שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
גמר מונדיאל 2014
משחק כדורגל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
גמר מונדיאל 2014 התקיים באצטדיון המרקנה בריו דה ז'ניירו שבברזיל ב-13 ביולי 2014, ובו נקבע שזוכת גביע העולם לשנת 2014 היא נבחרת גרמניה שניצחה את נבחרת ארגנטינה 0-1. גרמניה ניצחה בזכות שער בהארכה של מריו גצה וזכתה בפעם הרביעית בגביע העולם, ולראשונה מאז איחודה. זכייה זו היא הזכייה הראשונה של נבחרת אירופאית על אדמת יבשת דרום אמריקה.
Remove ads
משחק זה היה המפגש השלישי של גרמניה וארגנטינה בגמר גביע העולם, לאחר שנפגשו בגמר מונדיאל 1986 ובגמר מונדיאל 1990. לפני טורניר זה נבחרת גרמניה הגיעה לגמר המונדיאל 7 פעמים (6 פעמים כמערב גרמניה), זכתה 3 פעמים (1954, 1974 ו-1990) והפסידה 4 פעמים (1966, 1982, 1986 ו-2002). מנגד, נבחרת ארגנטינה הגיע לגמר המונדיאל 4 פעמים, זכתה פעמיים (1978 ו-1986) והפסידה פעמיים (1930 ו-1990).
Remove ads
רקע
סכם
פרספקטיבה
מפגשים קודמים
לפני משחק זה שתי הנבחרות נפגשו 20 פעמים. במפגשים אלו גרמניה ניצחה 6 פעמים, היו 5 תוצאות תיקו ו-9 ניצחונות לארגנטינה. במשחקים אלו הובקעו בסך הכל 28 שערים. 6 מהמשחקים הללו התקיימו במסגרת גביע העולם, כששניים מתוכם בגמר. משחק זה היה המפגש השביעי של נבחרות אלו בגביע העולם. להלן מפגשי הנבחרות בגביעי העולם השונים:
- בית א' במונדיאל 1958. מערב גרמניה ניצחה 1-3 את ארגנטינה.[1]
- בית ב' במונדיאל 1966. המשחק בין ארגנטינה ומערב גרמניה הסתיים בתוצאת שווין 0-0.[2]
- גמר מונדיאל 1986. ארגנטינה מנצחת 2-3 את מערב גרמניה, בדרך לזכייתה השנייה בגביע העולם.[3]
- גמר מונדיאל 1990. מערב גרמניה מנצחת 0-1 את ארגנטינה, בדרך לזכייתה השלישית בגביע העולם.[4]
- רבע גמר מונדיאל 2006. גרמניה מנצחת את ארגנטינה 2-4 בדו-קרב בעיטות עונשין, לאחר 1-1 ב-120 דקות משחק.[5]
- רבע גמר מונדיאל 2010. גרמניה הביסה את ארגנטינה 0-4.[6]
לפני משחק זה, המפגש האחרון של שתי הנבחרות היה ב-15 באוגוסט 2012, במשחק ידידות שהתקיים בקומרצבנק ארנה שבפרנקפורט. במפגש זה ארגנטינה ניצחה 1-3.[7]
הדרך אל הגמר
Remove ads
כדור המשחק
ערך מורחב – בראזוקה
הכדור למשחק הגמר הוצג ב-29 במאי 2014.[8] בעוד בהיבט הטכני כדור זה זהה לכדור ששימש בשלבים הקודמים של התחרות (הבראזוקה), עיצובו של כדור הגמר שונה מעיצובו של הכדור הקודם. בכדור זה השתמשו בצבעי זהב, ירוק ושחור על מנת ליצור כדור ייחודי למשחק הגמר. זאת הייתה הפעם השלישית ברציפות שכדור הגמר היה ייחודי ושונה מכדור שאר שלבי הטורניר.
שופט המשחק
ניקולה ריצולי האיטלקי נבחר לשופט המשחק יחד עם עמיתיו בני ארצו רנאטו פבראני ואנדראה סטפני, שנבחרו לשמש כקוונים במשחק. קרלוס ורה וכריסטיאן לסקאנו האקוודורים נבחרו לשופטים ה-4 וה-5 בהתאמה.[9] במהלך הטורניר, ריצולי שפט במשחקי שלב הבתים בין ספרד והולנד, ובין ניגריה וארגנטינה. בנוסף הוא שפט במשחק רבע הגמר בין ארגנטינה ובלגיה. ריצולי היה השופט האיטלקי השלישי ששופט את משחק גמר גביע העולם, אחרי שסרג'יו גונלה שפט את משחק גמר מונדיאל 1978 ואחרי שפיירלואיג'י קולינה שפט את משחק גמר מונדיאל 2002.
צופים
נשיאת ברזיל, המדינה המארחת את הטורניר, דילמה רוסף, הזמינה לגמר המונדיאל את ראשי מדינות ה-BRICS לקראת מפגשת הפסגה של BRICS ה-6. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, השיב: "ספורט מביא רוח של ידידות ושייכות בין אומות העולם. גביע העולם בכדורגל יכול להפוך לגשר של חיבור אומות ביחד."[10] בין המנהיגים שהוזמנו נמנים נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא המדינה שתארח את המונדיאל הבא, מונדיאל 2018,[11] ונשיא דרום אפריקה, ג'ייקוב זומה, נשיא המדינה שאירחה את המונדיאל הקודם, מונדיאל 2010.[12] מנהיגי עולם נוספים נכחו במשחק, בין היתר ויקטור אורבן (הונגריה), עלי בונגו (גבון) וגסטון בראון (אנטיגואה וברבודה), מה שגרם לגארדיאן להצמיד לרשימת האורחים במשחק תווית של "מוזר ואקראי".[13] דילמה רוסף מסרה את גביע העולם לנבחרת הזוכה גרמניה בטקס הענקת הפרסים יחד עם ספ בלאטר, נשיא פיפ"א.[14]
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא גרמניה יואכים גאוק נכחו במשחק הגמר. מרקל גם צפתה בניצחונה של גרמניה 0-4 על פורטוגל במשחק הראשון של שלב הבתים שהתקיים בסלבדור.[15] נשיאת ארגנטינה כריסטינה פרננדס דה קירשנר לא נכחה במשחק הגמר בעקבות ימי הולדת של נכדיה ובעיה של דלקת גרון.[16]
ידוענים נוספים דוגמת מיק ג'אגר, דייוויד בקהאם, אשטון קוצ'ר, דניאל קרייג, טום בריידי, ריהאנה, אדריאנה לימה, לברון ג'יימס ופלה נכחו במשחק.[17][18]
Remove ads
טקסים
לפני משחק הגמר התקיים טקס הנעילה של הטורניר, בו הופיעו שאקירה, קרליניוס בראון, קרלוס סנטנה, וייקליף ז'אן, איווטי סנגלו ואלכסנדרה פירס. לאחר הטקס ועוד לפני המשחק, דוגמנית העל הברזילאית ג'יזל בונדשן ושחקן העבר קרלס פויול, שזכה עם ספרד במונדיאל הקודם, הציגו את גביע העולם לקהל באצטדיון.[19]
מהלך המשחק
אירועים חשובים במשחק

- בדקה ה-21 גונסאלו היגוואין קיבל את הכדור לאחר איבוד של טוני קרוס, אך ב-1 על 1 מול מנואל נוייר בעט ברשלנות מחוץ למסגרת.
- בדקה ה-30 אסקיאל לאבסי העביר כדור להיגוואין ששלח לרשת. היגוואין רץ לחגוג, אך הקוון הרים את הדגל והודיע על נבדל.
- שניות לפני המחצית, בנדיקט הובדס נגח כדור מבעיטת קרן לקורה.
- בדקה ה-47 ליונל מסי נכנס לרחבה וקיבל את הכדור מלוקאס ביגליה, אך הוא בעט את הכדור ליד הקורה ולא למסגרת.
- עם תחילת ההארכה אנדרה שורלה בעט בחוזקה לשער של ארגנטינה, אך סרחיו רומרו עצר את הכדור.
- בדקה ה-97 מרקוס רוחו שלח כדור לרודריגו פלאסיו, שניסה להקפיץ מעל נוייר, אך הכדור חלף ליד הקורה.
- בדקה ה-113 אנדרה שורלה העביר כדור למריו גצה, שעצר על חזהו ומהאוויר בעט עם רגלו השמאלית לשער של סרחיו רומרו, והבקיע. גצה הפך לשחקן המחליף הראשון שכובש שער ניצחון בגמר המונדיאל.
פירוט
13 ביולי 2014 | ![]() |
1 - 0ה | ![]() |
מרקנה, ריו דה ז'ניירו צופים: 74,738 שיפוט: ![]() |
מריו גצה ![]() |
(סיקור) |
שחקן מצטיין: מריו גצה
שופט: ניקולה ריצולי
קוונים: רנאטו פבראני ואנדראה סטפני
שופט רביעי: קרלוס ורה
שופט חמישי: כריסטיאן לסקאנו

Remove ads
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads