הנחת תפילין
מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום[1], למעט ימים מיוחדים. התפילין, שמכילות ארבע פרשיות מהתורה[2], הן מעין תזכורת לתוכנן של ארבעת הפרשיות הללו: ייחוד השם, שכר ועונש ויציאת מצרים.
קצין צה"ל, מ"מ בגדוד 51 של גולני, עשהאל לובוצקי מתפלל עם תפילין במלחמת לבנון השנייה. | |
מקרא | ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים ט'–ט"ז, ספר דברים, פרק ו', פסוק ח', ספר דברים, פרק י"א, פסוק י"ח. |
---|---|
תלמוד בבלי | מסכת מנחות, דף ל"ד, עמוד א' עד דף ל"ז, עמוד ב' |
משנה תורה | ספר אהבה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק א' עד פרק ד |
שולחן ערוך | אורח חיים, סימנים כ"ה-מ"ה |
ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה י"ב, עשה י"ג ספר החינוך, מצווה תכ"א, מצווה תכ"ב |
מקורות נוספים | מסכתות קטנות מסכת תפלין |
על פי ההלכה מניחים את התפילין ביום ולא בלילה, בימי חול ולא בימי שבת וחג. בעבר רווח הנוהג להניח תפילין בכל שעות היום, אך בימינו נהוג להניח תפילין רק במהלך תפילת שחרית. התפילין מכילות שתי יחידות עצמאיות: "תפילין של יד" ו"תפילין של ראש".
התפילין מכילות תכנים רוחניים ופסוקים שבהם שמותיו של אלוהים, ולכן ההלכה מייחסת להן קדושה ומחייבת לשמור את הגוף בשעת הנחתן מהפחה ולכלוך. חובה זו הביאה ברוב הקהילות לנוהג לפיו לא מחנכים ילדים להנחת תפילין, אלא מתחילים להניח תפילין בגיל בר מצווה, בניגוד למצוות אחרות שבהן מחנכים ילדים לקיימן מגיל צעיר. משום כך הפכו התפילין לאחד הסמלים של בר המצווה.