מדע המדינה

מדע המדינה הוא תחום ידע אקדמי החוקר היבטים שונים של התנהגות המדינה, השלטון והממשל מאז היווסדם בעולם העתיק ועד ימינו אנו. יחד עם זאת, מרכז הכובד המחקרי של מדע המדינה הנהוג באוניברסיטאות רבות הוא התייחסות לדפוסי השלטון והמשטר של המדינה המודרנית.

גבולותיו המחקריים של התחום כמדע

במדע המדינה נחקרות גישות פוליטיות ומבנים של חברות גדולות, על בסיס ההגדרה של מושג המדינה, כפי שהוצעה על ידי אפלטון. זאת בשילוב עם ההגדרה המודרנית של המושג, רעיונות מתחומים אחרים במדעי החברה והרוח, ואידאולוגיות פוליטיות-כלכליות-חברתיות-תרבותיות שונות. מבחינת רמות הניתוח של ההתנהגות הפוליטית, המתייחסות לסביבה הפנימית ולסביבה החיצונית של המדינה, התחום מתמקד בעיקר בשלטון בצורתו המודרנית כמדינה. ואף מתרחב גם ליחסים בתוך המדינה כפי שנקבעים על ידי הממשל והחברה וביחסי הגומלין שביניהם. כמו-כן, באופן רחב יותר גם ביחסים בין מדינות. לשם המחשה, התחום כולל בין היתר, את תתי-התחומים הבאים: פוליטיקה השוואתית, תורת המשטרים, מנהל ציבורי,^[1] מחשבה מדינית,^[2] היסטוריה פוליטית, כלכלה פוליטית ויחסים בין לאומיים.

מאפייני התחום

מדע המדינה הוא אחד מתחומי המשנה של מדעי החברה. המחקר האקדמי של התחום מאופיין בריבוי אסכולות, וכנגזרת מכך, בריבוי שיטות מחקר. הסיבה לכך היא, חוסר הסכמה בסיסי על מהי פוליטיקה. חילוקי דעות באשר להגדרת התחום הנחקר, מוליכים לחילוקי דעות בהגדרת תחום המחקר. כך בשפה האנגלית יש המעדיפים להשתמש בשמות "לימודי הפוליטיקה" (Political Studies) או "חקר הפוליטיקה" (Political Research), משום ש"מדע המדינה" טומן בחובו הכרעה עקרונית סביב גישה מסוימת.

למדע המדינה נגיעה לתחומים רבים, כיוון שהוא עוסק בקביעת מדיניות חברתית, משפטית, כלכלית ובשורה רחבה של נושאים אחרים המשפיעים על אזרחי המדינה, ביטחונם ורווחתם. מדע המדינה אומד את הצלחת הממשל והמדיניות אותו הוא מכתיב בשורה של תחומים ספציפיים, על ידי בחינה של גורמים רבים כדוגמת: משפט, רווחה חומרית ושלום. בעוד שהיסטוריונים בוחנים את העבר ומנסים להסבירו, אנשי מדע המדינה מנסים להבהיר את מצב הפוליטיקה העכשווית ולחזות את השלכותיה על העתיד.

מדע המדינה הוא מדע מורכב, מאחר שהוא מכיל בתוכו חקר קבוצות רבות המשתתפות בתהליך הפוליטי, בין אם הציבור, מדינאים ופוליטיקאים, קבוצות אינטרס, אנשי תקשורת המשפיעים על דעת הקהל ובנוסף כל מדינה היא מקרה ייחודי שנוצר מאינספור סיבות ייחודיות לה וקשה לגזור מסקנות חד משמעיות כמעט בשום תופעה. חקר מדע המדינה מתבצע על ידי ניתוח שורה ארוכה של נתונים ומקורות, כדוגמת נתוני הצבעה וניתוח דפוסי הצבעה במדינות שונות. חקר דעת הקהל על פי פרמטרים שונים, כדוגמת רפורמות בביטוח לאומי או מדיניות חוץ. וגם, תפקידי המוסדות הנבחרים כמו הקונגרס של ארצות הברית או הכנסת בישראל, בית המשפט העליון ומוסדות רבים אחרים המשפיעים על רווחתו של האזרח ו/או התושב. בפוליטיקה קיימים אינטרסים רבים שלעיתים מנוגדים זה לזה, ותהליך קבלת ההחלטות מושפע מתהליכים אלו. לכן, יש הרואים את מדע המדינה כדוגמה מעשית של תורת המשחקים.

תולדות חקר המדינה

חקר המחשבה הפוליטית ראשיתו בעת העתיקה. הן אפלטון והן אריסטו פיתחו עוד בימי יוון העתיקה תאוריות להסבר החיים הפוליטיים וניסו לתאר את סוג השלטון הטוב. המחקר התקדם באופן הדרגתי בימי הביניים, תקופת הרנסאנס ועידן הנאורות עם התפתחות תפיסות שלטון דתיות הקושרות את השלטון בכנסייה. בהמשך נותק הקשר הרעיוני לכנסייה והתפתחו תפיסות חילוניות וליברליות כמו האמנה החברתית אצל הוגים כתומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו וברוך שפינוזה ותפיסות שמרניות של הוגים כאדמונד ברק, ג'ון סלדן וז'וזף דה מסטר. בעידן המודרני החלה התפתחות הדיספלינה המדעית של התחום כאשר שיטות מחקר כמותיות ואיכותיות ביקשו לבסס מסקנות במחקר על בסיס ראיות לוגיות או אמפיריות. במאה ה-20 התפתח התחום והסתעף להתמחויות על פי מדינות או אזורים (לדוגמה חקר צרפת או חקר המזרח התיכון) וחקר תתי תחומים כמו יחסים בינלאומיים, מדיניות ציבורית, דמוקרטיה, מנהל ציבורי, כלכלה פוליטית ועוד. בעקבות הרחבת תחומי המחקר של מדע המדינה וענפיו התחום החל להשיק עם יותר ויותר תחומי מחקר, כגון סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, משפטים, כלכלה, גאוגרפיה, תקשורת ועוד.

תחומי מחקר במדע המדינה

תחומי המחקר העיקריים במדע המדינה הם:

• פוליטיקה השוואתית – תחום מחקר המשווה וממיין בין צורות שונות של ממשל בסביבות שונות.
• מחשבה מדינית - תחום מחקר המתמקד בחקר הפילוסופיה המדינית.
• יחסים בינלאומיים – תחום מחקר המתמקד בחקר הדינמיקה של יחסים בין מדינות.
• כלכלה פוליטית - תחום מחקר הבוחן את נקודות המפגש שבין כלכלה ופוליטיקה, וכן כלכלה פוליטית בינלאומית (אנ').
• מינהל ומדיניות ציבורית - תחומי מחקר העוסקים בחקר קביעת המדיניות במגזר הציבורי, יישומה וניתוחה.
• ביטחון לאומי - תחום מחקר המתמקד בחשיבה אסטרטגית-ביטחונית ברמת המדינה.
• משפט ציבורי - ענף משפטי המסדיר את היחסים בין יחידים (אזרחים, חברות) לבין המדינה.
• מתודולוגיה פוליטית (אנ') - חקר השימוש בשיטות כמותיות למדידת מדדים פוליטיים, בדומה לאקונומטריקה.

לקריאה נוספת

• ברוך זיסר וחדוה ארליך (ע), מדע המדינה לגווניו: אסכולות וגישות בחקר הפוליטיקה: מקראה ודיון, האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ג.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מדע המדינה בוויקישיתוף

• מדע המדינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מילון למונחי מדעי המדינה של האקדמיה ללשון העברית.
• מדעי המדינה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. גל נור, יצחק, מנהל ציבורי בישראל: התפתחות, מבנה, תפקוד ורפורמות, אקדמון, 2007
2. אבינרי, שלמה, רשות הרבים: שיחות על מחשבה מדינית, ספרית פועלים, תשכ"ו