יִצְחָק (בּוּזִ׳י) הֶרְצוֹג (נולד ב-22 בספטמבר 1960, א' בתשרי ה'תשכ"א) הוא נשיא מדינת ישראל.
.JPG)
.jpg)
הרצוג שימש בעבר כיושב ראש הסוכנות היהודית, ראש האופוזיציה, שר, חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בשנים 2003–2018 ומזכיר הממשלה. בתקופת פעילותו הפוליטית היה שר בממשלות ישראל ה-31 וה-32 וכיהן כחבר הקבינט המדיני-ביטחוני. בכהונתו כראש האופוזיציה הנהיג, יחד עם ציפי לבני, את המחנה הציוני, שהשיגה 24 מושבים בבחירות לכנסת העשרים ובכך הייתה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת. הרצוג הוא עורך דין בהכשרתו.
ביוגרפיה
הרצוג נולד בתל אביב, בנם השלישי של חיים הרצוג, אז ראש אגף המודיעין בצה"ל ולימים נשיא מדינת ישראל, ואורה הרצוג לבית אמב"ש, מייסדת המועצה לישראל יפה וגיסתו של השר אבא אבן. הוא נקרא על שם סבו, הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג (שנפטר כשנה טרם לידתו), ובילדותו דבק בו הכינוי שהוענק לו על ידי אימו, "בוז'י"[1].
הרצוג גדל בשכונת צהלה, ולמד בבית הספר היסודי הממלכתי בצהלה (בין היתר אצל המחנכת גאולה בן אליעזר, בתו של דוד בן-גוריון), ובחטיבת הביניים בבית הספר הממלכתי-דתי צייטלין. מגיל 15 המשיך ללמוד כשלוש שנים בבית הספר התיכון היהודי ישיבת רמז שבמנהטן, ניו יורק, כשאביו היה שגריר ישראל באומות המאוחדות.
שירת כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין[2]. בשירותו הסדיר שירת בסיני[3]. במילואים הגיע לדרגת רב-סרן.
הוא בעל תואר ראשון במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב עם לימודים אקדמיים נוספים באוניברסיטת קורנל ובאוניברסיטת ניו יורק[4]. במקצועו הוא עורך דין, והיה שותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות', שאביו נמנה עם מייסדיו. מחלקת הטלקומוניקציה והתקשורת אותה ייסד ובראשה עמד הייתה המובילה בישראל[5], וייצגה חברות תקשורת והיי-טק בינלאומיות, דוגמת AT&T, נורטל, כייבל אנד ויירלס ודויטשה טלקום[6]. פרש מהמשרד בשנת 2003, עם בחירתו לכנסת ה-16.
בשנים 1988–1990 היה מזכיר "המועצה הכלכלית החברתית"[7], שבה חברים נציגי הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים. בשנים 2000–2003 שימש יושב ראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים ופעל נגד יוזמות ללגליזציה של סמים קלים[8].
קריירה פוליטית
הרצוג היה פעיל במפלגת העבודה. החל את הקריירה הפוליטית שלו כיועצם של ראשי המפלגה יצחק רבין ושמעון פרס ונמנה עם יוזמי הפריימריז במפלגת העבודה עם ח"כ אפרים סנה ויו"ר ועדת הבחירות שלה[9]. בשנת 1991 שקל להתמודד על מקום ברשימת מפלגת העבודה לכנסת השלוש עשרה, אך מאחר שאביו עדיין כיהן כנשיא המדינה, החליט לא להתמודד כדי למנוע מצבים של ניגוד עניינים[10].
ב-1999, עם כינון הממשלה ה-28 בראשות אהוד ברק, מונה למזכיר הממשלה, וכיהן בתפקיד עד 2001[11][12]. היה חבר בוועדת טל[13].
בעקבות הבחירות לכנסת ה-15 בשנת 1999 נחקר בחשד למעורבות בפרשת עמותות ברק, שעניינה עבירות על חוק מימון מפלגות ורישום כוזב במסמכי תאגיד. בדו"ח מבקר המדינה, שהביא לפתיחת חקירת משטרה, נכתב כי הרצוג ניתב חלק מכספי קרן פילנתרופית, שהקים אוקטב בוטנר לזכר בתו, אל עמותות התומכות בברק[14]. בחקירה השתמש הרצוג בזכות השתיקה, וב-2003 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק נגדו מחוסר ראיות[15]. בינואר 2015, לאחר שגינה את החלטת חברת הכנסת פאינה קירשנבאום לשתוק בחקירתה, הגיב הרצוג על שתיקתו בחקירה: "היום הייתי נוהג אחרת"[16].
בבחירות לכנסת ה-16 שנת 2003, נבחר למקום ה-11 ברשימת מפלגת העבודה ונכנס מטעמה לכנסת ה-16. בכהונה זו ריכז את עבודת האופוזיציה בוועדת הכספים של הכנסת.
כחבר הכנסת יזם בין היתר את חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם[17][18] ואת תיקון חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים, האוסר על העסקתם של עברייני מין במוסדות המכוונים למתן שירות לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, בעלי לקויות קוגניטיביות-נוירופסיכולוגיות ובעלי הפרעה נוירו-התפתחותית[19]. בנוסף היה חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, חבר בוועדת העלייה והקליטה ושימש יו"ר האגודה הפרלמנטרית ישראל-אוסטרליה.
בשנת 2005 זכה במקום השני בהצבעה שנערכה במרכז מפלגת העבודה לקביעת שרי המפלגה שיכהנו בקואליציה עם הליכוד, והתמנה לפי בקשתו לשר הבינוי והשיכון[20].
כהונתו כשר השיכון
הרצוג החל את תפקידו כשר השיכון והבינוי ב־10 בינואר 2005[21]. כשר השיכון פעל הרצוג בתחומי שיקום שכונות, סיוע למגזר הערבי והרחבת דירות לנזקקים[22]. הביא לסיום משבר מחוסרי הדיור בנגב[23]. הוא הוציא לדרך תוכנית שנועדה לעודד את דיירי הדיור הציבורי באזורי עדיפות לאומית לרכוש את דירותיהם[24].
הרצוג פעל להרחבת הסיוע לאנשי צד"ל, שמימשו את זכאותם לקבלת תעודת זהות ישראלית, לקבלת מלוא הזכויות והסיוע בתחום הדיור[25]. הקים ועדה ציבורית בראשות האלוף (מיל') אורי אור, שתבחן את מימון פעילות השמירה והאבטחה על בתים יהודים במתחמים במזרח ירושלים[26].
ב-23 בנובמבר 2005, עשרה חודשים לאחר שנכנס לתפקיד, פרש מתפקידו עם שאר חברי סיעתו[27].
לקראת הבחירות לכנסת ה-17 נבחר במקום הראשון בפריימריז לרשימת המפלגה והוצב במקום השני ברשימתה לכנסת. עם הקמת הממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט, ב-4 במאי 2006, מונה לשר התיירות.
כהונתו כשר התיירות
כשר התיירות רתם את חואן לאפורטה, נשיא קבוצת הכדורגל ברצלונה, לקידום התיירות הספרדית לישראל[28] וגייס את הדוגמנית בר רפאלי לייצג בהתנדבות את המדינה בירידי תיירות בין לאומיים[29].
לאחר מלחמת לבנון השנייה פעל לשיקום ענף התיירות בצפון ישראל ולהבטחת התאוששות הענף שספג נזקים כבדים[30].
לאחר עשרה חודשים, עם כניסת ישראל ביתנו לממשלה וההחלטה על העברת משרד התיירות אליה, סיים את תפקידו.
כהונתו כשר הרווחה והשירותים החברתיים
ב־21 במרץ 2007 החל הרצוג לשמש כשר הרווחה והשירותים החברתיים, וכן כשר לענייני תפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות. ב-4 ביולי 2007 מונה גם לשר הממונה על רשות השידור.
בתפקידו כשר הרווחה הוציא לדרך את התכנית הלאומית לילדים בסיכון ופעל לטיפול בתופעות של אלימות במשפחה[31]. יזם תוכנית להגנה על עובדים סוציאליים שהותקפו באלימות במהלך ביצוע תפקידם[32]. גיבש תוכנית "חיסכון לכל ילד", שדומה לה יושמה בשנת 2017[33][34] והביא להגדלת הסיוע שניתן לניצולי השואה, הנחה בתרופות ושדרוג מערך הסיעוד לכלל הקשישים בישראל[35][36]. יזם חקיקה שאפשרה לאנשים עם מוגבלות לצאת לעבודה מבלי שתישלל קצבת הנכות שלהם[37], והגדיל את הסיוע התקציבי הממשלתי לארגונים החברתיים[38].
הרצוג כיהן גם כחבר הקבינט המדיני-ביטחוני. בעת מבצע עופרת יצוקה מונה לאחראי התיאום הממשלתי לסיוע ההומניטרי לתושבי רצועת עזה[39].
בפריימריז של מפלגת העבודה בדצמבר 2008 הגיע הרצוג למקום הראשון ומוקם שני ברשימת המפלגה לבחירות לכנסת ה-18, לאחר היושב ראש, אהוד ברק[40]. ב"ממשלת נתניהו השנייה", שהוקמה ב-31 במרץ 2009, בעקבות הבחירות בפברואר אותה השנה, המשיך הרצוג לכהן כשר הרווחה.
בשלהי 2010 הכריז על כוונתו להתמודד על ראשות מפלגת העבודה[41]. ב-17 בינואר 2011, מיד לאחר ההודעה של אהוד ברק בדבר פילוגה של המפלגה והקמת מפלגת העצמאות, הודיע הרצוג על התפטרותו מהממשלה[42]. עד לסיום כהונתה של הכנסת ה-18 שימש כיו"ר סיעת העבודה, כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט והקים בכנסת את השדולה לקידום החינוך הטכנולוגי ולימודי ההנדסה היישומית. בהתמודדות על ראשות מפלגת העבודה בבחירות המקדימות שנערכו בספטמבר 2011, סיים הרצוג במקום השלישי עם כ-25 אחוזים מקולות הבוחרים, ולא עלה לסיבוב השני[43][44].
ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב הרצוג במקום השני אחרי שלי יחימוביץ', לאחר שסיים שוב במקום הראשון בפריימריז. ביוני 2013 הקים, עם חבר הכנסת אלעזר שטרן, שדולה בשם "עם, דת ומדינה", ששמה לה למטרה ליישם את אמנת גביזון מדן[45]. בכנסת ה-19 נבחר לכהן כנציג הכנסת בוועדה לבחירת שופטים, כחבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט, כחבר בוועדת הכנסת ובוועדה לפניות הציבור. כן שימש יו"ר השדולה למען השידור הציבורי, ויו"ר השדולה להתחדשות יהודית.
ראש האופוזיציה
בבחירות לראשות מפלגת העבודה שנערכו ב-21 בנובמבר 2013 התמודד מול שלי יחימוביץ' על ראשות מפלגת העבודה, וגבר עליה[46][47]. בעקבות כך החליף את יחימוביץ' גם בתפקיד ראש האופוזיציה.
לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הכריז הרצוג על כוונתו להתמודד על ראשות הממשלה[48]. בדצמבר 2014 הודיע עם יו"ר "התנועה" ציפי לבני על ריצה משותפת של מפלגותיהם, ברשימה בשם "המחנה הציוני"[49], כך שלבני תשוריין במקום השני אחרי הרצוג, ושני מועמדים נוספים מטעמה ישוריינו עד המקום ה-12[50]. רשימת "המחנה הציוני" זכתה ל-24 מנדטים[51], הישג שאליו לא הגיעה מפלגת העבודה מאז כהונתו של אהוד ברק.
בכנסת ה-20 המשיך הרצוג בתפקידו כראש האופוזיציה[52][53].
ב-22 בינואר 2016 נפגש הרצוג בצרפת עם נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, ובמהלך פגישתו אמר כי: "חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו", אמירה זו הסעירה את השמאל. ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה בתגובה כי בדבריו של הרצוג יש "פזילה לימין"[54][55].
המגעים להנעת יוזמה מדינית הובילו למגעים חשאיים ממושכים של הרצוג עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין צירוף המחנה הציוני לקואליציה והקמת ממשלת אחדות[56]. המגעים נחשפו בראשית 2016 וגרמו לחילוקי דעות קשים במחנה הציוני. עם כישלון המגעים במאי 2016 אמר הרצוג שנתניהו סירב לחתום על הסכם שהיה ביניהם בנוגע לפתרון "שתי מדינות לשני עמים"[57]. לוּ הייתה מוקמת מממשלת אחדות, הייתה אמורה להיות פסגה אזורית בה היו משתתפות ישראל, ירדן, מצרים, איחוד האמירויות הערביות וערב הסעודית. הרצוג אף פנה ליועצת לביטחון לאומי, סוזן רייס ולמזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ון קרי כדי לבדוק האם הצעתו של נתניהו אכן ריאלית וקיבל מהם תשובה חיובית, שנבעה מפגישה סודית בין נתניהו ושר הביטחון, משה יעלון לבין ג'ון קרי ונשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי[58][59].
באפריל 2016 נחקר הרצוג תחת אזהרה, בחשד כי עבר על חוק מימון מפלגות כאשר התמודד ב-2013 בפריימריז על ראשות מפלגת העבודה מול שלי יחימוביץ', בכך שמטהו קיבל שלא כחוק 40 אלף ש"ח[60]. בינואר 2017 החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לסגור את התיק נגדו בשל "היעדר ראיות מספיקות", בצירוף ביקורת על כך שגרסתו של הרצוג אינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות[61]. בפברואר 2018 הורשע שמעון בטאט, שהיה ראש מטה הבחירות של הרצוג בפריימריז אלה, בעבירה על חוק המפלגות[62]. בהמשך בוטלה ההרשעה, אך נגזר על בטאט עונש של 180 שעות שירות לתועלת הציבור[63]. במאי 2019 זוכה גלעד רמות, שהואשם בפרשה[64].
לאחר שהצליח להבריא את מפלגת העבודה מגרעונות תקציביים[65], התמודד שוב בבחירות לראשות מפלגת העבודה[66], שנערכו ב-4 ביולי 2017, והגיע למקום השלישי, עם 16.8% מהקולות, ולא העפיל לסיבוב השני[67], שבו נבחר אבי גבאי, הרצוג נשאר בתפקיד ראש האופוזיציה לאחר שגבאי ביקש ממנו להישאר בתפקיד עד שהוא ייכנס לכנסת. בעקבות התפטרותו של ח"כ מנואל טרכטנברג מהכנסת, החל מאוקטובר 2017 הרצוג היה חבר ועדת הכספים.
.jpg)
ביוני 2018 נבחר ליו"ר הסוכנות היהודית[68] והתפטר מהכנסת לשם מינויו לתפקיד זה[69]. בנאום הפרידה שלו ממליאת הכנסת הסביר הרצוג כי הוא רואה חשיבות אדירה בהתייצבות מול סכנת אובדן הזהות וההמשכיות היהודית וסכנת הפילוג המאיימת על העם[70].
יו"ר הסוכנות היהודית
ביוני 2018 נבחר הרצוג פה אחד על ידי חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית ליושב ראש הסוכנות היהודית[71] ונכנס לתפקיד ב-1 באוגוסט 2018[72].
בנאום שנשא הרצוג עם בחירתו לתפקיד ביוני 2018[73] אמר הרצוג כי האתגר הגדול ביותר שעומד בפני העם היהודי הוא למנוע את הקרע בין יהדות התפוצות לבין מדינת ישראל.
באוקטובר 2018 הוביל החלטה המאשררת את המחויבות לעקרונות היסוד של הכרזת מגילת העצמאות, במעמד ראש העדה הדרוזית, השייח' מוואפק טריף, כהבעת תמיכה של העם היהודי בעדה הדרוזית בישראל[74].
בינואר 2019 הופיע בפני פרלמנט האיחוד האירופי לכבוד יום השואה הבינלאומי והתריע בו כי "זו אחת התקופות האפלות בהיסטוריה של יהודי אירופה"[75].
במרץ 2019 הוביל הרצוג החלטה על מתן הלוואה לכל עובד או עובדת שיבקשו להביא ילד באמצעות הליך פונדקאות מחוץ לישראל, כולל זוגות חד-מיניים והורים יחידניים[76].
באוקטובר 2019 אישר חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית בהובלת הרצוג "תוכנית אסטרטגית לעשור הקרוב לעם היהודי". על פי התכנית הסוכנות תפעל לאיחוי השסעים בעם היהודי, להבטחת ביטחונן של הקהילות היהודיות בעולם, תיאבק בגילויי האנטישמיות ובאנטי-ציונות ובנוסף תעודד עלייה[77].
בנובמבר 2019, במלאת 81 שנים לליל הבדולח וכחודש לאחר פיגוע הירי בבית הכנסת בהאלה, הגיע הרצוג עם מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו ושר החוץ הגרמני, הייקו מאס, לביקור בבית הכנסת בהאלה[78].
נשיא המדינה
.jpg)
.jpg)
ב-19 במאי 2021 הציג את מועמדותו לתפקיד נשיא מדינת ישראל ה-11[79], ויצא לחופשה ללא תשלום מתפקידו כיו"ר הסוכנות היהודית, עד לאחר הבחירות לנשיאות[80]. בבחירות שהתקיימו ב-2 ביוני 2021 זכה לתמיכת 87 מחברי הכנסת, ובכך ניצח את מרים פרץ שקיבלה 26 קולות[81][82]. בניצחונו זכה הרצוג לתמיכה הגדולה ביותר אי פעם לנשיא והוא הצהיר אמונים ונכנס לתפקידו ב-7 ביולי[83], שלושה ימים לפני המועד הרשמי.
בנאום השבעתו לתפקיד נשיא המדינה, ב-7 ביולי 2021, קרא הרצוג לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית וליצירת גשרים בתוך החברה ולמול יהדות התפוצות. הוא הדגיש את חשיבות העיסוק בסוגיית משבר האקלים והשלכותיו[84].
בכהונתו כנשיא קיים מספר ביקורים ממלכתיים משמעותיים. ב-30 בינואר 2022 קיים ביקור ממלכתי באיחוד האמירויות[85]. במרץ 2022 יצא למסע בקרב שכנותיה של ישראל לחופי הים התיכון, שכלל, לאחר ביקורים ביוון[86] ובקפריסין[87], גם ביקור ממלכתי בטורקיה, כאורח של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן[88]. מפגש הפסגה בין הנשיאים, שהיווה המשך לשיחות ביניהם מיום שנבחר הרצוג לתפקיד, וסימן שאיפה של שתי המדינות לסיים את תקופת המתיחות ביניהן, נערך בארמונו של ארדואן באנקרה[89]. בחלקו השני של הביקור בטורקיה, וכפי שהם נוהגים לעשות בביקוריהם בחו"ל כחלק מיעד הידוק הקשר עם יהדות התפוצות, נפגשו הנשיא הרצוג ורעייתו מיכל עם הקהילה היהודית המקומית בבית הכנסת "נווה שלום" שסבל מטרור לאורך השנים[90].
ב-29 במרץ 2022 ביקר הרצוג בעמאן שבירדן, נפגש עם עבדאללה השני, מלך ירדן ודן עמו בהידוק הקשרים בין המדינות, בשמירה על היציבות באזור ובחיזוק השלום והנורמליזציה[91].
בהמשך לכוונתו המוצהרת לערוך מסע לתוככי החברה הישראלית ובמסגרת פעילותו בחברה הישראלית וביקוריו במגזריה השונים, השתתף הרצוג ב-29 באוקטובר 2021 בטקס האזכרה לנרצחים בטבח כפר קאסם והתנצל בשם מדינת ישראל. בכך הפך לגורם הרשמי הישראלי הראשון שמבקש סליחה בטקס האזכרה הרשמי שנערך בכפר קאסם[92].
באוקטובר 2021 הודיע הרצוג על הקמת "פורום האקלים הישראלי" שיפעל תחת בית הנשיא, ומינה ליו"ר הפורום את חבר הכנסת לשעבר ד"ר דב חנין. הפורום פועל באמצעות אשכולות בנושאים שונים ומתכלל גורמים מוסדיים, פרטיים ואזרחיים שפועלים יחד כחלק מהמאבק במשבר האקלים[93]. ב"נאום המזרח התיכון המתחדש", שאותו נשא הרצוג בכנס האקלים של "הארץ", הוא התייחס לעמדתו לפיה משבר האקלים טומן בחובו גם הזדמנות לשיתוף פעולה אזורי ייחודי[94].
ב-28 בנובמבר הדליק הרצוג נר ראשון של חנוכה במערת המכפלה בחברון, כאשר ברקע נשמעה ביקורת מצד גורמי שמאל על ביקורו בחברון. בביקורו הצהיר הרצוג כי "הכרה בזיקה שלנו לחברון צריכה להיות מעל כל מחלוקת"[95].
בדצמבר 2021 השיק הרצוג את הקמפיין שיזם "תחשבו טוב" שמטרתו שינוי השיח הבריוני ברשת. הקמפיין, שנערך בשיתוף פייסבוק, נועד לקדם שיח מקרב ומכיל ברשתות החברתיות[96].
ב-12 בפברואר 2023, בעיצומו של הדיון הציבורי ברפורמה המשפטית, נשא הרצוג נאום לאומה בו ביקש להגיע לפשרה. הוא ביקש מראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן לעצור את החקיקה, ולא להעלות את הצעת החוק לקריאה ראשונה בכנסת[97]. עם התקדמות החקיקה והמחאות נגדה, ב-9 במרץ נשא הנשיא הרצוג נאום לאומה, שבו קרא לעצור את החקיקה ולהחליפה במתווה אחר, וקבע: "מכלול החקיקה שנידון כעת בוועדה צריך לעבור מהעולם ומהר. הוא שגוי, דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים."[98] ב-15 במרץ הציג הרצוג את 'מתווה העם' לפשרה[99]. ב-12 ביוני הוא קרא להשאיר את הצבא מחוץ לוויכוחים: "כאזרחים, למילואימניקים זכות מלאה לכל דעה ומחאה ככל האזרחים בדמוקרטיה בריאה. כחיילים במילואים, לובשי מדים, סרבנות היא מחוץ לתחום. אסור לסכן את ביטחון ישראל כי בנפשנו הדבר"[100].
ב-18 ביולי 2023 הגיע לארצות הברית ונפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן[101]. יום למחרת נאם בפני הקונגרס של ארצות הברית, לציון 75 שנה להקמת מדינת ישראל. בנאום דיבר, בין היתר, על היחסים בין שתי המדינות וחשיבותם, תוכנית הגרעין האיראנית, הסכמי אברהם, הישראלים הנעדרים שנכנסו לרצועת עזה ועוד[102].
ב-28 בינואר 2024 תקף בחריפות את בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג וטען שבתלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם הם עיוותו את דבריו אחרי טבח 7 באוקטובר כדי להצדיק עלילת דם מופרכת נגד מדינת ישראל:
עצם הדיון בבית הדין בהאג, בערב יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, על האם מדינת ישראל, הדמוקרטית, המוסרית, האחראית, שקמה מאפר השואה מבצעת רצח עם - הוא בגדר עלילת דם שמהווה חתירה תחת הערכים אשר על בסיסם בדיוק הוקם בית הדין בהאג. [...] יש משהו מטלטל בלראות איך תופעת ה'פוסט-אמת' חלחלה למוסדות החשובים ביותר. אפילו ברמה האישית, האופן שבו עיוותו את דבריי, תוך שימוש בחלקים מאוד מאוד חלקיים ומקוטעים בהם. שימוש שנועד כדי לתמוך קונסטרוקציה משפטית מופרכת - עורר בי שאט נפש.
חיים אישיים
הרצוג נשוי למיכל, עורכת דין, בתו של שאול אפק, אלוף-משנה ונציג הטכניון בקנדה לשעבר. לזוג שלושה בנים. המשפחה מתגוררת בשכונת צהלה בתל אביב.
אילן יוחסין משפחת הרצוג
| ליבה-מרים לבית סירוביץ | יואל לייב הלוי הרצוג | שמואל יצחק הילמן | חיה-שיינה לבית פוקמפנר | יחיאל מיכל שטיינברג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק אייזיק הלוי הרצוג | שרה הרצוג | שמחה אמב"ש | לאה אמב"ש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פנינה הרצוג | יעקב הרצוג | חיים הרצוג | אורה הרצוג | סוזי אבן | אבא אבן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צביה ברין | שאול אפק | אורי אפק | עלי אבן | נסים גאון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מיכל הרצוג | יצחק הרצוג | מיכאל הרצוג | רונית הרצוג | יואל הרצוג | מרגרט הרצוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עמדותיו
מדיני
הרצוג נמנה עם תומכי פתרון שתי המדינות, וזאת על מנת לשמור על הרוב היהודי במדינת ישראל. בסיום שנת 2015 הודיע כי לדעתו אין היתכנות לביצוע פתרון שתי המדינות, עד אשר יתרחשו שינויים מדיניים הכרחיים במזרח התיכון. את השינויים והצעדים אשר צריכים להתקיים הציג הרצוג בראשית 2016 בתוכניתו המדינית, "תוכנית ההפרדה", אותה קיבלה ועידת מפלגת העבודה ברוב גדול[103][104]. במרכז תוכניתו של הרצוג[56], יוזמה אזורית אשר תשמש כבסיס להתקדמות מדינית אל עבר פתרון הקבע אשר יכלול ריבונות ישראלית בגושי ההתיישבות הגדולים ביהודה ושומרון. כמו כן, הסמכות הביטחונית העיקרית ביהודה ושומרון, בבקעה ועד גבול הירדן תוענק לצה"ל.
ביוני 2016 פורסם כי במהלך תקופת הבחירות, כשנה קודם לכן, ניהל הרצוג, באמצעות אפרים סנה, משא ומתן עם הרשות הפלסטינית. הרצוג הסכים להעברת 100% מהשטח שנכבש במלחמת ששת הימים לידי הרשות, מתוכם 4% בחילופי שטחים. במסגרת ההסדר המדיני המוצע, הרצוג הסכים להעביר לידי הרשות גם את מזרח ירושלים, שתהיה בירת המדינה הפלסטינית. עוד הוסכם על ריבונות ישראלית בכותל המערבי וכוח רב-לאומי בהר הבית, וכן על פיצוי כספי לרוב הפליטים הפלסטינים וחזרה סמלית שלהם, על בסיס החלטה משותפת. הצדדים הסכימו גם על נוכחות ישראלית סמלית בבקעת הירדן[105].
ביטחון
הרצוג היה חבר בקבינט המדיני ביטחוני בעת ההחלטה על תקיפת הכור הגרעיני בסוריה. לאורך השנים תמך באופן עקבי במאבק בתוכנית הגרעין של איראן, הן בפעולות ישראליות עצמאיות והן בדיאלוג בינלאומי עם מדינות ה-P5+1. הרצוג פעל גם בנושא הידוק הקשר בין מדינות ערב המתונות לבין ישראל אל מול הציר הפרו-איראני, ובעת כהונתו כראש האופוזיציה נפגש בחשאי עם מנהיגים בולטים של מדינות אלו[106].
כלכלה וחברה
את תוכניתו הכלכלית הציג הרצוג בספרו "תוכנית עבודה – מתכון לרווחה כלכלית", אותו פרסם בעת כהונתו כשר הרווחה (2010). על פי תפיסתו, על המדינה לקחת אחריות כלפי אזרחיה בתחומים מוגדרים ובהם הבריאות, החינוך, הרווחה ועידוד התעסוקה[107]. הרצוג מאמין בפיתוח וחיזוק שירותי הרווחה בישראל, בהם המוסד לביטוח לאומי[108], כך שיעניקו לאזרחים, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות, רשת ביטחון סוציאלית[109]. כשר הרווחה יזם הרצוג תוכניות המעודדות תפיסה זו, בהן התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון[110][111] ואת תוכנית "חיסכון לכל ילד"[112]. אשר תוכנית המבוססת עליה אושרה בחקיקה בשנת 2017 (בעקבות משא ומתן בין סיעת "יהדות התורה" למשרד האוצר). בכהונתו במשרד תמך הרצוג בביטוח הלאומי והוביל את התאמתו לעידן המודרני[113].
בנוסף הרצוג מאמין במאבק בעוני ובאבטלה בכלים שונים לרבות הגברת העסקתם ושילובם של בעלי מוגבלויות. בין היתר הוביל את חקיקתו של "חוק לרון" המונע שלילת קצבת נכות של בעלי מוגבלויות הנכנסים למעגל העבודה[37]. כשר הרווחה[114] היה הרצוג לגורם המרכזי בהבאת המדינה להכיר בנושא הביטחון התזונתי כמרכזי לרווחת האזרח. בתקופת כהונתו הביא הרצוג להקמתה של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי[115][116].
הרצוג תומך בחיוב המדינה להקצבת כספים לשילוב ילדים חריגים במסגרת החינוך הכללי. בשנת 2003 היה שותף להגשת עתירה לבג"ץ, שהביאה לחיוב המדינה להקציב 120 מיליון שקל למטרה זו[117].
פרסומיו
- אבישי ברוורמן, יורם גבאי, יצחק הרצוג ואחרים, איך יוצאים מזה? – פתרונות כלכליים וחברתיים למשק במשבר, תל אביב: המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי וטפר-הוצאה לאור, דצמבר 2003[118]
- תוכנית עבודה - מתכון לרווחה כלכלית, הוצאת טפר, 2010
קישורים חיצוניים
יצחק הרצוג, באתר הכנסת
יצחק הרצוג, ברשת החברתית פייסבוק
יצחק הרצוג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
יצחק הרצוג, ביישום טלגרם
יצחק הרצוג, ברשת החברתית אינסטגרם- יצחק הרצוג, באתר כנסת פתוחה
כרטיס ביקור – יצחק הרצוג, בערוץ כנסת באתר יוטיוב
יצחק הרצוג (1960-), דף שער בספרייה הלאומית
- בתקשורת:
דוד בן בסט מראיין את יצחק הרצוג וזאב אלקין, "הנבחרים", באתר YouTube, 14 בדצמבר 2012- יורם יובל, שיחת נפש עם בוז'י הרצוג, הטלוויזיה החינוכית, 10 באוקטובר 2012
- דרור פויר, "20% מהישראלים חיים על פחות מ-2,300 שקל לחודש", באתר גלובס, 10 בינואר 2013
גיא רולניק, בוז'י הרצוג: "לוועדים הגדולים אין נוכחות במפלגת העבודה", באתר TheMarker, 17 בינואר 2013- רונית ורדי, המנוע השקט של בוז'י הרצוג, באתר ליברל, 14 ביוני 2014
- גידי וייץ, בחברות בין גידי סולימני לבוז'י הרצוג כל אחד נותן את חלקו. תחקיר, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2014
- עמרי נחמיאס, "הציבור מאמין לי, אבל לא מאמין בי", באתר וואלה, 27 בנובמבר 2014
- עוזי ברוך, "הרצוג - מותק של בן אדם", באתר ערוץ 7, 2 במרץ 2015
- ארי שביט, יצחק הרצוג מתכנן להפוך את המדינה תוך שנה. עכשיו הוא רק צריך להיבחר, באתר הארץ, 5 במרץ 2015
- מירב ארלוזורוב, איתן אבריאל, ראיון | "הרשימה המשותפת מסרבת לקואליציה, אבל אשמח למנות שר ערבי", באתר TheMarker, 15 במרץ 2015
- דב גיל-הר ועמרי נחמיאס, הרצוג לוואלה: הליכוד יוכל לשבת בממשלתי, הרשימה המשותפת לא, באתר וואלה, 15 במרץ 2015
- ירון דרוקמן, הסב הרב, האבא הנשיא. מי אתה יצחק הרצוג, באתר ynet, 16 במרץ 2015
- דנה ויס, כך נראה היום המכריע של יצחק הרצוג, באתר מאקו, 17 במרץ 2015
- דנה ויס, הרצוג: "להפסיק לדבר שטויות ולהתנשא", באתר מאקו, 21 במרץ 2015
- ענת גורן, המקור, "אחרי הנאום של גרבוז, אני מצטער שלא העליתי סטטוס 'גם אני מנשק מזוזות'", באתר nana10, 19 במאי 2015
- ענת גורן, המקור, הרצוג: "ביום הבחירות, לא היה אחד כאן שהבין מה קורה, את גודל הסיטואציה", באתר nana10, 26 במאי 2015(הקישור אינו פעיל, 8.3.2021)
- ניר גונטז', "לא אמרתי שאני איש שמאל. אני מנהיג שבא מן המרכז", באתר הארץ, 11 ביוני 2015
- רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם יצחק הרצוג, באתר nana10, 15 בספטמבר 2016
- יעקב אילון, הרצוג: "נתניהו הכניס במערכת הפוליטית וירוס לא רציונאלי שגובל בטירוף", באתר וואלה, 30 במרץ 2017
- אמירה לם, "ניסיתי לשבור את המעגל המכושף הזה של עריפת הראשים במפלגת העבודה. לא הצלחתי. אבל את כוס התרעלה הזו שתו כל קודמיי: מצנע, פואד, פרס ורבים וטובים אחרים. זה דנ"א שקיים במפלגה, ואני, ככה ביני לביני, מתאר את קהל הבוחרים והחברים של המפלגה 'עדר זועם': העדר הזועם שואג, בועט, קופץ ומעיף את הרוכב", באתר "ידיעות אחרונות", 26 ביולי 2017
- צביקה קליין, "יש לנו עם אחד וצריך לשמור אותו", בעיתון מקור ראשון, 29 ביוני 2018
- נחמה דואק, יצחק (בוז'י) הרצוג עוזב את הכנסת לטובת הסוכנות היהודית. ריאיון, באתר ליברל, 11 ביולי 2018
- יובל קרני, לגבאי יש סיכוי מול נתניהו? "אני לא יודע". גנץ? "הוא יכול לנצח", באתר "ידיעות אחרונות", 18 באוקטובר 2018
- צביקה קליין, "העם היהודי נקרע לגזרים, הפער הולך וגדל", בעיתון מקור ראשון, 13 בינואר 2019
- גיל פלוטקין ודוד טברסקי, ״ישראל חייבת להיות אבן שואבת לצדק חברתי", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 באפריל 2020
- דן לביא, יו"ר הסוכנות: "העלייה יכולה לסייע למדינה לצאת מהמשבר", באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2020
- כנשיא מדינת ישראל:
- עופר אדרת, הכינוי "בוז'י" רדף אותו, אך הוא העפיל לתפקיד הרם ביותר. זהו הנשיא ה-11, באתר הארץ, 2 ביוני 2021
- הרצוג בריאיון: מאמין לנתניהו שהוא רוצה פשרה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 14:48), 23 באפריל 2023
- ריאיון מיוחד עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, סרטון בערוץ "ערוץ 7", באתר יוטיוב (אורך: 12:47), 24 באפריל 2023
- הנשיא הרצוג: "הצפירה היא קריאת השכמה, מחיר המחלוקת כבד מאוד", סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 14:29), יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, 2023
- נאום נשיא המדינה יצחק הרצוג בקונגרס האמריקאי לציון 75 שנות עצמאותה של ישראל, סרטון בערוץ "יצחק הרצוג - נשיא מדינת ישראל ה-11", באתר יוטיוב (אורך: 52:30)
- "Decades Of Brainwashing" - Israeli President Herzog SLAMS Left-Wing Academics Over Antisemitism, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 18:27), 8 בדצמבר 2023 (דאגלס מארי מראיין את הנשיא יצחק הרצוג)
- מכתביו:
- אני עובד סוציאלי גאה, באתר ynet, 3 במרץ 2011
- כך נראה כרסום בחוסן הלאומי, באתר ynet, 10 בינואר 2021
- Only Separation Can Lead to a Two-State Solution, The New York Times, Feb. 28, 2016
- Isaac Herzog and Michael Herzog, The Israel-UAE deal proves the one-state solution is delusion, Forward, August 20, 2020
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
