Loading AI tools
סדרת ספרים שחיבר הרב עובדיה יוסף מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יביע אומר היא סדרת ספרי שאלות ותשובות של הרב עובדיה יוסף, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר. הסדרה מכילה 11 כרכים ועוד כרך מפתחות. שם סדרת הספרים לקוח מתהילים, י"ט, ג': "יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת". (יחוה דעת הוא שם סדרת ספרים אחרת של הרב יוסף), כאשר "יביע" הם ראשי התיבות של שמו, עובדיה יוסף בן יעקב, במהופך. הספר זיכה את המחבר בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ד, בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשל"ח, ובפרס ישראל לספרות תורנית לשנת תש"ל.
מידע כללי | |
---|---|
מאת | הרב עובדיה יוסף |
שפת המקור | עברית |
סוגה | שו"ת בהלכה |
הסכמות | הרב יצחק נסים, הרב עזרא עטייה, הרב חזקיה שבתי, הרב פנחס אפשטיין, הרב יצחק הלוי הרצוג, הרב צבי פסח פרנק הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יעקב משה טולידאנו, הרב יוסף שלום אלישיב, ועוד |
הוצאה | |
הוצאה | חזון עובדיה, מכון יחוה דעת, מכון מאור ישראל |
תאריך הוצאה | תשי"ד - תשע"ח |
מהדורות נוספות | |
תאריך מהדורה ראשונה | תשי"ד |
תאריך מהדורות נוספות | תשע"ה |
מספר כרכים | 11 |
בתחילה יצא קונטרס שנקרא "יביע אומר - הוריות", שהוציא בגיל 17 בלבד, בשנת תרצ"ח (1938), העוסק במסכת הוריות (נדפס מחדש בחלק האחרון של ספרו יחווה דעת). לאחר מכן יצאו לאור הספרים העוסקים בשאלות ותשובות. על שם הספר קרוי בית ההוראה "יביע אומר" בראשות הרב אהרון בוטבול.
הסכמות רבות ניתנו לספרו של הרב, בחלק הראשון מובא הסכמותיהם של הרבנים: הרב הראשי לישראל הרב יצחק הלוי הרצוג, הרב חזקיה שבתי, הרב יעקב משה טולידאנו, הרב הראשי לירושלים הרב צבי פסח פרנק, הרב פנחס אפשטיין, והרב עזרא עטייה. בחלק השני מובאות הסכמות רבות ומהם, הרב יצחק נסים, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שלמה זלמן אוירבך ועוד.
כבר בכרך הראשון הראה את גישתו המקלה, בפסיקתו כי מחללי שבת אינם בחזקת מומרים לכל התורה, דהיינו אינם בחזקת גוי, ולכן אם נגעו ביין אינם פוסלים אותו (יביע אומר, א יו"ד יא).
הכרך הראשון, שנכתב רובו בזמן שהותו במצרים, זכה להערכה עצומה בקרב חכמי התורה.
בשנת תשס"ט יצא כרך מפתחות לסדרה. בחודש טבת תשע"ה הופיעו עשרת כרכי שו"ת יביע אומר במהדורה חדשה בהוצאות מכון מאור ישראל. המהדורה כוללת אלפי גליונות וכתבי יד אשר נוספו על ידי הרב עובדיה במשך השנים, ומאות תיקונים.
ב-1971, ריכז בנו של הרב יוסף, הרב יצחק יוסף, את פסקי אביו מחמשת חלקי יביע אומר שיצאו עד אותה שנה. החוברת, שנקראה "ילקוט יוסף", נערכה בעידודו של הרב עובדיה ובפיקוחו. ב-1985 פורסם "ילקוט יוסף" לראשונה כספר, והוא עסק בהלכות קריאת שמע ותפילה. מאז יצאו כרכים נוספים של ילקוט יוסף מתוך מטרה של הרב יוסף לייצר טקסט הלכתי קצר ונוח, כך שכל יהודי, ואפילו אינו למדן, יוכל לעיין בו ולדעת כיצד לקיים מצוות יומיומיות. ילקוט יוסף נחשב כספר יסוד בקרב חלקים גדולים של היהדות הספרדית.
על כתיבתו של הרב יוסף כתב אריאל פיקאר, שיש בה "שפה גבוהה ומדויקת וסגנון ספרותי יוצא מן הכלל ביופיו ובווירטואוזיות הלשונית שלו. הרב יוסף הוא אמן של משחקי מילים ופרפזות מתוחכמות. מקצתם מופיעים כבר אצל מחברים אחרים, אך רובם חידושי לשון שלו".[2]
באלול תשט"ו זכה הספר יביע אומר חלק א' לפרס הרב קוק שע"י עיריית ת"א-יפו. מתוך נימוקי ועדת השופטים לפרס:
...רגילים לחשוב שהתורה הלכה ונתדלדלה מהעדה הספרדית, ירד קרנה, פנה זיוה הדרה וכבודה, ולא היא, נר האלהים טרם יכבה בין אחינו הספרדים, וכפעם בפעם אנו פוגשים אותם ביצירות ספרותיות תורניות. מהמעולה והחשוב שביצירות אלה הוא הספר שלפנינו 'יביע אומר'. צעיר לימים הוא המחבר, וכבר נתפרסם לגדול בתורה, וכבר הספיק לשמש לראב"ד בקהיר שבמצרים, ואחר כך חבר בית הדין בפתח תקווה... הספר 'יביע אומר' שלפנינו הוא שו"ת בשני חלקי השו"ע...מיוחד במינו הוא מחברנו בבקיאותו המפליאה, לכל פרט ולכל קו מהעניין הוא מביא המון מקורות מהראשונים והאחרונים, וכל ספרי השו"ת בין של הספרדים ובין של האשכנזים גלויים ופתוחים לפניו... ראוי הוא המחבר להכרה והוקרה בדמות 'פרס הרב קוק' ... החותמים: הרב שלמה יוסף זוין, הרב שמואל ברוך ורנר, הרב יונה מירקין
— יביע אומר חלק א', בהקדמה
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.