Loading AI tools
עמותה ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורום קהלת למדיניות הוא עמותה ישראלית המגדירה את עצמה כ"מכון מחקר ומעשה בלתי-מפלגתי".[1] העמותה מזוהה עם הלאומיות היהודית ועקרונות השוק החופשי. מאז ייסודו בשנת 2012 פרסם הפורום כמאה חיבורים וניירות מדיניות בתחומי כלכלה, חינוך, משפט, מדיניות בתחומי בריאות, תרבות, תיירות, תחבורה, חברה, ההגבלות על ישראל באיחוד האירופי ובאו"ם ועוד. פרסומים אלו, כמו גם עמידתו של הפורום מאחורי קידומם של מהלכי חקיקה ומדיניות רבים הפכו אותו לאחד המכונים המשפיעים ביותר על מפלגות הימין בפוליטיקה הישראלית[2]. הפורום חדר לתודעת הציבור בישראל עקב תרומתו לקידום הרפורמה המשפטית.[3]
התאגדות | עמותה |
---|---|
תחום | ממשל ומשפט |
מדינה | ישראל |
מטה הארגון | ירושלים |
יושב ראש | פרופ' משה קופל |
מנכ"ל | עו"ד מאיר רובין (נריה) |
תקופת הפעילות | ה'תשע"ב, 2012 – הווה |
http://www.kohelet.org.il/ |
בין המהלכים שהוביל הפורום ניתן למנות את קידום חקיקת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי בשנת 2018, דחיפה להכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן בשנת 2019, וניסוח הצעות לרפורמות במערכת המשפט שהיוו תשתית לרפורמה המשפטית בשנת 2023[4].
המטרה המוצהרת של הפורום היא לפעול "להבטחת עתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית, הרחבת חירויות הפרט והעמקת עקרונות השוק החופשי".[5] לפורום תפיסת עולם ליברלית-קלאסית מבחינה כלכלית,[6] ימנית מבחינה מדינית-ביטחונית, ושמרנית מבחינה חברתית[7] תקציב העמותה מגיע רובו ככולו מתרומות מחו"ל[8].
הפורום הוקם על ידי פרופ' משה קופל, העומד בראשו, והוא מנוהל על ידי עו"ד מאיר רובין (נריה). חברים בו חוקרים מתחומים מגוונים, בהם פרופ' אברהם דיסקין, פרופ' אבי בל, פרופ' גידי ספיר, פרופ' יובל סיני, פרופ' יוג'ין קונטורוביץ' וד"ר אביעד בקשי[9].
חברי העמותה מקדמים את המלצותיהם על ידי עריכת כנסים, פרסום מאמרים, ראיונות לתקשורת וייעוץ, מפיקים ניירות מדיניות, עורכים מחקרים[10] ועוסקים בשדלנות מול מקבלי ההחלטות. בראיון עם קופל אמר כי "הדבר החשוב הוא לשלוט בטקסט ולתת קרדיט לכולם מלבד לעצמך".[11]
באפריל 2024 הודיע פורום קהלת כי עקב הפסקת התרומות של המיליארדר ארתור דנצ'יק יפוטרו כמחצית מעובדיו.[12]
לעמדת הפורום, חוות דעתם של היועצים המשפטיים לשרים ולממשלה צריכה להיחשב כייעוץ בלבד ולא כפסיקה מחייבת.[13] כמו כן, תומך הפורום בצמצום מרחב השפיטות וזכות העמידה בעתירות לבג"ץ, כפי שהיה נהוג עד תחילת שנות התשעים.[14]
הפורום המליץ "להעמיד לרשות כל שר כמה משרות ליועצים מקצועיים ולמנהלים בכירים". תפקידן של משרות אמון אלו יהיה לייעץ לשר ולסייע לו ולמנכ"ל "לנהל את המשרד בשירות מדיניותו של השר".[15]
בחוות דעת משפטית שפרסם הפורום בזמן מגפת הקורונה נטען כי אף שהגבלת חופש ביטוי פוליטי מחייבת זהירות וריסון מרביים, אין בסיס לטענת היועץ המשפטי לממשלה, שהממשלה מנועה באופן קטגורי מלקבל החלטות על הגבלת הפגנות פוליטיות.[16]
פורום קהלת עסק במשך מעל עשר שנים בתכנון ולובי למען הרפורמה המשפטית, ויישום התוכנית החל בינואר 2023.[17] הרפורמה גרמה טלטלה והתנגדות רחבת ממדים בישראל. משה קופל, מייסד ויו"ר הפורום, אמר בריאיון בסוף מרץ 2023 כי הפורום מנסה מזה 11 שנה לקדם בקרב קובעי מדיניות את הרעיונות הכלולים ברפורמה, בהצלחה מוגבלת, אולם שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן קיבלו את רעיונותיהם באהדה, כיוון שהתעניינו בקידום רפורמה במערכת המשפט כבר קודם לכן.[18] העיתון ניו יורק טיימס העריך כי הרפורמה המשפטית היא תוצר של רעיונות אמריקאיים במקורם, שקודמו על ידי קהלת במימונם של תורמים כמו המיליארדר האמריקאי ארתור דנצ'יק, אחד התומכים העיקריים בפעילות הפורום.[19]
במסיבת העיתונאים שבה הציג את הרפורמה הודה חבר הכנסת לוין לאביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, על הסיוע המשפטי שהעניק בנושא. בקשי גם מונה על ידי מפלגת הליכוד כאחד מהנושאים והנותנים על חוקי הרפורמה במשא ומתן שהתקיים בבית הנשיא.[20][21]
חברת הכנסת קטי שטרית הזכירה בריאיון בנוגע לרפורמה כי חברי הליכוד קיבלו מה שכינתה "תוכנייה מפורום קהלת" שבה הוסברו עיקרי התוכנית. בנוסף, חבר הכנסת לוין נפגש עם נציגי הפורום לפחות תריסר פעמים בין 31 בינואר ל-8 במרץ 2023 בנוגע לחקיקת הרפורמה המשפטית ולתיקונים בחקיקה הנוגעת לרפורמה. בפגישה ב-8 במרץ עם נציג קהלת בקשי נכחו גם שר האוצר סמוטריץ' ויו"ר ועדת חוקה רוטמן בנוסף ללוין.[22][23][24]
באוגוסט 2023 פורסם בערוץ 12 כי גורמים בפורום קהלת העבירו ביקורת חריפה על השר לוין, בטענה שגישתו הבלתי מתפשרת הרחיקה את האפשרות לרפורמה מזדחלת במערכת המשפט.[25]
הפורום סבור כי המאבק ביוקר המחיה צריך לכלול צעדים כמו פתיחת שוק המזון ליבוא חופשי; סגירת הקרטלים הממשלתיים בתחום המזון; צמצום מונופולים ממשלתיים; ביטול מעמד האגודות העות'מאניות ודרישה לשקיפות מלאה; תחרות בשוק החשמל; ואיחוד הגבייה של הביטוח הלאומי עם גביית מס ההכנסה.[26]
מרכיב נוסף שחיוני לדעתם למאבק ביוקר המחיה הוא צמצום כוחם של ועדי העובדים בישראל.[26] לדעתם, הצעדים הנדרשים כדי ליצור איזון ראוי בין הגנה על זכויות עובדים לבין זכויות המעסיקים והצרכנים כוללים, בין היתר: איסור על שביתת הזדהות; איסור על שביתה פוליטית (כלומר כזו שאינה עוסקת בתנאי העבודה); זכות לעובד שלא להיות מאוגד בוועד עובדים; העלאת רף ההסכמה להתאגדות משליש לחצי; איסור שביתה בחוק בשירותים חיוניים, כדוגמת בתי חולים, אספקת חשמל ותחבורה ציבורית, ויצירת אפיקים אחרים לניהול משא ומתן וסכסוכי עבודה בגופים אלו.[27]
הפורום סבור שהשתלבות חרדים בעבודה ובהכנסה חיונית לשגשוג הכלכלי-חברתי בישראל. לדעתם, על מנת שהשתלבות זו תתרחש, על מאפייני ההשכלה של חרדים לכלול, בין היתר, מיומנויות בסיסיות הנדרשות בשוק העבודה.[28]
לעמדת הפורום, הטענות בעד סבסוד ענף התיירות שגויות, והסבסוד אף עלול להוביל לעיוות תמריצים, ולכן בטווח הקצר יש לצמצם את הענף ולהשקיע בהכשרה מחדש של חלק מהעובדים, או להתנות את הסיוע לענף בהסכמתו לרפורמה. בטווח הארוך, הפורום ממליץ לאחד את משרד התיירות תחת משרד הכלכלה, וכן לבטל את הפטור ממע"מ באילת, את מע"מ האפס לשירותי תיירות לתיירים זרים, את הטבות המס הניתנות לבתי מלון, את סבסוד הטיסות הזרות לאילת והטבות עקיפות שונות.[29]
הפורום המליץ על הגבלת משך הזכאות לדירה במסגרת הדיור הציבורי לשבע שנים ועל ביטול ההנחות לרכישת דירה ציבורית לזכאים שכבר מתגוררים בה, והחלפתן במדיניות של רשת ביטחון סוציאלית או סיוע בשכר דירה.[30] הפורום מתנגד לתמיכה ממשלתית בפרויקטים להשכרה ארוכת טווח כיוון שלעמדתו עלות התמיכה גבוהה מהתועלת לציבור. הפורום גם מתנגד לפיקוח כלשהו על מחירי השכירות בישראל.[31]
הפורום הציע להחיל אגרת גודש וכן לאפשר התפתחות תחבורה שיתופית בישראל, באמצעות הסרת חסמים לחברות נסיעה שיתופית דוגמת אובר.[32] בתגובה לדו"ח של משרדי האוצר, התחבורה וגורמים ציבוריים נוספים בנושא היתכנות הקמת רשת מטרו בגוש דן,[33] המליץ הפורום על בחינה יסודית מחדש של היוזמה נוכח עלותה הגבוהה. בנוסף קרא שוב להחלת אגרות גודש וכן לביטול סבסוד חנייה לתושבי הרשות המקומית שבה נמצא מקום החנייה ולביטול הטבות המס על חנייה שמספקים מעסיקים לעובדיהם. לטענת הפורום, צעדים אלו יפחיתו את הביקוש לחנייה, את מספר הנסיעות הפרטיות ואת שיעורי הבעלות על רכב, בעיקר בגוש דן.[34]
הפורום המליץ לבטל את הפיקוח הפדגוגי והתקציבי של משרד החינוך על בתי הספר, במה שהוא מכנה "הגברת האוטונומיה הניהולית והחינוכית" שלהם. בנוסף, המליץ הפורום לאפשר בחירה בין בתי ספר על ידי ההורים, לשנות את אופן העברת המשאבים לבתי הספר ולאפשר פתיחה נרחבת של בתי ספר פרטיים. לטענת הפורום, צעדים אלה ישפרו את היעילות, ההוגנות וקלות הפיקוח.[35][36]
הפורום גורס כי לא הוכח שהגידול הניכר בשיעור ההשכלה הגבוהה בישראל תורם לשוויון הזדמנויות ולצמצום פערים, ולפיכך המליץ להפחית את התמיכה במסלולים אקדמיים שבהם ישנה התאמה נמוכה בין השכלה גבוהה ליתרון בשכר, ולהפנות תקציבים לחיזוק מערך ההכשרה המקצועית. כך למשל המליץ הפורום לבטל את הדרישה לתואר אקדמי כתנאי לקבלת רישיון במקצועות פארא-רפואיים כמו קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה, בין היתר במטרה להפחית את עלויות ההכשרה וכן לקדם שילוב של גברים מהמגזר החרדי בתחומים אלו.[37]
כמו כן, הציע הפורום לבחון מחדש את תוספות השכר האוטומטיות במגזר הציבורי לבעלי תארים אקדמיים, ולייחד את התוספות ללימודים שיימצאו רלוונטיים לשיפור התפקוד המקצועי.[38] הפורום המליץ על ביטול הסבסוד המוענק למסגרות חינוכיות עבור תינוקות ופעוטות מלידה ועד גיל 3, למעט זה הניתן למסגרות שבהן שוהים פעוטות בסיכון.[39]
הפורום תומך בחוזים אישיים למורים[40] והחלשת כוחם של ארגוני המורים[41].
הפורום תומך בהקטנת מספר הקולנוענים המקצועיים במועצת הקולנוע, בהעברת השליטה בקרנות התמיכה בקולנוע למשרד התרבות ובחיזוק האלמנט המסחרי בקולנוע הישראלי.[42] כמו כן, בעקבות כשלים מבניים שזיהה, הפורום המליץ להקים חברה ממשלתית שתרכז את ניהול כל האתרים ההיסטוריים מהעת העתיקה ועד ימינו, תופרד מגופי התכנון והפיקוח, עיקר הכנסתה תנבע מרווחיות האתרים, ותידרש להוכיח עמידה ביעדים כדי לקבל מענקים ממשלתיים.[דרוש מקור]
הפורום עורך מעת לעת כנסים בנושאי משפט וממשל בישראל, בהשתתפות אקדמאים, שרים, חברי כנסת, משפטנים ועובדי ציבור בכירים.
הכנס הראשון התקיים בשנת 2014, ועסק בשאלת אופייה של ישראל כמדינת לאום. בכנס השתתפו בין השאר השרים נפתלי בנט, ציפי לבני, גדעון סער ושי פירון, שופט בית המשפט העליון לשעבר אליהו מצא, חברי כנסת ואנשי אקדמיה.[43]
כנסים נוספים עסקו ביחסי הממשלה ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה, ובחוק הלאום. בכנסים השתתפו בין השאר יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, שרי משפטים, היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט ומשניו,[44] מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, היועץ המשפטי לכנסת איל ינון, פרקליט המדינה שי ניצן, פרופסורים, שרים וחברי כנסת.[45][46]
נכון לשנת 2023 פרסם הפורום 89 ניירות מדיניות במגוון נושאים המעסיקים את החברה הישראלית, למשל בנושאי תכנון ובנייה, דמי חסות (פרוטקשן), יוקר המחיה, השכלה גבוהה, פיקוח על הכנסת והממשלה, ארגוני עובדים, תחבורה, רשויות מקומיות, חינוך, הגירה ועלייה, עסקים קטנים, חרדים, משפט, בריאות, שוק העבודה, תיירות, אסדרה (רגולציה), מיסוי, תרבות, משילות ואונר"א.
הניירות מיועדים למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב, וכוללים סקירות, ניתוחים, מחקר השוואתי והמלצות. הפורום פרסם גם מספר חוברות, שרובן סוקרות את תמונת המצב הכלכלית של מדינת ישראל. צוות הפורום מפרסם באופן קבוע מאמרי דעה בנושאים שעל סדר היום הציבורי בכלי תקשורת בארץ ובעולם, ומעסיק עורכים בתשלום, שתפקידם לערוך בוויקיפדיה.[47][48][49]
כחלק מהקידום המעשי של המלצות הפורום, חבריו מוזמנים לעיתים להשתתף לצד מומחים שונים בדיונים של ועדות הכנסת. כך, למשל, חברי הפורום הופיעו בדיונים על חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי (חוק הלאום),[50] שאחת הטיוטות הראשוניות שלו נוסחו על ידי יו"ר הפורום, מספר שנים לפני הקמתו.[51] חברי הפורום הופיעו גם בדיונים על הרפורמה המשפטית, על הצעת חוק הרפורמה בחברת החשמל,[52] ועל הצעת חוק הפיקוח על מעונות היום.[53]
מחלקת הליטיגציה של הפורום ייצגה מספר נפגעים בתובענות ייצוגיות אזרחיות, הגישה מספר עתירות לבג"ץ, וביקשה פעמים מספר לסייע לבית המשפט כידיד בית משפט.[54]
ביולי 2023 התגלה שחוקר בקהלת יצר חמישה חשבונות שונים בוויקיפדיה העברית, כדי לדמות רוב שתומך בעריכותיו. הוא ערך בערך על פורום קהלת וביטל פסקאות ביקורת עליה, בנוסף לערכים אחרים הנוגעים לקהלת ולעמדותיה, כגון עילת הסבירות, ליברטריאניזם, שדלנות (לוביזם), זכות עמידה, המחאה נגד הרפורמה המשפטית, יועץ משפטי ונאו-ליברליזם. בובות הקש ערכו גם בוויקיפדיה האנגלית ובוויקינתונים.[71] אנשי פורום קהלת הכחישו כי החוקר פעל מטעמם או בידיעתם. בובות הקש נחסמו לצמיתות בוויקיפדיה לאחר שנחשפו.[49]
בפורום חברים, בין השאר, אקדמאים מתחומי המשפט, הכלכלה ומדעי המדינה וכן אישים בעלי היכרות וניסיון בתחום הפוליטי והציבורי. הפורום מעסיק מעל מאה חוקרים, רובם בעלי תואר ראשון או שני, וכן עומד בקשר עם ארגונים, חוקרים ומומחים שונים.[72]
יושב ראש הפורום הוא פרופ' משה קופל, לשעבר חבר המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, ומחבר שותף בשתי הצעות טיוטה של חוקה לישראל.[73] מנכ"ל הפורום הוא עו"ד מאיר רובין (נריה).[74]
עמיתים בכירים בפורום הם פרופ' גדעון ספיר,[75] מרצה למשפט חוקתי באוניברסיטת בר-אילן ומחבר ספרים;[76] פרופ' אמריטוס אברהם דיסקין, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית ויו"ר האגודה הישראלית למדע המדינה;[77] פרופ' אבי בל, חבר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת סן דייגו;[78] עו"ד צבי האוזר, מזכיר הממשלה לשעבר,[79] שפרש עם בחירתו לכנסת; ד"ר אשר מאיר, כלכלן בעל תואר דוקטור לכלכלה מ-MIT[80] והמשפטן פרופ' יובל סיני, לשעבר נשיא מכללת אורות ישראל.
בעמותה הועסקו במהלך 2022 78 עובדים בשכר וחמישה מתנדבים.[81]
לפי דיווחי העמותה לרשם העמותות, בשנת 2022 עמד מחזורה הכספי על כ־31.5 מיליון ש"ח, 95% ממנו מקורו בחו"ל.[8] שני תאגידים הרשומים בארצות הברית מופיעים כתורמים - כ־29.2 מיליון ש"ח נתרמו דרך הקרן המרכזית לישראל וכ־820,000 ש"ח מקרן ידידי פורום קהלת.[82] בעבר קיבל הארגון תרומות גם מקרן תקווה.[83] העמותה לא קיבלה תרומות מישראל ואיננה ממומנת ממקורות ממשלתיים.[84][85]
חלק מהמימון הגיע מקרן Claws שהקימו ארתור דנצ'יק וג'פרי יאס, יהודים אמריקאים בעלי השקפת עולם ליברטריאנית.[86][87] את המימון לקהלת העביר ארתור דנצ'יק דרך קרן למימון מחקר רפואי.[88]
בראשית אוגוסט 2023, על רקע המחאה נגד הרפורמה המשפטית שקהלת פיתחה וקידמה, הודיע דנצ'יק שהוא מפסיק את תרומותיו לעמותה, משום ש"בעת הזו, הדבר הנחוץ ביותר למדינת ישראל, הוא איחוי השסעים ושיקום האחדות הלאומית".[89] מקהלת הגיבו שהתרומות לעמותה "הן מבסיס רחב ועולות כל הזמן".[90] כתוצאה מקיצוץ התרומות, באפריל 2024 הודיעה העמותה שהיא מפטרת כמחצית מהעובדים.[91][92]
פורום קהלת תומך כלכלית בעמותות הקואליציה למען אוטונומיה בחינוך ותחרות – התנועה לחירות בתעסוקה. כן תמך בעמותה בשם "הקרן לחברה האזרחית", שפעילותה מוזגה לתוך הפורום תחת השם "הפורום לחברה האזרחית".[93]
אבישי גרינצייג טען שהפורום תרם 100 אלף שקלים דרך גוף שלישי לרשימת "יוזמה – ציונות משפטית", שהתמודדה למועצת לשכת עורכי הדין ב-2023. הפורום הכחיש את הטענה.[94]
באוגוסט 2024, כשנה לאחר שדנצ'יק הפסיק את תמיכתו בעמותה, יצא פורום קהלת בקמפיין גיוס המונים, במטרה לאסוף תרומות שיאפשרו את המשך פעילותו. הקמפיין עורר ביקורת ציבורית לנוכח המשכורת הגבוהות ששילם הפורום לבכירי הארגון.[95][96][97]
בהיבט הכלכלי, נמתחה על הפורום ביקורת שהתנגדותו לדיור ציבורי לזכאים פוגעת במבקשי הדירות, הזקוקים לדירה בשביל היציבות והביטחון שרק דירה משלהם יכולה לספק, ונטען גם כי הפורום בחר מלכתחילה להשוות את מדיניות הדיור הציבורי בישראל רק לזו של מדינות שמדיניותן בנושא עולה בקנה אחד עם עמדותיו.[98][99][100]
ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות, כתב בפוסט בפייסבוק כי הוא מתנגד למדיניות הפורום בנוגע לשכר מינימום ופיקוח על מעונות ילדים.[101]
פרופסור יוסי דהאן כתב כי נייר העמדה של הפורום בנושא הגבלת התאגדות עובדים וזכות השביתה[27] הוא "דל מאוד ומטעה מבחינה מחקרית", בין היתר כיוון שהוא נשען במידה רבה על פרסומים של גופים שמרנים-ליברטריאניים אחרים.[102] כמו כן, נטען שעמדת הפורום שסיוע ממשלתי למשפחות חד-הוריות מהווה תמריץ להימנע מחיים בזוגיות מתעלמת מהיתרונות – הכלכליים והחברתיים – הגלומים באורח החיים של משפחה דו-הורית.[103]
נדב דוידוביץ וברוך לוי טענו כנגד הגדרת הפורום את עצמו כ-"מכון מחקר". לדידם, אף שבפרסומיו עושה שימוש בכללי הכתיבה המקובלים בעולם המחקר, כגון ציון מראי מקום, ועל פרסומי המכון חתומים אנשי מקצוע המזדהים כחוקרים, הרי שמחויבותו האידאולוגית סותרת את המחויבות לאובייקטיביות מדעית הכרוכה בהגדרת גוף כגוף מחקרי.[104]
עורכת הדין ניצן כספי שילוני, המנהלת המשפטית של מרכז צדק לנשים, כתבה כי נייר העמדה שפרסם הפורום בנושא תלונות שווא ואלימות במשפחה כולל טענות שאינן נתמכות בסימוכין כלשהם ומתבסס על שימוש מוטעה ומטעה במסקנותיהם של מחקרים אחרים.[105]
בעקבות הקידום של הרפורמה שהציג שר המשפטים יריב לוין בראשית שנת 2023 על ידי פורום קהלת,[22][23][24][106][17][107] המחאה נגד הרפורמה הופנתה גם כלפי הפורום, וכללה אף את חסימת הכניסה למשרדיו בתיל ובשקי מלט והפגנה בתוכם.[108][109][98] במרץ 2023 פרסם ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של פורום קהלת, מסמך ובו ביקורת נוקבת ויוצאת דופן על הרפורמה.[110] הוא ציין כי הרפורמה עלולה לגרום לפגיעה קשה במשק הישראלי, ולכרסום בדמוקרטיה הישראלית.[111] פרופסור גדעון ספיר, מרצה למשפט חוקתי באוניברסיטת בר-אילן וממייסדי הפורום, ביקר את הרכיב ברפורמה שעוסק בשינוי התהליך של בחירת השופטים: "הלכו כאן רחוק מידי".[112] במרץ 2023 נטען ב"הארץ" כלפי הפורום כי אחד ממערכי השיעור שהופצו בקרב מורים בעקבות הרפורמה נכתבו על ידיו, אך לא לוו בלוגו המציין זאת.
בהיבט התקציבי, נטען כלפי הפורום כי הוא אינו שקוף ביחס לחלק ממקורות המימון שלו.[113]
הפורום מקדם חוקים לצמצום האקטיביזם השיפוטי, אך מגיש לבית המשפט עתירות שתלויות באקטיביזם שיפוטי. בכלל זה הפורום ממליץ לתת זכות עמידה בבית משפט רק למי שנפגעו ישירות מהחלטה של רשות כלשהי; בו בזמן הוא מגיש עתירות כנגד פעולות של רשויות מבצעות שלא הוא הנפגע הייחודי מהן, כדוגמת עתירה נגד רשות המסים ושר האוצר, על כך שהעברת מיסי יבוא לרשות הפלסטינית נעשית בניגוד לכוונת החוק.[70] בדומה לכך הפורום גורס שהחלטות מדיניות של הממשלה, כגון מדיניות חוץ וביטחון, אינן שפיטות,[114][115] ומגיש עתירות נגד החלטות ממשלה כאלה, כדוגמת עתירה נגד הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון שעליו חתם יאיר לפיד.[116]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.