Loading AI tools
פילוסופיה הדוחה את השימוש בבעלי חיים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טבעונות היא אורח חיים של הימנעות משימוש בבעלי חיים עבור מזון, ביגוד, בידור, או כל מטרה אחרת שאיננה הישרדות ישירה. מבחינה תזונתית אורח חיים זה מתבטא בהימנעות מכוונת ממזון מהחי כגון בשר בעלי חיים, מוצרי חלב, ביצים ודבש. בחירה בטבעונות נובעת לרוב מיחס רחום כלפי בעלי חיים, אך גם משיקולים אקולוגיים ובריאותיים, וכן מסיבות דתיות, רוחניות ואחרות. ישנם גם טבעונים הפועלים על פי כמה נימוקים יחד.
על פי הנימוק המוסרי, גרימת הסבל הכרוך בגידול בעלי חיים לצורכי שחיטה (ובפרט השחיטה עצמה) או הפקת ביצים ומוצרי חלב עבור אכילה ולא עבור רבייה, פסולה מבחינה מוסרית. לרוב, ההתנגדות המוסרית לתעשיית המזון מהחי היא חלק מתפיסת עולם כללית, אשר מתנגדת להתעללות בבעלי חיים ולגרימת סבל שניתן להימנע ממנו. טבעונות כפילוסופיה דוחה שימוש בבעלי חיים כרכוש או למטרות רווח, בהתחשב בסבל שנגרם לבעל החיים. בהתאם, רבים מהטבעונים מתנגדים לניסויים בבעלי חיים (בעיקר לצרכים לא-רפואיים), לגני חיות ולשימוש צבאי בבעלי חיים וכן לשימוש בפריטי לבוש וחפצים שונים עשויים עור, פרווה, שנהב וכדומה. חלק מההוגים מרחיבים עיקרון זה וטוענים שעל האדם לכוון את פעולותיו לצמצום כל סבל, ובכלל זה סבל של חיות בר, יחד עם צמצום הסבל האנושי והסבל של חיות המשק.
לפי הנימוק הבריאותי, הסיבה לבחירה בתזונה טבעונית היא תרומתה לבריאות, בעיקר בכך שהיא מקטינה שיעורי תחלואה במחלות כרוניות נפוצות - מחלות כלי דם ולב, סוכרת וסרטן.
לפי הנימוק האקולוגי, גידול בעלי חיים לתעשיית המזון ותעשיות נוספות, במיוחד חקלאות תעשייתית, הוא לא בר קיימא.
טבעונות היא הימנעות ממזון שמקורו מן החי[1] והימנעות מכל מוצר אחר המופק מהחי כגון אביזרי עור ואריגי צמר. האגודה הטבעונית מגדירה טבעונות בלשון זו: ”פילוסופיה ודרך חיים השואפת להדיר, ככל האפשר והניתן בפועל, את כל הצורות של ניצול של בעלי חיים ואכזריות כלפיהם, למען מזון, ביגוד, או כל מטרה אחרת.”[2][3][4]
המונח העברי "טבעונות" נזכר בספרו של יהושע הלוי הורוביץ, "ספר הטבעונות", משנת 1938. מתוך ההקדמה לספר, ברור שהמונח היה שגור עוד קודם לכך. המונח משמש כתרגום נפוץ למונח האנגלי Vegan (בתעתיק עברי "ויגן"), שיש לו מספר משמעויות אפשריות; למשל אדם החי על תזונה צמחית בדרך כלל, או דבר מסוים שמקורו בצומח.
המונח העברי הוא מונח מקורי רחב יותר הנוגע (במקום במילה קרובה יותר למינוח האנגלי, "צמחיות", Veganism) לאמונתם של הוגים טבעוניים ישראלים מוקדמים דוגמת הלוי-הורוביץ ואחרים, כי אורח החיים הטבעוני הוא אורח החיים הטבעי של כלל בני האדם. טבעונים אחרים חולקים על אמונה זו ומעדיפים את הטבעונות המודרנית, שבעיקרה היא גישה מוסרית וסביבתנית.
התזונה הטבעונית מתבססת על רכיבים צמחיים, ומהם מוכנים מאכלים שונים. במטבח הישראלי והים-תיכוני למשל ישנם מאכלים טבעוניים, המבוססים על שילוב של קטניות, דגנים וירקות, כגון: אורז עם שעועית, פלאפל, שניצל טבעוני, חומוס, פיצה, כרובית בפירורי לחם, מג'דרה, קובה, סלט סלק, מקרוני. מטבחים רבים מכילים מגוון רחב של מנות טבעוניות, דוגמת המטבח ההודי, המטבח היפני, המטבח הקוריאני-הנזירי, המטבח הווייטנאמי ועוד.
ישנם טבעונים המבקשים להסב מתכונים הכוללים מרכיבים מן החי. כך למשל בשימושים רבים מחליפים חמאה בשמן. כאשר יש צורך בשומן מוצק, משתמשים במרגרינה, שמן קוקוס או שמן זית (או שמנים נוספים המתמצקים בקירור). לצורך קשירת-תערובות באפייה, במקום ביצים משתמשים בעמילנים, בקטניות או בקמחי קטניות, בטחינה או בזרעי פשתן. אקוופאבה מחליפה חלבון ביצה במתכונים הדורשים הקצפה. מקמחי קטניות ניתן להכין גם חביתות טבעוניות שמוגשות בבתי קפה רבים כארוחת בוקר טבעונית.
יש טבעונים הכוללים בתפריטם מאכלים המקבילים למאכלים מן החי, כולל תחליפי בשר, חלב צמחי, וגבינות טבעוניות.
יש טבעונים המתנגדים לשימוש בתחליפים כאלה, אם מסיבה הבריאותית, מאחר שתחליפים אלה הם מזון מתועש, או מאחר שהם רואים במזון מהחי עניין פסול שאין צורך לחקות אותו ובכך לספק לכאורה תמיכה לאכילה שלו. אחרים, בעיקר כאלה שהיו מורגלים באכילת בשר, נעזרים בתחליפים כדי להחליף מזונות אליהם התרגלו בעברם.
טבעונים אשר מאמינים שטבעונות נותנת ערך מוסף לבריאותם עשויים להקפיד על תזונה המעדיפה מזון אורגני, ומזון שאינו מעובד. בין הדברים שטבעונים אלה מקפידים עליהם:
כמו כן ישנו מגוון דיאטות שבסיסן טבעוני אך כוללות רעיונות נוספים אודות התאמת התזונה לבריאות (דיאטות טבעוניות מוגדרות אשר עשויות להיות מאוד שונות זו מזו), בנוסף לעקרונות הכלליים של הטבעונות.
|
טבעונים מטעמי מוסר רואים את אורח החיים הטבעוני מעבר לסוגיית התזונה וימנעו מתוצרים של פעולות הגורמות פגיעה בבעלי חיים. כך למשל טבעונים רבים נמנעים מללבוש בגדים העשויים עור או פרווה משום שהשימוש בהם כרוך בהכרח בהמתתן של החיות. אחרים לא ירצו להשתמש גם בצמר (המכסה את גוף הכבשים וחיות אחרות), מאחר שתהליך הגזיזה פוגעני ופוצע את בעלי החיים ומזיק להם, וגידולם מבוצע באופן הפוגע ברווחתם.
טבעונים רבים נמנעים מלהשתמש בכריות המלאות בנוצות ובמקום זאת יעדיפו כריות המלאות בתערובת העשויה מחומר דומם משום הכאב שחשים בעלי כנף כאשר תולשים מהם את נוצותיהם, פעולה הנעשית בדרך כלל כאשר בעלי הכנף בהכרה מלאה. כמו כן, טבעונים נמנעים מלרהט את ביתם בספות עור או בצמר.
טבעונים מטעמי מוסר מתנגדים לשימוש בבעלי חיים בקרקסים משום הכאב הגופני הכרוך באילוף חיות לבצע פעולות שאינו מתאימות למבנה גופן (כגון, הושבת פילים בתנוחה אנושית, ביצוע ריקוד עם דוביים, או האצת טורפים מסוימים לזנק מתוך חישוק בוער). טבעונים רבים מתנגדים גם לציד כפעילות ספורטיבית. יש טבעונים המתנגדים להצגת חיות ב"פינת ליטוף" ורואים בכך כהתאכזרות לבעלי החיים, מאחר שהן סגורות בכלוב קטן, והמפגש עם הילדים פוגע ברווחתן.
ישנן סיבות שונות לבחירה באורח חיים טבעוני; רוב הטבעונים בוחרים באורח חיים זה משיקולים מוסריים כלפי בעלי החיים. קיימים גם נימוקים בריאותיים, סביבתיים, רוחניים ודתיים לטבעונות. הסיבות אינן סותרות בהכרח, אך לא כל טבעוני בהכרח מקבל את כולן.
ערך מורחב – פילוסופיה של הטבעונות.
_(cropped).jpg)
מניע עיקרי לבחירה בטבעונות הוא התנגדות מוסרית לפגיעה בבעלי חיים בתעשיית המזון. הפגיעה בבעלי חיים מתבטאת לא רק בהרג שלהם, אלא גם בתנאים בהם הם מוחזקים במהלך חייהם ובהובלה לשחיטה.
מספר תאורטיקנים של המוסר מתחו ביקורת על היחס כלפי בעלי חיים המשמשים בתעשיית המזון, וקראו להחרמת מוצרים מהחי. ב-1970 הפסיכולוג הבריטי ריצ'רד ריידר טבע את המונח "סוגנות" לתיאור יחס בלתי-שוויוני שרירותי כלפי בעלי חיים שונים. המונח זכה לתפוצה רחבה יותר בספריהם של הפילוסופים פיטר סינגר, "שחרור בעלי החיים" (1975) וטום רייגן, "הטיעון לזכויות בעלי חיים" (1983). ב-2001 טבעה הפסיכולוגית החברתית האמריקאית מלאני ג'וי את המונח "קרניזם" לתיאור מערכת אמונות סמויה המצדיקה אכילת בשר, ומרגילה לראות אותה כנורמלית, טבעית ונחוצה.
תומכי הגישה המוסרית מדגישים כי ייצורם של מוצרים מן החי כרוך בסבל, בשל המתתם של בעלי החיים[6] או בגלל גידולם בתנאים הגורמים להם לסבל, למשל כליאה בכלובים בצפיפות בסביבה מזוהמת, לעיתים ללא יכולת תנועה, פגיעות גופניות, כמו חיתוך איברים ללא הרדמה (למשל קרניים או מקור), כוויות קור, חום או כימיות למטרות סימון[7][8][9] ושימוש בברירה מלאכותית על-מנת לטפח תכונות תורשתיות רווחיות שמעוותות את מבנה גופם של בעלי-החיים ופוגעות בתפקודם הפיזי. הם מסבירים כי גם תעשיות החלב והביצים שאינן כרוכות בהמתה לצורך הייצור, נגרם סבל רב. בתעשיית החלב מבצעים הזרעה מלאכותית של פרות, עיזים וכבשים והפרדה מהאם מיד לאחר ההמלטה (בעיקר של עגלים וגדיים), כדי שלא ינקו חלב מאימותיהן. במקרים מסוימים מומתות חיות גם בתעשיות החלב והביצים, למשל בהמתה בגז או גריסה של אפרוחי תרנגול זכרים.[10]
ערך מורחב – תזונה טבעוניתהגישה הבריאותית לטבעונות מבוססת על כך שתזונה טבעונית תורמת לבריאות בכלל ולטיפול בבעיות בבריאות ומחלות מסוימות בפרט. האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה, ארגון אנשי המקצוע בתחום התזונה הגדול בעולם ונושא באחריות ציבורית, קבעה בנייר עמדה:
לפי נייר העמדה, טבעונים צורכים פחות סידן, ויטמין D, חומצות שומן (אומגה 3), אבץ, ברזל ויוד, אך אין ראייה שהכמות הפחותה היא רלוונטית מבחינה בריאותית, ולא נראה שהיא פוגמת ביתרונות הבריאותיים. בעת הצורך האיגוד ממליץ על מזון מועשר או תוספים כפי שהדבר בתזונה של אוכלי כל. ויטמין B12 כמעט נעדר בתזונה טבעונית, ונייר העמדה ממליץ על השלמתו מתוסף מזון או מזונות מועשרים.[11]
בעברית התפרסם תרגום [12] נייר העמדה של האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה.
מידע נוסף על תזונה טבעונות בריאה ניתן למצוא בספר "המדריך לטבעונות בריאה" [13]
ערך מורחב – צמחונות אקולוגית
טעם נוסף לבחירה בתזונה טבעונית עשוי להיות משיקולים סביבתיים (אקולוגיים). בגרמניה למשל, הטיעון הסביבתי לטבעונות פופולרי לפחות כמו הטיעון המוסרי-הומאני והטיעון הבריאותי.
לטבעונות מטעמים אקולוגיים תימוכין ממספר גורמים כשהבולט בהם הוא דו"ח האו"ם "צלו הארוך של משק החי", שמציג את הנזק הנגרם מגידול חיות לצורכי שימוש בבשר. ב-2010 התפרסם דו"ח של הקרן העולמית לחיות בר בשם "כוכב הלכת החי", הכולל בתוכו קריאה להפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי כאחד האמצעים העיקריים להתמודדות עם בעיות סביבתיות, לפי חישוב טביעת רגל אקולוגית של מוצרים מהחי.[14] על-פי מחקר שפורסם ב-2014, הפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי העולמית היא הכרחית על-מנת לעמוד ביעדים שקבע האו"ם להפחתת פליטת גזי חממה.[15] על פי מאמר שהתפרסם ב-2015, הפחתת היקף הייצור והצריכה של מזון מהחי היא אמצעי חשוב והכרחי לשימור המגוון הביולוגי על פני כדור הארץ[16]
בנוסף, ארגוני סביבה רבים, כמו ארגון "גרינפיס"[17] העולמי וארגון "מגמה ירוקה"[18] הישראלי, תומכים או פועלים למען הורדת הצריכה של מזון מהחי.
יש הרואים בתזונה צמחונית (בפרט מהסוג הטבעוני) כמקדמת קארמה טובה ויחסים טובים יותר בין האדם לטבע וליקום.[19]
השקפות דתיות מסוימות מתנגדות לאכילת מוצרים מהחי. כך למשל קהילת העבריים מדימונה מקיימת אורח חיים טבעוני, בהתאם לפרשנותם ל”וַיֹּאמֶר אֱלֹהים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה” (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ט)[20]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא במקום שהפסקה תצביע על הסיבות הדתיות לטבעונות ביהדות, היא מצביעה על הסיבות הדתיות לקרניזם ביהדות.. ערך מורחב – צמחונות וטבעונות ביהדותהמושג "טבעונות" הוא מושג מודרני, כך שאינו נמצא במקורות הקדומים של היהדות, ואין דיונים בו עד לתקופה האחרונה. עם זאת, אפשר לבחון את עמדת היהדות בנושא. על פי המקרא האדם הראשון היה טבעוני, אולם רבים מאבות האומה היו רועי צאן, וגידול חקלאי של בעלי חיים היה נפוץ בקרבם. היהדות מתירה המתת חיות ואכילת בשר ומוצרים מן החי, ומחייבת, בחלק מהקורבנות, המתת חיות ואכילת בשרן. היהדות מחייבת שימוש במוצרים מן החי בכל הקשור לכתיבת ספרי תורה, תפילין מזוזות, ושופרות, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם עמדות נפוצות בטבעונות. עם זאת היהדות אינה אדישה לסבלם של בעלי חיים, ומצוות צער בעלי חיים אוסרת על גרימת כאב וצער לבעלי חיים שלא לצורך.
על פי דעות שונות היהדות איננה פוסלת צמחונות או טבעונות כאורח חיים, כל עוד אכילת הבשר לא נדרשת לקיום מצוות אך בולטת יותר ביהדות הגישה המובעת בפתגם "אין שמחה אלא בבשר ויין". כך למשל מערך כשרות מסועף בא לאפשר ליהודים בשר, דגים, חלב ודבש בכל מקומות הימצאם, ומאבק ניטש להבטחת חוקיות שחיטה כשרה במדינות בהן הוצאה מהחוק בטיעונים הומניטריים.
ישנם יהודים אורתודוקסיים ואחרים, המקיימים אורח חיים טבעוני מטעמים דתיים, יש המסבירים זאת כהידור למצווה למנוע צער בעלי חיים ואחרים אף רואים בכך "פרישות" והסתפקות במועט, כך נהג ה"נזיר" דוד כהן המכונה "הנזיר" בשל התנזרותו מכל מיני מנהגים וביניהם גם מאכילת בשר. על אף זאת הם לא נמנעים מקיום מצוות הנחת תפילין, קריאה בתורה ומזוזה הכרוכות בשימוש בעור בהמות.
וכן מצוטט אברהם יצחק הכהן קוק בספר ליקוטיו "חזון הצמחונות והשלום" (פ' י"ד), על שימוש בצמר הבהמה:
”ראוי אמנם להכיר שאין כאן פגם מוסרי אם יוקח הצמר מהכבש, בשעה שגם לבעל הצמר, הכבש עצמו, יקל ע"י זה משאו, ועכ"פ לא יצר לו ולא יזיק לו, אבל מגונה הוא כשנוטל אותו להנאתו, בשעה שהבעלים האמתים הטבעיים, הכבש עצמו צריך לו,”
ועל זה כתב גם הרמב"ם בספרו "מורה הנבוכים" על צער בעלי החיים ובייחוד הפרדתם מהוריהם:[22]
”כי צער בעלי חיים בכך גדול מאוד, כי אין הבדל בין צער האדם בכך וצער שאר בעלי חיים, כי אהבת האם וחנינתה על הבן אינו תוצאה של ההגיון, אלא פעולת הכוח המדמה המצוי ברוב בעלי החיים כמציאותו באדם.”
יש הסבורים כי עם תחילתה של הדת הנוצרית היו חלק מחבריה צמחוניים אשר כינסו עצמם בשתי קבוצות חברתיות, האחת נקראה אלכסאים והשנייה אביונים[23][24] אך תפיסותיהם נשארו שוליות ובקרב ההנהגה הנוצרית כמעט מעולם לא התקיים דיון משמעותי סביב הרג בעלי חיים או פגיעה בהם. כיום ישנם נוצרים טבעונים ותנועות נוצריות (בפרט רפורמיות), המקדמות אורח חיים צמחוני או טבעוני; יש מהם המדגישים את הקונספט היהודי-נוצרי של חסד (Grace) בטענה שיש להעדיף עשיית חסד עם בעלי החיים ועל כן למנוע מראש פגיעה ואף התעללות בהם. קבוצות רדיקאליות טוענות גם לעריכה מגמתית של ספר הברית החדשה שסילפה במעט את דמותו של ישו שלפי אמונתם היה רחום עוד יותר על בעלי חיים, מכפי שהוצג בספר, וכי הוא עצמו היה סוג קדום של טבעוני; תימוכין שקבוצות כאלה מביאות לעמדתן הוא הסיפור המופיע בכל ספרי הבשורה של הברית החדשה,[25] אודות שחרור בעלי חיים שיועדו לשחיטה מתוך כלובים בחצר בית המקדש, על ידי ישו וסיעתו. טענה רדיקאלית נוספת של קבוצות אלה היא כי התיאור על נסי הדגים הם דוגמה לעריכה מגמתית של הברית החדשה ובכל הקשור לנס הלחם והדגים, לטענתם הדגים הנזכרים הם תוספת מאוחרת והדיווח המקורי הזכיר לחם בלבד.
זרמים מסוימים בבודהיזם הם צמחוניים ומיעוטם מדגישים אורח חיים טבעוני. הבסיס לכך הוא איסור פגיעה בבעלי חיים המופיע בתורת הבודהה. לנזירים בודהיסטים במזרח אסיה היה חלק בפיתוחם של תחליפי בשר ומנות צמחוניות וטבעוניות שונות במטבחים של אזור זה; כך למשל בסין נפוץ תחליף לבשר אווזים (הנפוץ במזרח אסיה) העשוי מסייטן ונקרא מוק דאק (בסינית מפושטת:焖斋鸭). כמו הסייטן גם השימוש הרב בטופו, טמפה, ותחליפי בשר וגבינה אחרים, קשור למנהג ההתנזרות מבשר (ולעיתים גם מדגים), הנפוץ במזרח אסיה, ולרצון שלא לצער בעלי חיים, בדת זו.
ביקורת מוסרית על אכילת בעלי חיים החלה להופיע כבר בעת העתיקה, בין השאר בתת-היבשת ההודית, בקרב הג'יינים, הבודהיזם וההינדים, וביוון העתיקה בקרב הפיתגוראים והאורפים. עם זאת, במהלך העת העתיקה הביקורת לא יצאה נגד ניצול בעלי חיים להפקת חלב, אלא התמקדה בהתנגדות לאכילת בשר בלבד. התיעוד המוקדם ביותר להימנעות כללית ממוצרים מהחי, כולל חלב, ביצים ודבש, מגיעה מהמשורר הסורי בן המאה ה-10, אבו אל-עלאא אל-מערי, שתיאר את התנגדותו לאכילה מהחי כך:
במאה ה-15 אמר לאונרדו דה וינצ'י על המתה ואכילת בעלי חיים: "הגוף שלי לא יהיה קבר ליצורים אחרים." (מאנגלית: “My body will not be a tomb for other creatures.”)[27]
דה וינצ'י היה ידוע כאיש הנלחם לזכויות הבעלי חיים והיה מתעב אכזריות כלפי בעלי חיים, אחד ממעשיו שידועים בלחימתו לחירותם של בעלי החיים, היה כשקנה בשוק באיטליה ציפורים כלואות על מנת לשחררן לחופשי.[28]
החל מהמאה ה-19 חלה עלייה בהתעניינות בצמחונות ובטבעונות. בשנת 1806, ויליאם לם, דוקטור לרפואה אנגלי עבר לטבעונות והחל לפעול לקידום טבעונות מטעמי בריאות.
ב-1824 לואיס גומפרץ, שהיה בין המייסדים של העמותה הראשונה להגנת בעלי חיים (האגודה המלכותית למניעת התאכזרות לבעלי חיים), יצא בביקורת מוסרית נגד ניצול בעלי חיים לבשר, ביצים, חלב, פרווה, עור וצמר.
ב-1838, ג'יימס פירפונט גריבס פתח פנימייה טבעונית בלונדון. בשנת 1843, עמוס ברונסון אלקוט וצ'ארלס ליין הקימו את הקהילה הטבעונית 'פרוטלנד' (אנ') בהארוורד, מסצ'וסטס, אך הפעילות שלה הופסקה תוך פחות משנה. באותה התקופה, פעל גם דודנו של עמוס ברונסון אלקוט, ויליאם אלקוט, רופא במקצועו, שקידם אורח חיים טבעוני.
ב-1847 הוקמה באנגליה האגודה הצמחונית הראשונה. בין המייסדים שלה היו גם טבעונים, מכיוון שבאותה עת עדיין לא התפתחה ההבחנה המושגית בין צמחונות לטבעונות.
ב-1944 דונלד ווטסון פרש מהאגודה הצמחונית כדי לייסד את האגודה הטבעונית הראשונה, וטבע את המילה האנגלית "Veganism" לתיאור טבעונות.
בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 חלה התעוררות בעיסוק בזכויות בעלי חיים באקדמיה, עם הקמתה של קבוצת אוקספורד, קבוצה של אינטלקטואלים מתחום מדעי החברה והרוח שפעלו לקידום מעמד בעלי החיים. ב-1965 חברת הקבוצה בריג'יד ברופי פרסמה את המאמר "זכויותיהם של בעלי החיים". הפילוסוף פיטר סינגר, המקורב לחוג, פרסם ב-1975 את הספר "שחרור בעלי החיים" שיצא נגד תעשיית הבשר, הביצים והחלב.
החל משנות ה-80 של המאה ה-20, קידום טבעונות ומאבק נגד הפגיעה בבעלי חיים בתעשיות המזון הפכו למטרות מרכזיות בשביל ארגונים להגנת בעלי חיים. ב-1980 נוסד בנורפוק, ורג'יניה ארגון זכויות בעלי החיים PETA, על ידי אינגריד ניוקירק ואלכס פאצ'קו. בשנים הראשונות לפעילותו הארגון עסק בעיקר במאבק בתעשיית הפרוות ובניסויים בבעלי חיים, אבל תוך זמן קצר החל לפעול גם לחשיפת פגיעה בבעלי חיים בתעשיות הבשר, הביצים והחלב, ולקידום תזונה טבעונית.
אקטיביסטים והוגים טבעוניים מוקדמים ידועים בארצות הברית למשל הם רין ברי (אנ'), פיטר סינגר, טום ריגן, מרטי קיל, אלכס הרשאפט, גארי פרנציון, קרול אדמס וויל טאטל. אקטיביסטים מאוחרים יותר הם למשל גארי יורופסקי, מלאני ג'וי, פיטר דניאל יאנג (אנ') וד"ר מייקל גרגר.
ישנם רבים המעריכים שבעשורים הקרובים השימוש בחיות לצורך הפקת בשר, חלב ומוצרי עור, ילך ויפחת עם התפתחות הבשר המתורבת, החלב המתורבת ותחליפי בשר, חלב, ביצים ועור צמחוניים או סינתטיים אחרים.[29] לפי הערכות אלו ייתכן כי בטווח של 100 שנים רוב רובה של האנושות יהפוך לטבעוני.
בתקופת המנדט הבריטי חיו בארץ ישראל כמה מתיישבים שדגלו באורח חיים המשקף הגדרות מסוימות של המונח "טבעונות"; בולט בין אלו היה יהושע הלוי הורוביץ אשר בשנת 1937 פרסם בארץ את המקראה בת שני הכרכים "ספר הטבעונות".[30] לאחר קום המדינה בשנת 1969 התיישבו בישראל בני קבוצה דתית ששמה העבריים הישראלים לירושלים (הידועים גם בכינוי "העבריים מדימונה").[31] תחילה התיישבו בערד אך מאוחר יותר נקבע מרכזם בדימונה בה שוכן מרכז קהילתם עד היום. העבריים מדימונה דוגלים באורח חיים טבעוני למהדרין ומפעילים מסעדות שונות ורשת קייטרינג ישראלית המשווקת מזון טבעוני.
תנועת הצמחונים והטבעונים הייתה הארגון הראשון שהוקם ב-1983[32] ועסק בקידום הטבעונות בישראל. הארגון הוציא ביטאון בשם טבעאון.[33]
העמותה הישראלית הוותיקה בישראל הפועלת לקידום אורח חיים טבעוני היא אנימלס - עמותה לזכויות בעלי חיים (לשעבר - "אנונימוס"), אשר הוקמה בשנת 1994. בנוסף עוסקת עמותת אנימלס בפעילות למען זכויות בעלי חיים, שתדלנות בנושא ותחקירים במשקים ובתעשיות מזון מן החי.
משנת 2003, נערך בישראל מדי שנה מצעד בעלי החיים, ההפגנה הגדולה ביותר בעולם למען זכויות בעלי חיים. בשנת 2003 הוקם יומן חייתי, שהפיץ סרטונים על טבעונות וזכויות בעלי-חיים, ובשנת 2005 הוקמה שב"י על ידי פעילים שפרשו מאנונימוס. נקודת ציון חשובה הייתה פתיחת מסעדת "בודהה בורגרס" בשנת 2006, שהייתה המסעדה הטבעונית הראשונה בישראל שכוונה לציבור הרחב,[34] להבדיל ממסעדות קהילתיות שפעלו עוד לפניה (כגון מסעדת "טעם החיים" שאז יועדה בעיקר לקהילת העבריים מדימונה).
גל של טבעונות החל בסביבות שנת 2010 עם הפצת הרצאתו של גארי יורופסקי, אקטיביסט אמריקאי טבעוני, ברחבי אתרי האינטרנט הישראליים[35] והרשתות החברתיות. ב-שנת 2011 קמה רשת המזון הטבעוני "השווארמה הצמחונית".[36] בשנת 2012 נערך בתל אביב, על ידי פעילי תנועת 269life, "מיצג המזרקות והראשים הכרותים". גורם משמעותי בעליית מספר הטבעונים היה פרסום תחקירים דוקומנטריים וצילומי מצלמה נסתרת, החושפים התעללות בבעלי חיים, במחלבות, במשחטות ובמפעלים בישראל. עליית מספר הטבעונים הביאה גם להקמת מסעדות טבעוניות רבות. גארי יורופסקי הגיע לישראל פעמיים לסיבוב הרצאות, כאשר ביקורו השני היה שנוי במחלוקת עקב אלימות שהפעיל לכאורה כנגד אראל סג"ל.
.jpg)
בעקבות המודעות הציבורית הגוברת, קמו בישראל ארגונים חדשים כמו ויגן-פרנדלי המקדמת אורח חיים טבעוני ו-269life הנחשבת לרדיקלית. בשנת 2014 נערך "הקונגרס הטבעוני הראשון" באודיטוריום דוהל שבתל אביב[37]; גם כן בשנה זו יצא לפועל "המסע הטבעוני הראשון" בו טיילה משאית של פעילים טבעונים מקבוצות שונות (בפרט עמותת ויגן-פרנדלי והחזית לשחרור בעלי חיים), ממטולה עד אילת, והקרינה סרטים המציגים התעללות בבעלי חיים במדגרות, מחלבות, ומשחטות, בעיקר מול בתי קפה ומסעדות, בערים מרכזיות בארץ; דבר שגרם לעיתים לעימותים עם בעלי המסעדות.[38]
בשנת 2014 הקימה עמותת אנונימוס (כיום אנימלס) את מיזם "אתגר 22", במסגרתו מתנסים בטבעונות במסגרת קבוצתית ובליווי טבעונים ותיקים ותזונאים מטעם העמותה, למשך 22 יום. באותה שנה, בעקבות התגברות מגמת הטבעונות בישראל, הנהיג צה"ל שורת הקלות לחיילים טבעוניים בהן הקלה בתהליך ההכרה בחייל כטבעוני, מתן כסף לקניית מזון טבעוני והנפקת לבוש טבעוני (נעליים לא מעור וכומתות טבעוניות).[39]
כיום ישראל נחשבת למדינה שבה יש קהילה גדולה של טבעונים ופעילי זכויות בעלי חיים, ומודעות גדולה של האוכלוסייה לזכויות בעלי חיים וטבעונות. העיר תל אביב נחשבת ל"בירת הטבעונות העולמית", עם כ-400 מטבחים, מסעדות, בתי קפה ובתי עסק טבעוניים וצמחוניים.[40] עם זאת, ישראל נמצאת במקום ראשון בעולם בצריכת עוף לנפש.[41]
ישראל, בריטניה, גרמניה, אוסטרליה וקנדה נחשבות למדינות בהן יש תנועה טבעונית משמעותית בהיקפה. בבריטניה קמה האגודה הטבעונית שהייתה גוף פרו-טבעוני מאורגן ראשון מסוגו בעולם, קנדה נחשבת למדינה בה יש רבים הדוגלים בסביבתנות, השקפה הקרובה לטבעונות, וישראל בולטת בכל הקשור לקולינריה טבעונית.
נכון ל-2014, לפי סקר שנעשה בינואר, בישראל 5% מהאוכלוסייה טבעונים ועוד 8% מהאוכלוסייה צמחונים שאוכלים ביצים ומוצרי חלב.[42] סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2014, מצא ש-1.7% מהאוכלוסייה טבעוניים, ו-4.7% צמחונים שאוכלים ביצים ומוצרי חלב.[43] במסמך הודעה לתקשורת של ההלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא הרגלי צריכה של נשים ב-2012 צוין, כי יש יותר נשים המגדירות עצמן כטבעוניות או צמחוניות מאשר גברים, עד שיעור של פי 4.[44]
על פי סקרים שנעשו בבריטניה, כ-0.25% מתושבי בריטניה הבוגרים הגדירו את עצמם כטבעונים בשנת 2015. בשנת 2018 עלה שיעור הטבעונים ל-1%, ועל פי הערכת החוקרים בשנת 2022 חלה עלייה נוספת, וכ-1.35% מתושבי בריטניה הבוגרים מגדירים את עצמם כטבעונים. מגפת הקורונה בממלכה המאוחדת הקשתה על עריכת סקרים מדויקים יותר.[45]
ניתוח ממצאי הסקרים מגלה מספר תכונות אישיות שהן נפוצות יותר בקרב טבעונים.[46]
מראשית המאה ה-21 חלה עלייה בעיסוק בטבעונות בקולנוע התיעודי ובספרות הפופולרית. בשנת 2005 יצא הסרט ארת'לינגס, סרט תיעודי בהנחייתו של חואקין פיניקס המבקר את הפגיעה בבעלי חיים בידי אדם ומעודד טבעונות. ב-2009 יצא לאור רב המכר של ג'ונתן ספרן פויר, "לאכול בעלי חיים". הספר עובד לסרט תיעודי בהנחיית נטלי פורטמן שיצא ב-2018.
סרטים תיעודיים נוספים העוסקים בטבעונות הם הסרט Home (2009) העוסק בבעיות מוסריות ואקולוגיות הקשורות בצריכת מזונות נפוצים מן החי, הסרט מזלגות במקום סכינים (2011) המעודד תזונה מהצומח מסיבות בריאותיות, והסרט כוח טבעי (2018) העוסק בתזונה מהצומח בקרב ספורטאים.
בשנת 2009, בעונה השנייה של תוכנית המציאות הישראלית האח הגדול, נכנס מתמודד טבעוני, יוסף נתן-בכר. ב-2014 זכתה פעילת זכויות בעלי חיים, טל גלבוע, בגמר העונה השישית של תוכנית ה"ריאליטי" האח הגדול.[47] במהלך התוכנית ייצגה טל גלבוע עמדה טבעונית והשפיעה באופן ניכר בנושא על צופי התוכנית. רבים ייחסו את זכייתה להערכה גוברת לקונספט הטבעוני, וטל הבטיחה שחלק נכבד מסכומי הזכייה ייתרמו למרכז השיקומי לבעלי חיים "חוות החופש" הישראלית.[48] משנת 2013 גלבוע פעילה במסגרת תנועת שחרור מוחלט.
ערך מורחב – דגל הטבעונותדגל הטבעונות הוא דגל אזרחי יבשתי שאומץ על ידי הקהילה הטבעונית הבינלאומית[דרוש מקור: דרוש מקור, ראו דיון חשיבות] כדי לסמל את הטבעונות. הדגל מורכב משלושה משולשים בצבעי כחול וירוק שיוצרים ביניהם את האות V, האות הראשונה במילה Vegan - טבעונות באנגלית. הדגל עוצב על ידי גד חכימי, מעצב ישראלי בוגר בצלאל ופעיל בתחום הטבעונות, בשיתוף עם קבוצת פעילים ומעצבים גרפיים ממספר מדינות.
Alastair Jamieson,Alastairjamieson, UN admits flaw in report on meat and climate change, The Telegraph, 24 March 2010 אילון גלעד, דרכה של המילה "טבעונות" לא היתה קלה, באתר הארץ, 2 ביולי 2014
טבעונות, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
