Loading AI tools
נבחרת לאומית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נבחרת קולומביה בכדורגל עד גיל 20 היא הנבחרת הלאומית של מדינת קולומביה בקטגוריית גילאים זו. הנבחרת זכתה שלוש פעמים בתואר אלופת דרום אמריקה והעפילה תשע פעמים לטורניר גביע העולם לקטגוריה זו. הישגה הטוב ביותר היה המקום השלישי, אותו השיגה בטורניר של 2003 באיחוד האמירויות הערביות.[1] קולומביה הציגה במהלך התחרויות חלק משחקניה המפורסמים שהפכו אחר כך לשחקנים חשובים בנבחרת הבוגרת.
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| כינוי | Los Cafeteros (יצרני הקפה) | ||
| התאחדות | פדרציית הכדורגל של קולומביה | ||
| מאמן | ארתורו רייס | ||
| קפטן |
חואן קינטרו  | ||
| אתר רשמי | |||
| תלבושת | |||
| |||
| משחק בינלאומי ראשון | |||
 אורוגוואי עד גיל 20 1 - 1 קולומביה  קראקס, ונצואלה; 22 במרץ 1954 טורניר סודאמריקנו 1954 | |||
| הניצחון הכי גדול | |||
 בוליביה עד גיל 20 0 - 6 קולומביה מנדוסה, ארגנטינה; 15 בינואר 2013 סודאמריקנו 2013 | |||
| ההפסד הכי גדול | |||
 ברזיל עד גיל 20 6 - 0 קולומביה טביליסי, ברית המועצות; 1 בספטמבר 1985 מונדיאליטו 1985 | |||
| גביע העולם בכדורגל עד גיל 20 | |||
| הופעות | 9 (הראשונה ב-1985) | ||
| ההישג הטוב | מקום שלישי, מונדיאליטו 2003 | ||
| קמפאונטו סודאמריקנו | |||
| הופעות | 24 (הראשונה ב-1954) | ||
| ההישג הטוב | מקום ראשון, 1987, 2005, 2013 | ||
| המשחקים הפאן-אמריקאיים | |||
| הופעות | 2 (הראשונה ב-2003) | ||
| ההישג הטוב | מקום רביעי (2003) | ||
  | |||
ההיסטוריה המשמעותית של הנבחרת הצעירה החלה בטורניר הסודאמריקנו של 1981, אז בלט מעל כולם קרלוס ולדרמה, שהפך לסמל הגדול של הכדורגל הקולומביאני. שנתיים מאוחר יותר והשחקנים הבולטים שיצאו מהנבחרת הצעירה היו לאונל אלברס ולואיס קרלוס פראה, ששנתיים מאוחר יותר נעצרו ברבע גמר גביע העולם בכדורגל עד גיל 20, הקרוי גם מונדיאליטו. שחקנים נוספים שבלטו באותה נבחרת היו השוער רנה היגיטה והחלוץ ג'ון חיירו טרייס.
שנתיים מאוחר יותר, ב-1987, אירחה קולומביה את הסודאמריקנו. השחקנים הבולטים בה היו השוער אדוארדו ניניו, מיגל גררו, אורלנדו מאטורנה ו-ווילמר קבררה. הנבחרת זכתה לראשונה בתואר האליפות[2] והעפילה למונדיאליטו בצ'ילה, אך לא עברה את שלב הבתים. בטורניר הסודאמריקנו של 1989 בארגנטינה, קולומביה סיימה כסגנית ושוב העפילה לגביע העולם, כאשר בולטים בשורותיה השוערים אוסקר קורדובה ומיגל קלרו, חורחה ברמודס והחלוץ איוואן ולנסיאנו. במונדיאליטו בערב הסעודית, שוב נעצרה הנבחרת ברבע הגמר.
שנה לאחר השתתפותה ההיסטורית של הנבחרת האולימפית באולימפיאדת ברצלונה 1992, שוב העפילה קולומביה, תחת הדרכתו של המאמן ריינאלדו רואדה, למונדיאליטו שנערך באוסטרליה. הנבחרת שלא הצליחה לעבור את שלב הבתים, כללה בין היתר את הכובש המצטיין בטורניר, הנרי סמבראנו, את ארליי בטאנקורט, ג'רסון גונסאלס ולאונרדו פאביו מורנו. מכאן עברה הנבחרת כמה שנים שחונות ללא העפלה לשום מונדיאליטו, עד שנת 2003. באותה שנה השיגה קולומביה את הכרטיס האחרון למונדיאליטו שבאיחוד האמירויות הערביות ובאותו טורניר רשמה את הישגה הטוב ביותר. השחקנים הבולטים היו הקפטן חוסה חוליאן דה לה קואסטה, אדיקסון פראה, מקנלי טורס, ויקטור מונטניו ואבל אגילר. קולומביה הגיעה עד לחצי הגמר, שם הפסידה לספרד 1-0 ובמשחק על המקום השלישי גברה על ארגנטינה 1-2, הישגה הטוב ביותר עד היום.[3]
ב-2005, הפעם תחת המאמן, אדוארדו לארה, שוב אירחה קולומביה את הסודאמריקנו. רבות דובר על הפוטנציאל העצום שבסגל ועל כך שהוא יהיה הבסיס בעתיד לנבחרת הבוגרת. הסגל שכלל שמות כמו רדאמל פלקאו, הוגו רודאייגה, חואן קאמילו סונייגה, אבל אגילר ופרדי גוארין, אכן ענה על הציפיות וזכה שוב בתואר, 18 שנים לאחר הפעם הראשונה.[4] לפני הטורניר סומנה ארגנטינה כפייבוריטית ברורה בזכות הכוכב שלה, ליונל מסי, אבל מי שבלט מעל כולם ואף נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר היה רודאייגה שכבש 11 שערים, שיא שעד היום לא נשבר. ארגנטינה וקולומביה נפגשו שוב באותה שנה במונדיאליטו בהולנד בשלב שמינית הגמר, שם ניצחה ארגנטינה 1–2 תודות לשער בתוספת הזמן של ברושו.
רק שש שנים מאוחר יותר, ב-2011, חזרה קולומביה למונדיאליטו אבל בזכות היותה מארחת הטורניר. הכישלון בטורניר היבשתי הפתיע לא מעט, שכן לקולומביה הייתה נבחרת שצפו שתיאבק על התואר. מאחר שמקומה במונדיאליטו בכל מקרה היה מובטח, זה כנראה גרם לירידת מתח כשהנבחרת שיחקה בטורניר היבשת המוקדם. זו הייתה נבחרת שהוציאה לא מעט שחקנים מוכשרים כאשר הבולט מבין כולם הוא חאמס רודריגס, אבל לצידו בלטו לא פחות גם לואיס מוריאל, פדרו פרנקו וסנטיאגו אריאס. הציפייה שהנבחרת תלך עד הסוף הייתה גבוהה, אבל בסופו של דבר הייתה זו נבחרת מקסיקו שעצרה את קולומביה ברבע הגמר כשניצחה אותה 1-3.[5]
המאמן לארה הוחלף בקרלוס רסטרפו לקראת הסודאמריקנו ב-2013 שנערך על אדמת ארגנטינה. קולומביה לא כל כך הרשימה בשלב המוקדם אבל צברה מספיק נקודות בשביל להעפיל לבית הגמר. שם כבר הראתה את הפוטנציאל הגדול שלה וניצחה ארבעה מתוך חמשת המשחקים, כדי לזכות בפעם השלישית בתולדותיה באליפות היבשת.[6] השחקן הבולט ביותר של הנבחרת היה גם השחקן המצטיין בטורניר, חואן פרננדו קינטרו ולצידו בלטו גם השוער, כריסטיאן בונייה, ג'רסון ורגרה, סבסטיאן פרס וג'ון קורדובה. במונדיאליטו הנבחרת סיימה ראשונה את הבית שלה, אבל הופתעה בשמינית הגמר על ידי דרום קוריאה בבעיטות הכרעה והודחה מוקדם מהצפוי.
ב-2015 שוב הציגה קולומביה יכולת לא גבוהה תחת המאמן רסטרפו. היא הצליחה להעפיל לבית הגמר של הסודאמריקנו ושם שיפרה את היכולת שלה משמעותית כדי לסיים במקום השני אחרי ארגנטינה שהוכתרה כאלופה. המקום השני, שהגיע אחרי ניצחון של 0-3 על ברזיל, נתן לקולומביה את המקום באולימפיאדת ריו 2016, 24 שנים לאחר הפעם האחרונה שבה הנבחרת שיחקה במשחקים האולימפיים. השחקנים הבולטים של הנבחרת היו אנדרס טייו, דווינסון סאנצ'ס, ז'ואאו רודריגס, ג'ייסון לוקומי ורפאל סנטוס בורה.
ב-2017 קולומביה לא הצליחה להעפיל למונדיאליטו בסודאמריקנו שנערך באקוודור. הנבחרת עלתה בקושי רב לבית הגמר ושם סיימה אחרונה. השחקנים הבולטים של הנבחרת היו חואן פבלו רמירס, חואן קאמילו הרננדס, אבר ולנסיה ואדוארדו אטואסטה. בעקבות הכישלון, שוחרר המאמן, קרלוס רסטרפו, מתפקידו לאחר 5 שנים.
ב-2019 חזרה קולומביה למונדיאליטו אחרי שסיימה במקום הרביעי בבית הגמר של הסודאמריקנו שנערך בצ'ילה. הנבחרת לא הציגה יכולת התקפית טובה וכבשה רק שלושה שערים בתשעה משחקים, אבל כן הייתה אחת מנבחרות ההגנה הטובות בטורניר. השחקנים הבולטים היו הקפטן קרלוס קואסטה, קווין מייר, איבן אנגולו, וחיימה אלבראדו.
שחקנים בולטים: רנה היגיטה, ג'ון חיירו טרייס, אורלנדו מאטורנה, ווילמר קבררה
שחקנים בולטים: אדוארדו ניניו, מיגל גררו, ווילמר קבררה, אוסקר קורדובה, ווילסון פרס, ג'ון חיירו טרייס, אוסקר פארחה, אנדרס אסטרדה
שחקנים בולטים: אוסקר קורדובה, מיגל קלרו, חורחה ברמודס, חוסה סנטה, דייגו אוסוריו, איוואן ולנסיאנו, קרלוס קסטרו
שחקנים בולטים: ארליי דינאס, ארליי בטאנקורט, הנרי סמברנו, לאונרדו פביו מורנו, ג'רסון גונסאלס
שחקנים בולטים: חואן חוסה דה לה קואסטה, אדיקסון פראה, חיימה רואיס, מקנלי טורס, ויקטור מונטניו, אבל אגילר, חיימה קסטריון, הקטור לנדסורי
שחקנים בולטים: קרלוס ולדס, כריסטיאן ספאטה, חואן קאמילו סונייגה, הוגו רודאייגה, חואן קרלוס טוחה, רדאמל פלקאו, סבסטיאן הרננדס, הריסון אוטלברו, פרדי גוארין, אבל אגילר, דיירו מורנו, אדווין ולנסיה, כריסטיאן מרוגו, וואסון רנטריה, דויד אוספינה
שחקנים בולטים: חאמס רודריגס, כריסטיאן בונייה, פדרו פרנקו, סנטיאגו אריאס, פביאן קסטייו, לואיס מוריאל, מייקל אורטגה, דובאן ספאטה, חואן דויד קבסאס, סבסטיאן פרס, ג'ייסון מורייו, חוסה אדולפו ולנסיה
שחקנים בולטים: חואן פרננדו קינטרו, כריסטיאן בונייה, ג'רסון ורגרה, ג'ון קורדובה, הליבלטון פלסיוס, סבסטיאן פרס, מיגל בורחה
שחקנים בולטים: חואן סבסטיאן קינטרו, אנדרס טייו, ז'ואאו רודריגס, ג'ייסון לוקומי, דאבינסון סאנצ'ס, רפאל סנטוס בורה
שחקנים בולטים: איבן אנגולו, חואן קאמילו הרננדס, לואיס סיניסטרה, קרלוס קואסטה, קווין מייר, חיימה אלבראדו
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
