ליגת העל הצרפתית בכדורגל

ליג 1 (בצרפתית: Ligue 1, כלומר ליגה 1, או בשמה המלא Championnat de France de football, אליפות צרפת בכדורגל), המוצגת בשם ליג 1 מקדונלד'ס (בצרפתית: Ligue 1 McDonald's ) עקב חסות מסחרית עם McDonald's,‏^[1][2][3] היא ליגת כדורגל מקצוענית, העומדת בראש מבנה ליגות הכדורגל בצרפת, וזוהי תחרות הכדורגל הבכירה במדינה. ליג 1 מנוהלת על ידי מנהלת הליגות הצרפתית (בצרפתית: Ligue de Football Professionnel, ובקיצור LFP), מכילה 18 מועדונים, ופועלת במערכת עלייה וירידה לליג 2 וממנה.

ליג 1
Ligue 1

עונת 2024/2025 בליג 1
שם מלא	championnat de France de football
כינוי	"הליגה הלאומית" (1932–1972) "ליגה 1" (1972–2002) "ליג 1" (2002–הווה)
תחום	כדורגל
ארגון	התאחדות הכדורגל הצרפתית (1932–1939) מנהלת הליגות הצרפתית (1946–הווה)
מדינות	צרפת צרפת מונקו מונקו
קונפדרציה	אופ"א
קבוצות	18
מירב הזכיות	פריס סן-ז'רמן (12 זכיות)
נשיאה	נטלי בוי דה לה טור
תקופת הפעילות	1932 2002 (כ"ליג 1") – הווה
אלופה נוכחית	פריס סן-ז'רמן (2023/2024) (12 זכיות)
מפעל מקביל	הגביע הצרפתי
מפעל נמוך	ליג 2
האתר הרשמי

סמליל "ליג 1" בשנים 2008–2020.

סמליל הליגה בשנים 2020–2024.

עונת המשחקים נמשכת מאוגוסט עד מאי. המועדונים משחקים שני משחקים נגד כל שאר המועדונים האחרים בליגה – פעם אחת בבית ופעם בחוץ – סך כולל של 34 משחקים בעונה. רוב המשחקים משוחקים בשבתות וימי ראשון, עם כמה משחקים המתקיימים בערבי יום חול. הליגה בפגרה באופן קבוע בסוף השבוע האחרון שלפני חג המולד למשך שבועיים, והיא חוזרת בשבוע השני של חודש ינואר. ליג 1 היא אחת מליגות הכדורגל הלאומיות הבכירות, הליגה מדורגת כיום במקום השישי באירופה מאחורי הפרמייר ליג האנגלית, הלה ליגה הספרדית, הסרייה א' האיטלקית הבונדסליגה הגרמנית.ולארדיוויזיה ההולנדית.^[4]

ליג 1 נחנכה ב-11 בספטמבר 1932 בשם הליגה הלאומית (בצרפתית: Division Nationale), ובשנת 1972 שינתה את שמה לחטיבה 1 (בצרפתית: Division 1), שנשאר עד שנת 2002, בה שונה השם לליג 1. פריז סן זרמן היא המועדון בעל מספר הזכיות הרב ביותר עם 12 זכיות, ואילו אולימפיק ליון הוא המועדון שזכה במספר האליפויות הרצופות הגדול ביותר (שבע אליפויות רצופות בין השנים 2002 ל-2008). עם השתתפות ב-70 עונות ליג 1, אולימפיק מרסיי מחזיקה בשיא מספר העונות בליגה, ואילו פריז סן-ז'רמן מחזיקה בשיא ההשתתפות הרצופה ביותר עם 47 עונות בליגה ברציפות (משנת 1974 ועד לפחות 2023). האלופה הנוכחית היא פריז סן ז'רמן, שזכתה באליפות האחת עשרה שלה בעונת 2022/2023. כמו כן, מועדון מונקו הזר (מהנסיכות מונקו) אשר משתתף בליגה, זכה 8 פעמים באליפות, מה שהופך את הליגה לתחרות חוצה גבולות.^[5]

מבנה

ישנם 18 מועדונים בליג 1. במהלך העונה, שנמשכת בדרך כלל מאוגוסט עד מאי, כל מועדון משחק נגד המועדונים האחרים פעמיים, פעם באצטדיון הביתי שלו ופעם בזה של יריבו, בסך הכל 34 משחקים, אם כי נסיבות מיוחדות עשויות לאפשר למועדון לארח משחקים במקומות אחרים, למשל כשליל אירחה את אולימפיק ליון בסטאד דה פראנס בשנים 2007 ו-2008. הקבוצות מקבלות שלוש נקודות על ניצחון ונקודה אחת על תיקו. לא מוענקות נקודות על הפסד. הקבוצות מדורגות על פי סכום הנקודות, ואז הפרש שערים ואז שערים זכות. בסוף כל עונה המועדון עם מרב הנקודות מוכתר לאלוף הליגה. אם עדיין יש שוויון, הקבוצות נחשבות באותו מקום בטבלה. אם יש שוויון להכרעת האליפות, הירידה או ההעפלה לתחרויות אחרות, קובעים משחק באצטדיון נטרלי שבו יקבע הדירוג.

החל מעונת 2002/2003 היו 20 קבוצות בליגה הבכירה כאשר כל עונה היו 3 יורדות ו־3 עולות. בעונת 2016/17 זה השתנה כך ש־2 קבוצות ירדות אוטומטית והקבוצה שבמקום ה־18 משחקת נגד קבוצה ליג 2 על השארותה בליגה^[6]. הוחלט להקטין את כמות הקבוצות בליגה ל־18 לקראת עונת 2023/24 ולכן בעונת 2022/23 היו 4 יורדות ורק שתי קבוצות עולו. אך מעונת 2023/24 השיטה חוזרת להיות ששתי האחרונות יורדות והקבוצה שבמקום ה־16 תתמודד על השארותה בליגה נגד קבוצה מהליג 2

שיטת הניקוד הבינלאומית של משחקי ליגה, לפיה מנצחת המשחק זוכה בשלוש נקודות, המפסידה לא זוכה באף נקודה והקבוצות המסיימות בתיקו זוכות בנקודה אחת כל אחת הונהגה בליגה הצרפתית בעונת 1994, לאחר שנוסתה פעם אחת בעונת 1988/1989. בעבר, הליגה השתמשה במתכונת עליית וירידת ליגה אחרת. לפני שנת 1995 פורמט הליגה היה כך ששתי הקבוצות התחתונות ירדו ישירות לליג 2, והתקיים פלייאוף בין הקבוצה התחתונה השלישית מליג 1 לבין הקבוצה שניצחה את הפלייאוף בליג 2 בין קבוצות הצמרת שלא קיבלו העפלה אוטומטית (מקומות 2–3 מכל בית, אז ליג 2 הייתה מחולקת ל-2 בתים), בדומה לארדיוויזיה ההולנדית ולבונדסליגה הגרמנית. הליגה ניסתה גם את חוק ה"בונוס" משנת 1973 עד 1976, שעל פיו קבוצה שמבקיעה שלושה שערים או יותר במשחק זוכה בנקודה אחת נוספת למאזנה, ללא קשר לתוצאת המשחק, במטרה לעודד משחק התקפי. החוק בוטל לבסוף מכיוון שלא הוכח שהקבוצות משחקות באופן יותר התקפי בעקבות החוק. בפתיחת עונת 2006/2007, הציגה הליגה את "טבלת המשחק ההתקפי "כדי לעודד הבקעה של שערים נוספים בליג 1 ובליג 2. מנהלת הליגות, בעזרת המאמן לשעבר מישל הידלגו, הציגה את הרעיון כדי לתגמל את הקבוצות שכובשות הכי הרבה שערים. הטבלה הייתה דומה לרעיון הקודם, אך הייתה עצמאית מטבלת הליגה הרשמית, והמועדונים תוגמלו רק בבונוסים כספיים.

העפלה למפעלים אירופיים

נכון לעונת 2023/24, כפי שנקבע על ידי שיטת הדירוג של אופ"א, שלוש הקבוצות הראשונות בליג 1 מעפילות לליגת האלופות, כאשר השתיים הראשונות מעפילות ישירות לשלב הבתים. הקבוצה במקום השלישי מעפילה לסיבוב המוקדמות השלישי. הקבוצה שבמקום הרביעי מעפילה לליגה האירופית. והקבוצה שמסיימת במקום החמישי מעפילה לקונפרנס ליג. מקום נוסף בליגה האירופית מוענק לזוכה בגביע הצרפתי אם הזוכה בגביע מסיימת באחד מ-5 המקומות הראשונים הקבוצה שבמקום ה-6 מעפילה לקונפרנס ליג.

היסטוריה

הקמה

כדורגל מקצועני בצרפת לא היה קיים עד יולי 1930, אז "המועצה הלאומית" של התאחדות הכדורגל הצרפתית הצביעה 128–20 בעד הפיכת הכדורגל למקצועני (כלומר להתחיל לשלם לשחקנים עבור ביצועיהם). האבות המייסדים של הכדורגל המקצועני הצרפתי הם ז'ורז' באיירו, עמנואל גמבארדלה וגבריאל אנו. הליגה המקצוענית הוקמה בשנת 1932.

על מנת ליצור בהצלחה ליגת כדורגל מקצוענית במדינה, ההתאחדות הגבילה את הליגה לעשרים מועדונים. על מנת להשתתף בליגה הוטלו על המועדונים שלושה קריטריונים חשובים:

• למועדון הנכנס חייבות להיות תוצאות טובות והישגים בעבר.
• למועדון הנכנס חייבת להיות היכולת לספק מספיק הכנסות כדי לאזן את מאזן הכספים שלו.
• על המועדון הנכנס להיות מסוגל לגייס בהצלחה לפחות שמונה שחקנים מקצועניים.

מועדונים רבים לא הסכימו עם הקריטריונים האלו, הבולטים שבהם היו שטרסבורג, רובה, אמיין וסטאד פראנסה, בעוד שאחרים כמו סטאד רן, עקב חשש מפני פשיטת רגל, ואולימפיק ליל, בגלל ניגוד עניינים, סירבו להתמקצע. נשיא אולימפיק ליל, אנרי ז'וריס, שהיה גם יו"ר "ליגת הצפון" (Ligue du Nord, ליגה שכללה מועדונים מהמחוזות: נור, פה-דה-קאלה וסום), חשש שהליגה שלו תתפרק והציע שהליגה שלו תהפוך לליגה השנייה מתחת לליגה החדשה. בסופו של דבר מועדונים רבים קיבלו מעמד מקצועני, אם כי היה קשה יותר לשכנע מועדונים בצפון המדינה; שטרסבורג, רובה ואמיין סירבו לקבל את הליגה החדשה, ואילו לעומת זאת, מילוז, אקסלסיור רובה, מץ, ופיב קיבלו עליהם את המקצועניות. בדרום צרפת מועדונים כמו אולימפיק מרסיי, יר, מונפלייה, נים, קאן, אנטיב וניס תמכו מאוד בליגה החדשה וקיבלו את מעמדם המקצועני ללא ויכוח.

לאחר ההקמה

עונת הפתיחה של ליגת הכדורגל המקצוענית, שנקראה "הליגה הלאומית", נערכה בשנים 1932–1933. 20 מועדוני עונת הפתיחה של "הליגה הלאומית" היו: אולימפיק אלס, אולימפיק ליל, אולימפיק מרסיי, אנטיב, אקסלסיור רובה, אתלטיק פריז, הכוכב האדום אולימפיק, יר, מונפלייה, מילוז, מץ, נים, ניס, סושו, סט, סטאד רן, פיב, קאן, קלוב פראנסה, וראסינג פריז. 20 המועדונים חולקו לשני בתים בני 10 קבוצות, כאשר שלוש הקבוצות התחתונות מכל בית ירדו לליגה 2. שתי המנצחות של כל בית התמודדו זו מול זו בגמר שנערך באצטדיון נייטרלי, שבאותה השנה היה האצטדיון האולימפי איב-דו-מנואר. הגמר הראשון נערך ב-14 במאי 1933 בו נפגשו זוכת בית א', אולימפיק ליל, נגד סגנית בית ב', קאן. אנטיב, זוכת בית ב', הייתה אמורה להשתתף בגמר אך היא הואשמה בשחיתות על ידי התאחדות הכדורגל הצרפתית שפסלה אותה. בגמר הראשון זכתה אולימפיק ליל באליפות הליגה הראשונה, לאחר ניצחון 4–3 במשחק. לאחר העונה החליטה הליגה לשמור על 14 המועדונים בליגה ולא להעלות אף קבוצה מהליגה השנייה. הליגה גם החליטה לשנות את מ"הליגה הלאומית" לפשוט "ליגה 1". בעונת 1934/1935 ארגנה הליגה מערכת עלייה וירידה חוקית, שהביאה את סך כל המועדונים בליגה הראשונה ל-16. המספר נשאר זהה עד עונת 1938/1939.

עקב מלחמת העולם השנייה, הכדורגל הושעה על ידי הממשלה הצרפתית ומנהלת הליגות הצרפתית, אם כי המועדונים החברים בה המשיכו לשחק בתחרויות אזוריות. במהלך "אליפויות המלחמה", כפי שהן מכונות, בוטל הכדורגל המקצועני על ידי משטר וישי והמועדונים נאלצו להשתתף בליגות אזוריות, אשר נקראו "אזור דרום" (Zone Sud) ו"אזור צפון" (Zone Nord). מכיוון ששתי הליגות לא היו תחת ניהולן, מנהלת הליגות והתאחדות הכדורגל אינן מכירות במנצחות התחרויות האלו כאלופות של אותן השנים, ולכן אין אלופות צרפת בין השנים 1939 ו־1945. לאחר סיום המלחמה ושחרור צרפת, הכדורגל המקצועני שב לפעילות בצרפת. הליגה הראשונה הגדילה את מספר המועדונים ל-18. מספר זה נותר עד לעונת 1965/1966 שבה הוגדל המספר ל-20. בשנת 2002, הליגה שינתה את שמה מ"ליגה 1" ל"ליג 1".

קבוצות הליגה

סמל מנהלת הליגות בשנים 2009–2019

סמל מנהלת הליגות משנת 2019

בעונת 2023/2024 משתתפות בליגה הקבוצות:

קבוצה	עיר	חבל	אצטדיון	תכולה
ברסט	ברסט	ברטאן	אצטדיון פראנסיס לה בלה	15,931
טולוז	טולוז	אוקסיטניה	האצטדיון העירוני טולוז	33,150
לאנס	לאנס	או-דה-פראנס	אצטדיון בולארט-דלליס	37,705
לה האבר	לה האבר	נורמנדי	אצטדיון אושיאן	25,181
לוריאן	לוריאן	ברטאן	אצטדיון דה מוסטוואר	18,890
ליון	ליון	אוברן-רון-אלפ	פארק אולימפיק ליון	59,186
ליל	וילנב-ד'אסק	או-דה-פראנס	אצטדיון פייר מורואה	50,186
מונפלייה	מונפלייה	אוקסיטניה	אצטדיון דה לה מוסו	32,900
מונקו	מונקו	מונקו	אצטדיון לואי השני	18,523
מץ	מץ	גראנד אסט	אצטדיון סנט סימפורייה	25,636
מרסיי	מרסיי	פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור	סטאד ולודרום	67,394
נאנט	נאנט	פיי דה לה לואר	אצטדיון דה לה בוז'ואר	35,322
ניס	ניס	פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור	אליאנץ ריביירה	35,624
פריז סן-ז'רמן	פריז	איל-דה-פראנס	פארק דה פראנס	48,583
קלרמון פוט	קלרמון-פראן	אוברן-רון-אלפ	אצטדיון גבריאל מונפייה	11,980
ריימס	ריימס	גראנד אסט	אצטדיון אגוסט דלאון	21,684
רן	רן	ברטאן	רוז'ון פארק	29,778
שטרסבורג	שטרסבורג	גראנד אסט	אצטדיון דה לה מיניו	29,230

אלופות הליגה לפי עונות

• קבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה בגביע הצרפתי באותה העונה והשלימה דאבל מקומי.

עונה אלופה הליגה הלאומית 1932/1933 אולימפיק ליל 1933/1934 סט 1934/1935 סושו 1935/1936 ראסינג פריז 1936/1937 מרסיי 1937/1938 סושו 1938/1939 סט 1940–1945 אין[א] 1945/1946 ליל 1946/1947 רובה-טורקואן 1947/1948 אולימפיק מרסיי 1948/1949 סטאד ריימס 1949/1950 בורדו 1950/1951 ניס 1951/1952 ניס 1952/1953 סטאד ריימס 1953/1954 ליל 1954/1955 סטאד ריימס 1955/1956 ניס 1956/1957 סנט אטיין 1957/1958 סטאד ריימס 1958/1959 ניס 1959/1960 סטאד ריימס 1960/1961 מונקו 1961/1962 סטאד ריימס 1962/1963 מונקו 1963/1964 סנט אטיין 1964/1965 נאנט 1965/1966 נאנט

עונה אלופה 1966/1967 סנט אטיין 1967/1968 סנט אטיין 1968/1969 סנט אטיין 1969/1970 סנט אטיין 1970/1971 אולימפיק מרסיי 1971/1972 אולימפיק מרסיי ליגה 1 1972/1973 נאנט 1973/1974 סנט אטיין 1974/1975 סנט אטיין 1975/1976 סנט אטיין 1976/1977 נאנט 1977/1978 מונקו 1978/1979 שטרסבורג 1979/1980 נאנט 1980/1981 סנט אטיין 1981/1982 מונקו 1982/1983 נאנט 1983/1984 בורדו 1984/1985 בורדו 1985/1986 פריז סן-ז'רמן 1986/1987 בורדו 1987/1988 מונקו 1988/1989 אולימפיק מרסיי 1989/1990 אולימפיק מרסיי 1990/1991 אולימפיק מרסיי 1991/1992 אולימפיק מרסיי 1992/1993 אין[ב] 1993/1994 פריז סן-ז'רמן 1994/1995 נאנט

עונה אלופה 1995/1996 אוסר 1996/1997 מונקו 1997/1998 לאנס 1998/1999 בורדו 1999/2000 מונקו 2000/2001 נאנט 2001/2002 אולימפיק ליון ליג 1 2002/2003 אולימפיק ליון 2003/2004 אולימפיק ליון 2004/2005 אולימפיק ליון 2005/2006 אולימפיק ליון 2006/2007 אולימפיק ליון 2007/2008 אולימפיק ליון 2008/2009 בורדו 2009/2010 אולימפיק מרסיי 2010/2011 ליל 2011/2012 מונפלייה 2012/2013 פריז סן-ז'רמן 2013/2014 פריז סן-ז'רמן 2014/2015 פריז סן-ז'רמן 2015/2016 פריז סן-ז'רמן 2016/2017 מונקו 2017/2018 פריז סן-ז'רמן 2018/2019 פריז סן-ז'רמן 2019/2020 פריז סן-ז'רמן[ג] 2020/2021 ליל 2021/2022 פריז סן-ז'רמן 2022/2023 פריז סן-ז'רמן 2023/2024 פריז סן-ז'רמן 2024/2025

1. הליגה הושעתה עקב מלחמת העולם השנייה. בתקופה זו התקיימו מספר ליגות אזוריות שהתאחדות הכדורגל הצרפתית אינה מכירה בהן.
2. לאור פרשת שחיתות של אולימפיק מרסיי, נלקחה ממנה האליפות בשנה זו.
3. הליגה הופסקה עם התפרצות מגפת הקורונה בצרפת, ובוטלה ב-30 באפריל 2020, ופריז סן-ז'רמן הוכרזה כאלופה אף על פי שלא הושלמו כל מחזורי הליגה.^[7]

דירוג אלופות הליגה

טבלה זו מונה את האליפויות לפי קבוצות מיום קום ליג 1 בשנת 1932 בלבד. אליפויות שהושגו לפני הקמת הליגה אינן מופיעות בטבלה.

מועדון	אליפויות	סגנויות	שנות זכייה
פריז סן-ז'רמן	12	9	1986, 1994, 2013, 2014, 2015, 2016, 2018, 2019, 2020, 2022, 2023, 2024
סנט אטיין	10	3	1957, 1964, 1967, 1968, 1969, 1970, 1974, 1975, 1976, 1981
אולימפיק מרסיי	9	13	1937, 1948, 1971, 1972, 1989, 1990, 1991, 1992, 2010
מונקו	8	8	1961, 1963, 1978, 1982, 1988, 1997, 2000, 2017
נאנט	8	7	1965, 1966, 1973, 1977, 1980, 1983, 1995, 2001
אולימפיק ליון	7	5	2002, 2003, 2004, 2005, 2006, 2007, 2008
ז'ירונדן דה בורדו	6	9	1950, 1984, 1985, 1987, 1999, 2009
סטאד ריימס	6	3	1949, 1953, 1955, 1958, 1960, 1962
ליל	4	6	1946, 1954, 2011, 2021
ניס	4	3	1951, 1952, 1956, 1959
סושו	2	3	1935, 1938
סט	2	–	1934, 1939
לאנס	1	5	1998
ראסינג פריז	1	2	1936
שטרסבורג	1	1	1979
אולימפיק ליל	1	1	1933
רובה-טורקואן	1	–	1947
אוסר	1	–	1996
מונפלייה	1	–	2012
נים	–	4	–
קאן	–	1	–
פיב	–	1	–
טולוז (1937)	–	1	–
מץ	–	1	–

מלכי השערים

להלן רשימת מלכי השערים של ליג 1 לפי עונות, מאז הקמתה של הליגה הראשונה בצרפת בשנת 1932 ועד ימינו.^[8] יוסיף סקובלאר מחזיק בשיא כיבוש השערים בעונה בודדת עם 44 שערים שכבש בעונת 1970/71. קרלוס ביאנצ'י, דליו אוניס וז'אן-פייר פאפן חולקים את השיא עבור מספר הפעמים שזכו במלכות השערים, עם חמש פעמים לכל אחד. מלך השערים של ליג 1 בשנים האחרונות הוא קיליאן אמבפה מפריז סן-ז'רמן, החל מעונת 2018/19 ועד העונה הנוכחית.

עונה	שחקן	ארץ	מועדון	שערים	משחקים	יחס
1932/1933	קייזר !ואלטר קייזר	רפובליקת ויימאר גרמניה	סטאד רן	15
	מרסייה !רוברט מרסייה	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	קלוב פראנסה	15	16	0.9375
1933/1934	לוקאש !אישטוואן לוקאש	הונגריה (1920–1945) הונגריה	סט ♦	28
1934/1935	אבגלן !אנדרה אבגלן	שווייץ שווייץ	סושו ♦	30	28	1.0714
1935/1936	קורטואה !רוז'ה קורטואה	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	סושו	34	30	1.1333
1936/1937	רוהר !אוסקר רוהר	גרמניה הנאצית גרמניה	שטרסבורג	30	29	1.0345
1937/1938	ניקולס !ז'אן ניקולס	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	רואן	26	26	1.0000
1938/1939	קורטואה !רוז'ה קורטואה (2)	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	סושו	27	27	1.0000
	קוראני !דזירה קוראני	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	סט ♦	27	29	0.9310
הליגה לא פעלה בשנים 1939–1945 עקב מלחמת העולם השנייה
1945/1946	ביאל !רנה ביאל	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	ליל ♦	28	25	1.1200
1946/1947	סיניבלדי !פייר סיניבלדי	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	סטאד ריימס	33	37	0.8919
1947/1948	באראט !ז'אן באראט	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	ליל	31
1948/1949	באראט !ז'אן באראט (2)	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	ליל	26
	הומפאל !יוזף הומפאל	צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה	סושו	26
1949/1950	גרומלון !ז'אן גרומלון	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	סטאד רן	25
1950/1951	פיאנטוני !רוז'ה פיאנטוני	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	נאנסי	27
	קורטו !ז'אן קורטו	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	ניס	27
1951/1952	אנדרסון !גונאר אנדרסון	שוודיה שוודיה	אולימפיק מרסיי	31
1952/1953	אנדרסון !גונאר אנדרסון (2)	שוודיה שוודיה	אולימפיק מרסיי	35
1953/1954	קארגו !אדוארד קארגו	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	ז'ירונדן דה בורדו	27
1954/1955	בליאר !רנה בליאר	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	סטאד ריימס ♦	30
1955/1956	שיסובסקי !תאדי שיסובסקי	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	ראסינג פריז	31
1956/1957	שיסובסקי !תאדי שיסובסקי (2)	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	ראסינג פריז	33
1957/1958	פונטיין !ז'יסט פונטיין	צרפת (1794–1815, 1830–1958) צרפת	סטאד ריימס ♦	34	26	1.3077
1958/1959	שיסובסקי !תאדי שיסובסקי (3)	צרפת צרפת	ראסינג פריז	30
1959/1960	פונטיין !ז'יסט פונטיין (2)	צרפת צרפת	סטאד ריימס ♦	28
1960/1961	פיאנטוני !רוז'ה פיאנטוני (2)	צרפת צרפת	סטאד ריימס	28
1961/1962	טורה !סקו טורה	חוף השנהב חוף השנהב	מונפלייה	25
1962/1963	מסנגטי !סרז' מסנגטי	צרפת צרפת	ואלנסיין	35
1963/1964	אוג'אני !אחמד אוג'אני	אלג'יריה אלג'יריה	לאנס	30	31	0.9677
1964/1965	סימון !ז'אק סימון	צרפת צרפת	נאנט ♦	24
1965/1966	גונדה !פיליפ גונדה	צרפת צרפת	נאנט ♦	36
1966/1967	רבלי !ארבה רבלי	צרפת צרפת	סנט אטיין ♦	31
1967/1968	סנסונטי !אטיין סנסונטי	צרפת צרפת	אז'אקסיו	26
1968/1969	גי !אנדרה גי	צרפת צרפת	אולימפיק ליון	25
1969/1970	רבלי !ארבה רבלי (2)	צרפת צרפת	סנט אטיין ♦	28
1970/1971	סקובלאר !יוסיף סקובלאר	הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה יוגוסלביה	אולימפיק מרסיי ♦	44	36	1.2222
1971/1972	סקובלאר !יוסיף סקובלאר (2)	הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה יוגוסלביה	אולימפיק מרסיי ♦	30	31	0.9677
1972/1973	סקובלאר !יוסיף סקובלאר (3)	הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה יוגוסלביה	אולימפיק מרסיי	26	31	0.8387
1973/1974	ביאנצ'י !קרלוס ביאנצ'י	ארגנטינה ארגנטינה	סטאד ריימס	30	33	0.9091
1974/1975	אוניס !דליו אוניס	ארגנטינה ארגנטינה	מונקו	30	37	0.8108
1975/1976	ביאנצ'י !קרלוס ביאנצ'י (2)	ארגנטינה ארגנטינה	סטאד ריימס	34	38	0.8947
1976/1977	ביאנצ'י !קרלוס ביאנצ'י (3)	ארגנטינה ארגנטינה	סטאד ריימס	28	37	0.7568
1977/1978	ביאנצ'י !קרלוס ביאנצ'י (4)	ארגנטינה ארגנטינה	פריז סן-ז'רמן	37	38	0.9737
1978/1979	ביאנצ'י !קרלוס ביאנצ'י (5)	ארגנטינה ארגנטינה	פריז סן-ז'רמן	27	36	0.7500
1979/1980	קוסטדה !ארווין קוסטדה	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	סטאד לאוואל	21
	אוניס !דליו אוניס (2)	ארגנטינה ארגנטינה	מונקו	21
1980/1981	אוניס !דליו אוניס (3)	ארגנטינה ארגנטינה	טור	24
1981/1982	אוניס !דליו אוניס (4)	ארגנטינה ארגנטינה	טור	29
1982/1983	חלילהודז'יץ' !וחיד חלילהודז'יץ'	הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה יוגוסלביה	נאנט ♦	27
1983/1984	גאראנד !פטריס גאראנד	צרפת צרפת	אוסר	21
	אוניס !דליו אוניס (5)	ארגנטינה ארגנטינה	טולון	21
1984/1985	חלילהודז'יץ' !וחיד חלילהודז'יץ' (2)	הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה יוגוסלביה	נאנט	28
1985/1986	בוקנדה !ז'ול בוקנדה	סנגל סנגל	מץ	23
1986/1987	זני !ברנאר זני	צרפת צרפת	מץ	18
1987/1988	פאפן !ז'אן-פייר פאפן	צרפת צרפת	אולימפיק מרסיי	19	37	0.5135
1988/1989	פאפן !ז'אן-פייר פאפן (2)	צרפת צרפת	אולימפיק מרסיי ♦	22	36	0.6111
1989/1990	פאפן !ז'אן-פייר פאפן (3)	צרפת צרפת	אולימפיק מרסיי ♦	30	36	0.8333
1990/1991	פאפן !ז'אן-פייר פאפן (4)	צרפת צרפת	אולימפיק מרסיי ♦	23	36	0.6389
1991/1992	פאפן !ז'אן-פייר פאפן (5)	צרפת צרפת	אולימפיק מרסיי ♦	27	37	0.7297
1992/1993	בוקסיץ' !אלן בוקסיץ'	קרואטיה קרואטיה	אולימפיק מרסיי ♦	23	37	0.6216
1993/1994	בולי !רוז'ה בולי	צרפת צרפת	לאנס	20	35	0.5714
	דז'ורקף !יורי דז'ורקף	צרפת צרפת	מונקו	20	35	0.5714
	אואדק !ניקולא אואדק	צרפת צרפת	נאנט	20	38	0.5263
1994/1995	לוקו !פטריס לוקו	צרפת צרפת	נאנט ♦	22	37	0.5946
1995/1996	אנדרסון !סוני אנדרסון	ברזיל ברזיל	מונקו	21	34	0.6176
1996/1997	גיבארש !סטפן גיבארש	צרפת צרפת	סטאד רן	21	36	0.5833
1997/1998	גיבארש !סטפן גיבארש (2)	צרפת צרפת	אוסר	21	32	0.6563
1998/1999	וילטור !סילבן וילטור	צרפת צרפת	ז'ירונדן דה בורדו ♦	22	33	0.6667
1999/2000	אנדרסון !סוני אנדרסון (2)	ברזיל ברזיל	אולימפיק ליון	23	32	0.7187
2000/2001	אנדרסון !סוני אנדרסון (3)	ברזיל ברזיל	אולימפיק ליון	22	29	0.7586
2001/2002	סיסה !ג'יבריל סיסה	צרפת צרפת	אוסר	22	29	0.7586
	פאולטה !פאולטה	פורטוגל פורטוגל	ז'ירונדן דה בורדו	22	33	0.6666
2002/2003	נונדה !שבאני נונדה	הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (1997–2003) ר.ד. קונגו	מונקו	26	35	0.7428
2003/2004	סיסה !ג'יבריל סיסה (2)	צרפת צרפת	אוסר	26	38	0.6842
2004/2005	פריי !אלכסנדר פריי	שווייץ שווייץ	סטאד רן	20	36	0.5556
2005/2006	פאולטה !פאולטה (2)	פורטוגל פורטוגל	פריז סן-ז'רמן	21	36	0.5833
2006/2007	פאולטה !פאולטה (3)	פורטוגל פורטוגל	פריז סן-ז'רמן	15	33	0.4545
2007/2008	בנזמה !כרים בנזמה	צרפת צרפת	אולימפיק ליון ♦	20	36	0.5555
2008/2009	ז'יניאק !אנדרה פייר ז'יניאק	צרפת צרפת	טולוז	24	38	0.6315
2009/2010	ניאנג !ממאדו ניאנג	סנגל סנגל	אולימפיק מרסיי ♦	18	32	0.5625
2010/2011	סואו !מוסה סואו	סנגל סנגל	ליל ♦	25	36	0.6944
2011/2012	ז'ירו !אוליבייה ז'ירו	צרפת צרפת	מונפלייה ♦	21	36	0.5833
	ננה !ננה	ברזיל ברזיל	פריז סן-ז'רמן	21	35	0.6000
2012/2013	איברהימוביץ' !זלאטן איברהימוביץ'	שוודיה שוודיה	פריז סן-ז'רמן ♦	30	34	0.8823
2013/2014	איברהימוביץ' !זלאטן איברהימוביץ' (2)	שוודיה שוודיה	פריז סן-ז'רמן ♦	26	33	0.7878
2014/2015	לאקזט !אלכסנדר לאקזט	צרפת צרפת	אולימפיק ליון	27	33	0.8181
2015/2016	איברהימוביץ' !זלאטן איברהימוביץ' (3)	שוודיה שוודיה	פריז סן-ז'רמן ♦	38	31	1.2258
2016/2017	קבאני !אדינסון קבאני	אורוגוואי אורוגוואי	פריז סן-ז'רמן	35	36	0.9722
2017/2018	קבאני !אדינסון קבאני (2)	אורוגוואי אורוגוואי	פריז סן-ז'רמן ♦	28	32	0.875
2018/2019	אמבפה !קיליאן אמבפה	צרפת צרפת	פריז סן-ז'רמן ♦	33	29	1.137
2019/2020	בן ידר !ויסאם בן ידר	צרפת צרפת	מונקו	18	26	0.6923
	אמבפה !קיליאן אמבפה (2)	צרפת צרפת	פריז סן-ז'רמן ♦	18	20	0.9000
2020/2021	אמבפה !קיליאן אמבפה (3)	צרפת צרפת	פריז סן-ז'רמן	27	31	0.871
2021/2022	אמבפה !קיליאן אמבפה (4)	צרפת צרפת	פריז סן-ז'רמן	28	35	0.8
2022/2023	אמבפה !קיליאן אמבפה (5)	צרפת צרפת	פריז סן-ז'רמן	29	34	0.852

שיאי שחקנים

הופעות

דירוג	שחקן	שנים	מועדונים	משחקים[9]
1	צרפת מיקאל לנדרו	1997–2014	נאנט, פריז סן-ז'רמן, ליל, בסטיה	618
2	צרפת ז'אן לוק אטורי	1975–1994	מונקו	602
3	צרפת דומיניק דרופסי	1971–1989	ואלנסיין, שטרסבורג, ז'ירונדן דה בורדו	596
4	צרפת דומיניק בראטלי	1967–1985	אז'אקסיו, ניס, פריז סן-ז'רמן	593
5	צרפת אלן ז'ירס	1970–1988	ז'ירונדן דה בורדו, אולימפיק מרסיי	586
6	צרפת סילבן קאסטנדוש	1982–2001	מץ, סנט אטיין, טולוז	577
7	צרפת פטריק בטיסטון	1973–1991	ז'ירונדן דה בורדו, מץ, סנט אטיין, מונקו	558
8	צרפת ז'אקי נובי	1964–1980	אולימפיק מרסיי, נים, פריז סן-ז'רמן, שטרסבורג	545
9	צרפת רוז'ה מארש	1944–1962	סטאד ריימס, ראסינג פריז	542
10	צרפת ז'אן-פול ברטראן-דמאן	1969–1988	נאנט	532

שערים

דירוג	שחקן	שנים	מועדונים	שערים[10]	משחקים	יחס
1	ארגנטינה דליו אוניס	1972–1986	מונקו, סטאד ריימס, טור, טולון	299	449	0.67
2	צרפת ברנאר לקומב	1969–1987	אולימפיק ליון, סנט אטיין, ז'ירונדן דה בורדו	255	497	0.51
3	צרפת ארבה רבלי	1965–1978	סנט אטיין, ניס	216	389	0.56
4	צרפת רוז'ה קורטואה	1932–1956	סושו, טרואה	210	288	0.73
5	צרפת תאדי שיסובסקי	1947–1961	מץ, ראסינג פריז, ואלנסיין	206	286	0.72
6	צרפת רוז'ה פיאנטוני	1950–1966	נאנסי, סטאד ריימס, ניס	203	394	0.52
7	צרפת ז'וסף אוז'לאקי	1947–1964	סטאד פראנסה, סט, נים, ניס, ראסינג פריז	189	438	0.43
8	צרפת פלורי די נאלו	1960–1975	אולימפיק ליון, הכוכב האדום	187	425	0.44
9	ארגנטינה קרלוס ביאנצ'י	1973–1980	סטאד ריימס, פריז סן-ז'רמן, שטרסבורג	179	220	0.81
	צרפת קיליאן אמבפה	2015–	מונקו, פריז סן-ז'רמן	179	231	0.77
	שוודיה גונאר אנדרסון	1950–1960	אולימפיק מרסיי, ז'ירונדן דה בורדו	179	234	0.76

פרסים

הגביע

גביע ליג 1: "L'Hexagoal".

גביע ליג 1 הנוכחי, ה-"L'Hexagoal", פותח על ידי מנהלת הליגות הצרפתית ועוצב ונוצר על ידי האמן הצרפתי-ארגנטינאי פאבלו ריינוסו. הגביעים הוענק לאלופת צרפת מאז סיום עונת 2006/2007, והחליף את גביע ליג 1 הקודם שהיה בשימוש רק חמש שנים. השם "Hexagoal" נקבע על ידי תחרות הצעת שמות רשמית שנוצרה על ידי מנהלת הליגות וערוץ הטלוויזיה הצרפתי TF1 כדי לקבוע שם לגביע החדש. למעלה מ-9,000 הצעות נשלחו, וב-20 במאי 2007 הודיע חבר התאחדות הכדורגל הצרפתית פרדריק תירייז שלאחר הצבעה מקוונת, השם "Hexagoal" קיבל מחצית מהקולות. המועדון הראשון שהניף את הגביע החדש היה אולימפיק ליון, לאחר שזכה באליפות עונת 2007/08.

פרסים חודשיים ושנתיים

בנוסף לגביע המוענק לקבוצה האלופה והמדליות האישיות הניתנות לשחקני האלופה, ליג 1 מעניקה גם את פרס "שחקן החודש" החודשי. לאחר העונה מתקיים טקס "פרסי איגוד שחקני הכדורגל הלאומי" ומוענקים פרסים כמו שחקן השנה, מאמן השנה, והשחקן הצעיר של השנה בשתי הליגות המקצועניות (שתחת אחריות מנהלת הליגות), ליג 1 וליג 2.

שמות עקב הסכמי חסות

• ליג 1 אורנג' (2002–2008)
• ליג 1 קונפוראמה (2017–2020)
• ליג 1 אובר איטס (2020–2024)
• ליג 1 מקדונלד'ס (2024–הווה)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ליגת העל הצרפתית בכדורגל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ליגת העל הצרפתית בכדורגל (באנגלית)
• ליגת העל הצרפתית בכדורגל, ברשת החברתית פייסבוק
• ליגת העל הצרפתית בכדורגל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ליגת העל הצרפתית בכדורגל, ברשת החברתית אינסטגרם
• ליגת העל הצרפתית בכדורגל, ברשת החברתית טיקטוק
• ליגת העל הצרפתית בכדורגל, סרטונים בערוץ היוטיוב

הערות שוליים

1. ציוץ של Ligue de Football Professionnel ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 ביולי 2020
2. Gartland, Dan (13 ביוני 2019). "An Uber Eats Driver Will Deliver the Matchball for Every Ligue 1 Game". Sports Illustrated. נבדק ב-20 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
3. "Uber Eats nouveau partenaire-titre de la Ligue 1". L’Equipe (בצרפתית). 12 ביוני 2019. נבדק ב-20 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
4. "UEFA rankings for club competitions". UEFA.com. Union of European Football Associations. 24 בפברואר 2018. נבדק ב-24 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
5. "Prince Albert II, boss Leonardo Jardim hail Monaco's Ligue 1 title". ESPN. 18 במאי 2017. נבדק ב-28 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
6. "Ligue 1 reduces relegation spots to two". ESPN. נבדק ב-12 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
7. ynet ספורט, רשמית: פריז סן ז'רמן הוכרזה כאלופת צרפת, באתר ynet, 30 באפריל 2020
8. "France - Topscorers". RSSSF.com. נבדק ב-9 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
9. France - All-Time Most Goals in Ligue 1 Zlatan Ibrahimovic Position : Forward 75 Goals 2012 - Matches Played in Division/League 1
10. France - All-Time Topscorers