד בולס, מה ששם קץ לרצף של אינטר ללא ניצחון בליגת אחד עשר. השער הראשון של מסי בעונה הסדירה זיכה אותו בשער המשחק עם 89.7% מהקולות. ב-30 באוקטובר, בעקבות זכייתו בגביע העולם עם ארגנטינה וגביע ליגה 1 עם פ.ס.ז', הוענק למסי כדור הזהב השמיני שמאריך את השיא. מסי סיים את עונתו הראשונה באינטר מיאמי עם 11 שערים ב-14 משחקים, לאחר ששיחק במשחקו האחרון בהפסד 1–0 לשארלוט FC ב-21 באוקטובר. מיאמי סיימה במקום ה-14 במזרח, לאחר שלא ניצחה בשבעת משחקיה האחרונים.
כבעל אזרחות כפולה, ארגנטינאית־ספרדית, יכול היה מסי לשחק בשתי הנבחרות הלאומיות. בשנת 2003 החלה לגשש סביבו ספרד עד גיל 17, לאחר שהמנהל הספורטיבי של ברצלונה, קרלס רשאק, דיווח להתאחדות הספרדית על הילד המוכשר. מסי סירב להצעה, משום שחלומו היה ונותר לשחק במדי לה אלביסלסטה. על מנת למנוע מספרד לפתות את מסי, ביוני 2004 ארגנה התאחדות הכדורגל הארגנטינאית שני משחקי ידידות לנבחרת עד גיל 20, מול פרגוואי ואורוגוואי, על מנת לקבע את מעמדו בפיפ"א כשחקן ארגנטינאי. ב־29 ביוני 2004, חמישה ימים לאחר יום הולדתו ה־17, לבש מסי בפעם הראשונה את מדי התכול לבן של ארגנטינה, כבש שער ובישל שניים בניצחון 8–0 על פרגוואי. לאחר מכן הוא נכלל בסגל הנבחרת הצעירה לאליפות אמריקה הדרומית בכדורגל עד גיל 20 שנערכה בתחילת 2005 בקולומביה. מכיוון שהוא היה בצורה משמעותית נחות מבחינה פיזית ביחס לחבריו, תוצאה של גילו הצעיר ובעיות הגדילה מהם עדיין סבל, הוא שימש כמחליף בשישה מתוך תשעה משחקים. במשחקה האחרון של ארגנטינה בטורניר, כבש מסי שער ניצחון מכריע מול ברזיל, שקבע כי ארגנטינה תסיים שלישית בטורניר, ובזכות כך הייתה אחת מארבע הנבחרות שהעפילו לגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 שנערך בקיץ 2005 בהולנד.[151] מסי סיים את הטורניר עם חמישה שערים.
לקראת הטורניר העסיק מסי מאמן כושר אישי על מנת להגדיל את מסת השריר שלו, והוא חזר לסגל הנבחרת במצב משופר לקראת גביע העולם עד גיל 20. הוא נותר מחוץ להרכב הפותח במשחקה הראשון של ארגנטינה בשלב הבתים נגד ארצות הברית, עלה במחצית כשהתוצאה 0–1 לטובת היריבה, אך לא הצליח לשנות את התוצאה. לאחר ההפסד, ביקשו השחקנים הבכירים מהמאמן פרנסיסקו פרארו לתת למסי, שטרם חגג 18, לפתוח, מכיוון שהם רואים בו את השחקן הטוב ביותר בנבחרת. מסי פתח בשני המשחקים הבאים, בהם ניצח ארגנטינה את מצרים וגרמניה, ואף כבש שער אחד, אך תרומתו המכריעה הגיעה בשלב הנוקאאוט, אליה העפילה ארגנטינה מהמקום השני בבית בזכות שני הניצחונות. שער שוויון מול קולומביה בשמינית הגמר, שער ובישול מול ספרד הפייבוריטית ברבע הגמר, ובחצי הגמר כבש שער תוך פחות מ־7 דקות מול ברזיל, האלופה המכהנת, במשחק שהסתיים בתוצאה 2–1 ובעקבותיו העפילה ארגנטינה לגמר[152]. לקראת הגמר קיבל מסי את כדור הזהב של הטורניר. בגמר, מול ניגריה, כבש מסי שני בעיטות עונשין בניצחון 2–1, ארגנטינה זכתה בגביע העולם החמישי, ומסי זכה גם בנעל הזהב לאחר שכבש שישה שערים[153]. הופעותיו עוררו השוואות עם אגדת ארגנטינה דייגו מראדונה, שהוביל את ארגנטינה ב־1979 לזכייה בתואר[154].
בעקבות הישגיו עם הנבחרת הצעירה, הוא זומן לנבחרת הבוגרת על ידי המאמן חוסה פקרמן למשחק ידידות מול הונגריה ב־17 באוגוסט 2005[155]. בדקה ה־63, באצטדיון פרנץ פושקש בבודפשט, ערך מסי את הופעת הבכורה שלו עבור נבחרת ארגנטינה, רק על מנת לקבל כרטיס אדום פחות מדקה לאחר מכן. המגן ההונגרי וילמוש ואנצאק אחז בחולצתו של מסי, שבתגובה הכה אותו בזרועו על מנת להשתחרר, דבר שהשופט, בהחלטה שנויה במחלוקת, פירש כמרפק מכוון[156]. על פי הדיווחים, מסי מירר בבכי בחדר ההלבשה לאחר ההרחקה. הוא חזר לנבחרת ב־3 בספטמבר, בהפסד 0–1 לפרגוואי במסגרת מוקדמות מונדיאל 2006, בעת שארגנטינה כבר הבטיחה את מקומה במונדיאל. הוא נכנס כמחליף בדקה ה־80, בהופעה עליה הכריז כ"בכורה מחודשת"[157]. במשחק המוקדמות הבא, בניצחון 2–0 על פרו, פתח מסי לראשונה בהרכב נבחרת ארגנטינה, ואף סחט בעיטת עונשין אותה תרגם חואן רומן ריקלמה לשער[158]. לאחר המשחק תיאר פקרמן את מסי כ"תכשיט"[159]. מסי המשיך להיות שחקן קבוע בסגל נבחרת ארגנטינה, ואף הבקיע את שער הבכורה שלו בהפסד הידידותי 2–3 לקרואטיה, ב־1 במרץ 2006[160]. שבוע לאחר מכן הוא נפצע בשריר הירך האחורי במדי ברצלונה[161], אך חזר לכושר וזומן במאי לסגל של פקרמן לקראת מונדיאל 2006 שנערך בגרמניה[162]. לאחר ששותף בניצחון 2–0 על אנגולה במשחק הכנה למונדיאל, זכה מסי לשבחים על משחקו, ופקרמן אמר בסיום המשחק: "מסי משדרג את הקבוצה כשהוא עולה לשחק"[163].
במשחק הפתיחה של ארגנטינה במונדיאל 2006, ניצחה ארגנטינה 2–1 את חוף השנהב, אך למרות הציפיות הגבוהות מסי לא שותף[164]. במשחק השני, מול סרביה ומונטנגרו, הפך מסי לשחקן הצעיר ביותר שמייצג את ארגנטינה במונדיאל, כאשר החליף את מקסי רודריגס בדקה ה־75. שלוש דקות לאחר מכן הוא כבר בישל להרנן קרספו את השער הרביעי של ארגנטינה, ובדקה ה־88 הוא כבש בעצמו וקבע את תוצאת הסיום, 6–0. עם שער זה הוא הפך לכובש הצעיר ביותר של ארגנטינה בגביע העולם, והשישי הצעיר ביותר בכל תולדות המונדיאל[165]. במשחק זה הבטיחה ארגנטינה את ההעפלה לשלב הבא, ולכן מסי פתח במשחק האחרון בשלב הבתים, נגד הולנד. מסי התקשה להרשים, והמשחק הסתיים בתיקו מאופס, שבעקבותיו העפילה ארגנטינה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית[166]. במשחק שמינית הגמר מול מקסיקו, נכנס מסי בדקה ה־84 במצב של 1–1, וכמעט הכריע את ההתמודדות אך שער שכבש נפסל בשל נבדל. בסופו של דבר ניצחה ארגנטינה 2–1 בהארכה והעפילה לרבע הגמר[167]. במשחק רבע הגמר מול גרמניה, מסי לא שותף, וצפה בנבחרתו סופגת שער שוויון מאוחר לאחר שכבר הייתה ביתרון. לאחר הארכה המשחק עבר להכרעה בדו־קרב בעיטות עונשין, וארגנטינה הפסידה בו 2–4 והודחה מהטורניר[168]. אף על פי שזכה להערכה על ביצועיו בנבחרת, החליט פקרמן לעזוב את תפקידו[169], ובמקומו מונה אלפיו באסילה[170].
עם התפתחותו של מסי כאחד השחקנים הצעירים הטובים בעולם, הוא הבטיח את מקומו בהרכב הפותח של אלפיו באסילה, כחלק מנבחרת שנחשבה לפייבוריטית לזכות בקופה אמריקה 2007 שנערך בוונצואלה. באסילה היה מאמנה של הנבחרת גם ב־1993, אז זכתה בתואר האחרון שלה. מסי פתח בשני משחקיה הראשונים של ארגנטינה בטורניר, בישל להרנן קרספו בניצחון 4–1 על ארצות הברית[171], ובניצחון 4–2 על קולומביה הוא סחט בעיטת עונשין אותה תרגם קרספו לשער[172]. לאחר שארגנטינה הבטיחה את העפלתה לשלב הבא, נותר מסי על הספסל במשחק נגד פרגוואי, עלה כמחליף, ובישל לחאבייר מסצ'ראנו את השער היחיד במשחק, שהותיר את ארגנטינה עם מאזן מושלם בשלב הבתים[173]. בשלב רבע הגמר, כבש מסי את השער השלישי בניצחון 4–0 על פרו[174], ובחצי הגמר כבש שער מרהיב בניצחון 3–0 על מקסיקו[175]. בגמר הובסה ארגנטינה באופן מפתיע בתוצאה 0–3 על ידי ברזיל, שחסרה את כוכביה הגדולים כמו רונאלדיניו וקאקה[176]. ההפסד הלא צפוי גרר ביקורת קשה על הנבחרת מצד האוהדים הארגנטינאים, ביקורת ממנה מסי חמק בשל גילו הצעיר ומעמדו המשני לכוכב הנבחרת, חואן רומן ריקלמה[177]. מסי נבחר על ידי CONMEBOL לשחקן הצעיר המצטיין של הטורניר[178], לנבחרת הטורניר[179], ושערו נגד מקסיקו נבחר לשער הטורניר[180].
בקיץ 2008, לקראת אולימפיאדת בייג'ינג, זומן מסי לסגל הנבחרת האולימפית של ארגנטינה, במטרה לקחת חלק בטורניר הכדורגל האולימפי. אך המשחקים האולימפיים חפפו למשחקי מוקדמות ליגת האלופות בהם השתתפה ברצלונה, שיכלה כעת באופן חוקי לסרב לתת למסי להשתתף באולימפיאדה. מכיוון שתופעה זו חזרה על עצמה גם בקבוצות אחרות, התערבה פיפ"א בנושא והחליטה ביולי 2008 כי המועדונים יאולצו לאפשר לכל השחקנים עד גיל 23 להשתתף במשחקים האולימפיים, באותו האופן בו היה נהוג באולימפיאדות קודמות[181]. מסי כבר נסע לבייג'ינג, אך ברצלונה לא ויתרה והגישה ערעור לבית הדין לבוררות בספורט, שקיבל את בקשת המועדון. לבסוף, לאחר שיחה עם מאמנו החדש בברצלונה, ז'וזפ גוארדיולה (שבעצמו זכה במדליית זהב אולימפית בברצלונה 1992), התירה ברצלונה למסי להישאר בבייג'ינג בנבחרת האולימפית של סרחיו באטיסטה[182].
במשחק הראשון בטורניר האולימפי, מסי כבש ובישל וסייע לנבחרתו לנצח 2–1 את חוף השנהב[183]. ארגנטינה ניצחה גם את אוסטרליה והבטיחה את העפלתה לשלב הבא[184]. מסי קיבל מנוחה במשחק האחרון בשלב הבתים, וארגנטינה ניצחה בלעדיו 2–0 את סרביה והעפילה לרבע הגמר עם מאזן מושלם של 3/3 ניצחונות[185]. ברבע הגמר כבש מסי את השער הראשון ובישל לאנחל די מריה את שער הניצחון, בניצחון 2–1 בהארכה על הולנד[186]. לאחר שהביסה 3–0 את יריבתה ההיסטורית ברזיל בחצי הגמר, ניצחה ארגנטינה 1–0 בגמר האולימפי את ניגריה, כאשר מסי בישל לדי מריה את השער היחיד במשחק, ושחקניה עוטרו בזהב האולימפי[187]. למרות היעדרו של פרס השחקן הטוב ביותר בטורניר האולימפי, פיפ"א הדגישה את הקמפיין האישי של מסי בכך שהוא "גרם למגנים לצרות יותר מכל שחקן אחר בטורניר". יחד עם חואן רומן ריקלמה וחאבייר מסצ'ראנו, הוא אוזכר כשחקן הבולט בנבחרת שזכתה בטורניר[188].
באוקטובר 2007 החלו מוקדמות המונדיאל. ארגנטינה ניצחה את שלושת משחקיה הראשונים, אך לאחר מכן הגיע הפסד וארבעה משחקים רצופים שהסתיימו בתיקו[189]. באוקטובר 2008 נשבר הרצף, וארגנטינה ניצחה 2–1 את אורוגוואי החזקה, כאשר מסי כובש את השער הראשון[190]. ארבעה ימים לאחר מכן שבה ארגנטינה לסורה והפסידה 0–1 לצ'ילה, הפסד שבעקבותיו התפטר מאמן הנבחרת, אלפיו באסילה[191]. מי שהחליף אותו בתפקיד היה אגדת העבר דייגו מראדונה[192]. במשחקו הראשון של מראדונה על הקווים, במרץ 2009, הביסה ארגנטינה 4–0 את ונצואלה, כאשר מסי כובש את השער הראשון[193]. באותו משחק לבש מסי בפעם הראשונה את החולצה מספר 10 של ארגנטינה, לאחר פרישתו של חואן רומן ריקלמה[194]. המשך דרכו של מראדונה בנבחרת לא הייתה מרשימה במיוחד. ארבעה ימים לאחר הניצחון על ונצואלה ספגה ארגנטינה תבוסה 1–6 משפילה לבוליביה החלשה יחסית[195]. במחזור הבא ניצחה ארגנטינה, אך מייד לאחר מכן ספגה שלוש הפסדים רצופים שדרדרו אותה עד למקום החמישי כשנותרו שני מחזורים לסיום המוקדמות, שמוביל לפלייאוף עלייה למונדיאל[196]. בסופו של דבר, ארגנטינה ניצחה את שני המשחקים הנותרים (פרו ואורוגוואי) והעפילה ישירות למונדיאל מהמקום הרביעי בבית[197]. מסי סיים את טורניר המוקדמות עם ארבעה שערים בלבד ב־18 משחקים.
לאחר שתי עונות עמוסות תארים בברצלונה, ולאחר זכייתו בפרסי הכדורגל הנחשבים בעולם (כדורגלן השנה בעולם, כדור הזהב ונעל הזהב האירופית), עלה רף הציפיות מהנבחרת בהנהגתו של מסי. האוהדים, כמו גם תקשורת הספורט העולמית, ציפו ממנו לשחזר את הישגיו של מראדונה במונדיאל 1986[198], ציפיות אליהן הצטרף מראדונה עצמו[199]. לקראת המונדיאל, שהתקיים בדרום אפריקה, שינה מראדונה את המערך של הנבחרת למערך דומה לברצלונה; מערך 4–3–1–2, כאשר מסי משחק מאחורי שני החלוצים. המונדיאל נפתח בצורה מבטיחה: ניצחון דחוק 1–0 על ניגריה[200], ניצחון מרשים 4–1 על קוריאה הדרומית[201], וניצחון 2–0 על יוון שהותיר אותה מושלמת עם 9/9 נקודות[202]. מסי שיחק טוב אך לא כבש, ובישל רק את השער האחרון של שלב הבתים, במשחק בו שימש כקפטן הנבחרת בפעם הראשונה ואף זכה לפרס מצטיין המשחק[203].
ארגנטינה לא התקשתה בשמינית הגמר מול מקסיקו, עם ניצחון 3–1[204]. אך למרות הפתיחה המצוינת, הודחה ארגנטינה ברבע הגמר עם הפסד 0–4 לגרמניה, הדחה זהה ל־2006[205]. היה זה ההפסד הגדול ביותר של ארגנטינה בגביע העולם, מאז ההפסד 0–4 להולנד ב־1974. לאחר הטורניר, פיפ"א זיהתה את מסי כאחד מעשרת השחקנים הטובים ביותר במונדיאל, תוך ציון הקצב והיצירתיות ה"יוצאים מן הכלל" שלו, והכדרור, הבעיטה והמסירה ה"מרהיבים והיעילים" שלו[206]. לעומת זאת, בארגנטינה היה מסי מושא לביקורת קשה. כשחקן הטוב בעולם, הייתה ציפייה ממסי להוביל את הנבחרת הבינונית לזכייה בתואר, כפי שניתן לטעון כי מראדונה עשה בזמנו, אבל הוא לא הצליח לשחזר בנבחרת את הופעותיו הספקטקולריות בברצלונה, מה שהוביל להאשמות כי אכפת לו מהמועדון שלו יותר ממולדתו.[207]
לאחר המונדיאל הוחלף מראדונה בסרחיו בטיסטה, המאמן שהוביל את ארגנטינה ומסי לזכייה במדליית זהכ אולימפית בבייג'ינג 2008[208]. בטיסטה הצהיר כי מתכוון לבנות את הנבחרת סביב מסי, ולתפקד אותו כמספר 9 מזויף במערך 4–3–3, באותה צורה שזכתה להצלחה רבה בברצלונה באותה עת[209]. אף על פי שמסי כבש לא פחות מ־53 שערים בעונת 2010/11 במדי ברצלונה, הוא לא כבש שער במשחק רשמי לזכות ארגנטינה מאז מרץ 2009. ב־17 באוקטובר 2010 ניצחה ארגנטינה 1–0 את ברזיל, כאשר מסי כבש את השער היחיד במשחק בדקה ה־90[210]. ב־9 בפברואר 2011 הבקיע מסי שוב שער ניצחון בדקה ה־90, ועזר לנבחרתו לנצח 2–1 את פורטוגל[211].
ביולי 2011 אירחה ארגנטינה את הקופה אמריקה 2011, טורניר בו נתלו תקוות רבות, לאחר שארגנטינה לא הניפה את הגביע מאז 1993[209]. אף על פי שהנבחרת נבנתה סביבו, בצורת השערים של מסי נמשכה גם בקופה, שנגמרה באכזבה מבחינת ארגנטינה. בשני משחקיה הראשונים, נגד בוליביה וקולומביה, סיימה ארגטינה בתיקו, כאשר מסי זכה בפרס איש המשחק בתיקו 1–1 מול בוליביה[212][213]. התקשורת ציינה כי מסי התקשה לשתף עם פעולה עם חברו להתקפה קרלוס טבס, שזכה לאהדה גדולה יותר מצד האוהדים הארגנטינאים[209]. כתוצאה מכך, ספג מסי שריקות בוז מצד אוהדי קבוצתו בפעם הראשונה בקריירה[214]. מסי ספג ביקורות רבות גם על כך כי היה נראה שלא שר את המנון ארגנטינה לפני תחילת המשחק[215]. במהלך המשחק האחרון והמכריע בשלב הבתים, ספסל באטיסטה את טבס, ומסי סיפק הופעה טובה ובישל שני שערים בניצחון 3–0 על קוסטה ריקה, ניצחון שבעקבותיו העפילה ארגנטינה לרבע הגמר מהמקום השני בבית[216]. ברבע הגמר התמודדה ארגנטינה מול אורוגוואי. מסי בישל לגונסאלו היגוואין שער שוויון במחצית הראשונה, ואף על פי שבסיומה נותרה אורוגוואי בעשרה שחקנים, לא מצאה ארגטינה את שער הניצחון. לאחר הארכה, המשחק עבר להכרעה בדו־קרב בעיטות עונשין בו הפסידה ארגנטינה 4–5 לאורוגוואי, שהמשיכה עד להנפת הגביע[217]. מסי סיים את הטורניר ללא שערים, אך עם מירב הבישולים (3) ושני פרסי איש המשחק (מתוך ארבעה משחקים).
לאחר ההדחה המאכזבת מהקופה אמריקה, מונה אלחנדרו סאבלה למאמן נבחרת ארגנטינה. באוגוסט 2011 העניק סאבלה למסי את תפקיד קפטן הנבחרת באופן קבוע, במקום חברו לקבוצה חאבייר מסצ'ראנו[218]. מסי, השמרן מטבעו, המשיך להוביל את נבחרתו כשחקן הטוב ביותר שלה, ומסצ'ראנו נותר מנהיג הקבוצה בפועל על המגרש[219]. סאבלה עיצב מחדש את הנבחרת, קרלוס טבס הודח, ושחקנים נוספים שזכו באליפות העולם ובמשחקים האולימפיים בנבחרות הצעירות יחד עם מסי זומנו לנבחרת. בבכורה של סאבלה כמאמן ב־7 באוקטובר, כשהוא משחק בתפקיד חופשי יותר ובקבוצה משתפרת, שבר מסי את בצורת השערים שלו כשכבש ובישל בניצחון 4–1 על צ'ילה במסגרת המחזור הראשון במוקדמות מונדיאל 2014. היה זה שערו הראשון במדי ארגנטינה במסגרת תחרותית מאז מרץ 2009, בבכורה של דייגו מראדונה על הקווים[220].
תחת סאבלה, שיעור כיבוש השערים של מסי עלה באופן דרסטי; מ־17 שערים ב־61 הופעות תחת המאמנים הקודמים, הוא כבש 25 שערים ב־32 הופעות בשנים 2011–2014. הוא כבש 12 שערים ב־9 הופעות עבור ארגנטינה בשנת 2012, והשווה את שיאו של גבריאל באטיסטוטה משנת 1998[221]. ב־29 בפברואר 2012 הוא כבש את השלושער הבינלאומי הראשון שלו, בניצחון 3–1 על שווייץ במסגרת משחק ידידות[222], ועשה זאת פעמיים נוספות בשנה וחצי הבאות, במשחקי ידידות מול ברזיל וגואטמלה[223][224]. ב־10 בספטמבר 2013 כבש מסי צמד בעיטות עונשין בניצחון 5–2 על פרגוואי במסגרת מוקדמות המונדיאל, ועם ניצחון זה הבטיחה ארגנטינה את ראשות הבית ואת ההעפלה למונדיאל[225]. בסך הכול כבש מסי עשרה שערים ב־14 משחקים בקמפיין המוקדמות (שני רק ללואיס סוארס). עם סיום שנת 2013, ניצב מסי עם 37 שעריו במקום השני בטבלת מלכי השערים של נבחרת ארגנטינה, שני רק לבאטיסטוטה[226]. במקביל לביצועיו המשופרים על המגרש, האהדה כלפיו בארגנטינה הלכה וגברה.[227]
מסי הגיע למונדיאל 2014, שנערך בברזיל לאחר עונה לא מוצלחת ורוויית פציעות בברצלונה, אך עם תחילת הטורניר הוא נתן הופעות מרשימות ונבחר לאיש המשחק בכל ארבעת משחקיה הראשונים של ארגנטינה. ב־15 ביוני 2014, במשחקו הראשון במונדיאל כקפטן ארגנטינה, כבש מסי את השער השני בניצחון 2–1 על בוסניה והרצגובינה[228]. היה זה השער הראשון של מסי במונדיאל מאז הופעת הבכורה שלו במפעל שמונה שנים קודם לכן. ב־21 ביוני, בניצחון 1–0 על איראן, הבקיע מסי את שער הניצחון בתוספת הזמן, בבעיטה ממרחק 23 מטרים[229]. ב־25 ביוני, במשחק השלישי והאחרון בשלב הבתים, כבש מסי צמד שערים בניצחון 3–2 על ניגריה, וארגנטינה נותרה מושלמת בשלב הבתים והעפילה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית[230]. ב־1 ביולי בישל מסי לאנחל די מריה את שער הניצחון במשחק שמינית הגמר נגד שווייץ, שתי דקות לסיום ההארכה. מסי נבחר לשחקן המצטיין בפעם הרביעית ברציפות[231]. ב־5 ביולי העפילה ארגנטינה לחצי הגמר, לאחר ניצחון 1–0 על בלגיה, בפעם הראשונה מאז 1990[232]. בחצי הגמר, לאחר 120 דקות נטולות שערים, גברה ארגנטינה על הולנד בדו־קרב בעיטות עונשין כאשר מסי כובש את הבעיטה הראשונה של נבחרתו, והעפילה לגמר[233].
.jpg)
הגמר נערך ב־13 ביולי במרקנה, והוכרז כקרב בין השחקן הטוב בעולם (מסי) לנבחרת הטובה בעולם (גרמניה), וכשחזור של גמר מונדיאל 1990 (דייגו מראדונה מול גרמניה המערבית)[234]. בחצי השעה הראשונה של המשחק היה מסי מעורב בשער שכבש גונסאלו היגוואין, אך נפסל בשל נבדל. לאחר מכן החמיץ מסי מספר הזדמנויות לשער, במיוחד עם תחילת המחצית השנייה כאשר פרץ עם הכדור מהאגף השמאלי ובעט לשער, אך הכדור חלף ליד הקורה הרחוקה. לבסוף, המחליף הגרמני מריו גצה כבש בדקה ה־113 בתוך ההארכה והעניק לגרמניה את גביע העולם[235]. בסיום המשחק קיבל מסי את כדור הזהב של המונדיאל[236]. מסי סיים את המונדיאל במקום השלישי מבין כובשי השערים (ארבעה שערים ובישול; מתחת חאמס רודריגס ותומאס מילר, ובצוותא עם ניימאר ורובין ואן פרסי), יצר הכי הרבה הזדמנויות, השלים הכי הרבה כדרורים, מסר הכי הרבה לרחבת העונשין והגביה הכי כדורים בטורניר כולו[237]. למרות זאת, הזכייה הייתה שנויה במחלוקת משום שמסי לא כבש כלל בשלב הנוקאאוט; נשיא פיפ"א ספ בלאטר הביע את הפתעתו, ומראדונה טען כי הבחירה במסי נבעה ממטרות שיווקיות[238].
לאחר המונדיאל מונה טאטה מרטינו, שהיה מאמנו של מסי בברצלונה בעונה החולפת, למאמן נבחרת ארגנטינה[239]. כסגנית אלופת העולם, ארגנטינה הגיעה לטורניר קופה אמריקה 2015 כמועמדת לזכייה. במשחק הראשון של שלב הבתים מול פרגוואי, הבקיע מסי בבעיטת עונשין את שערו היחיד בטורניר, וארגנטינה איבדה יתרון שני שערים במחצית בדרך לתיקו 2–2[240]. מסי נבחר לשחקן המצטיין במשחק אך הוא דחה את קבלת הפרס[241]. נבחרת ארגנטינה סיימה את שלב הבתים במקום הראשון, אחרי שני ניצחונות בתוצאה 1–0, על האלופה המכהנת אורוגוואי[242], ועל ג'מייקה. במשחק נגד ג'מייקה, שנערך ב־20 ביוני, הגיע מסי ל-100 הופעות במדי הנבחרת, והפך לארגנטינאי החמישי בלבד שמגיע לציון דרך זה[243].
ברבע הגמר שנערך ב־26 ביוני, התמודדה ארגנטינה מול קולומביה. אף על פי שליטה מוחלטת של ארגנטינה, משחק יוצא מן הכלל של השוער הקולומביאני דויד אוספינה גרם ל־90 דקות נטולות שערים, וההכרעה עברה לדו־קרב בעיטות עונשין. מסי כבש את הבעיטה הראשונה, ולאחר שבעה סיבובים גברה ארגנטינה בתוצאה 5–4[244]. בחצי הגמר הצטיין מסי כפליימייקר כאשר בישל שלושה משערי נבחרתו בניצחון 6–1 על פרגוואי, והוא אף זכה לתשואות מהקהל העוין בתחילה. הוא אף זכה בפרס איש המשחק, בפעם הרביעית בטורניר[245]. הגמר נערך ב־4 ביולי באצטדיון הלאומי של צ'ילה מול צ'ילה, וארגנטינה הגיעה אליו כפייבוריטית. למרות זאת, ארגנטינה כשלה גם הפעם והמשחק הסתיים אף הוא בתיקו מאופס בתום 90 הדקות וגם בתום ההארכה. בדו-קרב בעיטות העונשין, מסי כבש את בעיטתו בסיבוב הראשון, אך הוא היה היחיד בנבחרתו שהבקיע, וארגנטינה הפסידה בתוצאה 1–4[246]. מסי סיים את הטורניר כמלך הבישולים (בצוותא עם חורחה ואלדיביה הצ'יליאני), והוא נבחר לשחקן המצטיין בטורניר, אך הוא דחה את קבלת הפרס בתום משחק הגמר[247]. ההפסדים בגמר המונדיאל והקופה אמריקה, ובצורת התארים הנמשכת מאז 1993, הביאו שוב לביקורת עזה מצד התקשורת והאוהדים בארגנטינה[248].
שנה בלבד לאחר מכן נערך גביע המאה של קופה אמריקה, מהדורה חגיגית של הטורניר לציון 100 שנים להקמתה של התאחדות הכדורגל הדרום־אמריקאית, CONMEBOL. מקומו של מסי בהרכב הנבחרת הועמד בסכנה, לאחר שספג פציעה בגבו בניצחון 1–0 של ארגנטינה על הונדורס ב־27 במאי, במסגרת משחק ידידות[249]. מאוחר יותר דווח כי הוא סבל מחבלה באזור המותן[250]. במשחק הפתיחה של הטורניר נשאר מסי על הספסל, וארגנטינה ניצחה בלעדיו 2–1 את האלופה המכהנת, צ'ילה[251]. גם במשחק השני מול פנמה מסי לא פתח בהרכב, החליף את אוגוסטו פרננדס בדקה ה־61 וכבש שלושער תוך 19 דקות בניצחון 5–0 שהעלה את ארגנטינה לרבע הגמר[252]. במשחק האחרון בשלב הבתים שיחק מסי את המחצית השנייה כולה בניצחון 3–0 על בוליביה[253].
ב־18 ביוני, ברבע הגמר מול ונצואלה, פתח מסי לראשונה בהרכב, בישל פעמיים וכבש שער נוסף בניצחון 4–1. במשחק זה השווה מסי את מאזן השערים של גבריאל באטיסטוטה, מלך השערים של נבחרת ארגנטינה[254]. שלושה ימים לאחר מכן הוא שבר את השיא והפך למלך השערים, כאשר כבש שער בבעיטה חופשית ובישל פעמיים בניצחון 4–0 על ארצות הברית בחצי הגמר[255]. הוא נבחר לאיש המשחק, בפעם השלישית בטורניר.
הגמר היה שחזור של הגמר מהשנה שעברה, כאשר ארגנטינה וצ'ילה סיימו בתיקו נטול שערים והמשחק עבר להכרעה בדו־קרב בעיטות עונשין. מסי בתורו בעט את הכדור מחוץ למסגרת השער, וצ'ילה ניצחה 4–2 בבעיטות עונשין, בפעם השנייה בתוך שנה. היה זה ההפסד הרביעי של מסי בגמר, ושנה שלישית ברציפות, והוא נצפה ממרר בבכי על המגרש לאחר ההפסד[256]. מיד עם ההפסד פרש מסי מהנבחרת בשידור חי: "זה נגמר, הפסדתי ארבעה גמרים בנבחרת, אז כנראה שזה לא בשבילי. הסיפור שלי בנבחרת הסתיים"[257]. מסי סיים כסגן מלך השערים (לאחר אדוארדו ורגאס) עם חמישה שערים, ומלך הבישולים עם ארבעה כאלו. הוא זכה בהכי הרבה פרסי איש המשחק (3), אך הפסיד את פרס השחקן המצטיין של הטורניר לאלכסיס סאנצ'ס.
לאחר הצהרתו המפתיעה של מסי, האוהדים בארגנטינה החלו בקמפיין על מנת לשנות את דעתו[258][259]. כשהקבוצה נחתה בבואנוס איירס האוהדים קיבלו את פניו של מסי עם שלטים "מסי אל תלך". נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי דחק במסי לא לעזוב ואמר: "אנחנו בני מזל, זו מתנה מאלוהים שיש לך את השחקן הטוב ביותר בעולם. ליאו מסי הוא הדבר הגדול ביותר שיש לנו בארגנטינה ואנחנו צריכים לדאוג לו"[260]. במאמץ לשכנע את מסי, ראש עיריית בואנוס איירס, הוראסיו רודריגס לארטה, חשף פסל של מסי בבירה[261]. גם דייגו מראדונה ושחקני עבר נוספים הפצירו במסי לחזור לנבחרת[262]. המערכה נמשכה גם ברחובות, כאשר ב־2 ביולי נערכה הפגנת המונים באובליסק של בואנוס איירס תחת הסיסמה "אל תלך ליאו", שהפכה להאשטאג פופולרי[263].
.jpg)
שבוע בלבד לאחר הודעת הפרישה דיווח העיתון הארגנטינאי "לה נאסיון" כי מסי נכנע ללחץ הציבורי, ושוקל לחזור לנבחרת לקראת משחקי מוקדמות מונדיאל 2018 שיחלו בספטמבר[264]. ב־11 באוגוסט מונה אדגרדו באוסה למאמן הנבחרת, ולמחרת הודיע מסי כי הוא חוזר באופן רשמי לנבחרת ארגנטינה[265]. ב־1 בספטמבר כבש מסי בניצחון 1–0 על אורוגוואי, במסגרת הסיבוב הראשון במוקדמות המונדיאל[266].
ב־28 במרץ 2017 הורחק מסי לארבעה משחקים בינלאומיים ונקנס ב־10,000 פרנק שווייצרי, בעוון העלבת עוזר שופט בניצחון 1–0 מול צ'ילה ב־23 במרץ. מסי היה צפוי להחמיץ את המחזורים המכריעים במוקדמות המונדיאל (בוליביה, אורוגוואי, ונצואלה ופרו), ולשוב רק במחזור האחרון (אקוודור)[267]. בינתיים ארגנטינה הפסידה בלעדיו 0–2 לבוליביה[268]. ב־5 במאי קיבלה פיפ"א את הערעור של התאחדות הכדורגל הארגנטינאית וביטלה את עונש ההרחקה והקנס, ומסי חזר לסגל ארגנטינה לקראת ארבעת משחקי המוקדמות הנותרים (לאחר שכבר החמיץ משחק אחד)[269]. למרות זאת ארגנטינה לא השכילה לנצח בשלושת המשחקים הבאים, והגיעה למחזור האחרון כשהיא במקום השישי בבית, מתחת המקום הרביעי שמוביל למונדיאל, ומתחת למקום החמישי שמוביל לפלייאוף בין יבשתי על ההעפלה למונדיאל[270]. ניצחון במחזור אמנם היה מבטיח לכל הפחות העפלה לפלייאוף (מול ניו זילנד), אך אקוודור אירחה את המשחק בביתה, קיטו, 2,850 מטר מעל הים, מגרש קשה בו ארגנטינה ניצחה בפעם האחרונה ב־2001. יתרה מזאת, אקוודור ניצחה את ארגנטינה 0–2 במחזור הראשון של המוקדמות, ובשל כך ארגנטינה הייתה בסכנה של אי העפלה למונדיאל בפעם הראשונה מאז 1970[271]. ארגנטינה נקלעה לפיגור 40 שניות בלבד לאחר תחילת המשחק, אך במשחק זכור במיוחד מסי כבש שלושער שהעניק לנבחרתו ניצחון 3–1 והעפלה למונדיאל (בזכות תיקו בין פרו וקולומביה, והפסד של צ'ילה לברזיל)[272]. במשחק זה הפך מסי למלך השערים של מוקדמות המונדיאל באמריקה הדרומית, עם 21 ובצוותא עם לואיס סוארס, לאחר ששניהם עקפו את הרנן קרספו.
על רקע קמפיין המוקדמות הגרוע של הנבחרת, הציפיות ממנה היו נמוכות לקראת מונדיאל 2018 שנערך ברוסיה. במרץ, ארגנטינה ללא מסי הפצוע הובסה 1–6 על ידי ספרד במשחק הכנה למונדיאל[273]. במשחק הראשון בשלב הבתים של המונדיאל, מסי החמיץ פנדל והזדמנות לניצחון מול איסלנד, במשחק שהסתיים בתיקו 1–1[274]. במשחק השני הובסה ארגנטינה 0–3 על ידי קרואטיה[275]. לאחר התבוסה דיבר חורחה סמפאולי על חוסר האיכות בקבוצה הסובבת את מסי, והסביר את ההפסד בכך ששחקניו לא הצליחו למסור את הכדור למסי. לוקה מודריץ', קפטן נבחרת קרואטיה, הצהיר גם הוא לאחר המשחק: "מסי שחקן מדהים, אבל הוא לא יכול לעשות הכול לבד"[276].
לקראת הסיבוב השלישי, ארגנטינה הייתה במקום האחרון בבית עם נקודה אחת בלבד, והדחה משפילה כבר בשלב הבתים הייתה קרובה מתמיד. במשחק מול ניגריה בגזפרום ארנה, כבש מסי את השער הראשון בניצחון 2–1, ניצחון שהעלה את ארגנטינה לשמינית הגמר, משום שלמרבה מזלה איסלנד הפסידה לקרואטיה במשחק המקביל[277]. עם שער זה מסי הפך לארגנטינאי השלישי (לאחר דייגו מראדונה וגבריאל באטיסטוטה) שכובש בשלושה גביעי עולם שונים; והוא גם הפך לשחקן הראשון שכובש בגביע העולם בשלושה עשורים שונים בחייו[278]. השער היה מועמד לשער הטורניר[279], ומסי זכה גם בפרס איש המשחק. בשלב שמינית הגמר נפגשה ארגנטינה, כסגנית בית ד', עם צרפת, אלופת בית ג'. בקרב שנערך באק בארס ארנה, מסי בישל פעמיים לגבריאל מרקאדו וסרחיו אגוארו, אך ארגנטינה איבדה יתרון 2–1 בדרך להפסד 3–4 והודחה מהמונדיאל[280]. במשחק זה הפך מסי לשחקן הראשון שמבשל בארבעה גביעי עולם רצופים, ולארגנטינאי הראשון שמבשל צמד בגביע העולם, מאז דייגו מראדונה מול קוריאה הדרומית ב־1986[281].
לאחר המונדיאל, מסי לא השתתף במשחקי הידידות מול גוואטמלה וקולומביה בספטמבר, ודווח כי לא סביר שיחזור ללבוש את המדים הלאומיים בשנת 2018. היעדרותו גרמה לספקולציות בתקשורת כי הוא עתיד לפרוש מהנבחרת בפעם השנייה[282]. למרות זאת, במרץ 2019 הוא זומן לסגל שפרסם המאמן החדש ליונל סקאלוני לקראת משחקי הידידות עם ונצואלה ומרוקו[283]. ב־22 במרץ 2019 הוא שיחק לראשונה מאז המונדיאל במדי ארגנטינה, בהפסד 1–3 לוונצואלה[284].
ב־21 במאי נכלל מסי בסגל בן 23 השחקנים שפרסם ליונל סקאלוני לקראת משחקי קופה אמריקה 2019 שנערך בברזיל. עוד לפני תחילת הטורניר הודה מסי כי ארגנטינה איננה פייבוריטית[285]. במשחק הפתיחה הפסידה ארגנטינה 0–2 לקולומביה, וספגה ביקורת רבה. היה זה ההפסד הראשון של ארגנטינה במשחק הפתיחה של הקופה אמריקה מאז 1979[286]. במשחק השני כבש מסי את שער השוויון מנהקודה הלבנה בתיקו 1–1 עם פרגוואי, ולנוכח היכולת הגרועה בארגנטינה החלו לחשוש מהדחה מוקדמת כבר בשלב הבתים[287]. לבסוף, ארגנטינה ניצחה 2–0 את קטר במשחק האחרון בשלב הבתים, והעפילה לרבע הגמר[288]. לאחר הניצחון 2–0 על ונצואלה ברבע הגמר, ספג מסי בתקשורת ביקורת על תפקודו ובתגובה הוא הודה כי לא היה זה הטורניר הטוב ביותר שלו, ומתח ביקורת על איכותם של המגרשים[289]. בחצי הגמר הובסה ארגנטינה 0–2 על ידי ברזיל המארחת, ומסי מתח ביקורת על השיפוט וטען כי השיפוט נועד לסייע לניצחון של הנבחרת הביתית[290].
במשחק על המקום השלישי מול צ'ילה ב־6 ביולי בישל מסי את השער הראשון לסרחיו אגוארו בניצחון 2–1, אך כבר בדקה ה־37 הורחק בכרטיס אדום בפעם השנייה בקריירה, לאחר עימות עם המגן הצ'יליאני גארי מדל. לאחר המשחק סירב מסי לאסוף את מדליית הארד, תקף בחריפות את השיפוט של CONMEBOL, ורמז כי דברי הביקורת שהשמיע לאחר חצי הגמר הובילו להרחקתו[291]. מאוחר יותר פרסם מסי התנצלות על דבריו, אך ספג קנס של 1,500 דולר והרחקה ממשחק אחד עקב הכרטיס האדום[292]. ב־2 באוגוסט קנסה CONMEBOL את מסי ב־50,000 דולר והרחקה של שלושה חודשים ממשחקי הנבחרת, עקב דבריו על השחיתות השיפוטית[293]. בעקבות כך מסי החמיץ את משחקי הידידות מול צ'ילה, מקסיקו, גרמניה ואקוודור בספטמבר ואוקטובר.
ב־15 בנובמבר חזר מסי מההשעייה בסופר קלאסיקו האמריקני (אנ') נגד ברזיל, וכבש את השער היחיד במשחק שנגמר בניצחון 1–0[294]. ב־8 באוקטובר 2020 כבש מסי בבעיטת עונשין את השער היחיד בניצחון 1–0 על אקוודור במסגרת הסיבוב הראשון במוקדמות מונדיאל 2022[295].
ב־14 ביוני 2021 כבש מסי בבעיטה חופשית בתיקו 1–1 מול צ'ילה במשחק הפתיחה של ארגנטינה בקופה אמריקה 2021 שנערך בברזיל[296]. ב־21 ביוני, בניצחון 1–0 על פרגוואי במחזור השלישי של שלב הבתים, שיחק מסי את משחקו ה־147 במדי ארגנטינה ובכך השווה את שיאו של חאבייר מסצ'ראנו[297]. שבוע לאחר מכן הוא הפך לשיאן ההופעות, בניצחון 4–1 על בוליביה, כאשר הוא מבשל לפאפו גומס את השער הראשון במשחק וכובש מאוחר יותר צמד משלו[298]. ב־3 ביולי בישל מסי פעמיים וכבש שער מבעיטה חופשית בניצחון 3–0 על אקוודור ברבע הגמר[299]. ב־6 ביולי, בתיקו 1–1 עם קולומביה בחצי הגמר, רשם מסי בישול חמישי ללאוטרו מרטינס והגיע לשיא של מעורבות בתשעה שערים בטורניר בודד. מאוחר יותר הוא כבש את הבעיטה הראשונה בדו־קרב בעיטות העונשין, וסייע לניצחון 3–2 שהעלה את נבחרתו לגמר מול ברזיל[300]. עבור מסי היה זה משחק הגמר החמישי של טורניר בינלאומי גדול. המשחק נערך ב־10 ביולי במרקנה, וארגנטינה ניצחה 1–0 משער בודד של אנחל די מריה, ניצחון שהעניק למסי את התואר הבינלאומי הראשון שלו, ולארגנטינה את התואר הראשון מאז 1993, ושיא הזכיות בקופה אמריקה (15, בצוותא עם אורוגוואי)[301]. מסי היה מעורב בתשעה שערים מתוך 12 של ארגנטינה (ארבעה שערים וחמישה בישולים); הוא נבחר לשחקן המצטיין וקיבל את נעל הזהב כמלך השערים של הטורניר (יחד עם לואיס דיאס הקולומביאני, אך עם יותר בישולים)[302]. כמו כן, בגמר השווה מסי את שיא ההופעות בקופה אמריקה בכל הזמנים שהיה שייך לסרחיו ליווינגסטון הצ'יליאני, עם 34 הופעות בסך הכל.
ב־9 בספטמבר 2021 הבקיע מסי שלושער בניצחון הביתי 3–0 על בוליביה במסגרת מוקדמות המונדיאל, ובכך עקף את פלה והפך למלך השערים של נבחרות אמריקה הדרומית, עם 79 שערים[303]. בנובמבר 2021 העפילה ארגנטינה למונדיאל לאחר תיקו מאופס עם ברזיל, חמישה מחזורים לסיום המוקדמות[304]. במרץ 2022 כבש מסי את השער האחרון בניצחון 3–0 על ונצואלה במסגרת המחזור ה־17 במוקדמות המונדיאל. ניצחון זה היה המשחק ה־31 ברצף ללא הפסד (מאז ההפסד לברזיל בחצי גמר קופה אמריקה 2019), ובכך השוותה נבחרת ארגנטינה של מסי את השיא שקבעה ארגנטינה של מראדונה בין השנים 1991–1993[305]. השיא נשבר במחזור האחרון עם תיקו 1–1 מול אקוודור[306][307]. ארגנטינה סיימה את המוקדמות במקום השני בבית וללא הפסד. מסי כבש שבעה שערים בקמפיין.
ב־2 ביוני 2022 נערך משחק הפיינליסימה, המפגש בין אלופת אירופה ואלופת אמריקה הדרומית, שחודש לראשונה מאז 1993. במשחק, שנערך באצטדיון ומבלי, בישל מסי פעמיים ונבחר לאיש המשחק בניצחון 3–0 על איטליה, אלופת אירופה[308]. ב־5 ביוני כבש מסי את כל השערים בניצחון 5–0 על אסטוניה במסגרת משחק ידידות, ובכך עקף את פרנץ פושקאש בדרכו למקום הרביעי במלכות השערים הבינלאומיים (לאחר כריסטיאנו רונאלדו, עלי דאי ומוח'תאר דהארי)[309]. בספטמבר 2022 כבש שני צמדים רצופים (נגד הונדורס וג'מייקה), והעלה את מאזנו ל־90 שערים בנבחרת הלאומית, מקום שלישי בכל הזמנים[310].
מסי נכלל בסגל ארגנטינה לקראת משחקי מונדיאל 2022[311], בטורניר שתואר כ"ריקוד האחרון", והזדמנות אחרונה עבור מסי להשיג את התואר הקבוצתי היוקרתי ביותר בעולם הכדורגל[312][313][314]. מסי הגיע לאחר פתיחת עונה מצוינת במדי פריס סן-ז'רמן, וארגנטינה, אלופת אמריקה הדרומית, הייתה בלתי מנוצחת 36 משחקים רצופים, מקום שני בכל הזמנים. במשחק הפתיחה של ארגנטינה נגד ערב הסעודית, הפך מסי לשחקן הרביעי בהיסטוריה שמופיע בחמישה טורנירי מונדיאל, והארגנטינאי הראשון שעושה זאת[315]. בדקה העשירית כבש מסי את שערו הראשון בטורניר בבעיטת עונשין, והפך לשחקן החמישי בהיסטוריה שכובש בארבעה מונדיאלים (יומיים לאחר מכן שבר כריסטיאנו רונאלדו את השיא המשותף והפך לשחקן היחיד שכבש בחמישה מונדיאלים)[316][317]. אך במחצית השנייה, ערב הסעודית שנחשבה לאחת הנבחרות החלשות בטורניר, כבשה שני שערים שקבעו הפסד 1–2 לארגנטינה, במשחק שנחשב לסנסציה[318]. למרות הפתיחה הגרועה, ארגנטינה התאוששה וניצחה 2–0 את מקסיקו, כאשר מסי כובש את השער הראשון ומבשל את השני לאנסו פרננדס, בהופעה שזיכתה אותו בפרס השחקן המצטיין[319]. היה זה שערו ה־13 במדי ארגנטינה בשנת 2022, ובכך הפך לשיאן הכיבושים של ארגנטינה בשנה קלנדרית (שבר את שיאו של גבריאל באטיסטוטה משנת 1998, ושיאו האישי משנת 2012). כמו כן, מסי הפך במשחק זה לשחקן הראשון לבשל בחמישה טורנירי מונדיאל. במחזור האחרון והמכריע החמיץ מסי בעיטת עונשין, אך ארגנטינה ניצחה 2–0 את פולין והעפילה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית[320].
שלב הנוקאאוט הראשון הפגיש את ארגנטינה עם אוסטרליה. בהופעתו ה־1,000 בקריירה וה־169 בנבחרת הלאומית (שבר את שיא ההופעות הבינלאומיות באמריקה הדרומית של איוון הורטאדו), כבש מסי את השער הראשון וארגנטינה העפילה לרבע הגמר לאחר ניצחון 2–1[321]. היה זה השער הראשון של מסי בשלב הנוקאאוט של המונדיאל[322]. ברבע הגמר, מסי בישל וכבש בבעיטת עונשין, אך הולנד חזרה מפיגור שני שערים והשוותה ל־2–2 שניות ספורות לפני סיום המשחק. לאחר הארכה, ניצחה ארגנטינה 4–3 בדו־קרב בעיטות עונשין, כאשר מסי מבקיע את הבעיטה הראשונה של ארגנטינה[323]. ב־13 בדצמבר, בחצי הגמר ניצחה ארגנטינה 3–0 את קרואטיה, סגנית אלופת העולם, והעפילה לגמר השישי בתולדותיה, כאשר מסי כובש ומבשל בפעם השלישית ונבחר לשחקן המצטיין בפעם הרביעית בטורניר[324]. במשחק זה שבר מסי את שיא הכיבושים האישי במונדיאל יחיד (5) והפך למלך השערים של ארגנטינה במונדיאל (11, שבר את שיאו של גבריאל באטיסטוטה). הגמר מול צרפת נערך ב־18 בדצמבר 2022 באצטדיון האייקוני לוסייל, ובו עקף מסי את לותר מתאוס והפך לשיאן ההופעות בגביע העולם (26)[325]. מסי כבש את שער הפתיחה במשחק בבעיטת עונשין, והפך לשחקן היחיד לכבוש בכל שלב בגביע העולם (מאז החל שלב שמינית הגמר ב־1986)[326]. בהארכה, לאחר שקיליאן אמבפה כבש צמד ומחק יתרון שני שערים של ארגנטינה, כבש מסי את שערו השני בגמר ועקף את פלה בדרכו למקום הראשון במעורבות בשערים בגביע העולם (13 שערים ו־8 בישולים)[326]. אך בעיטת עונשין נוספת של אמבפה קבעה 3–3 בסיום ההארכה, והמשחק עבר להכרעה בדו-קרב פנדלים. מסי כבש את הבעיטה הראשונה של נבחרתו, ארגנטינה ניצחה 4–2 וסיימה 36 שנות המתנה לגביע[327]. מסי זכה בפרס מצטיין המשחק בפעם החמישית בטורניר, הישג חסר תקדים. לאחר המשחק, זכה מסי בכדור הזהב של המונדיאל והפך לשחקן הראשון לזכות פעמיים בפרס[328], זאת מלבד זכייתו בנעל הכסף, לאחר שכבש שבעה שערים ובישל שלושה בטורניר[329]. לאחר סיום המשחק אמר מסי כי הוא מעוניין לשחק עם הנבחרת כאלוף העולם, וכי הוא אינו פורש ממנה בשלב זה[330].
מסי הוא שחקן התקפה, ורגלו הדומיננטית היא רגל שמאל. בשל גובהו הנמוך, 1.70 מטר, מרכז הכבידה שלו נמוך יותר מהכדורגלן הממוצע, מה שמקנה לו זריזות, שיווי משקל, יציבות, שינויי כיוון מהירים והתחמקות מתיקולים[331]. רגליו קצרות וחזקות, מה שמקנה לו מהירות ויכולת האצה גבוהה. לפי הדיילי טלגרף, מסי מגיע למהירות מלאה ב־4.5 מטרים בלבד[331]. למרות היותו בלתי בולט מבחינה פיזית, הוא מצטיין בכוח משמעותי בפלג הגוף העליון, אשר בשילוב עם האיזון הנובע ממרכז הכובד הנמוך, מסייע לו להתחמק מתיקולים אגרסיביים של שחקנים יריבים[331]. הוא מצטיין ביצירת פרצי תאוצה קצרים ומהירים המאפשרים לו לקדם את הכדור וליצור מצבי הבקעה, בעוד בעזרת תנועת רגליו המהירה הוא שומר על הכדור דבוק לרגלו. מאמנו בברצלונה, ז'וזפ גוארדיולה, הצהיר בעבר כי "מסי הוא השחקן היחיד שרץ יותר מהר עם הכדור מאשר בלעדיו"[332]. אף על פי שהוא שיפר באופן ניכר את משחקו ברגלו החלשה מאז אמצע שנות ה־20 לחייו, מסי הוא עדיין שחקן רגל שמאל מובהק. הוא בדרך כלל משתמש בחלק החיצוני של כף רגלו השמאלית על מנת לכדרר בריצה, בעוד עם החלק הפנימי הוא לרוב כובש, מבשל או מוסר.[333]
ניתוח סטטיסטי מעמיק שערך חוקר הספורט בנג'מין מוריס בין השנים 2010–2014 הראה כי מסי מצטיין במספר רב של היבטים במשחק ההתקפה – החל בהבקעת שערים רבים, אותם הוא מבקיע באמצעות ניצול יעיל של מצבי ההבקעה אליהם הוא מגיע, המשך במסירות מדויקות לחבריו לקבוצה, שכמות גבוהה מתוכן מסתיימות בשערים, וכלה ביכולת כדרור גבוהה, המאפשרת לו לעבור שחקני הגנה בדרכו לשער היריבה[334]. היכולות הפיזיות של מסי, לצד השליטה הגבוהה שלו בכדור ויכולת הכדרור שלו[331], הן אלו שמאפשרות לו לשנות את כיוון תנועתו במהירות, להטעות ולעבור שחקנים יריבים בעודו מחזיק בכדור ומתחמק מתיקוליהם.
נוסף לתכונות אלה, ניחן מסי ביכולות קריאת וראיית משחק ויצירתיות גבוהות, שמסייעות לו לבנות ולארגן את המשחק הקבוצתי. כמו כן, הוא ניחן ביכולות התמצאות ומיקום טוב על המגרש. מסי משלב ומתעל יכולות כאשר הוא מוסר את הכדור לחבריו לקבוצה, בין אם בכדורי עומק – מסירות אשר חודרות את קו הגנת היריבה ומציבות את חברו לקבוצה בעמדה טובה להבקעת שער – או במסירות קצרות, כדורים ארוכים לרוחב ולאורך המגרש או בהרמות לרחבת הקבוצה היריבה[335]. יתר על כן, ניחן מסי בבעיטות מדויקות וחזקות, בזכותן כבש מספר רב של שערים מבעיטות חופשיות, בעיטות עונשין ומבעיטות מחוץ לרחבת השער[334].
מבחינה טקטית, החל מסי את הקריירה המקצועית כקיצוני ימני. בעמדה זו הרבה מסי לקבל את הכדור סמוך לקו החוץ, שם החל את מהלכיו בכדרור וחיתוך לכיוון מרכז המגרש. בעמדות אלה, הרבה לבעוט עם רגלו השמאלית בנוחיות לעבר שער היריבה, או למסור כדור עומק לשחקן אחר מקבוצתו[336]. ב-2009 העביר ז'וזפ גוארדיולה, מאמנו של מסי בברצלונה, לעמדה חדשה עבורו, עמדה מרכזית יותר מבעבר: חלוץ מזויף או מרכזי. בעמדה זו, הפך מסי מעורב יותר במשחק הקבוצתי[38]. כחלוץ מזויף משחק מסי הן באזורים אחוריים במגרש, בהם הוא עוזר לבנות את ההתקפות ולמשוך שחקני הגנה אליו, והן באזורים קדמיים, בהם הוא מסיים את ההתקפות בבישול או בכיבוש שער. בעמדה מרכזית יותר, מגוון האפשרויות העומד לרשותו רב יותר מאשר בעמדה שקרובה לקו החוץ, שכן יש מסביבו שטח רב יותר, וכך מנצל מסי את מגוון יכולותיו ביעילות רבה יותר[337].
נוסף לעמדות אלה, מוצב מסי לעיתים גם בעמדת הקשר ההתקפי, כשמלפניו חלוץ טבעי, אחד או שניים. בעמדה זו הוא נוהג לשחק בעיקר במדי נבחרת ארגנטינה. כקשר התקפי, אחראי מסי פחות על סיום התקפות ויותר על "עשיית משחק": יצירת מצבי הבקעה, בעיקר באמצעות מסירות עומק לחבריו להתקפה[338].
|
"ראיתי את השחקן שיירש את מקומי בכדורגל הארגנטינאי ושמו מסי". |
| דייגו מראדונה, פברואר 2006[339] |
עם כישרון מדהים כנער, מסי ביסס את עצמו כאחד השחקנים הטובים בעולם עוד בטרם מלאו לו 20. דייגו מראדונה החשיב את מסי בן ה־18 כשחקן הטוב בעולם לצד חברו לקבוצה רונאלדיניו[339], בעוד הברזילאי עצמו הגיב כי "אני אפילו לא הכי טוב בברצלונה", כשהוא רומז לבן חסותו הצעיר[340]. ארבע שנים לאחר מכן, כשמסי זכה בכדור הזהב בפער הקולות הגבוה בתולדות הפרס עד אז, לאחר עונה מדהימה בה הוביל את ברצלונה לזכייה בטרבל, הדיון הציבורי עבר ממעמדו בכדורגל הנוכחי למעמדו בקרב הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה[341]. מאמנו דאז בברצלונה, ז'וזפ גוארדיולה, לא המתין זמן רב מדי וכבר באוגוסט 2009 הכריז על מסי כשחקן הטוב ביותר שאי פעם ראה[342]. בשנים שלאחר מכן, דעה זו זכתה להכרה גוברת והולכת בקרב שחקנים, מאמנים ופרשני כדורגל. בקיץ 2011, לאחר שהוביל את ברצלונה לזכייה נוספת בליגה ובליגת האלופות, הפכה עליונותו של מסי כלפי מראדונה ופלה, להשקפה נפוצה בקרב אוהדי ופרשני הכדורגל[343][344][345]. במשך שנים רבות דעה זו זכתה לביקורת ולהסתייגויות, משום שמסי לא זכה במשך שנים ארוכות בתואר בינלאומי עם נבחרת ארגנטינה, דבר שהשתנה עם זכייתו בקופה אמריקה 2021 ובמונדיאל 2022[346][347][348][349].
לאורך כל הקריירה שלו, הושווה מסי לבן ארצו מראדונה, שניהם מכדררים מעולים, נמוכים, ובעלי רגל שמאל דומיננטית. בתחילה, מסי היה אחד משחקנים ארגנטינאים צעירים רבים שזכו לכינוי "מראדונה החדש", כולל אלילו של מסי פאבלו איימר, דבר שנבע מגדולתו ההיסטורית של מראדונה והשפעתו חסרת התקדים במולדתו, דבר שהביא לחיפוש בלתי פוסק אחר "היורש". בשנת 2005, הוביל מסי ארגנטינה לזכייה בגביע העולם עד גיל 20, דבר שמראדונה עשה גם הוא ב־1979, ולאחר מכן הכריז מראדונה עצמו על מסי כיורשו[339]. ככל שחלפו השנים מסי הוכיח את דמיונו למראדונה מעבר לכל שחקן אחר, וביסס את עצמו ללא עוררין ככדורגלן הארגנטינאי הטוב ביותר מאז מראדונה. חורחה ולדאנו, שזכה בגביע העולם ב־1986 לצד מראדונה, אמר באוקטובר 2013: "מסי הוא מראדונה בכל יום. כבר חמש שנים הוא משחק ברמה של מראדונה במקסיקו 1986"[350]. ססאר לואיס מנוטי, שהוביל כמאמן את ארגנטינה לזכייה במונדיאל 1978, אמר כי מסי משחק באופן קבוע "ברמה של מראדונה בגרסתו הטובה ביותר"[351]. שחקני עבר ארגנטינאים נוספים הביעו את דעתם כי מסי גדול ממראדונה, ביניהם אוסבלדו ארדילס, חבייר זאנטי ודייגו סימאונה[352][353][350].
בקרב הציבור הארגנטינאי, זכה מסי בדרך כלל להערכה פחותה ממראדונה, תוצאה של הופעותיו העקביות פחות בנבחרת הלאומית, אך גם תוצאה של הבדלי מעמד, אישיות ורקע. במידה רבה מסי הוא ההפך המוחלט מקודמו: מראדונה היה דמות מוחצנת, פופולרית, שערורייתית ושנויה במחלוקת, עלה לגדולה משכונות העוני, ונשאר כל חייו סמל תרבותי מהפכני. מסי נולד למשפחה ממעמד הביניים, היה ונותר טיפוס שמרן, צנוע ומסתגר, וחסר כל ייחודיות מחוץ לעולם הכדורגל[354]. כמו כן עמדה לו לרועץ העובדה שהוא מעולם לא שיחק בליגת העל הארגנטינאית[355]. מסי זוכה לביקורת קבועה על היעדר תשוקה לחולצת הנבחרת: הוא אינו נוטה להחצין את רגשותיו וגם נמנע מלשיר את ההמנון הלאומי בפתיחת המשחקים[215][356], דבר שהוביל לתפיסה שגויה בקרב רבים בארגנטינה כי מסי הוא יותר קטלוני מארגנטינאי[357]. ב־2015, לאחר תקופה של ביקורת קשה כלפיו בארגנטינה אמר מסי כי לא ישיר מעתה את ההמנון בכוונה[358]. בקופה אמריקה 2019, מסי תועד שר במפתיע את ההמנון, דבר שגרר תגובות מעורבות ברחבי ארגנטינה[359]. אף על פי שחי בספרד מאז גיל 13, מסי דחה על הסף את האפשרות לייצג את ספרד בזירה הבינלאומית, למרות פנייה רשמית של ההתאחדות הספרדית. ביקורת נוספת שהופנתה כלפיו פעמים רבות, כולל ממראדונה עצמו, הייתה הטענה כי הוא אינו מנהיג וכי הוא אינו קשוח מספיק על מנת להוביל את הנבחרת להישגים[360][361][362].
ערך מורחב – היריבות בין מסי ורונאלדו
מבין כל הכדורגלנים בני דורו, מסי הושווה ועומת עם הישגיו של החלוץ הפורטוגלי כריסטיאנו רונאלדו יותר מכל כדורגלן אחר. היריבות ביניהם נוצרה על רקע היותם הכדורגלנים הטובים ביותר בתקופתם, דבר שאינו שנוי במחלוקת, ובפער מבני גילם. יריבות זו מושווית פעמים רבות ליריבויות הספורטיביות הגדולות ביותר, כמו מוחמד עלי וג'ו פרייזר באיגרוף, פדרר ונדאל בטניס, ואיירטון סנה ואלן פרוסט בפורמולה 1[363][364][365].
אף על פי ששניהם הכחישו מספר פעמים איבה אישית[366][367][368], רבים מאמינים כי שני השחקנים מונעים מדחף להתעלות האחד על רעהו במטרה להיות השחקן הטוב ביותר בעולם[369][370]. מאז 2008, מסי זכה בשבעה כדורי זהב לעומת חמישה של רונאלדו[140], שישה פרסי כדורגלן השנה בעולם לעומת חמישה של רונאלדו[371], ושישה פרסי נעלי זהב לעומת ארבעה של רונאלדו[372]. אוהדים ופרשנים מתווכחים ללא הרף על היתרונות האישיים של שני השחקנים, בניסיון לקבוע מיהו הטוב מביניהם. מעבר לסגנונות המשחק השונים, השניים נבדלים גם במבנה הגוף (רונאלדו גבוה וספורטיבי, מסי נמוך קומה ורזה) ואישיות ציבורית (רונאלדו מוחצן ותיאטרלי, מסי מופנם ושקט)[373]. בין השנים 2009–2018, שיחק רונאלדו בריאל מדריד, יריבתה ההיסטורית של ברצלונה, מה שהעצים את היריבות האישית בין השניים והפך אותה ליריבות ממשית על תארים ושיאים. באותן שנים התמודד מסי מול רונאלדו לפחות פעמיים כל עונה, ו־30 פעמים בסך הכול, במשחק הכדורגל הפופולרי ביותר בעולם ברמת המועדונים: הקלאסיקו, אחד מאירועי הספורט הנצפים ביותר בעולם[374]. גם מחוץ למגרש, רונאלדו הוא המתחרה הישיר של מסי במונחים של שכר, חסויות, קהל מעריצים ועוקבים ברשתות חברתיות[375].
בפברואר 2013 הוספה באופן רשמי למילון הספרדי המילה inmessionante הנגזרת משמו של מסי ושמשמעותה 'הדרך הטובה ביותר לשחק כדורגל'[376].
מסי הוא נוצרי קתולי אדוק; תיאר את ביקורו אצל האפיפיור כאחד הימים המיוחדים בחייו[377].
ב-2017 נישא לאנטונלה רוקוסו, חברת ילדותו מרוסאריו ובת זוגו משנת 2008[378]. לזוג שלושה בנים, טיאגו (נולד ב-2012), מתאו (נולד ב-2015) וסירו (נולד ב-2018)[379].
מסי מימן בנייה של מתקנים ומבנים ברוסאריו, ביניהם מכוני כושר ומגרשי ספורט. הוא שומר על קשר עם חברי ילדותו ומחזיק בביתו הישן בעיר[378].
לאורך השנים לקח מסי חלק במספר מיזמים חברתיים. ב-2007 הקים מסי את "קרן לאו מסי", ארגון צדקה התומך בהנגשת חינוך ותברואה לילדים בסיכון[380]. במרץ 2010 ארגון יוניצ"ף צירף את מסי כשגריר של רצון טוב לשורותיו[381]. באחת ממשימותיו הראשונות במסגרת תפקיד זה, נשלח מסי להאיטי כדי לעורר את המודעות הציבורית למצוקה של הילדים במדינה בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה באותה השנה. לאחר מכן מסי לקח חלק במספר קמפיינים של יוניצ"ף שעסקו בקידום הרפואה מונעת לנגיף האיידס, חינוך, ושילוב של ילדים בעלי מוגבלויות בחברה[382]. במרץ 2013 תרם מסי 600,000 אירו לחידוש מחלקת אונקולוגיה בבית חולים לילדים בעיר הולדתו, רוסאריו. התרומה כללה גם תשלום עבור הכשרת רופאים בברצלונה[383]. בשנים 2012 ו-2013 ארגן מסי שישה משחקי צדקה, שהכנסותיהם נועדו למען סיוע הומניטרי לילדים ברחבי העולם, בעיקר באמצעות יוניצ"ף[384]. בינואר 2015 שיתף מסי פעולה עם שחקנית הטניס סרינה ויליאמס, במיזם "1 מ-11", שמטרתו גיוס כספים לתוכניות חינוך וספורט ברחבי העולם[385]. ב-2017 קידם מסי קמפיין לגיוס תרומות למען הקמת אגף מחקר וטיפול במחלת הסרטן בבית החולים לילדים "סנט ז'ואן דה דאו" שבעיר ברצלונה[386].
הפרסום הרב לו זכה מסי ככדורגלן מהשורה הראשונה בעולם, סייע לו להפוך אמצעי שיווקי מועדף מטעם חברות רבות[387][388]. בספטמבר 2012 הכריזה חברת התעופה "טורקיש איירליינס" על מסי כשגריר מותג גלובאלי שלה[389]. במסגרת תפקיד זה צילם מסי שתי פרסומות לצד כדורסלן ליגת ה-NBA קובי בראיינט, כל אחת מהן גרפה מעל למאה מיליון צפיות ביוטיוב[390]. החל מדצמבר 2013, לקראת מונדיאל 2014, הופיע מסי בסדרת פרסומות של "סמסונג" לצד עשרה כדורגלנים מובילים נוספים[391]. בפברואר 2014 החל מסי לשמש שגריר עולמי של חברת "ג'ילט". במסגרת תפקיד זה הופיע בפרסומת לצד שחקן הטניס המוערך רוג'ר פדרר[392]. כמו כן, הופיע מסי לאורך השנים בפרסומות רבות של "אדידס", חברת מוצרי הספורט מהגדולות בעולם[393]. חברות נוספות אותן שיווק מסי כוללות, בין היתר, את "פרוקטר אנד גמבל", "פפסי" ו"דולצ'ה וגבאנה"[394].
בין השנים 2009 ל-2011 היה מסי הפרזנטור של משחקי הווידאו "Pro Evolution Soccer". בהתאם לכך, הופיעה תמונתו על עטיפת המשחק בשנים אלו. ב-2011 עבר מסי לשווק את המתחרה הישיר, משחק הווידאו "FIFA". מסי הופיע על עטיפת המשחק בין השנים 2013 ל-2016. מאז גרסת 2020 חזר מסי להיות הפרזנטור של של משחקי הווידאו Pro Evolution Soccer (המשחק החדש החל מגרסה זו נקרא E Football).[395] [396]
בשלהי שנת 2013 התעורר חשד מטעם רשות המיסים בספרד, על כך שמסי ואביו, המנהל את עסקיו, העלימו מס. השניים זומנו לחקירות שונות, וביולי 2014, חרף המלצה של התובע הציבורי לבטל את האישומים, החליט בית המשפט בספרד לדחות הסדר טיעון בין אביו של מסי ורשות המיסים, במסגרתו אמור היה מסי לשלם חלק מהסכום אותו שהועלם לכאורה. השופט קבע כי ישנן ראיות לכך שמסי עצמו היה מודע להעלמות המס, שבוצעו באמצעות שימוש בחברות קש. בשל כך קבע השופט כי השניים יעמדו לדין[397]. באפריל 2016 עלה שמו של מסי פעם נוספת לכותרות בהקשר זה, כאשר פורסמה בפומבי פרשת "מסמכי פנמה". על פי החשד, החזיק מסי חשבונות בנק בפנמה, אשר מטרתם הייתה התחמקות מתשלום מיסים בספרד[398]. ביולי אותה שנה נידון מסי ל-21 חודשי מאסר וקנס בשווי שני מיליון אירו בגין עבירות המס המדוברות. בהתאם לחוק בספרד, המיר מסי את חודשי המאסר בקנס[399].
נכון ל-21 ביוני 2024[400].
מסי בצעירותו שיחק בברצלונה ג' בין השנים 2003–2004 שם כבש 5 שערים ב-10 הופעות, ובין השנים 2004–2005 שיחק בברצלונה אתלטיק שם כבש 6 שערים ב-22 הופעות.
| מועדון | עונה | ליגה | גביע[א] | אירופה[ב] | אחר | סך הכול | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ליגה | הופעות | שערים | בישולים | הופעות | שערים | בישולים | הופעות | שערים | בישולים | הופעות | שערים | בישולים | הופעות | שערים | בישולים | ||
| ברצלונה ג' | 2003/2004 | טרסרה דיוידסיון | 10 | 5 | 0 | — | — | — | 10 | 5 | 0 | ||||||
| ברצלונה אתלטיק | 2003/2004 | סגונדה דיוידסיון B | 5 | 0 | 0 | — | — | — | 5 | 0 | 0 | ||||||
| 2004/2005 | 17 | 6 | 0 | — | — | — | 17 | 6 | 0 | ||||||||
| סך הכל | 22 | 6 | 0 | — | — | — | 22 | 6 | 0 | ||||||||
| ברצלונה | 2004/2005 | לה ליגה | 7 | 1 | 0 | 1 | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 | — | 9 | 1 | 0 | ||
| 2005/2006 | 17 | 6 | 2 | 2 | 1 | 0 | 6 | 1 | 1 | 0 | 0 | 0 | 25 | 8 | 3 | ||
| 2006/2007 | 26 | 14 | 2 | 2 | 2 | 0 | 5 | 1 | 0 | 3[ג] | 0 | 0 | 36 | 17 | 2 | ||
| 2007/2008 | 28 | 10 | 12 | 3 | 0 | 0 | 9 | 6 | 1 | — | 40 | 16 | 13 | ||||
| 2008/2009 | 31 | 23 | 11 | 8 | 6 | 1 | 12 | 9 | 5 | — | 51 | 38 | 17 | ||||
| 2009/2010 | 35 | 34 | 10 | 3 | 1 | 0 | 11 | 8 | 0 | 4[ד] | 4 | 0 | 53 | 47 | 10 | ||
| 2010/2011 | 33 | 31 | 18 | 7 | 7 | 3 | 13 | 12 | 3 | 2[ה] | 3 | 0 | 55 | 53 | 24 | ||
| 2011/2012 | 37 | 50 | 16 | 7 | 3 | 4 | 11 | 14 | 5 | 5[ו] | 6 | 2 | 60 | 73 | 27 | ||
| 2012/2013 | 32 | 46 | 12 | 5 | 4 | 1 | 11 | 8 | 3 | 2[ה] | 2 | 0 | 50 | 60 | 16 | ||
| 2013/2014 | 31 | 28 | 11 | 6 | 5 | 3 | 7 | 8 | 0 | 2[ה] | 0 | 0 | 46 | 41 | 14 | ||
| 2014/2015 | 38 | 43 | 18 | 6 | 5 | 4 | 13 | 10 | 5 | — | 57 | 58 | 27 | ||||
| 2015/2016 | 33 | 26 | 16 | 5 | 5 | 6 | 7 | 6 | 1 | 4[ז] | 4 | 0 | 49 | 41 | 23 | ||
| 2016/2017 | 34 | 37 | 9 | 7 | 5 | 3 | 9 | 11 | 2 | 2[ה] | 1 | 2 | 52 | 54 | 16 | ||
| 2017/2018 | 36 | 34 | 12 | 6 | 4 | 4 | 10 | 6 | 2 | 2[ה] | 1 | 0 | 54 | 45 | 18 | ||
| 2018/2019 | 34 | 36 | 13 | 5 | 3 | 2 | 10 | 12 | 3 | 1[ה] | 0 | 1 | 50 | 51 | 19 | ||
| 2019/2020 | 33 | 25 | 21 | 2 | 2 | 1 | 8 | 3 | 3 | 1[ה] | 1 | 0 | 44 | 31 | 25 | ||
| 2020/2021 | 35 | 30 | 9 | 5 | 3 | 1 | 6 | 5 | 2 | 1[ה] | 0 | 0 | 47 | 38 | 12 | ||
| סך הכול | 520 | 474 | 192 | 80 | 56 | 33 | 149 | 120 | 36 | 29 | 22 | 5 | 778 | 672 | 266 | ||
| פריז סן-ז'רמן | 2021/2022 | ליג 1 | 26 | 6 | 14 | 1 | 0 | 0 | 7 | 5 | 0 | — | 34 | 11 | 14 | ||
| 2022/2023 | 32 | 16 | 16 | 2 | 1 | 0 | 7 | 4 | 4 | 1[ח] | 1 | 0 | 40 | 21 | 20 | ||
| סך הכול | 58 | 22 | 30 | 3 | 1 | 0 | 14 | 9 | 4 | 1 | 1 | 0 | 74 | 32 | 34 | ||
| אינטר מיאמי | 2023 | MLS | 6 | 1 | 2 | 1 | 0 | 2 | — | 7 | 10 | 1 | 14 | 11 | 5 | ||
| 2024 | 12 | 12 | 9 | — | — | 3 | 2 | 2 | 15 | 14 | 11 | ||||||
| סך הכול | 18 | 13 | 11 | 1 | 0 | 2 | 149 | 120 | 36 | 10 | 12 | 3 | 29 | 25 | 16 | ||
| סך הכול בקריירה | 628 | 520 | 233 | 84 | 57 | 35 | 163 | 129 | 40 | 40 | 35 | 8 | 913 | 740 | 316 | ||
נכון ל־16 באוקטובר 2024[400].
מסי בצעירותו שיחק בנבחרת ארגנטינה עד גיל 20 בין השנים 2004–2005 ושם שיחק 18 משחקים וכבש 14 שערים. לאחר מכן שיחק בארגנטינה עד גיל 23 בחלק משנת 2008 ושם שיחק 5 משחקים וכבש 2 שערים.
| נבחרת | שנה | תחרויות | ידידות | סך הכל | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | ||
| ארגנטינה U20 | 2004 | — | 2 | 3 | 2 | 3 | |
| 2005 | 16[א] | 11 | — | 16 | 11 | ||
| סך הכל | 16 | 11 | 2 | 3 | 18 | 14 | |
| ארגנטינה U23 | 2008 | 5[ב] | 2 | — | 5[401] | 2 | |
| סך הכל | 5 | 2 | 0 | 0 | 5 | 2 | |
| ארגנטינה | 2005 | 3[ג] | 0 | 2 | 0 | 5 | 0 |
| 2006 | 3[ד] | 1 | 4 | 1 | 7 | 2 | |
| 2007 | 10[ה] | 4 | 4 | 2 | 14 | 6 | |
| 2008 | 6[ג] | 1 | 2 | 1 | 8 | 2 | |
| 2009 | 8[ג] | 1 | 2 | 2 | 10 | 3 | |
| 2010 | 5[ד] | 0 | 5 | 2 | 10 | 2 | |
| 2011 | 8[ו] | 2 | 5 | 2 | 13 | 4 | |
| 2012 | 5[ג] | 5 | 4 | 7 | 9 | 12 | |
| 2013 | 5[ג] | 3 | 2 | 3 | 7 | 6 | |
| 2014 | 7[ד] | 4 | 7 | 4 | 14 | 8 | |
| 2015 | 6[ז] | 1 | 2 | 3 | 8 | 4 | |
| 2016 | 10[ח] | 8 | 1 | 0 | 11 | 8 | |
| 2017 | 5[ג] | 4 | 2 | 0 | 7 | 4 | |
| 2018 | 4[ד] | 1 | 1 | 3 | 5 | 4 | |
| 2019 | 6[ז] | 1 | 4 | 4 | 10 | 5 | |
| 2020 | 4[ג] | 1 | 0 | 0 | 4 | 1 | |
| 2021 | 16[ט] | 9 | 0 | 0 | 16 | 9 | |
| 2022 | 10[י] | 8 | 4 | 10 | 14 | 18 | |
| 2023 | 5 | 3 | 3 | 5 | 8 | 8 | |
| 2024 | 7 | 4 | 2 | 2 | 9 | 6 | |
| סך הכל | 133 | 61 | 56 | 51 | 189 | 112 | |
| סך הכל | 154 | 74 | 58 | 54 | 211 | 128 | |
| שנה | פרס | קטגוריה | תוצאה | מקור |
|---|---|---|---|---|
| 2023 | פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון | כוכב ספורט אהוב | מועמדות | [402] |
אתר האינטרנט הרשמי של ליונל מסי (בספרדית, באנגלית ובקטלאנית)
ליונל מסי, ברשת החברתית פייסבוק
ליונל מסי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ליונל מסי, ברשת החברתית אינסטגרם.svg){kind=icon}
ליונל מסי, סרטונים בערוץ היוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
