Loading AI tools
ממשלת נתניהו השלישית (2013–2015) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממשלת ישראל השלושים ושלוש, המכונה גם "ממשלת נתניהו השלישית", הייתה ממשלת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-19 והושבעה ב-18 במרץ 2013.
ממשלת ישראל ה-33 בראשות בנימין נתניהו בבית נשיא המדינה שמעון פרס. יושבים מימין לשמאל: שמעון פרס ובנימין נתניהו. עומדים בשורה הראשונה, מימין לשמאל: מזכיר הממשלה צבי האוזר, אורי אריאל, גדעון סער, משה יעלון, אורי אורבך, עמיר פרץ ועוזי לנדאו. עומדים בשורה השנייה, מימין לשמאל: שי פירון, יעקב פרי, ציפי לבני, מאיר כהן, יובל שטייניץ, ישראל כ"ץ, יאיר לפיד, יצחק אהרונוביץ', יאיר שמיר, נפתלי בנט, סילבן שלום, גלעד ארדן, סופה לנדבר, לימור לבנת ויעל גרמן. | |
מידע כללי | |
---|---|
18 במרץ 2013 – 14 במאי 2015 (שנתיים) | |
תחום שיפוט | ישראל |
ראש ממשלה | בנימין נתניהו |
מפלגה שולטת |
הליכוד - ישראל ביתנו (עד-2014) |
סיעות הקבינט |
הליכוד יש עתיד (2013–2014) ישראל ביתנו (2013–2015) הבית היהודי התנועה (2013–2014) |
מספר שרים | 23 |
הקבינט הקודם | ממשלת ישראל השלושים ושתיים |
הקבינט הבא | ממשלת ישראל השלושים וארבע |
אתר רשמי |
הקואליציה הורכבה על ידי הליכוד - ישראל ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי והתנועה. לראשונה מאז ממשלת ישראל העשרים ושש אף לא אחת מסיעות החרדים (ש"ס או יהדות התורה) לא הייתה חברה בקואליציה וכן לא מונו סגנים לראש הממשלה. לראשונה מאז ממשלת ישראל הראשונה (שכיהנה בשנים 1949–1950), כל שרי הממשלה היו גם חברי הכנסת (עד פתיחת הכנסת העשרים).
הממשלה הוחלפה בממשלה הבאה ב-14 במאי 2015.
מנדטים | מספר קולות | רשימה | סימן | מושב | יו"ר הרשימה | השוואה לכנסת היוצאת | אחוז מכלל הקולות |
---|---|---|---|---|---|---|---|
31 | 885,163 | הליכוד - ישראל ביתנו | מחל | קואליציה (ישראל ביתנו פרשה לאופוזיציה עם פתיחת הכנסת העשרים) | בנימין נתניהו | -11[hebrew 1] | 23.34 |
19 | 543,458 | יש עתיד | פה | קואליציה (עד להקדמת הבחירות) | יאיר לפיד | +19[hebrew 2] | 14.33 |
15 | 432,118 | העבודה | אמת | אופוזיציה | שלי יחימוביץ' | +7[hebrew 3] | 11.39 |
12 | 345,985 | הבית היהודי | טב | קואליציה | נפתלי בנט | +7[hebrew 4] | 9.12 |
11 | 331,868 | ש"ס | שס | אופוזיציה | אלי ישי | +1[hebrew 5] | 8.75 |
7 | 195,892 | יהדות התורה | ג | אופוזיציה | יעקב ליצמן | +2 | 5.16 |
6 | 189,167 | התנועה | צפ | קואליציה (עד להקדמת הבחירות) | ציפי לבני | -1[hebrew 6] | 4.99 |
6 | 172,403 | מרצ | מרצ | אופוזיציה | זהבה גלאון | +3 | 4.55 |
4 | 138,450 | רע"מ-תע"ל-מד"ע | עם | אופוזיציה | אבראהים צרצור | 0 | 3.65 |
4 | 113,439 | חד"ש | ו | אופוזיציה | מוחמד ברכה | 0 | 2.99 |
3 | 97,030 | בל"ד | ד | אופוזיציה | ג'מאל זחאלקה | 0 | 2.56 |
2 | 78,974 | קדימה | כן | אופוזיציה | שאול מופז | -19[hebrew 7] | 2.08 |
ב-2 בפברואר 2013 הטיל נשיא המדינה שמעון פרס את הרכבת הממשלה על ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו, מנהיג סיעת הליכוד - ישראל ביתנו. נתניהו הודיע שהוא מעוניין בממשלה רחבה ככל הניתן[1].
ההסכם הקואליציוני הראשון נחתם בין סיעת "הליכוד - ישראל ביתנו" לבין התנועה בראשות ציפי לבני ב-19 בפברואר, בתיווכו של שמואל חייק.
יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, שלא זומן אל נתניהו עד ה-11 בפברואר, סיכם עם יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, על הקמת גוש חוסם במסגרתו ייכנסו שתי המפלגות רק ביחד לממשלה או שישבו שתיהן באופוזיציה. כך נרקמה "ברית בנט–לפיד". אחד מהתנאים שהציב לפיד עם תחילת המגעים הקואליציוניים היה ממשלה ללא המפלגות החרדיות (יהדות התורה וש"ס), חרף רצונו של נתניהו לצרף גם אותן. עקב סירובה של יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' להיכנס לממשלה, נותר נתניהו ללא ברירה – ללא הבית היהודי או יש עתיד לא התאפשר לו להקים ממשלה, ולכן נאלץ לקבל את דרישותיהן של מפלגות אלה ולהכניס לממשלתו את שתיהן יחדיו, ללא המפלגות החרדיות.
ההליכים לקראת הקמת הממשלה התנהלו בעצלתיים והתמקדו תחילה סביב דרישתו של לפיד לצמצם את מספר שרי הממשלה מ-28 ל-18 שרים, אולם לבסוף התפשר לפיד על ממשלה שתמנה 21 שרים. סוגיית מחלוקת מרכזית נוספת הייתה איזו מפלגה תקבל את משרד החינוך, שלפיד דרש לקבל אותו לידי מפלגתו. אף שהליכוד רצה בתחילה להותיר את המשרד באחריות המפלגה ובידי שר החינוך היוצא גדעון סער, הושגה לבסוף פשרה במסגרתה הועבר משרד החינוך לידי יש עתיד, בעוד שמשרדי הביטחון והפנים הוחזרו לידי הליכוד.
ב-15 במרץ נחתמו הסכמים קואליציוניים בין סיעת "הליכוד - ישראל ביתנו" לבין סיעות הבית היהודי ויש עתיד[2], ובכך הושלמה הרכבת הממשלה. שלי יחימוביץ' מונתה ליו"ר האופוזיציה, עד שהפסידה ליצחק הרצוג בבחירות הפנימיות.
הממשלה שהושבעה ב-18 במרץ 2013 כללה 21 שרים (לא כולל ראש הממשלה) ו-8 סגני שרים[3]. בין השאר, בוטל משרד ההסברה ואוחד עם מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, והמשרד לנושאים אסטרטגיים אוחד עם המשרד לענייני מודיעין ושמו של המשרד המאוחד שונה ל"משרד ליחסים בינלאומיים", כאשר לראשו מונה יובל שטייניץ. ארבע נשים כיהנו בתפקידי שרים בו זמנית, יותר מכל ממשלה קודמת[hebrew 8]: לימור לבנת, סופה לנדבר (הליכוד - ישראל ביתנו), ציפי לבני (התנועה) ויעל גרמן (יש עתיד).
בנובמבר 2013, לאחר שזוכה מהאשמה בפרשת "מינוי השגריר", מונה אביגדור ליברמן לשר החוץ, ובכך הורחבה הממשלה ל-22 שרים (לא כולל ראש הממשלה)[4].
ב-4 בנובמבר 2014 התפטר גדעון סער מתפקיד שר הפנים[5]. ב-11 בנובמבר 2014 התפטר עמיר פרץ מתפקיד השר להגנת הסביבה[6]. בדצמבר 2014 פיטר ראש הממשלה את השרים יאיר לפיד וציפי לבני, ובעקבות זאת התפטרו יתר שרי "יש עתיד": יעל גרמן, יעקב פרי, מאיר כהן ושי פירון. ב-2017 הסביר נתניהו שהפיל את הממשלה בגלל חוק ישראל היום[7].
ממשלת ישראל ה-33 התאפיינה במספר רב של ועדות, שהוקמו על ידי שרים שונים, על מנת לטפל בבעיות יסודיות בתחום משרדיהם:
פעילויותיה העיקריות של הממשלה:
סיעה | מושבים בכנסת | שרים בממשלה | משרדי השרים | משרדי סגני השרים | כניסה לממשלה | יציאה מן הממשלה | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
הליכוד[hebrew 9] | 18[hebrew 10] | 8 | משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד התחבורה, משרד הפנים, משרד התקשורת, משרד התרבות והספורט, משרד המודיעין ומשרד האנרגיה והמים | משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד ראש הממשלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל | 18 במרץ 2013 | 14 במאי 2015 | |
יש עתיד | 19 | 5 | משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל | משרד האוצר | 4 בדצמבר 2014 | ||
הבית היהודי | 12 | 3 | משרד הכלכלה, המשרד לירושלים והתפוצות, המשרד לשירותי דת, משרד הבינוי והמשרד לאזרחים ותיקים | משרד החינוך והמשרד לשירותי דת | 14 במאי 2015 | ||
ישראל ביתנו[hebrew 9] | 13[hebrew 11] | 5 | משרד החוץ, המשרד לביטחון הפנים, משרד החקלאות, משרד התיירות ומשרד העלייה והקליטה | משרד הפנים | 6 במאי 2015 | ||
התנועה | 6 | 2 | משרד המשפטים והמשרד להגנת הסביבה | — | 4 בדצמבר 2014 |
הממשלה מנתה עם כינונה 22 שרים והמספר עלה ל-23 עם הצטרפות אביגדור ליברמן, לאחר זיכויו.
בממשלה זו כיהנו לראשונה 9 שרים חדשים – יאיר שמיר, יאיר לפיד, אורי אורבך, יעקב פרי, נפתלי בנט, יעל גרמן, שי פירון, אורי אריאל ומאיר כהן.
14 שרים כיהנו בעבר בממשלה – בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן, משה יעלון, גדעון סער, ציפי לבני, גלעד ארדן, עוזי לנדאו, יצחק אהרונוביץ', סילבן שלום, סופה לנדבר, יובל שטייניץ, עמיר פרץ, לימור לבנת וישראל כ"ץ.
הליכוד - ישראל ביתנו/ הליכוד | יש עתיד | הבית היהודי | ישראל ביתנו | התנועה | |||||||||||||||
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה |
מסמכים רשמיים:
דיווח וניתוח:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.